הכנסת החמש-עשרה

- 5 -
ועדת הכלכלה (8)
18.08.99

הכנסת החמש-עשרה
מושב ראשון נוסח לא מתוקן


פרוטוקול מס' 8

מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ו' באלול התשנ"ט (18 באוגוסט 1999), שעה 09:15

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
עופר חוגי

עו"ד מיכל סגן-כהן- לשכה משפטית, משרד החקלאות
אורי צוק-בר - משרד החקלאות
שלום שלו - ראש תחום מועצות ייצור ומל"ח (הנכנס), משרד החקלאות
מנחם לוטן - ראש תחום מועצות ייצור ומל"ח (היוצא), משרד החקלאות
אמיר ברקן - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד נטע דורפמן - משרד האוצר
עו"ד מיכל עקביה - משרד האוצר
יצחק טובלי - מנכ"ל המועצה לענף הלול
עו"ד תומס מנור - יועץ משפטי, המועצה לענף הלול
שאול זוהרי - מרכז ענף פטן - הארגון והמשחטות, ארגון מגדלי העופות
בניהו מנדל - מזכיר ארגון מגדלי העופות
נפתלי בן-סירא - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים
אברהם גולן - כלכלן, איגוד המושבים של הפועל המזרחי
צבי מרום - מזכ"ל ארגון המושבים של העובד הציוני
אריה צור - ארגון המדגירים, התאחדות האיכרים
עו"ד עודד פנקס - משרד הממונה על ההגבלים העסקיים

אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת

1. רשימה של בעלי מונופולין בהתאם לסעיף 26(ה) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-
1988.

2. צו פיקוח על מצרכים ושירותים (אגרת שירותים בענף הלול) (תיקון), התשנ"ט1999-.

3. כללי המועצה לענף הלול (מיכסות לייצור פטמים לשיווק בשנת 1999), התשנ"ט1999-.


רשימה של בעלי מונופולין בהתאם לסעיף 26(ה) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח1988-

אנחנו קיבלנו רשימה של בעלי מונופולין בהתאם לסעיף 26(ה) לחוק ההגבלים העסקיים. אני מודיע לפרוטוקול שהרשימה עומדת לעיונם של חברי הוועדה. אפשר לעיין בה בתיאום עם מנהלת הוועדה.

האם אתה רוצה לומר עוד משהו מעבר לזה?

אני רוצה לומר בקצרה שיש כאן רשימה של - - -

האם אתה מציע למי שקורא את הרשימה לקחת וואליום לפני זה כדי להירגע?

יש כאן שני דברים בעצם, החלטות שיש להן חשיבות במישור הצרכני, והחלטות שיש להן חשיבות במישור עצמו.

למה בעצם אתם מספרים לנו על בעלי מונופולין? מה אנחנו אמורים לעשות עם זה? כדי להביא את זה לידיעת הציבור?

אנחנו מספרים לכם כי בחוק כתוב שאנחנו נספר לכם.

מה יכול לעשות אזרח שחושב שכתוצאה מאיזשהו מונופול כזה הוא נפגע?

עליו לבוא ולהתלונן אצלנו.

בעצם אתם גם מביאים על-ידי זה לידיעת הציבור שיש רשימה כזאת ושאפשר להתלונן אצלכם.

נכון. כשאנחנו מדברים על אזרח אנחנו מדברים על שני סוגים: על צרכן, שבוודאי יכול לבוא ולהתלונן; וכן על מנהלי עסקים. ניקח לדוגמא את ההחלטה של .... זה דבר שנשמע לקהל הרחב כמאוד נהדר כי הם לא יודעים שיש ......זה לא כל-כך פשוט מבחינה כלכלית. דבר שני, זה כלי, זה פלטפורמה שמאפשרת לכל צרכן נפגע לבוא ולתבוע נזיקין בבית-משפט.

האם אתם מפרסמים את זה בדרך אחרת חוץ מאשר להביא את זה לידיעתנו?

אנחנו מפרסמים ברשומות דברים כאלה ואפשר לבוא ולקרוא.

איך הצרכן אמור לדעת מה המשמעות של הכרזת גוף מסויים כמונופוליסט?

זאת שאלה טובה והיא נכונה לגבי כל - - -

אני מציע שתדבר עם מנהל הרשות שלכם. תעשו איזשהו דיון פנימי, איך אתם מביאים לידיעת הציבור את העובדה שאתם קיימים ושאפשר להתלונן אצלכם.

מה הכתובת שלכם?

- - - - שר התעשיה והמסחר הוא השר הממונה.

אני מודה לך. רשמנו בפנינו.


צו פיקוח על מצרכים ושירותים (אגרת שירותים בענף הלול) (תיקון), התשנ"ט1999-

הנושא הבא הוא צו פיקוח על מצרכים ושירותים (אגרת שירותים בענף הלול). זו בקשה שמוגשת על-ידי שר החקלאות. גברת מיכל סגן-כהן, היועצת המשפטית, תסביר לנו את הבקשה. אם מישהו מכם ירצה אחר-כך לומר דבר מה, זה אפשרי. אם מישהו מכם חושב שצריך לא לאשר, נשקול את זה ....

חוק המועצה לענף הלול קובע את סמכויותיה ותפקידיה של המועצה לענף הלול. בין היתר ישנם תפקידים לתת שירותים בכל הנוגע לענף הלול ולתת שירותי פיקוח.

המועצה נותנת שירותי פיקוח והיא מוסמכת לקבוע אגרה בשל השירותים האלה. האגרה הזאת היום לא נקבעת מכוח חוק המועצה לענף הלול אלא היא נקבעת מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. יחד עם זה המועצה היא אשר למעשה קבעה אותם והשרים הפעילו את סמכותם וקבעו את זה לפי החוק.

הצו הזה במקור הוחק בשנת 1998. הוא קבע את המחירים של שירותים לענף הלול. הצו הקיים פה מעדכן את הצו מ1998- ומוסיף אגרה נוספת, שהיא עבור בדיקה של תרנגולי הודו.

מי משלם את זה? למי החקלאי משלם את זה?

בצו עצמו כתוב למי כל אחד משלם.

אתם לא מתנגדים לאגרת ביקור אצל רופא? חבר הכנסת חוגי, שמעתי שאתם מתנגדים לאגרת ביקור אצל רופא.

אני מתנגד בגלל הבעיה הכספית.

אבל כאן הרופא מטפל במשק. לא מביאים את התרנגולים אליו.

הרופא הזה הוא רופא של המועצה לענף הלול.

זה פשוט פיקוח על התעריף? למה הרופא לא יכול לקחת כמה שהוא רוצה? שיילכו לרופא אחר אם הוא ידרוש שכר גבוה מדי.

מר טובלי יסביר מה הסיבה שהפרידו את זה מהסל הכללי.

אולי מישהו יסביר לי למה צריך לקבוע בתקנות אגרות בעד בדיקה קלינית.

במועצת הלול עד לפני שנתיים כל השירותים ניתנו במסגרת היטל ולמעשה היו חובה עבור החקלאי. החקלאי היה חייב לקבל את השירותים האלה.

זה מין רופא שבא לבדוק את התרנגולים?

אסביר לך מאיפה זה מתחיל. יש סל שירותים שהמועצה לענף הלול נותנת לחקלאים במסגרת היטלים. בגלל המדיניות של ההפרטה אנחנו רוצים לשחרר כמה שיותר שירותים שהחקלאים מעוניינים לקבל לא בחובה אלא בזכות. לכן נתנו לחלק מהמגדלים, על חלק מהשירותים, את האפשרות לבחור. במסגרת האפשרות לבחור אנחנו שחררנו אותם מהחובה לקבל שירותים קליניים ממועצת הלול. הם יכולים ללכת לשוק הפרטי ולקנות את זה. אבל חלק מהמגדלים אומרים לנו שלמרות זה הם מעדיפים לקנות מאיתנו את השירות, לא בחובה, לא בהיטל, אלא בבחירה. מתי שהחקלאי יקנה את השירות הוא ישלם.

מאחר ואנחנו גוף מבוקר, תאגיד סטטוטורי, כדי לקבוע מחיר לאותו שירות, שהחקלאי בוחר אם לקנות מאיתנו או לא, אנחנו צריכים לקבוע מחיר. זה המחיר.

ואנחנו צריכים לאשר את המחיר? איך אני יודע אם המחיר הזה הוא מחיר טוב או רע?

בכל מקרה הוא יכול ללכת למקום אחר. בכל מקרה הם לא חייבים לקחת אצלנו את השירות.

איך קבעתם את המחיר?

אסביר איך קבענו את המחיר.

אל תסביר איך קבעתם את המחיר. לשיטתי, הייתי מוחק את הצורך באישור ועדת הכלכלה. אין לנו שום כלי לבדוק את הנתונים שלכם. אתה יכול לספר לי עכשיו כל סיפור שאתה רוצה ואני אקנה אותו. אין לי שום יכולת לבדוק את זה. אנחנו הופכים פה לדבר מיותר לגמרי באיזה מין תהליך כזה ריטואלי. בטח חלק מכם באו מרחוק, שרפתם דלק וזמן, במקום להיות עם המשפחה שלכם באתם לפה. אני מתקומם שמביאים לי משהו שאני לא יכול להפעיל שום שיקול דעת כי אין לי מושג. אני בעיקרון יכול עכשיו לעשות עבודה רצינית, לשאול אותך, לעשות תמחיר, לקחת אחר-כך אולי עוד איזה גורם שייגיד לי אם אתה מגזים לכאן או לכאן. לדעתי האישור של ועדת הכלכלה פה הוא מיותר. גברת סגן-כהן, אולי תעשו איזה יוזמת חקיקה ותבטלו את הסמכות שלנו? על דבר כזה הייתי מוותר. אם זה לצורך התייעצות אז קל וחומר. אתם קובעים ומה אני בכלל יכול להגיד?

אני צריכה לחשוב על זה.

זה לא חוק. החוק הוא חוק אוצרי.

אני מודיע בזה שקיימתם את חובת ההתייעצות. זה פותר לכם את הבעיה. התייעצתם.

אני מבקשת להפנות את תשומת הלב שבהתאם למכתב הלוואי הצו אמור להיות חתום גם על-ידי שר התעשיה והמסחר. שר התעשיה והמסחר הנוכחי כניראה איננו מודע עדיין בכלל לצו הזה כי התיאום נעשה עם השר הקודם, של הממשלה הקודמת.

הנוהל הוא שוועדה מוועדות הכנסת מהווה את החוליה האחרונה בשרשרת משום שלא עולה על הדעת שנניח זה יקבל את אישור ועדת הכנסת ואחר-כך גוף אחר מטעם הממשלה הפונה יגיד: עצרו, לא רוצה, לא משחק, לא מקובל עלי. מאחר שכאן מדובר רק בהתייעצות הייתי מציעה לומר שהוועדה מאשרת אבל ככלל אנחנו לא מאשרים בנסיבות כאלה.

אבל הוא יכול להתייעץ איתו גם אחר-כך, נכון?

תאר לעצמך שהשר יגיד שהוא לא מאשר ושזה לא מקובל עליו?

יש עניין נוסף של תחילה, בסעיף האחרון לצו. הוצע שתחילתו של הצו תהיה ביום הפירסום בעיתונות אם קדם לפירסום ברשומות. הצעתי אתמול בשיחה עם גברת מיכל סגן-כהן, מאחר שמדובר באגרה חודשית, לקבוע פשוט תעריף מתחילת חודש ספטמבר.

מקובל עלינו.

מתחילת ספטמבר, בתנאי שתשלימו את הכל עד תחילת ספטמבר.

נכון, לא הייתי ערה לזה. אם כך, אז הם לא יספיקו.

צריך להשלים עוד את הסכמת שר התעשיה והמסחר.

אנחנו מאשרים מעתה ואילך. ברגע שתוכלו, תפעילו את זה.

האם אתה רוצה שייגבו אגרה לפני שזה פורסם בעיתונות ולפני שפורסם ברשומות?

הם קיימו איתי את חובת ההתייעצות. בזה הם גמרו.

חלק מחובת ההתייעצות זה גם לגבי תאריך התחילה של גביית האגרה.

חלק מחובת ההתייעצות זה שאנחנו לא מסכימים לשום דבר רטרואקטיבי.

אז לא לפני ספטמבר.

אנחנו מאשרים מעתה ואילך. בכל עת שתהיו מוכנים.

מה זה "מוכנים" מבחינתך? כוונתך ליום הפירסום ברשומות אחרי חתימת שני השרים? אם תאשר את האגרה הזאת מהיום למשל, זה רטרואקטיבי מבחינת הצרכן. זה עוד לא פורסם ברשומות.

אני מאשר היום והתחולה היא מיום הפירסום.

התחולה היא מיום הפירסום אלא אם אתה קובע אחרת. הם הציעו "יום הפירסום בעיתונות אם קדם לפירסום ברשומות". האם אתה מאשר את זה? אני חושבת שזה לא סביר.

לא. זה מתחיל מהפירסום האחרון.

בהרבה צווים אחרים מפעילים מיום פירסום בעיתונות. זה גם מקובל וכך חוסך זמן.

איך אתה כותב את זה? "תחילתו של צו זה מהיום שבו" - - -

פירסום ב3- עיתונים יומיים. זה מקובל בחוק הפיקוח.

אבל יש בעיה ברשומות.

הפירסום ברשומות לפעמים לוקח עוד 3 שבועות.

לפי החוק יש חובה לפרסם ב3- עיתונים יומיים ובנוסף יש חובה לפרסם ברשומות. כלומר, אני לא חוסכת את כספי המדינה אם אני לא רוצה לפרסם ב3- עיתונים יומיים. לפי החוק, עקב איזושהי תקלה, טעות, זה חייב פירסום בעיתונות.

בדרך כלל אחרי שהשרים חותמים הם קובעים את תאריך התחילה וביום התחילה מפרסמים את זה בעיתון. אחרי כן זה מתפרסם גם ברשומות כנדרש. שני הפירסומים חייבים להופיע לפי חוק הפיקוח על מחירים.

אני מציעה לקבוע תאריך תחילה מ1.9-. הרי לא ניתן לפרסם את זה אם שר התעשיה והמסחר לא חתם את חתימתו.

בסדר, מ1- בספטמבר.

תעשו מאמץ לפנות לשר מיידית ולהגיד לו שעקב תקלה זה הגיע אלינו לפני שזה הגיע אליו.



כללי המועצה לענף הלול (מיכסות לייצור פטמים לשיווק בשנת 1999), התשנ"ט1999-

מי יסביר לנו את כללי המועצה לענף הלול (מיכסות לייצור פטמים לשיווק בשנת 1999)?

המועצה מוסמכת לקבוע את הכללים, באישור השרים, מיכסות לתוצרת הלול. מה שאנחנו מגישים לאישור הוועדה זה כללים למיכסות לייצור פטמים.

האם הכללים האלה חוץ מהמספרים השתנו גם טקסטואלית?

הם השתנו לגבי שני ישובים.

השאלה היא האם אנחנו צריכים להתחיל לקרוא את הכל מהתחלה או שתצביעו בפנינו רק על שינויים.

השינויים היחידים הם בסעיף 5(א), הוספת 4 ישובים: אלוני הבשן, גשר הזיו, מצובה ושעל.

למה לישובים האלה מגיע יותר?

אלה ישובים ברמת הגולן ובקו העימות, על-פי מדיניות משרד החקלאות.

אני לא בטוח שזה חוקי בכלל.

האם הבקשה הזאת היא על דעתו של השר החדש? אני שואל כי אני רואה את חתימתו של שר החקלאות הקודם, מר רפאל איתן למטה.

זו פנייתו של השר חיים אורון.

הפנייה היא של משרד החקלאות למועצת הלול.

השאלה היא האם מותר לנו בחקיקת משנה לקבוע שמות ספציפיים ולא בחקיקה ראשית.

כך נקבע בחוק. זה גם השר הקודם וגם השר החדש. ישובים אלה מקבלים עדיפות כישובי קו עימות וישובים ברמת הגולן.

אבל רמת הגולן זה לא קו עימות.

אבל זה מדיניות המשרד.

אז מה? יש הרבה מובטלים ויש הרבה ישובים שמתמוטטים. אין שום סיבה לתת לישובים מרמת הגולן.

אני לא בא להסביר את המהות של הישוב הספציפי הזה אבל באופן כללי צריך להזכיר רק שבענף הפטם, בניגוד לענף החלב או ענף הביצים, שם המיכסות הן הדוקות ומדוייקות, כאן יש לנו גם מדיניות של ייצור מעבר למיכסה ויש מדיניות של ניוד מיכסות. בעצם האופציה לייצר פטמים היא די פתוחה במדינה. מי שיש לו מיכסה יכול לייצר גם מעבר למיכסה. הענף הזה עבר איזושהי רפורמה.

אני מייצג את משרד החקלאות. אני עוזר של גברת דליה הראל, המשנה למנכ"ל משרד החקלאות. אני מרכז את נושא בעלי החיים במשרד.

זה לא ברור לי. למה צריך מיכסות אם אתה אומר שכל אחד עושה מה שהוא רוצה?

הענף הזה הוא ענף שבמיכסות. המיכסות לא בוטלו אלא השאירו את הזכות לייצר בתוך מעגל הייצרנים ההיסטורי, למרות שכמה אלפים מהם כבר יצאו מהייצור בשנים האלה של הרפורמה ורק מי שבאמת רצה להישאר ולייצר נשאר. בעצם נוצר מצב שייצרן שמעוניין להיכנס לייצור פטמים יכול להיות שותף עם יצרן אחר ויכול להגדיל את מיכסתו על-ידי ייצור מעבר למיכסה. יש כאן איזושהי דינמיות.

מי שמייצר מעבר למיכסה עובר עבירה?

לא. יש צו המתיר ייצור מעבר למיכסה עד כמות מסויימת.

אבל אז חלות עליו איזשהן מגבלות, אם אני זוכרת נכון.

מגבלות של מקסימום, אבל בינתיים לא נתקלנו בבעיה של מישהו שנעצר במגבלה הזאת.

מה נותנת נניח לגשר הזיו העובדה שאנחנו שמים אותו פה?

הוא נכנס למצב שיש לו אופציה להיות במועדון היצרנים הזה. הוא יכול אחר-כך לייצר גם מעבר למיכסה. היום לגשר הזיו אין מיכסה בכלל.

אז אין פטמים בגשר הזיו?

יש להם לולים אחרים.

בגשר הזיו יש לולים של תרנגולי הודו. גשר הזיו הוא אחד הישובים הנמצאים במצוקה מאוד גדולה. לאחר בחינה של משרד החקלאות נבדקו אפשרויות לסייע לו. אחת הדרכים היא לאפשר להם לגדל פטמים בלולים שממילא קיימים ושבהם גידלו עד כה תרנגולי הודו.

האם הם לא יכולים לעשות את זה בלי לבקש אישור? האם אז הם עוברים עבירה?

כן. זה נאמר בחוק. אם יש לו אפילו קילוגרם אחד מיכסה הוא יכול לייצר מעבר לה, אבל הוא צריך שתהיה לו לפחות מיכסה מינימלית.

הוא יכול לייצר ובלבד שאותו צו של ייצור מעבר למיכסה צווה. אנחנו מדברים פה על מיכסות. אנחנו לא מדברים על מעבר למיכסה כרגע.

הבעיה היא שאתה מגדיל פה את התחרות לכולם.

המיכסות הן בחוק.

מה קורה בפועל למי שחורג מהמיכסה ברגע שאתם תופסים אותו ויש לכם הוכחות נגדו? האם אתם תובעים אותו בבית-משפט?

אנחנו לא הולכים לבית-משפט. אנחנו קודם כל מבקרים, שזה לא יקרה. אם יש מישהו שמגדל מעבר למיכסה, אנחנו באמצע הגידול מפסיקים אותו.

איך אתם יכולים להפסיק?

יש את הרשות לפיקוח שתפקידה לעשות את זה. זה מחזורים של 6 שבועות. תוך 6 שבועות למעשה הסיפור נגמר.

נניח שיש מישהו ש"מצפצף" עליכם ואומר שאתם לא מעניינים אותו.

אז הוא יקבל איזשהו קנס.

דרך בית-משפט או מינהלי?

על-ידי ועדת הקנסות, לפי חוק המועצה לענף הלול.

ואפשר לגבות את זה ממנו אחר-כך? האם גובים את הקנסות האלה?

כמובן.

האם כל ישוב היום יכול לבקש לקבל מיכסה לגידול פטמים?

לבקש הוא יכול אבל לקבל - זה בהתאם למדיניות משרד החקלאות.

למה אישרו רק ל4- האלה? כמה ישובים ביקשו ולא קיבלו?

יש פה שתי קבוצות של ישובים. גשר הזיו ומצובה הם ישובים בקו העימות, שנמצאים במצוקה כלכלית. אלוני הבשן ושעל - זה התיישבות חדשה, שכדי להשלים להם אמצעי ייצור כהתיישבות בחרנו לתת להם מיכסות לגידול פטמים. זה במסגרת מדיניות שמקובלת וקיימת שנים במשרד החקלאות. מקובל להשלים אמצעי ייצור של ישוב שעלה להתיישבות.

האם יש עוד ישובים שביקשו ולא קיבלו אישור לגידול פטמים?

יש כל הזמן פניות, גם של בודדים וגם של ישובים, והן נבחנות במשרד החקלאות לפי מדיניות המשרד.

האם נוכל לקבל רשימה של הישובים שביקשו אישור לגידול פטמים?

לגבי ישובים שביקשו אישור, אנחנו פעלנו גם בכיוון נוסף. לגבי ישובים שביקשו מיכסות באיזור הגליל אנחנו פעלנו בכיוון אחר ואיפשרנו להם לנייד מיכסה אליהם. זאת אומרת, לקנות מיכסה מישוב אחר.

למה בכלל קיים כל העניין הזה של המיכסות? למה לא לומר, כמו כל דבר: כל אחד שזה טוב לו - ייצר, לא טוב לו - לא ייצר.

הענף הזה היה במסגרת משטר מיכסות קפדני ומדוייק. זאת אומרת שלכל אחד היה מותר לייצר בדיוק עד הקילוגרם האחרון. בשנים 1996-1994 הועבר איזשהו מהלך של רפורמה והוכנסה מדיניות ליברלית במיכסות האלה על מנת לשחרר את הענף בשלבים.

אז למה לא ללכת עד הסוף?

לא רצו בבת אחת לפתוח לגמרי את הענף, שלא תהיה מהומה כללית במערכת הזאת. על-פי השלבים האלה רצו קודם כל להשאיר את היצרנים הקיימים, לתת להם להתייעל בתוך עצמם, לתת לאלה שכבר בפנים את הזכות ואת האופציה להיות יותר גדולים ויותר יעילים, ולאלה שפחות - לצאת מהענף, וגם נתנו פיצוי לאלה שיצאו מהענף. בשלב הבא יכול להיות שגם ניתן לכל אחד לגדל. המשרד שוקל את זה בשלבים.

היה לי הכי נוח להקדיש לכל בקשה כזאת 5 דקות, לתת לה לעבור פה כדבר שבשיגרה ולהפוך את ועדת הכלכלה לעוד איזה תחנה שבה צריך לקבל חותמת. זה כמו בצבא, לפני שאתה משתחרר אתה צריך לעבור דרך האפסנאות, לקבל טופס טיולים, לעבור כמה תחנות. אני לא מתכוון לעשות את זה בצורה כזאת.

אנחנו נאשר את זה היום, לפחות לשיטתי. אבל אני מבקש שתביאו לנו עד תחילת מושב הכנסת מסמך של משרד החקלאות - בשלב זה נלך לגבי ענף הלול - למה בכלל היום צריך את המיכסות, את משטר הפיקוח. למה לא נלך לליברליזציה בעסק הזה? אני רוצה שבאותו מסמך לא ייאמר שמה שהיה הוא שיהיה. אני רוצה שזה ייבדק, שתיקחו מישהו חיצוני או תמנו ועדה פנימית ותבדקו האם יש נחיצות בדבר הזה.

יש לנו אנשים מספיק טובים פנימיים.

אני נציג המגדלים. אני חושב שצריך לאשר את זה. אני רק רוצה להגיד לך משפט אחד בעניין הליברליזציה. בעצם עשינו ליברליזציה בענף הזה. דבר ראשון אמרנו שאנחנו רוצים שהמגדלים הקיימים, אלה שרוצים להישאר, הם אלה שייגדלו. אנחנו לא רוצים לתת לגורמי חוץ בעלי הון - - -

למה?

מפני שאנחנו חושבים שזה חלק מההתיישבות. זה חלק מחייהם של אנשים שיושבים באיזשהם מקומות שבהם הושיבו אותם. ולכן אנחנו רוצים לסגור את המועדון הזה, שמורכב מ1,000- או מ2,000- מגדלים.

אני לא יודע אם זה נכון מבחינה לאומית.

אני אומר את דעתי כרגע כנציג המגדלים. אבל מצד שני אנחנו רוצים לספק מזון זול למדינה. אמרנו שאנחנו ניתן אפשרות לכל אחד לגדול - - -

מצידי תספקו מזון יקר למדינה. מי שרוצה לאכול קוויאר משלם יותר מאשר מי שרוצה לחם שחור.

אבל בשר זה מוצר יסוד.

אבל אם זה ייפתח לתחרות אז המחירים דווקא יירדו.

אולי המחירים יעלו כתוצאה מזה.

למה יעלו? היום עוף באירופה הרבה יותר זול מעוף בארץ. תבדוק את הנתונים.

רבותי, אתם רואים שהדיון הזה מאוד מרתק אבל לצערי הרב אין לנו זמן.

צריך לדעת שענף הפטם בין השאר מחולק למגדלים שהם במסגרת חוק הגליל, בגלל היותם איזור עימות ותושבי הגליל וכולי וכולי.

אולי צריך לתמוך בהם בדרך אחרת ולא דרך ענף הפטם?

יכול להיות שאם טענתך תתגשם אז יהיו 5 מגדלים במדינת ישראל שייקימו לולי ענק.

יכול להיות.

וכל אלה שאנחנו חפצים ביקרם בגלל מקום מגוריהם והתיישבותם, במישור הבטחוני-חקלאי-סוציאלי, כל מה שאנחנו רוצים, אני יכול למנות את כל הדברים האלה, לא יגדלו וגם לא יהיו שם אולי. צריך את הנושא הזה לקחת טוב טוב בחשבון כשמדברים על הצרכן, או המגדל, או איזורי ביטחון, או מגדלים בגליל, שמזה כמה שנים התחילו לחיות יותר טוב בגלל חוק הגליל, בגלל שיש כמה אלפי מגדלים ולא 5 מגדלים. בקלות יכולים להיות רק 5 מגדלים בענף ההטלה לעומת 3,000 היום.

רבותי, אנחנו כרגע מאשרים את זה. אני מבקש ממשרד החקלאות עד לתחילת אוקטובר להגיש לנו מסמך שייסביר את זה. אגיד לכם למה. אם לא תעשו את זה אני אתפוס אתכם בפעם הבאה שתבואו לפה ואז אני אתקע לכם את התקנות הבאות. אני אומר לכם את זה מראש.

זה איום?

לא, אבל אל תחשבו שאני אשכח מזה.

נשמח להגיש לך.

אני רוצה להיות משוכנע, וגם חברי הוועדה האחרים, שאם אנחנו הולכים בשיטות האלה - שבעיני בעיקרון הן לא טובות - שהן נחוצות ואין ברירה, זאת אומרת שניזקן קטן יותר מהתועלת, שיש פה תועלת רצינית מאוד. נמקו את זה. השקפת העולם שלי ידועה. אני בגדול נגד כל הסדרים כאלה.

מי זה מר מנחם לוטן? מר לוטן, כתבת לנו מכתב שבשבועות הקרובים אתה פורש לגימלאות וייחליף אותך מר שלום שלו. מר לוטן, אני אומנם יושב-ראש חדש. אומרים לי שאתה היית מאוד פעיל בוועדה ותרמת רבות. בהזדמנות זאת שאתה פורש אני רוצה להודות לך על מה שעשית במהלך השנים ולאחל לך הצלחה בהמשך הדרך. אנחנו מודים לך מאוד.

תודה רבה. תודה על שיתוף הפעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45