פרוטוקולים/כלכלה/1120

5
ועדת הכלכלה – 27.12.1999

פרוטוקולים/כלכלה/1120
ירושלים, כ"ו באב, תש"ס
27 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ב', י"ח בטבת בתש"ס, 27 בדצמבר 1999, בשעה 08:00

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז
אלי בן-מנחם
אחמד טיבי
יורי שטרן
שלום שמחון

דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד דורית ענבר, יו"ר המועצה לשידורי כבלים
עו"ד צבי האוזר, היושב-ראש היוצא של המועצה לשידורי כבלים
יוסי עבאדי, מנהל המינהלת להסדרת השידורים לציבור
עו"ד ד"ר יזהר טל, היועץ המשפטי, משרד התקשורת
עו"ד יעל שוורץ, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד הילה שמיר, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
מיכל הואש, יועץ שר התקשורת
עו"ד יעל מיטס, מינהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים
דוד תדמור, הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד המסחר והתעשייה
טליה שטרק, כלכלנית בכירה, רשות ההגבלים העסקיים, משרד המסחר והתעשייה
עו"ד תמי תורג'מן, רשות ההגבלים העסקיים, משרד המסחר והתעשייה
ליאור ברון, אגף התקציבים, משרד האוצר
איילה כהן, דוברת רשות השידור
עו"ד חנה מיצקביץ, היועצת המשפטית, רשות השידור
דליה סיגן, סמנכ"ל הטלוויזיה בפועל, הרשות השנייה
יוסי דואר, מנכ"ל "תבל"
עוזי פלד, מנכ"ל "טלעד"
עו"ד גדעון אביטל
עו"ד רון גזית, היועץ המשפטי, זכייני ערוץ 2
רזי פלד, יו"ר האיגוד הישראלי לפרסום
יאיר תדהר, מנכ"ל האיגוד הישראלי לפרסום
דוד אדמון, נשיא חטיבת ישראל, האיגוד הבינלאומי לפרסום
יאיר פלדמן, מנכ"ל איגוד המפרסמים
מיכל רפאלי-כדורי, סמנכ"ל שידורי לווין בע"מ
יהודה דרורי, איגוד למקצועות הטלוויזיה
רוני בראון, מייצג את תעשיית המוזיקה
עו"ד דלית רנרט, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
עמי גניגר, רוכש מכרזים
ניסים לוי, רוכש מכרזים
לוטפי משעור, רוכש מכרזים
משה קליין, רוכש מכרזים
שירה בן-ציון, רוכשת מכרזים
אייל קן
אהוד עוז, אולפני רול
יצחק קול, רול תקשורת
סשה קליין, מפיק

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ



















ס ד ר ה י ו ם

ערוצים ייעודיים בטלוויזיה בכבלים


ערוצים ייעודיים בטלוויזיה בכבלים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.
אנחנו נמצאים כאן בישיבה נוספת בעניין הערוצים בטלוויזיה בכבלים. חלק מהנוכחים כאן הם כבר ותיקים באירועים האלה, הייתי אומר כמעט מפגש תלת-חודשי או משהו, ובכל-זאת יש לנו עתירה שתלויה ועומדת בפני בג"ץ ואנחנו צריכים לגבש משהו.

אני מציע שהיועצת המשפטית של הוועדה תסביר לנו מבחינה משפטית בלבד איפה אנחנו עומדים מבחינת האישורים, לא מבחינת התכנים אלא מבחינת המצב המשפטי.

ועדת הכלכלה סיימה בזמנו מספר דיונים
בבקשתה של שרת התקשורת דאז חברת הכנסת לימור לבנת לאשר הקמת ערוצים ייעודיים, אותם ערוצים ייעודיים שהיא פירטה בבקשתה שאם אינני טועה היו חמישה.

בתום הדיונים קיבלה ועדת הכלכלה החלטה שהיא מאשרת את בקשתה של השרה בתנאים. התנאים היו כדלקמן:

1. מתן חוות דעת על ידי לפיה ערוץ חדשות יכול להיות ערוץ ייעודי.

2. אם חוות הדעת תאשר את זה, תאפשר הקמת ערוץ חדשות כערוץ ייעודי,
יצאו שני מכרזים במקביל, לשני ערוצי חדשות בו זמנית. בנוסף לכך היו איזה שינויים שהם בהגדרות של הערוצים.

3. השרה התחייבה לשתף את הוועדה בכל ההליכים הקשורים להוצאת
מכרזים לאותם ערוצים.

מה קרה מאז. ראשית, הצורך במתן חוות דעת באשר לשאלה אם ערוץ חדשות יכול להיות ערוץ ייעודי התייתר לאחר שנעשה – ואני אומרת את זה על השולחן – מחטף בוועדת הכספים של הכנסת במסגרת התיקון לחוק ההסדרים של שנה שעברה, כשהוכנסה איזושהי הגדרה בלי להביא את זה לידיעת חברי הכנסת שלמעשה ממנה למדים שערוץ חדשות יכול להיות ערוץ ייעודי.

מאחר שהנוסח של החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית, זוהי היום עובדה שאין לחלוק לגביה ואכן ערוץ החדשות יכול להיות ערוץ ייעודי.

נשארו שני התנאים האחרים והם שני ערוצי חדשות במקביל ושיתוף ועדת הכלכלה של הכנסת.

זוהי העמדה המשפטית של ועדת הכלכלה כפי שאני הבאתי אותה בפני נציגת פרקליטות המדינה שמטפלת בעתירה ואני כמובן, על-דעתו של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם פורז, אמרתי שדעתי המשפטית לא תשתנה כמובן עקב חילופי יושבי-הראש ולא הייתה כל מחלוקת בעניין הזה.

אני מאוד שמח על ההזדמנות לעדכן את הוועדה.
אני רק אצטט את הסיכום לעצם המסמך כפי שבא במכתבה של גברת לאה ורון: "בטרם פרסום המכרזים יוצגו בפני הוועדה האפיונים והתנאים השונים וכן הדרכים לפרסום המכרזים לצורך עדכון ושמיעת דעות חברי הוועדה".

אני מפרש את זה כסעיף התייעצות.

סעיף עדכון.

מה זה עדכון? אתם תבואו לפה, תגידו משהו
ותצאו?

אנחנו מקשיבים רוב קשב לחברי הוועדה.

לדעתי שמיעת דעות חברי הוועדה, פירושה
התייעצות עם הוועדה. אני קורא את הפסקה של הגברת לאה ורון. בכוונה אני אומר לכם כדי שתתמודדו עם מה שנראה לי לכאורה. מכתבה מ30- ביוני 1998, אז אני לא הייתי יושב-ראש הוועדה, יושב-ראש הוועדה היה חבר הכנסת אבי יחזקאל, אומר: "לצורך עדכון ושמיעת דעות חברי הוועדה". במלים אחרות, אתם צריכים לעדכן, לשמוע את דעות חברי הוועדה, קרי התייעצות, אתם לא חייבים לקבל את העמדות של חברי הוועדה, אתם יכולים להתעלם, אתם יכולים להגיד שמענו אתכם ואנחנו נעשה הפוך, אבל אתם חייבים לקיים את מה שכתוב כאן ויש לכם חובת התייעצות עם הוועדה.

אנחנו נמצאים בפני הוועדה במסגרת הליך
שנקטנו בו לפי הוראת סעיף 6(לד) לחוק ה"בזק". אמרנו שאנחנו צריכים לבוא לוועדה כדי לקבל אישור לכך שערוצים ייעודיים ימומנו מפרסומות, וכך עשינו. את האישור קיבלנו. כל זה כבר נחלת העבר.

כאשר קיבלנו את האישור מהוועדה ביקשה הוועדה שנבוא לעדכן אותה ולשמוע את דעות חבריה בהמשך הדרך, וכך אנחנו עושים.

אתה לא יכול להפריד סעיף אחד מהסיפא.

אני מנסה להשיב. אני אומר, מלכתחילה, גם
בהחלטת הוועדה כפי שנוסחה על-ידי גברת ורון לא התבקשנו לחזור להתייעצות. ממילא אנחנו לא עושים כן. קיבלנו אישור לבקשה שלנו, האישור שריר ותקף, והתחייבנו לבוא לעדכן ואנחנו עושים את זה עם כל הרצון הטוב, אנחנו מעונינים לשמוע את דעות חברי הוועדה, אבל לא מוטלת עלינו שום חובת התייעצות ואין שום תנאי של התייעצות לצורך המשך פעולת הוצאת המכרזים. כך אנחנו מפרשים את המצב המשפטי.

איך אתה מפרש את זה שצריכים לשמוע את דעות
חברי הוועדה? מה הערך של הדעות האלה?

בלב פתוח ובנפש חפצה ועם כל הרצון הטוב
לשמוע, להשכיל מדברי חברי הוועדה. יחד עם זאת להמשיך בתוכנית של המשרד לאור הדברים שנשמעו.

זה מה שאני קורא התייעצות. אתם יכולים לשמוע
את חברי הוועדה ולעשות הפוך, אבל אתם צריכים לשמוע אותם.

כשבאים להיוועצות יש משקל משפטי מסוים
לעצה שמקבל בעל הסמכות. במקרה הזה המסגרת המשפטית לא מטילה עלינו חובה של היוועצות.

אני מסכים. אני קורא לזה היוועצות, אבל אין
לכם חובה לקבל את העצה.

אין לנו חובה להיוועץ. אם אתה עומד על כך
שתהיה היוועצות, לי אין ברירה אלא לעמוד על כך שזה עדכון ושמיעת דעות. אני חושב שחבל לקיים כאן ויכוח סמנטי. אם אתה מייחס לזה חשיבות משפטית, אז אני עומד על כך שזה עדכון ושמיעת דעות.

עדכון ושמיעת דעות בעיני זה סינונים להתייעצות,
אבל אולי יש פרשנות אחרת.

אני מנצל את ההזדמנות ומבקש להציג את
עורכת-הדין דורית ענבר, יושבת-ראש המועצה לשידורי כבלים.

אנחנו מברכים אותם לרגל היכנסך לתפקידך.

בפתח הדברים אני מבקש להסתייג מהתיאור של
אותו תיקון לגבי ערוץ החדשות.

אתם מסכימים לשניים בו זמנית?

אנחנו מסכימים שזה נושא שהוא בעל משמעות
משפטית בלבד ולא מעבר לכך.

ועדת הכלכלה בעד שניים בו זמנית. כך אני הבנתי
את ההחלטה, אבל נדבר על זה בבוא העת.

שר התקשורת הטיל על מינהלת הסדרת
השידורים לציבור את עבודת המטה של הכנת המכרזים לפני מספר שבועות. כידוע על-פי חוק ה"בזק" המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין היא ועדת המכרזים בהליכים האלה של הערוצים הייעודיים והמינהלת תבצע את עבודת המטה הנדרשת למועצה לצורך הכנת המכרזים.

השר כאמור החליט על יציאת ההליך לדרך וזה יהיה הליך נפרד מן הערוץ המסחרי הנוסף שמטופל על-ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. ההכנה של המכרזים נמצאת בראשיתה וכאשר תסתיים המלאכה נבוא.

מתי תהיו מוכנים עם המכרזים?

זה ייקח בין חודשיים לארבעה חודשים.

לגבי הוויכוח המקדמי, שאלת הדיון בוועדה נדון
אז כשהוכנס הסעיף הזה, שהמשרד יבוא ויציג את השלבים. אני מציע פשוט לקרוא את הפרוטוקול של הישיבה ההיא ולראות מה הוגדר.

אני חי מהמכתב של לאה ורון מנהלת הוועדה.

זה ציטוט.

היה דיון בנושא הזה ודנו מה יקרה אם יבוא שר
אחר וכולי.

נכון.

רבותיי, מישהו עוד רוצה לומר משהו?

אני אשתמש במילה לא פרלמנטרית ואומר שבסך
הכל אתם מתעללים בנו. אנחנו כבר ארבע שנים והגשנו מכרז שעלה לנו הון תועפות, ויש לי הרגשה שפה משתעשעים במינוחים לכאן או לכאן. אתם מדברים על צמיחה ופה מדובר על צמיחה ענקית שלא תעלה אגורה למדינת ישראל. אין פה שום תשלום לסקטורים מסוימים ואני לא מבין את חברי כנסת ואותך במיוחד חבר הכנסת פורז. שולמית אלוני בזמנו הציעה את ההצעה של הערוצים הייעודיים, העבירו את זה בחוק ההסדרים.

לא, ערוצים ייעודיים לא עבר בחוק ההסדרים. רק
הסיפור הזה של החדשות עבר. הערוצים הייעודיים עבר פה בחוק רגיל.

תנטרלו את מה שהחליטו על החדשות ותוציאו
סוף סוף את הערוצים הייעודיים שהם באמת ייעודיים. אני לא רוצה להתייחס מבחינה משפטית ולומר כן ייעודי חדשות או לא. הכל מדברים על ביצה שלא נולדה ונדמה לי שגם לא תיוולד. אנחנו יושבים ודנים ואני לא רואה איך מתחיל לפעול במשך 24 שעות CNN בפרסום בישראל. למה אי-אפשר להוציא את השאר? הוחלט על זה, הוועדה החליטה, תנטרלו את החדשות.

מר קול, אין לנו פנייה מטעם שר התקשורת לשנות
את ההחלטה הקודמת ולא לחייב ערוצי חדשות. אין. אם הייתה פנייה ושר התקשורת היה מבקש מאתנו לבטל את ההחלטה.

למה לבטל? לדחות אותה. תדונו על זה.

להוציא שני ערוצי חדשות בו-זמנית, אם הייתה
פנייה, היינו דנים בה, אבל אין פנייה כזאת.

אגב, לגבי שאר המכרזים אין החלטה שההוצאה
תהיה בו-זמנית. אני חושבת שאחרי שייוועצו בחברי הוועדה אין שום מניעה להוציא מכרז לאף לא אחד מהערוצים האחרים.

אם שר התקשורת רוצה לשנות את ההחלטה
שהתקבלה בימי חבר הכנסת אבי יחזקאל כאן, שיפנה אלינו ונדון בזה. אני כרגע רק מיישם מה שהוחלט על-ידי קודמי.

קורה דבר פשוט. אין חלל ריק. לידיעתך, בערוץ
הרוסי מרוסיה יש חמישה מיליון דולר בשנה פרסומת מכוון לישראל. זה לא ערוץ מסחרי ואתם לא החלטתם ואתם לא מסוגלים להחליט.

זה לא בידינו. שר התקשורת ממונה על זה. איש
לא חלק ולו לרגע על האפשרות להוציא את הערוצים הייעודיים האחרים למעט חדשות. הוויכוח היה רק על חדשות. הוגשה עתירה בעניין החדשות. העתירה הזאת, הביאו תיקון לחוק שאיפשר גם את החדשות.

שר התקשורת לא מבקש, אבל הוועדה יכולה
להחליט בינתיים ללא בקשת השר.

הם לא יכולים. הם לא הגוף המבצע.

אנחנו לא יכולים. אם לשר יש מחשבות שניות
והוא רוצה לשנות את התמהיל, שיפנה אלינו. אני כרגע בסך הכל מקיים פה איזשהו בירור ליישם את ההחלטות שנקבעו בידי קודמי, בין אם דעתי נוחה או בין אם היא לא נוחה.

שיהיה ברור שמשרד התקשורת איננו רוצה לדחות
אלא הוא רוצה לקדם.

אני מנצרת. אני לא רוצה לחזור ולדבר על הצורך
היוצא מגדר הרגיל של האוכלוסייה הערבית שהיא חלק מהמדינה לכאורה או למעשה ושום ערוץ לא מייצג אותה ולא משרת אותה, לא השעה האומללה בערוץ הראשון, ולא הערוץ השני שפשוט לא מקיים את חובתו לפי דעתי כלפי האוכלוסייה הערבית, לא הכבלים ולא אף אחד. זוהי אוכלוסייה ששום מדיום לא בארץ, לא בחו"ל ולא בפלשתין מייצג אותה והיא צריכה את הערוץ שלה. זה חשוב לה לא רק מבחינה חוקית ומבחינת הזכות שלה אלא מבחינת הצורך שלה בפיתוח עסקים, בפיתוח הצריכה, בפיתוח התרבות שאף אחד במדינה הזאת לא מתייחס לנושאים אלו. אני סבור שיש חובה למצוא דרך לספק את הצרכים של האוכלוסייה הזאת.

אני צופה מצב שאם תוך שנה-שנתיים לא יהיה ערוץ או לא יקום גוף שעוסק בתקשורת ויפתח את דלתותיו בפני האוכלוסייה הזאת, נתחיל אולי לשדר מג'נין, אולי מעמאן ואולי מקפריסין.

אני חושב שאם הדבר הזה כבר עבר ויש גופים
שמוכנים, אומרים שזה כן כלכלי או לא כלכלי, אני חושב שבדבר הזה המדינה צריכה לתת את ההזדמנות ולא לעשות את החשבון. זאת אומרת, אם נחליט שאנחנו יכולים להרים את זה ואני חושב שהוכחנו את זה ב-RFI, אז תנו לנו את ההזדמנות. אני חושב שתפקיד הרגולטור פה הוא עד גבול מסוים ולא לעשות לנו את החשבון ולדאוג האם נפסיד כסף או נרוויח כסף. יש לדוגמה את ערוץ הקניות שפעם נוהל גרוע ושם הפסידו כסף רב, אבל משהתחילו לנהל אותו בצורה טובה, מרוויחים יפה. אני חושב שערוץ החדשות יהיה מאוד דומה לזה. זה ערוץ מסובך ומורכב, אבל אפשר להקים אותו. אני מבין מחבר הכנסת פורז שלא זו הסיבה לדחייה, אבל אני ממש חושב שגם את הדבר הזה היה אפשר להוציא.

אני מייצג את תעשיית המוזיקה. יש כאן ערוצים
רבים שלכל אחד יש השפעות פוליטיות כאלה ואחרות, אבל חסר משהו מאוד פשוט – ערוץ מוזיקה שבלעדיו התעשייה הזו נחנקת. יש כאן תעשייה שכבר 17 פעמים ישבנו בוועדת הכלכלה ובוועדות אחרות בנושא של פירטיות, הממונה שיושב כאן מנסה – לא בכוונה, מתוך כוונות טובות – לחנוק אותנו מזוויות אחרות וכרגע אין תעשיית מוזיקה. בין פירטיות לבין זה שאין מוזיקה בטלוויזיה, שום דבר לא נחשף, התעשייה הזו מתה מוות איטי.

אני פונה אל הוועדה לנסות ולתת עדיפות לעניין הזה ואני מאמין שיהיו מספיק אנשים שייגשו לזה.

הייתי חבר ועדת פלד. אני חושב שהפנייה לגוף
כזה שבאמת יכול להיות גם גוף יוזם, אנחנו בכל הנושא של ערוצים ייעודיים וייעודיים באמת נמצאים כבר אחרי השעה 12. אם אנחנו מדברים על המגזר הרוסי, סתם מספרים – קרוב לשליש מהעולים החדשים שהגיעו לכאן בשנים האחרונות זאת אוכלוסייה בוגרת וקשישה שעברית זו שפה מאוד קשה להם. אם אנחנו מדברים על מספרים – בשלושת הערוצים הרוסיים הם מעבר לערוץ הראשון ונמצאים אחרי ערוץ 2. 13-12 אחוז צפייה בשלושת הערוצים הרוסיים. זאת אומרת, משפחות של עולים חדשים רואים את החדשות ממוסקבה ולא חדשות מירושלים.

יש לזה יתרון. הם חושבים שהצרות הם גם אצל
אחרים.

במצב הזה נוצר גטו, יש מדינה בתוך מדינה, יש
לנו 22 עיתונים ואין לנו שום גשר והטלוויזיה יכולה להיות הגוף המגשר בין האוכלוסיות. אנחנו מגיעים לכאן וכולם מכירים אותנו ואנחנו רואים ויכוחים סמנטיים. ישנם חברי כנסת, ואני לא פוחד לומר את זה, שהם מייצגים גופים שונים מקרב הציבור הרחב וזה מאוד מאוד כואב.

מי מייצג פה גופים שונים? לא הבנתי את ההערה
שלך.

יש תחושה כזאת ואני לא אכנס לשמות, אבל יש
אנשים שמייצגים את ערוץ 2 במקום לייצג את הציבור הרחב. צאו לרחוב ותשמעו מה אנשים צריכים ורוצים וזה לא קורה.

מייצגים זה כאשר יש לך קשר מסחרי. אם אתה
מאמין במשהו, זה סיפור אחר. אתה מאשים כאן חברי כנסת בשחיתות.

לא, הוא חוזר בו.

לא, אני לא חוזר בי. תצאו לרחוב ותשמעו מה
אנשים רוצים.

אני חושב שלהאשים חברי כנסת בשחיתות, זה
דבר חמור מאוד.
אנחנו חוזרים על מה שנאמר במכתב של הגברת לאה ורון לשרת התקשורת לימור לבנת מה30- ביולי, בו נאמר: "בטרם יצאו המכרזים יוצגו בפני הוועדה האפיונים והתנאים השונים וכן הדרכים לביצוע המכרזים לצורך עדכון ושמיעת דעות חברי הוועדה". זה בקשר לכל הערוצים.

אני אומר לכם את הפרשנות שלי. לפי מה שכתוב יש רק שני ערוצים שבאים בו-זמנית לעולם לפי החלטה קודמת, שני ערוצי חדשות. לפי אבי יחזקאל, לגירסתו, לשיטתו, הם צריכים להיוולד בו-זמנית. צריכים להוציא שני ערוצי חדשות, שני מכרזים בו-זמנית. זה מה שאמר אבי יחזקאל וזה מה שהוועדה קיבלה. רוצה משרד התקשורת לשנות – יבוא ויציע הצעה ויאמר שהוא רוצה לשנות את זה והוועדה תדון. נכון לרגע זה אין פנייה כזאת ולפיכך מה שנקבע, זה מה שתופס.

כדי להבהיר לגבי הערוצים האחרים, אין שום
מניעה שהם לא יצאו בו-זמנית, אבל צריך לערב את הוועדה.

כיוון שהיושב-ראש והחברים מחדדים את
הנקודה הזאת, אני חייב להתייחס אליה. אני רוצה שוב להחזיר אותנו למסגרת.

במכתב של הגברת ורון כתוב: "המכרזים של
ערוצי החדשות ייעשו בו-זמנית".

כיוון שהיושב-ראש חזר כמה וכמה פעמים על
אותה חובה של בו-זמנית, אני מבקש להתייחס לזה. אני רוצה שוב לומר שאנחנו באנו לוועדה לקבל את אישורה לפי סעיף ספציפי, סעיף 6(לד)(א)(3), דהיינו לקבל אישור שמשדר ערוץ ייעודי יהיה רשאי לממן שידוריו באמצעות שידורי פרסומת. לצורך זה באנו לקבל וזה אישור שקיבלנו. קיבלנו אישור למימון באמצעות פרסומת.

האמירה שהערוצים האלה לצאת בו-זמנית כביכול – או שלא יצאו בכלל, או שיצאו באותו יום – אנחנו לא מפרשים ככה את האישור שקיבלנו.

אתה אומר שהוועדה חרגה מסמכותה כשהיא
התנתה את זה?

לא, היא לא התנתה. היא קיבלה שורה של
החלטות. אנחנו באנו לקבל אישור ואת האישור קיבלנו. במסגרת החלטת הוועדה, בנוסף לאישור שקיבלנו, היו אמירות. גם העדכון הוא לא חלק מהאישור, הוא חלק מהחלטה.

אתה יכול לומר מה שאתה רוצה, אבל לא תשכנע
אותנו. השאלה היא איך אתה מתייחס לאמירות הנוספות של הוועדה.

האמירה היחידה שעלתה כאן כבעייתית, לכן אתה
חזרת והדגשת אותה כמה פעמים, היא בו-זמנית. לעניות דעתנו קביעת הקצב והסדר שהערוצים יצאו זה חלק מהעבודה שהמשרד עושה במסגרת הכנת המשרדים, במיוחד המועצה, זה חלק מהנושאים שאנחנו נבוא אתם לעדכון ולשמיעת דעות הוועדה. אנחנו לא רואים את האישור כקביעה של הכל או לא כלום. אגב, גם הממשלה הקודמת כך ראתה את זה כאשר בהחלטת הממשלה בעקבות החלטת הוועדה נאמר עד שני ערוצי חדשות וכך גם רואה את זה שר התקשורת הנוכחי.

אני מבקשת להגיב על הדברים. יש לי הרגשה של
חזרה לנקודת המוצא. אני הבנתי בתחילת הישיבה שיש איזושהי הסכמה בנושא הזה. אני חוזרת ומדגישה שוב שמבחינת נקודת ראותי המשפטית מותר לגוף שצריך לתת אישור, להתנות את האישור שלו בתנאים וזה "פשיטא".

לגבי ערוצי חדשות, אין לי ספק שהוועדה התנתה את האישור שלה בכך שיצאו שני מכרזים לשני ערוצים בו-זמנית שלא כמו לגבי יתר הערוצים שהם יכולים לצאת טיפין טיפין, במקביל או לא במקביל וכיוצא בזה.

אם כך, חזרנו שוב לנקודת המחלוקת. חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, היושב-ראש הקודם של הוועדה, הודיע במפורש לשרת התקשורת דאז, לחברת הכנסת לימור לבנת, שאם יש איזה חילוקי דעות באשר למהות החלטת הוועדה, הוועדה תדון בכך מחדש. מה שאתם עושים בעצם, אתם גורמים לכך שהוועדה תצטרך להחליט, לדון מחדש באישור שלה לגבי ערוצי חדשות ייעודיים.

היא לא תוכל לדון מחדש משום שההחלטה
ניתנה.

על זה הוועדה תקבל החלטה, אם היא רוצה לדון
מחדש או לא רוצה לדון מחדש.

אני הייתי חבר הוועדה כשאבי יחזקאל היה
יושב-ראש. אבי יחזקאל הציג את ההסכמה – אני מדבר על חברי סיעת העבודה בכנסת הקודמת – ובסופו של דבר הצבענו אתו, בין היתר על מה שאמרה כאן היועצת המשפטית, כי אחרת הוא לא היה מקבל את ההסכמה שלנו ואני גם זוכר את הנשיקות של לימור לבנת.

אני חושב שאנחנו גורמים נזק רב לציבור.

מי זה אנחנו בדיוק? אתה ואני?

כן. אנחנו מעכבים את הקמת הערוצים הייעודיים.
הייתה החלטה בנושא ערוצי החדשות וצריכים לעמוד עליה אבל חייבים לעשות את הכל כדי שיצאו לדרך אותם ערוצים הייעודיים. אני חושב שבנושא הזה טוחנים מים הרבה מאוד זמן. נאמרו דברים על הטלוויזיה הרוסית ועל מה שקורה במגזר הערבי ולדעתי מחובתנו לעשות הכל כדי להזיז את העניין הזה.

שאלת הבהרה. מה עלה בגורלו של הערוץ הייעודי
לאוכלוסייה הערבית? המכרז כבר פורסם.

הייתה בעיה משפטית. בעקבות בג"ץ שהוגש
על-ידי זכייני ערוץ 2 המכרז בוטל, הכספים שהופקדו הוחזרו למשתתפים במכרז וכעת בין הערוצים הייעודיים שבכוונת שר התקשורת להוציא, יש גם ערוץ בשפה הערבית.

זה מה שאמור לצאת במרץ?

אני לא יודע אם במרץ, אבל זה אמור לצאת
במסגרת הזאת של הערוצים. כוונת משרד התקשורת להאיץ את התהליך של המכרזים ולצאת ככל המוקדם עם המכרזים הללו.

כשיוצאו המכרזים, לפי הסיכום המכרזים יובאו
לכאן לדיון על-מנת שנוכל להעיר הערות?

כן.

אדוני היושב-ראש, שלוש נקודות קצרות. ראשית,
אני הייתי באופן כללי מציע לעסוק יותר ביצירת התנאים לתחרות מאשר בהסדרתה ולפתוח את השער למה שסגור היום באופן מלאכותי לחלוטין. דרכי מימון השידורים כפי שנקבעו בחוק ה"בזק" מטילים מגבלות ששאלת נחיצותם מוטלת בספק, אבל הואיל והם חלק מחוק, אנחנו לא נערער אחריהם רק נאמר שבכלל היה טוב את השער הזה להרים ואת הדלת לפתוח ולא לעסוק בהסדרת מה עובר דרכה.

לא נראה לי שכאן המקום לעסוק בשאלות של ייתכנות כלכלית, זה נושא למכרזים. כאן מדובר באישור לדרכי השידורים.

אם אני קורא נכון את החוק, שיקול דעת הוועדה עניינה דרכי מימון השידורים ונדמה לי שהשאלות הרלוונטיות לדיון כאן הן סביב השאלה שבגינה באים לוועדה, דרכי מימון השידורים. לא לי לחוות דעה על העמידות המשפטית של דרישות או של תנאים שהם מעבר לנושא הספציפי.

אני רוצה להתייחס לנושא חשוב והוא חשיבות הערוצים הייעודיים ואני אומר את זה לכל הנוכחים כאן שיש להם סמכות בענייני שידורים ייעודיים. אנחנו מנסים ליצור הפרדה טובה במובן הזה שיתפתח שוק תוכן במדינת ישראל, שוק תוכן שיש לו שתי צורות עיקריות של ארגון: צורה אחת היא שמי שיש לו תשתית גם יוצר תוכן, ואנחנו לכן עובדים לכיוון של ריבוי תשתיות, לא רק כבלים אלא גם DBS, בהמשך גם "בזק" וגם גופים אחרים, אבל במקביל אנחנו פועלים לפתוח את התשתיות האלה לגופים משדרים נוספים. אנחנו כמדינה, לא אנחנו כרשות ההגבלים העסקיים. חשוב מאוד לפתוח את התשתיות האלה לגופים נוספים כדי שמי שרוצה ליצור ערוץ ולהקים ערוץ, יוכל כעניין שבזכות לעבור בתשתית ממש כפי שמי שנותן שירות ISP יכול כעניין שבזכות לעבור על רשת "בזק" למרות ש"בזק" בעצמה מחפשת גם היא שירותי ISP. אפשר להתחרות ב"בזק" על רשת "בזק", צריך להיות מסוגלים להתחרות בכבלים על רשת הכבלים ובהמשך גם בגופים אחרים בעלי תשתיות על התשתיות שלהם. העיקרון הזה של פתיחה לתשתיות יש לו חשיבות מרכזית ביותר במדיניות התקשורת היום.

יש כלי אחד ברגע זה ליצור את אותה גישה שמביאה לפלורליזם בייצור תוכן במדינת ישראל במנותק מהתשתית ומכספה של התשתית ואלה הערוצים הייעודיים. הדלת לשער הזה מופקדת בידי הממשלה וועדת הכלכלה של הכנסת, כל אחד בתחומו.

אני מפציר בשומרי הסף האלה להתקדם כמה שיותר מהר כי אין דרך אחרת ליצור פלורליזם אמיתי של תוכן זולת זו במדינת ישראל היום.

יש לי בקשה. לאור מה שקורה היום ברשות
השידור, אנחנו נשארנו מאחור ואתם שכחתם אותנו בנושא של המימון. החלטת הממשלה המקורית משנת 1996, שהחליטה לבדוק את אפשרויות המימון של הערוצים הייעודיים, דיברה גם על ערוץ 33. אנחנו מבקשים שהדבר הזה יילקח בחשבון.

יחד עם זה אנחנו רוצים שתישקל האפשרות לאפשר לנו שידורי פרסומות.

אני מבקש להזמין את כל הגורמים שנמצאים כאן
ושמעונינים להביא את הערותיהם בפני מינהלת השידורים כעת, במהלך הכנת המכרזים. המינהלת קשובה לשמוע כל הערה מהציבור. אפשר תמיד לקבוע פגישה או להעביר ניירות שכמובן יילקחו בחשבון.

אני רוצה לסכם את הדיון. הדבר הראשון, אפשר
לדבר אל ועדת הכלכלה בלשון רבים. אנחנו לא אחראים לשום עיכוב שהיה עד היום בהוצאת המכרזים לטלוויזיה בכבלים כועדה. אני לא מדבר כרגע באופן אישי, אולי עתירה שהגשתי בעניין ערוצי חדשות עיכבה. לא יודע. אבל כועדה, ועדת הכלכלה נתנה בשעתו את אישורה והכדור עבר למגרשו של משרד התקשורת. אם עד היום לא יצאו מכרזים, זה רק באשמת משרד התקשורת. הוועדה חפה מכל אשמה בעניין הזה.

אני יושב פה בכובע של יושב-ראש הוועדה. הוועדה קיבלה החלטה וההחלטה הזאת עם כל הכבוד מר טל, אתם לא יכולים לבחור בה את הצימוקים כאשר מה שנוח לכם אתם מיישמים, ומה שלא נוח לכם, זה לא מעניין. ההחלטה הזאת אומרת בצורה מאוד מפורשת שיש ערוץ בשפה הערבית, יש ערוץ מורשת ישראל, יש ערוץ אחד ויותר – כמה ערוצים – בשפות זרות המיועד לעולים, שני ערוצי חדשות וערוץ מוזיקה ים-תיכונית.

לגבי ערוצי החדשות, הוועדה קיבלה החלטה מפורשת שאומרת שהמכרזים לשני ערוצי החדשות יצאו בו-זמנית. לגבי יתר המכרזים, בטרם פרסום המכרזים, כך הייתה מחויבות שרת התקשורת דאז, וכך רשמה הוועדה בפניה, יוצגו בפני הוועדה אפיונים והתנאים השונים וכן התנאים לפרסום המכרזים לצורך עדכון ושמיעת חברי הוועדה. תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל בעיני זו התייעצות עם חברי הוועדה. אם אתם חושבים שלמונח התייעצות יש משמעות אחרת, זה לא משנה. העובדות הן ברורות. לפני שאתם מפרסמים את המכרז, אתם צריכים לבוא לכאן עם הטיוטה של המכרז, להציג את זה בפנינו, להסביר לנו מה עשיתם, לשמוע את הערות חברי הוועדה ובמידת הצורך לתקן לאור שמיעת ההערות ואז לפרסם.

אם אתם רוצים להפריד את ערוצי החדשות, לא רוצים שניים בו-זמנית, אתם לא רוצים ערוץ בערבית אלא רוצים בשפה אחרת או כל שינוי אחר – תבואו לוועדה ותבקשו. כל עוד לא ביקשתם שום דבר, ההחלטה כפי שהתקבלה מחייבת אתכם. זה לא משנה מה דעתי על הערוצים הייעודיים אני לא נלהב מזה בלשון המעטה. אני חושב שזה לא סיפור חיובי, אבל לא חשוב. אני כרגע לא מדבר בשמי באופן אישי אלא אני מדבר בשם הוועדה.

הסיכום פשוט. הכדור בידי משרד התקשורת. יש לכם החלטה מאוד מדויקת, מאוד מפורשת של ועדת הכלכלה, תיישמו אותה. היא לא נוחה להם, משהו לא טוב לכם, תחזרו לכאן, שהשר יודיע לנו שהוא רוצה לשנות את ההחלטה ואני מבטיח שאם תהיה פנייה כזאת, תוך זמן קצר מאוד אכנס את הוועדה ולהביא את זה כאן לדיון כדי שלא יהיה עיכוב.

בכל מקרה אני אומר גם באופן חד-משמעי גם על דעת חברי. הכנסת איננה אשמה בשום עיכוב שהיה כאן. אם יש עיכוב, זה באשמת משרד התקשורת ומינהלת השידורים או כל מי שממונה על הוצאת המכרזים.

בזה סיימנו את ישיבתנו.

אני מאוד מודה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 08:45