פרוטוקולים/כלכלה/1873



5
ועדת הכלכלה
23.2.2000

פרוטוקולים/כלכלה/1873
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 84
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז באדר א' בתש"ס (23 בפברואר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
יצחק גאגולה
אחמד טיבי
מוחמד כנעאן

יזהר טל - יועץ משפטי, משרד התקשורת
מיכל פלד - עוזרת שר התקשורת
יעל שוורץ - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
מיכאל הואש - משרד התקשורת
אסף לב - משרד התקשורת
נוגה רובינשטיין - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
דלית זילבר - מינהל התכנון, משרד הפנים
אפרים שלאין - המשרד לאיכות הסביבה
זהר שקלים - הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
יהודה זמרת - משרד הפנים
ארז שפירא - מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים
איתן רוב - מנכ"ל די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ
מיכל רפאלי-כדורי - סמנכ"ל די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ
מוטי לפיד - מנהל הקמה, די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ
מוריאל מטלון - יועץ משפטי, די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ
ליאור פורת - די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ
גיא צפריר - די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ
יעל מטס - די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ
אביעד ויסולי - יו"ר קו חם לצרכן
מיכל כהן - המועצה לצרכנות
ערן זיו - מנהל הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים
דורלי מוריה - המועצה לשידורי כבלים
תמיר שאנן - מתמחה, הלשכה המשפטית, הכנסת

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר שפנייר

הצעת חוק הבזק (תיקון - התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות
לווין), התש"ס2000-, של קבוצת חברי כנסת.

הצעת חוק הבזק (תיקון – התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות
לווין), התש"ס2000-, של קבוצת חברי כנסת

אני פותח את הישיבה. הנושא הוא הצעת חוק של מספר חברי כנסת בנושא התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין. מאחר שנראה לי שהנושא דחוף יחסית, משום שהלווין צריך לשדר ביום מן הימים - ואני לא יודע מתי הלווין ישדר - חשבתי לנכון להעלות את זה בדחיפות. נשתדל להעביר את זה לקריאה ראשונה, כשאת עיקר העבודה נעשה אחרי הקריאה הראשונה. לכן, במקום להיכנס לדיונים אידיאולוגיים לגבי החוק, נעבור ישר לקריאת הסעיפים, נשמע הערות לגבי כל סעיף וננסה תוך השעה הקרובה לגמור את העניין. את הדברים היותר עקרוניים נשאיר לאחר הקריאה הראשונה.

אם יורשה לי, התמיכה של משרד התקשורת בחוק הזה - במיוחד בגלל אלמנט הזמן שאתה ציינת בצדק רב, כי הדחיפות כאן היא במוקד העניין - היתה בכפוף לאותם דברים עקרוניים. לכן, ברשותך, הייתי רוצה בכל זאת להעמיד את הדברים העקרוניים.

מר טל, היתה לשנינו שיחה ואני אומר לפרוטוקול: לא התחייבתי לקבל את עמדתכם בנושא התקנת הצלחות ברשות היחיד.

אבל כן נוכל להביא אותה בפני הוועדה.

בוודאי, אבל אל תאשימו אותי. אני חושב שגם היום, כשמדובר ב-Public utility, מותר להתקין אותו גם ברשות היחיד בתנאי שיש לו אפשרות לערער, להתגונן, לומר 'לא כאן', אבל אדם לא יכול לומר: 'הגג שלי הוא קדוש, שם לא יהיה שום דבר, תתקינו כולכם את הצלחות בחלונות, על המרפסות'.

כל מה שביקשתי זה שכמו שמקובל, לפני שעוברים לקריאה הפרטנית של הסעיפים, לאפשר לנו בשלוש דקות לומר את העמדה העקרונית של המשרד. נדמה לי שנכון לעשות זאת.

קיבלתי, בבקשה דבר.

כפי שאמרתי, המשרד תמך בהצעת החוק הזאת וראה אותה חשובה וחיונית בגלל שני עקרונות שנקבעים בה. עיקרון אחד הוא הפטור מחובת היתר לפי חוק התכנון והבנייה לגבי התקנה על הגג, אנחנו חושבים שזה חשוב ומבורך. והעיקרון השני הוא ההחלה של כללים, שכבר קיימים בחוק הבזק לגבי התקנה בבית משותף, על הלווין. אנחנו חושבים שגם זה חיוני ביותר ואנחנו תומכים בכך. אבל התמיכה הזאת היא בכפוף לכמה אלמנטים, שאני מבקש להצביע עליהם כאן בקיצור נמרץ, שלדעתנו הולכים מעבר לעקרונות האלה באופן שהוא לא סביר, לעתים גם לא חוקתי. הטיפול בהם גם לא יצטרך לעכב שום דבר, כל מה שזה דורש זה להוציא אותם מהטיוטה, אם עמדתנו תתקבל. אבל בוודאי שהעיקר בהצעת החוק הזאת מקובל עלינו בכפוף לשלוש נקודות שאני אציין אותן.

הנקודה הראשונה נוגעת למיקום הצלחת ולפטור מההיתר. הצעת החוק הנוכחית אוסרת התקנה שלא על הגג, אלא אם יהיה אישור מיוחד מהמפקח, ואוסרת על חברת די.בי.אס לתת שירות למי שהתקין לא על הגג. אנחנו סבורים שאין מקום לאיסור כזה וההסדר שמוצע על-ידינו הוא שהתקנה על גג בית משותף של אנטנה עד 1.20 מטר תהיה פטורה מהיתר בנייה; התקנה על בית שאיננו משותף, אלא בית פרטי, של אנטנה עד 60 סנטימטר - כי זאת אנטנה של משתמש בודד - תהיה פטורה. מחוץ לזה, למשל אם בבית משותף יהיו דיירים שיזדקקו לאנטנה מלבד זו שעל הגג, הם באמת יצטרכו לעבור את הנתיב של קבלת היתר ושם יישקלו העניינים. איננו סבורים שחוק הבזק הוא זה שצריך לאסור התקנת אנטנה שלא על הגג. נדמה לי שהדרך שציינתי כאן - של פטור מצד אחד אבל מי שרוצה לחרוג מאנטנה על הגג בבית משותף או מאנטנה קטנה בבית רגיל, חייב ללכת לקבל היתר - היא איזון נכון בין שיקולי תכנון ובנייה, סביבה ונוף לבין קליטת השידורים.

במידה שעמדתנו לא מתקבלת ונשארת הקביעה כפי שהיא כאן בחוק, אנחנו בוודאי סבורים שאין מקום בחוק הזה לקבוע עבירות. אם כבר, החוק הזה צריך לתת פטור אבל יש כאן סעיפים שקובעים שמי שלא עשה כך, זאת עבירה לפי חוק התכנון והבנייה. אנחנו סבורים שחוק הבזק לא צריך להגדיר מה מהווה עבירה על חוק התכנון והבנייה, מקסימום הוא יכול לתת פטור. גם זה, היינו מעדיפים שיהיה בתיקון עקיף לחוק התכנון והבנייה. אבל אם הטכניקה החקיקתית שתיבחר כאן היא הוראה בחוק הבזק, הוא יכול לתת פטור מחובת היתר אבל הוא לא צריך להטיל עוד חובות ולומר שזה וזה ייחשב להפרה של חוק התכנון והבנייה.

נקודה שנייה היא לגבי הבית המשותף. מקובל עלינו העיקרון שמחיל את ההסדר של בית משותף לגבי כבלים גם על הלווין. בתמצית, ההסדר הזה אומר שאם רוב הדיירים מתנגדים, עדיין יש אפשרות למשתמש בודד לגרום להתקנה, למרות שזה בניגוד לעמדת רוב הדיירים, אבל בכפוף למגבלות. הוא צריך להודיע מראש, הוא צריך לאפשר לוועד לקבוע תנאים, פנייה למפקח וכו'. זה הסדר מאוד מדוד, מדויק ומאזן בין הצרכים של האינטרסים של רוב הדיירים שאולי חשובים להם, במקרים מסוימים, חזות הבית ושיקולי סביבה יותר מקליטה, לבין הדייר הבודד שאי אפשר להפוך אותו לשבוי בידי רוב הדיירים אם הם מתנגדים. בזה אנחנו מאוד תומכים. הצעת החוק שלפנינו הולכת כמה צעדים מעבר לכך, באופן שלדעתנו פוגע בזכויות יסוד בצורה בלתי אפשרית. אני אציין כאן רק שתי נקודות ובזה אסיים.

הנקודה האחת שאנחנו מתנגדים לה היא, שהצעת החוק מחילה את ההסדר לא רק על גג בית משותף שמהווה רכוש משותף אלא גם על רכושו הפרטי של אדם. אנחנו חושבים שהצעד הזה לא עומד בדרישות פסקת ההגבלה של חוקי היסוד ולא ייתכן שעל גג פרטי של אדם, שהגג שייך לו כדת וכדין והוא לא מעוניין שתצוץ שם אנטנה, חוק הבזק יסמיך דייר אחד באותו בית לכפות על אותו בעל בית לשים שם אנטנה. אנחנו חושבים שזה לא סביר.

העניין השני שאנחנו חושבים שאיננו סביר - עכשיו אנחנו הולכים לצד השני - הוא כשההתקנה נעשית בניגוד לעמדת רוב בעלי הדירות. במקרה כזה, האיזון שקיים בחוק הבזק מאפשר לרוב בעלי הדירות ולוועד הבית לקבוע תנאים שנוגעים בין היתר לשיקולי נוף, לחזות הבית וכיוצא בכך. החוק אומר שבאיזון העדין הזה הם רשאים לקבוע תנאים, אבל לא תנאים כאלה שימנעו את הנחת הכבלים. באה הצעת החוק ואומרת לגבי הלווין שהם יהיו רשאים להטיל תנאים - וזכרו, אנחנו מדברים על הזכות של דייר אחד לאכוף התקנה בניגוד לעמדת הרוב, אבל מאידך יש זכות לרוב לקבוע תנאים - אבל אם הם יקבעו תנאי שאיכשהו פוגע באיכות הקליטה, זה כבר אסור להם. אנחנו אומרים: לא ייתכן שאיכות הקליטה היא שיקול גג ששולט על כל שיקול אחר של רוב הדיירים.

אני מבין שפה או שקולטים או שלא קולטים.

לא, יש עניין של איכות הקליטה.

יש דבר כזה שקולטים באיכות לא טובה?

לא, זה דיגיטלי, או שקולטים או שלא קולטים.

אם המצב הוא שאו שקולטים או שלא קולטים, אז אנחנו בהחלט מוכנים שיהיה כתוב שהחלטה שמונעת קליטה לחלוטין, באמת הדיירים מנועים ממנה. כשם שאי אפשר לקבוע תנאים שמונעים לחלוטין הנחת כבלים, גם תנאים שמונעים לחלוטין קליטה - אין לי בעיה שיהיו אסורים. אבל לא בנוסח הקיים שהרוב מנוע מלהטיל כל תנאי שפוגע איכשהו באיכות הקליטה. זה לא סביר בעינינו.

לאור הנחיית היושב ראש אני מצטמצם בעיקרי הדברים ונתייחס בהמשך.

נוגה רובינשטיין ממשרד המשפטים, בבקשה.

אנחנו חושבים שיש להריץ את הצעת החוק כי באמת צריך להיות הסדר כמה שיותר מהר, אבל מבחינת העניין של גג ששייך ליחיד - אנחנו רואים בזה פוטנציאל לבעיות חוקתיות חמורות, ולחלק הזה אנחנו מתנגדים.

נכון שזה פגיעה, אבל היא לא עולה על הנדרש.

יש חלופות.

אבל החלופות מכערות את הסביבה.

נכון, אבל לעומת זאת יש פגיעה בזכות הקניין.

הפגיעה בזכות הקניין היא זניחה, כי אין פה כוונה שאחד שיש לו גג מטופח יכניסו לו את הצלחת באמצע הגג; מותר לו להתנגד שיתקינו את זה באמצע הגג אבל אם שמים בשולי הגג, באיזו פינה, מה הפגיעה הכל כך גדולה בזכות הקניין? עדיף שכל הבניין יהיה מעוטר בצלחות?

ראשית, אני יודעת שבזמנו הועלתה השאלה אם אפשר להתקין צלחות על הקרקע. יש אפשרות כזאת?

זה מוגבל, זה חוסם זווית ראייה.

ועל קצה של בניין?

על קיר אפשר.

יכול להיות שאפשר למצוא פתרונות אחרים.

אני מציע שאם זה ברשות היחיד, תהיה לו זכות לטעון טענות נגד המיקום. הוא יכול להגיד: 'אל תתקינו במקום הזה אלא במקום הזה', אבל הוא לא יכול להגיד: 'על אף מילימטר בגג שלי אני לא מוכן'.

אנחנו לא חושבים שמבחינה חוקתית זה יכול לעמוד, בגלל שיש כאן פגיעה בזכות הקניין ויש אפשרויות חילופיות גם אם הן אפשרויות שמכערות את הסביבה.

יש הקיר האחורי של הבניין.

אני רק אומר שלא יכול להיות שליחיד יש וטו מוחלט וטוטלי ללא הנמקה. יש לו זכות להישמע לפני מפקח על רישום מקרקעין - או מישהו אחר שנקבע - ולהגיד: 'רוצים להתקין במקום שמפריע לי, חוסם את הנוף, מכער לי הגג', אבל לא רשעות לשמה, שהוא אומר: 'זה שלי, אני לא מוכן'. זכות הקניין היא לא זכות מוחלטת, היא ניתנת להפקעה, ניתן להעביר כל מיני Public utilities.

אם יש לו מרפסת של 20 מטר ויהיו ארבע חברות לווין, אז ישימו לו ארבע אנטנות על המרפסת של 20 מטר?

יכול להיות שכן.

זה אומר שאין לו מרפסת.

יכול להיות.

לחלק הזה אנחנו מתנגדים. עוד נקודה: לגבי השאלה של חלוקת העלויות בין הדיירים, אני חושבת שכדאי להכניס סעיף שיסדיר את זה.

מה זה מעניין? הרי חברת הלוויין תשים צלחת על הגג.

כרגע זה לא עולה כסף. תמיד זה לא יעלה כסף?

אם הם יקבעו תנאים בלתי סבירים, אנשים יישארו מחוברים לכבלים.

מכיוון שלפעמים רק חלק מהבניין יתחבר, אנחנו חושבים שיש מקום לדון בחלוקת העלויות.

ההסדרים האלה הם בין ספק השירות לבין הלקוחות. למה אנחנו צריכים להתערב בזה?

גב' רובינשטיין, נשאיר את זה לאחרי הקריאה הראשונה. עד אז שמשרד המשפטים יגבש הצעה לנושא הזה והיא תידון בוועדה.

בסדר, וגם את העניין של הזכות הקניינית. דרך אגב, אמרנו בוועדת השרים שאנחנו רוצים להריץ את ההצעה אבל בכפוף לנושא של זכות הקניין.

אני רוצה לומר לכם שאין זכות לאדם, מטעמים של רשעות לשמה, לגרום לכיעור הסביבה. בעיניי זו לא זכות. הרי לא מדובר שיתקינו לו את הצלחת באמצע הגג. יש לא מפרגנים מקצועיים, אדם כזה יגיד: 'לא רוצה'. ואז התוצאה תהיה שכל הבניין יהיה מעוטר בצלחות. אני חושב שזה כן עומד במבחן של פגיעה שאינה עולה על הנדרש ושהיא למטרה ראויה. המטרה היא בוודאי ראויה. והפגיעה אינה עולה על הנדרש, מה גם שיש לו גם אפשרות להתווכח איפה יתקינו.

אם יש רק דייר אחד בבניין שרוצה, על פי החוק הוא יכול לכפות על בעל הרכוש הפרטי.

בסדר. ואם, נניח, כולם לא רוצים טלפון ורק אחד רוצה טלפון, אנחנו לא מעבירים לו חוט?

אבל חוט טלפון עובר מתחת לרצפה.

מי אמר לך? אתה לא יודע שמעבירים גם חוטי טלפון עיליים על מגרשים, וזה מכער?

בואו נתחיל לקרוא את הצעת החוק. סעיף 1 הוא הוספת סעיף 6נח להצעת חוק הבזק: "(א)(1) בסעיף זה - 'צלחת קליטה' - צלחת לקליטת שידורי לווין, המהווה חלק מציוד הקצה הלוויני, כהגדרתו בסעיף 6מג". כשנגיע לשלב ההיתרים, נצטרך כמובן לקבוע אלו צלחות פטורות. אדם לא יוכל, בלי היתר בנייה, להקים את עמק האלה אצלו בבית.

אנחנו באנו במגעים גם עם חברת YES וגם עם כל הגורמים. הצעתנו היא לעשות תיקון עקיף לחוק התכנון והבנייה, שמאפשר התקנת תקנות פטור, וכאן יהיה כתוב "בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות". בתקנות ייקבע איזה דגם, העברת מידע לגורמים רלוונטיים - -

אם אתם תביאו לי את נוסח התקנות כך שיום למחרת שהחוק עובר, שר הפנים חותם עליהן וזה מתפרסם - אני מוכן לכך. אם אני אצטרך לחכות לתקנות שלכם, אני לא אחכה. אם תבואו לכאן בישיבה האחרונה, לפני שהחוק עולה לקריאה שנייה ושלישית, ותגידו לי: 'זה נוסח התקנות ואנחנו מתחייבים ששעה אחרי שהחוק עובר, שר הפנים חותם', אני אלך על זה. אם אתם תסתובבו במועצה הארצית ותדונו ותתייעצו, אנחנו נכניס את התנאים לחוק העיקרי. בסדר?

זה בוודאי לא בסדר, אבל מה אנחנו יכולים לעשות? זו פגיעה במדינת ישראל, באזרחיה.

אם אנחנו פה לא היינו מתעוררים, היה נוצר מצב שאו שהלווין לא יכול לעלות או שיש 100 אלף עבריינים.

המגעים התנהלו גם ללא הצעת החוק הזה.

ביולי שעבר היינו כאן בישיבה; מיולי שעבר הם יכלו לבקש היתרים והם לא ביקשו אף היתר. אז הם הלכו והציפו את כל המדינה.

מה אתה רוצה שנעשה עכשיו?

אני לא יודע אם בכלל ניתן היום להעביר חוק ולעשות להם רהביליטציה בדיעבד.

אז מה אתה מציע - להעמיד אותם לדין?

לא להעמיד אותם לדין. אני מציע שהם יבקשו היתרים ויקבלו.

רבותיי, חבל על הזמן.

אני חושב שהנושא הזה צריך להיות מטופל דרך תמ"א 36 שנמצאת אחת על שולחן המועצה הארצית, עברה לוועדות מחוזיות.

מה זה תמ"א 36?

תמ"א 36 היא תמ"א של תקשורת, שהעורכים שלה הם משרד הפנים ומשרד התקשורת. גם בתוכה יש מנגנון לאפשר הליכים מזורזים למתקנים קטנים.

מתי תמ"א 36 תאושר?

אני צריכה לתקן. תמ"א 36 א' שהועברה להערות ועדות מחוזיות לא מטפלת בצלחת; ההצעה לצלחות הופרדה בגלל הדחיפות של הסלולרי שהיתה בזמנו. כרגע אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים, גם בתקנות וגם בתמ"א. כל ההיבטים הפיזיים והנופיים חייבים לבוא לידי ביטוי בחוק התכנון והבנייה, בתמ"א ובתקנות. אין לנו התנגדות לפטור עקרוני אבל בכפוף למה שיהיה שם. כל הצד הפיזי והנופי לא מטופל פה כמו שצריך.

הרי ברור שצלחות מסוג מסוים יהיו פטורות ממתן היתר - -

בכפוף למה שאנחנו נקבע.

- - וברור שכדי לתת פטור, אם נלך לפי חוק התכנון והבנייה, צריכה להיות תקנה שפוטרת זאת. אם אתם תהיו מוכנים עם התקנה עד לשלב של סיום הליכי החקיקה, אנחנו נשמח לאמץ את התמ"א ואת התקנות. אם אתם חושבים שאפשר למשוך את זה שנים, אז זה ייכנס לתוך החוק. ראו הוזהרתם - תעבדו, תתחילו לעבוד. תתייעצו עם הוועדות המחוזיות ועם כל מי שאתם רוצים. אני אומר לכם שהתהליך יהיה קצר, לדעתי אתם צריכים להיות ערוכים תוך שבועיים-שלושה עם תקנות מוכנות. לא תהיו מוכנים, תהיה חקיקה ראשית.

זה לא בלתי סביר שהתקנות, התמ"א, יקחו קצת יותר זמן בגלל ה - -

למה צריך תמ"א בשביל לתת פטור מצלחות?

בגלל שכל ההיבטים הפיזיים והנופיים, שלא נלמדו כאן עד הסוף, יבואו לידי ביטוי בתמ"א.

אלו היבטים נופיים יש לצלחת על בית משותף, שקוטרה 1.20 מטר?

הם מתקינים את זה בפינת הגג במקום באמצע הגג, אז זה נראה מבחוץ.

מר ויסולי, אתה לדעתי משרת פה אינטרס זר לאינטרס של הצרכנים. אבל זה עניינך.

צריכה גם להיות הפרדה בין התייחסות לבתים חדשים ולבתים שכבר קיימים. צריכה להיות התייחסות למספר צלחות על גג, גם תלוי הגובה של הבניין. זה מאוד מורכב, ואנחנו עובדים על כך ומנסים לתאם את כל הגורמים ביחד.

תעבדו על זה במרץ על מנת שתבואו אלינו עם תקנות כאשר החוק יאושר. תארו לעצמכם שחברת הלווין, אחרי מאמצים רבים, רוצה לעלות לאוויר והם כבר הסדירו את התוכן והכל. עכשיו הם מחכים לכם עם כל התוכניות, עד שאתם תחליטו?

הם שותפים לתהליך.

בגללם אנחנו תקועים.

הם יכולים לבקש רשיון להתקין צלחות.

אתם רוצים היבטים נופיים, בסדר. אתם רוצים היבטים תכנוניים, בסדר. תחליטו ותבואו לכאן עם הדברים שאתם רוצים. אין לכם זמן. זה לא יכול להימשך על פני חודשים ושנים בוועדה הזאת ובוועדה הזאת.

למה לא פנו למוסדות התכנון, לא לפני חודשיים כשהתחילו לצאת צווי המניעה אלא לפני שלוש שנים? ולמה התחילו להתקין את זה בלי היתרים?

בגלל שהחוק עבר רק לפני שנה.

אני לא מבין את ההתנגדות הזאת. שר הפנים נתן את הסכמתו להצעת החוק של חבר הכנסת פורז. הלשכה המשפטית של משרד הפנים נתנה את הסכמתה לעיקרון שאנטנה של עד 1.20 מטר על הגג פטורה מהיתר ושיהיה תיקון חקיקתי.

רבותיי, מאחר שהתקנת צלחות קליטה מלוויינים זו לא המצאה של חברת YES, לדעתי יש בארץ כבר עשרות אלפי צלחות. אני רוצה לדעת כמה כתבי אישום הוגשו על התקנת צלחות שלא כדין, לכמה מהן הוצא צו הריסה, כמה מהן נהרסו ומה גודלן? לישיבה הבאה תביאו לנו דיווח איך אתם אכפתם את החוק עד היום ואיך אתם גיבורים בתיאוריה.

אדוני היושב ראש, יש לי שאלת הבהרה. יש צלחת שקולטת 20 ערוצים, 50 ערוצים או 100. הכל זה אותו מחיר?

זה לא משנה, אותה צלחת קולטת הכל. אם הצלחת היא על גג של בית היא 1.20 מטר. יש היום בארץ עשרות אלפי צלחות כאלה. אני לא יודע אם הוגש כתב אישום אחד.

אף לא אחד.

הוגש כתב אישום אחד נגד חברת YES. בקרית אונו הוצא צו הריסה.

אנחנו לא מתנגדים לעצם הצורך בפטור הזה, אבל צריך לנהל אותו נכון.

אני בעד. אתם רוצים שזה יהיה כך, שיהיה כך, אבל אין לכם זמן. אני, אגב, פניתי למינהל התכנון לפני יותר משנה וביקשתי מהגב' רצ'בסקי שתקיימו דיון בשאלה של הצלחות ומיקומן, אני יכול להראות לכם את ההתכתבות שלי - ואתם יודעים את זה, כי יש אצלכם תיק - ורק כשראיתי שאתם ישנים ושום דבר לא קורה, החלטתי שאני הולך בחקיקה. מינו ועדה מקצועית, אמרו שהיא תבחן פה, תתייעץ עם זה, ושום דבר לא קרה.

יש לנו הצעה של שיפורי ניסוח. כתוב פה "'צלחת קליטה' - צלחת לקליטת שידורי לווין" וכו'. כדי שלא נגדיר צלחת בצלחת, אנחנו מציעים לכתוב "אנטנה לקליטת שידורי לווין, המהווה חלק מציוד הקצה הלוויני" - פה אנחנו מציעים להוציא את שני ה"א הידיעה, כי ציון קצה לוויני זו ההגדרה בסעיף 6מג לחוק הבזק. אפשר גם למחוק המילים "כהגדרתו בסעיף 6מג" כי זה ממילא באותו פרק.

"'ציוד קליטה' - ציוד המשמש לקליטת שידורי לווין, לרבות ציוד קצה לוויני, למעט צלחת קליטה". יש למישהו הערות על ההגדרה פה?

מה קורה כשיהיה אינטרנט דו כיווני?

אתה רוצה לשאול שאלות? קושיות שואלים בפסח. מה זה שייך לעסק הזה?

משום שאז האנטנה לא תתאים להגדרה כזאת. פה זו אנטנה לקליטה בלבד.

אנחנו כרגע מדברים על שידורי טלוויזיה באמצעות לווין. שם החוק הוא "התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין". לא אינטרנט. כשיהיה אינטרנט, תדבר על אינטרנט. אולי אפשר דרך אותה צלחת להעביר אינטרנט.

זה מה שהם מפרסמים כל הזמן.

בתנאי שהצלחת לא משדרת, רק קולטת.

היא חייבת לשדר. אינטרנט זה דו-כיווני.

כתוב שזו צלחת לקליטה, לא לשידור. וכתוב שזו צלחת לקליטת שידורים ולא צלחת לאוכל.

לגבי הגדרת "ציוד קליטה", אנחנו מציעים להשמיט אותה כי יש כבר בחוק הגדרת ציוד קצה לוויני וזה יוצר פה כפילות לא רצויה. אין צורך לעשות עוד הגדרה לציוד קליטה.

נשאיר את זה עכשיו. אם יהיה צורך, נחזור לזה אחרי הקריאה הראשונה.

"(ב)(1) לא יתקין אדם צלחת קליטה לצורך קליטת שירותי לווין בבניין, אלא על גג הבניין, ואם היה הבניין בית משותף - על גג הבית המשותף; (2) בעל רשיון לשידור לווין לא ייתן שירות אלא למי שצלחת הקליטה שלו הותקנה בהתאם להוראות סעיף זה". בואו נתעלם מזה, אחר כך נראה.

אני מבקש שתירשם עמדתנו. אנחנו טוענים שיש צורך להשמיט את הסעיף הזה כי הוא קובע איסור שאיננו עומד במבחן חוקתי.

אחרי הקריאה הראשונה, נדון בזה.

אבל הייתי מבקש שלא יאמרו לנו אחרי קריאה ראשונה: מה התעוררתם? אני מבקש שהעניין הזה, ספציפית לסעיף הזה, יירשם.

אתה אמרת את שלך, זה מופיע בפרוטוקול. נדון בזה אחרי קריאה ראשונה.

אנחנו - המועצה לשידורי כבלים - מבקשים למחוק את כל סעיף (ב), בהנחה שיישאר משהו - -

אבל אני צריך איזשהו כלי אכיפה.

האחריות היא על המתקין. המתקין לא חייב להיות בעל הרשיון, הוא יכול להיות גם אדם פרטי.

אני הרי יודע איך זה ילך. יהיו קבלנים שיעשו את עבודת ההתקנה. מה יקרה אם קבלן כזה יצפצף על החוק ויגיד: 'אכפת לי גג, לא גג, אני אתקין על החלון'.

אין ספק שבעל הרשיון יכול להתקין אבל מי שעוד יכול להתקין החל מהשנה השנייה, למשל, הוא אותו בעל דירה.

אני לא רוצה שתיתן שירות לעבריינים. בחוק התכנון והבנייה כתוב שלא יינתן שירות חשמל למי שבנה בית שלא כחוק. אותו הדבר גם כאן. אתה לא נותן שירות למי שעשה עבירה.

אבל בעל הרשיון הרי לא יכול לשלוח כל שבועיים פקחים לבדוק איפה מקבלי השירות שמו את האנטנה.

רק אם זה יובא לידיעתו.

זה לא מה שכתוב פה. יש עליהם חובה לא לתת שירות למי שצלחת הקליטה הותקנה שלא כחוק.

אנחנו כבר אומרים: זאת החובה. לגבי יישומה, נדבר אחרי הקריאה הראשונה. ברור שאם הוא לא יודע, אי אפשר לדרוש ממנו לא לתת שירות. אחד יכול גם להזיז את הצלחת. נניח שהוא התקין על הגג ואחר כך באופן פרטיזני הוא החליט להזיז את זה, נותן השירות לא יודע.

לכן זו חובה לא סבירה.

בסדר. נמצא את הפתרון שלא להטיל על חברת הלווין נטל שהיא לא יכולה לעמוד בו. אבל הכוונה היא שאם היא יודעת שזה הותקן שלא כחוק והפנו את תשומת ליבה - נניח רשות מקומית כתבה לה - היא לא תיתן שירות למי שיודעים שהוא עבריין. כל האיסורים האלה הם עם כל ההגנות של המשפט הפלילי - מה שאתה לא יודע ונעשה בתום לב, זו לא עבירה.

(ג) "הוראת סעיפים 6כט עד 6לב יחולו לעניין התקנת צלחת קליטה בבית משותף, בשינויים אלה: (1) "במקום 'בעל זיכיון' יבוא 'בעל רשיון לשידור לווין';".

לגבי ההחלה של סעיפים 7כט עד 6לב, אנחנו מציעים תיקון שההחלה תהיה עד 6לא ולא עד 6לב. סעיף 6לב זה ההתניה על סעיף 12 לחוק המקרקעין.

בזה נדון אחרי הקריאה הראשונה.

אז אולי זה יירשם לקראת הדיון.

בוודאי, אני לא רוצה שמישהו יטען אז נושא חדש.

אנחנו סבורים שההחלה צריכה להיות רק עד סעיף 6לא, לא כולל את סעיף 6לב.

אנחנו מצטרפים.

הסיבה היא שהבעלות על הצלחת יכול שתהיה של בעל הרשיון אבל גם יכול שתהיה פרטית בהמשך הדרך. גם אדם פרטי יוכל להתקין, לא יהיו חייבים להתקין רק צלחות שמתקין בעל הזיכיון. לכן אין היגיון שהוועדה הזאת תעביר את הבעלות בצלחת הפרטית לבעל הרשיון.

אתה צודק, אדם יכול שהצלחת תהיה שלו. בכבלים זה היה משהו אחר. יש היגיון בדבריך, צריך למחוק את זה, כלומר שההחלה תהיה רק עד סעיף 6לא.

עו"ד מטלון מטעם הדי.בי.אס, בבקשה.

בסעיף (ג)(3) כתוב: "במקום 'רשת כבלים' יבוא 'צלחת קליטה';". צריך להיות כתוב "צלחת וציוד קליטה". זו המקבילה הנכונה לרשת. זה צריך לכלול גם את הציוד.

אין לי בעיה.

או לשיטתנו, פשוט צריך להיות כתוב "ציוד קצה לוויני". זה כולל הכל - גם ציוד קליטה, גם צלחת - וזה מוגדר בחוק.

פסקה (4): "סעיף 6כט(ב1)(3) ייקרא כאילו בסופו יבוא 'או כדי לפגוע באיכות הקליטה של השידורים'." יש למישהו הערה לגבי זה?

כן. זה אותו סעיף גורלי לרוב הדיירים בבית. כאשר יש זכות לדייר להתקין בניגוד לדעת רוב הדיירים, ויש זכות כזאת, עדיין היא כפופה לכך שמותר לדיירים להתנות תנאים. אגב, בהדפסה שלכם צריך להוסיף סעיף קטן (א), כי זאת היתה הכוונה. זה צריך להיות (ב1)(3)(א).

אתה רוצה שאותו הסדר שיש היום בסעיף 6כט(ב1) - זה תיקון שאני יזמתי בשעתו - שזה יהיה הסידור גם פה?

בהחלט הייתי שמח שזה יהיה הסידור. ראה את סיפה סעיף קטן (ב1)(3)(א).

אני מוכן לקבל את זה.

אנחנו מציעים שבנוסף לעניין של העלות הסבירה, יתוסף כאן גם מה שאמרו קודם אנשי הדי.בי.אס - בתנאי שהתנאים לא מונעים את עצם הקליטה על-ידי הלווין.

בתנאי שאין בהם כדי לפגוע ביכולת הקליטה של הלווין. זה מספיק.

בעצם יכולת הקליטה.

לא איכות הקליטה, אלא יכולת הקליטה.

זה נוסח הסעיף. עצם הנחת רשת הכבלים - זה מה שכתוב.

נוסיף כאן את המילה "עצם".

הכוונה היא לעצם היכולת, בהבדל מאיכות כזו או אחרת.

הגב' בנדלר, תכניסי פה עכשיו "עצם היכולת", נעשה מקצה שיפורים אחרי הקריאה הראשונה.

אני לא הייתי מנסחת את זה כך.

אנחנו בסעיף (ד). (1): "הוראות סעיף קטן (ג) יחולו אף אם הגג של הבית המשותף, כולו או חלקו, אינו רכוש משותף, ובלבד שבעל הרשיון נתן הודעה לבעל הזכויות בגג על כוונתו להתקין צלחת קליטה על הגג ועל מיקומה המתוכנן; (2) תוך 30 ימים מיום שקיבל בעל הזכויות בגג את ההודעה לפי פסקה (1), רשאי בעל הזכויות האמור לפנות אל המפקח ולבקש לקבוע כי צלחת הקליטה תותקן במקום אחר על הגג או אף במקום אחר שאיננו גג, או לאסור על התקנת הצלחת; המפקח רשאי לקבוע תנאים והוראות להתקנה כאמור;" - הוא רשאי גם להגיד לא - "המפקח לא ייתן קביעתו אלא לאחר שנתן הזדמנות סבירה לבעל הרשיון, לבעל הזכויות בגג, למבקש ההתקנה ולנציגות הבית המשותף להשמיע טענותיהם בפניו".

זה בסדר גמור. יש למישהו הערות? הוא מצא לכם גם פתרון, המפקח אפילו רשאי להגיד: 'בנסיבות כאלה לא'.

זו עדיין החלטה של המפקח ולא החלטה של בעל הזכות הקניינית.

למה הוא צריך לרוץ אחרי המפקח?

כי זכות הקניין היא לא מוחלטת.

גם פגיעה באיכות הסביבה זה לא משהו מוחלט.

את יודעת שאפשר להפקיע ממנו מטר מהגג עם פיצויים?

לצרכים ציבוריים, נכון. לא הפקעה בשביל חברות מסחריות.

זה לא סעיף הפקעה עם פיצוי.

זה מעבר לזה. גם אין מגבלות על עניין ההפקעה כי אין כאן הגבלות על גודל השטח המופקע.

אם היית מגדיר את זה כהפקעה - -

אם אתה רוצה שלא יהיה לווין, אני יכול לחייב אותם לתת פיצויים. גם ככה הם בקושי נושמים, אתה רוצה שיתנו גם פיצויים?

לא, אני לא רוצה שיוכלו לחייב אדם פרטי, זה הכל.

רבותיי, בעיניי השיקול של מראה הסביבה, השיקול האקולוגי, גובר על זכות הקניין. יש יכולת שיפוטית. זאת אומרת, הזכות היא לא מוחלטת. זה לא שמתקינים לו צלחת ובזה נגמר הסיפור. יש לו יכולת לפנות למפקח על רישום מקרקעין, המפקח יכול בנסיבות מיוחדות, כשהוא ישתכנע שאין שום מקום, אפילו לאסור על התקנת הצלחת. לדעתי זה סידור מאוזן היטב היטב וכרגע, עד לשלב הקריאה הראשונה, הוא מצוין. אחרי הקריאה הראשונה נדון בו שוב, ואני שקט עם החוקתיות של זה. אני מוכן להבטיח לכם שאם זה יעמוד למבחן של בית המשפט, החוק הזה לא ייפסל.

אנחנו לא משוכנעים.

אתם לא משוכנעים, אבל מותר לכם לחשוב אחרת ממני.

אנחנו רק מבקשים שיירשם שגם אנחנו מציעים שכל סעיף (ד) יימחק, בגלל פגיעה בזכות הקניין, שלטעמנו איננה חוקתית.

בסדר. פסקה (3) "הותקנה צלחת קליטה על גג בהתאם להוראות סעיף קטן זה, רשאי בעל הזכויות בגג לבקש העתקת צלחת הקליטה למקום אחר" וכו' - זה בעצם אותו הדבר. גם את זה אנחנו נאשר כרגע.

סעיף (ה): "לא ניתן להתקין צלחת קליטה על גג בית משותף בשל אי התאמת הגג לכך, רשאי בעל הרשיון לשידור לווין, או מבקש ההתקנה, לפנות בבקשה אל המפקח להתיר התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף, והוראות סעיף קטן (ג) יחולו לעניין זה".

צריך לפנות לוועדה המקומית ולא למפקח.

מה שאתה אומר נראה לי סביר.

למה הוא צריך לפנות עוד פנייה? האם לא יותר הגיוני שהפנייה שהוא יצטרך לעשות תהיה במסגרת הפנייה לקבלת היתר? אם זה על הגג, לא צריך היתר. אם זה במקום אחר, צריך היתר.

קיבלתי את עמדתך, ארז שפירא. זה עניין תכנוני מובהק, ובתכנון אתם בעלי הבית. צריך לפנות לוועדה המקומית. אולי עדיף: לרשות רישוי מקומית.

כן, רשות רישוי. פה אני חוזר למה שמשרד הפנים הציג קודם לגבי הנוהל. הנוהל צריך להיות כולל. אנחנו עובדים היום בשיתוף עם חברת YES.

אבל הסמכות היא בידי רשות הרישוי המקומית.

אנחנו חושבים שאולי אפילו צריך להיות: למהנדס הוועדה המקומית.

רשות רישוי מקומית. למהנדס הוועדה המקומית אין היום סמכויות סטטוטוריות.

יכול להיות שנצטרך להקנות לו סמכויות.

אם תבואו אליי - משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי - ותגידו שאתם מוכנים שבעניין הזה מהנדס הרשות המקומית יהיה הפוסק, אין לי בעיה. אני אסכים.

אבל למה שהוא גם יצטרך לבקש היתר בנייה וגם ללכת למהנדס?

לא, רק זה. הוא לא יצטרך לפנות למפקח.

לגבי סעיף (ו)(1), אנחנו אומרים כך: התקנת צלחת קליטה על גג בניין שקוטרה אינו עולה, בשלב זה, על 1.20 מטר - כדי שלא יתקין שם מישהו את עמק האלה - פטורה מקבלת היתר.

אנחנו מציעים: 1.20 בבית משותף, 60 סנטימטר בבית פרטי. כי בבית פרטי אין צורך בצלחת כל כך גדולה.

זה יהיה ממילא, לא צריך לכתוב את זה. הרי בעל בית פרטי לא יתקין צלחת של 1.20 סתם כך.

צמצום הפטור יגרום לכך שבבית פרטי יהיה צריך היתר.

למה? אם צלחת בקוטר של 1.20 מטר פטורה, אז גם צלחת בקוטר 60 סנטימטר פטורה.

אנחנו סבורים שדווקא מהשיקולים שאתה ציינת, שיקולי סביבה, עדיף שבבית פרטי לא יתקינו צלחת מעל 60 סנטימטר.

אדם לא יתקין סתם בבית הפרטי שלו צלחת מוגדלת שהיא יותר יקרה. אם היא חורגת מ60- סנטימטר, מה אכפת לנו? שישים צלחת של 1.20 מטר בבית פרטי.

אדוני היושב ראש, יש פה בכל זאת דקות שכדאי להיכנס אליה. הרי לשיטתכם, כל החובה להתקין על הגג והאפשרות באישור שלא על הגג, היא לגבי בתים משותפים. יוצא לשיטתך שבבית פרטי, שבו הרי אין חובה להתקין על הגג, הוא יכול להתקין את זה גם על הקיר. אנחנו מציעים כאן למזער את הנזק ולומר שזה יהיה מוגבל רק ל"פיצה אנטנה" של ה60- סנטימטר.

למה? תסתכל בסעיף קטן (ב)(1): "לא יתקין אדם צלחת קליטה לצורך קליטת שירותי לווין בבניין, אלא גג הבניין, ואם היה הבניין בית משותף - על גג הבית המשותף". החובה להתקין על הגג חלה גם על בית פרטי.

אבל לשיטת הצעת החוק זה לא יהיה איסור אבסולוטי. יהיה מישהו שיתיר.

צריך לפנות לוועדה המקומית, לרשות הרישוי. אז הם ממילא ישקלו את זה ויחליטו. לפעמים יכולה להיות בעיה של מיסוך, שהבית בנוי כך שנשארה לו רק פינה אחת קטנה שהוא יכול לקלוט בה.

אנחנו סבורים שאותו מהנדס צריך להביא בחשבון עוד כל מיני אלמנטים.

אולי נכתוב: ובכפוף לתנאים שיקבע.

רבותיי, אם אתם תהיו מוכנים עם התקנות והכללים, נעביר לכם את כל ה"בוכטה".

מה יקרה אם החוק ייכנס לתוקף ולא יהיו תקנות? אני חושב על שלב הביניים. בשלב הביניים, אם למהנדס אין שום שיקול דעת להגיד לבן אדם: 'אני לא רוצה פה אלא רוצה את זה פה', לכאורה על פי זה הוא יכול להתקין מה שהוא רוצה.

אם החוק ייכנס בלי תקנות, לא יהיה די.בי.אס.

יכול להיות שאנחנו מדברים על מדינה אחרת, אבל נדמה לי שאנחנו בכנסת ששייכת למדינת ישראל. כל מזגן היום טעון היתר כי זה שינוי חיצוני של בניין. יש בארץ בוודאי 2 מיליון מזגנים. אני רוצה לדעת, מתוך 2 מיליון המזגנים, כמה מהם הותקנו בהיתר? אם יש פרומיל אחד, אני צנצנת. אז אתם מצד אחד יושבים לי עם הספר ואומרים כך וכך. וגם עם המזגנים יש סקנדל כי כל אחד התקין את המזגן במקום אחר, בפינה אחר, שבר את הטיח, הם לא בגודל אחיד.

המזגנים הם רכוש פרטי.

כל תריס חיצוני של מרפסת הוא שינוי חיצוני הטעון היתר. למה אחד ירוק ואחד אדום ואחד צהוב, אחד עם זכוכית ואחד בלי?

כי זה רכוש פרטי.

אתה לא יודע מה שאתה מדבר. אתה לא יכול להתקין תריס חיצוני אלא בהיתר.

אתה צודק. ההגדרה נכונה, רק כל הנושאים האלה - -

אנחנו מדינה שלא אוכפת את החוקים. אם היו אוכפים את החוקים, לא היתה לי בעיה. אתם רוצים לעשות חוקים אידיאליים אבל לא לאכוף כלום.

צריך לעשות חוקים כאלה שניתן יהיה לאכוף אותם על-ידי קביעת כללים מראש.

בסדר, אני הולך אתך. אבל הכללים צריכים להיות כמו המסלול הירוק. אתם לא יכולים להעביר את כולם במסלול האדום.

זאת בדיוק ההצעה. יש הצעה משותפת של מרכז השלטון המקומי וחברת YES לקביעת נהלים.

אנחנו חייבים להתקדם עם הזמן. אני לא יודע מה מצבו של הלווין, אולי אנחנו טוחנים מים ובסוף הוא לא יעלה לאוויר כי הוא לא יסתדר עם הכדורגל המקומי, עם הכבלים. אבל אם הוא יעלה, אני לא רוצה שהוא ייתקל בבעיות כאלה שיהפכו 100 אלף איש לעבריינים ואותם לשותפים לפשע.

מה שאנחנו מבקשים בסעיף הזה, הוא להעלות בנוסף לגג גם את הדופן. יש גגות משופעים שיש בהם רעפים, וההגדרה של גג לא תופסת אותם.

איך אתה מציע שנקרא לגג חוץ מגג?

אנחנו מציעים לכתוב, בנוסף לגג, גם "על דופן הבניין"..,

אוי ואבוי, אתה רוצה את זה על הטיח?

על הדופן, בבתים שבהם אי אפשר להתקין על הגג. למשל, כשאין גג.

אמרנו שאם לא ניתן להתקין על הגג, הוועדה המקומית או מישהו מטעמה יכול להתיר להתקין שלא על הגג. אני הייתי במזרח אירופה, ראיתי איך התקינו שם צלחות - גועל נפש. אנחנו לא רוצים לחזור על הטעות הזאת.

ובכן, רבותיי, אמרנו שאם הצלחת לא מותקנת על הגג, זה טעון אישור - כרגע נכתוב של רשות הרישוי המקומית.

אני מבינה שאתה מדבר על סעיף (ה). ובכן, בסעיף קטן (ה), במקום "לפנות בבקשה אל המפקח", זה יהיה: "לרשות הרישוי המקומית".

אם נצטרך הגדרה לרשות הרישוי, נכתוב "כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה".

לגבי סעיף (ו)(1) אמרנו שזה יהיה עד קוטר של 1.20 מטר.

בסעיף (ו)(1) אנחנו מציעים להשמיט את המילים "התקנת ציוד קליטה" כי משתמע מהסעיף - -

אתה רוצה שבשביל להעביר את החוטים הוא יצטרך לקבל היתר?

לא צריך היתר מלכתחילה. משתמע מהתיקון כאילו ציוד קליטה, מעבר לצלחת, מחייב היתר וזה לא נכון. הצלחת אכן מחייבת היתר אבל לא שום דבר אחר; החוטים לא מחייבים היתר.

האם לצלחת יש תושבת? יש מתקן שהיא יושבת עליו?

זה חלק מהצלחת. רק הצלחת מחייבת היתר, לא ציוד אחר.

לי לא אכפת, אבל שלא יגיד מישהו: אם הצלחת עומדת לבד - כן; אבל המסגרת שלה או התושבת שלה - לא.

זה חלק מכל המערכת.

חברת YES, מה אתם אומרים?

ההערה של יזהר טל היא מאוד במקומה מכיוון שהצלחת היא זו שצריכה היתר, וההתקן שיש לה, הזרוע, זה חלק מהצלחת.

אז נכתוב: "הצלחת על אביזריה". אחרת מישהו יגיד: זו לא הצלחת, זה התושבת.

האביזרים נכנסים ל"ציוד קצה לוויני".

אני רוצה שיהיה ברור שהצלחת כוללת את התושבת.

אפשר בהגדרת "צלחת" לכתוב גם "תושבת".

האם בתחתית הצלחת יש מגבר? נכתוב "הצלחת על אביזריה".

אולי "על אביזריה החיצוניים".

מה זה "אביזריה החיצוניים"? אני לא מבין את ההגדרה הזאת.

נכתוב עכשיו "הצלחת על אביזריה". יש לכם זמן לחשוב על זה עוד שבועיים.

מחקתי בסעיף (ו)(1) את המילים "והתקנת ציוד קליטה".

אני מבקש שיהיה כתוב "הצלחת וההתקן של הצלחת".

הכנסתי להגדרה של צלחת - "לרבות אביזריה".

זה מאוד לא ברור.

אני מבקש שיהיה כתוב: "הצלחת וההתקן של הצלחת". יש לה זרוע ולא יותר מזה.

זה לא רק אביזרים, זה גם חוטים.

הצלחת וההתקן שלה.

סעיף (ו)(2): "התקנת צלחת קליטה שלא על גג בניין טעונה היתר לפי חוק התכנון והבנייה, ואולם ועדה מקומית לתכנון ולבנייה תדון בבקשה בהליך של מתן הקלה". אמרנו שזה לא ועדה מקומית אלא רשות רישוי מקומית.

רשות רישוי לא רשאית לתת הקלה.

זו לא הקלה אלא עבודה מצומצמת. היתר לעבודה מצומצמת, שזה בסמכות של רשות הרישוי וזאת גם הטכניקה. כשישבנו עם שרית דנה, היא אמרה שזה המסלול.

באים ואומרים שאולי ילכו עוד יותר רחוק וזה יהיה בסמכות מהנדס הוועדה המקומית, שבעיניי זה נראה.

כרגע בוא נכתוב: "בהליך של היתר לעבודה מצומצמת".

נכתוב "טעונה היתר" וזהו.

"טעונה היתר" זה רחב מדי.

"טעונה היתר מטעם רשות הרישוי המקומית". "היתר לעבודה מצומצמת" זו לא הגדרה טובה כרגע.

אבל הליך של עבודה מצומצמת זה דבר ברור ויש תקנות.

אני יודע, אבל בוא לא נסתבך כרגע. נעשה את זה אחר כך.

לדעתנו פה זה באמת עניין עקרוני של חוק הבזק. לא ראוי לקבוע, גם בפיסקה (2) וגם בפיסקה (3), שזה וזה מהווה בנייה ללא היתר. הרי חוק הבזק לא קובע עבירות על חוק התכנון והבנייה. אני מציע להשמיט את זה. רצינו לתת פטור מהתקנה על הגג, טוב מאוד. אבל חוק הבזק לא קובע שמה שאין לו פטור מהווה עבירה.

אין צורך בזה.

אתי בנדלר, תורידי את סעיף (ו)(3). אנחנו נבדוק את זה. הרי אנחנו משחררים סוג מסוים של צלחות. מכלל הן אתה לומר לאו, שכל מה שלא שיחררנו מהווה עבירה.

בדיוק, והעבירה מופיעה בחוק התכנון והבנייה, לא צריך לחזור על זה כאן.

הטענה התקבלה, פסקה (3) נמחקה.

אני רק רוצה להוסיף, אדוני היושב ראש, שכאשר הכנתי את הצעת החוק לבקשתך, כל מה שאתה רצית זה לא לקבוע את העיקרון שהתקנת צלחת כזו טעונה היתר בנייה ואם לא ניתן לה היתר, זו עבירה. אלא להעניק סמכויות בנושא הזה למי שאין לו סמכויות לפי חוק התכנון והבנייה. זה העניין, בעיקר הסיפה של פסקה (3).

הסיפה תישאר.

איך אני יכולה להשאיר את הסיפה בלי כל הפיסקה?

אחרי הקריאה הראשונה נשקול את זה. אני מציע שעכשיו נשאיר את זה כך, למרות שהכוונה שלנו היא להוריד את זה בשלב הבא, כי זה באמת צריך להיות בחוק התכנון והבנייה, אבל בכל זאת נעשה תיקון עקיף לחוק התכנון כדי לתת את הסמכויות בנושא הזה.

מדוע צריך? אם בסך הכל אין היתר, ברגע שאין היתר החוק אומר מה הדין ממילא.

תקרא את הסיפה לפסקה (3). זו היתה הסיבה שבגינה הוכנסה הפיסקה הזאת.

את שני הסעיפים האחרים - (ז) ו-(ח) - אנחנו גם מאשרים ובזה אנחנו מסיימים.

סעיף (ח) הוא לא מובן. אי אפשר להבין מה הוא אומר.

הבנתי פה שהקליטה היא או הכל או לא כלום. אז כרגע נוריד את סעיף (ח).

תשאיר את המילים "אם יש בכך כדי למנוע קליטת השידורים". תוריד את המילים "באיכות טובה".

בסדר. נוריד את "באיכות טובה".

רבותיי, אני מביא את הצעת החוק להצבעה. מי בעד להעלות אותו לקריאה ראשונה?

ה צ ב ע ה
בעד ההצעה - 1
נגד - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הבזק (תיקון - התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה
באמצעות לווין), התש"ס2000-, לקריאה ראשונה - נתקבלה.

הצעת החוק אושרה.

אדוני היושב ראש, האם לדעתך יש עלות להצעת החוק או הפחתת עלות לתקציב המדינה?

אין שום השפעה על תקציב המדינה.

כבוד היושב ראש, מטעם חברת די.בי.אס אנחנו מודים לך וגם לכל שיתוף הפעולה של המשרדים הממשלתיים, ומבקשים להעביר את החוק כמה שיותר מהר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.