פרוטוקולים/כלכלה/405

5
ועדה משותפת לכספים וכלכלה
19.3.2000

פרוטוקולים/כלכלה/405
ירושלים, ג' באייר, תש"ס
8 במאי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 113/99
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים
יום ראשון, י"ב באדר ב' התש"ס (19 במרץ 2000), שעה 12:30

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
ישראל כץ
לימור לבנת
יעקב ליצמן
רוני מילוא
מאיר פרוש
מאיר שטרית
שלום שמחון

מ"מ: מיכאל איתן
אברהם פורז – יו"ר ועדת כלכלה

בנימין בן-אליעזר שר התקשורת
דניאל רוזן מנכ"ל משרד התקשורת
אלכס וייסמן סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת
יזהר טל היועמ"ש, משרד התקשורת
מיכל פלד עוזרת שר התקשורת
אמיר לוי רכז תחום תקשורת ומחשבים, משרד האוצר
אילן בירן מנכ"ל בזק
אבי גבאי סמנכ"ל כלכלה, בזק
הרצל עוזר סמנכ"ל לשיווק ולמכירות
בושמת שלוש יועמ"ש ,בזק
שלמה כפיר ועד עובדי בזק
אביעד ויסולי יו"ר, קו חם לצרכן
מיכל כהן יועצת השדולה, המועצה לצרכנות
פרופ' ראובן גרונאו

אנה שניידר

סמדר אלחנני

אתי בנדלר

איוור קירשנר

לאה ורון

יפעת שפרכר

נושא: 1. תקנות הבזק (שינוי התוספת לחוק), התש"ס-2000 בדבר שינוי בשיטת החיוב בעד שיחות טלפון פנים-ארציות.
תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק), התש"ס – 2000.
2. תקנות הבזק (אופן חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם) (תיקון מס' 2), התש"ס –2000.














































1. תקנות הבזק (שינוי התוספת לחוק), התש"ס - ‏2000
בדבר שינוי בשיטת החיוב בעד שיחות טלפון פנים ארציות.
תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק),
התש"ס-2000.

אנחנו מקיימים את הישיבה בנושא תעריפי בזק החדשים. אנחנו עושים אותה בדרך שונה. מבחינה פורמאלית אין הבדל. אנחנו עושים את הישיבה הזאת כישיבה של שתי הוועדות – ועדת הכלכלה וועדת הכספים - כאשר ההצבעות שתדרשנה תעשינה בסוף בכל ועדה בפורום שלה. לצידי יושב אברהם פורז שמנהל איתי את הישיבה. שנינו מקדמים בברכה את שר התקשורת.

אני מסמיך אותך לנהל את הישיבה בשמי ומטעמי.

אני מבין שבפעם האחרונה משרד התקשורת נדרש לתת כמה תשובות ולבצע כמה תיקונים. את זה אנחנו מתכוונים להציג היום. אנחנו מתכוונים גם להציע לשנות את שיטת החיוג. השיטה החדשה, לפי מיטב ידיעתי, זאת שיטה חדשנית שתאפשר לצרכן לייעל באופן משמעותי את השימוש שלו בשירותי בזק ולהגיע לניצול מלא של משך השיחה תמורת התשלום אותו הוא משלם. המעבר לשיטה החדשה תהיה לטובת הצרכנים. היא מלווה בהפחתה של כ-4% בתעריפי השיחות ובפישוט סוגי התשלומים הנהוגים. אני מציע שמנכ"ל המשרד יציג את מה שנתבקשנו בפעם האחרונה על ידי הוועדה.

אני רק אזכיר שמה שוועדת הכלכלה מתבקשת לאשר זה המעבר מחיוג לפי יחידות מונה לחיוג לפי זמן, בעוד שוועדת הכספים מתבקשת לאשר את התעריפים עצמם.

אני רק יכול להגיד לך שיש לנו חוות דעת משפטית שאומרת שיש בעיה כאשר אתם מציעים לתת למישהו ללא הגבלת זמן בתשלום חודשי קבוע. אחת ההצעות היא שגולשי האינטרנט יקבלו על בסיס חודשי קבוע, שזה שוב לא על בסיס של זמן.

המשפטנים יתייחסו לזה. בדיון הקודם הסברנו את הנושא של ביטול התעריף האיזורי ומעבר משלושה תעריפים: ממקומי, איזורי ובינעירוני, למערכת של שני תעריפים: מקומי בתוך איזור החיוג ועירוני בין איזור החיוג. היה דיון בוועדה על השיטה שבה עשינו את זה. בסוף החליטה הוועדה שהעמסנו יותר מידי על המקומי, והיא ביקשה שנשנה את העמסות כך שהמקומי ירד והבינערוני יעלה בתעריף, ואכן עשינו את זה.

אף אחד לא ביקש שתעלו את הבינעירוני.

זה מה שהבנו.

דיברנו על הבעיה של בין 3 דקות ל-5 דקות.

הורדנו את המקומי בהצעה החדשה מ-9 אגורות לדקה ל-8 אגורות לדקה, ובמקביל העלינו את הבינעירוני מ27.5 ל-29 אגורות לדקה. הצגנו פתרונות הן לטלפונים חוגה והן לטלפונים זמיר עפרוני. בזק מציעה חלופות לאינטרנט שאמורות לפתור את הבעיות של התייקרות השיחות המקומיות הארוכות, ומציאת פתרון חלופי לגולשי האינטרנט. ביקשתם כל מיני נתונים שאותם הגשנו בכתוב. אני לא יודע אם כדאי לחזור עליהם.

יש את סוגיית התעריפים שלא נוגעת לאינטרנט אלא לכלל השימוש בטלפון, ועוד כמה סוגיות שהוצגו.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות הצעה או נושא שקשור לכל מה שאנחנו מדברים. אנחנו נמצאים בפני מהלך של תקשורת רחבת סרט לצורך הפעלת שירותי אינטרנט. זה מהלך מתבקש לכלכלה, לחברה, לחינוך, והממשלה כרגע נמצאת בעיצומו של תהליך פנימי לגבש עמדות מה צריך בדיוק לעשות. היועץ המשפטי נדרש לעניין הזה, משרד האוצר יש לו עמדה, משרד התקשורת יש לו עמדה. כולנו עקבנו אחרי המודעות של חברות הכבלים שמדברות על כך שהן ערוכות לספק את שירותי האינטרנט רחב הסרט. אנחנו יודעים שגם בזק מוכנה עם הטכנולוגיה של הABSL, והעניין שמתעכב בינתיים גורם נזק למשק כולו ולדעתי גם לחברה. הנקודה שאני רוצה להעלות כרגע היא שמי שישלוט בערוצים האלה, בטכנולוגיה, בכבישים, עלול להיות גם זה שיכתיב איזה מכוניות יסעו, מה ישימו בתאי המטען של המכוניות ומה יעמיסו עליהן. מי שישלוט בדברים שבהם יעבירו את התכנים, יוכל לשלוט גם בתכנים על ידי זה שהוא ירכוש ויפעיל חברות שיודעות להעביר תכנים ברשתות הרחבות האלה.

אחד הדברים שהחברה הישראלית צריכה לעשות בטרם היא פותחת את השערים לאלה שיחזיקו את השליטה בכבישים הרחבים של התקשורת והמידע, זה להגן על עצמה מפני מצב של שליטה ובזבוז כוח אדיר, כי האינטרנט זה לא רק שיחות, זה גם ענייני כספים, זה גם עניינים של חינוך וזה ישתלט על כל הוויות החיים. אנחנו ככנסת, כאשר אנחנו רואים את התהליך הזה, חובתינו לדעת שהשוק הזה ייפתח בכפוף לכך שלא תהיה שליטה אחת ושנדע מה שקורה שם.

מיקי, אתה צודק, אבל מה זה קשור לדיון?

למה אני מעלה את זה פתאום עכשיו, ולמה זה קשור לדיון? למיטב ידיעתי, משרד התקשורת כבר הכין את התנאים שאותם הוא ידרוש מהמפעילים של הכבלים. אם הכבלים יקבלו את הרשיון, הוא כבר הכין את התנאים מה הוא ידרוש מהם על מנת שלא תהיה שליטה אבסולוטית. עם כל הכבוד למשרד התקשורת, ואני מברך אותו על כך שהוא מודע לבעיה, אני חושב שזאת סוגייה שאנחנו צריכים לעסוק בה. אנחנו צריכים לדעת ולוודא שאכן ננקטו כל האמצעים. משרד התקשורת אומר: עם כל הכבוד לכם, זאת לא בעיה שלכם, כי על פי חוק בזק התנאים של הרשיון אינם מחייבים את הכנסת והכנסת היא לא צד לעניין. מבחינה פורמאלית, כאשר היה חוק הבזק ודיברו על תנאי מפעיל ורשיון, לא ידעו שידובר במהפיכות משמעותיות כאלה ובאנטרסים ציבוריים כל כך מרחיקי לכת שאי אפשר מבחינה מהותית לדחוק את רגלינו. אם משרד התקשורת אומר לנו: תראו, פורמאלית זה לא ענייניכם, אז אני אומר שאין ספק שזה עניינה של הכנסת. אנחנו יכולים לומר היום למשרד התקשורת: תשמעו, פורמאלית יש לנו זכות לדחות, ופורמאלית יש לנו גם אפשרות לנקוט בצעדים. אני מבקש לא להגיע למצב הזה.

אני פונה לשני היושבי ראש שלנו - גם לאברהם פורז וגם לאלי גולדשמידט - כי זה לא יכול להיות שבעיה כל כך מהותית תקבע בלי שהכנסת תאמר את דברה ובלי שהדברים יובאו הנה. אני מבקש שיהיה סיכום עם משרד התקשורת שהדבר הזה יגיע מיידית לוועדות הכנסת הנוגעות בדבר, כדי שאפשר יהיה לקיים דיון. אני חושב שהמקום הרלוונטי זה ועדת הכלכלה. אני לא אומר כרגע מה נחליט ומה נאמר ואם יהיו השגות כאלה או אחרות, אבל לא יכול להיות שמהלך כזה ייעשה כאשר מוציאים את הכנסת לגמרי ושזה ייגמר בין משרד התקשורת לחברות הכבלים, או בין משרד התקשורת לבזק. זה לא יכול להיות, כי משתמשים בחוק שלא צפה בכלל את הבעיה שאני מדבר עליה. זאת בעיה בסדר גודל לאומית, ציבורית, עם השלכות אדירות על כל תחומי החיים.

ועדת הכלכלה קיימה שני דיונים בעניין הזה .לצערינו – ואני אומר לצערינו – אין לנו סמכות חוקית, זאת אומרת לא צריך את אישורינו הפורמאלי כדי לבצע את המהלכים האלה. מה שאתה בא ואומר הוא שהם יבואו עם התוכנית לפני שאתה מאשר להם את שינויי התעריפים בבזק. זה מה שאתה אומר?

מה שאני אומר זה שעכשיו, כאשר יש תנאים של רשיון למפעיל ועומדים לשחרר לכבלים תנאים מסויימים..

מתי?

אף אחד לא יודע. זה יכול לקרות תוך חודש ויומיים, אני לא יודע מתי. לא יכול להיות שיעלימו את זה מהכנסת ולא יגידו לנו באיזה תנאים. זה שאתה אומר שהיו שני דיונים, זה נכון, אבל הם לא הביאו את הנייר.

משרד התקשורת התחייב בדיונים בוועדת הכלכלה להביא את החבילה כולה בבוא העת לוועדה. הם טוענים מבחינתם שהוועדה לא צריכה לאשר, אבל הם יביאו את העניין.

אבל הנייר הזה כבר קיים. למה שלא נראה אותו? למה אנחנו לא רשאים לראות את הנייר, מה זה סוד בטחוני? מה קורה פה? אנחנו כנסת או אנחנו קופה נדרסת? הכינו נייר במשרד התקשורת בנושא לאומי בעל חשיבות אדירה ולנו אסור לראות את זה. למה? מה הסיבה? יכול להיות שיהיה כאן ויכוח, יכול להיות שניתן גיבוי למשרד התקשורת, יכול להיות שנגיד למשרד התקשורת: לא נקטת באמצעים מתאימים להבטיח את המטרה ואת התחרות החופשית. למה זה צריך להיות סוד?

אני מודה לך על המונולוג שאתה מנהל עם עצמך. במקום כל מה שעשית פה, היית פונה אלי והייתי אומר לך בכבוד ובברכה. אנחנו נביא את הנייר, נציג אותו ונשמח לשמוע הערות. אין לכם סמכות ללכת ולכפות עלינו, אבל להביא את הנייר, להציג אותו, לשמוע את הערות שלכם, בכבוד.

אני מבקש שתציג קודם כל את הנושא של החוגה ואת הנושא של השיוך. תסביר מה היתה הדילמה, מה ביקשנו ומה עשיתם.

היו שני נושאים. משרד התקשורת הציע שתעריפי חברת בזק יהיו חלק מעלויות השיוך של אותן עלויות שאיפשרו את הסדרת התחרות בשוק הבינלאומי. דרשה הוועדה שסוגייה כזאת לא תבוא ותמומן דרך תעריפי בזק אלא דרך המפעילים הבינלאומיים האחרים. לקחנו את ההצעה הזאת לממן את השירות הזה, ודרך תעריפי בזק הורדנו. תעריפי בזק לוקחים בחשבון החלטה נוספת של שמונה מיליון שקל.

מי יממן את זה?

או שבזק תספוג את זה, או שיממנו את זה המפעילים הבינלאומיים שנהנו מהשירות הזה. היה דיון סוער מאוד בפעם הקודמת בנוגע לטלפון חוגה, טלפון זמיר, שבאותו תשלום הצרכן משלם בגין תחזוקת דמי שירות לגבי אותם מכשירים. אנחנו פיצלנו את הטיפול בנושא הזה לשניים. החל מהעידכון הקרוב, בעלי מכשירי חוגה לא ישלמו בגין דמי התחזוקה, זאת אומרת שחשבון הטלפון שלהם יפחת בהיקף של 3.5 שקלים לחודש. מנוי שיש לו מכשיר טלפון חוגה והמכשיר התקלקל לו, יוכל בגין אותם תשלומים ששילם בעבר לקבל בתמורת אותו מכשיר מכשיר זמין, והוא בעצם לא ייפגע כתוצאה מזה שהמכשיר התקלקל. לגבי מכשירי זמיר, יעמדו בפני הצרכן שתי אפשריות. אם יש לו מכשיר כזה ,הוא יכול לעבור מהסדר תשלום חודשי להסדר פר תיקון, זאת אומרת הוא לא יהיה מבוטח. אם אין לו מכשיר כזה והוא ירצה להזדכות עליו, הוא ישלם עליו לא 30 שקל אלא 20 שקל, שזה סכום זניח שמונע את אותה הונאה.

30 זה גם זניח. ביקשתי לבטל.

יש קושי בביטול מוחלט של העניין הזה. יש פה פתרון מלא לסוגייה הזאת. אני חושב שהסוגייה הזאת קיבלה את הפתרון המקסימאלי.

כל מי שרשום בבזק כבעלים של חוגה מפסיק להיות מחוייב, בין אם יש לו ובין אם אין לו. אם יש לו חוגה והוא ירצה לתקן את המכשיר, בכל תחנות השירות של בזק הוא יקבל במקום זה טלפון לחצני מחודש.

הוא ימשיך לשלם?

לא, רק עבור דמי השימוש. אם הוא לא ירצה, הוא לא יקבל כלום.

זה לא ברור. אחד שיש לו חוגה שהתקלקל, הולך ומחליפים לו את זה בטלפון לחצני מחודש – להלן זמיר?

אם הוא ירצה להמשיך ולהיות מבוטח בחברת בזק, הוא יצטרך לשלם דמי ביטוח. אם הוא ירצה לא להיות מבוטח בחברת בזק, הוא לא ישלם דמי ביטוח.

יתנו לו זמיר, ושלום?

כן.

אני קראתי את דברי ההסבר שלכם להצעה, וזה קצת שונה ממה שאתה אומר עכשיו. מה שאתה אומר עכשיו זה שכל אחד יכול להגיד: אני מוותר על הביטוח תמורת 20 שקלים. זה לא מה שכתוב. בדברי ההסבר שלכם כתוב שצריך להצהיר שאבד המכשיר.

לא לגבי חוגה.

אני מדברת על זמיר ועפרוני.

הוא דיבר על חוגה.

זמיר ועפרוני זה הרבה יותר שכיח ונפוץ. בעצם מה שאתם מציעים פה זה או לרמות ולהגיד: אבד לי המכשיר ואני לא צריך לשלם את ה-20 שקל..

אבל אז הוא גם לא יקבל שירות.

יש פה אי הבנה. הוא יכול להחזיר אותו ולהפסיק לשלם, ואם אין לו אותו אז הוא רק ישלם 20 שקל.

או לרמות ולהגיד: אין לי אותו, ולא לשלם את ה-20 שקל.

אם הוא מחזיר אותו הוא לא משלם, ואם הוא לא מחזיר אותו הוא כן משלם.

אז את זה תכתבו.

היא צודקת. למה הוא צריך להצהיר שהמכשיר אבד לו?

מה ההצעה? על כל מה שהיא אומרת הם לא יצטרכו להצהיר?

בוטל.

מה לגבי תעריפי האינטרנט?

אנחנו מציעים, למעשה, מספר חבילות לאינטרנט. אני יכול להגיד בפה מלא שאין אף גולש אינטרנט במדינת ישראל שבעקבות החבילות האלה מצבו לא משתפר. החבילה הראשונה שהיא אטרקטיבית לגולשים הכבדים בעיקר, אומרת: תשלמו 99 שקלים ותקבלו אינטרנט ללא הגבלה. מי שגולש ומשלם היום 500, 600, 700 שקל, ישלם 99 שקלים. זה נכון שזה לא המצב למי שגולש קל, אבל תיכף נדבר על הגולשים הקלים.

זה רק חיוג הטלפון?

רק שנבין, אתה מדבר על בזק?

אני מדבר על תחליף פעימות מונה.

לכל שרת אינטרנט שאתה רוצה אתה משלם בפעימות המונה 99 שקל.

כל החבילות שאני מציג פה הן חבילות שבאות במקום התשלום הרגיל של פעימות המונה.

כל מנוי באופן אוטומטי מחובר לזה, או שהוא צריך לבקש להיות מחובר?

צריך לבקש.

אנחנו הצגנו בפעם הקודמת מסלול, כאשר המסלול הזה דיבר על תשלום של 9.90 ש"ח לחודש, כלומר חצי אגורה לדקה בערב וחצי אגורה לדקה בלילה. זאת היתה ההצעה המקורית. חברי הוועדות הנכבדות אמרו שאנחנו צריכים לתת פתרון ליום. הפתרון ליום יבוא בדמות של 4 אגורות לדקה ביום. התעריף הזה הוא תעריף ששוב צריך להרשם בשבילו ולשלם 9.90 שקל לחודש על מנת לקבל אותו. אני מזכיר שזה לאינטרנט בלבד.

ממתי מתחיל הערב?

ערב מתחיל ב18:00, ולילה מתחיל ב22:00.

אם מישהו מתקשר לספק אינטרנט באיזור חיוג אחר?

אמרתי, לכל ספקי האינטרנט.

לא משנה באיזה איזור חיוג?

כן. אם יש גולש שהוא גולש כל כך קל שה-9.90 האלה עדיין לא מכסים לו את הפער, אז גם לזה נתנו פתרון ואמרנו שתהיה עוד חבילה כאשר המחירים לדקה יהיו יותר גבוהים. פה יש אבחנה בין ערב ללילה, כאשר אנחנו מדברים על 4.5 אגורות לדקה ביום, 2.5 בערב וחצי אגורה לדקה בלילה. הגולשים המאוד מאוד קלים יוכלו לקחת את החבילה הזאת.

ומי שלא מגיע איתכם להסכם על אחד מ-3 האפשרויות, מה דינו?

מי שלא רוצה לקבל הנחה לא יקבל הנחה.

האם הוא צריך לפנות לבזק כדי להגיע לאחד משלושת ההסדרים האלה?

כן. אנחנו מבקשים שאנשים יירשמו לתוכניות האלה. גם לתוכנית הזאת צריך להרשם למרות שהיא כרוכה בתשלום קבוע. התוכנה שלנו בנויה ככה שאנחנו צריכים לרשום את האנשים ולהפעיל עליהם את החבילה שהם בחרו.

זאת אומרת שמי שלא נרשם ישלם עבור שיחה באינטרנט בדיוק כמו שהוא משלם על שיחה רגילה בטלפון.

איך אתה מזהים שזה לשיחת אינטרנט?

אנחנו ניקח את כל מספרי הטלפון של כל ספקי האינטרנט, נכניס אותם למאגר, ובמאגר הזה כל מי שיתקשר לאחד מהמספרים האלה יקבל הנחה.

ממתי הסידור הזה יחול?

הסידור הזה יחל מהכניסה של מבנה התעריפים החדש. חוץ מזה אנחנו מציעים חבילות, שבחבילות האלה אפשר לשלם מראש סכום מסויים ולקבל שעות גלישה. לדוגמה, 9 שקלים ולקבל 4 שעות, 22 שקלים ולקבל 10 שעות, 40 שקלים ולקבל 20 שעות. לכאורה, נראה שהמספרים פה גבוהים, אבל כל מי שלוקח חבילה של 22 שקלים ל-10 שעות, הזמן שאנחנו סופרים לו הוא זמן נטו. מי שעושה חישוב רואה שמי שמחייג 5 דקות לאינטרנט משלם פעימת מונה, אבל לא זאת הסיטואציה, כי הוא יכול להתקשר ושהתנתק לו כי הוא לא יצר קשר, או שהוא יכול להתקשר ולקחת E MAIL. בשעה אחת עושים לפעמים הרבה מאוד חיוגים. מי שלוקח את החבילה הזאת בעצם סופרים לו זמן נטו.

זאת אופציה רביעית שמתחלקת ל-3 אופציות משנה.

כל ההצעות שהראיתי עד עכשיו הן הצעות אינטרנט. לא צריך להגדיר מי ספק האינטרנט, לא צריך להגדיר לאיזה מספרים, כי זה חל באופן אוטומטי.

אבל אם יחליטו להעביר ספק אינטרנט כספק יעד, המחיר יהיה חצי אגורה לדקה?

כן. ההצעה שהצענו במקור עומדת בתוקף ומאפשרת עבור 9.90 חצי אגורה ל-3 מספרים.

אנחנו יכולים לא לאהוב את האינטרנט, אנחנו יכולים מאוד לאהוב אותו. חבר הכנסת פרוש, אני קראתי את פסק הרבנים. הדגש שם היה באמת לא לשימוש, אבל היתה הבנה של הרבנים שכבר אי אפשר בלי זה, ואם צריך להתפרנס מזה אין ברירה. כשפותחים עיתון, העיתון מלא.

אבל לא זה הנושא עכשיו.

הנושא זה מחירי האינטרנט – האם לסייע בהפצת האינטרנט, או להלחם נגדו. המחיר זה אחד הגורמים שקובע את היכולת להפיץ את השימוש. תפתחו את העיתון, תראו מה קורה – הבנקאות, הכלכלה. יש כאן מאמר שמדבר על הכלכלה הישנה ועל הכלכלה החדשה. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה. אני הפצתי בין החברים טבלה, שהמקור נעשה על ידי חברה בשם NUA. זאת חברה שעוסקת במחקרים בינלאומיים בתחום הנפיצות של האינטרנט. ישראל התדרדרה. היא היתה במקום 13 בעולם מבחינת הנפיצות. היא התדרדרה למקום ה-23,24. אחד הגורמים זה הנושא של המחירים.

אני מודה שחברת בזק באה היום - ואני שמח שהיא קיבלה את הקונספציה של האבחנה בין השיחה לבין השימוש באינטרנט - עם שיפור גדול מאוד לטובת המשתמשים הכבדים והמעמד הבינוני. אנחנו אומרים היום לעם ישראל שהעשירים יצאו מבסוטים, ובצדק כי הורידו להם, ובתי העסק יצאו מבסוטים כי הורידו להם. ב-200 שקל לחודש אדם יכול לגלוש ללא הגבלה. זה בסדר. אני מאוד מרוצה לעומת מה שהיה, אבל אני שואל כמה משפחות בכפר שלם בתל-אביב וכמה משפחות בירוחם יכולות לבוא היום ושהילד יגיד להם: אבא, אמא, תנו לי 200 שקל על מנת שאוכל לגלוש באינטרנט, על מנת שיהיה לי מה שיש לילדים אחרים, על מנת שאני אוכל להשיג את אותם חומרים? עם מה אנחנו באים אליהם? אנחנו מנציחים פער. אנחנו נותנים כלים לחלק מהאוכלוסייה, כאשר חלק אחר לא מקבל אותם.

מה אתה מציע?

מדינה לא סוציאליסטית כמו ארצות הברית התערבה בכוח וכפתה על המשק החופשי מחירים. היא לקחה מהטלפוניה וסיבסדה מחירים של אינטרנט וחיבורי אינטרנט. מדינות נוספות גם נוהגות כך. החבילה צריכה להיות חבילה שמחולקת לפי איזורים, על-מנת שתתנו עידוד למשפחות חלשות להכנס. משפחה שחיה מ4000, 5000 שקל לחודש לא יכולה להוציא 200 שקל לחודש. גם 50,60 זה הרבה כסף בשבילה. תחשבו כרגע מה תעשה ההחלטה הזאת לעם ישראל.

ההצעה שהוגשה כאן בוודאי נותנת פתרון לבתי הספר, כי היא מורידה מאוד את העלות של השימוש לבית הספר. לזה אתה מסכים?

חלקית, כי יש אפשרות לתת בחינם.

הילדים נמצאים בדרך כלל בבתי הספר עד 14:00, 15:00 אחר הצהריים. מ-18:00 בערב המחיר הוא מאוד נמוך. יש לך בעיה מהחזרה מבית הספר עד 18:00 בערב.

אפשר לזלזל במה שמיקי אומר ולצחוק. עם כל הכבוד, מה שהוא אמר פה אלה דברים כבדים מאוד וחשובים מאוד שאי אפשר לעבור עליהם ככה ולהגיד: ההוא שתה בינתיים, וזה אכל בינתיים. אני לא מקבל את זה. זה נושא שצריך בהחלט למצוא לו את התשובות. אם כבר באו לפה כל כך הרבה מומחים, שאני מניח שהם ויתרו על שעות עבודה יקרות מאוד כדי להיות איתנו כאן, אז בואו נשמע גם תשובות לעניין הזה.

רוני, הבאתי את הנושא של האינטרנט כנושא ראשון.

אבל למה זה שונה משיחות הטלפון?

מדובר פה במערכת שיש לה גם אספקטים חינוכיים.

שיחות טלפון זה לא פחות חשוב מהאינטרנט.

משה, עזבו רגע את השקפות העולם שכל אחד מביא מהבית. אנחנו קיבלנו פה הצעה שיש בה באמת התקדמות גדולה, שיש לה פתרון של הוזלה מאוד גדולה לשימוש באינטרנט בבתי הספר ולשימוש אחרי 18:00 בערב. אותו ילד שהוא עם מיעוט אמצעים, שאתה הגדרת אותו פה היום, יש לו את האפשרות מ18:00 בערב ובבית הספר לגלוש במחיר הרבה יותר זול מהמחירים שציינת. איזה עוד דבר אתה רוצה שיהיה?

כמה קווי אינטרנט יש בבתי הספר?

רק 25% מבתי הספר מחוברים.

זה תלוי איך המערכת בנויה.

אני מציע שזה יעלה 200 שקל בכל המקומות, חוץ מ04,06 ו-07.

וילד בכפר-שלם לא צריך להנות?

ברגע שאתה מחייב בן-אדם לקנות ב-10 שקלים את המינוי החודשי הזה, אז אדם שגלש עד היום משעה 22:00 בלילה ושילם עבור כל שעת גלישה 50 אגורות, היום הוא ישלם רק 30 אגורות. הוא מרוויח 20 אגורות, אבל הוא צריך לשלם 10 שקלים לחודש.

אנחנו ישבנו על המספרים שלהם המון, וכל פעם שהם נתנו לנו מספרים אמרנו להם לא. באתר שלנו יש מערכת שנותנת לבן-אדם לחשב כמה תעלה לו הגלישה ובאיזה מהחבילות שלהם לבחור. גם אם הגולש העני והאביון מכפר-שלם יקח חבילה ב-9 שקלים של 4 שעות, הוא מוזיל לעצמו המון את עלויות התקשורת.

אז כמה הוא יגלוש?

4 שעות.

ב-9 שקלים. כמה שעות אתה גולש בחודש?

אני גולש מאות שעות עם..

אבל הוא רוצה לגלוש רק 20 שעות. אם הוא יצטרך לשלם 9 שקלים..

הוא יקח את החבילה של ה-20 שעות תמורת 40 שקלים.

הוא ישלם 40 שקלים עבור הגלישה ועוד 40 שקלים לספק האינטרנט.

לא, הוא יבחר את ספק האינטרנט האהוב עליו.

כמה הוא ישלם לו?

0.

אין דבר כזה.

אני לא רוצה לעשות פה פירסומות, אבל יש ספק שנקרא sir free. תמורת זה שהבן אדם יראה פירסומת קטנה בתחתית המסך, הוא יכול לגלוש 24 שעות ביממה בחינם. בן אדם שאין לו כסף ורוצה לגלוש המון שעות, ישלם 99 שקלים להרצל ושום דבר לsir free .

אני שמח מאוד שהגעת הנה, ואני יודע שהגעת הנה ברצון טוב כי באמת בזק פתרו את הבעיה של הגולשים הכבדים כמוך, אבל אני חוזר ואומר שנשארה לנו הבעיה של הגולשים הקלים. למשפחה עם 2 ילדים שצריכים את האינטרנט 40, 50 שעות בחודש לשיעורים, להשכלה, עבורם הגלישה תהיה יקרה מידי.

99 שקלים.

כמה משפחות יכולות להוציא 99 שקלים לחודש? אני מבקש שמה שהם מציעים יאושר, אבל בכפוף לכך שהם יגישו הצעה. יכול להיות שבזק תבוא ותגיד: תשמע, אם אתם רוצים לסבסד, אז תציעו לנו איזה מקור מסויים שנוכל לסבסד במשהו. יכול להיות שאנחנו צריכים לבוא – ואני פונה גם לפואד בעניין הזה – ולומר: נטיל אגורה אחת על כל שיחת טלפון, כדי תוקם איזה שהיא קרן שתוכל לסבסד מרכזי אינטרנט בעיירות פיתוח, בשכונות.

רגע, זאת הצעה של מיקי, לא הצעה של הוועדה.

כן.

נראה לי שיש צעד גדול מאוד קדימה בתעריפים שבזק הביאה לעומת ההצעה הקודמת. אני מברך את משרד התקשורת על זה. כדי לפתור את כל הבעיות שמיקי מעלה, אני רוצה לפנות לשר ולבקש רק דבר אחד: תשחררו את הרשיונות לשידורי אינטרנט בכבלים. אז זה לא יעלה פרוטה לאף אחד ואפשר יהיה לגלוש פי 100 יותר מהר.

מה שפה הציעה בזק מנוגד בתכלית הניגוד למה שכתב סגן ראש הממשלה ושר התקשורת ביום חמישי האחרון. יש לי כאן את המכתב שהוא שלח לוועדה, שזה המכתב שהוא אישר.

מה הבעיה?

במכתב הזה כל הpackges שהוזכרו כאן לא נמצאים. מה שנמצא זה שני packages בלבד: 10 שעות ב-22 שקלים..

אני מודע לזה. חכה, נטפל בזה.

ההצעה של 10 שעות ב-22 שקלים - משמעותה 35% התייקרות במחירי האינטרנט.

לא מה שכתוב. אני שואל על מה שעכשיו הוצע.

תראה, כאשר לא מביאים את זה בפני הוועדה..

מי אמר לך שזה לא יהיה? אמרתי לך שאני מודע לזה. לא צריך להגיד כל דבר.

אי אפשר להתייחס באופן לא רציני למה שקורה פה, ואני אגיד לך למה אני מתכוון. הם כיווצו את המחירים ובאו לכאן ואמרו: תשמע, הלכנו לקראת הגולשים, בדיוק מה שרצית, אבל לא נתנו פתרון לכל הבעיות. אתה אומר להם עכשיו: אחרי שכיווצתם את הכל, תמצאו לי עוד פתרון למשהו שלא חשבתם עליו.

לא, אבל הוא לא מתנה את זה באישור.

לא שמעתי את זה ממנו.

אני בעד לאשר את זה כמו שזה עכשיו ו..

אני מרגיש לא טוב עם כל הסיפור כאן. דיברנו בישיבה האחרונה על הנושא של טלפון חוגה, ואמרנו שלא יעלה על הדעת שמי שלא רוצה את זה ישלם 30 שקל. היום הם באו עם פשרה של 20 שקל. זה ברור שמדובר על אנשים שאין להם כסף. מצד אחד, לזה לא מצאו שום תקציב, ומצד שני באינטרנט יש חגיגה, וזה ללא קשר להשקפת עולם.

שיחת טלפון רגילה עולה 24 אגורות, ואילו טלכרט עולה 65 אגורות לשיחה. מי משתמש היום בטלכרט? אנשים שאין להם לא סלקום בכיס ימין ולא מוטורולה בכיס שמאל, או ילד שהולך לבית ספר שיש שם טלפון ציבורי. מה שקורה כאן שמי שמשתמש בטלפון הציבורי משלם פי 3 משיחה רגילה. דואגים רק לאנשים בעלי יכולת. לאלה שאין להם כסף לא דואגים.

בטלכרט המחיר לא השתנה.

טלכרט של 20 שיחות עולה 13 שקל. אין שום סיבה שזה יעלה יותר מאשר שיחה בבית.

ההצעה שהוצגה פה היא מאוד מעניינת. מה שאני מבקשת הוא שהמסמך יהיה מסמך רסמי כדי שלצרכנים יינתן דף הסבר. לא יכול להיות שהצרכנים יסתמכו על אתר אינטרנט שאומר להם מה היא נקודת האיזון. זה נורא נורא מורכב. אני מוכנה לעשות את זה, רק שיהיה לי את הנייר לפני.

הדברים ברורים. אני רוצה מכם שתי תשובות: א. למה שיחת טלפון בטלכרט צריכה לעלות 65 אגורות ב. כיצד כל מה שתיארתם פה, בצורה שקיבלה גם מחמאות מחברי הוועדה, בא לידי ביטוי בהודעה רסמית לוועדה ובהודעות לצרכנים.

רציתי להתייחס לנושא לוח התעריפים החדש של בזק. במכתב ששלחנו אליך הודענו שיכולים לחול שינויים או תוספות. בזק צריכה להעביר את זה אלינו בצורה מסודרת. אנחנו אמורים לפרסם את זה בצורת תקנות, ואז זה ייכנס לתוקף. אין שום בעיה להפעיל את המהלך הזה טרם כניסת השינויים לתוקף.

אנחנו נקבל פה בוועדה את כל מה שנאמר כאן בצורת מסמך מחייב?

כן.

יהיה פירסום ברשומות?

כן.

מה בנושא הטלכרט?

רק עוד מילה אחת לגבי הקביעה של התעריפים. אני חושב שתעריפי האינטרנט בצורה שהם מוצעים – אני חושב שמר ויסולי שוגה בהבנה של הדברים האלה - מראים שיש הפחתה..

הוא התייחס למה שאתם הצגתם לעומת מה שכתוב. עזוב את זה. מה לגבי הטלכרט?

צריך לזכור שמכשיר טלפון ציבורי הוא מכשיר שאין בגינו דמי שימוש קבועים. הוא מכשיר שעולה הרבה יותר ממכשיר טלפון בבית. את העלויות האלה צריך להעמיס באיזו שהיא צורה על השיחות. השיחה לוקחת בחשבון את כל אותן עלויות. בבית אנחנו משלמים שני תשלומים, כאשר תשלום אחד הוא קבוע ותשלום אחד הוא עבור השיחות.

הוא לא משווה את זה למה שאתה משלם בבית, הוא משווה את זה למה שאתה משלם בסלולרי. טלכרט הרבה יותר זול מסלולרי.

הסלולרי יותר זול.

תתנו לנו את הנתונים כמה עולה בטלכרט וכמה עולה בסלולרי.

אם נעשה פילוח בין הצרכנים השונים, העניים ישלמו יותר. אלה שמחזיקים טלפון רגיל ולא גולשים באינטרנט ולא עושים שום דבר אחר, ישלמו הון תועפות באופן יחסי למספר השיחות שלהם מעצם העובדה שהם משלמים דמי שימוש קבועים. כאשר הילד הולך לבית הספר הוא משלם את המחיר הגבוה באופן יחסי למספר השיחות שהוא עושה.

אתם את הנושא של הטלכרט לא העלתם בישיבה הקודמת.

את הנושא של דמי שימוש קבועים העלינו.

במערכת הטלפונים הציבורית בזק מפסידה. בזק באה אלינו בדרישה..

מה לגבי דמי שימוש קבועים?

אם במסגרת חבילה באינטרנט מישהו חורג מהזמן שמוכתב לו בחבילה, האם הוא משלם לפי התעריף הרגיל?

כן.

אנחנו תכף נצביע על שלושה דברים: א. הנושא של טלפון חוגה ב. ביטול החלת עלות השיוך על המשתמשים. ג. הנושא של האינטרנט, בכפוף לכך שזה יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף מבחינת בזק יחד עם כניסת התקנות. אני מבקש מכם שתבדקו את הנושא של הטלכרט. לדעתי, הנושא של הטלכרט לא נבדק. אני מבקש שתתנו לנו תשובה מתוך מגמה להוזיל את עלות הטלכרט, משום שהטלכרט זה לאלה שאין להם פלאפון וכו'.

אני קראתי את דברי ההסבר, ולפי דעתי כל מה אתם עושים בעניין הזה של ביטול השיוך זה שאתם דוחים את זה, לא מבטלים את זה.

אני מקווה שמה שאומרים פה בעל-פה תואם את מה שכתוב. תבדקו את זה.

לפני כשנה ישבה ועדה ציבורית בראשותו של פרופסור גרונאו ובחנה את כל ההיבטים בנושא מבנה התעריפים. יושב כאן שר האוצר לשעבר, חבר הכנסת שטרית, שיודע על הויכוחים שהיו לנו.

אתה מדבר על מבנה התעריפים של הטלפון?

כן.

עוד לא הגענו לזה.

כן, אבל מדברים פה על התשלום הקבוע ועל הטלכרט. אותה ועדה ציבורית קבעה דברים שלא מצאו חן בעינינו. יצאנו למאבק. באו והסבירו לנו שאי אפשר לסטות מהחלטות של ועדה ציבורית. יושב פה פרופסור גרונאו, והוא עד לכך שהיה לנו מאבק בנושא הזה. יתירה מכך, גם כאשר סוכם מה שסוכם – וזה לא היה כל כך על דעתינו – קיבלנו את זה כגזירה משמיים. אנחנו ביקשנו את מה שוועדת גרונאו קבעה ואת מה שסיכמנו, כלומר שיהיה ייקור תעריפים אוטומטי. לאחר מה שנקבע בזמנו, אנחנו רואים שמידי שנה יושבת כאן הוועדה – ואני מכבד כל אחד ואחד בוועדה – ומנסה לקצץ את מה שהוועדה המקצועית קבעה וכולנו קיבלנו. אני מניח שבעוד שנה נשב, למרות שהוועדה קבעה מה שקבעה לתקופה של 4 שנים, וכל מבנה התעריפים של בזק ייפתח מחדש. במוקדם או במאוחר התקשורת תפתח לתחרות, וממילא כוחות השוק יקבעו, כולל לגבי האינטרנט, ומי שיהיה זול יותר הלקוח ילך אליו.

ומה עד אז, שלמה?

אני מציע שעל בסיס דו"ח ועדת גרונאו, שאנחנו לא ששנו לקבל אותו אבל היינו חייבים, יתאימו את התעריפים החדשים.

מי בעד כל מה שדיברנו עליו, חוץ מהאינטרנט, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 8
נגד – 0
אושר פה אחד.

בנושא האינטרט, כפי שהוצג פה, מי בעד, ירים את ידו?


ה צ ב ע ה
בעד – 6
נגד – 3
אושר

אנחנו עוברים לנושא התעריפים.

ישבו 3 ועדות: ב1990, ב1995, כאשר הוועדה שלי היתה האחרונה. מרבית עיסוקן של הוועדות היה לנסות ולמנוע את הסיבסוד הצולב. אנחנו ניסינו לקרב את התעריפים עד כמה שניתן להוצאות, מתוך ידיעה שכל אותם תיקונים שנראים טובים כשלעצמם מביאים לנזקים במקומות אחרים. כאשר דיברנו הכרנו את אותו נער בכפר-שלם ואת אותה אלמנה באופקים. לא יכולנו להחליט מה יותר חשוב, האם האינטרנט של הנער בכפר-שלם, או שיחת הטלפון שהאלמנה החולה באופקים עושה לבנה בקרית שמונה.

מי מינה את הוועדה?

שר התקשורת ושר האוצר. לגבי התעריפים של תקצוב לפי זמן הוועדה לא קיבלה הצעה מפורשת באותו זמן, ועל כן היא רק התייחסה לעצם הרעיון. התעריף במבנה הנוכחי, כפי שאתם יודעים, לא ניתן להבנה. אנחנו קיבלנו בברכה את ההצעה של בזק לחשב את התעריף. נראה לי שחלק מהדיון שהיה פה בוועדה הוא דיון שלא עסק במוקד הבעיה. אם היינו מנהיגים את השיפור הזה בנקודת זמן אחרת, שבזק צריכה להפחית את תעריפיה ב-7%, ב10%, היה חופש משחק יותר גדול. אנחנו נמצאים בנקודת זמן כזו שהקופה מצטמקת בכמות קטנה, ועל כן אם אתה מושך את השמיכה בכיוון אחד אתה מכסה בצד אחד וחושף בצד אחר. לדעתי, המוקד של הדיון צריך להיות האם יש לקוח אופייני שניזוק. היה לקוח אחד, שהוא לקוח האינטרנט, שההצעה הקודמת פגעה בו ועכשיו יש לזה פתרון. צריך לבדוק אם אי ביטול התעריף האיזורי, שאותו אף אחד לא מבין ואותו אף אחד לא יודע, פוגע בקבוצה ספציפית של האוכלוסייה, כי אתם תשמעו את זעקתם תוך חודש. אם, למשל, בהרצליה, כתוצאה מהביטול, השיחות לתל-אביב קופצות לשמיים, את זעקתם תשמעו. אתם לא תשמעו את זעקת הלקוח שמדבר 5 דקות. אין מאפיין ללקוח שבאופן שיטתי מדבר 5 דקות וניזוק. הלקוח מדבר לפעמים 3 דקות, לפעמים 5 דקות, ועל כן בממוצע הוא יוצא מורווח. האם בין 3 דקות ל-5 דקות היתה פגיעה או לא היתה פגיעה, זה כצופה מהצד נקודה שולית, כי אותו מדבר פעם אחת ירוויח על השיחה שלו עד 3 דקות ופעם אחת יפסיד עד 5 דקות. יכול להיות שיש פטפטן כרוני שיצא המפסיד, אבל אין פה איזה שהוא לובי למען הפטפטנים הכרוניים, יש לובי למען האינטרנט שהשיג את מה שהוא רצה.

אבל לשיטתך זה סיבסוד צולב שהוא לא בסדר. לשיטתך, מה שמיקי איתן הציג כרגע זה בדיוק מה שאתה לא רצית. עכשיו השיחות מסבסדות את האינטרנט. למה, כי צפויה תחרות לבזק דווקא מצד ספקי אינטרנט ושם בזק מוכנה להתגמש?

בנושא האינטרנט אני לא בטוח שבזק פעלה כחברת צדקה. יש פה נושא של גמישויות ביקוש, כלומר ככל שאתה מוזיל אתה בסופו של דבר מגדיל את מאגר המשתתפים. בסופו של דבר אולי בזק תצא מורווחת, אבל מאחר ובזק לא נלחצת כרגע במגזר הזה, אז היא לא הציעה את הדברים האלה ביוזמתה. לעניין הבדיקה שמונחת פה לפניכם, בעצם צריך לבוא ולהגיד: תבדקו את עצמכם עוד פעם אם יש מגזר ספציפי שנפגע שאנחנו יכולים להגדיר אותו. האם הרצליה בזה שהיא 09..

הרצליה היא לא 09. השיחה שלי מרמת-אביב להרצליה היא שיחה בינעירונית. היא כמו השיחה שלי למטולה.

אתה חשבת שהיא בינעירונית, אבל חוייבת עליה כאילו היתה בין איזורית. אתה לא ידעת את זה.

אני מדבר מעכשיו ואילך.

מעכשיו ואילך היא תהיה בינעירונית.

הבינעירוני נקבע לפי הקידומת. מי שמצלצל מקידומת אחת לקידומת שנייה זאת שיחה בינעירונית. זה יכול להיות מתל-אביב להרצליה, זה יכול להיות מקרית שמונה לאילת וזה יהיה אותו מחיר.

מה שאני אומר הוא שכאשר אתה בודק אם אין קבוצות נפגעים גדולות, אתה צריך להתמקד בשאלה האם יש כאלה שהיו להם שיחות בין איזוריות, בינעירוניות, ולא להתמקד באורך השיחה.

אבל מצד שני יש פה הצעה להפחית את הבינעירוני בצורה משמעותית. זה צריך באיזה שהוא מקום לקזז את הנזק.

אני רוצה לומר לך, אלי, שהשיחות הבינעירוניות זה עניין זמני לחלוטין. תוך שנתיים, שלוש שנים לא יהיו שיחות בינעירוניות.

הסיכום שלנו עם מנכ"ל בזק, אם הוועדה תסכים לזה, שעד סוף דצמבר השנה הם עוברים לאיזור חיוג אחד.

אלי, לי במחשב יש טלפון. הטלפון הזה עובד דרך האינטרנט. כאשר אני מחייג אני מדבר אליו וזאת נחשבת שיחה מקומית. זאת אומרת, בעוד שנתיים שהאיכות של התוכנה הזאת תהיה יותר טובה, כל אחד יוכל להתחבר לספק אינטרנט, לשלם שיחה מקומית ולדבר עם אילת.

גם לדבר עם וושינגטון.

גם עם וושינגטון. בוושינגטון הוא צריך שמישהו יקשר אותו למכשיר טלפון. כאן הסידור הישראלי יהיה הרבה יותר פשוט. למה אני אומר את זה? כי כל הנושא של השיחות האיזוריות זה עניין של שנתיים, שלוש.

לפי מה שהבנתי, המשמעות של העניין היא ששיחות הטלפון יהיו יותר יקרות מכיוון שהן לא פתוחות לתחרות והאינטרט יהיה יותר זול מכיוון שהוא כן פתוח לתחרות?

רבותי, אני מבקש להסביר לחברים את ההצעה שניסינו לגבש פה. לדעתי, ההצעה הזאת מוסכמת גם על אנשי בזק, גם על אנשי משרד התקשורת, שהיו בפגישה, וגם על רוב החברים. אנחנו מציעים לשנות את התעריפים כך ששיחה מקומית תעלה 10 אגורות במקום 9 אגורות, ושיחה בינעירונית במקום 29 24 אגורות. זה מותנה בזה שעד סוף דצמבר יחזרו אלינו משרד התקשורת עם הצעה של איזור חיוג אחד בכל הארץ ושהחיוג יהיה לפי זמן בלבד. כל הארץ היא פחות מחצי עיר גדולה בעולם. אנחנו מנהלים מערכת תקשורת כאילו אנחנו ארצות הברית של אמריקה עם 48 מדינות. בצורה הזאת יהיה איזור חיוג אחד, אנשים ידברו לפי זמן, והאיש ישלם לפי הזמן שהוא מדבר.

מה שיקרה הוא שבעיר ישלמו פי 3.

אתה טועה, פורז, ואני אסביר לך למה. אתם היום לא לוקחים בחשבון את התעריף של השיחות הסלולריות. היום הטלפונים הסלולרים לוקחים את רוב נפח השיחות. היום, נדמה לי, החלוקה היא שני שליש, שליש. היום כל הטלפונים הסלולריים לוקחים 65% מול 35%, בו בזמן שבשיחות הסלולריות הזמן שמדברים הוא חצי ממה שמדברים עם בזק. אם יהיה היום לאזרח תעריפים של מקומי, איזורי וכו' זה לא יהיה ברור. אם מחר יהיה תעריף אחיד, איזור חיוג אחד והאזרח ידע ששיחת טלפון מהבית שלו עולה 14 אגורות ובסלולרי עולה לו 60 אגורות, הוא יעדיף לדבר עם בזק. זה מכין את בזק לתחרות מול חברות טלפון אחרות. אם אני הייתי מפעיל פרטי שמקבל מחר אישור לעשות את הטלפונייה בארץ, הייתי עושה בדיוק את מה שאני אומר לכם: איזור חיוג אחד וחיוג לפי זמן.

אני מקבל את הגישה של מאיר. אני חושב שהנושא של עייריות הפיתוח, הנושא של ההתיישבות שרחוקה ממרכז הארץ..

לא מדובר רק בפריפרייה, זה גם מי שמצלצל מתל-אביב להרצליה וגם מי שמצלצל מרחובות לתל-אביב.

אני מקבל את העיקרון הזה. אני יודע שאדם שצריך להביא מפעל לדימונה גם עושה את החשבון של הטלפון. כאשר אדם נמצא בתל-אביב אז הטלפון כמעט ולא עולה לו. לעומת זאת, בדימונה הטלפון עולה לו הון תועפות. אני מקבל את הגישה הזאת באופן עקרוני. אני מבקש לשקול את ההצעה הזאת כבר עכשיו. הנושא של דמי שימוש מעיב פה על הרבה מחברי הוועדה, ודיברנו על זה כבר כמה פעמים. למה לא להוסיף את דמי השימוש הקבועים באחוזים על השיחה עצמה?

מדובר פה על משטר של מונפול שלוקחים בחשבון התייעלות של 3%. זה המגרש שבתוכו אנחנו חיים. במגרש הזה אנחנו יכולים להוריד קצת פה, להעלות קצת פה. אנחנו יכולים לקבוע כתפישת עולם סדר עדיפות של להעדיף את הבינעירוני על פני המקומי, או את המקומי על פני הבינעירוני, אבל אנחנו כל הזמן משחקים עם אותה תכולה. אתה רוצה להכניס את דמי השימוש לתוך השיחה?

כן.

זה מחייב את פיזור הוועדה עכשיו על מנת לעשות תחשיב. זה סיפור. עדיין אנחנו נמצאים במשטר מעוות. במשטר הזה, אם נרצה או לא נרצה, יש סיבסוד צולב. באה ההצעה ואומרת שבמסגרת כללי המשחק האלה נעשה את המיטב שאנחנו יכולים לעשות, אבל נבוא ונדרוש מבזק וממשרד התקשורת שעד סוף דצמבר – 9 חודשים מעכשיו – הם יעברו למשטר שונה לחלוטין, כאשר במשטר הזה כל מה שאתה אומר יכנס פנימה.

אני מציע שבדצמבר דמי השימוש יבוטלו..

יש לנו כרגע מודל של שני סוגים של שיחות: שיחות בינעירוניות ושיחות מקומיות. הנושא של השיחות האיזוריות יורד מהפרק. אני רוצה שנגדיר לעצמינו מה זאת שיחה בינעירונית. שיחה בינעירונית זאת לא שיחה רק מהפריפרייה למרכז. חלק גודל מהשיחות הבינעירוניות אלה שיחות בתוך המרכז – בין רמת גן ליבנה, בין רחובות לתל-אביב, בין הרצליה לתל-אביב, בין נתניה לבין יבנה. כל אלה הן שיחות בינעירונית. לא מדובר כאן רק על קרית שמונה וירוחם. ההצעה הקודמת דיברה על 27.5 בשיחה בינעירונית לדקה ועל 9 אגורות לשיחה מקומית בשעות השיא. זאת ההצעה שניתנה בפעם הקודמת. הגיעה הנה הצעה שקצת הגדילה את הבינעירונית והקטינה את המקומית. השאלה היא אם זה נכון להשאיר את היחס הזה, או שעדיף להקטין את הבינעירוני בצורה משמעותית מ27.5 ל24 ולהגדיל את המקומית מ9 ל10. אני נוטה לדיעה שכדאי לקבל את העניין הזה. אני הייתי מעדיף לקבל את ההפחתה ל24 אגורות ואת ההגדלה מ9 ל10. ההקטנה היא הרבה יותר גדולה מההגדלה. לפי דעתי, זה יטיב עם אזרחי מדינת ישראל.

פרופ' גרונאו, מבחינת העלויות והבדיקה שלכם, עלות השיחה הבינעירונית והמקומית זה אותו דבר?

לא. יש מרכיב של קו שנכנס להוצאות. אנחנו התלבטנו אם לצמצם את זה לאיזור חיוג אחד. אנחנו בסופו של דבר החלטנו שלא, משום שהמרכיב הזה של אורך הקו, למרות שהוא הרבה יותר זול..

אמרו לנו שהוא שולי לחלוטין. אמרו לנו שמדובר בהעברה ממרכזיה אחת לשתי מרכזיות ושכמעט אין הבדל בין העלויות.

מה, לשיטתך, הפרופורציה הראויה בין שיחה עירונית לבינעירונית?

הוועדה היא זאת שתחליט בין שתי ההצעות, אבל מי שהולך לשלם את המחיר זה האזרח הקטן. בהצעה שלך האזרחים הולכים לשלם 20% מעל למה שאנחנו מטילים עליהם.

אני חושב שאתה טועה.

כשאתה מדבר על הבינעירוניות אל תשכח שמדובר פה גם בחברות. חברות זה מס הכנסה. זה לא בדיוק מהכיס שלהם. צריך לקחת את זה בחשבון.

אתה יודע לעשות את החשבון כמה אנשים במרכז הארץ מצלצלים מתל-אביב לתל-אביב, וכמה אנשים במרכז הארץ מצלצלים מתל-אביב להרצליה? זה שמצלצל מתל-אביב להרצליה שחושב שהוא עושה שיחה מקומית, עושה שיחה שתעלה לפי ההצעה הזאת פי 3. למה לא להפחית את ההפרש? מי אמר שהמקומי יהיה באיזור של בינעירוני? אם תיקח את כל גוש דן כשיחה מקומית, אני מקבל את זה, אבל גוש דן זה לא שיחה מקומית. בתוך גוש דן יש בינעירונית.

רוב האנשים עושים יותר שיחות בתוך העיר מאשר שיחות לדודה במטולה.

אתה לא שומע מה שאני אומר. לדודה בהרצליה הם כן עושים שיחות.

אין ספק שעלות השיחות למשתמשים בתוך העיר תגדל בעשרות אחוזים.

אני מנסה לייצג את הצרכן, ולחזור ולומר ש90% של השיחות של הצרכן הם בתוך הבית, בסביבה שלו, ולכן מי שהולך ומטיל עליו את הדבר הזה שיבין מה המשמעויות.

אני רוצה לדעת מה היחס בין השיחות המקומיות והבינעירוניות במצב החדש? לפי דברי השר זה 90%, 10%. זה המציאות? אני לא מוכן לעמוד פה מול פופוליסטיקה שלא עומדת במבחן המציאות, כי זה לא 90%, 10%. אמרו פה אנשים שלך שזה 90, 40. למה אתה אומר פה 90, 10?

מבחינת הבדיקות שלכם, מה היחס בין המקומיות לבינעירוניות?

התעריפים משקפים היום את העלויות. מחירה של שיחה בתוך מרכזייה מקומית הוא 0.

היום אין סיבסוד צולב, לשיטתך?

אין.

לפי הבדיקות שלכם, כמה אחוז זה שיחות מקומיות וכמה אחוז זה השיחות הבינעירוניות?

לאור הויכוח כאן אני מציע שנשמע עוד חוות דעת. לא יקרה כלום אם נחכה עוד שבוע ימים, נדון ונבדוק עוד פעם ואז נחליט.

אדוני מנכ"ל משרד התקשורת, מה בוער?

את הורדת התעריפים ב3 ומשהו אחוז היינו אמורים לעשות ב-1 בינואר. היות וב-1 בינואר היינו עסוקים עם בעיות של באג 2000, לא יכולנו לעשות את זה אז. ביטול השיחות האיזוריות נראה לנו מאוד מאוד חשוב מבחינה צרכנית. ביטול האיזוריות חשוב משני טעמים: א. כדי לקרב איזורים שלמים וחשובים למרכז הארץ. ב. הבעיה באיזוריות היא שלצרכן אין מושג מה הוא משלם.

אם חיינו במשטר הזה 20 שנה נחיה עוד חודש. מה בוער?

אנחנו רצינו ב-1 לינואר לעשות את שני הדברים האלה: ביטול האיזורי והורדת המחירים ב3 פסיק משהו אחוז. אנחנו עכשיו מדברים על ה-1 במאי. מדובר על 4 חודשים איחור בהוזלה ובהקלה על צרכן. אפשר לא להוזיל ולא להקל על הצרכן. לי זה לא כל כך נראה, אבל אתם מחליטים.

גרונאו טוען שאין היום סיבסוד צולב.

אין אדם אחד בעולם שיכול לקבוע אם יש סיבסוד צולב ובאיזה מידה הוא קיים. זה הכל אגדות.

למה? יושב לידך פרופ' לכלכלה שעמד בראש ועדה, ואתה טוען שכל מה שהוא אומר זה אגדות.

העניין של מרחק הוא פחות קובע ממספר המרכזיות. בתל-אביב לארגן שיחה בין מרכזיה למרכזיה עולה יותר מאשר לסחוב שיחה אחת ממרכזיה בתל-אביב לשיחה בחדרה.

מאיפה אתה יודע?

כי זה הכלכלה של הטלפוניה.

משרד התקשורת הגיש הצעה לפני חודש ימים כך שהחיוג יהיה על פי זמן. ההצעה שהוגשה היתה הצעה שאנחנו חושבים שהיא ההצעה הטובה ביותר לאור האילוצים שהיו באותו מועד. באנו והצענו 9 אגורות למקומי ו27 אגורות לבינעירוני. כל שינוי באותה הצעה זה התאמות. באה הוועדה ואמרה שזה לא טוב, משום שהמקומי מתייקר. באנו והורדנו את זה ל-8. באה הוועדה עכשיו ואומרת: בואו ותעלו את זה ל-10.

הוועדה אומרת: תורידו את הבינעירוני מ27.5 ל-24. אל תגיד שאנחנו מבקשים להעלות. יש פה עליה והורדה. תדייק בדברים שלך.

המשמעות של לעבור לחיוב על פי זמן עם 10 ו-24 היא שכל הנתונים שהוצעו לגבי סל האינטרנט צריכים להשתנות. הפער בעלויות הוא כזה שיחייב התאמת התעריפים של בזק.

אני לא יודע למה זה לא מפריע לבזק ומפריע לך. אני מבקש להתנצל על כך שכיניתי את השר בתואר פופוליסט. האמירה, שהיתה לפני שכיניתי את השר כפי שכיניתי, שממנה השתמע כאילו הוועדה רוצה לדפוק את הקטנים, היא זאת שהעלתה את חמתי ולכן הגבתי כפי שהגבתי. גם מאוד הרגיז אותי שהיתה אמירה שהחלוקה בין הבינעירוני לעירוני זה 90%,10%, בזמן שלנו נמסר על ידי הגורמים המקצועיים שהחלוקה היא 60%, 40%. כיושב ראש ועדה לא הייתי צריך להגיב בצורה כזאת.

צריך להוריד את התעריפים כדי לפצות את הצרכנים מ1 לינואר. אני מבקש שבזק יעשו את זה היום לכל הצרכנים. היום המציאות היא שאנחנו לא יודעים מי נפגע, למי זה טוב ומי יהנה מהתעריף הזה. אני חושב שצריך להפסיק את הדיון לאיזה שבוע, לקבל את הנתונים המדוייקים ולפי זה להחליט.

רבותי, אנחנו עומדים כנראה בפני הכרעה מרחיקת לכת שערכה הוא מאות מיליונים או מיליארדים. זאת לא החלטה קטנה. לדעתי, היא צריכה להעשות בניחותא, תוך קבלת כל הנתונים. לאחר שקראתי כמה מסמכים שהוגשו בפני וכל פעם אני שומע נתונים סותרים, אני לא בטוח שאני כשיר לקבלת החלטה נכונה. זה ודאי יהיה אבסורד לקבל החלטה ל-6 חודשים או לעוד 7 חודשים ואז לשנות את מבנה התעריפים ולשגע את המדינה. אם דחוף לכם להוריד את התעריפים, תורידו flat את התעריפים כרגע, ונקיים דון בצורה מסודרת על פני חודש או חודשיים כדי לקבוע תעריפים חדשים שיהיו לתקופה ארוכה. אני לא חושב שנכון לקבוע הסדרי ביניים לכמה חודשים.

אני יושב פה בשקט ועוקב אחרי מה שקורה, אבל אני לא בדיוק מבין מה תפקידנו כאן מבחינת קביעת תעריפים. זה נראה לי מוזר שיושבת ועדת כספים ודנה בקביעת תעריפי הבזק. אני חושב שאם אנחנו לא נעביר את המערכת כולה למערכת תחרותית, כפי שנאמר פה קודם על ידי חברים אחרים, אנחנו נסתבך בתוך עצמינו. לכל אחד יש פה את השיקולים שלו. אחד דואג לפריפרייה, השני דואג לאינטרנט, השלישי דואג לחזקים והרביעי דואג לחלשים. אני מניח שעוד מעט תהיה גם אבחנה בין שיחות מהרצליה להרצליה פיתוח. נדמה לי שהבסיס לאורך הדיון הזה הוא בסיס מוטעה. אני לא חושב שוועדת הכספים צריכה להכנס לפרטי התעריפים של בזק. אם היא לא סומכת על בזק ועל מי שאחראי להם, שתאמר את זה, אבל אי אפשר לנהל פה מערכת כספית שלא בנויה על בסיס תחרותי, שאין בה אפשרות להתחרות לא בנושא האינטרנט, לא בנושא השיחות. זה לא יכול להיות.

אבל אין עוד תחרות בתחום הזה של השיחות.

הממשלה לא רוצה להפריט שום דבר. אם זה תלוי בממשלה, אל- על לא תופרט ובזק לא תופרט, שום דבר לא יופרט. מה שעוד מנסים להפריט אז יש כאלה שמטרפדים. אני לא מדבר על שר התקשורת, אבל אני אומר לך שגם בנושא הכבלים שהשר מנסה לעודד את זה יש משרדים אחרים בממשלה שמנסים לטרפד את זה .לא יכול להיות מצב שמדינה תתנהל ומערכת כלכלית תתנהל בצורה שפה זה מתנהל. אני מעריך מאוד את כל החברים שיושבים פה, כולל את עצמי, אבל מה קורה פה? לאין אנחנו מובלים את העגלה הזאת? אם השר היה אומר לי היום שתוך שנה לכל היותר, או תוך 8 חודשים, בזק תופרט, אני הייתי אומר: תעשו מה שאתם רוצים עם התעריפים שלכם, לא מעניין אותי. אני רוצה תחרות. אני רוצה שהלקוח גם בקרית שמונה וגם באופקים וגם בתל-אביב יוכל לבחור את האלטרנטיבה הכי זולה מבחינתו, כדי שתהיה תחרות אמיתית.

אבל עצם ההפרטה לא גורמת לתחרות. ההפרטה כשלעצמה לא עושה כלום, רק מעבירה את הבעלות.

אני מדבר איתך על רשיונות להפעלה.

רוני, מה אתה מציע?

לגופו של עניין אני מציע להסמיך פה את היושב-ראש ועוד שני חברים על-מנת לסגור את העניין הזה. אני מציע שתשבו עם אנשי בזק על-מנת לסגור את העניין. אני לא חושב שצריך לעכב פה את בזק מבחינת אישור התעריפים, מצד אחד, ומצד שני לא להתחשב במה שנאמר פה. אני הייתי מסמיך את היושב-ראש יחד עם עוד שני חברים שיסגרו את זה עוד היום.

אני לא יודע מה קורה לגבי חברות אחרות, רוני, אבל אני יודע שלגבי בזק הממשלה כבר קיימה ישיבה אחת. אני מניח שבשבוע הבא נקיים ישיבה שנייה. נדמה לי שנושא בזק כן יוצא לדרך. אני לא יכול להתחייב פה שתוך שנה זה יהיה, אבל אני יכול כן לומר לך שאני מקווה שתוך שבוע ימים היועץ המשפטי יתן את תשובתו המשפטית סביב נקודת מחלוקת אחת. מה שלא תהיה התשובה ,אנחנו מתכוונים ללכת הלאה. ללכת הלאה משמעות הדבר הזה זה למצות כל דרך כדי לגמור את מה שיש לגמור עם עובדי בזק כדי לפתוח את שוק התקשורת. כל מה שיוחלט על ידי כל גורם משפטי - יכובד. בינתיים תנו לתהליך הזה ללכת, מה שלא קרה בינתיים, לצערינו. מה שקשור לבזק, בזק הולכת להפרטה. אם זה לא יופרט תוך שנה וחצי, שנתיים, אני אראה בזה כישלון, אין צל של ספק. אני מציע שהיושב-ראש ימשיך לנהל את העסק הזה, כי אי אפשר לעכב את בזק. אנחנו הגשנו את מה שהגשנו. תעמידו את הדבר להצבעה ומה שתחליטו – תחליטו.

אני הצעתי קודם לדחות את הישיבה בשבוע ימים ובינתיים להזמין עוד מומחים. אם בזק מפסידה כסף בגלל זה, לא איכפת לי שזה יהיה רטרואקטיבי מהשבוע.

ראשית, אני רוצה שנוציא לנו מהראש את העניין הזה של הסיבסוד הצולב.

אבל פרופסור גרונאו אומר את זה. הוא פרופסור לכלכלה.

אברהם, תפעיל קצת גם את ההגיון שלך. אתה רוצה להגיד לי ששיחה מתל-אביב להרצליה או מתל-אביב לנתניה, המרכיב של הקו הוא הקובע. אולי בזה שצריך לבנות בתוך תל-אביב עוד מרכזיה זה עולה יותר יקר מלהניח קו מתל-אביב לנתניה. לא סתם היתה כאן סערת רגשות. סערת הרגשות נובעת מאי הוודאות של כולנו. אף אחד לא מאשים אותך, אלי, שאתה רוצה לפגוע. להיפך, אני מרגיש שאתה התרגזת על השר כי פחדת שאולי הוא צודק, כי בסוף כאשר האנשים ירגישו את זה על בשרם, אז יבוא השר ויגיד: אני הייתי בוועדת הכספים ואלי גולדשמידט כפה עלי. לכן אתה אומר: אני מקדים רפואה למכה, ומה שאני הולך להחליט זה על סמך אינפורמציה שאנשי השר נתנו לי. הבעיה שלנו כרגע היא שאנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה של מה שאנחנו עומדים לקבל החלטה. אני מרגיש קצת לא בנוח מדבר אחד. נכון, אנחנו לא מסוגלים לבצע קביעת מחירים. זאת ההוכחה הכי טובה בעולם שרק תחרות של שוק חופשי יכולה ליצור מנגנון של מחירי אמת. כמה שאנחנו לא מתלבטים, אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה. יש דבר אחד שאני חושב שאברהם אמר אותו נכון. כל זמן שאין תחרות, מי שלא מאמין לבזק יש לו בעיה. אנחנו חיים מהנתונים. בזק הוא גם צד אינטרסנטי. הם באים, ואני צריך לחיות מהנתונים שלהם ולדעת כמה עולה להם השיחה הזאת וכמה עולה להם השיחה הזאת.

אני באופן עקרוני הייתי מוכן לתמוך ואני גם מוכן לתמוך בפשרה, אבל אני חושב שכדאי שנחשוב עוד פעם. אם תעמוד על כך, אני אתן לך את הגיבוי המלא להחלטה, אבל אני מבקש ממך בכל זאת שנשב עוד שבוע. אם אפשר לחפש איזה שהוא בעל מקצועי אובייקטיבי שיוכל לסייע לנו בייעוץ, זה יהיה נכון. לא איכפת לי שתהיה ועדה שמורכבת משלושה חברים שהיא זאת שתיקח את זה על עצמה.

ההצעה שהגיש משרד התקשורת שקיבלה את אישור משרד האוצר זאת ההצעה שעומדת להצבעה. לשינוי בהצעה הזאת יש השלכות שונות. מי שצריך לבחון את זה זה משרד התקשורת. מה שאנחנו היינו מבקשים זה שהוועדה תאשר את ההצעה המקורית, כלומר מה שמונח על שולחן הוועדה. כל שינוי בהצעה הזאת צריכה להבחן.

לוועדת הכלכלה יש תפקיד מאוד קטן בסיפור הזה. אנחנו צריכים, למעשה, לאשר רק שינוי בשיטה, כלומר במקום פעימת מונה יחידת מנייה לזמן. אומרת לי היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה שברגע שקבעו באינטרנט סכום קצוב, סטו מעיקרון הזמן. לכן יש פה בעיה משפטית.

אני מציע שאם יתקבל העניין הזה של האינטרנט, הוא יהיה כפוף לבדיקה המשפטית.

האם אתה אומר שאם אנחנו משנים משהו בהצעה המקורית אתם מושכים אותה?

כן.

אני אצביע על ההצעה שהוגשה לנו על ידי משרד התקשורת. אם יהיה לה רוב, נגמר הסיפור. אם לא יהיה לה רוב, הדיון לא יסתיים. משרד התקשורת שמע את הדברים שאנחנו הצענו. הוא יחזור ויביא לנו את הצעתו.

אני חושב שאנחנו צריכים להצביע על שתי הצעות: ההצעה שגיבשנו קודם ועל ההצעה של משרד התקשורת. אם יסתבר שלהצעה שגיבשנו קודם יש רוב, משרד האוצר ישקול אם הוא רוצה לקבל אותה או לא.

אוקיי. יש הצעה כללית לדחות את הדיון.

הצעתי היא שתהיה ועדת שלושה: שלך, של פורז ושל מאיר שטרית, שעוד היום תסיים את עבודתה.

מי בעד הצעתו של יעקב ליצמן לדחות את הדיון בשבוע?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 6

טוב, אנחנו מכריעים היום. יש לנו כרגע שתי הצעות של בזק: הצעה א' והצעה ב'. ההבדל ביניהן הוא קטן מאוד. אנחנו נצביע על שתי ההצעות כמקשה. אם שתי ההצעות תתקבלנה מול ההצעה של מאיר שטרית, נצביע על אחת משתיהן. כרגע אנחנו מצביעים עליהן כמקשה אחת. כרגע מצביעה ועדת הכלכלה על שינוי השיטה.

ועדת הכספים דנה עכשיו בתשלומים בעד השירותים המנויים בתוספת בידי בעל רשיון. מה שהובא בפני ועדת הכלכלה לאישור זה שינויי תוספת. בתוספת, במפרט 2, מדובר בשיחת טלפון פנים ארצית. היום החיוב הוא לפי יחידת מניה. משרד התקשורת מבקש שהחיוב יהיה לי משך השיחה, מועד השיחה, והמרחק בין מקור השיחה ליעדה או חלק מאלה, להלן – חיוב לפי זמן. מתוך המסמכים שהספקתי בקושי לרפרף בהם הבוקר, הבנתי שמעוניינים, ככל שמדובר בהתקשרות לספקי אינטרנט או למספרים נבחרים, שהחיוב לא יהיה לפי אחד הפרמטרים שמשרד התקשורת הציע בתיקון לתוספת, אלא יהיה תמורת תשלום חודשי קבוע. הנוסח של התוספת כפי שהוצע לוועדת הכלכלה איננו עונה על כך. אם ועדת הכלכלה תאשר את הנוסח, ועדת הכספים לא תוכל לאשר את שיטת החיוב שמוצעת.

אפשר להרגיע את החברים, כי אני חושב שאין בעיה. אין בעיה משני טעמים. הטעם הראשון הוא שאנחנו ביקשנו חיוב לפי משך השיחה. משך השיחה יכול להיות 0, 1,2, 10. בהחלט אפשר לומר, בחבילה מסויימת, שכל משך שיחה – מחירו כך וכך. אין שום בעיה עם זה.

ללא הגבלת זמן זה משך?

בוודאי.

ואין סוף זה גם זמן?

זה כן משך זמן. יש לו גבול סופי.

אבל עדיין הוא מתנתק ומתחבר.

כיוון שמדובר כאן לא בתעריף לפי תקנות, לפי סעיף 15(א) קטן, אלא מדובר כאן בסלי תשלומים לפי 15 א רבתי – הסעיף החדש שהוסף כאן בחוק ההסדרים האחרון – ממילא ההגדרה הזאת איננה חלה על סוג התשלום הזה, וממילא אין צורך עכשיו לתקן את התוספת במן פטנט כזה של זמן בלתי מוגבל. אין צורך להכניס דבר שהוא בלתי הגיוני ושנוגע לדבר שלא חל עליו, משום שהתעריף של חבילות האינטרנט לא נקבע בתקנות, הוא נקבע בסלי תשלומים. יש להם את הפרוצדורה. הפרוצדורה ב15א אומרת שהדרישות של אותו סעיף לא חלות.

על מנת שחלילה לא תמצאו במצב שחלק מהדברים לא עומדים כי התקנה לא מתאימה, תהיה בדיקה משפטית על ידי היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה והיועץ המשפטי של משרד התקשורת. אם לא תגיעו להבנה, אני אכריע בעניין הזה. עכשיו ועדת הכלכלה מצביעה על השינוי בשיטה, כלומר במקום יחידת מניה יחידת זמן.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להזכיר שיש גם סיכום כך שנקיים בימים הקרובים דיון במסמך על פתיחת השוק לתחרות.

רבותי, מי בעד?


ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 0

ההצעה אושרה

אנחנו עוברים להצבעות של ועדת הכספים. אם תתקבל הצעת בזק, זה צריך להיות במקום 1 במרץ 1 במאי. ברור שאם זה יוצבע ויאושר זה יהיה מ-1 במאי ולא מ-1 במרץ.

מכיוון שלא ברורות לנו כמה נקודות אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית.

(הישיבה חודשה בשעה 15:00)

רבותי, אני מתייחס כרגע להצעה הראשונה שניתנה לנו לפני 4 שבועות. בהצעה הזאת הבינעירוני היה 27.5 והמקומי היה 9. אנחנו מבקשים להשאיר את המקומי ב-9, ואת הבינעירוני להוריד מ27.5 ל-26. זה מוסכם על בזק. הובטח לנו שעל בסיס זה הם לא מושכים את ההצעה וכל עניין האינטרנט נשאר. הוועדה תדרש פעם נוספת לאישור תעריפים עד 1 במרץ 2001. לקראת התאריך הזה עמדת הוועדה היא שחייבים לעבור לאיזור חיוג אחד בארץ ולחיוב לפי זמן, כאשר דמי השימוש ייכללו בתוך תעריף השיחה.

ושיובהר גם שכתוצאה מהמעבר הזה לא תהיה פגיעה בתעריפים בנושא האינטרנט.

בנושא התעריפים לא תהיה פגיעה בשום מקרה.

עלי שני החלקים מקובלים. החלק הראשון מקובל עלי לגמרי. החלק השני זאת המלצה של הוועדה, שאנחנו נדון בה.

אני בתור ממלא מקום של חבר בוועדה אומר לכם שאני מתנגד לזה. אין שום סיבה לפגוע בצורה כל כך קיצונית במשתמשים העירוניים.

אנחנו מסכימים שתעריף שיחה מקומית בשעות השיא יהיה 9 אגורות לדקה, ובינעירונית בשעות השיא 26 אגורות לדקה. החלק השני של ההחלטה הוא שוועדת הכספים קובעת לעצמה שאישור התעריפים בשנת 2001 ייעשה על בסיס זה שיהיה איזור חיוג אחד בלבד וחיוב על פי זמן. את זה עד אז צריך לבדוק.

אני ביקשתי שיצהירו לגבי "קול הדף" ו"ערן".

ב"קול הדף" ו"ערן" אין שום שינוי לפי הצהרת מנכ"ל משרד התקשורת.

אני מבקש שיבדקו את הנושא של הטלכרט.

ותעשה בדיקה גם בנושא הטלכרט. על עמדת ועדת הכספים, כפי שהוצהרה פה על ידי ועל ידי מאיר שטרית, מי תומך?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 1

אושר

מי בעד כל התעריפים, כפי שהוצגו על ידי משרד התקשורת, בכפוף לכך שבשעות השיא - 8:00-18:00 - שיחה בינעירונית תעלה 26 אגורות לדקה ושיחה מקומית תעלה 9 לאגורות. מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – 7
נגד – 1
נמנע – 1
אושר










































2. תקנות הבזק (אופן חישוב תשלומים
בעד שירותי בזק והצמדתם) (תיקון מס' 3),
התש"ס – 2000.

תקנות הבזק (אופן חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם) (תיקון מס' 3), התש"ס – 2000. (א) במקום "ח' באדר ב' התש"ס (15 במרס 2000) יבוא , י' בניסן התש"ס (15 באפריל 2000). (ב) במקום 1.72% יבוא 2.56%." מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 15:30