פרוטוקולים/כלכלה/313



פרוטוקולים/כלכלה/313
ירושלים, כ"ט ב אדר ב, תש"ס
5 באפריל, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 96
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, ז' באדר ב' התש"ס, 14 במרץ 2000, שעה 11:30

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
נעמי חזן

עו"ד מירי חושן - סגנית היועץ המשפטי, משרד התיירות
אסא רוכל - ממונה על בתי מלון, משרד התיירות
אלעד תמרי - אגף תקציבים, משרד האוצר
יואל נווה - הממונה על התקציבים, משרד האוצר
עמי אתגר - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות
יוסי פתאל - מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות
עו"ד צבי גלמן - התאחדות סוכני נסיעות
אבי רוזנטל - מנכ"ל התאחדות בתי מלון
שושנה אברוסקין - חברת מועצת אגודת מורי הדרך
חיים ביידא - יו"ר ועדת תיירות פנים, אגודת מורי הדרך
רפי גלט - יו"ר אגודת מורי הדרך
יוסי גראו - סגן יו"ר אגודת מורי הדרך
גיל פרץ - מדריך תיירים, אגודת מורי הדרך
גבי רול - יו"ר ועדת ביקורת, אגודת מורי הדרך
מיכל כהן - המועצה הישראלית לצרכנות
ששון אפרתי - מזכיר ארצי של איגוד בתי המלון והאירוח
עו"ד אליעזר קינג - חברת אל-על
עו"ד דן יערי - מזכיר ויועץ משפטי, חברת ארקיע
יוסף ביתן - סוכנות הנסיעות פסגות הרים

אתי בנדלר

לאה ורון

ימימה פרלס

1. תקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התש"ס2000-

2. תקנות שירותי תיירות (סוכנויות),, התשנ"ט1999- בדבר רישוי במקצועות התיירות

1. תקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התש"ס2000-

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. מונחות בפנינו תקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התש"ס2000-. עו"ד חושן, בבקשה.

בשנת 1992 בוטל הדירוג של בתי המלון, שהיה קבוע בתקנות של משרד התיירות. המשרד קיבל החלטה שוועדת הכלכלה מלווה אותנו ומעודדת אותנו, קבענו תקנות שבהן אין דירוג, וקיווינו שיבוא מדרג חיצוני, כמו שקיים בכל העולם.

מדרג וולונטרי, שהמדינה לא מעורבת בו?

כן.

אבל יכול להיות יותר מדירוג אחד.

אוקיי. גם במסעדות יש את זה.

הדירוג של מישלן הוא דירוג אחד, ואחרים מדרגים אחרת?

יש כאלה שכן. אתה יכול להאמין יותר לפודור. בכלל, כל נושא הדירוג לא זהה, כי לא הרי חמישה כוכבים בתורכיה, כהרי חמישה כוכבים בשווייץ. המשרד אפילו פנה ביוזמתו לכמה חברות מדרגות, כמו מישלן, ברמיזה שיבואו וידרגו.

מה יוצא לחברה כזאת? שהיא מפיקה את המדריך?

לכן לא באו, כי בישראל יש 400 מלונות, ובפריז עצמה יש יותר מ400- מלונות.

בפריז עצמה גרים יותר אנשים מאשר בכל הארץ.

זה לא רנטבילי, והם לא הגיעו, ואז הלכנו על חשיבה של מימון על ידי הממשלה, כשהזרוע היא ארוכה מאוד בין המממן לבין המבצע. כלומר, לא רצינו דירוג ממשלתי, ולא יצאנו למכרז אל קבלן שיעבוד עבורנו כשאנחנו קובעים את הדירוג, אלא בעצם בנושא של הזרוע נמצא מדרג עצמאי לחלוטין, ואנחנו אוכפים את הפיקוח כמובן רק בדרכים של פגיעה בהסכם בינינו. כמובן שבכל זאת יהיה לנו SAY בקריטריונים שהוא יביא, למשל בעניין כשרות, או ירושלים, וכו', תמיד אפשר להוסיף ולתקן. יצאנו במכרז לפי ה-RFI, וקיבלנו 13 או 11 תשובות, והיינו מאוד אופטימיים.

הגב' שושנה אברוסקין, בבקשה.

אני מורת דרך, ואני יודעת שהתיירים לא יודעים לאן מביאים אותם, כי הם לא יודעים אם מדובר בשני כוכבים, שלושה, ארבעה או חמישה. יש כל הזמן בעיות עם העניין הזה.

איך חברה ישראלית מוכרת בית מלון ישראלי, לפי כוכבים, או לפי רמות?

היא אומרת טוריסט קלאס, אבל לך דע מה זה טוריסט קלאס, זה משני כוכבים עד חמישה או ארבעה כוכבים, וזה לא טוב.

הגב' מיכל כהן, בבקשה.

אנחנו מתנגדים לזה שיבטלו את הדירוג. אנחנו בעד שיהיה דירוג. אנחנו חושבים שדירוג הוא הדבר הנכון לצרכנים. עם מכתב הלוואי הזה שקראתי פה, ששלח מנכ"ל משרד התיירות, אפשר לראות את הנתונים בכל מיני צדדים. הצרכן שבא ורוצה שיהיה איזשהו קריטריון קבוע, לא יודע, ואם הוא רואה במודעות מלון דה-לוקס ומלון כזה ומלון כזה, בפירוש לא יודע לאן הוא הולך ומה מוכרים לו.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת לשאול פה שאלה את משרד התיירות. אני מבינה שלפי התקנות הקיימות, שאתם מבקשים להאריך, בכל מקרה צריכה להיות איזושהי מועצה ארצית מייעצת לענייני בתי מלון. רציתי לדעת האם קיימת ועדה כזאת, ואם היא קיימת, לפי התקנות של הוועדה המייעצת, צריך להיות בוועדה נציג של המועצה הישראלית לצרכנות ונציג של הרשות להגנת הצרכן. לנו לא ידוע שיש נציג כזה, ורציתי לקבל תשובה של משרד התיירות לגבי האם קיימת ועדה, ומי הנציגים שלה.

מר רוזנטל, בבקשה.

אנחנו נמצאים כבר באלף אחר, כל הדיבורים האלה עבר זמנם. מאז שבוטל הדירוג ב1992- ועד היום, 22 אלף חדרים נמצאים ברשתות בינלאומיות וישראליות.

זה נכון שטאפ פתח מלון בגליל בארבעים דולר?

זו דוגמא טובה. נכנסו אקור לפה. יש להם מרקיור, יש להם נובוטל, סוביטל, טאפ ביסוד המעלה. הם למעשה קבעו את הדירוגים של עצמם. להולידי אין יש הולידי אקספרס, הולידי אין והולידי קראון פלאזה. עברו הזמנים שאנחנו יכולים לדרג.

איזו מדינה היום מדרגת באופן ממשלתי?

מעט מאוד מדינות מדרגות באופן ממשלתי. באירופה נדמה לי רק תורכיה ואולי יוון. במדינות מערב אירופה אין דירוג ממשלתי. לחלק מהן יש ג'וינט כמו באנגליה.

אז בכל אופן יש איזשהו דירוג שנותן מידע לצרכן.

אתם כארגון צרכנים, תעשו דירוג.

אני הייתי אז כשהורדנו את הדירוג. הבעיה בזה היא אכיפה ועקיפה, וכן הפיקוח.

אני יכולה לקבל תשובה לשאלה ששאלתי את המועצה?

לגבי המועצה, אנחנו ערים לזה, והסיבה שבאמת לא הפעלנו את הנושא הזה, היא שכל הזמן חשבנו שאנחנו הולכים לדירוג, ולא היה מקום. היו תקנות זמניות שכל הזמן הוארכו, והן לא קיבלו תוקף עדיין. ועדת הכלכלה לא אישרה לנו. אנחנו נשנה אותן עכשיו בצורה מסודרת, ויש כל מיני נושאים שלא מועלים פה.

אני נציג של סוכני התיירות הנכנסת. אני יכול להגיד שבזמן שלא היה דירוג, לא נוצר כאוס בשוק. מהרבה מאוד סיבות שקשורות גם לדירוג ההיסטורי, גם לעובדה שבחוק עידוד השקעות הון, בהשתתפות הממשלה יש למעשה דירוג לפי גובה ההשתתפות לחדר, במענקים שהיא נותנת, גם מהסיבה שחלק מהחברות בחוץ לארץ מדרגות. לא נוצר כאוס.

אני חושב שזה לא תפקידה של מדינה לדרג בתי מלון, זה לא תפקידה של מדינה לדרג מסעדות, זה לא תפקידה של מדינה לדרג שום שירות. אם בכלל, הגב' כהן, זה תפקידם של ארגוני הצרכנים. לאחרונה עשיתם בדיקה לגבי מכוניות, ואני חושב שאתם יכולים להרים את הכפפה ולנסות ליצור דירוג, אולי משלכם. מי שרוצה, ייעזר בו. מה גם שראיתי ש50%- מהתיירים בבתי המלון הם ישראלים, והם הולכים לפי המלצה של מישהו קודם, וקשה למכור להם חתול בשק. אחרים זה רשתות בינלאומיות, אם זה הילטון, שרתון, וכו', ובשביל כל היתר חבל על הדבר הזה. הגב' חושן, אני מזמין אתכם להציע הצעה שלא תצטרכו להגיע לפה כל כמה חודשים לפגישת רענון, כי חבל על הזמן. מדובר בשוק חופשי, וארגוני הצרכנים יעשו את זה. בשלב זה אנחנו מאשרים את הבקשה של השר. אקרא את המשפט: "במקום תקנה 17 לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשנ"ב - 1992(2), יבוא: "תוקף 17. תוקפן של תקנות אלה עד יום כ"ה בניסן התש"ס (30 באוקטובר 2000)".

אדוני היושב ראש, התקנות האלה מסבירות לא רק את דירוג בתי המלון.

הגב' כהן, אני באמת אומר שזה אתגר של ארגוני הצרכנים. לא המדינה צריכה לשמור על הצרכנים, אלא אתם צריכים.

אם אתה שומע שמשרד התיירות עם התקציב שיש לו, לא מסוגל להרים פרוייקט כזה, אתה חושב שארגוני הצרכנים יכולים להרים פרוייקט כזה? זה יפה מאוד לומר את זה, אבל אתה יודע שזה לא בר-ביצוע.

אם אתם תחליטו בחוברת "בדוק", לקחת בכל פעם בית מלון שמתיימר, ותשלחו מישהו מהמועצה שלכם להתארח שם ולבדוק את האוכל, את השירות, וכאלה שאתם חושבים שהם לא מצדיקים את המחיר שהם גובים ואת המוניטין שהם טוענים לו, ותפרסמו את זה, תאמיני לי שזה יעשה את השירות לצרכן.

איך התייר מפריז יקרא על זה?

אל תדאגי לתייר מפריז.

אני כן דואגת לו.

יש לנו בעיות עם צרפת מאז שדה-גול עשה אמברגו...

אז התייר מלונדון ומוושינגטון.

ומה התייר מישראל עושה כשהוא מגיע ללונדון ואומרים לו שזה מלון סופריור טוריסט קלאס, והוא מגלה שכאשר הוא מתיישב על המיטה, המיטה כמעט נופלת, ואין שם שום דבר?

אני שמחה שזה לא נוגע לי.

במדינה של שוק חופשי וכלכלה חופשית, שיתבע אחר כך את מי שמכר לו את החבילה ואת המלון.

היועצת המשפטית של משרד התיירות, עו"ד מירי חושן, אומרת בשם השר, שהוא ישמח אם הוועדה תאשר עד סוף השנה, ולא עד סוף אוקטובר. אני רוצה להזכיר גם שבחודש אוקטובר הכנסת נמצאת בפגרה.

אנחנו מאשרים עד סוף השנה, ונשמח אם במהלך התקופה תעשו משהו בעניין.

הם יצטרכו בכל מקרה להביא את זה מחדש לתקנות.













































2. תקנות שירותי תיירות (סוכנויות),, התשנ"ט1999- בדבר רישוי במקצועות התיירות

האם התקנות אמורות להיות בתוקף שנתיים?

כן, אבל אנחנו מאמינים שיהיה דיון חדש בנושא הזה.

אם בעוד שנה וחצי-שנתיים, עומדים להסיר את זה, למה אני צריך להתעסק בזה?

הסיבה שהתחלנו להחיל את התקנות, היא משום שהוגש בג"ץ, אחרת היינו בונים את זה בצורה אחרת, ועוד שנה וחצי היינו מחילים תקנות חדשות. כיוון שהוגש הבג"ץ, והתעוררו שם בעיות משפטיות לגבי חוקיות הצו, ניתנה לנו ארכה.

למה הצו לא חוקי?

הטענה היא שהצו הוא מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, וברגע שיש לנו חוק שירותי תיירות, היינו צריכים להתקין תקנות מכוחו.

מדוע השר לא יכול להחליט שמכוח סמכותו, הוא מתקין את התקנה לשנה וחצי.

זה מה שעשינו. התקנות האלה הן תמונת מראה של הצו, עם השינויים של מחיקות של דברים - -

אני מבין שבג"ץ לא פסק - -

לא, נתנו לנו ארכה עד סוף יוני.

זה דבר מיותר. אם הממשלה תבטל לחלוטין בעוד שנה וחצי - יש החלטה כזו?

כמו שביטלו לנו פקיד מורשה, לאלתר כמעט, רצו לבטל גם את נושא הסוכנויות. בוועדת השרים לחקיקה הסברנו להם שאנחנו רוצים שהענף ייערך לקראת הקמת קרן ערבויות, משום שאנחנו לא רוצים שזה יהיה כל דבר בנפרד, אלא רוצים הפרטה ושזה יהיה מסודר. בכל העולם יש קרנות כאלה או אחרות להגנת הלקוחות.

האם יהיה סביר שאנחנו נחייב מישהו להיות חבר באיגוד סוכני נסיעות?

לא, יש פה אופציות שונות. יש פה אופציה אחת של פוליסת ביטוח, אופציה של חברות בקרן, ואופציה של ערבות בנקאית שמופקדת במשרד התיירות. לכן, אני מאמינה שיש סיכוי. הם אומרים שהצו בטל, ומצד שני הם מבקשים רשיון. אם הצו בטל, אז אנחנו גם לא יכולים לקבל רשיון. החשש הוא שהענף הזה מאוד ידרדר, אם לא יהיה משהו מוסדר, ולכן משרד האוצר הבין, ואמר שעד שמפריטים, אתה נותן פרק זמן, ולכן דחו לנו את חוק ההסדרים, ותיקנו וקבעו את התאריך כמו שקבעו.

נכון לרגע זה, אם אין שום פעולה אחרת, האם יש חוק שמבטל את הצו הזה?

ב1- בינואר 2002, כלומר, עוד שנה וחצי.

אני רוצה להעיר שבבג"ץ המדינה לא חייבה. כלומר, המצב הוא כרגע שאין תשובה מצד המדינה. על פי התקנות בבג"ץ, בהיעדר תשובה מצד המדינה, בכל יום יכול להתבטל הצו. המדינה לא מתכוונת לאשר, כפי שהבנתי. המליצו לה לא לאשר.

אם העתירה היתה שהתקנות הותקנו על סמך תקנות חוק הפיקוח, ושכביכול יש חוק מסמיך אחר, אז המדינה יכולה להגיד: אנחנו מקבלים את הטענה שלא נהיה מוסמכים, ואנחנו הולכים לעשות את זה לפי חוק אחר. דא עקא, שאני לא רוצה לייגע את כולנו, על דבר שהולך להתבטל בעוד שנה וחצי.

אנחנו מקווים שלא, ובינתיים זה הזמן להקים את הקרן.

המצב הוא שאם זה יבוטל מחר, וזה יכול להיות בהחלט מבוטל מחר, בג"ץ לא ידון בזה, והוא יבטל את זה, נקודה. ביום שהוא יקבע דיון, הרי על פי התקנות, אדוני יודע היטב, הוא יבטל את זה. באותו יום, בשוק יהיה כאוס.

השקפת העולם שלי אומרת שאין לי בעיה עם זה שכל אחד יכול לפתוח סוכנות נסיעות.

מכיוון שתיירות זה עסק שמתעסק עם קודים בינלאומיים, ולאיחוד האירופי יש דירקטיבה שלמה שמגינה על הלקוחות מפני פשיטות רגל, שמישהו מספק להם את השירות, והדבר הזה נמצא בכל מדינה מערבית מתוקנת מודרנית, על אחת כמה וכמה במדינות בלתי מפותחות ששם הפיקוח הרבה יותר חריף, מדינת ישראל תהיה דוגמא שילמדו אותה, איך יצרו כאוס בכוח. לנו יש אינטרס כלכלי מובהק שיהיה הסדר מסויים - -

אני לא רוצה לפתוח פה דיון ענייני. תשכנעו אותנו שנה לבטל את החוק, ולחזור להסדר אחר. מבחינתי, אני לא מוכן לייגע את עצמי ואת הוועדה - -

נכון לרגע זה המצב המשפטי הוא שיש חוק שמבטל את כל הרישוי הזה בעוד שנה וחצי. אני לא מוכן לייגע את עצמי ואת הוועדה להתעסק בדבר שהולך לעבור מן העולם. אם הממשלה תחליט החלטה שהיא חוזרת בה מן הדבר הזה, ושהיא רוצה הסדר, ושהיא רוצה דירקטיבה אירופית או דירקטיבה אחרת, אז נייגע את עצמנו בדירקטיבה, אבל למה צריך להתעסק עם זה?

מה שקרה בהסכמה עם האוצר, היה שאנחנו הלכנו לתהליך שאתה מדבר עליו, לעשות את המעבר כולו. מה שטרף לכולם את הקלפים היתה התביעה שהוגשה לבג"ץ על ידי חברת פסגות, שבעצם הכניסה את כולנו ללוח זמנים שלא תכננו. תכננו ביחד עם הממשלה ועם האוצר ב2002- לפתוח את השוק לגמרי. המדינה אמרה לנו: תכינו עד אז את הקרן, כמו שעשו עם פקיד מורשה, והכניסו אותנו לשוק. בג"ץ פסגות בעצם יצר מצב שאנחנו מבקשים ממך לתקן פנצ'ר זמני. היום אנחנו גומרים בעצם את מה שהיינו אמורים לגמור עד 2002. בפועל, התקנות שיאושרו עכשיו לא יידונו עוד פעם. תהיה הסכמה של הממשלה, גם משרד התיירות מסכים לזה, וגם משרד האוצר, שהביטול יבוטל, והתקנות שעכשיו תאשר הוועדה יהיו.

תתגוננו קודם כל בבג"ץ.

אבל ההחלטה של בג"ץ היא לומר באיזה מצב אני נמצאת עם התקנות. מה אני אומר להם?

אם הממשלה תודיע לי שהיא רוצה הסדר בעניין הזה סטטורית, אני אמצא פתרון שיהיה טוב לא רק לדבר הזה, אלא יהיה גם הסדר לאחר מכן. כל עוד החלטת הממשלה היא שההסדר בטל, אני לא הולך לייגע את עצמי על דבר שמתבטל לעולם. אני לא חושב שוועדה של הכנסת צריכה לייגע את עצמה בדבר שהולך לעבור מן העולם.

אבל כל גורמי השוק, ארגוני הצרכנים, כולם עוסקים בזה. זה משרת את הציבור.

יכול להיות, אבל הסמכות הסטטוטורית היא בידי הממשלה. נכון לרגע זה, אין אפשרות של רישוי, כי חוק ההסדרים ביטל. אנחנו נקבע ישיבה נוספת מיד אחרי הפגרה. אני רוצה שתודיעו לי בשם הממשלה, תכנסו את ועדת השרים לענייני כלכלה, אני לא יודע מי הוועדה המוסמכת, ותגידו לנו מה העמדה הסופית של הממשלה. אם העמדה הסופית של הממשלה היא שהיא רוצה הסדר, והיא רוצה משהו של רישוי, אז אנחנו נכנס לעובי הקורה, ונעשה עבודה טובה, מה אנחנו רוצים רישוי. אם עמדת הממשלה היא שאין רישוי, תלכו תתגוננו בבג"ץ. אם בג"ץ יפסול - -

המדינה לא תתגונן. היא הודיעה שהיא לא תתגונן.

תגידו שבאתם לכנסת, ויושב ראש ועדת הכלכלה אמר שהוא לא מוכן לבזבז את זמנה של הוועדה בהתעסקות עם תקנות ארוכות ומסובכות, שהולכות להתבטל שנה לאחר מכן, כי יש פה עומס אדיר של דברי חקיקה, ואנחנו לא עוסקים פה בטחינת מים, ובבזבוז זמננו לשווא.

זאת תעשיה שלמה שמחריבים אותה. את מי מייגעים? מדובר ב14- אלף מקומות עבודה. יש לך פה ארגוני צרכנים, עבדו על זה שנים. זה התפקיד של הכנסת.

חוק ההסדרים קבע שאין הסדר. אתה רוצה לשנות אותו?

אתה מעודד חוק ג'ונגל.

תפנו לממשלה.

הממשלה באה איתנו לוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה שולחת אותנו בחזרה לממשלה. על התקנות האלה במתכונתן עובדים בערך שלוש שנים בוועדה הזאת.

אבל כל עוד חוק ההסדרים אומר שהן מתבטלות, אני לא הולך לדון בהן.

אבל זה מתייחס בדיוק לביטול. במקום שיהיה את ההסדר הזה של רישוי ופיקוח, בא השוק ואומר - -

אני רוצה לראות אם אני מבין נכון. מתי כל ההסדר הזה מסתיים?

בסוף שנת 2001.

יפה. עד אז ימשיכו התקנות האלה. אחרי שבג"ץ יקבע, אני אדון.

אבל הוא פסל. יש לנו צו על תנאי.

אפשר לראות את הניירות?

אין פסק דין, יש צו על תנאי. הצו על תנאי ייהפך קבוע אם לא מתגוננים תוך X זמן. ה-X זמן עבר מזמן, לפני שנה זה עבר. המדינה, בהמלצה של השופט חשין - -

קודם כל, אני רוצה להדגיש אלמנט מסויים, שכל התקנות האלה מתייחסות לפעילויות של סוכני הנסיעות בכללן, כולל גם תיירות נכנסת. הנושא הזה הוא מאוד מורכב ובעייתי, גם בביטוי ארוך טווח, וגם בביטוי המיידי שלו, משום שהוא קשור הרבה מאוד לכל הנושא של הסכמי אוסלו וכל תהליך השלום, והסכמים שקשורים להדדיות בינינו לבין הפרטנרים שלנו. אנחנו בישראל משווקים חבילת תיירות אחת, שכוללת את בית לחם וכוללת את ירושלים. ברשות הפלשתינית קיימות תקנות שהן מכוח צו הפיקוח הירדני, כך הם אימצו לעצמם, ולכן הם יכולים להפעיל חבילת תיירות, רק על ידי מי שמוסמך לשווק תיירות. לכן, ישנו מצב שבו סוכן שנמצא בבית לחם, יכול לשווק את ירושלים, ולעומת זאת, אנחנו כסוכני תיירות ישראלים, לא יכולים לשווק את בית לחם, מאחר שבבית לחם יכול לעבוד רק מי שיש לו רשיון של סוכן נסיעות. לפיכך, לדעתנו, יש בכל חוק ההסדרים, גם לעוד שנה וחצי, בעיה מאוד מאוד גדולה, בכל יחסי המסחר התיירותיים במזרח התיכון. כל השכנים שלנו, כולם עם רישוי. אנחנו לא יכולים לשווק אצלם, אבל הם יכולים לשווק אצלנו. אני לא רוצה להרחיב פה, כי אין את הזמן, וזה נושא מאוד מכובד וגדול לוועדת הכלכלה לתת עליו את הדעת, אבל בהחלט יש בעיה מאוד מאוד גדולה. לפיכך, נוצר קודם כל מצב מסויים, שבו לטווח של השנה וחצי האחרונות, ואני לא רוצה להשתמש בביטוי הנדוש היום לקונה, אבל יש איזושהי לקונה היום במסגרת, שאי אפשר להפעיל את התקנות, שכוונת האוצר היתה להפעיל אותן רק עוד שנה וחצי, לסיטואציה שהן יפלו פתאום.

תודה. אני רוצה לשמוע את נציג האוצר.

החוק, כמו שעבר בכנסת, מבטל את חובת הרישוי בסוף 2001. ההסדר החלופי שהוצע פה כרגע, הוא הסדר שאנחנו הסכמנו לו, שתהיה קרן וולונטרית שבעצם מעוגנת בדרך זו, ללא רישוי.

חוק שירותי תיירות, בנוסח הקיים, מגדיר מהי סוכנות נסיעות, קובע שירותי תיירות - מה הם. אלה שירותי תיירות - בין היתר סוכנות לנסיעות, וכל עיסוק אחר בתיירות נכנסת או יוצאת, למעט עיסוק בנסיעות בינלאומיות, ובסעיף 3 קובע: "השר רשאי באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להסדיר בתקנות את פעולתו ודרכי ניהולו של שירות תיירות" - בין היתר זו סוכנות נסיעות, ובין היתר יש רישוי שירותי תיירות, אבל גם בפסקה (3) נאמר: "חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם, ולגבי סוכנות נסיעות ומשרד לתיור, גם להמציא ערובה למי שנקבע, ובדרך שנקבעה, למילוי התחייבויותיהם כלפי לקוחות וספקים של שירותי תיירות ושל שירותי טיסה ושיט ושירותי תחבורה אחרים;"

בחוק ההסדרים בוטלו מספר דברים. לא רק חובת הרישוי של סוכנות נסיעות, אלא קודם כל, בוטלה ההגדרה של סוכנות נסיעות. דבר שני, בסעיף שמדבר מהם שירותי תיירות, בוטלה ההתניה לסוכנות נסיעות. סוכנות נסיעות בכלל איננה בגדר שירותי תיירות, החל מ1- בינואר 2002, ובנוסף לכך, אותו סעיף שמדבר על הסדרת שירותי תיירות, קובע שעדיין אפשר יהיה לרשות שירותי תיירות, אבל סוכנות נסיעות לא תהיה יותר בגדר שירותי תיירות, ולכן לא תהיה טעונה רישוי, אבל בנוסף לכך, באותה פסקה (3), כשדיברנו על הביטוח, תאמר כדלקמן: "חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם;" - דהיינו, מ1- בינואר 2002 לא תהיה יותר סמכות לקבוע בתקנות שום הסדר לגבי ביטוח של סוכנות נסיעות. דהיינו, גם לא ביטוח וולונטרי, וגם לא הפקדת ערובה כזאת או אחרת, לא תהיה יותר במסגרת התקנות האלה. לכן, זה שאתם מסכימים או לא מסכימים להסדר וולונטרי, לא רלבנטי בכלל לעניין התקנות האלה. יתרה מזאת, במסגרת התקנות, ההסדר הוולונטרי הוא אחד משלושה הסדרים אפשריים.

מיד אחרי הפגרה נקיים ישיבה נוספת של הוועדה. אני מבקש שהממשלה תביא לנו באופן חד-וחלק, גם אם זה לא בדבר חקיקה, גם אם זה בהחלטת ועדת שרים, אם אתם רוצים הליכי רישוי במשהו לגבי סוכנויות נסיעות, או לא רוצים.

אולי לא רישוי, אבל סוג של הבטחה לראות את זה עדיין כשירות תיירות שלא טעון רישוי.

אחרי שאדע מה הממשלה רוצה, אדע מה לעשות הלאה. נכון לרגע זה, אם מישהו הגיש עתירה לבג"ץ, וזה רק משחק מלים, שבמקום שזה יהיה כפוף לחוק אחד, זה יהיה כפוף לחוק אחר, ואנחנו נבזבז פה כמה שעות של עבודת הוועדה, אינני מוכן. מיד אחרי הפגרה תהיה ישיבה נוספת. אני מבקש מכם אז לגבש עמדה סופית. אם הממשלה תחליט שהכל מתבטל, ולא יהיה חוק פרטי שיעשה RULLING-OVER להחלטת הממשלה, אני אתן לבג"ץ שיפסוק. יהיה כאוס? שיהיה כאוס.

תפתור אותו.

לשיטת האוצר, אם זה צריך להתבטל ב2002-, אז יפה שעה אחת קודם.

אבל זה הזמן שבו השוק מתארגן. האוצר מעוניין בקרן ערבויות.

אני מבקש החלטה של ועדת השרים לענייני כלכלה, מה מדיניות הממשלה בעניין. אני רוצה מכתב חתום על ידי גורם מוסמך בממשלה, מבחינתי גם שר התיירות יכול לדווח לנו מה החליטה הממשלה, לפני שאני מתעסק פה בטחינת מים.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10