פרוטוקולים/כלכלה/1125

5
ועדת הכלכלה
4/1/2000

פרוטוקולים/כלכלה/1125
ירושלים, כ"ו באב, תש"ס
27 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 57
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי כו' בטבת התש"ס (4 בינואר 2000), שעה 09:00

חברי הוועדה: אברהם פורז- היו"ר
יהושע מצא
נעמי חזן

עו"ד גבריאל מאיר - יועץ משפטי, משרד התקשורת
עו"ד חיים גירון - משרד התקשורת
אודי שונטל - משרד התעשייה והמסחר
נירה שמיר - מנהלת המחלקה לסטטיסטיקה וניתוח כלכלי
התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
אלי רוזנטל - מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר
צביקה רכניץ - סמנכ"ל קומרסנט
ד"ר מנחם גוטרמן - סמנכ"ל בנק דיסקונט
גלית בן שמחון - YES שירותי תקשורת בלווין
חנוך הרמן - מנהל סחר אלקטרוני, בזק בינלאומי
יצחק קאול - מנכ"ל כלל
זאב זאבי - כלל
בנימין שרף
מרק גזית - סמנכ"ל נטוויז'ן

לאה ורון

איה לינצ'בסקי

שילוב האינטרנט בכלכלה ובמסחר

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הכלכלה בנושא שילוב האינטרנט בכלכלה ובמסחר. לאור העובדה שהיום הוא יום בכנסת שבו עוסקים בנושאים האלה, התבקשו ועדות הכנסת השונות לפנות בסדר יומן את הנושאים, ואנחנו דנים בנושא שילוב האינטרנט בכלכלה ובמסחר. מי רוצה לפתוח? התאחדות התעשיינים, בבקשה, את מנהלת המחלקה לסטטיסטיקה וניתוח כלכלי בהתאגדות התעשיינים.

כן, וגם אחראית על תחום הסחר האלקטרוני בהתאחדות. אני אתמקד בדברי בעניין הסחר האלקטרוני ולא באינטרנט במובן הרחב של המילה. הכנתי שקפים אבל לדאבוני, המקרן איננו אז אדבר בעל פה. אתחיל בכותרת, היכן וכיצד על הממשלה להתערב? ראשית, כידוע לנו אנו חיים בכלכלה גלובלית, המונח כפר קטן אחד, הוא מונח...

לפני שאת ממשיכה, בואי נתחיל מההתחלה, מה זה סחר אלקטרוני?

הכנתי על זה חומר, אני מבזק בינלאומי ומהפורום הישראלי לסחר אלקטרוני.

אז קודם נשמע אותך מהו סחר אלקטרוני, ואחר כך תסבירי.

הייתי מעדיף מקרן, כי הכנתי שקפים, ייקח לי זמן, אז שהיא תדבר בינתיים.

טוב, אז בהנחה שאנחנו יודעים, אחר כך נשמע את המומחים בעניין. כפי שאמרתי, בכלכלה גלובלית חייב להיות קשר מתמיד ושוטף בין כל השחקנים בתוך המדינות וכמובן שבין המדינות. לפיכך מן הראוי שהממשלה תעודד את השימוש באינטרנט וגם תעסוק בפעולת הטמעה.להערכתנו על הממשלה לגבש תכנית לאומית לאינטרנט, כפי שבעבר היו תכניות לאיכות.

למה בעצם הממשלה? הרי אתם חסידי היוזמה החופשית הפרטית.

אני אגיע גם לחלק שלנו, אנחנו כבר בקטע הזה. ההדרכה וההטמעה צריכה להתחיל משלבים מוקדמים של החינוך, החל מגן הילדים ולא מאוחר מכך. הממשלה צריכה לתת דוגמא אישית, וגם ליצור תמריצים לעניין. כיצד אנחנו רואים את נקודות ההשקה שבין הממשלה לאזרחים ולמגזר העסקי? הממשלה, כדאי שתעבור לדפוסים אלקטרונים בתוך הממשלה ובינה לבין האזרחים. בבריטניה ובארצות הברית יש תכנית לאספקת שירותים ממשלתיים באמצעות האינטרנט, וכדאי שנחקה אותם.

איזה סוג של שירותים ניתנים שם דרך האינטרנט.

כפי שידוע לי זה לא מתייחס לתחום החינוך, אבל זו תכנית שהוכרז עליה, אני לא יודעת בדיוק באיזה תחומים, אבל זה מגוון של שירותי ממשלה באמצעות האינטרנט ולאו דווקא חינוך. זה גם הבאת טפסים.

האם זה לא קיים היום שאם אתה רוצה טופס ממשרד ממשלתי?

זה קיים בזעיר אנפין וצריך לתת לזה דחיפה, לדוגמא דיווחים של המגזר העסקי למס הכנסה, לא מבוצעים באמצעות האינטרנט, אפשר לתמרץ...

היום מי שמיוצג על ידי רואה חשבון, זה מוזרם ישירות. זה לא אינטרנט אבל זה מחשבים.

זה לא באמצעות האינטרנט.

אבל בזה אין פסול, אין שום בעיה אם משרד רואה חשבון יקושר ישירות למחשב של מס הכנסה.

אבל עדיין זה לא אינטרנט זה באמצעים אחרים פחות מתקדמים.

היום קיימת האפשרות להוריד טפסים ממשלתיים מהאינטרנט אבל אין אפשרות למלא אותם ולשלוח אותם דרך האינטרנט, חייבים לשלוח אותם דרך הדואר.

אולי בגלל הבעיה של האוטנטיות של המסמך והחתימה. בהנחה שאנחנו נחליט שההצהרה על מס הכנסה שנתית יכולה להיעשות באינטרנט, איך זה עובד? מה עם החתימה?

זו אחת הנקודות שאני אגיע אליהם, החתימה האלקטרונית, אבל בהחלט אפשר לעודד עסקים שידווחו למס הכנסה באמצעות האינטרנט.

אני רוצה להגיד לך שתרדי מזה כי זו לא הנקודה. היום משרדי רואי החשבון הגדולים ואחרים, מחוברים ישירות "און ליין" למחשב מס הכנסה, לא משנה אם דרך האינטרנט או לא, הרי האינטרנט הוא כלי ומזרימים אינפורמציה, לוקחים אינפורמציה.

זו מערכת סגורה שכל אחד יודע מי השני. יש כללי עבודה ביניהם אינטרנט זו מערכת פתוחה לכל אחד מהרחוב.

יש הבחנה בין ___לאינטרנט שהם דברים שונים.

אם אני חושב על התקדמות טכנולוגית אני לא חושב את זה דווקא בקטע של להחליף את החיבור הישיר. דווקא בעניין הזה לדעתי יש התקדמות עצומה. העובדה שרואה חשבון של פירמה יכול להיכנס ישירות למחשב של מס הכנסה ולדעת מה המחשב מראה, מה הופקד מה לא הופקד, מה שולם ומה לא שולם. כל ההתחשבנות, חישובי ריבית ועוד, זה דבר נפלא, וזה עובד.

זה עובד אבל זה עוד לא מספיק. רכש ממשלתי באמצעות סחר אלקטרוני לאחרונה נתבשרנו שמשרד הביטחון עתיד לעבור לשיטה של סחר אלקטרוני מול הספקים שלו וצריך להמשיך ולעודד את זה. זה נעשה בארצות הברית, מפרסמים מכרזים ביטחוניים באמצעות האינטרנט.

כמובן שכבר הוזכר עניין החתימה הדיגיטלית, אז צריך לאמץ תקן הבטחה ושימוש בחתימה הדיגיטלית. לגבי תשתית וחקיקה, כדי להאיץ ולשפר את הזרימה של המידע ברשת האינטרנט שידוע לנו שהזרימה שם היא לא מהירה במיוחד בלשון המעטה, ועל מנת להוזיל את עלויות התקשורת יש לעודד תחרות בבניית תשתיות אינטרנט וביטול הבלעדיות לבזק, קרי חברות כבלים, אינטרנט לוויני וכו', ויש פה כאלה שמחייכים, אני מבינה שהם מייצגים גופים כאלה שראיתי את השלטים שלהם בחוץ. יש כאלה שבטח ישמחו על הגישה שלנו.

הטכנולוגיה הזו כבר עובדת היום ? מישהו יכול להתחבר באמצעות ___ ישירות ללוין?

זה כנראה רק בחיתוליו.

וצריך "אפ לינק" רציני?

ברוחב סרט די רחב.

מבחינת הציוד להתחבר ללוין, זה צלחות? זה הכל?

כמובן שיש צורך במעורבות של כל הגופים הרלוונטים מכס, מס הכנסה, בנק ישראל, תמ"ס, תקשורת משרד המשפטים. העניין של החתימה האלקטרונית הוזכר, יש להשלים את החקיקה שכבר ידוע לי שמשרד המשפטים שוקד על כך, וצריך להשלים אותה. יש לאפשר מוסד גישור פישור שיעסוק בסכסוכים שעלולים להתעורר במסגרת הסחר האלקטרוני כדי שזה לא יצטרך להגיע לרמות גבוהות יותר של דיון. כדאי להצטרף לאמנות בינלאומיות בכל מה שקשור לזכויות יוצרים, מיסוי שמירה על פרטיות, כדאי לנו לחקות את מה שאחרים כבר עושים ולא לנסות לעשות דברים שונים ובדלניים. כמובן שלנקוט צעדים כדי להגן על הצרכן שעושה שימוש בסחר האלקטרוני. כללי המיסוי כדאי לאמץ מה שנעשה במדינות המפותחות לדוגמא באמריקה יש פטור ממכס על סחר אלקטרוני וירטואלי, ועוד דברים שאני לא אכנס אליהם.

מוצע לטפל גם בתחום של התאבדויות עסקיות לנושא של הסחר אלקטרוני מבלי שזה ייחשב עבירה לחוק ההגבלים העסקיים. אם שאלת קודם למה אנחנו באים עם רשימת הצעות לממשלה, אז התאחדות התעשיינים הקימה צוות לגיבוש מדיניות הסחר האלקטרוני, אנחנו בהחלט רואים מתפקידנו להטמיע את העניין בקרב חברי ההתאחדות, לעשות פעולות הדרכה, בצות חברים נציגים של מפעלים, נציגים של משרד התמ"ס, נציגים של חברות שמצויות בתחום הזה, מומחים מההיבט האסטרטגי, ובהחלט נכנסנו לעניין הזה במרץ, אנחנו שוקלים לבקש שירותי סחר אלקטרוני לחברים ולתת פתרונות גנרים למפעלים קטנים ובינוניים שבהחלט נתקלים בקשיים בקטע הזה מבחינת עלויות, ואנחנו כמובן לא נמתין רק לממשלה אבל, מן הסתם, עניינים של חקיקה ותשתית כמובן שלא נוכל לפתור. אנחנו מנסים לפתור את מה שביכולת התחומים שלנו.

קודם כל בשתי מילים, הפורום הישראלי לסחר אלקטרוני זו יוזמה של לשכת המסחר מכון ה__ , שיחד אתם הקמנו פורום ציבורי חופשי ומנויים בו כ- 27,000 איש שמקבלים ידיעונים בצורה שוטפת רק בנושא הסחר האלקטרוני. הפורום נועד לקדם את נושא הסחר האלקטרוני בישראל אין כאן שום מודל עסקי או מודל החלטות כלשהו. הוא מכיל המון חומר ומאמרים ומחקרים וסטטיסטיקות ומידע על נושא הסחר האלקטרוני בעולם ובישראל. לא אלה אתכם לגבי העניין אבל מה שאני מנסה לומר הוא שנקודת המבט שלנו היא רחבה, ומה שאני רוצה להציג כאן בכמה מילים זה משמעויות הסחר האלקטרוני, הן ברמה הגלובלית העולמית והן בהתייחסות למה שקורה בשוק הישראלי.

אני מבזק בינלאומי, זה התפקיד הרשמי שלי, אבל בכובע הציבורי שלי אני יוזם, מקים ומנהל את הפורום לסחר אלקטרוני, שהוא בעצם ארכיון המחקר הגדול ביותר בעברית בנושא. אז כמה מילים על האינטרנט והסחר האלקטרוני להשכלה כללית, ויושבים פה לידי טובי המוחות בתחום הזה בארץ, אנשים שעוד יציגו את עצמם ושירגישו חופשי להעיר הערות ולהוסיף.

זה שהאינטרנט הוא מדיום עדיין צפון אמריקאי בעיקרו, זה אנו יודעים, אם כי המגמה הזו הולכת ומשתנה, החלק העליון בגרף הימני, זה בעצן נתח השוק שלנו, הנתונים הם מחברת מחקר ידועה בשם יופיטר. הגרף הזה מנסה להראות את התפלגות האינטרנט על פי יבשות. הצהוב זה ארצות הברית, צפון אמריקה ואירופה, אלה שני הנידבחים המרכזיים. מה שמעניין לראות. אסיה פסיפיק בגידול מרשים, אם כי שם שולטים הטייקונים המקומיים ולחברות במערביות כמעט שאין דריסת רגל מבחינת תשתיות ונוכחות, ואנחנו זה התכלת בחלק העליון שהולך ותופח לאורך השנים כפי שאתה רואה, מה שנקרא "מידל איסט" אנחנו באחוזים מאד קטנים בשוק העולמי.

אתה שם אותנו יחד עם המדינות השכנות.

עדיין גם במספרים אבסולוטים אנחנו קטנים, מדברים כאן על 12% מבתי האב בישראל שמחוברים, וזה נמוך.

כמה בארצות הברית.

בארצות הברית מדברים על 34%, אפילו יותר. אפשר לדבר על הנסיבות אח"כ.

אפשר לחשוב על החדירה של הסלולרי יחד עם הטלפונים יש יותר מ-100% חדירה ואינטרנט רק 12%.

נגיע לנסיבות עוד מעט, על איטיות החדירה של האינטרנט ומה אתם, חברי הכנסת והממשלה יכולים לעשות כדי להגביר את המודעות והחדירה של הנושא. יש לנו גרף שמציג את הגידול בזמן השימוש על חשבון מדיות קלאסיות כגון רדיו, טלוויזיה, אנחנו רואים שזמן השימוש, השהיה וההתייחסות לאינטרנט גדול יותר מאשר קריאת עיתונים מגזינים. גם המדיות ההומניות ה"מס מרקטינג"...

מה זה אומר 15.6 ב- TV? זה פר מה?

15.6 שעות ממוצע בשבוע שאדם צופה בטלוויזיה.

ולרדיו הוא שומע 12 שעות.

הסקרים האלה של "יופיטר" הם בעיקר לארצות הברית ואירופה, הם סקרים עולמיים, גלובלים. בארץ אין סקר.

מתוך אלה שיש להם הם גולשים 7 שעות.

מדובר על אוכלס יה שיש להם את הגישה לכל המדיות וזו התפלגות הזמן שלם. בארץ אין לי נתונם מדויקים, אם מישהו יודע אני אשמח לשמוע.

בארץ גולשים כ- 12-15 שעות בממוצע בחודש, חצי שעה ביום.

אבל רק ל- 20% בקושי יש נגישות.

כמות שעות הגלישה באינטרנט, או זמן גלישה ממוצע באינטרנט, זה אחד הסממנים של התפתחות המדינה, לא רק כמות המתחברים, אלא אותם מתחברים שמקושרם לאינטרנט, כמה זמן בממוצע הם גולשים באינטרנט. ומדינת ישראל גם כאן לא נמצאת במקום טוב.

האם יש קורלציה בין התל"ג לנפש לשעות גלישה באינטרנט?

בארצות המערביות, כן.

ובארץ?

בארץ אנחנו באופן אבסורדי בפער בלתי מובן לחלוטין. תל"ג יחסית גבוה וגולשים מעט. בפרמטרים אחרים אנחנו כן משתווים למדינות המערביות, אם ניקח דוגמא מתוך התחום, בטלקומוניקציה, סלולרי וטלפוניה רגילה, אנחנו עומדים בקריטריונים המערביים, באינטרנט, יחס תל"ג לאינטרנט, הוא בפער בלתי מוסבר.

יש את העניין של שימוש בשפת אם. במדינות שבהם השימוש הוא לא בשפת אם זה משנה את העסק.

במדינות שהשימוש בהם הוא לא בשפת האם בדרך כלל ישנה תעשייה מקומית של אתרים בשפה המקומית כמו בישראל. מה שעושים בעיקר באינטרנט הוא דואר אלקטרוני, וזה צריך להיות הפוך, השקף לא מבטא את היחסים האמיתיים, דואר אלקטרוני זו האפליקציה הנפוצה ביותר באינטרנט, יש אנשים שמתחברים לאינטרנט רק לדואר אלקטרוני, לא גולשים. כמובן גלישה הרבה מהשימוש באינטרנט זה להורדה והעברה של קבצים, אם זה תוכנות משחים, אם זה קבצים אחרים, ומולטימדיה כמו וידאו ואודיו תלך ותגדל ככל שיגדל רוחב הפס. אנו צפויים לעדנה בתחום הזה כשיהיה לנו רוחב פס שיאפשר למשל וידאו בזמן אמת נוכל לראות סרטים אינטרנט, תחנות שידור טלוויזיוניות יקומו באינטרנט, וכן הלא. תחום מאד סקסי ומתפתח בתקופה האחרונה, בעיקר לאחר...

תחום מאד סקסי זה גברים.

כדי לסבר את האוזן כמות הנשים באינטרנט היא 48%.

זה יקרה גם בארץ בגלל רמת ההשכלה של נשים, משום שיחסית היום לבוגרי השכלה גבוהה 58% הם נשים, אז אתם צריכים לייעד חלק מהשוק לאותן נשים משכילות שהן הרוב המכריע בהון הנשי במדינת ישראלית.

יש לי מנהלת אז אני לא הולך להתווכח אתך.

צופים לפריצה מאד גדולה גם במספר המשתמשים וגם באופי היישומים עם ההתחברות לסלולרי והטלוויזיה לאינטרנט, וזה קורה כבר בימים אלו. תערוכת טלקום האחרונה שהיתה בז'נבה נתנה את ירית הפתיחה בגדול כל החברות הגדולות בעולם מפתחות היום מכשירים סלולריים עם גישה לאינטרנט ברמת אלה ואחרות, ומפר משתמשי הסלולרי בעולם גדול בערך פי 1.8 ממשתמשי האינטרנט ויש אפילו שטוענים שיותר. מספרים לא רק שיוכפלו אלא ישולשו, ואופי השימוש יהיה בהתאם.

השחקנים המרכזיים היום באינטרנט, אם אפשר לחלק אותם לכמה קטגוריות זה ספקי הגישה או ה"אינטרנט סרוויס פרווידרס" בארץ יש כמה גדולים כמו נטוויז'ן, אינטרנט זהב ובזק בינלאומי, אלה השלישייה הפותחת. ספקי תוכן שהמודלים העסקיים אצלם מבוססים בעיקר על פרסום או מכירת תוכן או בסיס מנויים בעיקר חדשות תוכן מסחרי, תוכן בידורי וכן הלאה.

איך מחייבים על התכנים הלה?

בכל מיני צורות. הרבה מהתכנים לא מחייבים. יש אבסורד באינטרנט שאתה קונה תכנים כיזם כדי לחלק אותם בחינם, זה אחד האבסורדים בכלכלה האינטרנטית, כדי למשוך קהל ולהיות פופולרי.

זה אנחנו כבר יודעים מ"מיראביליס" אבל מה בסוף?

בסוף, יזמים הגדולים, ואתרי הסחר הגדולים קונים תכנים ולכן האינסנטים של היזמים או המניע ליזמויות תוכן זה לדחוף עצמם למוסדות הגדולים, ישנם מודלים של מנויים, ישנם מודלים של מכירת תוכן ב"מיקרו פיימנט" בתשלומים קטנים, אתה משלם פר מאמר.

איך מחייבים אותך?

מחייבים או באמצעות חשבון הספק שלך, כמו נטוויז'ן למשל, בחשבון החודשי הוא נותן לך את כל החיובים, או באמצעות "מיקרו פיימנטס" ארנקים אלקטרונים, כל מיני פטנטים מהסוג הזה.

כמובן שישנם ספקי תשתיות סחר שהם כוח עולה באינטרנט, בכלל האינטרנט עברה שיפט מהיעוד המקורי שלה שהיתה רשת תקשורת, רשת מידע ורשת אקדמאית, היא עוברת שיפט מאד משמעותי לכיוון המסחרי. יש טוענים שכבר כ- 40% מהאתרים באינטרנט הם אתרי סחר. כלומר האינטרנט מתמסחרת.

השאלה ההפוכה היותר מעניינת היא איזה אחוז מהסחר נעשה באמצעות האינטרנט?

אני יכול להגיד לך בסחר צרכני, בין "ביזניס טו קונסומרס" איך שאנחנו קוראים לזה, הסחר הפופולארי שאת נכנסת נותנת כרטיס אשראי וכו', כלכלת האינטרנט מצביעה על פחות מ- 2% מסך כל הסחר בעולם. בישראל זה אפילו פחות.

מה התחזיות?

הצפי זה דבר מעניין. אבל קודם כל נתונים לגבי גילאים, יש פה נתון מניין, עד לפני שנתיים הגיל הדומיננטי באינטרנט היה גיל 25, צעירים בעיקר, יש שינוי "הבייבי בומרס" בארצות הברית וגם בארץ ואני יכול להגיד את זה על סמך האוכלוסיה באתר של הפורום שם יש אלפים טובים, היל הדומיננטי הוא מ- 35 ומעלה. זאת אומרת ישנה הצטרפות מאסיוית מאד של בעלי מקצועות חופשיים של אנשים בגיל הבוגר יותר של חייהם, והם גם הכוח המניע מאחורי הסחר האלקטרוני, כי הם בעלי יכולת קניה, זה ניכר גם ברמה העולמית וגם ברמה הארצית. אלה נתונים מחודש ספטמבר 99, נתונים עולמיים, לגבי ישראלים אין סקרים מדוייקים פרט לכמה עובדות שתכף נציג, אבל אין חברות מחקר יעודיות לנושא של האינטרנט בישראל.

יש נקודה מעניינת לגבי אחוז הנשים הגולשות בארצות הברית. הנתון עבר את ה- 50% והדבר מוכיח שהנושא של הסחר האלקטרוני הפך יותר דומיננטי כי ידוע שנשים בדרך כלל קונות יותר מגברים ואנחנו רואים תופעה מאד מעניינת, האינטרנט הפך שילוב של עסקים ומידע.

מה שזאבי אמר זה נכון, בארץ אחוז הנשים שקונות הוא גבוה, אבל אחוז הגולשות באינטרנט, ואני מסתמך רק על רישום השמות, שמות ומי המשתמש, מדובר באחוזים, ואני לא רוצה להטעות את כולם, בסדר גודל של 20%, 30%.

26%.

הרישום נעשה על פי שם, אז אולי זה משובש? זה שאין סקר בארץ זה מפתיע.

יש סקרים, הנה אבי עשה סקר והוא תכף יספר לנו עליו, אבל אין סקר מתמיד. מה שמעניין בגרף הזה, שעדיין, רוב הגישה לאינטרנט נעשית מהבית אם כי הגרף הזה לא מעודכן, הוא די ישן, ישנו שיפט, ראינו את זה גם בשקף הקודם, 85% מהמשתמשים מתקשרים לרשת מדי יום, בעיקר לצרכי דואר אלקטרוני אז אם אתם מודדים את הנתונים האלה, הגרף הזה לא מדוייק במיוחד ויש יותר נטיה גם לעסקים וגם לחברות להשתמש באינטרנט לצרכי היומיום אם כי לא באופן רציף. אנחנו, ספקי האינטרנט והיזמים, שואפים שהחיבור לאינטרנט יהפוך לדרך חיים, לא יהיה בכלל נושא. ב- 2008 הנושא של סחר אלקטרוני ייעלם, מה המשמעות של יעלם? לא ידברו בו יותר הוא יהפוך לחלק מההויה חלק מהחיים חלק מהעשייה היומיומית, כך שכפי שאין ימי עיון על טלפונים ועל פקסים, לא יהיו יותר ימי עיון בסחר אלקטרוני, זה יהפוך ללק מהחיים שלנו. כן גם הגרף הזה ישתנה כשהעסקים יהיו מחוברים 24 שעות, גם אמצעי התקשורת החדשים, שאמורים לצוץ בחודשים הקרובים כמו ADSL, או כל מיני שיות חיבור ברוחב פס גדול, יאפשרו התחשבנות שלא על פי פעימת מונה אלא על בסיס קבוע, לכן עסקים, וגולשים כבדים או בכלל גולשים יוכלו להתחבר לאינטרנט באופן מתמיד, הם עצמם ויש אומרים גם המכשירים שלהם בבית. אם זה המקרר שהתרוקן ותקבל התראה ללכת למכולת או כל מיני קוריוזים מהסוג הזה.

אנחנו בהחלט רואים את אינטרנט הולכת לכיוון של מדיה שתמצא את מקומה בין יתר המדיות אני אישית לא מאמין שהיא תבטל או "תהרוג" כמו שהקיצונים טוענים איזשהם הרגלים או מדיות אחרות, אבל היא בהחלט תשתלב ותהפוך לדרך חיים. לכן הגרף הזה יצביע בקרוב מאד על כיוונים אחרים.

נדבר על כסף, לגבי ישראל במסחר אלקטרוני, שנה שעברה 1998, המסחר האלקטרוני בישראל היה קרוב ל- 0 הוא הסתכם במשהו כמו 1.7 מליון דולר, זה הכל. אני מדבר על מסחר קמעונאי.

ישראלי. זאת אומרת שאתם לא בודקים סחר לחו"ל באינטרנט.

בסחר חו"ל שנה שעברה נגמר ב- 11 בליון דולר מתוכם בישראל 1.7 מליון דולר, תקן אותי אם אני טועה. השנה יש גידול במאות אחוזים. השנה תיגמר בקרוב ל- 20 מליון דולר בסחר בין קמעונאי בישראל. זאת אומרת שיותר ויותר אנשים במספרים משמעותיים קונים באינטרנט. השנה זו השנה שנסתיימה. נכון שיהיו כאלה שיטענו שלגדול מאפס זה תמיד במאות אחוזים, אבל עדיין זה מצביע להערכתנו על מגמה שהציבור מבטא יותר ויותר אימון במדיה. אנחנו מניחים שגם הלחץ בכבישים וכמות הזמן שהולך ומתדלדל תורמים לזה, פיזור האוכלוסיה תום לזה וכן הלאה. אין ספק שהסחר האלקטרוני בישראל מתחיל לתת את אותותיו ואנחנו רואים גידול ניכר, ועוד לא לקחנו בחשבון את הסחר בין עסקים. זאת אומרת אותן יחידות רכש גדולות שקונות מהספקים שלהם ומבצעות את פעילויות הסחר ברשת. אם ניקח את זה בחשבון ביחס מקובל של 1:20 כפי שזה נהוג בעולם, אז אנחנו מדברים על עשרות מליוני דולרים שעוברים באינטרנט בתחומי הסחר האלקטרוני.

לגבי ישראל צריך להדגיש שאנחנו מדברים על 12% מהאוכלוסיה. אם חדירת האינטרנט לבתי האב בישראל יהיה באמת כמו שאנחנו מדברים ואפשר לעשות את זה, אז אין ספק...

"משקי בית" לא "בתי אב".

אז נחסוך בבנזין ויהיו פחות פקקים , פיזור האוכלוסיה יהיה נכון יותר, וגם תושבים בנגב ובגליל יוכלו לקבל אותם שירותים שמקבלים תושבי המרכז.

אנחנו עוסקים במסחר עצמו, ואנחנו רואים שהרבה מאד קניות נעשות היום מהפריפריה כבר. כשאנחנו מסתכלים מאיפה קונים, אנחנו רואים, קיבוץ בערבה שבשביל לקנות ספר בשבילו זה לנסוע 30, 40 קלומטר, הוא יכול לקנות את זה באינטרנט ולקבל את זה תוך יומיים.

מי זה "אנחנו"?

אני מייצג את איגוד חברות הסחר האלקטרוני באיגוד לשכות המסחר, אני גם סמנכ"ל בחברת קומרסנט שנותנת שירתי מסחר אלקטרוני בהרבה מאד אתרים בארץ. יש לנו סדר גודל של כמאה אתרים עובדים.

אסור לנו להתבשם מהעובדה שקפצנו מאות אחוזים השנה כי התחלנו כמעט מאפס. אנחנו בפיגור של 3 אולי 4 שנים מארצות הברית וזו נקודת המפתח. יש פער עצום בין התל"ג שלנו, שהזכרת קודם, בין היכולות הטכנולוגיות לחוסר היעילות שלנו בעניין האינטרנט. אני מניח שמר קול יציע כמה הצעת בענין הזה.

אין משמעות לגודל הטריטוריה, ככל שהמדינה יותר קטנה אז ...

אין שום משמעות. המחקר האחרון בארצות הברית קבע ש- 53% קונים באינטרנט בגלל נוחות 13% קונים בגלל מגוון, ורק בסוף מגיע המחיר, פחות מ- 13%. זאת אומרת כאשר אתה תקוע בפקקים זה ממש לא משנה שהטריטוריה שלך היא גודל של אצות הברית.

חברת "אמזונה" הגדולה, זה מה שהיא עושה? נכון? למה היא אולי נסחרת בערכים גבוהים אבל היא עדיין מפסידה כסף?

כי היא משקיעה הרבה כסף לפיתוח המערכות שלה, הון תועפות. כל תזרים המזומנים חוזר ומושקע פנימה לתוך החברה.

איזה היקף מכירות יש ל"אמזונה" לא בספרים, ביתר?

יש לה כמליארד מחזור כולל ולהערכתי יש לה כשליש לא סחירים.

צריך לזכור שהיא לא מתמחה ביתר, צריך לשאול מה המחזור של חברות שמתמחות ביתר המוצרים. אם אנחנו מדברים על גופים שונים, אז גוף כמו "סיסקו" שדווקא עושה את זה במסגרת "ביזנס טו ביזנס", לייעול מערכות האספקה שלו האקו סיסטם מדבר, אם אני לא טועה על 300 מליארד דולר ומתוך זה אני חושב שכ- 10% או 20% הוא חסכון שקורה כתוצאה מזה שהם לא עושים את זה בצורה קונבנציונאלית אלא עושים את זה באמצעות

צריך לזכור שהיא לא מתמחה ביתר, צריך לשאול מה המחזור של חסרות המתמחות ביתר המוצרים. אם אנחנו מדברים על גופים שונים, אז גוף כמו "סיסקו" שדווקא עושה את זה במסגרת "BUSINES TO BUSINES", זאת אומרת לייעול מערכות האספקה שלו מדבר, אם אני לא טועה על 300 מליארד דולר ומתוך זה כ- 10% או 20% הוא חסכון שקורה תוצאה מזה שהם לא עושים ת ז בצורה קונבנציונאלית אלא באמצעות האינטרנט.

איך נעשים החיובים? באמצעות כרטיסי אשראי?

זו לא השיטה היחידה, בארץ למשל התפתחו הרבה מודלים של מסחר שאת ההזמנות לוקחים בטלפון, אתה מצלצל מספר 1-800 רק כדי שלא תצטרך להקליד כרטיס אשראי, זה כדי להגביר את האימון ושתרגיש שאתה מדבר עם מישהו. אתה לא מזין את המספר אלקטרונית לתוך מערכת ממוחשת.

זו לא סיטואציה שאומרים תשלח צ'ק בדואר. נניח אין לך כרטיס אשראי?

בארצות הברית יש מנגנונים של צ'קים אלקטרונים מה שאין בישראל. דרך תוכנה מסויימת אתה נותן הוראה בצד השני הוא מדפיס את הצ'ק במדפסת רגילה, הצ'ק יוצא עם ברקוד מזוהה חד ערכי, וזה קביל, והוא יכול להפקיד את זה בבנק.

פשוט הוראה לחייב חשבון.

יש את ועדת הכרטיס החכם שרצה בכנסת, ואני מניח שאתם מכירים, אולי לא נחלה הצלחה אדירה אבל אין ספק שבעולם מדברים על הנושא הזה. העולם הולך לכיוון שאולי באמצעות מספר כרטיס אשראי ובאמצעות כרטיס חכם או כל אמצעי אחר, אבל אין ספק שסופו של דבר יש לנו אמצעי תשלום שבאמצעותו נוכל לשלם. בעיות בתוכנת המידע, הן בעיות שנעלמות, כך שאין ספק שהכיוון הולך למקום ששם לא תהיה בעיה לשלם.

הנושא של אמינות ברשת, יש סקר שמראה ש- 75% מהגולשים לא השלימו את הקניה, הם לחצו על הפריט הכניסו לעגלת הקניות הוירטואלית אבל לא סיימו את הקניה, לא הלכו לקופה, לא נתנו אשראי. הסיבה העיקרית לכך היא האמינות, מידת הביטחון שאדם מרגיש.

פחד משימוש לרעה של כרטיס האשראי?

פחד של שימוש לרעה, אתה לא בדיוק יודע מי בצד השני, אתה רואה מסכים יפים ואתה רואה כיתובים יפים וכל מיני חותמות הכשר, אבל זה לא עין בעין.

באתי הנה להעיד על אחת מהנקודות האלה, של שימוש בכרטיס אשראי. אני עובד עם אמזונה, ושם מסרתי להם פעם אחת את מספר כרטיס האשראי בטלפון. ברגע מסוים גם דרך אמזונה קניתי במיה פומבית. מה שקרה, מכיוון שלא הכרתי את האדם, אמזונה ממליצה על חברה נותנת שירות שנקרא "אסרו" כלומר שאני מעביר להם את התשלום והם מעבירים את התשלום למוכר רק אחרי שאני מאשר קבלת הסחורה. ברגע שהעברתי להם את כרטיס האשראי, למחרת אני מקבל E.M שהם לא מסוגלים לבטא את הכתובת שלי. אני מתקשר ושואל מה קרה, הם עונים שלפי חוקי ארצות הברית הם צריכים לבדוק שהכתובת של המשלוח תואמת את כתובת כרטיס האשראי והבנק שלי מסרב לתת להם את הכתובת או לאשר אותה. פניתי לבנק, הבנק פנה לויזה, מתברר שהחוק ישראלי אוסר ת מסירת הכתובת בתור מידע אישי סודי.

מר קאול אני רוצה להגיד לך שאתמול כשחבר הכנסת מיכאל איתן הכין אותי לישיבה של היום ואמר לי שאתה תהיה הפותח, אז אני לא יודע אם אתה עדיין איתן בדעתך לפתוח?

את הדברים החשובים אמרת. אבל אם כבר הגעתי, ברשותך היו"ר, אני רוצה לנסות ולשים כמה דגשים. ההערה הראשוני שברצוני להעיר שכל הנושא של סח אלקטרוני ותקשורת והרחבת פס הם תשתיות אסטרטגיות לאומיות בכלכלה של ישראל. הנקודה הראשונה החשובה שצריך להבין אותה, אנחנו לא באים לדבר על עוד גימיק מסחרי, אנחנו מדברים על מהפכה בכל נגזרי החיים ולכם יש חשיבות כל כך רבה למפגש הזה, אני כל כך מברך על היוזמה של מיכאל איתן שהפעיל את ל הוועדות לטובת העניין הזה. אם לא נבין שפה מדברים על מהפיכה בכל תחומי החיים, אז יהיה פה פספוס גם של המפגש הזה.

הערה שניה, אני חושב שישראל צריכה לקחת כאן מעמד מוביל, ואני אומר את המשפט הפשוט הזה כדי לא להיגרר אחרי דברים שנעשים, אלא לקחת מעמד מוביל, היא יכולה לקחת מעמד מוביל, יש לה את הכוחות המקצועיים שיודעים לעשות את זה שצריכים את הסיוע ואת הגיבוי של הגופים הרגולטורים של הכנסת של דיוני הכלכלה ואז הם יכולים להיות גורם מוביל. אנחנו עוסקים ממש במטריה, שיש בארץ את היתרונות היחסיים האנושיים כדי להוביל מהלך כזה. צריך להסתכל אל זה כמו משאב לאומי אם לא תעשה את זה פספסת את ההזדמנות הכי גדולה. זה צריך לבוא לראשים, ואני אומר את זה כי זה עיין לא כך אנחנו עוסקים ברגולציה ישנה בתפיסות עולם ישנות, בחוקים ישנים, בחוקים שבמקום לעזור לפתח ולקדם את התחומים האלה שפה אנחנו מדברים עליהם, הם לא רק שלא עוזרים לקדם אלא הם מעכבים.

אני מדבר על שינוי כיוון, וכמה מהעצות הפרקטיות ני אשתדל לתת בדברי. ישראל היא מדינה ענייה באוצרות הטבע וזה הזהב הלבן שאותו צריך לנצל. הוא שונה מהזהב הצהוב והזהב השחור שאין לנו אותם. הזהב הזה אנחנו צריכים כמשאב לאומי במדינה ענייה. תשתית תקשורת מודרנית, זו שאני מדבר עליה, תשתית רחבת הפס, אני רוצה להקדיש את הנושא הזה של הכנת תשתית תקשורת רחבת פס. זה יכול לסייע, אני נוגע בכמה יעדים לאומיים של המשק הישראלי: פיזור אוכלוסיה, והזכירו את זה. אין שום חשיבות מאיפה את ובד. אגב, במידה רבה זה תחליף לאמצעי תחבורה.

אני מציע לך לא לומר את זה כי מיד יקחו מהתקציב לכבישים.

כל הסוגיה של העבודה מהבית היא באמת מגדילה את כוח העבודה היא יכולה להכניס אנשים צעירים ונשים לכוח העבודה, ועוד כל מיני סקטורים שהיום לא נמצאים בכוח העבודה, היא יכולה להחזיר אותם לכוח העבדה. גם בחלוקה הגיאוגרפית וגם בתפיסת העולם. לכל מי שרוצה להיות בית הוא יכול להיות בקלות חלק מכוח העבודה. אני חושב שכוח העבודה במדינת ישראל הוא נמוך מאד, מדברים על 50 וכמה אחוז, במדינות מתקדמות זה 70 וכמה אחוז. תיקח את הדבר הפשוט הה בין 50 וכמה ל- 70 וכמה מה זה עושה לכלכלה לאומית שהיא כל כך חסרה אצלנו.

הנושא שאנחנו עוסקים כאן, זה לא שהפריקים של המחשבים ילכו לעשות, אני מדבר על משהו שכל ילד, שלא רוצים שהוא יהיה אנאלפבית הוא צריך ללמוד את זה אחרת אתה לא נותן לו בכלל הזדמנות להיכנס לעולם שבו אנחנו עוסקים ואני אומר לכם כבר שאנחנו מאבדים שנים יקרות כי מה שצריך לעשות במערכת החינוך, לא עושים. מדברים על מהפכה על השקעה בסוף מנהלים משא ומתן עם המורים, נותנים עוד קצת כסף.

אפשר לד על חינוך מעכשיו עד הודעה חדשה, הייתי רוצה לדעת מה ההשקעות שלכם במערכת החינוך האלקטרוני, הם אתם ביוזמתכם ומיוצגות פה חברות רבות. מה עשיתם בעניין הזה? הרי זה כל הקליינטים העתידיים שלכם, אם הם אנאלפביתים בשימוש במחשב, לא עשיתם דבר או חצי דבר, אני באמת הייתי רוצה לדעת תשובה.

אם ניתן לענות לך ספציפית מכל אחד, לא נגיד את שאר הדברים שאנחנו רוצים להגיד, אז שני משפטים פרקטיים כדי לא להשאיר אותך בלי תשובה. קודם כל אני מדבר כרגע על כלל וקבוצת IDB כדי שאני לא סתם אדבר באופן כללי. לקחנו על עצמנו להיכנס ל- 30 ישובים, לעודד שם כניסת מחשבים, לימוד אינטרנט והכשרת אנשים צעירים בתחומי האינטרנט, במסגרת הפעילות למען הקהילה.

תסלח לי אבל זו השקעה עסקית ממדרגה ראשונה.

בוודאי שזו השקעה עסקית אבל לקחנו את זה כמשימה כל כך חשובה שאינו אותה מעבר להשקעה העסקית, גם כהשקעה לתמיכה בישובים. אבל מה שאני מדבר עליו כאן זה לא להסתמך על כמה תעשיות כאן אם הם כן או לא יתרמו במובן הזה, אני מדבר על מהפכה במערכת החינוך. לוקחים את מערכת החינוך משנים בה את תכניות הלימוד, ואם כבר גררת אותי, אז אני אגיד כמה מילים מה אני חושב על מערכת החינוך.

לא, זה בוועדה אחרת.

אבל כאן אני כן רוצה להגיד לך שלא צריך יותר כסף, אפשר בפחות כסף במערכת החינוך, הרי תמיד באים ואמרים שרוצים עוד כסף, אין עוד כסף אז אי אפשר לעשות. אני רוצה להגיד לך שצריך לשנות כך את מערכת הלימוד, שישקיעו בה פחות כסף ויוציאו בה יותר. ישנו בה את סדי העדיפויות, את תכניות הלימוד, כמו שמלמדים בכיתה אלף לכתוב עם עפרון, ומתחילים ללמד את ה-א',ב', כך צריך להתחיל ללמד את הכלים האלה מי שלא יהיו לו את הכלים האלה מכיתה א' הוא יהיה כמו נכה. אז לכן אין בירה וחייבים לעשות את זה. זאת הרפורמה הגדולה שחייבת להיות, בלי זה כל מה שנעשה, יהיו דיבורים, נבזבז זמן ומשאבים אדירים שאנחנו עושים אותם ומבזבזים אותם ולא משקיעים אותם נכון במערכות החינוך במקום שהכסף ישנו. בכלל אני מציע לכל חברי, אנחנו לא מדברים פה על הדברים שצריך בם עוד כסף, אלא צריך פחות כסף רק לעשות את הברים הנכונים.

אבל השאלה לה היא לגיטימית, ואני כמייצגת את חברת YES שהיא לתקשורת בלווינים, אנחנו עוסקים היום בכמה פרוייקטים מאד ספציפיים של למידה מרחוק והעברה באינטרנט למוצבים לחיילים באיורי פיתוח של הכשרה לפסיכומטרי וכאלה, וכיום נעשים הרבה בים.

אני רוצה להגיד עוד כמה דברים שנוגעים לתשתיות, ותכף אני אעבור לכמה המלצות תחום הסחר האלקטרוני. בתחום התשתיות, אנחנו יודעים שאנחנו מדברים על הפעלת הטכנולוגיות של XDSL על חוטי הנחושת כדי שבזק תוכל לספק לכולם תקשורת רחבת פס. אנחנו מדברים על התקשרות רחבת הפס של הכבלים שהיא יכולה לספק שירותי אינטרנט רחבת פס. אנחנו מדברים על המערכות הסלולריות כולם, של שלושת החברות שצריך לעודד אותם לתת תקשורת רחבת פס, ואנחנו גם מדברים על זה שכמו ה-DBS שגם הוא תקשורת רחבת פס שצריכה להיות מסוגלת לספק את כל השירותים האלה. אלה תשתיות, לנושאים האלה אחראית המדינה.

המסר שאני רוצה להעיר כאן בוועדת הכלכלה, אנחנו רואים איך כולם מדברים ומתווכחים מה זה יעשה ומה ההוא יעשה ומי יהיה קודם למי. המסר שאני רוצה להעביר כאן זה שכל אלה שיכולים להעביר תקשורת רחבת פס, הרגולטורים למיניהם צריכים לדאוג שמהר מאד מעבירים וכולם נותנים להעביר תקשורת רחבת פס. הנה המלצה ספציפית קונקרטית, לא נאומים והרצאות על מה הטכנולוגיה יכולה לעשות, אלא מה הרגולטור יכול לעשות על ידי זה שהוא יעודד יאשר ויגיד לכל הגורמים האלה להתארגן ולהפעיל תקשורת רחבת פס.

אני רוצה להגיד כמה דברים שנוגעים להמלצות בתחומי הסחר האלקטרוני. אני לא מדבר על זה, אנשים כבר דברו מה זה הסחר האלקטרוני, ואני לא אחזור על זה. אני חושב שיש כמה סוגיות שעומדות בפני המחוקק שבהם הוא יכול לעזור כדי לפתח את הנושאים האלה. כל הנושא של מערכות ותשלומים הבינלאומיים בנושא האינטרנט. זה חייב לעבור דרך ועדות הכנסת, כלכלה ולכל מי שנוגע לעניין. כל סוגיות המיסוי, אני אומר את זה בכותרות מפני שמאחורי כל נושא כזה צריך לשבת, ללמוד ולהגדיר איך עובד המיסוי כשקונים ומוכרים בתחומי האינטרנט.

כל הסוגיות של מכס, כל הנושאים של סוגיות משפטיות קשות, אני אומר בכותרות, כל משפט כזה יכול להיגמר ביום עיון שלם. כל הנושא של השפה האנגלית, ופה אני חוזר למערכת החינוך, אחד הדברים הכי חשובים זה הנושא של לימוד האנגלית ברמה הרבה יותר גבוה מזו שאנחנו למדנו אותה כשאנחנו היינו בבתי הספ, צריך לשנות אותה לחלוטין.

המטרה היא הפיכת ישראל למדינת אינטרנט בכל תחומי החיים עם יצירת יתרון יחסי כלכלי השכלתי ותרבותי בעולם התחרותי של המילניום הזה. בתשתיות, אמרתי כבר קודם, את הנושא של פתיחת כ התשתיות לתקשורת רחבת פס, הוזלת השימושים בכל המערכות. הנושא של המומחים הוא חלק חשוב מהעניין. הרחבת רוחב פס גם לבתים הפרטיים וגם לעסקים, פה שמענו את ה"B TO B",ו"B TO C". הכרת הוצאות המחשוב לפרטיים כהוצאה מוכרת לצרכי מס, נושא שאתם, הכנסת, חייבים לקחת לבחון ולהשפיע.

תוך שנתיים מפחתים את זה. אם זה לא הוצאה עסקית, אז עם מי אתה רוצה לפחת את זה?

בנושא החינוך, הספקת מחשבים לכל בתי הספר, סבסוד מחשבים לכל ילדי ישראל, חיבור כל בתי הספר לרשת תוך שנה על פי חוק, לקבוע כללים כדי לעשות את מה שאמרתי במערכת החינוך, אחרת זה לא יקרה ובעוד 10 שנים נגיד איך פספסנו את ה- 10 שנים האלו ולא עשינו את מה שצריך.

יצירת מאגרי מידע חינם המותאמים ללימוד מרחוק, אתה על ידי זה יכול לקרב את המורים הכי טובים לפריפריה, יש לזה נושא גם חברתי, גם כלכלי עסקי ראשון במעלה. מינוי גוף ממשלתי שיספק ייעוץ למגזר העסקי בכל הקשור בהקמה ותפעול שוטף של אתרי מסחר אלקטרוני, אין מישהו כזה שמרכז את כל הנושאים המתודיים בטיפול בנושאים האלה. קרן הלוואות בריבית נמוכה לעידוד הקמת אתרי מסחר אלקטרוניים.

מתן הקלות במיסוי למשך 3 שנים לסוחרים אלקטרונים בכלל ולייצואנים בפרט, אם אנחנו רוצים להפוך את זה כדאי ואם אנחנו רוצים לעודד את המסחר הזה שאנשים מדברים עליו ועוסקים בוגרים. יישום שירותים אינטרנטים לציבור בכל משרדי הממשלה העיריות, על פי חוק לחייב אותם לעשות את זה. אחרת, בדיוק כמו שטיפלו בבאג 2000, אני לא יודע אם זה היה אמיתי או לא, אבל שכולם חייבים, וזה היה בסדר. אז פה שיעשו את התיקון כדי להעיר את כל המוסדות הלה שיטפלו ויעשו את מה שצריך.

קביעת תקינה נושאים של הבטחת מידע. קביעת תקינה לגבי עסקאות ברשת, דברתי כבר על הנושא של המיסוי, קביעת חוקי הגנה על הצרכן ברשת. הסדרת סוגיות משפטיות שנובעות מהעולם הוירטואלי. נדמה לי שאלה הם כמה מהמלצות.

אני מבנק דיסקונט, ואני משמש בנוסף לתפקידי בבנק גם בכמה ועדות בלשכת המסחר. אני מרכז את הנושא של טלקומניקציה ומידע. אני חבר גם בצוות יועצים של משרד המשפטים בנושא של "סרטיפיקישן" ואני רוצה להתמקד בכמה נקודות כי אני חושב שמר קאול כיסה בגדול את הכל, לא השאיר אבן על אבן, כרגיל. אני בכל זאת רוצה להאיר כמה דברים: מצד אחד הוזכר הנושא שאנחנו נמצאים במהפכת רווחה, אני מסתכל על הנושא הזה מבחינת מתן שירותים. אנחנו נמצאים היום בעידן, והעידן הזה קיים גם בארץ שציבור מצפה לקבל 24 שעות ביממה שירותים. ככה אני רואה את זה, והדבר הזה ניתן לביצוע.

המגמה הזו התחלפה בכך שהיום רוב נותני השירותים לא נותנים שירותים שהייתי קורא לזה שירותי סופרמרקט אלא שירותים ממוקדי לקוח. מי שמסוגל לתת שירות ממוקד לקוח זה בתור דוגמא מה שאני קורא ספק וירטואלי, והספק הוירטואלי זה בעצם מערכת האינטרנט היום שעם רוחב הפס שלה, עם הזולות שבה, עם המהירות של ביצוע עיבודים, עם הנוחיות בביצוע העיבודים, עם היכולת להתאים את עצמה לרמת המשתמש זה בדיוק הדבר שנקרא בינינו הספק הוירטואלי שהוא מסוגל לתת לנו שירות בכל רגע בכל סוג בכל מקום, והטכנולוגיה הזו של האינטרנט מסוגלת ללכת ולממש את זה, והיא מממשת את זה בתחומים שהוזכרו קודם.

בסדרת שקפים שאני לא הולך להקרין אותם, אני אשאיר אותם כדי שתוכלו לעיין בהם, אני מגדיר בדיוק את סוג השירותים שאנחנו רואים אותם בהתהוות היום, אם זה הנושא שנקרא "אלקטרוניק קומרס" או "ביזנס טו קונסיומרס" ו"ביזנס טו ביזנס", את כל הדברים האלה אני מנסה לשקף בצורה ברורה ולומר, אנחנו נמצאים בתחום הזה, והבנקאות לקחה לעצמה תפקיד ללכת ולהבטיח את מתן השירותים האלו ולא שיקרה לנו כמו שנאמר כאן שכאשר הולך מישהו ומקיש ונותן את המספר הסודי, לא את זה נותנים, אבל אם נותנים את מספר כרטיס האשראי, שיהיה בספק לאן המספר הזה מגיע בעצם, ואיזה סוג של חשש עשוי לצמוח מהדבר הזה. אז יש כבר היום מדינות, למשל בגרמניה, הוקמה רשות ממשלתית ממלכתית שמחייבת כל עסקה שהולכים לבצע באמצעות האינטרנט, היא חייבת לעבור תהליך שנקרא "CA- Certificate Authorization " ומה שעומד מאחוריה זה איגוד בנקים שתפקיד שלו זה מצד אחד לשמש נאמן ללקוח כנגד ביצוע המערכת הזו של העסקאות מצד אחד ומצד שני נאמן של הספק, שהספק יודע שכאשר הוא מבצע עסקה, יש גם מישהו שיכבד בסופו של דבר את העלויות שכרוכות בה.

מה העלות של הדבר הזה?

מה ההבדל בין זה לכרטיס אשראי?

ההבדל בין זה לכרטיס אשראי, שיש את הגוף שיודע לזהות אותך, ולא שאתה שולח למשהו וירטואלי את מספר כרטיס האשראי שלך.

דרך האינטרנט הוא יודע לזהות אותך? יש לך איזה קוד?

יש לך או חתימה אלקטרונית או תעודת זהות דיגיטלית, אבל זה יושב היום במשרד המשפטים, והיה אמור לשבת במקביל לישיבה שלנו ולקיים דיון בנושא הזה, והדיון נדחה כדי שאפשר יהיה לסגור את הדברים באמצעות חלק מהמומחים הנמצאים באולם הזה כרגע.

לסיכום, אפשר לבוא ולהציג סוגים רבים של אמצעי מימוש, תחומי מימוש שניתן לבצע אותם. חלק מהדברים כבר מתבצעים, ואני רואה שהתועלת מהדברים האלה תהיה כזו שאפשר יהיה להגיע לביתו של הלקוח ואם הוזכר משהו לדוגמא, כמו הפריג'ידר ריק, וצריך ללכת לסופרמרקט לקנות, לא יצטרכו ללכת לסופרמרקט לקנות אלא גם הקניה עצמה תוכל להתבצע בדרך הוירטואלית כאשר היא מותאמת ללקוח, ומותאמת ללקוח זה אומר הרגלי הקניה של הלקוח, הרגלי ההתנהגות שלו יהיו חלק ממערכת, שקוראים לה CA והיא תיתן את השירותים.

אני חוקר כותב ויועץ בתחום הזה של האינטרנט. האינטרנט בישראל ב- 1999 היתה נסיגה בהשוואה לעולם המערבי, כדי להבין את הסתירה הזו, מצד אחד גדילת ההיי-טק המון סטרטאפים, המון כניסת כסף, למה האינטרנט בישראל יה בנסיגה. מיד אני אציג את העובדת, זה לא קרה סתם, יש מי שאחראי לזה, ואני אגיד מי אחראי לזה, הדברים מאד פשוטים ברגע שרואים את הנתונים. אני אתן גם כמה דברים שיקרו בשנה הקרובה שנמצאים ממש בפתח, הבהלה לזהב שהיתה לפני 150 שנה, מתקרבת אלינו, ומה שדוחף אותה זה פרוטוקול IP, פרוטוקול זה הולך ותופס יותר נפח בתעבורת התקשורת בעולם ובסביבות אמצע 2000 הוא יעבור את תעבורת הטלפונים. זאת אומרת, תעבורת האינטרנט תהיה יותר גדולה מתעבורת שיחות הטלפון בעולם באמצע השנה הקרובה. בעולם יש מקומות שכבר זה נמצא ככה, החזון הוא כמובן אינטרנט בכל כיס ואינטרנט בכל מקום.

איך עושים את זה בכל כיס, הבעיה הכי מעניינת והיא נפטרת ממש בשנה האחרונה והולכת להיכנס לכיס של כל אחד בשנה הקרובה, זה עובדה שהסלולרי, הנייד עולה יותר מהר מהאינטרנט, תופעה מאד מעניינת של עליית הסלולרי יותר מהר מהאינטרנט. יש שתי קבוצות של מדינות המובילות את התהליך, כניסת האינטרנט לסלולרי, ימכרו מליוני מכשירים, למעשה עד 2003 כל אדם בעולם המערבי, ואני אומר כל אדם, וההערכה שלנו שזה ילד מגיל 3 ומעלה עד זקנים שנמצאים בבית נכים ולא יכולים להחזיק משהו ביד, לכל אחד בעולם יהיה מכשיר הקשור לאינטרנט. זה דוגמא של המכשיר שכבר נמצא בארץ WAP, מירס היתה ראשונה שנכנסה עם זה ופרטנר נכנסת בקרוב, ובו עושים מסחר אלקטרוני, גלישה באינטרנט, במכשיר הקטן של הסלולרי. זה מה שיכנס השנה, לאחר מכן יכנסו מכשירים יותר יפים שכבר יוכלו בדור הבא של הסלולרי להכניס את זה פנימה.

מה זה אינטרנט בישראל, שנדע את המספרים: זה 30 מפעילים, 5,000 אתרים ישראלים, זה עד מחצית 99, 14,000 בסיומת IL, 650,000 משתמשים מהם כ- 200,000 מזדמנים, דהיינו שאין להם שם, הולכים באופן אנונימי, הרוב דרך בזקנט. יש סך הכל 5,150 עסקים שמקושרים ב- ISDN, מספר נמוך ביותר, ופחות מ- 350,000 משלמים דמי מנוי לחברות האינטרנט מספר מאד נמוך. מדובר בבתי אב.

משק בית.

רק כ- 200,000 נכנסים לאינטרנט בחודש מסויים, צריך להבין שמכל ה"היי" של האינטרנט בישראל, עדיין אנחנו נמצאים בפיגור עצום אחרי חו"ל. הקישורים לחוץ לארץ היו 303 מגה ו- ILX החיבור בתוך ישראל הוא 81 מגה. צריך להבין, רק לשם השוואה, באירופה מזמן החיבורים ברוב הערים הם ברוחבי סרט של 155 מגה לעיר קטנה, בארצות הברית זה ב"ג'יגו". סך שוק האינטרנט בישראל הוא פחות מעשרה אחוז בשוק התקשורת. החסם המרכזי זה כמות המחשבים האישיים והמחשבים שלא ידידותים.

כמה היום העלות של מחשב אישי שמאפשר לך חיבור לאינטרנט. המינימום.

המינימום אתה לא תגמור פחות מאלף דולר, מחיר של מחשב, אפשר לקנות את זה בתשלומים. החסם הוא המחשב, וכרגע, לידיעתכם, תכף תראו את התחזית, יש כמעט רוויה בכמות משתמשי האינטרנט בישראל מול כמות המחשבים בבתים מהסיבה הפשוטה, מי שיכול להרשות לעצמו גם קניה בתשלומים שאז יוצא לו בסביבות 600-650 דולר מחשב, עם כל המבצעים של חברות האינטרנט, עדיין זה חסם לא קטן. דבר שני כפי שאמר מר קאול, ואני חותם על כל מילה שלו, לא מלמדים את הילדים שלנו, כל אחד יסתכל על הילדים שלו אם הוא יודע לגלוש במחשב, ואיך להשתמש בו, ותסתכלו עלינו כמה מפה יודעים לגלוש במחשב.

אני חושב שכשקלינטון הכריז בערב ראש השנה שאני עושה קניות באינטרנט במחשב שלי, זה היה מסר. גם ראש הממשלה הבריטי הכריז שהוא קונה דרך האינטרנט, אין דבר כזה בישראל. הכרת המחשב בידידותיות שבו היא עדיין מחסום מאד רציני.

בין הצעירים אצלנו עדיין אנחנו שונים מהצעיר האירופאי האמריקאי?

בהחלט, ומיד אני אראה לך. זו תחזית כמות הגולשים של באינטרנט בישראל, אנחנו נמצאים פחות או יותר בתחילת שנות ה- 2000, וכאשר נגיע למספר די יפה, קרוב לשני מליון בשנת 2003.

אנחנו טובים בהמצאה אבל רעים בשימוש.

אני אדלג על איך קווי התקשורת בישראל, כמה חברות, מי מקושר לאן, לחו"ל, והחלוקה בין החברות בישראל. אני אגיע ישר להשוואות. זה אחוז האנשים בעלי המחשבים האישיים, ההשוואה היא ב- 1998, יש לי גם 1999 היינו בסביבות 15% לעומת ארצות הברית 40%, כאשר ב- 99 כמות המחשבים בישראל הגיעה ל- 17% אבל בארצות הברית זה הגיע ל- 60%. הפערים גדלו. כמות האוכלוסיה המחוברת לאינטרנט היינו 7% בסוף 98, היום אנחנו 11% כאשר בארצות הברית באותה תקופה היו 24% והיום הם 56% זאת אומרת שהפער בינינו לבין העולם המערבי גדל. בארצות סקנדינביה הם גם הגיעו ל- 50% כשאנחנו רק 11%.

אבל אנחנו הולכים מהר, אנחנו זריזים.

שם שלושה חודשים בשנה חושך, השמש לא זורחת, מה נותר להם לעשות? אינטרנט.

היקף המסחר האלקטרוני בישראל ב- 99 נאמד ב- 20 מליון דולר שזה 0.2% מהתל"גלעומת ארצות הברית שזה 3% מהתל"ג. בשנת 2003 הסחר יגיע אולי ל- 0.3% מהתל"ג. עכשיו אנחנו מגיעים לסיבה המרכזית שיש מאחוריה כמה סיבות: הגולש הישראלי גולש מעט מאד זמן בממוצע בחודש באינטרנט. יש לו שלושה קווים אחד זה ארצות הברית, זמן גלישה בחודש, לידו
אירופה, והצהוב זה ישראל. בישראל גולשים בממוצע 8 שעות בחודש, באנגליה, אירופה קרוב ל- 15, ובארצות הברית קרובה ל- 50. הסיבה מאד פשוטה זה איטי ועולה הרבה כסף. אין פה שום סודות. התוצאה שבישראל 750 חנויות למימכר סחר אלקטרוני 500 חנויות כבר מתות, אין בהם תנועה.

תסביר לי את ה"איטי" שלך, ציינת את זה כדבר ראשון.

יש מחקרים שאומרים בן אדם לא ימתין לעליית דף יותר מ- 8 שניות, זה מחקרים סוציולוגים שעשו תצפיות, אין שום אתר בישראל שעולה ב- 8 שניות.

דבר שני זה עודף רגולציה. יש פה דוח של ה- FCC כולנו רצינו להקים את ה- FCC אבל ה- FCC החליט שאין רגולציה לאינטרנט. אני לא מבין למה צריך רשיון לאינטרנט, תנו לכל אחד, לבזק לכבלים, למה צריך רשיון? אנחנו המצאנו חוק שאין בו שום צורך, ויש לי דוח של לשכת המסחר, של שר המסחר בארצות הברית שאומר, הכלכלה בארצות הברית הגיעה למקום ראשון בגלל חוסר הרגולציה באינטרנט. חוסר הרגולציה הוסיף מליון וחצי מקומות עבודה בשנה האחרונה, מליון וחצי מקומות העבודה האלה הורידו את האינפלציה, מנעו את עלית הריבית והביאו לידי כך שכלכלת ארצות הברית נמצאת מקום ראשון. שמישהו לא יבין את זה לא נכון. זו מדיניות מכוונת חוסר רגולציה, מצד שני יש המון חוקים שמגינים על חוסר הרגולציה הזו. הממשל האמריקאי חקק לפני 6 שנים חוק שהוריד 0.08% משיחות הטלפון כדי לחבר את בתי הספר בארצות הברית לאינטרנט. כשחוקקו את זה לפני 6 שנים אמר, איזה ממשל זה? מה זה דמוקרטים עושים חוק על השיחות. היום כש- 100% בתי ספר בארצות הברית מחוברים לאינטרנט, איפה אנחנו? בקושי שליש, בכלל מחוברים בחיבור רעוע. צריך להבין שהממשל עשה חוסר רגולציה מצד אחד מצד שני דחף את האינטרנט בצורה חזקה קדימה.

מעט מאד גולשים זה מהמעמד הבינוני והנמוך. מחיר האינטרנט גבוה, נושא ההבטחה וההצפנה, אני לא מבין למה יש איסור על הצפנה, זה מאד מוזר. דוח "RAP" שפה לא יישמו אותו וזה חבל. אין חקיקה לחלוטין בנושא כיסוי הסחר. בארצות הברית חוקו לפני שנתיים, אנגליה חוקקו לפני שנה, בישראל לא שמעו על סחר אלקטרוני, אין שום חוק.

תודה רבה. גברת רבדל בבקשה:

איפה? בחו"ל.

בחו"ל לא בארץ, אנחנו לא עושים מסחר כזה, "טויז אר אס" וחנויות קטנות כאלה. יש מספר בעיות בולטות בתחום הגנת הצרכם בסחר באינטרנט. קודם כל, מעבר למה שדברו פה על הצפנת הכרטיס האישי שלך, הבטחת צורת התשלום, אז אתה לא יודע מיהו האדם או הגוף או הגורם שמולו אתה סוחר. אתה לא מכיר אות, הוא וירטואלי וזה מפחיד.

דבר שני אתה לא יודע אם המוצר שמוכרים לך באמת הוא קיים, ואז יש את המוצר והוא פגום? מה קורה במצב של מוצר פגום, איך אתה פותר בעיות של מוצר פגום עם מי אתה מדבר איך אתה עושה תהליך של החזרה? איך אתה מקבל את הכסף שלך בחזרה? אם אתה רוצה להשיב מוצר, ואנחנו תיקנו פה את חוק הגנת הצרכן בצורה די מתקדמת באופן יחסי למדינות העולם, אפשרנו בסחר מרחוק לבטל עד 14 יום מקבלת המוצר הביתה, לבטל את המוצר. למי אתה מחזיר? למי אתה פונה?

כלל ארגוני הצרכנות באיחוד האירופאי וארגוני הצרכנות בארצות הברית הקימו פורום משותף. במסגרת הפורום הזה, דבר ראשון שהם עשו, הם עשו בדיקת סחר באינטרנט מזווית הראיה של הצרכן. עשו באופן אקראי לגמרי קנו מ- 50 אתרים מוצרים ועשו את הבדיה, כמה זמן לוקח לקבל, מה קורה עם חילוקי דעות מהו החוק הקובע החוק של המדינה ממנה נרכש המוצר, או החוק של המדינה ממנה בא הרוכש? מה קורה אם יש מוצר פגום? מה קורה אם רוצים להשיב מוצר? וכו' בעיות צרכניות. הם הגיעו למסקנה מאד טבעית שהחשיפה של הצרכן בתחום הזה היא מאד גבוהה ופגיעות שלו היא מאד גדולה, והם יצרו שורה של הגנות צרכניות שמתבקשות להעשות גם על ידי צרכנים וגם על ידי מדינות וגם על ידי חברות.

ה- WTO הם הקימו צוות משותף ל- WTO ולהם, ליצור הגנות מסחריות לצרכנים על הבסיס של המחקרים והסקת המסקנות שלהם. האיחוד האירופאי שוקד על חקיקה מאד מוסדרת של יצירת רגולציות להבטחת הסחר מזווית ראייתו של הצרכן, הדבר קורה באופן מאד מפתיע אפילו בארצות הברית חסרת הרגולציות בלחץ ארגוני הצרכנים. אני חוששת שבישראל הדבר הזה נמצא בפער מאד גדול לעומת התקדמות הנושא בעולם, אני חושבת שהחזון שמר קאול צייר באוזנינו כאן, שהוא באמת חזון מרהיב ואני מקווה שהוא יתרחש וגם ישראל תצטרף לחזון העולמי הזה, זה לא יכול להתבצע אם לא יצרו את ההגנות המתבקשות בתחום של הצרכן.

כמה מילים על השאלה ששאלה חברת הכנסת חזן. שאלת שאלה שעלתה כל הזמן בפורום הזה. אנחנו רואים עתיד מאד ורוד לנושא האינטרנט ואני מסכים עם כל מה שמר קאול אמר, אנחנו רואים שגם בארצות הברית הנושא הזה מתחיל להתקדם, מצד שני, במדינת ישראל אנחנו נמצאים ב- 12% חדירה של האינטרנט. יש פער בין התל"ג הישראלי, לאינטרנט. יש שעות מועטות בגלישה באינטרנט, זה אחד המדדים של התפתחות טכנולוגית של מדינה וזה עומד מול ההתפתחות והיכולת הטכנולוגית של מדינת ישראל. הדבר הנורא ביותר הוא שהפערים מתרחבים. פריפריה לא מצליחה להגיע לאינטרנט. אנשים בשכבות המצוקה לא מסוגלים להגיע לאינטרנט. אנשים בשכבות השמנת מגיעים לאינטרנט מקבלים את המידע ו...

אני אגיד לך הסבר קצר מבחינתי. אין היום מידה מספיק אטרקטיבית של האינטרנט כדי להיות אבן שואבת. אם לדוגמא בחנויות הוירטואליות המחיר היה נמוך משמעותית מאשר קניה במקום אחר היית רואה את זה אחרת. כרגע זה יותר סיפוק סקרנות.

האינטרנט זה איזור חופשי.

אני לא יודע איפה אתה תעמיד בסדר את הנקודה המרכזית, שאני רואה אותה כמרכזית, שאנחנו ארץ קולטת עליה בצורה אדיר, כשכל אחד ממדינה שונה הרגלים שונים, פחדים שונים, חששות מסוג אחר, איך קונים? מה קונים? אתה קונה וירטואלי, אתה סוחר וירטואלי. אני חושב שלו היית מדרג סיבות, זו אחת הסיבות העיקריות, ערב רב של אנשים.

אבל יש סיבה אמיתית...ובמחיר יותר זול, בהוצאה יותר זולה...

הנחה היא שמכירה באינטרנט מזכירה קצת ביטוח ישיר. שאתה חוסך פערי תיווך. אם זה יקרה אז בלי שום הבת מיסוי ובלי שום דבר הקניה באינטרנט תהיה הרבה יותר זולה משמעותית מאשר קניה אחרת ואז לאנשים תהיה סיבה להתחבר ולהשקיע כי יגידו לו, שתוף שנה הוא מחזיר את מחיר המחשב.

זה יקרה אם חדירת האינטרנט בישראל תהיה רחבה יותר. היום מעט מאד אנשים מחוברים לאינטרנט. אבל אם נקדם את כמות האנשים שמחוברים לאינטרנט, ואת חדירת האינטרנט לכלל האוכלוסיה, אין ספק שנקדם גם את נושא הקניה.

השאלה מה קודם למה? האם קודם יש לך אינטרנט ואחר כך אתה קונה בזול. זה צריך להיות מצב שהחבר שלך יגיד לך, תשמע קניתי באינטרנט בשליש פחות ובגלל שלך אין, נדפקת.

מה שחנוך ידידי אמר, הוא שהקניה באינטרנט היא לא רק בגלל המחיר, אלא בגלל הנוחות, הפקקים וכו', אבל אם אין לך אינטרנט, אז לא יהיה לך מחשב, גם לא תתחבר.

מה אפשר לעשות היום, היום הרגולטור במדינת ישראל מונע את חיבור האנשים לאינטרנט. היום יש מונופול וכל מי שמתחבר היום לאינטרנט יכול להתחבר רק באמצעות חברה אחת והיא חברת בזק. הוא ישלם הרבה מאוד פעימות מונה הרבה יותר מעלות האינטרנט.

הסיפור של אינטרנט בכבלים ידוע לנו והוא יותר מורכב מזה.

אני לא מדבר על הכבלים, אני מדבר על ספקי אינטרנט. היום יש רשיון לאספקת שירותי האינטרנט שמגביל את ספק האינטרנט לחוסר אפשרות לספק טלפונים באינטרנט, מגביל אותו לאפשרות לעשות הצפנה באינטרנט כי זה לא חוקי, מגביל אותנו לקנות רוחב פס לחו"ל. היום רוחב הפס במדינת ישראל הוא 300 מגה ביט, לנטוויז'ן יש מתוך זה 100 מגה, שליש, ורק לסבר את האוזן, המחשב שהבחורה שם עובדת עליו מגיע ל- 10 מגה ביט, 30 מכשירים כאלה חונקים את כל רשת האינטרנט לחו"ל, אין פלא שזה איטי. כשחברה כמו נטוויז'ן רוצה לקנות תקשורת בעצמה, הרגולטור אומר לה לא. קבלת רשיון ארכאי שניתן רשיון לאינטרנט, הרשיון מתחיל במשפט של...

אנחנו לא רוצים להיכנס לסוגיה הזו כי היא כרוכה בשאלת הזכיון לכבלים. חברת הכנסת חזן:

אי אפשר לנהל דיון כזה בשעה ורבע זה הרבה מידי שאלות בנושא. עכשיו יש לנו תמונה, ני מציעה לך שאנחנו בעניין הזה מבחינת החקיקה נשב זמן די ממושך כדי לברור את העניינים. אני מאד חוששת שאם אנחנו לא ניכנס לסיפור הזה עכשיו, זו תהיה בכיה לדורות, ואני אומרת את זה בצורה החריפה ביותר, כי אני צופה שזה יהיה אחד מערוצי הסחר המרכזיים בעתיד. יש פה גם בעיות חברתיות אדירות, אם אנחנו לא משפרים את הנגישות של כל האוכלוסיה.

ייבאתי דרך האינטרנט. היו שתי בעיות: שירותי הדור, שעל אף שזה היה אקספרס עם מסירה הביתה הייתי צריך ללכת לבית דואר שיש בו מכס ויש כשלושה כאלה בארץ. המע"מ ששילמתי היה בערך חצי מערך הזמן שבזבזתי על להגיע לבית הדואר והטיפול שם, על אף שאני תל אביבי ושם יש בית דואר. דבר שני יש בעיה עם המיסוי, עם המע"מ. כשאני פונה להנה אני משלם מע"מ כשאני רוצה למכור את אותו המוצר דרך אותו ערוץ באינטרנט, אני לא מקבל את המע"מ חזרה.

אני ממשרד התעשיה והמסחר. אני מרכז ועדה בין משרדית שחברים בה נציגי משרדי ממשלה שונים לקדם את נושא המסחר האלקטרוני במשרדי הממשלה השונים. חלק מהדברים שהעלתם פה היום נמצאים בתהליך. אם זה נושא המכס שיש פטור ממכס על כל המסחר האלקטרוני הוירטואלי שעובר מקצה לקצה. אם זה משרד המשפטים, ישנה פעילות שם לשינויי חקיקה שמתקיימים, וכמובן במשרד התעשייה והמסחר, הנושא המרכזי הוא בעצם הגנת הצרכן, והגבת רבדל הזכירה ת זה. הבעיה שהתחום הזה לא מתפתח, וזה הוזכר על ידי גורמים אחרים, זה בעצם חוסר הביטחון שמרגיש הצרכן, הוא עדיין לא מרגיש בטוח בקניות באינטרנט כמו שהוא מרגיש בטוח כשהוא נכנס לחנות. בתחומי הגנת הצרכן, אם יעשה המעשה להן גם עליו גם על פרטיותו, המסחר האלקטרוני בתחום הזה יפרח.

אני נציג לשכת עורכי הדין. הוזמנו לדיון ואין לנו אלא להצטרף לגישה של הגברת רבדל, שמענו כל הזמן את הכישורים הטכנים ואת היכולות, אבל לא הדגישו את הבעית, והיא עשתה את זה יפה. אנחנו חושבים שצריך ללכת בזהירות וצריך לשים לב לנושאים של זויות האזרח, בנושא הזה הלשכה מעמידה את שירותיה.

איבדנו פוקוס בדקות האחרונות. היון להערכתי לא צריך להתמקד במסחר האלקטרוני. המסחר האלקטרוני ימצא את עצמו ואת היקפו במסגרת האינטרנט. הדיון צריך להתמקד בחיבור עם ישראל לאינטרנט. מסחר אלקטרוני זה רק פן אחד, יש חינוך ויש חיי חברה ויש פריפריות, יש מקומות עבודה ותעסוקה מהבית יש 1001 גורמים למה האינטרנט זה טוב, ואני לא רוצה שיצאו כאן החברים הנכבדים בתחושה שהדיון היה על מסחר אלקטרוני. אני לא באתי לכאן כדי לעודד את עסקי באינטרנט, אני הגעתי לכאן כדי לשכנע את חברי הכנסת שאנחנו צריכים להיות מדינה מחוברת לאינטרנט.

חבר הכנסת מצא, אתה שאלת שאלה מאד חשובה הנוגעת בדיוק לדברים. אתה שאלת בעצם מה אנחנו צריכים לעשות בשביל שנתרום לעניין הזה. אני רוצה לתת לך כמה דוגמאות חלק אתה מכיר חלק חווית כאזרח חלק אתה אולי מכיר כשהיית שר הבריאות. על מה התלוננת? על תשתית שיש תשתית לא מספקת, תשתית שלא מתאימה למערכות מודרניות. אני בעולם אחר, הייתי בעולם הזה בתקשורת עד שהצלחנו בשלב מסויים לצאת מזה ולסגור את הפער. למה לא ספקו טלפונים? כי לא היתה תשתית לא היה איזה בן אדם רע שלא רצה לספק טלפונים, לא היתה תשתית לא ספקו טלפונים. למה אנחנו תקועים בפקקים בתחבורה? למה אנחנו לא יודעים לנסוע כמו בני אדם כי יש פיגור של 20, 25 שנה בתשתיות.

בתשתיות, לא קמים בבוקר ועושים איזה חוק ונותנים קצת כסף ופותרים את בעיית התשתית. על תשתית אחת צריך לעבוד שנים ארוכות כדי לבנות אותה. הצרכן, הבטחת מידע, כל אלה זה פסיק בתוך מערכת שלימה שצריכה להתארגן לעידן הזה. הסכנה הכי גדולה מהדיבורים פה שקיימנו עוד איזה דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כל מיני אנשים נחמדים, פריקים של מחשבים באו והציגו את מה הטכנולוגיות האלה יכולות לעשות, ועולם כמנהגו נוהג אנחנו ממשיכים הלאה. זו תהיה צרה מהרבה בחינות, ומי שלא תופס את זה ולא אוחז את השור בקרניו הוא מפספס הזדמנות אדירה שפספסנו אותה כבר בהרבה מאד מוצרים אחרים במשק הישראלי.

היוזמה הזו של מיכאל איתן, בצדק הוא אמר, לא מספיק אם נבוא לוועדת הכלכלה נשכנע אותם להזיז סעיף תקציבים מפה לפה בוועדת הכספים כי בכלל לא על זה מדובר. יש כאן הזדמנות מיוחדת במינה שישראל יכולה להקנות לעצמה פתרונות כלכליים אדירים למשק הישראלי, שיכול להיות שאם היא תעשה את זה אז היא גם תיצור מקורות ומשאבים גם לנושאים אחרים. כי אם הביזניס הזה יהיה טוב, ירוויח כף, הוא יוביל וישפיע על כל התחומים האחרים, זה גם ייתן כסף לבתי חולים ולחינוך ולתחבורה. אין מה לעשות אם אתה לא מגדיל את התל"ג של המשק הישראלי, אז זו שיטת השמיכה, אתה מושך הנה אתה חושף כאן, וההיפך, רק אם תגדיל את העוגה, יהיה יותר ממה לחלק לכולם. זה נושא שבמשק הישראלי יכולים לעשות, אבל מה צריך להשפיע עליו דרך סדרה ארוכה של גורמים. שאלת תשתיות, המשמעות היא שצריך לעבוד עם משרד התקשורת לראות את כל התשתיות, הכבלים, הסלולריים, הDBS ועוד.

היושב ראש איננו אבל אני בכל זאת אסכם את הישיבה. גם הממשלה מצד אחד, וגם הכנסת מצד שני צריכים להביא לידי יישום של נושאים שצריכים לקדם את החיבור באינטרנט. אני מציע לסכם כאן, דרך אברהם, ואני יודע שזו גם המגמה של היושב ראש הכנסת שהוא רחב בתפיסותיו בעולם המחשבים והאינטרנט, שהכנסת תקים אולי איזשהו גוף משותף שירכז אותו יושב ראש הכנסת ונדמה לי שהוא גם מתכוון לעשות את זה שיוכל להביא לידי דיונים בוועדות שונות בכנסת של יישום דברים, אם זו ועדת החקיקה, ועדת החוקה מה שקשור אליה, ואם זו ועדת כספים.

ושתהיה בקרה על הממשלה מה היא עושה.

זה התפקיד של הכנסת. ואם זה ייעשה כאן, יכול להיות שנרויח את לחמכם ואת לחמנו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50