הכנסת החמש-עשרה

- 5 -
ועדת הכלכלה
20.07.99

הכנסת החמש-עשרה
מושב ראשון נוסח לא מתוקן


פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ז' באב התשנ"ט (20 ביולי 1999), שעה 11:00

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
נעמי חזן
אחמד טיבי
רוני מילוא
יורי שטרן
ויצמן שירי

עו"ד גבריאל מאיר- לשכת היועץ המשפטי, משרד התקשורת
זאב רז - טלוויזיה בכבלים, משרד התקשורת
אלי ניסן - מינהלת הסדרת השידורים לציבור, משרד התקשורת
צבי האוזר - המועצה לשידורי כבלים
ערן זיו - המועצה לשידורי כבלים
עו"ד אלדר דוכן - לשכה משפטית, משרד האוצר
אמיר לוי - רכז תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר
דוד פילזר - אגף הנחיות תכנון, משרד הפנים
עו"ד יהודה זמרת - לשכה משפטית, משרד הפנים
שיאלה קנדל - קרינה, המשרד לאיכות הסביבה
דוד ברודט - יו"ר DBS שירותי לווין בע"מ
מיכל רפאלי-כדורי- סמנכ"ל DBS שירותי לווין בע"מ
עו"ד מוריאל מטלון- יועץ משפטי, DBS שירותי לווין בע"מ
מוטי לפיד - מנהל הקמה, DBS שירותי לווין בע"מ
גלעד היימן - יחסי ציבור, DBS שירותי לווין בע"מ
עו"ד איתי יונאי - לשכה משפטית, DBS שירותי לווין בע"מ
רותי פרמינגר - חברות הכבלים, מת"ב
מיכל כהן - יועצת השדולה, המועצה לצרכנות
עו"ד ירון לוינסון - הרשות לצרכנות, ההסתדרות
אביעד ויסולי - קו חם לצרכן
דני מורגנשטרן - פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה

אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת

1. התקנת אנטנות וצלחות לווין לקליטה ולשידורים.







התקנת אנטנות וצלחות לווין לקליטה ולשידורים

הפגישה שלנו היום נעשתה לפי יוזמתי משום שאני מוטרד. לא מהעניין של הלוויין, שהוא עניין גמור, ברור שהוא יהיה, אלא מדרך ההתקנה של צלחות הקליטה. הייתי בתחושה, וגם לאחר התכתבות שהיתה לי עם גורמים שונים, שאנחנו במצב פרוץ ושמשעה ששידורי הלוויין יתחילו לעבוד הצלחות יותקנו ללא שום הגבלה בכל מקום. התוצאה תהיה מיפגע אסתטי קשה מאוד.

בשעתו, עוד לפני הקמת הטלוויזיה בכבלים, עודכן חוק הכבלים האיזוריים, או משהו כזה. המטרה העיקרית היתה להסיר את יער האנטנות המכוערות, שנראות כמו סולמות, מגגות הבתים (בעיקר במזרח ירושלים אך גם במקומות אחרים) ולעשות דבר יותר אסתטי. בינתיים באה הטלוויזיה בכבלים שפתרה באופן חלקי את העניין, אם כי האנטנות הישנות, חלקן אנטנות שכבר 15 שנים לא משתמשים בהן, עדיין תקועות על הגגות.

מפחדים להוריד אותן, שמא זה ייפול על המתקינים.

אני גם חושב שלכל אחד יש איזה חלום שאולי יום אחד הכבלים יעצבנו אותו ואז הוא יתנתק וייחזור לקלוט מהאוויר.

או מהלוויין.

או חשש שמא הכל יקרוס בשל השליטה בבזק וכדומה.

מכל מקום, ה-DBS הוא DBS. הייתי רוצה לשמוע, בעיקר מאנשי משרד התקשורת ומאנשי משרד הפנים, איך אתם נערכים לכך שהצלחות האלה לא יהוו מיפגע אסתטי ולא יותקנו באופן כמו שראיתי במדינות במזרח אירופה. זה כניראה היה בתקופה הקומוניסטית, שלא היתה שום אפשרות לעשות את זה באופן אחר, אז התקינו את הצלחות בלי רחמנות.

אני מבקשת להציג. אמור להגיע לכאן גם מר דוד ברודט, יושב-ראש מועצת המנהלים שלנו. שמי מיכל רפאלי-כדורי. אני סמנכ"ל בחברת DBS. נמצאים איתי עו"ד מוריאל מטלון, היועץ המשפטי שלנו ומר מוטי לפיד, מנהל ההקמה.

נושא הדיון הוא ה-DBS, או שהנושא הוא בכלל אנטנות?

רק האנטנות.

אז מה כל העניין?

יש פריבילגיה ליושב-ראש ועדה לקבוע את סדר היום. שידורי הלוויין - ויסבירו את זה עוד מעט פה - אמורים להיקלט על-ידי צלחות קליטה. זה אנטנה שנראית כמו צלחת. אני נותן לכם 10 דקות להסביר את העניין. תסבירו גם איך אתם נערכים לשמור על האסתטיקה.

קודם כל אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה שנתן לנו אכסניה. חבר הכנסת אברהם פורז ידוע בתמיכתו בשני גורמי שידור, שהוא היה מעורב בהקמתם: בזכייני ערוץ 2, כיושב-ראש ועדת המשנה; ובכבלים, כיושב-ראש מועצת הכבלים הראשון.

הייתי ראש מינהלת הקמת של הערוץ השני.

והיית גם יושב-ראש ועדת-המשנה בכנסת.

זו היתה מליאת ועדה ולא ועדת-משנה.

כל מבוקשי הוא שנקבל בתחילת הדרך שלנו וגם אחר-כך את אותה תמיכה שנתת להם, ואתה עדיין נותן, ולא פחות ממנה.

אני לא יודעת אם כל חברי הכנסת כאן יודעים, בוודאי החדשים לא היו מעורבים בחקיקה של ה-DBS. אני מרגישה צורך קצת להמתיק את האמירה. אמרת שה-DBS זה עניין גמור, כאילו ניכפה על עם ישראל עונש. הדבר הטוב ביותר שהולך לקרות לעם ישראל בתחום השידורים זה ה-DBS. זה לא דבר גמור. זה דבר טוב שהולך לקרות. כל העולם הולך לתחרות. פעם ראשונה תיפתח תחרות בכבלים וזה ישפר גם את הכבלים. זה בוודאי בפני עצמו יביא מוצר חדש לגמרי לעיר, לפריפריה ולישובים שלא היו מחוברים לכבלים.

מדובר בטלוויזיה העכשווית העתידית, שמגיעה לכל בית באמצעות צלחת, שתיכף נדבר עליה, ולא אנטנה. זו צלחת קטנה ואסתטית, ידידותית לסביבה, שרק קולטת ואין בה שום היבטים של קרינה. אנחנו בהחלט הולכים להיות אחד הדברים הטובים שייקרו פה בענף הזה. לכן חשוב שחברי הכנסת החדשים יידעו שהצלחת זה רק אחד האספקטים של מה שאנחנו מביאים. זה ממש רק המיתקן הטכני האלמנטרי.

כשקיבלנו את הרישיון, או כשהגשנו את הבקשה, ראינו בהתקנת צלחות על גגות הבניינים אסטרטגיה עיסקית-שיווקית-טכנולוגית. מבחינתנו זה המצב העדיף. הרישיון שלנו בנוי כך. זה רעיון שאנחנו הצענו ולא כורח מבחינתנו. מדובר בצלחת באורך 1.20 מטר על הגג, מאוד אסתטית, מאוד יפה.

על כל גג?

אני מקווה שעל כל גג. על כל גג שיירצה.

פעם זה היה ככה, היו אנטנות על כל הגגות.

בוודאי על כל גג של בית משותף שיירצה תהיה צלחת אחת בקוטר 1.20 מטר.

אני רוצה לציין שהיום לפי חוק הבזק כל אדם יכול להתקין צלחת בגודל של עד 2.45 מטרים בלי לקבל רישיון ממשרד התקשורת. זאת אומרת, צלחת שהיא גדולה פי 2 מהצלחת שאנחנו עומדים להביא לגגות. הצלחת על הגגות גדולה פי 2 מצלחות שיילכו לבתים בודדים, שהן בגודל של 60 סנטימטרים ושוקלות כקילוגרם אחד. הן בגודל של פיצה משפחתית וצבועות בצבעים יפים.

אם חברי הכנסת רוצים לראות, זאת הצלחת הגדולה מבין השתיים וזאת הצלחת הקטנה. אני מוכנה להעביר את התמונות. מדובר במיתקן אסתטי, קל. אגב, אנשי השיווק שלנו משקיעים בו ימים ולילות בעיצוב וצביעה. מדובר בחומר מאוד ידידותי.

האם אפשר לקבל צלחת אחת כזאת לניסוי?

אתה תפתור הרבה בעיות אם תשים אחת כזאת לניסיון על הגג שלך.

קודם כל, כדאי שחברי הכנסת יידעו שהמצב החוקי הנוכחי היא שכל אחד יכול לשים צלחת בגודל של 2.48 מטרים על הגג.

קודם הערבים. אתה יודע למה? כי אנחנו לא זוכים לשירות כבלים בחלק מהמקומות.

אנשי משרד התקשורת יעידו שכל אחד יכול לשים צלחת בקוטר של 2.48 מטרים על הגג. כדאי שייבואו צלחות הלוויין ויירדו הצלחות בגודל 2.48 מטרים.

אנחנו באמת מעדיפים, מכל סיבה שהיא, שהמסלול הפשוט יהיה על הגג. אבל - ויש פה כמה חברי כנסת, לרבות היושב-ראש, שבאים מדיסציפלינה של זכויות אזרח, זכויות אדם ודמוקרטיה - לא יכול להיות שאדם לא יוכל לשים צלחת, שהיא איזשהו מפתח לעולם של מידע, של חדשות, של חופש בחירה, של חופש ביטוי - ואני בכלל לא נכנסת להיבטים המשפטיים, עליהם ירחיב מה מוריאל מטלון, כולל מובאות מאוד מרתקות מהעולם בעניין הזה - לא יכול להיות שאדם שוועד הבית שלו או שכניו יתנגדו מאיזושהי סיבה לשים את זה על הגג, אם הוא יהיה היחיד בבניין שיירצה צלחת, לא יוכל לשים את הצלחת הקטנה מבין השתיים אצלו על המרפסת או על החלון, במידה וטכנולוגית הבית הזה מאפשר את זה. יהיו בתים שבהם יכול להיות שלא תתאפשר מבחינה טכנולוגית קליטת שידורי הלוויין.

מה גודל הצלחת הקטנה מבין השתיים?

60 סנטימטרים. גודלה כגודל פיצה ב"דומינוס פיצה".

אני חוזרת ומדגישה, אנחנו נישמח לכל עזרה שהוועדה הזאת חושבת שצריך לתת לנו.

נתקלנו בשעתו בבעיה, אני לא יודע אם היועצים המשפטיים שלכם מודעים לכך, לגבי התקנת רשת כבלים בבית משותף. אנחנו תיקנו את החוק.

אנחנו מצפים ממך לאותו מסלול שעשית לכבלים, לתמיכתך.

אם מותר לי לומר, אני מוכן לעזור לכם - אני יכול לדבר בשמי, אני לא יכול לדבר בשם כולם - בכל חקיקה שתפקידה להשאיר צלחות קליטה על הגגות. אבל אני לא רוצה שכתוצאה מזה יווצר מצב שאנחנו ניראה בתים שבהם בכל המרפסות יש צלחת.

אני חוזרת ומדגישה, האינטרס שלנו - עיסקית, שיווקית וטכנולוגית - הוא שהצלחות תהיינה על הגג. מכל בחינה שהיא. זה הרישיון שלנו. כך אנחנו ביקשנו ממשרד התקשורת וכך אושר לנו.

האם זאת צלחת אחת לגג של בית משותף? אם יש 40 דיירים בבניין, האם תותקן רק צלחת אחת?

אנחנו לוקחים ועדות נורא ברצינות ועשינו הרבה עבודה.

חשוב מאוד שתסבירו את הדבר הזה, שמא יהיה מצב שיהיו לנו כאילו עוד 40 דודי שמש על הגג.

צילמנו את סמנכ"ל השיווק שלנו על גג בניין לצד צלחת.

אני שמחה שהיא אישה.

יש לנו 3 סמנכ"ליות, כמו במרצ (3 חברות כנסת).

הדוגמא כאן היא לא כל-כך טובה. שאלתי אם זה על הגג או על המרפסת. ברומניה זה במרפסת.

זה מה שאסור שיהיה, שהצלחת תעמוד על המרפסת.

אני לא יודעת למה כולכם נוסעים לרומניה. לדעתי יש גם אנשים שנוסעים לאנגליה, לצרפת, לספרד, לאיזורי התיירות באירופה, שיש בה 20 מיליון - - -

ובהודו עוד יותר מלוכלך. אז מה?

אתם מתעקשים משום מה על רומניה. מישהו צילם לכם, או לעיתונים, צלחות בהתקנה פרועה.

פעם ראשונה שאני רואה את הדבר הזה וזו פעם ראשונה שטסתי לרומניה.

אני לא יודעת למה כולם נוסעים לרומניה. אנגליה היא ארץ יפה, צרפת היא ארץ יפה, וכך גם ספרד. יש שם 20 מיליון צלחות לוויין קטנות, אסתטיות. לא שמתי לב שבעקבות זה התיירות ירדה באירופה. כולם נוסעים לרומניה לראות את הצלחות הגדולות? אנחנו לא העולם השלישי, ובוודאי ה-DBS מביא את ה-state of the art ואין שום סיבה להערות האלה.

האם תוכלי לענות על השאלה, האם בבית משותף הצלחת היא אחת לכל הבניין?

אכן, היא צלחת אחת משותפת.

אז הדוגמא הזאת היא לא דוגמא טובה.

הם אמרו דבר אחר. הם אמרו שאם אי אפשר להתקין על הגג אז לא נורא אם יתקינו במרפסות.

אם הצלחת היא בגודל הזה אז אין גג שאי אפשר להתקין את הצלחת הזו עליו.

אני מבקשת שחברי הכנסת יחשבו שאם יש מניעה ואדם בכל זאת רוצה לבחור כיצד לקבל את הבידור שלו, את האינטרנט שלו או את המידע שלו - כי בכל זאת זה לא מיתקן כמו מזגן, זה מיתקן שהוא קצת שונה - אני חושבת שצריך להתייחס לזה אחרת. יש פסיקות, אגב, בארצות-הברית - - -

נשמע את העניין המשפטי. מה מונע להתקין רק על הגג, אם בכלל?

אני רוצה להתחיל בציטוט של דברי הכנסת, מדברי חבר הכנסת פורז ב1997- באותה סוגייה לגבי הכבלים. חבר הכנסת פורז אמר: "כמו שמותר לך לקבל חשמל, מותר לך לקבל מים ומותר לך לקבל טלפון בלי שהשכנים יגידו: לא, אתה לא תתחבר, כך הזכות לקבל שירותי טלוויזיה היא זכות בסיסית של כל אדם".

על זה אין ויכוח. רצית שאני אחזור בי מזה?

להיפך, אני רוצה לקבע את הדברים.

הוא רצה שזה יופיע בדברי הכנסת ב1999-.

הזכות הזאת היא זכות בסיסית. אנחנו בהחלט נקדם חקיקה שבה ייעשה תיקון חוק זהה לזה שנעשה לגבי הכבלים.

האם לדעתך היום, אם אתם באים לבית משותף ואין הסכמה של ועד הבית, ויש שטח על הגג, האם יש מניעה? זאת אומרת, האם יתכן שלא תוכלו להתקין בגלל מכשול חוקי?

אני חושב שהמצב יהיה שבסופו של דבר אם נגיע לבית-המשפט העליון, אחרי 10 שנים הוא יפסוק שגם במצב הנוכחי הקיים יש זכות לאדם להתקין צלחת.

על הגג לא תהיה לך שום בעיה להתקין כי זה גג משותף. כמו שבזמנו היו מתקינים אנטנת טלוויזיה על הגגות. גם אין בעיה למי שרוצה להתקין דודי שמש או מעבים של מזגני אוויר שמונחים על הגג. השאלה היא רק אם בזה שהתקנת על הגג פתרת את הבעיה.

זאת בדיוק הנקודה. יש 3 סיבות טובות מדוע צריך לתת לאזרח את חופש הבחירה בין האפשרות הראויה והרצויה, שצריך לעודד אותה, לצלחת אחת על הגג, של 1.20 מטר - שאגב לא יראו אותה, זה לא איזשהו יער של צלחות שניראות למרחוק.

לגבי התקנה על הגג אין לנו ויכוח. נמקד את השאלה. אם ועד הבית מסכים - אין בעיה. השאלה היא מה קורה אם ועד הבית לא מסכים, מאיזשהו טעם. האם אז יש בעיה להתקין? האם לדעתך יש בעיה משפטית? האם החוק לא נותן אפשרות?

אני חושב שהחוק כפי שהוא קיים היום - יש סכנה שתהיה מניעה. הדבר יכול להיגרר לבתי-משפט. התוצאה תהיה שעד שתהיה פסיקה עשר שנים אחר-כך - - -

שינוי בחזית בית דורש תיקון בחוק. אתה לא יכול להתקין מזגן בחזית הבית.

העובדה שאדוני טרח והעביר חקיקה ספציפית לעניין הכבלים, שהיתה עוד יותר פשוטה, כי בכבלים אתה לא רואה כלום, וגם שם היה צורך בחקיקה, אני חושב שהיא אומרת שייתכן וצריך חקיקה גם כדי להתקין צלחות על הגגות.

האם חשבתם איך צריך לתקן את החוק באופן שייענה על הבעיה?

דיברנו עם המועצה ועם המינהלת, שאני מבין שדיברו עם משרד המשפטים והם נמצאים כאן. אני מניח שתהיה יוזמה, או מהכיוון הזה או יוזמה מבורכת של חברי כנסת, כדי להסדיר תיקון חקיקה.

האם אתם מוכנים להציע לנו איזה נוסח שלדעתכם היה פותר לכם את הבעיה?

אנחנו מוכנים להציע נוסח. אבל אני רוצה לומר שיחד עם זה חשוב מאוד לשמור עדיין על חופש הבחירה, שייאפשר לאזרח אם מאיזושהי סיבה - בין אם מסיבה משפטית או מסיבה אחרת - -

גם בחוק הכבלים יש סעיפים שיכולים למנוע.

- - ויכולות להיות גם סיבות טכניות, כפי שהסבירו לנו - - -

העניין ברור.

אני רוצה להגיד עוד מילה אחת על דוגמאות בעולם, בארצות-הברית ובאנגליה.

בארצות-הברית יצאה חקיקה של ה-FCC (ה-Federal Communication Commission), חקיקה פדרלית מ1996-, שאומרת שכל הגבלה, לרבות על-ידי חוקי אחת ממדינות ארצות-הברית, או רשות מקומית, או הגבלה על-ידי דיני רישוי ובנייה, או תקנות בית משותף (קונדומיניום), או אפילו הסכם פרטי, הסכם שכירות בין צדדים, ששוללת או מגבילה את האפשרות להתקין צלחת לקליטת DBS בקוטר של מטר אחד או פחות - ובאלסקה קבעו שאין הגבלה כי שם הצלחות צריכות להיות יותר גדולות - היא בלתי חוקית והיא אסורה.

באנגליה ב1998- הפרלמנט קבע הוראה דומה, שאמרה שצלחת עד קוטר של 90 סנטימטר לא טעונה שום רישוי ואפשר להתקין אותה באופן ביתי. שם, זה מעניין, השר שהגיש את ההוראה היה גם שר של environment and transportation.

אבל אתם לא מציעים צלחת בגודל כזה.

אנחנו מדברים על צלחת בגודל 60 סנטימטר, הצלחת התקנית.

"They will have a minimal impact on the appearance of the environment but will increase consumer choice and promote competition in the tele-communication industry". לכן אנחנו אומרים: חשוב לשמור גם על הצינור הזה.

העניין ברור. נעבור לשמוע את אנשי משרד התקשורת.

אולי בכל זאת תשמע את מר מוטי לפיד מה-DBS, שהוא איש טכני, מנהל ההקמה שלנו.

גם אם תהיה חקיקה שמאפשרת לשים צלחת על גג בבניין משותף עדיין יש הרבה בתים שהם פנטהאוזים, שהמפתחות לגג נמצאים בידי אדם פרטי. נתקלתי בזה לאחרונה כשניסיתי להתקין בבית שלי והייתי צריך לבקש אישור מהדיירים. מכיוון שאנחנו חברים אז הוא נתן אבל אם אנחנו לא היינו חברים - - -

אם יש חוק אז אתה לא צריך להיות חבר של אף אחד. אז החוק אומר. מה קורה אם שמת את האוטו בחנייה והחבר שלך פוצץ לך אותו? אז אתה הולך למשטרה.

גם אם זה גג פרטי, יש לך את הפיר, שהוא משותף, ואתה יכול להניח את זה על הפיר. תמיד יש מערכות שהן משותפות, בכל בניין.

רבותי חברי הכנסת, אני מציע שאנחנו נשמע קודם את האורחים שלנו. אחר-כך אנחנו נדבר.

מר האוזר, איפה אתה עומד בעניין הזה?

קודם כל אני רוצה לנצל את ההזדמנות, חבר הכנסת פורז, ולברך אותך על היבחרך לראשות הוועדה. אתה ליווית את הנושא הזה, כמו את שאר נושאי התקשורת, לפחות ב3- השנים האחרונות שאני הסתובבתי כאן.

בחלק מהמיקרים הייתי כמו בכדורסל, כשניסיתי למנוע פעולות שלכם.

אגב, בחדר הזה יושבים שלושה יושבי-ראש מועצת הכבלים, 2 לשעבר ואחד בהווה.

מבחינתי זו בשורה מאוד משמחת, באמת, שבראש הוועדה עומד מישהו שחי את הנושא, נושם את הנושא. זו ההזדמנות לברך.

תודה.

לגופו של עניין, צריך להבין מה מאזן האינטרסים שעומד בפנינו. יש לנו מצד אחד מאזן של איכות סביבה ואסתטיקה. הבנתי שאתה רומז לכמה דברים שהם בעייתיים.

זה מה שמטריד אותי בעיקר.

גם פה אני חייב להגיד שזה הטריד אותך מתחילת הדרך ולא רק מהיום, מתחילת הדיונים שהיו בנושא הזה. אל מול האינטרס הזה אנחנו צריכים להעמיד את האינטרס של חופש בחירה, חופש מידע, חופש צפייה, תחרות וחופש העיסוק.

האזרח הישראלי צופה בטלוויזיה בממוצע 2.9 שעות ביום בחורף ו2.5- שעות ביום בקייץ.

החורף עכשיו מתחיל בתחילת ספטמבר ...

אם אנחנו לוקחים את היממה, 24 שעות, ומזה מורידים 8 שעות שינה, 8 שעות עבודה, שעתיים נסיעה, שעתיים סידורים אישיים - אז אנחנו מדברים על השעות העיקריות של החיים היומיומיים.

מר האוזר, אנחנו מבינים את הלוויין. כולם בעד. עכשיו תגיד איך אתם מתמודדים עם עניין האסתטיקה של הצלחות.

הבעיה של אסתטיקת הצלחות היא לא בעיה שמטרידה רק את ישראל. היא מטרידה את כל מדינות העולם המערבי, ששם שירותי לוויין מוצעים זה מכבר. הדוגמאות של מזרח אירופה הן לא בדיוק מדוייקות מכיוון שבמזרח אירופה עיקר הצפייה בטלוויזיה היא בפלטפורמות שמשדרות חבילות ערוצים למנויים. אלה הם שידורים שנקלטים חופשי מהאוויר. אגב, זה קיים גם היום בארץ באיזורים מסויימים, למשל באיזורים שאינם מחוברים לכבלים, בפרט איזורים שהאוכלוסיה המתגוררת שם דוברת ערבית. יש היום מספר לוויינים בשמיים עם עשרות תחנות ערביות, שהן רלוונטיות לציבור הישראלי דובר הערבית. אפשר לראות באיזורים האלה שעיקר הקליטה נעשית על-ידי צלחות לוויין. חבר הכנסת אחמד טיבי יכול לתקן אותי אם אני טועה. הקליטה המוסדרת על-ידי אותן צלחות היא קליטה למנויים.

החברה היחידה בינתיים שקיבלה רישיון הודיעה לנו שהיא משתמשת בלוויין "עמוס". הלוויין "עמוס" מבחינת ההספק מאפשר קליטה סבירה בצלחות בקוטר של 60 סנטימטרים. הצלחות האלה נחשבות בקנה מידה עולמי לצלחות קטנות.

ברגע זה האם יש להם רישיון?

ברגע זה יש רישיון.

מה נאמר בעניין הזה ברישיון?

ברישיון נאמר שקליטה בודדת של משתמש בודד מוגבלת לאנטנות של 60 סנטימטרים. אני מניח שגם אנחנו וגם הם מעוניינים שהצלחות יהיו יותר קטנות, ותיאורטית אפשר לייצר צלחות יותר קטנות, אבל בגלל עוצמת הלוויינים אל מול הפרעות של מזג אוויר והפרעות אחרות לא יכולה להיות קליטה ברמה סבירה בצלחות יותר קטנות. ניסינו להגיע לצלחת שתבטיח קליטה ברמה סבירה ונאותה. אנחנו מדברים על קליטה בממוצע סטטיסטי של הפרעות בסדר גודל של זמינות של 99.8. זה אומר הפרעות של בערך 17.5 שעות בשנה. זה היה נראה לנו ברמה של סבירות גם ביחס לסטנדרטים בינלאומיים.

בקוטר הזה של 60 סנטימטרים, האם יש איזה מגבלה לגבי מיקום?

לא. הקליטה היא בצלחת בקוטר 60 סנטימטרים ללא הגבלה במקום. ברור לנו שמבחינה פיסית מיקום על הגג הוא תמיד יותר נוח ממיקום בחזית. מיקום בחזית יכול לפסול קליטה. על חלק מהחזיתות בכלל אי אפשר להתקין צלחות, גם אם רוצים, מכיוון שאין להן קו ראייה עם הלוויין. הצלחת צריכה להיות מכוונת בזווית מול קו ראייה ללוויין. אנחנו נמצאים במיקום בכדור הארץ כך שהזווית היא - - -

"עמוס" מחייב כיוון דרום-מערב.

אם החזית היא צפונית, או צפונית-מזרחית, אין בכלל אפשרות לקלוט את הלוויין.

בהנחה שהגג הוא מקום מועדף, האם לדעתכם יש איזושהי בעיה משפטית באשר להתקנה על כל גג? בהנחה שוועד הבית מתנגד. אם ועד הבית מסכים, אין בעיה.

אתם הופכים פה יותר מדי אבנים. רישיון יש לכם, נכון? תתחילו עם הגגות.

רוב הגגות הם פרטיים.

אולי 2% מהגגות במדינת ישראל הם פרטיים ודווקא הם יהיו הראשונים שיישימו את הצלחות האלה.

הם ישימו לעצמם. לא לכולם. על גג פרטי אף אחד לא יכול לגעת.

אין מושג כזה גג פרטי. תאמין לי, המערכת המשותפת, הפיר של המעלית, זה שייך לרכוש המשותף. על גג המעלית אתה יכול לשים צלחת.

חבר הכנסת שירי, אני מאוד מבקש ממך, תן לגמור את זה. אחר-כך כולם יוכלו לשאול ולדבר.

מר האוזר, האם לדעתך יש בעיה משפטית בהתקנה על הגגות? האם צריך לבקש רשות ממישהו?

אנחנו בוחנים ולומדים את הנושא. יש פרשנות כזו או אחרת. בכל מקרה, בכוונתנו לעשות את כל הדברים שייקלו על אזרחים במדינת ישראל לממש את זכות הבחירה שלהם בשידורי טלוויזיה. כמובן שמבחינה זאת צריך גם לתת דעתנו להיבטים שאתה מעלה כאן.

אני שואל אותך שאלה מאוד פשוטה. האם לדעתכם יש בעיה משפטית שיכולה למנוע התקנה על הגגות או אין בעיה? מחר, כאשר מר ברודט הוא היושב-ראש , שני אנשים ברחוב מסויים ירצו להתחבר ל-DBS ולשים צלחת על הגג. האם יכולה להיות סיטואציה שהם לא יוכלו לשים את הצלחת על הגג? ואם כן, איך אתם מתמודדים עם העניין?

אחדד את השאלה. הרישיון הוא לצלחת בקוטר 60 סנטימטרים. מה אם מישהו שם צלחת של 1.20 מטר על הגג? האם זה בניגוד לחוק או לא?

הרישיון הוא לצלחת בקוטר 1.20 מטר על הגג או בקוטר 60 סנטימטר על מרפסת.

ליותר ממשתמש אחד אפשר לשים צלחת גדולה יותר.

כשאנחנו קבענו 60 סנטימטרים אנחנו השָתְנו עול כבד על מקבלי הרישיונות. במובן הזה שצלחת יותר גדולה, צלחת של 1.20 מטר או של 1.80 מטר, בוודאות משפרת את הקליטה. זה תלוי גם במיקום הגיאוגרפי וגם במזג האוויר באותו מקום. במקומות יותר גשומים, למשל בצפון הארץ, האיומים על הקליטה הנקייה יותר גדולים. במקומות שחונים, הקליטה טובה יותר.

אתה כניראה מתעקש לא לענות לשאלה שלי. השאלה שלי מתייחסת רק לדבר אחד. עזוב את העניין הטכנולוגי. כולנו מסכימים שעל הגג עדיף. האם יש מכשול חוקי להתקנה על הגגות? אולי מר האוזר לא יודע על מכשול. נניח שמחר מר ברודט יקבל הזמנה משני אנשים ברחוב מסויים להתקין צלחת. הוא חושב שהמקום הטוב ביותר הוא על הגג אבל מה לעשות, הגג הוא רכוש משותף והוועד לא מסכים, או שהגג צמוד למישהו שלא מסכים.

מר ברודט יקים את ועדת ברודט ...

אנחנו צופים שאכן יהיו בעיות ואכן יהיו מי שייפרשו את המצב החקיקתי הקיים כמונע או כבלתי מאפשר.

למה?

בשל ההסדרים החוקיים הקיימים. יתכן וייטענו שזה לא מאפשר התקנה. אני רוצה להיות זהיר בנקודה הזאת. אני לא רוצה לקבוע פה את הפרשנות המשפטית. עלולות להיווצר בעיות ולעלות טענות כאלה ואחרות. אנחנו בוחנים את זה ובכוונתנו לקדם ולהסדיר את הדברים כדי להסיר כל ספק, אם הוא קיים.

למה לא עשיתם את זה קודם?

אולי לכם, כממשלה, כדאי לאמץ את המודל שהתקבל פה, אומנם בחקיקה פרטית, לגבי הכבלים ולהביא לנו הצעה כזאת? בעיני לפחות אין זכות מוסרית למנוע התקנת צלחת על הגג. אפילו מתוך טענה של דיני קניין או משהו מעין זה. זה לא פוגע בזכות הקניין של אדם אם אדם אחר רוצה לקלוט שידורי טלוויזיה. כמו שאני לא ראיתי פגיעה בזכות הקניין בזה שמישהו מעביר חוט בחדר מדרגות לקליטת שידורי הכבלים. אני מציע לכם לפנות לחקיקה, כדי לא לכער את המדינה, כדי לאפשר קליטה יותר טובה וגם כדי להוזיל. כי אם תהיה צלחת אחת על הגג אז היא תהיה אחת ולא יהיו 20.

היא גם תהיה יותר גדולה והקליטה תהיה יותר טובה.

גם העברת המערכות שלכם מן הגג אל תוך הבניין, זה שוב דבר שצריך לחשוב עליו. נסה להעביר דרך המרפסות מערכות - זה מסובך.

הבעיה שלי היא במרפסת. לא בגג.

בעיני אין זכות לכער את הסביבה. אין חוק-יסוד שמקנה לאדם זכות לכער את הסביבה, עם כל הכבוד.

יכול להיות שגם יהיו בעיות לגבי החיווט הפנימי, שגם אותן אנחנו נצטרך להסדיר.

עמדתכם ברורה. אני עובר לאנשי משרד הפנים. מר פילזר, איפה אתם עומדים בעניין הזה?

יש לנו הצעה לתיקון תקנות התכנון והבנייה לנושא הזה. יש לנו גם מסמך הנחיות נופיות של תוכנית מיתאר ארצית בהכנה לתקשורת. מבחינת קביעת מדיניות היה מקום שמשרד התקשורת יגיד לנו בצורה ברורה מה המדיניות שלהם. עד כה שמענו דברים שונים.

אבל איכות הסביבה ומראה הסביבה - זה אתם. משרד התקשורת הוא שצריך לספק את השירות.

מבחינה עקרונית העמדה של ועדת-המשנה לתקנות ונהלים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא שיש להתקין על הגג. בבתים חדשים - לחייב הכנה או אפילו התקנה על הגג. בבתים ישנים - גם על הגג, או בחצר במידה ותהיה איזה בעיה מיוחדת שלא תאפשר התקנה על הגג.

האם זה טעון היתר, לשיטתכם?

לשיטתנו זה טעון היתר, למרות שללשכה המשפטית שלנו יש שאלות בעניין הזה, שלא קיבלו תשובה מלאה.

היה צו מניעה לגבי התקנת מזגן בחזית וזה לא תפס בבית-משפט.

האם תהיה עבירה אם מישהו מחר יתקין צלחת על החלון שלו או על המעקה של המרפסת? האם זה חוקי או לא חוקי, לשיטתכם?

האם זה בתוך הבית או על החלון?

לא בפנים. בפנים אף אחד לא יודע. מתחת למיטה זה תמיד בסדר. אני מדבר על התקנה חיצונית, על הקיר או על הגדר.

אני אחראי על מינהל התכנון בלשכה המשפטית במשרד הפנים. אנחנו מכירים את הנושא ממכתבים קודמים של חבר הכנסת פורז. בעקבות זה התקיימו דיונים והנושא הגיע לוועדת-משנה לתקנות ונהלים.

יש בעיה מאחר שלא כל צלחת יכולה להתאים. גם אם הצלחת היא צלחת ניידת שאפשר לקחת אותה מפה ולשים אותה שם. אדם יכול לקחת את הכורסא שלו, שהיא כורסא ישנה, קרועה, בצבע מזעזע, ולשים אותה בחלון שלו או במרפסת שלו. ואותו דבר הוא לוקח את הצלחת ושם אותה. האם זה חייב בהיתר? זה הרי לא מקובע לקרקע. זה שאלה גדולה שבתי-המשפט ידונו עליה. השאלה היא עד כמה זה כבד.

בצלחות הגדולות, שהן מקובעות ומעוגנות, זה חיבור של קבע ושם זה יהיה חייב בהיתר.

האם אתם מתכוונים עכשיו שכל מי שייתקין צלחת יהיה צריך ללכת לוועדה המקומית ולקבל היתר?

כן. אם הדבר הזה מחייב חיבור של קבע אז זה כמו מזגן שחייב בהיתר. כל חיבור של קבע שמהווה שינוי בבניין מחייב היתר. השאלה מתי כן ומתי לא היא שאלה שתיבדק בכל מקרה לגופו.

האם זאת המדיניות או שאתם מתכוונים - הרי יותר הגיוני יהיה לקבוע קריטריונים בתקנות ולומר מה פטור מהיתר. למשל אם זה מושם על הגג - זה פטור מהיתר.

החוק קבע מה חייב בהיתר. לא תקנות יכולות לפטור מזה. החוק קבע שחייב היתר כל מבנה של קבע. נאמר בחוק: למעט שינויים פנימיים בתוך הבניין.

מה החוק אומר לגבי דוד שמש? האם יש מישהו במדינת ישראל שקיבל רישיון להתקנת דוד שמש?

זה חייב היתר.

ומה לגבי אדנית? צריך לבוא אליך ולבקש אישור כדי לשים אדנית?

זה לא חיבור של קבע.

אתה יודע שכדי לבנות את הבניין של אקירוב ניסרו לשגרירות הרוסית בשדרות רוטשילד בתל-אביב את היסודות והזיזו אותה. אז היא לא מבנה של קבע, היא ניידת.

יש פסיקה של בית-המשפט העליון.

גם אוטובוס שעומד באותו מקום כל הזמן ומשמש כקיוסק הוא מבנה של קבע. וגם אוהל.

יש היום עתירה לגבי רפסודה שעומדת במקום אחד כבר 4 שנים במפרץ אילת. בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה התייצב ואמר שזה מהווה חיבור של קבע, למרות שזה לא מחובר, ולכן זה חייב בהיתר.

אתם נכנסים לאזרח לתוך הנשמה.

מה אומר סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה?

הגג הוא משותף. במדינת ישראל גם בקרקע פרטית - ואני בא מתחום הנדל"ן - לא קרקע מינהל, גם אז הגג הוא משותף כי יש מערכות משותפות. הדיירים משלמים במשותף מס על החזקת הבניין, על המעלית, יש מיכל מים על הגג, יש משאבות. אף אחד לא יוכל לבוא ולהגיד שהוא קנה את הגג. כשיש מערכות משותפות אין מושג כזה. הוא גם צריך להראות שיש לו ביטוח על הגג למקרה שמחר תהיה דליפה או רעידת אדמה וכדומה, כי הגג הוא גג משותף.

לכן אני אומר, כל העניין הזה, אם מישהו צריך לשנות את החוק - זה הם שצריכים לשנות את החוק.

זה חוק עתיק יומין שקיבל סימוכין מבית-המשפט.

יש 6 מיליון אזרחים במדינת ישראל, יש בממוצע 4 נפשות לדירה, יש מיליון דודי שמש במדינת ישראל. הוא אומר שבשביל להתקין דוד שמש צריך רישיון. אני אומר לך שלאף אחד אין רישיון להתקנת דוד שמש. מה שאתה אומר הוא לא חוקי.

היום זה חוקי.

אף אחד היום לא יגיד לאזרח שעליו לבקש בקשה לשימוש חורג כדי להתקין דוד שמש. זה חוק שהתאים לפני 40 שנה ולא מתאים היום.

מה ההבדל ביניהם לבין אנטנות סלולריות?

אני חושב שאת כל הדיון הזה היו צריכים לעשות, אם בכלל, לפני מתן הרישיון. היות ויש היום רישיון זה סתם ללכת ולטחון אוויר. אם אדם גר בכפר מסויים ויש לו גינה פרטית, אף אחד לא יכול למנוע ממנו. אם זה גג משותף, אני אומר לך, אף אחד לא יכול למנוע.

צריך אישור של 75% מהדיירים.

אתם צריכים להגיע למצב שלכם לא יהיה כדאי כלכלית, לצרכן גם לא יהיה כדאי, כי בסופו של דבר הכל מסתכם במחיר, כמה זה עולה. כשאתה משווה בין התקנת תשתית זמנית דרך המרפסת מול התקנה על גג משותף, שהיום יש בו פילרים ומערכות משותפות - בגג ההתחברות לתשתית היא הרבה יותר זולה. חברת DBS צריכה לשאוף למערכות משותפות. זה גם הרבה יותר אסתטי.

אמרנו את זה. זה מה שביקשנו.

יש בעיה אחת, אם ביקש את זה דייר אחד מי ישלם בשביל זה? מי ישלם בשביל האנטנה? זה רכוש משותף. זה יהיה שייך לבית.

זה כבר עניין אחר. זה עניין עסקי. הם צריכים להחליט. יכול להיות שהם יחליטו שהם רוצים להתקין את זה חינם. הם יכולים לבוא ולהגיד שכדאי להם לחבר לגג מסויים אם יש 40% ביקוש בבניין.

דבר אחד טוב ייצא מכל הסיפור הזה. זה בעיקר - ואני בא מהנגב - ליישובים המרוחקים, קיבוצים, מושבים וכפרים של הבדואים, שעדיין לא קולטים את כל מה שמשודר.

138,000 משפחות.

אני רוצה לשמוע את הארגונים לאיכות הסביבה.

יש חברי כנסת שביקשו לדבר.

חבר הכנסת שירי אמר שהוא צריך לצאת. האם אתה רוצה עדיין לדבר, חבר הכנסת טיבי?

הוא דיבר בשמי, כשהוא הזכיר את הכפר.

אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לברכות על תפקידך החדש. שתצליח בו לא פחות ממה שהצלחת בחקיקה הסביבתית עד היום. אני מניח שהעמיתים כאן יאמרו: ובחקיקה הכלכלית. שיהיה לנו רק טוב.

כאשר אתה מגן כאן על הסביבה אני יכול לשבת שקט בכסאי כמעט. את זה כבר למדתי מהניסיון המשותף הרב שלנו. אין ספק שהאנטנות עלולות להיות מיפגע סביבתי אבל כאשר הן מטופלות כראוי המצב יכול להיות סביר ושפיר.

הייתי רוצה להעלות כאן נקודה מסויימת. אנחנו נמצאים בעידן המבננים והשכונות המחווטים. היום אנו נמצאים במצב שבשכונות שלמות כל מה שהיה פעם על-קרקעי, בעיקר מטעמי אסתטיקה בתחילה, ירד אל תת הקרקע. היום הכל מחווט ומצונר ונמצא כמעט באותה מערכת של כבלים. אפילו במקומות מודרניים ממש, גם בארץ.

כלומר אין שום מניעה לבוא וליצור סיסטמה שאנטנה אחת, ותהא אולי אפילו יותר גדולה, במיוחד בשכונות חדשות, תבוא על גג של המבנה הגבוה ביותר, או הראוי ביותר, והמומחים - ואני לא מומחה לכך, אנשים שמומחים מקצועית - יאמרו היכן ומה, וממנו היא תשרת עשרות, מאות ואולי אפילו אלפי צרכנים, ובא לציון גואל. עם שיטה נכונה של חיווט - ואם צריך להנחות את אנשי מינהל התכנון - - -

זה לגבי איזורים חדשים. מה עושים לגבי המקומות הקיימים? הרי רוב הארץ כבר בנוייה.

אדוני היושב-ראש, גם לגבי מיבנים קיימים ושכונות קיימים, אם אנחנו ניקח את אלה מהן שניבנו בשנים של עידן החיווט - למשל, הבית שלי ניבנה בשכונה שנבנתה לפני 18 שנים והכל כבר נבנה מתחת לקרקע, הכל מחווט.

מה אתה אומר על הצלחות החדשות?

צריך למזער את מספר הצלחות, בזה אין ספק. המגמה שלך נכונה, אדוני היושב-ראש. אנחנו בטח לא נדבר נגד הקידמה ונגד האלקטרוניקה. בסופו של דבר, אם אנחנו לוקחים את ערוצי התקשורת מול ערוצי התחבורה ומשווים מי מהם גורם ליותר נזקים סביבתיים, הרי אין ספק, וכולם כאן יסכימו, שהתנועה התחבורתית היא הרבה יותר בעייתית מהתנועה התקשורתית.

אנחנו כמו אלה שרוצים להתקין עכשיו ממיר קטליטי. אנחנו בעד זה שהתנועה תימשך אבל רוצים שהיא תעשה כמה שפחות נזק. אנחנו לא רוצים לתקן ללוויין. אנחנו רוצים לוויין.

האם שמעתי טוב, אתה מדבר על ממיר קטליטי? מה רצה אדוני לומר על הממיר הקטליטי?

אפשר למנוע זיהום בשתי דרכים: לעצור את התנועה - זה גם כן ימנע את הזיהום; או לאפשר אותה עם ממיר. אותו דבר פה. לא לעשות כלום, או לאפשר שידורי לוויין עם צלחות מתקבלות על הדעת.

אני רוצה לומר במאמר מוסגר, ברשותך, שבמדינת ישראל נוסעות מאות אלפי מכוניות כאשר הנהג משוכנע שהוא פועל לטובת איכות הסביבה אך הממיר שלו כבר לא פעיל.

אומנם נושאי תחבורה הם גם בסמכות הוועדה אבל עוד לא הגענו לזה.

המשרד לאיכות הסביבה, בבקשה גבירתי.

אני אחראית במשרד לאיכות הסביבה על נושא הקרינה האלקטרומגנטית. יש שני היבטים שמעניינים במיוחד את המשרד לאיכות הסביבה. הראשון הוא ההיבט הנופי. אנחנו יושבים יחד עם משרד התקשורת ועם משרד הפנים בתמ"א 36, שאחת מההוראות שלה תטפל בצלחות ביתיות וצלחות לוויין בכלל. הם יקבעו את המיקומים החדשים, שיימזערו את מספר הצלחות על בניין. כמו כן, לגבי צלחות שכבר קיימות תהיה תקופה של הוראות מעבר, שייאפשרו לאותו מתקין זמן כדי לעמוד בחוקי התמ"א. מההיבט הנופי גם אנחנו כמובן מברכים מאוד על צמצום מספר הצלחות.

מה אתם אומרים לגבי בניינים קיימים?

הם יטופלו בהוראות מעבר.

אתם מדברים על איזושהי תיאוריה. עכשיו אנחנו מדברים על כך שעוד מעט החברה שנמצאת פה, שהיושב-ראש שלה הוא מר ברודט, תתחיל להתקין מאות אלפי צלחות כאלה. איפה אתם עומדים בעניין הזה? האם זה מעניין אתכם או שאתם עוסקים רק בעתידנות?

זה מעניין אותנו, אבל שוב אני אומרת, זה ההיבט התכנוני והנופי והוא יילקח בחשבון. הם יצטרכו היתרי בנייה.

האם זה נראה לך סביר לבקש על כל צלחת היתר בנייה?

יכול להיות שיהיו צלחות שיהיה להן פטור מהיתר בנייה.

איפה הן מותקנות - זה לא מעניין אתכם?

זה מעניין מאוד. דיברנו על צלחות לקליטה שהן צלחות קטנות. אותנו במשרד לאיכות הסביבה מעניין יותר הנושא של הקרינה.

זה דבר אחר. אני יודע את כל הסיפור של קרינה. אנחנו מדברים כרגע על ההיבט האסתטי. בכל זאת איכות סביבה זה גם יופי. האם אין לכם עמדה? האם שקלתם מה אתם רוצים שייקרה עם הצלחות האלה?

יש לנו עמדה. הצלחות האלה מבחינה חוקית אנחנו לא יודעים איך ליישם אותן.

אם החוק לא טוב אז אתם צריכים ליזום תיקון. הלא כך? כך לימדו אותי.

זה יהיה במסגרת התיקון לחוק התכנון והבנייה. במסגרת התמ"א אחת מהאפשרויות היא להוסיף תקנות וחוקים כדי שייאפשרו - - -

עד שאתם תתקינו תקנות וחוקים יהיו פה 100,000 צלחות. בסדר, לא נורא.

מי מארגוני הצרכנים מבקש לדבר?

אני מייצג את רשות הצרכנות של ההסתדרות. זה השם החדש של מה שהיה הרשות להגנת הצרכן.

אדוני היושב-ראש, גם אנחנו נצטרף לברכות. אני מקווה שבנושאים צרכניים אולי יבוא שינוי בכמה עמדות שלך עם היבחרך לתפקיד יושב-ראש הוועדה.

האם קודם הייתי אוייב הצרכנים?

לא בדיוק יד ימינם.

מאה אחוז, אני אשנה את כל עמדותי מעכשיו.

לגופו של עניין, דווקא מזווית צרכנית, אני חושב שעניין של איכות סביבה ואסתטיקה זה גם אינטרס של הצרכן. עד כמה שאני יודע העניין לא מוסדר חקיקתית. היום לא ברור אם מותר או אסור לבנות על הגג. אנחנו בהחלט רוצים שזה יוסדר.

אנחנו בעד שיהיו צלחות על הגג. שלא בכל מרפסת תצוץ צלחת, בגדלים ובצבעים שונים. אומנם יש פה את העניין של חופש הבחירה וכולי, כמו שמר צבי האוזר אמר, אבל עדיין יש את האינטרס של הסביבה שבמקרה הזה גובר. כנציגי הצרכנים אנחנו בעד זה שהנושא יוסדר.

לדעתי גם צריך לבדוק את העניין של היתרי בנייה.

יתכן שגם בחוק המקרקעין צריך לעשות איזשהו תיקון, בדומה למצב של דודי שמש, שם הגדירו, כדי שלא תהיה בעיה עם זה.

בכל מקרה אנחנו רוצים שהצלחות תהיינה על הגגות ואם יהיו מקרים מיוחדים שבהם זה בלתי ניתן אז נסדיר את זה נקודתית.

אני מהמועצה הישראלית לצרכנות. אני מבקשת קודם כל לשאול שאלה על היבט שבכלל לא עלה כאן וזה הנושא של התשלום. אולי אפשר לקבל תשובה.

האם הצרכן ישלם יותר כשהוא יהיה מחובר לצלחת אישית או כשהוא יחובר לצלחת של כל הבניין?

זה דבר אחד. יש לזה משמעות לגבי ההתייחסות. אם יש לזה גם היבט של תשלום ושמים צלחת על הגג, אני לא יודעת איך יהיה התשלום הבודד. אני לא יודעת מה ההבדלים בתשלום. יש בעיה עם זה. זה משפיע על הצרכן הבודד. זו שאלה שאני מבקשת שאחר-כך יתייחסו אליה.

מי שרוצה מחובר לצלחת, נכון?

אני לא יודעת. אני רוצה לקבל תשובה כוללת לגבי ההיבט של התשלום.

אי אפשר לקלוט בלי צלחת.

אפשר לדעת מי מהדיירים כן משתמש ומי לא, נכון? אם לא כל הדיירים רוצים להתחבר, זה אפשרי. 5 יכולים לאסוף כסף ולקנות צלחת משותפת. יש פה יתרון כספי פשוט - - -

יש יתרון לגודל. אני כבר אומר, לחבורה יותר גדולה ההתקנה תהיה יותר זולה.

אני חושב שזה המנגנון הכי טוב.

אני מוכרח לתת לחברת הכנסת חזן עכשיו לדבר כי בשעה 12 היא צריכה לצאת לוועדת הכנסת.

3 נקודות מאוד מהירות.

נקודה ראשונה, אני באמת מברכת על הכנסת טכנולוגיות הלוויין לארץ. אני חושבת שהגיע הזמן שניזכה לתחרות. זה פותח לנו אפשרויות בחירה. אני מסתכלת גם מנקודת ראות צרכנית. אני חושבת שעמדתי הבסיסית ברורה רק מהאמירה הזאת.

נקודה שניה, אני מודה שאני יושבת בדיון הזה ואני פשוט מתפלאה איך אפשר כל הזמן להציק לבני אדם ולמנוע מהם לעשות דברים שנראים לי דברים כמעט טבעיים, עכשיו כשאנחנו נמצאים בכלכלת שוק מתקדמת ותחרותית.

אני רוצה להציע, אדוני היושב-ראש, או שוועדת הכלכלה תיזום את התיקונים הנדרשים לחקיקה, או שהיא תבקש באותה מסגרת הצעות מהגורמים השונים. אני מציעה שנקדם את זה עכשיו, לפני שאנחנו נצטרך לטפל בתוצאות של היעדר חקיקה. זו ההצעה הקונקרטית שלי, שנעשה את החקיקה. נוכל בצורה כזאת גם לקחת בחשבון את כל הגורמים.

יש לי שתי בקשות לחברת הלוויינים DBS.

בקשה ראשונה, יש לי רושם שחלק ניכר מהעניין של האסתטיקה אפשר לפתור על-ידי אחידות מסויימת של הצלחות, או מיתקנים שיכולים קצת לייפות. הייתי רוצה שתשתמשו בדימיון שלכם, ליצור מצב שלא יהיו 20 סוגים שונים של צלחות וכל אחת במחיר שונה - אחד יותר זול והשני יותר משופע.

השאלה היא האם יש אפשרות ליצור טכנולוגיה של קליטת לוויין שהיא פחות מכוערת מהצלחות האלה. אני לא יודעת. אני מתארת לעצמי שחברות הלוויין בעולם כבר התחילו לחשוב על מיזעור הצלחות או לעשות כזה דבר. אני שמה פה סימן שאלה.

זה מה שהלוויין "עמוס" יודע לתת.

הבעיה היא פה עוצמת הלוויין ולא הצלחת. היום יש צלחות במקומות אחרים בעולם שאפשר להציב אותן על חלון, צלחות זעירות.

בעתיד הרחוק זה יהיה יותר קטן.

אין להם ברירה. הם צריכים להשתמש ב"עמוס".

זה תלוי באלומה של הלוויין.

אני מבינה שצריך לקלוט, אבל השאלה היא מה קולט ואיך הוא נראה. לפני שנתיים לא חלמנו שיהיה לנו כזה דבר קטן. לכן אני חושבת שבעידן כזה יתכן מאוד שכדאי לכם להשקיע גם בטכנולוגיה ממזערת יותר, שתישען על "עמוס" או מה שייבוא אחרי "עמוס". אני מתארת לעצמי ש"עמוס" זה רק ההתחלה ולא הסוף.

אני חושב שאין שום טעם ללכת נגד הזרם ולחשוב על עוד הגבלות ולדרוש רישיונות מיותרים.

יש כניראה בעיות בחקיקה. אני מצטרף להצעתה של חברת הכנסת נעמי חזן ומבקש מהנוכחים פה לתת לנו הצעות ספציפיות לשינויי חקיקה, ברוח הדברים ששונו על-ידי חבר הכנסת פורז בחוק הכבלים, בנושא הבית המשותף, עם המעליות וכל יתר הדברים.

יש יתרון סביבתי וכספי גם יחד שהדברים האלה יהיו משותפים. לא צריך לחייב הסכמתם של 70% או 75% מהדיירים. אין לזה שום טעם. מי שלא רוצה, לא רוצה. אם ירצה - יאכל. לא ירצה - לא יאכל. אני חושב שכדאי לכם, אולי למרות העניין הכלכלי של יצרני הצלחות, לעודד דווקא את רכישת הקולטים המשותפים. צאו בקמפיין - אולי גם ארגוני הצרכנים וארגוני איכות הסביבה יכולים להצטרף - לעידוד השימוש המשותף בצלחות, בשביל לצמצם את מספר הצלחות. יש לזה יתרון מעבר לעניין הכספי.

אני לא יודע אם בתקנות התכנון והבנייה אפשר, גם ללא שינויי חקיקה, נניח להוציא את הצלחת המשותפת מכלל הדברים שמחייבים רישיון, כך שאם זו צלחת אחת לבית שלם אז לא צריך רישיון. גם הצמצום הביורוקרטי הזה יכול לעודד פה דברים נכונים.

אני חושב שמעבר לזה הנושא הוא פשוט, וטוב שעברנו שלבים יותר קשים של מאבקים עם חברות הכבלים. זה כבר קטע רגוע.

עוד לא לגמרי, אבל.

פחות או יותר. לגבי שימוש בעתיד: אכן נאמר כאן שכניראה בתכנון השכונות החדשות כבר יהיו יסודות לאנטנות.

אני מסכים לכל מה שנאמר. אני חושב שהבעיה העיקרית שראוי לקחת לתשומת לב זה הנושא של ההתלהבות מהביורוקרטיה. מפתיע אותי כשאני רואה את זה אצל נציגי הצרכנים, שמתלהבים מזה שייצטרכו לעבור בוועדה מקומית. ואולי גם יצטרכו את הוועדה המחוזית או המועצה הארצית לתכנון ובנייה?

יצטרכו רישיון בנייה.

עם כל הכבוד, צריך לחשוב קצת במושגים - כמו שאמרה חברת הכנסת נעמי חזן, בצדק - של מדינה מודרנית, שצריכה לנסות ולהפיק את המקסימום בתנאים הקיימים ולא להכביד.

זה עולם שלישי.

מי הארגון שאתה מייצג?

"קו חם לצרכן". אנחנו ארגון הצרכנים היחיד הבלתי תלוי במדינת ישראל.

סליחה, יש לי על זה חילוקי דיעות. אני מייצגת ארגון צרכנים ייצוגי ואתה לא.

אני לא מסכים לזה. אנחנו כרגע לא נמצאים בדיון על מי הוא ארגון הצרכנים הייציג ואת מי אתה מייצג.

הרעיון צריך להיות לפשט את התהליכים בנושא הזה, כפי שאמר חבר הכנסת יורי שטרן, בצדק. צריך לנסות ליצור מערכת שתשרת מספר משתמשים, ולא משתמש אחד, על כל צלחת. למרות שתמיד זה טוב להיות קרוב לצלחת ... יחד עם זה, לא צריך להפריז עם העניין הזה.

עדיף להיות רחוק מצלחת גדולה מאשר צלחת קטנה לידך.

בעניין הזה נדמה לי שזה הכיוון שצריך ללכת אליו מבחינת הראייה של טובת הציבור.

אני יושב-ראש עמותה בשם "קו חם לצרכן", שהיא ארגון צרכנים ייציג המוכר על-ידי משרד המשפטים. אנחנו כרגע ארגון הצרכנים הייציג הבלתי תלוי היחיד במדינה.

אנחנו עוסקים בזה לפחות 3 חודשים. לפני 3 חודשים באתי אל מר צבי האוזר. ישבנו בעת השימוע הגדול של הכבלים מול ה-DBS. שם העלינו את הנושא הזה, של האנטנות של ה-DBS.

לא אנטנות. צלחות.

של הצלחות. צלחות ואנטנות, אותו דבר. העלינו את הנושא הזה ולא רצו לדון בו. דרך אגב, זה נמצא בנייר עמדה שלנו, שאפילו הגיע למר ברודט.

כי לא על זה היה הדיון. לא שלא רצינו לדון. דיברו שם על ה"טירינג".

תן לו לומר מה שהוא רוצה.

הוא מייצג אותך כרגע כצרכן.

לפני בערך חודש וחצי בבג"ץ של חברות הכבלים העלינו גם את הנושא הזה. ובג"ץ אמר: זה לא בפנינו.

אתמול הגשנו עתירה נגד המשרד לאיכות הסביבה, נגד המנהל של גברת שיאלה קנדל במחלקה לקרינה, וגם נגד השרה לאיכות הסביבה ונגד משרד הפנים, בנושא האנטנות הסלולריות. אבל בעצם בנושא של הבג"ץ שהגשתי אין שום הבדל משום שאנחנו טוענים שלפני שמתקינים אנטנה סלולרית צריך לקבל אישור בנייה.

אבל אצלנו אין קרינה.

בבג"ץ שלנו במפורש אנחנו מצטטים את בית-המשפט העליון, שטען שזה פגיעה חמורה.

דבר לגוף העניין. לא על בג"ץ. אנחנו מדברים על צלחות לקליטה. בג"ץ יפסוק מה שהוא צריך לפסוק.

יש לנו מספר בעיות עם העניין הזה. ברגע שייתקינו אנטנה בכל חלון, זה יהיה זוועה. זה 250,000 אנטנות בחלונות. זה יהרוס חזיתות של בתים. זה יהרוס את כל התכנון. מבחינה זאת אנחנו אומרים שזה פסול לחלוטין.

אנחנו בהחלט תומכים באנטנה מרכזית. אבל דבר ראשון, היא צריכה להיות בהיתר בנייה. הייתרון של היתר בנייה הוא שהעירייה דורשת חתימה של 75% מהדיירים. זה תקין. אם אדם רוצה לשים רכוש, שהוא רכוש משותף, שבעצם יצטרך להיות רכוש של כל הבית, הוא לא יכול לעשות את זה לבד, הוא לא יכול לעשות את זה עם החבר שלו אלא הוא צריך לקבל הסכמה של ¾ מהדיירים.

במילים אחרות, לעולם זה לא ייבנה כחוק.

אני לא חושב שזה לא ייבנה כחוק.

יש בעיה למשל עם גגות רעפים. על גג רעפים אי אפשר לשים כזה דבר. כמו שקשה מאוד לשים קולטי שמש על גג רעפים. אנטנה כזאת יהיה קשה מאוד לשים על גג רעפים.

אין שום בעיה.

דבר נוסף, נושא של קירות: אם הקיר של הדירה שלך לא פונה לכיוון הלוויין ואתה רוצה שמישהו ישים לך צלחת, אז תתקין על הקיר ליד השכן שלך. זה פסול מעיקרו.

בארץ עד היום, על כל פנים בבתים הישנים, ובניגוד לרוב העולם, לא בונים עם פירים. זה אומר ששוב הם יצטרכו לזרות חוטים לאורך הבניין. זה הורס את חזיתות הבתים, זה הורס את הצורה החיצונית.

בארצות-הברית - אנחנו בדקנו את זה בצורה מאוד מאוד מעמיקה - יש שני סוגי של מערכות: יש שם מערכות צלחות אישיות, שזה ה-HSD וה-DBS, שנקרא שם .... ו"אקו סטאר"; ויש סיסטמה של צלחות איזוריות, שזה הרבה יותר חכם. צלחת איזורית יכולה לקבל שידור מהלוויין ולעשות את ה-channeling - - -

את זה אפשר בשכונות חדשות.

אפשר גם בשכונות ותיקות כי ההעברה היא דרך אותה תשתית, תשתית מקומית של הלוויין. זה תשתית הרבה יותר בריאה. אני חושב שזה פיתרון שיכול לעבוד מבחינת איכות הסביבה.

אני רוצה להוסיף ולומר שDBS- הוא הזכיין הראשון. יתכן שיהיו עוד. יתכן שלא כולם ייקלטו מ"עמוס". זה אומר שתהיינה מערכות נוספות.

מעבר לשאלה ששאלתי, אני מבקשת להעיר ולהצטרף לדעתה של חברת הכנסת חזן, שצריך לחשוב גם על האזרח הבודד. העניין של ועדי בתים ודברים מעין אלה, זה בפירוש דבר שיימנע את המידע מהאזרח הבודד וייגרום צרות צרורות. יש פה שתי אפשרויות: או שכולם יעברו על החוק, ואת זה בוודאי אף אחד מאיתנו לא רוצה; או שייתנו פיתרון לאזרח הבודד שרוצה ליהנות מה-DBS וועד הבית שלו לא רוצה. עדיין לא קיבלתי תשובה על עניין התשלום. יש הרבה מאוד בעיות בנושא של ועד הבית. צדק היושב-ראש כשאמר ש75%- זה לעולם לא יעבוד.

קודם כל אני רוצה לברך את היושב-ראש, ואני מתכוון לזה. אני מכיר את חבר הכנסת פורז מכמה סוגיות כלכליות ואחרות שבהן היינו ביחד.

עכשיו לעניינו של דבר. אני לא רוצה לחזור פה על החשיבות של ה-DBS כפלורליזם תרבותי והעברת מידע לציבור. יש פה מהפיכה של הטלוויזיה הרב-ערוצית. זאת באמת אפשרות חדשה לצרכן. נאמרו דברים, אפילו לא מספיק, אבל לא זה המקום. אומר רק שהחשיבות של ה-DBS היא מאוד גבוהה.

אני חושב שהדבר החשוב בכל הדיון הזה הוא באמת מקומו של הצרכן. גם ברמה של הפלורליזם התרבותי וגם מבחינת יכולתו באמת לעשות את מה שהוא רוצה לצורך קבלת המיתקון הנדרש כדי לקבל את האינפורמציה הזאת. אם נעמיד לו קשיים ונעמיד לו מגבלות, זה לא רק יהיה מצב שבו הוא לא יקבל שירות. בסופו של דבר הוא יקבל את השירות אבל נהיה בחזקת גזירה שאין הציבור עומד בה. חבל לעשות דברים שהציבור לא יעמוד בהם ושגם תהיה תרעומת והתרעמות גדולה מאוד על השלטון, על המחוקקים, מצד ציבור הצרכנים.

אני רוצה לענות כמה תשובות עובדתיות לשאלות שהועלו פה.

אם חבר הכנסת פורז יבקש מאיתנו נוסח חקיקה כפי שאנחנו רוצים, אנחנו נעמיד את זה. זה כתשובה לנושא הראשון שעלה פה על הפרק.

דבר שני, רק כדי להבהיר את מה שנאמר פה, יהיה תשלום דיפרנציאלי. יהיה איזשהו הפרש בתשלום בין אנטנה אישית לאנטנה של בניין שלם.

האם זה יהיה הפרש משמעותי, באופן שהוא יתמרץ באמת להתקין צלחות גדולות?

הרי ברור שמערכת אחת של קליטה היא יותר זולה מהרבה מערכות קטנות.

אני לא יודע את התחשיבים. אני רק אומר, יהיה ביטוי לעניין הזה. אנחנו מוכנים, ברגע שהדברים יתבהרו מבחינתנו, כי אנחנו כרגע בשלבי התארגנות.

האם יש לך הערכה על המחיר?

אני לא רוצה לומר כרגע שיש לי הערכה.

השאלה רק אם זה יהיה מספיק מתמרץ.

התחרות הראשונה שלהם עדיין היא לגרום לאנשים להתנתק מהכבלים ולהתחבר אל ה-DBS.

אנחנו נמצאים באווירה תחרותית ואווירה כלכלית. התחרות גורמת לכך שתהיינה החלטות כלכליות נכונות. אם נקבל החלטות שאינן כלכליות' בסופו של דבר לא נצליח במיזם הזה. במיזם הזה השקיעו אנשי עסקים פרטיים מאות רבות של מיליוני דולרים. הם ירצו להחזיר את ההשקעה ויירצו שכספם לא יירד לטימיון. זה שונה מהמצב הנוכחי שבו אנחנו נמצאים במונופול אשר קבע את המחירים ללא שום אווירה תחרותית. כל ההחלטות שלנו ייעשו באווירה תחרותית. אנחנו נירצה צרכנים ואנחנו נירצה בסופו של דבר להעביר ציבור מעולם הכבלים לעולם השידורים מהלוויין.

שואלים פה האם אתה מוכן לומר מתי לדעתך אתם תתחילו בשידורים. מתי אדם יוכל לקנות אצלכם מערכת ולקלוט?

אני לא יודע להגיד במדוייק. אני מקווה שלקראת חג הפסח בשנה הבאה. זה המועד שבו אני מקווה שנוכל להתחיל בהפעלה של המערכת.

אנחנו, גם ללא ההערות שנשמעו בוועדה, נעשה כל מאמץ שהצלחות יהיו האסתטיות ביותר. ראיתם את זה גם בצילומים שהוצגו פה. אנחנו נעשה כל מאמץ, גם מבחינת מחלקות השיווק שלנו, כדי שהאסתטיקה תהיה הטובה ביותר.

אם יבקשו מאיתנו מראש לתכנן ולהשתלב כלוויין בשכונות חדשות, ולתת את השירות בצורה אסתטית, זה ייקל עלינו. אם תהיינה איזשהן הוראות תכנוניות בשכונה חדשה, או בעיר חדשה, או בכל איזור חדש, שבהן ישתלב הלוויין, נעשה את זה כמובן בצורה הטובה ביותר. הבעיה היא שאנחנו נמצאים כרגע ב1.6- מיליון משקי בית קיימים. אנחנו צריכים להשתלב ב1.6- מיליון הבתים הקיימים. כלומר, לגבי העולם העתידי אנחנו נעשה את הדברים הללו.

האם אתם תהיו מוכנים להקדים את ההשקעות שלכם בלי שיש לכם עוד מנויים בשכונה שנבנית כדי להכין את התשתית המתאימה לעניין הזה?

לא צריך. אם לפי תקנות התכנון יקבעו שכל אחד חייב ממקום מסויים להעביר חוט, אז בבוא העת הוא יתחבר משני הקצוות של אותו חוט.

אתה אומר שכל ההשקעות יהיו של הייזם?

הקבלן שבונה יצטרך להעביר מנקודה א' למרכז העיירה, ואז לכל בית, למשוך איזשהו חיבור.

ומה יקרה אם יהיו שלושה מפעילים?

לא משנה. היום המערכות הטכנולוגיות מאפשרות להעביר חוט אחד עם המון גידים. הרי אם תשתית הכבלים לא היתה כפי שהיא, בידי המפעילים, והיא היתה נניח ציבורית אז אפשר היה להעביר דרך הכבלים המון מתחרים, שהיו מוכרים לך חבילות וכל אחד היה מתחבר דרך אותה תשתית. אבל זה סיפור אחר.

לגבי כל שינויי הטכנולוגיה בעולם אשר ימזערו את הצלחות ברמת איכויות טובה ביותר: אנחנו נאמץ את זה מייד כי יש לנו אינטרס לעשות את זה ברמה שיווקית וברמה כלכלית.

להערה שנאמרה פה אני רוצה להבהיר, אין בצלחות ה-DBS שום קרינה אלקטרומגנטית ולכן כל החששות שנאמרו פה הם לא רלוונטיים לסוגיה הזאת. הם אולי רלוונטיים לסוגיות אחרות. מבחינה זאת, אין פה בעיה, שהיא אולי רלוונטית במקומות אחרים.

כפי שאמרתי, לגבי כל הצד הסביבתי, לגבי כל הנוף הסביבתי, אנחנו נעשה את המאמץ המקסימלי ביותר, כי זה חלק מייחסי הציבור שלנו.

אני מבקש כרגע, לסיום, לאפשר לנו את ההסדרים החוקיים ואת ההסדרים הרגולטיביים כדי שבאמת נוכל לעלות לאוויר במועד הקרוב ביותר, לטובת הצרכנים ולטובת המשק הישראלי.

יזמתי את הדיון הזה כי התרשמתי שיש בעיה בעקבות מכתב שחתום עליו מר שמשון אילת, סגן מנהל השירות במשרד התקשורת, שענה למר דן עומר, מנהל תחום בקרה על תקנות בנייה במשרד הפנים. שם בין הייתר ציינו שיכולות להיות בעיות שלא יאפשרו להציב צלחות על הגג אם למשל דיירים אחרים מתנגדים להצבת אנטנה, אם אין אפשרות טכנית להתקין את הגג, אם הגג בבעלות פרטית, וכדומה.

אנחנו חושבים שהלוויין, ככלי תחרותי מול הכבלים, זה דבר נכון. אם אני הייתי צריך לעצב מודל איך עושים תחרות, אני חושב שאולי הייתי עושה מודל אחר. אבל לא חשוב. לא ניכנס לזה כרגע.

לנו יש מטרה אחת שהיא משותפת לנו ולכם, וגם למשרד התקשורת - להוזיל את העלות של הצלחות, להקטין את מספרן, וזה גם יישפר את מראה הסביבה. ברור שייער של צלחות הוא גם מכער וגם מייקר. אנחנו לא יכולים להשלים בשום פנים ואופן עם תיזה שאומרת שרואים בצלחת חלק מבנה הטעון היתר. מאחר שאף אחד לא יבקש היתר לצלחת, אלא אם כן הוא מטורף, אז אנחנו אוטומטית אומרים - אני מניח שיש לכם גם איזה תוכנית עיסקית לחדירה - שתוך כמה זמן יהיו 100,000 עבריינים במדינה והחוק לא ייאכף. אנחנו נאמר שבאופן תיאורטי יצאנו ידי חובתנו בזה שאמרנו שכל התקנת צלחת טעונה היתר אם ניקבע שזה מחייב רישיון כי זה שינוי חיצוני בבניין, אנחנו ניקבע איפה היא תהיה, אבל למעשה שום דבר לא יקרה.

כל חברי הכנסת שהתבטאו פה אמרו בדיוק אותו דבר, שאנחנו רוצים לעשות את כל תיקוני החוק שייאפשרו לכם להתקין את זה במקומות הראויים. אני אומר לכם, למרות שעניין של קניין פרטי, זכות הקניין וכל הדברים האלה הם בעיני דברים חשובים, גם בזכות כזאת לא עושים abuse. זאת אומרת, גם אדם שיש לו גג פרטי, או גג צמוד לדירתו, והוא גר בבית משותף, לא יכול לעשות abuse בזכות ולהגיד: תקפצו לי, מצידי שיהיו 50 צלחות, שכל אחד יתקין צלחת על המרפסת שלו, אני לא נותן להתקין צלחת על הגג שלי. כמו שבעוד מקרים מסויימים זכות הקניין הפרטית נדחקת מפני כל מיני דברים. למשל צנרת חשמל או צנרת טלפון אפשר להעביר גם בתחום הפרט. אפשר לעבור דרך מגרש פרטי של מישהו ולהעביר חוטי טלפון ולהעביר כל מיני תשתיות אחרות, או ביוב. אדם לא יכול להגיד שהוא לא רוצה שייעבירו ביוב בחלקה שלו.

לכן אני מאוד מבקש מכם, אני פשוט די מאוכזב שבפאזה הזאת, כשכבר קיבלתם את הרישיון, לא דאגו לתת לכם את הכלים המשפטיים המקסימליים כדי שתוכלו להתמודד עם הבעיה. אבל בסדר, עוד לא מאוחר. מאחר שיש לכם עד פסח שנה הבאה, עד אז במאמץ גדול אנחנו יכולים לעשות את זה.

כמובן שאני אשמח מאוד אם תהיה יוזמה של הממשלה, שתגיש תיקון, בין אם זה לחוק התכנון והבנייה או לדבר אחר. אגב, כן צריך תיקון לחוק התכנון והבנייה, שזה לא יהיה פעולה טעונת היתר.

באנגליה ובארצות-הברית עשו אותו דבר.

אני לא חושב שראוי שאנחנו נהפוך 100,000 איש - אני לא יודע כמה אתם רוצים - מייד לעבריינים.

400,000.

אני לא רוצה להפוך כל מספר של אנשים לעבריינים. מצד שני אנחנו צריכים גם להבטיח שנניח אם הצלחות עוברות קוטר מסויים - כן זאת תהיה פעולה טעונת היתר. וכמובן את העניין הזה, שאתם תוכלו להתקין את זה על הגגות או במקומות אחרים ושכל מיני טענות ומכשולים מיותרים לא יועמדו בדרככם.

אני גם רוצה להגיד לכם, אני מצפה מכם שאתם לא תספקו שירות למי שייתקין צלחת שלא בהתאם לכללים שייקבעו.

מה זאת אומרת? אנחנו מתקינים את הצלחות.

קיבלתי מכתב ממשרד התקשורת האומר ש"אין אנו רואים מקום לחייב את המנוי להתקין צלחת על-ידי בעלי הרישיון, אלא שתהיה לו אופציה להתקנה עצמית".

הוא יקנה את הצלחת. יכול להיות שההתקנה תהיה - אבל הצלחת תהיה בסטנדרט שאנחנו נקבע. את הצלחת הוא קונה מאיתנו.

לא ניתן שיהיה ים של צלחות שונות.

הייתי רוצה להגיב על הדברים. אני במקרה אחראי על האדם שכתב את זה.

העמדה של משרד התקשורת היא שזכותו של הלקוח היא לבחור את הדרך הכי טובה עבורו כדי לקבל את הקליטה. זה מקובל עלינו. אנחנו לא רוצים שום דבר. אנחנו הולכים אחרי המדינות הכי נאורות. ארצות-הברית זה דגם מספיק טוב. אפשר לקנות ציוד של קליטה לוויינית בחנויות מורשות. הציוד הוא מורשה, ובסוף הלקוח צריך לעשות הסכם התקשרות עם חברת ה-DBS.

הבנתי, ולמרות הכל זה לא סותר את מה שאני אומר. תיכף תשמע למה.

ציוד מורשה - אז יכולות להיות כל מיני צלחות. לאו דווקא מהדגם שגברת מיכל רפאלי-כדורי הציגה.

אני רוצה להבהיר שעל-פי הרישיון בשנה הראשונה חובת ההתקנה היא על החברה. לאחר שנה ראשונה - אפשר.

בכל מקרה זה מורשה, לא פיראטי.

אני רוצה להסביר למה אני מצפה. זאת טלוויזיה למנויים. בטלוויזיה למנויים אתה יכול לנתק בכל עת את מי שאתה רוצה כי הוא לא שילם. אותו הדבר, אני מצפה ממך שאתה תנתק את מי שקנה ציוד מורשה והתקין אותו לא במקומות שאושרו בחוק. זאת אומרת, אם מישהו, תוך כיעור הסביבה או תוך איזה פעולה, מתקין לא במקומות שאנחנו קבענו, אתם תנתקו אותו. תגידו לו: אם אתה רוצה את השירות, תתקין כחוק.

אם אנחנו בסוף ניצור את המודל שבבית משותף יש צלחת אחת והיא יותר זולה, ואם אדם אחד מאיזשהו טעם דווקא רוצה לתלות את זה על הקיר הצדדי של הבניין, לכער את הבניין ולא להתחבר לצלחת המרכזית - שלא תיתן לו שירות.

אתה אומר שיש לו את האופציה להתחבר לצלחת המרכזית.

כמו שהיה תיקון לחוק לא לספק חשמל למי שבנה מיבנה לא חוקי, כחלק מהמלחמה בבנייה הלא חוקית. אותו דבר לגביכם. אני רוצה לתת לכם את כל הכלים, ושתעשו את זה יפה, אסתטי, נוח וזול. אבל נגד אלה שלמרות הכל מחליטים ללכת נגד מה שמותר - שאתם תעזרו לנו לשמור על ארץ ישראל יפה.

האמירה הזאת מקובלת עלינו.

הבעיה להערכתי תהיה לא עם אותם אזרחים שייתחברו לפלטפורמות של מנויים, כדוגמת חברת DBS, אלא עם אותם עשרות אלפי אזרחים שקונים צלחות קליטה וקולטים שידורים חופשי מהאוויר.

זה המצב הקיים היום.

תעזור בעניין הזה.

מר האוזר, עד היום לפי החוק, ואני לא מציע לשנות אותו, לפי חוק התכנון והבנייה צלחת בגודל מסויים היא מבנה והתקנתה טעונה היתר. זה סיפור אחר אם אוכפים או לא אוכפים את החוק.

אני קודם כל רוצה שלגבי אותם אנשים שייתקינו צלחת לקליטה מהלווין דרך מר ברודט, שלא יראו בזה מבנה ולא יתבעו מהם היתר בנייה. זה פשוט אבסורד.

דבר שני, אני רוצה לתת לחברת הלוויין את כל הכלים כדי להתקין את זה באופן אסתטי וגם בהליך מקוצר, כדי שכל מיני גורמים שלא מפרגנים לא יוכלו לשים מכשולים.

אנחנו רוצים גם לוויין, אבל אנחנו גם רוצים ארץ ישראל יפה. תודה רבה.

מר דוד ברודט יעביר לנו נוסח חקיקה ואנחנו נעשה הצעת חוק פרטית, אם יהיה צורך. אם הממשלה רוצה ליזום הצעת-חוק ממשלתית, מה טוב. אבל אני לא יכול להכריח את הממשלה להגיש הצעת חוק.


הישיבה ננעלה בשעה 12:25