הכנסת החמש-עשרה

- 5 -
ועדת הכלכלה (7)
18.08.99

הכנסת החמש-עשרה
מושב ראשון נוסח לא מתוקן


פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ו' באלול התשנ"ט (18 באוגוסט 1999), שעה 08:30

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
עופר חוגי

עו"ד לאה עטיה - לשכה משפטית, משרד הפנים
יחזקאל לביא - משרד הפנים
יוסי נוברסקי - מנהל אגף שימור אנרגיה, המשרד לתשתיות לאומיות
חזקי ישראל - התאחדות התעשיינים
בועז לוי - כלכלן, התאחדות התעשיינים
ברוך שניר - ראש אגף כלכלה, איגוד לשכות המסחר

אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת

1. ההשלכות הכלכליות של הפסקת שעון-קייץ בתחילת ספטמבר.


ההשלכות הכלכליות של הפסקת שעון-קייץ בתחילת ספטמבר

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר היום הוא ההשלכות הכלכליות של הפסקת שעון הקייץ בתחילת חודש ספטמבר.

השנה שעון הקייץ ייפסק ב3- בספטמבר, כשבוע לפני ראש השנה. הנושא של שעון הקייץ הוא לא נושא חדש. הוא נושא שכבר טופל ודובר בו הרבה. אנחנו מקיימים היום את הדיון כי אנחנו רוצים לדעת מה הן ההשלכות הכלכליות של שעון הקייץ, בעיקר על המגזר העיסקי. אנחנו לא מדברים על הנוחות אלא אני רוצה לברר את העניין הכלכלי של הפסקת שעון הקייץ.

אני רוצה להפנות את תשומת לב אדוני היושב-ראש, שאתה בעצמך הופעת בפני ועדת מרקוביץ שדנה בנושא. הופיעו בפניה גם אנשי התאחדות התעשיינים. ישב בה גם חבר מטעם התאחדות התעשיינים. הוועדה הזאת החליטה להמליץ על קביעת שעון קייץ למשך תקופות של 19 שנים בכל פעם, כדי להסדיר את הנושא אחת ולתמיד. הוועדה שמעה את נציגי כל הגופים הרלוונטיים שמצאו לנכון להופיע בפניה, כולל חברי כנסת, אחרים מלבדך.

לאור הנתונים שהובאו בפני הוועדה על-ידי התאחדות התעשיינים, אנשי חברת החשמל ואחרים הסתבר שהחיסכון הוא שולי ביותר. הצעקה כל הזמן שכביכול החיסכון הוא גדול מאוד אין לה על מה להתבסס. גם נציג התאחדות התעשיינים שהופיע בפני הוועדה הציג נתונים שהבהירו את הדברים האלה בצורה חד-משמעית. מצאתי לנכון להביא את הדברים האלה בפני היושב-ראש, כמו גם - בוודאי הדבר לא נסתר ממך, כי אני יודע שדיברת עם חבר הכנסת אזולאי - הפניתי את תשומת לב היועץ המשפטי של הכנסת. לעניות דעתי הנושא הוא מתחום אחריותנו.

אני מבין שאתם כבר החלטתם לעשות גם סדר בכנסת. זה קצת מוגזם, לא? אני לא חושב שאתה צריך באופן פורמלי, פה, בישיבה של הוועדה לדבר על דברים כאלה.

אני לא אוהב לעשות את זה מתחת לשולחן.

אבל אני לא חושב שזה תפקידה של ממשלה, ואתה נציג הממשלה, לעשות סדר בכנסת.

הדוח הובא בפני ועדת הפנים של הכנסת בזמנו והצו שיצא בעקבות זאת אושר על-ידה. לכן מצאתי לנכון לפנות ליועץ המשפטי של הכנסת.

מדוע להביא את זה היום לדיון? השנה כבר אין טעם להביא את זה לדיון כי כל המערכות כבר נערכו. אי אפשר היום לשנות את שעון הקייץ. ראיתי שזה הוכנס במהירות גדולה מאוד וזה לא הופיע בסדר היום.

אל תחשוב שאני כל-כך נאיבי לחשוב שבתום הישיבה שלנו הדברים ישתנו השנה. לא אספר לכם סיפורים. הנושא של שעון הקייץ יגיע שוב לכלל דיון ציבורי בימים הקרובים. מדוע? ככה זה אצלנו, כשמגיע המועד אנשים מתעוררים. לא מתעוררים בינואר לשאול מה יהיה בספטמבר.

אבל כבר ישבה ועדה והיו כבר דיונים.

אני מייד אתן לך רשות דיבור. בינתיים שמענו את מר לביא, נציג משרד הפנים.

אם אני לא טועה שעון הקייץ היה צריך להסתיים ב10.9-, נכון?

שעון הקייץ היה צריך להסתיים ב3.9-, גם מבחינת מספר הימים.

אגב, אני רוצה להודיע לך הודעה בשם שר הפנים. הוא ביקש להודיע שהוא לומד את הנושא, מכיוון שהוא זה מקרוב נכנס לתפקידו. הובאו בפניו המסקנות של הוועדות השונות והוא ילמד את הנושא עד תומו וייחליט בהתאם.

אני יודע שוועדת מרקוביץ המליצה לעשות חוק קבוע. זה בוודאי יגיע עוד לדיון בכנסת. כרגע אנחנו עדיין במשטר של החוק הקודם, שאני בין הייזמים שלו, שהמועדים נקבעים על-ידי שר הפנים בתיאום עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. ובכל זאת הזמנתי את נציגי המיגזר העיסקי כדי לשמוע מהם מה הם אומרים בעניין זה. מר חזקי ישראל, יש לך מה לומר?

מר בועז לוי עשה על זה עבודה ואני מציע שהוא יציג אותה. הוא כלכלן בהתאחדות התעשיינים.

אנחנו הכנו משהו קצר בנושא, לא יותר מדי מפורט מפאת מחסור בזמן.

מהנתונים שיש בידינו, לפי עבודות שנעשו על-ידי המכון לפיריון עבודה, נמצא שיש עליה של משהו בין 1/10 ל2/10- האחוז בפיריון העבודה בזמן הפעלתו של שעון הקייץ. אם אנחנו נפעיל את החישוב הזה על התוצאה התעשייתית אנחנו נקבל חיסכון של כמה מיליוני שקלים בחודש.

כמה מיליונים בערך?

5 או 6 מיליון שקל.

למה לא הבאתם את כל הנתונים האלה בפני ועדת מרקוביץ?

סליחה, הוא לא בחקירה נגדית על ידך, מר לביא. הוא יגיד מה שהוא רוצה להגיד. לא מה שאנחנו רוצים להגיד.

איגוד לשכות המסחר נתן נתון של 10 מיליון שקלים.

אבל הסברה היא הפוכה. אדם שישן פחות - הפיריון שלו קטן יותר.

הבאתי את הממצאים של המכון לפיריון עבודה, את מה שהם מצאו.

חבר הכנסת חוגי, ניתן לו לסיים. אחרי שהוא יסיים תשאל אותו שאלות הבהרה.

אם אנחנו נוסיף לזה את החיסכון בצריכת החשמל, שמושג עקב הפעלה מאוחרת יותר של מזגנים ותאורה, אנחנו נגיע לחיסכון של בסביבות 10 מיליון שקלים בחודש בסקטור העיסקי.

חוץ מזה יש את כל שאר הדברים שפירטנו בנייר שלנו. זה כבר לא מימצאים שלנו: הפחתת מספר תאונות הדרכים, שביעות רצון של מרבית התושבים, שיפור באיכות החיים. זה הכל פחות או יותר.

נמצאו מימצאים מובהקים, שהתפוקה עולה והחשמל נחסך ולכן אנחנו מגיעים לחיסכון של 10 מיליון שקלים בערך בסקטור העיסקי.

בשנת 1998 הופעל שעון הקייץ במשך 170 ימים והחיסכון שנגרם היה כ50- מיליון שקל למשק. אם היו מפעילים את שעון הקייץ במשך 270 ימים, כמו שהמלצנו בשנה שעברה, היה נוצר למשק חיסכון של כ80- מיליון שקלים. כלומר, 30 מיליון שקל לא נחסכו בשנה שעברה.

השנה שעון הקייץ אמור להיות מופעל תקופה קצרה יותר והחיסכון קטן יותר. זה יחס ישיר, 1:1.

חבר הכנסת חוגי, אתה רוצה לשאול שאלות הבהרה? בבקשה.

לפי דוח ועדת מרקוביץ הוכח שאין בכלל חיסכון באנרגיה. ועדה מאוד מקצועית ישבה 10 חודשים. זה ממש בושה לאינטליגנציה שיושב פה איזשהו בחור ונותן לנו נתונים שאני לא יודע מאיפה הוא הביא אותם.

הוא כלכלן.

כל הכבוד לו. אבל ישבו 10 אנשים מומחים וכתבו דוח ממשלתי. האם עכשיו יבואו אנשים וייציגו לנו פה נתונים בדיוק הפוכים? זה ממש בושה לאינטליגנציה ובושה לוועדה, שמגישים לנו כאלה דוחות.

אני מציע שאנחנו נאמץ את הדוח של ועדת מרקוביץ. זו ועדה שמונתה על-ידי הכנסת, שנקבעה על-ידי השר. צריך לאמץ אותן ולהמשיך הלאה. אם בשנה הבאה יהיה דיון בכנסת ותעלה הצעת חוק, אז יביאו את כל הנתונים וחברי הכנסת יצביעו על הצעת החוק.

אני ראש אגף כלכלה באיגוד לשכות המסחר. אני רוצה קודם כל לחדד מזווית אחרת.

אין ויכוח ואין חילוקי דיעות בין אנשי המקצוע שכושר הצמיחה האופטימלי המוערך של המשק נע סביב 5% או 4.5%. תמיד נשאלת השאלה מדוע אנחנו לא מגיעים לשיעור הזה. גם אין ויכוח בין אנשי המקצוע שאחד המשתנים הדומיננטיים - הוא לא היחידי - שמשפיע בכיוון הזה הוא נושא הפיריון.

ברור ומוכח מעל לכל ספק שהחלטה על שעון קייץ מקוצר פוגעת בנושא הפיריון. אותו מחקר שנערך על-ידי המכון לפיריון עבודה הוכיח ששימוש בשעון קייץ ארוך יותר מעלה את פיריון העבודה ב2/10- אחוז. אני לא רוצה להיכנס פה לכל החישובים, אבל אם אתה מכפיל את זה בתוצר אתה מגיע לסדר גודל סביב המספרים שאנחנו נתנו. אנחנו תומכים באותה הערכה של 10 מיליון שקלים.

פה לא מדובר במשתנה חיצוני שמשפיע על הכלכלה. זה משתנה שלמעשה נתון בידיים שלנו, לשנות תקנה ולתרום במשהו. אני לא אומר שזה ישנה באופן דרקוני או בצורה מובהקת אבל לפחות יתרום במשהו לגידול בפיריון במשק.

למה לדעתכם יש יותר פיריון? אומנם לא מדובר באחוזים גבוהים. ממה זה נובע? אם זה לא נבדק אז אתה לא חייב לענות.

אני אישית לא בדקתי את הנימוקים. השתמשתי פשוט בנתונים של המכון.

הפיריון נגרם עקב העובדה שבמפעלים, בעיקר מפעלים שהם עתירי עבודה, העובדים מגיעים לעבודה בשעת בוקר קרירה ומוקדמת יותר. כאשר יותר נעים לך, פחות חם לך, אתה עובד יותר ביעילות. מה גם שנמצא שככל ששעות האור ביום מתארכות יותר - אלה היו ממצאים של המכון לפיריון עבודה - יש לזה איזושהי השפעה פסיכולוגית על בני האדם, שמרגישים גם יותר ערניים.

למה? הסברה היא בדיוק הפוכה, שכאשר אתה ישן פחות אתה יותר עייף. בואו נבדוק את זה על עצמנו.

לא בהכרח. זה תלוי בך, אם אתה רוצה לישון מוקדם או לא. אם אתה מחליט להיכנס בשעה 11 בלילה למיטה - - -

בוא ניקח את הילדים שלי ושלך. בימי שעון הקייץ הם הולכים לישון ב7- או 8 במקום בשעה 6 מכיוון שיש יותר אור. ממילא כל המשפחה הולכת לישון הרבה יותר מאוחר בקייץ בגלל שיש אור.

אבל זה לא שייך לו. הוא מדבר על התעשייה.

אני מדבר איתך כעת כידיד. אני הולך לישון כל יום בערך בחצות ולא משנה לי אם זה חורף או קייץ, אם אור בחוץ או חושך בחוץ. אני לא הולך לישון בחורף בשעה 11 או בשעה 10 כי כבר חושך מזמן. אני מדליק את האור בבית ובערך בחצות אני הולך לישון. האם אתם בחורף הולכים לישון יותר מוקדם?

כן. אני מרגישה את זה עכשיו בקייץ. לא שאני מחווה דיעה לגבי שעון הקייץ, אבל בפירוש הולכים לישון כ3-2- שעות אחרי השקיעה. אני כמעט בטוחה שאני אכן הולכת לישון בשעה יותר מוקדמת בחורף. אני לא הולכת לישון לפי השעון. אני הולכת לישון על-פי השעון הביולוגי שלי.

מה שאת אומרת יש לו הסבר. המוח מפריש מלטונין, שזה הורמון המסייע להירדמות. המלטונין מופרש פחות כאשר יש אור והרבה יותר כאשר יש חושך. נכון שחשיפה רבה לחושך תגרום לתחושה של עייפות. אבל לעומת זה, אנחנו הרי חיים בסביבה מלאכותית. אנחנו פותחים אורות מלאכותיים ואז אנחנו מרמים את המוח (כמו שמרמים תרנגולות כדי שייטילו פעמיים ביום). אנחנו נותנים לו תחושה שיש שמש בחוץ, למרות שזה אור פלורסנט, ואז המלטונין לא מופרש ואנחנו הולכים לישון כרגיל.

אם אתה קובע לך סדר יום קבוע, אתה צודק. אבל אני מדבר איתך על משפחה רגילה, של פועלים, אנשים רגילים שבאים הביתה בשעה 7-8 בערב ומרגע זה זמנם מוקדש רק למשפחה. משפחה כזאת הולכת לישון בחורף יותר מוקדם מאשר בקייץ.

חבר הכנסת חוגי, הסבר לי דבר אחד, למה לדעתך שעון הקייץ מפריע לאנשים דתיים?

מכמה סיבות. קודם כל מבחינת התפילה. אנשים מתפללים לפי הזריחה. כאשר הזריחה היא מאוחרת, בשעה 6 או 7 בבוקר, אז אלה שיוצאים לעבוד מוקדם, נניח בשעה 6, לא יכולים להתפלל. הם יוצאים בבוקר ומפספסים את כל התפילה, לא יכולים להתפלל בכלל. זו הבעיה העיקרית של שעון הקייץ.

יש את זמן הסליחות. נהגו להתחיל את הסליחות בחצות. בעבר היו מתחילים את זה בשעה 4 בבוקר אבל עכשיו רוב האנשים נוהגים להתפלל בשעה 12 בלילה, או ב11:30- בלילה. כשיש שעון קייץ התפילה נדחית לשעה 12:30 בלילה והיא מסתיימת רק בשעה 1:30. ואז אם צריך ללכת בבוקר מוקדם לעבודה נשאר לאותו אדם מעט זמן לישון.

יש בהלכה היהודית מושג שנקרא שעות זמניות. השעות הזמניות הן אלה שקובעות לאדם הדתי את החלוקה של זמני התפילה שלו במשך שעות היום. כלומר: בוקר, מינחה וערבית. השעות הזמניות האלה משתנות בהתאם לקיצור זמן שעות האור ביממה.

זאת אומרת, זה לא הולך לפי שעות היממה אלא לפי חלוקת האור.

יש בנושא הזה הלכה פסוקה שאומרת מתי אפשר להתפלל, מתי אפשר להגיד קריאת שמע. אלה דברים שאדם דתי, כל אדם שמתפלל מחוייב בהם. כמות המתפללים היא הרבה יותר גדולה מכמות האנשים שמיוצגים בכל מיני מוסדות אחרים. הנושא הזה הוא בעייתי לאדם הדתי.

אני רוצה להפנות את תשומת לבך, ונדמה לי שבשיחות בינינו כבר כמה וכמה פעמים דיברנו על הנושא הזה, שמדינת ישראל נמצאת בקו רוחב אחר מאשר מדינות אחרות שבהן נמצאים יהודים.

אבל שם עוד יותר אור בקייץ.

באותן מדינות שעות תחילת העבודה ברוב המשקים הן ב9- בבוקר ולא כמו אצלנו, ב7-.

בבתי-החרושת מתחילים לעבוד ב9-?

קודם כל, אין כמעט יהודים שעובדים בבתי-החרושת באירופה. אני יכול להוכיח לך את זה. אלה העובדות. ולכן היהודים שם יכולים להרשות לעצמם להתחיל את התפילה ב8-, או ב7:30-, או בזמנים אחרים בהתאם לנוחיות שלהם ואין להם בעיה. אצלנו בארץ, גם מבחינת החתך הסוציו-אקונומי, האנשים שהולכים לעבוד בעבודות "שחורות", במפעלי תעשייה ואחרים, מרביתם אנשים מסורתיים -דתיים כך ששעון הקייץ פוגע דווקא בשיכבה הזאת. זאת הבעיה האמיתית שעולה כל השנים. חבר הכנסת אברהם פורז, אתה גם היית תקופה מסויימת תחת כנפי משרדנו ואתה יודע, אני שנים מטפל בנושא הזה.

אני התפרנסתי ממשרד הפנים.

אני יודע. לכן אמרתי את מה שאמרתי.

אבל גם נתתי שירות.

האם אמרתי לך שהוועדה המחוזית מרכז לא פעלה נכון? לא אמרתי את זה. וגם ועדת מרחבית אחת היתה. אני פשוט מפנה את תשומת הלב.

יתרה מזאת, לגבי הנתונים שהוצגו כאן, ואני חוזר על דברים שאמרתי קודם, כאשר הוזמנו הנציגים בפני ועדת מרקוביץ הם ציינו נתונים שמהם ניתן היה ללמוד - והנתונים האלה נבחנו על-ידי אנשים שהם מתמטיקאים, סטטיסטיקאים - -

ראיתי אותם.

- - והם הגיעו למסקנה - למרות שבהופעתך בפני הוועדה אמרת שהיית מעדיף אפילו שייכניסו עוד פרק זמן נוסף - - -

אני רציתי שאצלנו יהיה כמו בירדן: כל השנה שעון קייץ ואילו בקייץ עוד שעה. אבל זה לא מעשי.

אתה ביקשת שבאמצע שעון הקייץ נחליט על הארכת התקופה.

הוועדה שקלה את הדברים האלה בשיא הרצינות שהיה אפשר לבקש מוועדה כזאת, שמעה את כל המיגזרים שרצו להופיע בפניה.

מר לביא, העניין ברור. האם יש מישהו שרוצה לומר משהו?

בוועדת מרקוביץ הופיע נציג משרד התשתיות הלאומיות ולא אמר שלא נגרם חיסכון באנרגיה אלא אמר שמבחינה מתמטית וסטטיסטית אין מובהקות לנתונים שמצביעים על חיסכון באנרגיה.

אני מנהל אגף שימור אנרגיה. הנהלת המשרד ביקשה ממני להופיע היום בפני הוועדה ולהציג מסקנות נוספות למסקנות שכבר הבאנו. כפי שנאמר, שעון הקייץ בשעת 1999 הביא לחיסכון של למעלה מ100- מיליון קילו-ואט לשעה, כ50- מיליון שקל לכל התקופה על פני 5 חודשים.

זאת אומרת, 10 מיליון שקל לחודש בערך.

10 מיליון שקל לחודש קייץ, לפי נתונים שבידינו, שנערכו על-ידי המעבדה לסטטיסטיקה של הטכניון. הסקר הזה הוא סקר יחסית ישן, שנעשה בשנת 1995 והתייחס לשנים קודמות. הפעלת שעון קייץ בחודש אוקטובר תביא לחיסכון כפול, כ20- מיליון שקל לחודש.

למה דווקא בחודש אוקטובר החיסכון הוא כפול להערכתכם?

שעון קייץ משפיע על כמה גורמים בצריכת האנרגיה. הגורם הראשון המסורתי הוא הקטנת צריכת החשמל לתאורה בבית בשעות הערב. הגורם השני, שבארץ הוא אולי העיקרי, הוא חיסכון בשעות הבוקר בהפעלת מיזוג אוויר, בעיקר במוסדות ציבור, ואולי גם בתעשייה. לזה צריך להוסיף גורם שלישי, של מיזוג אוויר בבתים, שהוא פועל הפוך.

צריך לקחת בחשבון גם מיזוג אוויר ברכב שמשמעו גם יותר צריכת בנזין.

זה נכון, הפעלת מזגן מוסיפה למעלה מ20%- בצריכת הבנזין ברכב. אבל האספקט הזה לא נבדק.

מה שנלקח בחשבון זה תוספת צריכת החשמל כתוצאה משעון קייץ, כתוצאה מהפעלת מזגנים במיגזר הביתי. זה נבדק בשנת 1994 וכניראה שהאלמנט הזה עלה בינתיים. מה שכן נלקח בחשבון זה תוספת בצריכת החשמל בשעות הערב והלילה בעת הפעלת שעון קייץ, שאנחנו לא יודעים להסביר אותה. שעון קייץ גורם להגברת פעילות בלילה משום מה.

ברור למה, כי אנשים הולכים לישון יותר מאוחר.

אנחנו מציינים את העובדה שמשעה 10 בלילה עד 2 בלילה יש יותר צריכת חשמל בעת הפעלת שעון קייץ.

האם ברגע ששעון הקייץ נפסק יש ירידה בצריכת האנרגיה בערבים?

התהליכים לא חדים כל-כך. השוו שנים עם שעון קייץ ובלי שעון קייץ והגיעו למסקנה שבאמצע הקייץ יש תוספת פעילות כתוצאה מהפעלת שעון קייץ בלילה.

כשלוקחים את כל הגורמים האלה בחשבון, בחודש אוקטובר צריכת החשמל למיזוג אוויר ביתי קטנה. מצד שני שעות הבוקר הן יותר קרירות ולכן אפשר לנצל יותר את השעות הקרירות לאיוורור של בנייני משרדים ומוסדות ציבור במקום להפעיל מזגן. מכאן המסקנה שחיסכון באנרגיה בחודש אוקטובר הוא כפול ויותר מאשר בחודשי הקייץ.

רבותי, אני מצטער, אנחנו הקצבנו לדיון הזה רק חצי שעה. יש לנו עוד נושא.

יש לי שאלה אחת למר נובסקי, שיכול להיות שתבהיר לכם את התמונה. אדוני, עם כל הכבוד, מה בנושא השיאים? האם לא נכונים הנתונים שהוצגו בפני הוועדה על-ידי חברת החשמל, ששיאי הצריכה בחורף גדולים יותר מאשר השיאים בקייץ?

כך זה בדרך כלל.

בשנים האחרונות יש שינוי במגמה והשיאים עוברים לקייץ. זה נתון של חברת החשמל.

סלח לי, עם כל הכבוד, זה לא נכון.

זו דעתו. הוא לא אומר את מה שאתה אומר. הוא אומר מה שהוא אומר.

אנחנו קיימנו פה דיון וראינו את התמונה הבאה. אנחנו רואים ששעון הקייץ מוליך חיסכון באנרגיה של בין 20-10 מיליון שקל בחודש.

רציתי להגיד שאנחנו במשרד הפנים לא אמורים לסתור את כל הנתונים החדשים שמביאים הנציגים או בכלל להתווכח על זה. אנחנו אומרים שהשר פשוט הסתמך על הוועדה הרצינית, שהיו בה גם נציגי משרד התשתיות הלאומיות, והוא רוצה ללמוד את זה. השנה כמובן המצב ישאר כפי שנקבע מראש, אבל זה לא אומר שכאשר מוצגים בפנינו נתונים חדשים אנחנו יושבים ולא אומרים שום דבר.

אני רוצה לסכם סיכום ביניים.

לפי האינפורמציה שנמסרה לנו פה, גם על-ידי נציגי משרד התשתיות הלאומיות וגם על-ידי התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, מדובר בחיסכון שנע בין 20-10 מיליון שקל בחודש באנרגיה בתקופת הפעלת שעון הקייץ, כאשר באוקטובר החיסכון יכול להיות יותר גדול. כנגד זה יש שיקולים אחרים כמובן.

אנחנו נביא לידיעתו של שר הפנים את הדברים שנאמרו פה. אני מציע שגם אתם, אם יש לכם עניין ששעון הקייץ בשנים הבאות יהיה יותר ארוך, תיפנו לשר הפנים.

להערכתי החוק לא ישתנה. לא נראה לי שהכנסת תחוקק חוק שייקבע, כמו שוועדת מרקוביץ הציעה, את מועדי שעון הקייץ ל19- שנים מראש. יש לי תחושה שאנחנו נמשיך פחות או יותר במצב החוקי הקיים. דהיינו, שר הפנים קובע את המועדים בתיאום עם ועדת הפנים של הכנסת.

אני מודע לכך שהשנה זה כבר עניין גמור. שר הפנים לא ישנה את שעון הקייץ השנה. למרות שאני באופן אישי חשבתי, ואני תמיד חושב, שחרף אי-הנוחות המסויימת הנגרמת לציבור מסויים, בעיקר באמירת סליחות, זה לא שקול כנגד אי-הנוחות הגדולה שנגרמת לציבור, מעבר לעניין הכלכלי.

אני חושב שהעובדה שיש אור מאפשרת לדוגמא בתום יום עבודה בחודש ספטמבר, אם גומרים לעבוד בשעה 4 אחר-הצהרים, עדיין לקחת את המשפחה וללכת לים כי החושך יורד רק בשעה 7. אם מורידים שעת אור אז זה ייגמר. רואים את זה בצורה מאוד ברורה. אם באים בתחילת ספטמבר לים רואים עדיין אחר-הצהרים - שאלו שעות מאוד נעימות לרחצה, כי גם החשיפה לשמש היא פחות בעייתית, השמש פחות תוקפנית, עם פחות אפשרות להיפגע (אנחנו הרי יודעים שחשיפה חזקה לשמש יכולה לגרום לסרטן העור) - אנחנו רואים שהשעות האלה מנוצלות. ברגע שנגמר שעון הקייץ זה יורד כמובן באופן מאוד משמעותי.

אנחנו נביא את המימצאים האלה לידיעתו של שר הפנים לקראת השנים הבאות. אני גם מציע לכל הגורמים שרואים עניין בזה, שגם אתם תעבירו מיזכרים. המועדים נקבעים לא על-ידינו אלא על-ידי שר הפנים, בתיאום עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. לכן גם אמרתי היום ליושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה שאין לנו סמכות בעניין הזה. אבל כוועדת כלכלה של הכנסת אנחנו בהחלט יכולים לקיים דיון על ההשלכות הכלכליות ולהפנות את תשומת ליבו של שר הפנים בעת שייקבל החלטה שיש לכך משמעות כלכלית ושהמיגזר העיסקי בעצם רוצה שעון קייץ ארוך ככל האפשר.

בזה אני שם פסיק בדיון על העניין הזה. אני מודה לכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:08