כספים 8.1.2003



59
ועדת הכספים
08.01.2003



הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי

פרוטוקול מס' 462
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ה' בשבט התשס"ג (8 בינואר 2003), שעה 10:00

(1) צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תיקון), התשס"ג-2002.

(2) תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה),
התשס"ג-2002.

(3) תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות וניהול
התחייבויותיו) (תיקון), התשס"ג-2002.

(4) תיקון בתקנון הבורסה - סליקה ומשמורת של ניירות ערך שאינם נסחרים
בבורסה.

(א) כללים לרישום ולמסחר של ניירות ערך מסחריים.
(ב) תעודות סל.

(א) חברות חו"ל.
(ב) נגזרים על שער האירו - שער קובע למימוש אופציה. (נוסח לא משולב).
(ג) נגזרים על שער מט"ח - תיקונים במועדי הסליקה כספית במקרים חריגים
(נוסח לא משולב).

(5) תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה)
(תיקון), התשס"ג-2002.

(6) תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון במכירת נייר ערך),
התשס"ג-2003.

(7) תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון מעיסקה עתידית)
(תיקון), התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

נושאים 1 ו-2: אבי גבאי - משרד האוצר
דוברת - משרד האוצר
אלדר דוכן - משרד האוצר
אבי נוב - משרד המשפטים
דניאל וקס - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
חיים פריליכמן - מנכ"ל "טפחות", יו"ר הבנקים למשכנתאות
טלי טל - עו"ד, בנק לאומי
ורדה קליפשטיין - עו"ד, בנק לאומי
משה וינרב - התאחדות חברות ביטוח חיים


נושא 3: אייל בן-סימון - אגף שוק ההון ביטוח וחסכון, משרד האוצר
מרגלית בראון - אגף שוק ההון ביטוח וחסכון, משרד האוצר

נושא 4: חגית נאמן - היועצת המשפטית, הבורסה ניירות ערך
אלעזר אמיר-הימל - מנהל מחלקת הפיקוח על השוק המשני, רשות
ניירות ערך

נושאים 5, 6 ו-7: טלי ירון-אלדר - נציבת מס הכנסה
טליה דולן-גדיש - היועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה,
משרד האוצר
יעל ייטב - עו"ד, נציבות מס הכנסה, משרד האוצר
טארק בשיר - רו"ח ועו"ד, משרד משפטים
חיים הוזמן - רו"ח, בנק לאומי
סאמר חג' אחמד - שתי"ל
מאהר בחוס - שתי"ל
שבתאי עזריאל - יו"ר עמותת נמ"ר (נפגעי מס רכוש)

טמיר כהן

שגית אפיק

חפציבה צנעני

צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תיקון), התשס"ג-2002

אני פותח את הישיבה. אנו עוברים לסעיף הראשון בסדר-היום, נושאי מס הכנסה יידחו לשעה יותר מאוחרת. מס הכנסה ביקש לדחות זאת בעוד שעה, ונציגיו יגיעו בשעה 11:00. טלי ירון-אלדר היתה באיזה שהוא מקום שהיא לא יכולה היתה להתפנות, התחשבתי בה ואמרתי שאסדר את סדר-היום קצת אחרת. אני מודיע זאת בתחילת הישיבה. אני מניח, שיש הרבה דברים מעניינים בכנסת היום.

תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2002. אנו מחכים כבר 52 שנה להסבר לגבי איך מחשבים ריבית בבנקים.

השאלה היא האם זה דוקא בנקים. זה לא רק בנקים.

שאלתי את זה על הבנקים.

היינו פה לפני חצי שנה בנושא צו הריבית, וקבענו את צו הריבית לגג של פריים+6.5%. אחרי שוועדת הכספים אישרה ויצאנו לדרך, הבנו מבנקים מסויימים - ואני אומר זאת פה בריש גלי - שניסו להתחכם עם מה שהחלטנו בוועדת הכספים ואמרו: "פריים+6.5%, אבל צמוד למדד" שזה מושג שלא קיים כלל בעולם הבנקאות. לכן, החלטנו לבוא לפה ולתקן זאת כך שלא תהיה כלל שום שאלה לגבי כוונת הוועדה הזו וכוונת ועדת החוקה שלמעשה ביקשה לשנות את חוק הריבית בהתאם. כרגע, אנו מדברים על שינוי הצו בצורה כזו שלא יהיה ספק שמדובר על פריים+6.5% כשאין על זה הצמדה ואין על זה שום דבר וכלום.

האם הצו הקודם היה לקוי באיזו שהיא מלה?

הוא לא היה לקוי. הצו היה ברור. הם פירשו אותו.

זו שאלה של פרשנות.

מעניין אותי דבר אחד: איפה פרדי הבוקר?

אנו מייצגים.

חלילה וחס, אינני מוריד מהיצוג שלכם כלום. פרדי מתחמק.

הוא לא מתחמק. הוא עסוק בנושא הלבנת הון. אני יודע שהוא לא יכול היה להגיע, כי אמרו לי שיש איזה שהוא נושא אחר.

תשאיר לי את הפרשנות. היות ולכם יש בעיה לפרשן, אני אפרשן. אמרתי לכם שאני מומחה לפרשנות פוליטית; זה לא בכדי שהוא לא בא. אשמח מאד, אם הוא יבהיר לי זאת אחרת, כי הסיפור הזה הוא כתם על בנקים שמפרשים זאת אחרת.

אבל, ישנם פה שני נציגים אחרים.

אנו פה שני נציגים שמייצגים את כל הבנקים. אני יושב-ראש סקציית הבנקאים למשכנתאות, ודני וקס הוא משפטן.

רבותי, לא אמרתי כלום.

אני חושב שגם במכתב השר ליושב-ראש כתוב במפורש לגבי בנקים מסחריים: "לאחרונה התברר כי מספר בנקים מסחריים גובים הפרשי הצמדה...". אני, כמייצג את הבנקים למשכנתאות, אומר שאנו מהרגע הראשון פירשנו זאת בדיוק כמו הצו, כמו כוונת המחוקק. אני רוצה גם להיות הגון עם הבנקים המסחריים. אני חושב, שהם לא עוסקים במטריה השוטפת בדברים האלה, ולכן אולי מפה באה הטעות.

כי מלכתחילה זה לא צריך לחול על הבנקים המסחריים.

זה לא מדוייק.

זהו תיקון של חוק ההלואות לדיור.

לא. זהו תיקון של חוק הריבית.

זה במסגרת חוק ההגנה.

זה לא שייך. זה תיקון של חוק הריבית.

רבותי, אנו מדברים כמו פאנל בבחירות. נשמע את כולם, אבל את כל אחד בנפרד.

ברצוני לחזק את דברי אבי גבאי. צו הריבית מאפשר גמישות בריבית, כלומר זה דבר שמשתנה לפי תנאי השוק. גם אם מישהו חשב שצריך לתת הפרשי הצמדה, הרי זו ריבית נומינלית שלוקחת בחשבון ומגלמת בתוכה, כך שאי אפשר פעמיים לעשות זאת.

ודאי. אין ויכוח על מה שאת אומרת. זו פשוט התחכמות.

היא כבר לוקחת זאת בחשבון. חס וחלילה, ושלא יכתבו בפרוטוקול, אם תהיה אינפלציה גבוהה, תהיה ריבית יותר גבוהה.

אין לנו ויכוח עם הגברת.

לכן, גם קבענו את מה שקבענו אז.

לכן, נתְנו זאת משתנה.

ודאי.

אני דני וקס. היושב-ראש, כדי שיהיה מובן, ברצוני לומר שטענתי היא שמלכתחילה לא היתה כוונה להטיל את שיעור ריבית הפיגורים המכסימלית לגבי הלוואות עסקיות, כיון שכל הכוונה בחוק ההגנה על נוטלי הלוואות לדיור היתה לתקן את כל המקרים בהם אנשים לוקחים הלוואות ממשכנתא וקשה להם להחזיר והשאלה היא מה תהיה ריבית הפיגורים עליהם. לגבי הלוואות עיסקיות, תנאי השוק הם שצריכים לקבוע. לגבי ריבית הפיגורים, המשמעות היא: אותו לקוח שלא משלם את החוק וצריך להחזיק - מה תהיה ריבית הפיגורים? אם ריבית הפיגורים תהיה נמוכה מהריבית הרגילים שאלה תנאי השוק, הריבית הרגילה - הוא לא יחזיר את ההלוואות. לא מדובר כאן בכלל על הלוואות עסקיות. לא היה צריך להיות מדובר על הלוואות עסקיות. בטעות צו הריבית מדבר על זה.

ברצוני להבין את השורה התחתונה: האם אתה בעד או נגד? האם אתה בעד מה שהשר אומר כאן או נגד?

אין לי בעיה עם המסלול. יש מסלול נוסף.

לו היית צריך להצביע, האם היית מצביע עכשיו בעד תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה) וכו'?

לגבי התקנות בנוסחן כפי שאנו קיבלנו, התשובה שלילית. לא הייתי מצביע לזה.

כלומר, אתה נגד.

לא הייתי מתקן זאת בצורה כזו. לא מונחות לפנינו התקנות הקיימות.

אדוני, היות ונצטרך כנראה להעביר זאת פה אחד, תגיד לי האם אתה בעד או נגד.

אני נגד.

אסביר לכבוד היושב-ראש, ויש לי אפילו פה גרף שיכול לסבר את העין.

האם יש פה מישהו מבנק ישראל? לא.

יש תגובה של הנגיד.

הנגיד מגיב, שהוא לא צריך להגיב.

לנגיד היתה גישה אחרת מלכתחילה, והוא אמר זאת בפעם הקודמת.

הוא אמר זאת בצו הקודם.

אבל, אין נציג של הבנקים, כך שאין מי שיגיב.

תגידי לנגיד, שגם לגבי הריבית זה לא סתם מופרז אלא מופרז ומופרז.

הנגיד במכתב ביקש: "אודה לך אם בפנייתך לוועדת הכספים מצורף...".

יש לי פה גרף. קרה פה דבר פשוט מאד. שר המשפטים רצה לתקן את החוק, חוק הפינוי, לגבי נושא אגרות לדיור. כספיח של החוק היה נושא ריבית הפיגורים. במסגרת זו, נדרש לתקן את חוק קביעת ריבית פיגורים, ולכן נזקקו לאישור ועדת הכספים. באותה הזדמנות שתיקנו את התיקון של הריבית, יש כאן התייחסות כללית לכל מי שלקח הלוואה כנגד מישכון דירה. דני וקס אומר במידה מסויימת של צדק, שיש שוני בין אדם שלוקח משכנתא בבנק למשכנתאות לאחר.

אני מסכים איתו. לגבי זה, אין לי ויכוח.

יש לי פה טבלת ריביות. ריבית עו"ש על משכורת, בין בנק לבנק - ולקחתי פה שלושה בנקים - נעה בין 17.6% ל-18.1%. ריבית חח"ד פרטי נעה בין 20% ל- - -

היה גם בחוק ההוצאה לפועל- - -

אני רוצה להסביר למה נבעה אותה טעות של אותם בנקים מסחריים. לנו, לבנקים למשכנתאות, אין שום בעיה. ריבית פיגורים בהלוואות היום היא 16.9%, והיא נמוכה בכשני אחוזים בערך מריבית החח"ד הרגילה והיא עדיין ריבית נמוכה מהריבית הקיימת.

האם היא נמוכה?

כן, ואת יכולה לראות ולבדוק זאת. אלה הנתונים נכון לאתמול. זה יחסית לריבית חח"ד. הרי האלטרנטיבה של אדם שנמצא בפיגור היא במקום להיות בחשבון העו"ש שלו, וגם בחוק נקבע במפורש שצריך להתאים זאת לחשבון העו"ש. מכאן מקור הטעות. לפעמים, יש 'עליהום' על הבנקים. אינני מייצג את הבנקים המסחריים, אבל אני חושב שמן הראוי לשים את הדברים על השולחן בצורה ברורה וחדה. לצורך העניין, עשיתי זאת בהמחשה גרפית בולטת.

לכן, בעקרון, אין לנו בעיה. יש לי רק בעיה מסויימת עם הניסוח, ודיברתי עם אבי גבאי קודם. הניסוח, כפי שהוא כתוב בתקנות עצמן, אני חושב שמן הראוי היה לתקן אותו לפחות לגבי סעיף 1(2)(ג). בסעיף 1(2) כתוב: "אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: '(ג) היתה קרן ההלוואה או הריבית בתקופת הפיגור, צמודה למדד...". אני חושב שהעניין הזה יכול להביא לפרשנות מוטעית של אי אילו אנשים שמדובר על קרן ההלוואה שהיא לא בפיגור.

כתוב: "בתקופת הפיגור".

אבל, לא כתוב סכום הפיגור. "תקופת הפיגור" זה נכון. בתקופת הפיגור יש סכומים שאינם בפיגור.

הרי אתם מעמידים את הכל לפיגור.

לא נכון. זה חלק מהחוק.

לא מעמידים.

יכול להיות שאלה שני דברים שהם אחד. התחלנו את הדיון על התקנות ולא על הצו.

מדובר על הצו. זה משהו אחר לגמרי. האם התחלת בנושא: תקנות פסיקת ריבית והצמדה?

כן.

לא דיברו על זה בכלל.

הסברתי את הצו.

אני חולק עליו. אם פתחתי בזה, אינני יכול לומר שהוא הסביר לי משהו אחר.לכן, אני חוזר לזה. פתחתי בתקנות פסיקת ריבית והצמדה, שזה הסעיף הראשון שהופיע לפני.

אם כך, אנו חוזרים לצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תיקון), התשס"ג-2002.

אם חזרנו לצו הריבית, אני מציע לתקן משהו פשוט מאד - במקום המלים: "היתה קרן ההלוואה או הריבית" לכתוב: "היו הסכומים שבפיגור", בתקופת הפיגור, "צמודים למדד וכן הלאה". הכוונה היא, שאם את הסכום שנמצא בפיגור אני גם מצמיד וגם רוצה לקחת פריים זה אסור לי ואני צריך להוריד את ההצמדה.

בעיית ניסוח - למה לכתוב "תנוכה"? אבי גבאי, למה לא לכתוב זאת על דרך השלילה, כלומר: "לא ייכללו הפרשי ההצמדה בריבית הפריים"?

כי לפי חוק הריבית אין סמכות לשר האוצר לוותר על הפרשי הצמדה.

אולי יש הבדל בניסוח. מה ההבדל במעשה?

בניסוח יש הבדל מבחינה חוקית. בצורה הזו אפשר לכתוב, וזה מה שאמרו לנו היועצים המשפטיים.

יש לך פה גם הפרשי הצמדה על קרן וגם הפרשי הצמדה על ריבית. האם אתה מוריד את הכל מריבית הפריים?

קורה פה דבר כזה: ברגע שיש פיגור, אנו לוקחים את כל הפיגור ושמים אותו בסל חדש. כל הקרן שנמצאת בתוך הפיגור צמודה פריים+6.5%. אם מישהו מתחכם ועל זה מוסיף הצמדה, ההצמדה יורדת. כלומר, נשאר נטו פריים+6.5%, וזה מה שכתוב.

בדיוק.

מתוך קרן ההלוואה או הריבית.

האם אתם מקשיבים?

נציג משרד המשפטים, אתה בודאי בעד.

נציג משרד המשפטים, התנועה שעשית - האם פירושה: כן ואתה בעד?

כן.

אולי תציעי כאן מה שאת רוצה. הרי הוא ביקש את זה. תגידי איך את מנסחת.

אני חושבת שהנוסח הנוכחי, "היתה קרן ההלוואה או הריבית בתקופת הפיגור", מתייחס לזה.

גבירתי הנכבדה, "בתקופת הפיגור"- - -

זה כבר שולם.

לא. יש לךְ טעות.

למה לא לכתוב: "יתרת קרן ההלוואה בפיגור"?

לא. אוי ואבוי.

אפשר לומר: "היו סכומים שבפיגור מתוך קרן ההלוואה".

אי אפשר לדבר כולם יחד.

בואו ונבין את המטריה. יש לי הלוואה של 100 אלף שקל עם תשלום חודשי של 1,000 שקל פריים וריבית. עברה תקופה, והאדם חייב 92,000 שקל ביתרת הקרן ויש לו בפיגור 8 חודשי פיגור, קרי 8,000 שקל. רק על 8,000 השקל האלה אני לוקח ריבית פיגורים, ולא על 92,000 השקל.

זה בסדר, אלא שאני צריכה להשתמש במונחים.

אחרי הערתךְ אני מוכן לעזור לך ולכתוב כך: "היו סכומי קרן ההלוואה או הריבית שבפיגור", בתקופת הפיגור, ואז קיבלתְ את הקרן, את הריבית וגם את מה שאמרתי. אינני משפטן.

האם יש הערות?

בסדר.

אני מציעה, שהם ינסחו זאת מחדש כמו שצריך ויביאו זאת שוב לוועדה, כי נסיוני אומר שקוראים זאת אחרי התיקונים ושוב באים לתקן.

מותר לה להציע, ומותר לי לא לקבל. אני עומד להצביע, ולצערי פה אחד.

דני וקס, הא םמה לא נרגעת?! הוא כבר הסכים.

הבעיה איננה רק הניסוח. אנו מדברים כאן על כמה דברים מהותיים. אני חוזר שוב: זה לא צריך לחול על הלוואות עסקיות, מכיון שלא יתכן שאדם שבמקרה נתן בטוחה- - -

אינני יודע איך להסביר לך, אבל בוועדת הכספים לפחות בתקופתי, אני מאד לא אוהב כמה דברים שנעשו כאן בצורה שבנקים. אני די בטוח בדברים. אני לא חלילה נגד הבנקים, אבל אני חושב שאם זה כלול ולדעתי כן צריך לכלול בנקים מסחריים, אז אין ויכוח על זה.

אולי לא הספקתי להבהיר את עצמי.

אתן לך להסביר, אבל לא תשנה את דעתי. זה עומד לעבור פה אחד.

אי אפשר ליישם דבר כזה.

עכשיו, הרגזת אותי. שנה שלמה אני שומע מבנקים כל הזמן שאי אפשר לבצע: לא רפורמה, לא זה ולא זה, וכן שילכו לבג"ץ או למה כתוב שמס הכנסה נכנס לנו לקרביים ולחשבונות. רבותי, אם זה לא היה כולל את המסחריים, הייתי כן כולל. אבל, ברגע שאומרים לי שזה כלול, אז זה כלול.

דבר שני - מדובר כאן על רטרואקטיביות. האם אתה היום תחזיר כספים ללקוחות, שגבית מהם לפני שנים, ביוני?

לא. אין נושא של רטרואקטיביות.

נשמע את נציג משרד המשפטים.

אני לא יודע. אין לי תשובה על נושא הרטרואקטיביות. צריכים לחשוב על זה.

מה אתה מציע לעשות? אתה לא יודע.

אני רוצה לחשוב.

אין פה נושא רטרואקטיביות, מכיון שכבר הצו המקורי התייחס לזה גם לגבי הצמדה, והחלק השני של הצו הוא לא רטרואקטיבי.

הצו הקודם הוא מה-2 ביוני, ועל זה הערנו כבר בצו הקודם. לא ישבנו כאן בישיבה. אבל, הצו יצא. אם יש היום פסק-דין או אם היום יש ההוצאה לפועל או אפילו לא הוגשה תביעה ועדיין נמצא בספרי הבנק, האם אתה יכול להיום להחזיר חזרה בספרים, חזרה לפני ה-2 ביוני, ריבית ברגע שחישבת ריבית לפי 17% צמוד?

אתה לא צריך להחזיר מהסיבה שכבר הצו הקודם התייחס לכך שזו ריבית פריים שכוללת בתוכה - וזו הערה גבירתי, סמדר אלחנני - כבר את ההצמדה. זו לשון ההתחכמות שקודם התייחסו אליה. לא היה טעם מראש לא להתייחס לפי זה.

אני מעמיד להצבעה את צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תיקון), התשס"ג-2002, עם התיקון הקטן שקיבלנו עכשיו. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תיקון), התשס"ג-2002,
בתוספת התיקון שצויין, התקבל.

הצו אושר.

תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2002

הנושא הבא הוא: תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה).

האם אתה הולך להסביר לנו כמה זה טוב?

מה שתשאלו.

לגבי הצו, לא ידעתי. לא התייעצו איתנו, ולכן לא ידעתי.

לגבי רטרואקטיביות, הם חייבים להתייעץ עם משרד המשפטים לפני זה. הם צריכים צריכים לקבל אישור ממשרד המשפטים.

לא התייעצו, ולא ידעתי שום דבר על זה. תמיד כשעולה שאלת הרטרואקטיביות- - -

אנו בוועדת הכספים לא אוהבים זאת. אנו נגד זה בוועדה. אם יש בעיה, הם ישלחו אליך.

זו הסיבה שכתבנו את זה כהבהרה.

לפי חוק ריבית והצמדה, לפני שתוקן התיקון האחרון פה, לפני כשנה, תיקון מספר 8, המצב היה שעל חוב שפסקה רשות שיפוטית שילמו הפרשי הצמדה וריבית במספר שהיה נקוב בחוק. היה נקוב 4%, ועד היום שיעור הריבית הוא 4% צמוד או 16% נומינלי. מצב זה יצר בעיות שהובילו לתיקון מספר 8.

מה יותר גבוה?

היום? לפי המצב היום, רק היום אני יכול להגיד לך את הנקודה.

היום יום רביעי, וביום שישי זה היה אחרת. הפער נראה לי יותר גדול.

נכון. זה לפי התקופה. הפער משתנה. בוא ונגיד, ש זה פחות מ-16.

לפי החוק, הריבית הנומינלית היום היא 16%, ולפי התיקון זה יהיה 7.8% בתוספת 2- - -

מר וקס, לגבי רטרואקטיביות זה עדיין פתוח, למרות שהצבעתי. הם צריכים לבוא למשרד המשפטים ולשכנע אותם שאין כאן נושא רטרואקטיביות.

לקבל אישור לרטרואקטיביות.

אם יש נושא רטרואקטיביות, אינני יודע אם נביא את זה עוד פעם, אבל אנו בוועדה בדרך כלל לא עושים רטרואקטיביות.

זה כבר הוחלט, אבל הייתי מאד שמח אם היו מביאים זאת שוב.

לא. אמרתי זאת לפרוטוקול. הצבעתי בעד התקנות בהנחה שאין נושא רטרואקטיביות בצו או שיש להם אישור ממשרד המשפטים לעשות זאת. זה תלוי במשרד המשפטים.

לפי המצב הקודם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, נקבעו סכומים קבועים וזה היה 4% ריבית צמודה ו-16% ריבית נומינלית.

שאלת אותי האם הריבית יותר גבוהה או יותר נמוכה. הריבית הזו זו לא ריבית שמשולמת למדינה. המדינה היא לא בעלת עניין.

השאלה ששאלתי היא: מה יותר גבוה?

אני רק אומר, שזה לא אינטרס של המדינה שזה יהיה יותר גבוה או נמוך. אין מדובר פה בריבית שמשתלמת למדינה.

לא זו שאלתי, ולא זו תשובתך, ולכן בוא ונתקדם.

מצב זה גרר כל מיני עיוותים, כי הסכומים האלה לא תלויים בריבית הנהוגה במשק. אם הריבית הנהוגה במשק היא למשל גבוהה יותר מ-4% צמוד - הצד שנאלץ לשלם את הריבית הרויח. אם הריבית היתה נמוכה יותר - הוא 'נדפק'. נוצרו מצבים שלחייב מסויים היה נוח לא לשלם, כי בבנק למשל כספו קיבל ריבית גבוהה של יותר מ-4%, והריבית שהוא היה צריך לשלם לבעל חובו היא רק 4%. ואז, הוא פשוט לא שילם; כדאי לו לא לשלם. לכן, נוצר צורך בתיקון מספר 8, כשאמרו: נצמיד, נתאים את הריבית לפי חוק פסיקת ריבית.

התקנות האלה, שמונחות כרגע לפני הוועדה, נועדו להתאים בין גובה הריבית לפי החוק לבין הריבית הנהוגה במשק. איך עשינו זאת? יש שלושה סוגי ריביות: ריבית צמודה, ריבית נומינלית וריבית על חוב במטבע-חוץ. היום, זה 4% צמוד, לפי החוק ולא לפי התיקון שלנו, 16% נומינלי, ולגבי חוב במט"ח לפי הפסיקה פוסקים לפי החוב הנומינלי שזה 16%. לפי המצב החדש, אנו לא נותנים מספרים אלא אומרים שבכל סוג של ריבית שיעור הריבית ייגזר מהשיעור הנוהג בשוק. מהו השיעור הנוהג בשוק? לגבי ריבית צמודה, הלכנו למכשיר שנקרא: אג"ח סחירות - אג"ח שמנפיקה המדינה והן נסחרות בבורסה. מכיון שהן נסחרות בבורסה, בכל יום נקבעת להן הריבית שמתאימה לאותו יום לפי המצב במשק.

האם זה לא תלוי באורך חיי אגרת-החוב?

לקחנו ריבית של בין שנתיים לחמש שנים. אמרנו, שבאפיק צמוד בדרך-כלל מדובר בטווח קצת יותר ארוך מריבית נומינלית, ולכן באפיק הנומינלי הלכנו על מק"מים - על טווח קצר, ובאפיק הצמוד הלכנו על טווח יותר רחב של בין שנתיים לחמש שנים.

לגבי השאלה הזו, זו שאלה קשה מאד. לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, אנו לא יודעים כמה זמן יתעכב החוב. זה יכול להיות חוב עד שנושה תבע בבית-משפט ועד שבית-משפט פסק עברו עשר שנים, ויכול להיות שעברה שנה עד שבית-המשפט נתן את הפסיקה.

זה כבר כלול בצו של בית-משפט. הוא מתחשב בזה.

זה לא כלול. הוא לא מתחשב. הוא פשוט מפנה לחוק פסיקת ריבית והצמדה. לכן, אנו אלה שצריכים להתחשב. לכן, אמרנו: בין שנתיים לחמש שנים. אי אפשר לדייק, וכל מקרה הוא אחר.

בכל מקרה, המצב הוא הרבה יותר טוב מאשר מה שהוא היום שהוא סתם 4% ו-16% שאיננו משקף את המשק ואת השוק.

האם למישהו יש הערות על זה?

לא קיבלנו זאת קודם, כך שלא יכולתי לעשות שיעורי-בית.

אתם שם לחלוקת העבודה: לגבי הצו אתם קיבלתם, והוא, נציג משרד המשפטים, לא קיבל, ועתה אתם לא קיבלתם.

אני מבין שההתייחסות כאן איננה למקרים שיש הסכמים, אלא מדובר כאן על פסיקת ריבית במקרים שאין הסכמים. כלומר, מהו השיעור שבית-המשפט קבע.

זה מה שהוא אמר.

זה החוק.

לא כתבתם את התחילה.

יש לי הערות.

זה נגד השר שלך. הוא חתם.

לא. זו טעות שלי בהקלדה. בסעיף 5 מדובר על ריבית פיגורים, ובמקום "6%" צריך להיות כתוב "6.5%".

האם אתה הולך להגיד לי שמתאריך המכתב עד עכשיו זה עלה ב-3.5%?

לא.

זו טעות סופר.

האם אתה אומר שזו טעות או שזה תיקון?

זו טעות שלי.

גם החוק הקודם דיבר על 6.5%.

זו הריבית הנהוגה, וזה לא איזה שהוא שינוי.

האם 6.5% בא במקום 16%?

לא. ה"6.5%" זה במקום "6%", וזה בסעיף 5 לתקנות.

היום, בחוק פסיקת ריבית יש לך מסלול של 4% צמוד או מסלול של 16% לא צמוד.

לא, זה לא במקום זה ולא במקום זה. לא הבהרתי זאת טוב, ואנסה להסביר.

התיקונים האלה ברגע האחרון - זה קצת מסוכן.

זו טעות טכנית.

מאיפה אני יודע שזו טעות טכנית?

קודם כל, אינך חייב לאשר.

יש ריבית בחשב הכללי - לגבי הריבית הנהוגה על ריבית פיגורים, הם נוהגים להוסיף 6.5%. כתבתי "6%" כי שאלתי את אותו בחור שאמר לי בטעות שזה 6%. שאלתי את הממונה עליו, והוא תיקן.

אבל, השר חתם.

הוא חתם בטעות.

בסעיף 5 בתקנות, במקום "תהיה בשיעור שישה אחוזים" ייכתב: "תהיה בשיעור שישה וחצי אחוזים".

השר חתם ב-16 באוקטובר.

זה מה שאמרתי. אמרתי שמאז ועד היום זה עלה.

השאלה היא האם היום זה נכון מה שאתה אומר.

כן, כי הריבית הזו של הפיגורים היא מספר קבוע. תמיד לחשב הכללי יש ריבית: ריבית פיגורים וריבית בנקאית. על ריבית הפיגורים הוא מוסיף תמיד 6.5%, וזה מספר, מעל הפריים.

האם זה מותר לו על-פי החוק?

זה לא לפי החוק. אלה ריביות שהחשב הכללי- - -

מכסימום הוא יהיה בחקירת משטרה.

אתה אומר שצריך לתקן חצי אחוז. האם יש לנו בעיה עם זה? האין התנגדות לאף אחד? האם הכל בסדר? האם הבנקים מתנגדים? לא משנה להם.

זה משנה במקום שאין ריבית מוסכמת.

במקום שאין כסף זה משנה. בבנקים יש כסף, אז זה לא משנה.

תרשה לי לא להגיב.

אתה יודע, גם על השירותים שאנו החלטנו בשבוע שעבר לחייב את הבנקים, לגבי דיווח סוף שנה על ההוצאות וכל הפרטים, הציבור ישלם והשאלה היא רק מאיזה כיס ומאיזה סעיף. ברור לך שזה לא ישאר על חשבון הבנקים, על אף שהודגש בחוק שזה יהיה בחינם. זה יהיה בחינם, אבל הציבור ישלם את זה. אנו לא תמימים.

הערה לגבי סעיף 7 - תקנה 7 אומרת: לפי המנגנון שעשינו, לכל רבעון תהיה הריבית הרלוונטית שלו לפי המסחר בבורסה. בכל רבעון יקחו את הממוצע של עשרת הימים האחרונים בבורסה. מכיון שצריך לעשות את הממוצע, הפרסום של זה יכול להיות בהגדרה רק בתחילת הרבעון הבא. אם, נניח, הפרסום ב-5 באפריל, עוררה הנהלת בתי-המשפט את השאלה: מה יהיה בחמשת הימים עד הפרסום? לכן, אמרנו בסעיף 7 שעד שיפורסם שיעור הרבעון הבא ימשיך לנהוג מה שהיה ברבעון הקודם. אני חושב, שלמען הבהירות צריך להוסיף פה שב-5 בחודש, לאחר שפירסמו של הרבעון הקודם, זה יחול גם על הימים שמה-1 עד ה-5.

לא.

זה לא משנה.

זו דוגמא לבעיית ביצוע.

אנו לא יודעים. לפעמים זה טוב, ולפעמים זה לא טוב. חוץ מזה, אדם יודע כרגע על מה הוא הולך והוא לא יודע אחר כך. תשובה היא: לא.

זה לא כמו שאתה אומר. זה רק מסבך את הדברים.

האם יש לך חמישה ימי אי-בהירות?

יש לי חמישה ימי אי-בהירות.

אתה רוצה אחר כך כשיש בהירות שזה יחול על חמישת ימי אי-הבהירות, ואני אומר: חמשת ימי אי-הבהירות כרגע, מה שחל כרגע - הוא יודע שזה אי-הבהירות. אז, אין אי-בהירות.

אבל, מה יהיה המצב? אם אני בא לשלם, נניח, ב-20 באפריל, המצב הכי בהיר הוא שכל הרבעון הזה אשלם את מה שפורסם לרבעון הקודם.

אתה צודק, אבל כשאתה עומד בתוך חמשת הימים הללו ואינך יודע מה קורה, יש לך את אי-הבהירות - מה שהיה.

הריבית הקודמת של חמישה ימים קבוע לאורך כל הזמן.

גם אתה לא עומד בזה.

זו סתם אי-בהירות לכל המערכת. זה לא עניין אישי שלי.

שיעור הריבית החדש צריך להיות מיום הפירסום.

האם כך זה נהוג במערכת הבנקאית? אם כך זה נוח לכם, זה משהו אחר.

זו לא מערכת בנקאית. זה למערכת בתי-המשפטית. המערכת הבנקאית היא מערכת הסכמית, וזה אחרת. השופט צריך לפסוק ריבית, והחשב בהוצאה לפועל צריך לחשב אותה. איך הוא יודע מה שיעור הריבית? זה מה שפורסם.

בדיוק. יהיה מה שפורסם.

אבל, בכל רבעון יצטרכו פעמיים.

תשאיר משהו לתקן בפעם הבאה.

אין בעיה.

רבותי, האם יש בעיות?

יש את עניין סעיף התחילה.

היום.

לא. אני רוצה להתחיל בתחילת הרבעון הבא, כי בהנהלת בתי-המשפט אמרו שהם צריכים זמן וכו'.

בסדר. כולם עסוקים בבחירות.

כלומר, 1 באפריל.

האם יש הערות?

אני מעמיד להצבעה את תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2002, עם תיקון סעיף 5 ועם סעיף התחילה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה),
התשס"ג-2002, עם תיקון סעיף 5 ועם סעיף התחילה, התקבלו.

התקנות אושרו.

אתה עושה את חישוב הריבית הצמודה על-פי אגרות-חוב צמודות נסחרות משנתיים עד חמש שנים. האם אתה עושה זאת ממוצע משוכלל לפי הנפח שלהן בשוק?

כן. ודאי. וזה כתוב.

כי יכול להיות שיש נפח מאד קטן של הארוכות שהוא, נניח, גבוה מאד היום, והקצרות - נמוך אבל הנפח שלהן קטן.

לא. בהגדרה זה לפי הנפח.

תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)
(תיקון), התשס"ג-2002

הנושא הבא הוא: תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו) (תיקון), התשס"ג-2002.

אני אייל בן-סימון ממשרד האוצר.

איפה אייל בן-שלוש?

הוא לא יכול היה להגיע.

העדכון הזה מדבר על כך: פוליסות משתתפות ברווחים ונשאר תיק של חברת הביטוח. עד היום, ואפילו מצויין פה בסעיף 3 בנייר שהופנה אליכם, בטעות, שחלה תקנה שמגבילה את ההשקעות בתיק המשתתף ברווחים במגבלה מסויימת מההון העצמי. אין רלוונטיות בין ההון העצמי לתיק המשתתף ברווחים של חברת ביטוח, משום העובדה שהתיק הזה לא משפיע על הונה של חברת הביטוח באופן ישיר. אנו רוצים לתקן את התקנה הזו, כלומר להבחין בין המגבלה של ההון העצמי לתיק המשתתף. זה תיקון תקנה 8(ד).

למעשה, התיקון הזה, ללא תיקון אחר, מאפשר השקעה בסכומים נכבדים מאד מתיק המשתתף ברווחים, ולכן שמנו מגבלה אחרת שמשחררת את האפשרות להשקיע, במלים אחרות פותחת את האפשרויות לפני חברות הביטוח להשקיע סכומים נכבדים יותר מהתיק המשתתף ברווחים ומגבילה אותן בתקרה גבוהה יותר. התקרה פה היא למעשה מגבלת קבוצת לווים - אנו מגבילים השקעה בקבוצת לווים בשלוש מגבלות אם ההשקעה מדורגת או לא מדורגת בגדול, כלומר: אם היא לא מדורגת בכלל, האם היא מדורגת מדירוג מסויים ואם הדירוג יותר טוב אז המגבלה פחות אפקטיבית. זהו התיקון.

היום, בחישוב שלנו, חישוב בגדול, התיקון הזה מאפשר להשקיע בשוק ההון סכומים נוספים בסדרי-גודל של 4-5 מיליארדי שקל, וזה שיכלול השוק. זה תורם לשיכלול שוק ההון ומאפשר לחברות הביטוח להשקיע סכומים הרבה יותר נכבדים ממה שהן השקיעו עד היום מהתיק המשתתף ברווחים.

מי עוד בא לגבי הסעיף הזה? אין.

אדוני, יש לך משהו להעיר?

לא.

אני מעמיד להצבעה את תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו) (תיקון), התשס"ג-2002. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח
וניהול התחייבויותיו) (תיקון), התשס"ג-2002, התקבלו.

התקנות אושרו פה אחד.


תיקון בתקנון הבורסה - סליקה ומשמורת של ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה.

(א) כללים לרישום ולמסחר של ניירות ערך מסחריים.
(ב) תעודות סל.

(א) חברות חו"ל.
(ב) נגזרים על שער האירו - שער קובע למימוש אופציה.
(נוסח לא משולב).
(ג) נגזרים על שער מט"ח - תיקונים במועדי הסליקה כספית
במקרים חריגים (נוסח לא משולב).

הנושא הבא הוא: תקנון הבורסה.

אני מלשכת עורכי-הדין, ובאתי לגבי נושא מס הכנסה.

האם אלה התקנות שדובר עליהן בוועדת המשנה?

כן, אלה התקנות.

אולי תציגי זאת לפרוטוקול. אם זה אושר שם, אין סיבה שיהיה כאן בלאגן.

אלה התיקונים.

יש תיקון בתקנון הבורסה - סליקה ומשמורת של ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה, וכן הנושאים: כללים לרישום ולמסחר של ניירות ערך מסחריים ותעודות סל. האם הכל ביחד?

אלה חמישה נושאים, ששלושה מתוכם - חברות חו"ל, תעודות סל וניירות ערך מסחריים - הם הוראות שעד היום הן קבועות בהתאם לחוק בהנחיות זמניות. בהתאם לחוק ניירות ערך, הנחיות זמניות יכולות להיות בתוקף מכסימום שנתיים. השנתיים חלפו, ועכשיו אנו מבקשים לעגן את אותן הוראות, שהיו בהנחיות הזמניות, במסגרת תקנות והנחיות.

חברות חו"ל - זה מדבר על החברות הדואליות. זה תיקון שבא במקביל לתיקון בחוק ניירות ערך שקבע פרק חדש לגבי הסדרת המסחר והקלות ברישום לניירות-ערך של חברות שרשומות בבורסות בנאסד"ק ובניו-יורק, ובמקביל הבורסה קבעה כללים מקלים לרישום למסחר של חברות האלה וכללים לשימור הרישום של החברות האלה.

כללים לרישום למסחר של ניירות-ערך מסחריים - למעשה, אלה כללים שהיו במשך שנתיים בהנחיות זמניות. לדאבוננו, גם בגלל המצב שהיה במשק לא היו הנפקות על-פי הכללים האלה, אבל אנו מאד מקווים שבעתיד כן תהיינה הנפקות של ניירות-ערך מסחריים.

הכללים של תעודות סל - אלה ניירות-ערך שצמודים למדד של סל ניירות-ערך, כמו לדוגמא: למדד של סל מעו"ף. יש היום חברה אחת שהנפיקה דרך הנחיות הזמניות, חברת תאל"י, ניירות-ערך שצמודים למדד תל-אביב-25, וזה מקביל להשקעה אלטרנטיבית לקרן נאמנות שצמודה במדד תל-אביב-25. זה לגבי שלושה הסעיפים של תקנות והנחיות כהמשך להנחיות זמניות.

נושא אחד הוא סליקה ומשמורת של ניירות ערך שנסחרים בבורסה. מבוקשת תוספת לתקנון שמסמיכה את הבורסה לגבות עמלות על סליקה של ניירות-ערך שלא נסחרים בבורסה. במסגרת השירותים שמסלקת הבורסה נותנת לחברים, הוחלט לנצל את התשתית המיחשובית שיש לקשר שבין הבורסה לבין החברים ולתת להם שירותי סליקת ניירות-ערך, שני סוגי ניירות-ערך: גם ניירות-ערך שנסחרים בחו"ל ויש להם היום בעיה של סליקה מול התשתית בחו"ל, ואנו מתבססים על התשתית המיחשובית שיש לנו לחברים ונותנים להם שירותי סליקה, וגם לסליקת ניירות-ערך שלא נסחרים או אג"ח פרטיות שנסחרות - המסלקה נותנת להם שירותי סליקה לאג"חים האלה. התיקון הזה בתקנון אמור לתת הסמכה לגבות עמלות בגין השירותים האלה.

נגזרים על שער מט"ח - תיקונים במועדי הסליקה. למעשה, זה תיקון שבמהותו הוא יותר טכני. היום, הכללים שלנו קובעים שבימי הפקיעה שהם נגזרים החיובים והזיכויים הכספיים מבוצעים ביום העסקים הראשון שלאחר מועד הפקיעה של הנגזר. יש מקרים מאד מיוחדים, בהם במקרה אם לפי לוח-השנה מועד הפקיעה נפל על יום שהוא יום חול אבל איננו יום עסקים, כמו פורים, הבורסה לא עובדת וחברי הבורסה אינם עובדים ואז את כל התהליכים הטכניים שעושים במסלקה, כמו רישומים, חיובים ובדיקות שבדרך-כלל עושים ביום שהוא יום עסקים, לא ניתן לעשות ביום הפקיעה. לכן, אנו מבקשים לתקן את הכללים שלנו בצורה כזו שבתאריכים כאלה החיובים והזיכויים כספיים יהיו ביום העסקים השני שלאחר מועד הפקיעה ולא ביום העסקים הראשון שלאחר מועד הפקיעה. זה משהו טכני לחלוטין.

נגזרים על שער האירו. רוצים הסמכה פה בתקנון. היום, בתקנון נקבע שהמחיר הקובע של האירו--

--יהיה על בסיס השער היציג של בנק ישראל.

אנו מבקשים להסמיך את הבורסה בנגזרים על שערי מט"ח לקבוע גם שהשער הקובע יהיה אופציה בצורה שונה, וזה מתייחס לשער האירו. היום, שער האירו נקבע ע"י חישוב של השערים בין השעה 14:00 לשעה 15:00 - מה שמאד מגדיל את הסיכונים שיש לפעילים בשוק המעו"ף לגבי מה יהיה שער הפקיעה. אנו רוצים לצמצם את הסיכון הזה, ואנו רוצים לקבוע שהשער הקובע לפקיעה יהיה שער ממוצע של 7 מתוך 9 עיסקאות שבוצעו ב-2-3 דקות בין, אם אינני טועה, 14:45 ל-14:46 - מה שמאד חשוב לפעילים בשוק הנגזרים לדעת בדיוק, לכוון את הפעילות שלהם ולדעת מה יהיה השער שייקבע. כשזה בטווח של שעה, שזה גם שער האירו שזה מתבסס גם על השער הדולר שקל וגם על שער האירו, אנו רוצים לצמצם את האי-ודאות הזו ואת הסיכון ואנו מבקשים להסמיך אותנו לקבוע שהשער הקובע לפקיעה לא יהיה השער היציג אלא שער שייקבע בהנחיות הבורסה.

מה קורה, אם לא יהיו שבע העסקאות האלה? מה קורה אם לא יהיו עסקאות?

אלה הציטוטים שנקראים במסכים של בלומברג, וקבענו אלטרנטיבה. אנו מסתמכים על שבע מבין תשע עסקאות שמתפרסמות כל הזמן במסכים של בלומברג. יש לנו כל הזמן ציטוטים של עסקאות, ולקחנו איזו שהיא אלטרנטיבה שאמרנו שאם המסכים של בלומברג אינם - אז לפי הנוסחים של רוייטרס או כל חברה אחרת שמפרסמת ציטוטים של שערי עסקאות.

אין הערות.

אם כך, נעבור להצבעה. אני מעמיד להצבעה תיקונים בתקנון הבורסה, ויש פה חמישה דברים.

יש כאן ששה נושאים.

אקריא: חברות חו"ל, נגזרים על שער האירו - שער קובע למימוש אופציה, נגזרים על שער מט"ח - תיקונים במועדי הסליקה הכספית במקרים חריגים, תיקון תקנון הבורסה - סליקה ומשמורת של ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה, תיקון תקנון הבורסה - כללים לרישום ולמסחר של ניירות ערך מסחריים, ותעודות סל.

בסדר גמור.

יש עוד נושא אחד שהיה בוועדת המשנה, אבל אני מבינה שהוא לא הגיע.

זה לא כאן. זה לא על סדר-היום.

אני מעמיד להצבעה את התיקונים הנ"ל בתקנון הבורסה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

התיקונים הנ"ל בתקנון הבורסה התקבלו.

התיקונים הנ"ל בתקנון הבורסה אושרו.

עתה, נצא להפסקה בת כחצי שעה.



(הישיבה הופסקה בשעה 11:00.)

(הישיבה חודשה בשעה 11:25.)


תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס)
(הוראת שעה) (תיקון), התשס"ג-2002

אני מחדש את הישיבה. הנושא הבא בסדר-היום הוא: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ג-2002.

במהלך שנת 2002, במסגרת הסמכות שניתנה בחוק מס רכוש בסעיף 34(א), אנו התקנו תקנות או הסעיף בחוק מאפשר בתקנות באישור ועדת הכספים לקבוע מתי יהיה פטור או לא ישולם מס רכוש, למרות שהיה החוק הקודם. מטרתנו בהתקנת התקנות היתה ליצור משהו שיאזן בין אינטרסים שונים. אנו מדברים על חוק מס רכוש שהוא חוק שבוטל, ואנו מדברים על חובות שהיו קיימים על-פי החוק כמו שהוא היה אז - חובות שעל-פי דין מדינת ישראל צריך היה לשלם. למעשה, מטרת ההסמכה בתקנות היתה למצוא איזה שהוא איזון בין חובות וחוק מדינה שצריך לקיים לבין אפשרות להקל עם מי שצריך להקל במסגרת החובות הקיימים. האיזון נמצא ע"י התקנות שהבאנו לוועדת הכספים בצורה של מבצע; מי שיסדיר חובותיו עד סוף השנה ושילם חלק משמעותי משווי הנכס בתשלומי מס רכוש - חלק משמעותי משווי הנכס בתשלומי מס רכוש, ביטאנו אותו בכל מיני דרכים במסגרת התקנות - חשבנו שאז נכון לבוא ולהקל אתו, לעשות אתו הסדר תשלומים ולוותר על יתרת החוב מעבר לחלק שקבענו בתקנות. נוצר קושי ביישום התקנות בגלל שביתה במשרדינו, כשבמשך חודשיים לא היתה קבלת קהל. לכן, אנו מבקשים להאריך את ההסדר, שנקבע כהסדר להסדרת התשלומים, למשך מספר חודשים. זה גם משתלב עם חוק יסוד: הכנסת, שקובע הארכה אוטומטית. אנו מתקנים זאת בצורה שמשתלבת עם זה, כדי לאפשר לאנשים לבוא ולהסדיר את התשלומים שלהם במהלך התקופה הזו ולהסיר את החובות.

למען הפרוטוקול וכדי שנדע, הוגש בג"ץ במסגרתו יש בקשה להרחיב את האנשים שיכולים ליהנות מההקלה הזו. חשבנו שהכללים שהצענו הם כללים מידתיים ובצורה מידתית נכונה ולא צריך למצוא ולחפש דרך לתת פטור למי שכבר שלא שילם את חובותיו בזמן. צריך לעשות זאת רק בתנאים מוגבלים מאד ומצומצמים מאד. לכן, יש את ההגבלות שקבענו בתקנות.

לעניות דעתי, יש פה בעיה עם התאריך. לפי החוק, הכי מרחיב זה שלושה חודשים לתקופת כהונת הכנסת הנכנסת. הכנסת הנכנסת ה-16 תתחיל ב-16 בפברואר, ושלושה חודשים זה עד ה-16 במאי. למה כתוב כאן: 31 במאי? החיקוקים האחרים הם לגבי שלושה חודשים, ויהיה לך פה פער של שבועיים. אלה שאוטומטית מתארכים יהיו רק עד ה-16 במאי.

אין לי שום בעיה שזה יהיה 15 או 16 במאי.

צריך שלא תהיה לאקונה.

אין בעיה עם זה.

לא תהיה לאקונה.

המטרה היתה ללכת לאותו תאריך שנקבע.

אבל, כתבתְ פה: "31 במאי".

עדיין אין בעיה.

הלכנו פשוט עד סוף החודש, אבל אין לאקונה. היא לא חייבת ללכת עם כל הדברים שמתארכים אוטומטית. אחרים מתארכים אוטומטית.

בדיוק. סעיף 38 לא חל כאן.

אני יודעת, אבל היא התאימה זאת לדברים שמתארכים אוטומטית. אם כך, לא צריך להיות הבדל בתאריכים.

גם אז יכול להיות פער, אבל אין לי שום בעיה אם תהיה התעקשות.

כן.

האם מישהו רוצה להעיר משהו על זה?

אני מאהר בחוס. דובר כאן בקשר לחובות למדינה שצריך לשלמם, ואני עם הנציבה לגבי זה שצריך לשלם את החובות למדינה. עובדה היא שרוב התושבים, ואני מדבר פה על הסקטור הערבי במיוחד, משלמים את כל המסים שנדרשים מהם, אם זה מס הכנסה, אם זה ביטוח לאומי וכו'. בעניין מס רכוש היתה בעיה רצינית, מפני שזה נכס שבו לא היה יבול ולא היווה שום הכנסה לבעל הקרקע. לכן, היו קשיים בתשלום המס. בגלל כל הדברים האלה חוק מס רכוש הוקפא. זה לא הוקפא כך סתם, אלא מפני שהמס כאן היה מס בלתי סביר לחלוטין. כל החובות, שקיימים היום, נובעים מאותו חוק שהוקפא. לכן, דרישתנו היתה בעבר שצריך להפסיק עם החובות האלה וצריך לבטלם כליל.

בפעם הקודמת כשהיתה לנו ישיבה בוועדת הכספים דובר על התקנה הזו, ואמרנו שהתקנה הזו בלתי מציאותי מפני שהיא לא פותרת כלום. אם נבוא ונסתכל, היא לא פתרה כלום. היא מדברת על תשלום חובות 25% מערך הקרקע. כבוד הנציבה, אם אנשים שילמו, נניח, 15 שנה כפול 2.5%, זה 37.5%. אם בעל הקרקע רוצה למכור את הקרקע, הוא צריך לשלם מס שבח בערך כ-40%, ועוד 37% זה 77.5%. עם עוד 25% כפי שאתם דורשים מערך הקרקע, זה אומר שבעל הקרקע צריך לשלם מכיסו. לכן, באנו וטענו שכל הדברים האלה הם דברים שלא פותרים את הבעיה. ביקשנו ודרשנו: "בואו ונשב. אנו, כבעלי הקרקעות, כבעלי חובות, לפחות בואו ונשב ביחד. נבוא בדברים. אם יש לכם דברים לשכנע אותנו, תשכנעו אותנו. אם יש לנו דברים לשכנע אתכם, נשכנע אתכם. נבוא ונסכם". אבל, כך סתם אנו לא פותרים בעיה.

אתה צודק. אני רק אעיר שמטרת ישיבה זו היא רק לגבי זה שהיו מבצע ושביתה ואנשים לא הספיקו לנצל את המבצע. מס הכנסה מציע להאריך זאת אוטומטית בעוד שלושה חודשים. אז יהיו ממשלה חדשה ושר אוצר חדש - ישן-חדש או חדש-ישן ואני לא יודע איך להגדיר את זה - והוא יחליט מה שצריך לעשות עם כל הסיפורים האלה: עם מס רכוש, עם החובות ועם מבצעים ולא מבצעים. אני מניח, שמס הכנסה גם רוצה לגבות כסף. הם יודעים דבר אחד: כל מבצע מכניס כסף. זו מטרת מבצע.

לפי התקנה של שר האוצר, אפילו במשרדי מס רכוש לא פותרים בדיוק כפי שכתוב שם. למשל: ה-20 שנה הוא דבר מוגזם מאד. יש אנשים שבאמת שילמו 20 שנה ויותר, אבל אין להם את הקבלות. למי יש קבלות 40 שנה?

אם כך, איך יודעים?

לכן, דובר בתקנה הזו על: "או בהנחת דעתו של המנהל", כלומר בשיכנוע. אנו באים ומשכנעים ואומרים כך וכך.

איך משכנעים?

ישנם אנשים בכירים, פקידים בכירים, במשרדי מס רכוש שמכירים את האנשים. הם מכירים ממתי הם נכנסו.

אתה מדבר על כך כך שהוא מכיר 20 שנה שזה שולם.

הם מכירים, שהאנשים באים כבר למשרד הזה 30 ומשהו שנה ומשלמים מס רכוש. אנו באים ואומרים זאת. אנו מכירים את משרד מס רכוש מלפני שלושים שנה ובאיזה צד הוא היה, והיום הוא בצד אחר. יש דברים שאפשר לשכנע אותם. אבל, בואי ותסבירי זאת.

אני שבתאי עזריאל, יושב-ראש עמותת נמ"ר (נפגעי מס רכוש). למעשה, אני מייצג את הציבור ומי שהוביל את המהלכים לביטול המס.

רבותי, יש לנו שאלות שמאז שהתחלנו את המאבק ב-1996 טרם קיבלנו עליהן תשובה. השומות שקיבלנו הן שומות פיקטיביות מנותקות מהשווי וללא קשר לשום דבר. אם מישהו בא ומבסס את השומות או את החיובים על שומת 1999, זו שומה מנופחת וכולם יודעים זאת באופן מוחלט. זה לא משהו שבכלל ניתן לספק. אם יושבת כאן נציבת מס הכנסה, אני רוצה להבין איך יתכן שאנו מבקשים לשלם שומות פיקטיביות. משנת 1996 השומות לא קטנו, למרות שמחירי הקרקעות צנחו בעשרות אחוזים. שומות מס רכוש נגזרות משווי הקרקע. אני רוצה שמישהו יסביר לי את העניין הזה. כשהלכו לחשין, הוא אמר: "אינני יושב בבית-משפט עליון כדי לדון בעוולות של המדינה. תמשיכו להוציא להם איזה שומות שאתם רוצים". כלומר, כל המערכת כאן שיתפה פעולה להוציא לנו שומות פיקטיביות.

האם אתה מדבר נגד חשין?

האם אני מדבר נגד חשין? בקול רם.

עוד מעט תגיד, שאתה 'לא שם קצוץ'.

אינני אומר זאת. הוא אמר זאת עלי, אבל אני לא אומר זאת עליו.

מי אמר?

חשין.

תשלח אותו לאבידן.

אני אטפל בו בדרכים שלי. אין שום בעיה. גם שופט - יש כללי משפט שהוא חייב להיות כבול אליהם.

הוא אמר, שאפשר להוציא שומות מה שרוצים.

ב-7 באפריל 1998 הגענו אליו עם בג"ץ 6537/97 להורות להוציא שומות אמת. חשין אמר בקול רם, ושמעתי זאת באוזניי: "אני לא יושב בבית-משפט עליון כדי לדון בכל העוולות של המדינה", והוא עשה את התנועה המזלזלת שלו בצורה כזו כי כך הוא נוהג לדבר. הוא הוציא פסק-דין שבאנו עם טענות מוגזמות לבית-משפט עליון, והוא לא מבקר מדינה והוא לא זה ולא זה ושנלך לוועדות ערר. באותו זמן היתה עתירה שוועדות ערר כולן נגועות בניגודי עניינים קיצוניים, ובעקבות העתירה הזו בסוף פוטרו הרבה מאד עשרות של חברי ועדות ערר והשתנו הקריטריונים לבחירת חברים. כלומר, כל המערכת כאן שיתפה פעולה להוציא שומות פיקטיביות. עדיין לא קיבלתי הסבר איך יתכן שמ-1996 השומות לא קטנו למרות שהמחירים נפלו בעשרות אחוזים. לא יכול להיות דבר כזה. אנו כבולים כאן לאיזה שהם 25% משווי הקרקע לפי שומת 1999, אבל מהי שומת 1999? על זה אנו לא מקבלים תשובה. אנו כבולים ל-25% משומת 1999, אבל מזה שומת 1999? על זה אנו לא מקבלים תשובה.

דבר שני - השאלה הכבדה היא: באו הוראות הביצוע ובניגוד לכל הגיון ובניגוד למה שכתוב בחוק, בהגדרות "בעל קרקע" אמרו: "מי ירש קרקע אנו לא מכירים בתשלומים ששילם המוריש". היינו המומים מהסיפור הזה. משהו כאן בהגדרת "בעל קרקע" סותר את הוראות הביצוע האלה באופן חד-משמעי.

כנראה, שזו טעות סופר.

יש הגדרת "בעל קרקע" בתיקון 26 לחוק, יש בחוק מס שבח (מקרקעין) ויש בכלל בהגדרות שונות. מה זאת אומרת שלא מכירים בתשלומי המוריש?

בנוסף, אם מישהו ירש קרקע, הוא חייב בחובות המוריש, אבל לא מכירים בתשלומים שהמוריש שילם. איך יתכן דבר כזה?

הוכחת תשלומים - בתקנות המקוריות אמרו: "רק בקבלות מקוריות". התנהל כאן ויכוח, ויש לי פה את פרוטוקול הדיון. כבוד היושב-ראש ליצמן ביקש מעורכת-הדין אנה שניידר: "תפרשי לי", ואז היא אמרה: "מה שכתוב: רוצים קבלות מקוריות". ישב כאן אדם של מס הכנסה ואמר: "לא. אנו כן התכוונו ולא התכוונו", והיתה דרישה לתקן את הסעיף הזה: "להנחת דעתו של המנהל". עכשיו, באים ודורשים מאנשים קבלות מקוריות. אספר לוועדה מה קרה כשבאתי לבקש אם שילמתי או לא. מאחר ושמי מוכר, אמרו: "יש לנו עד 1985, ומעבר ל-1985 נלך לארכיון מס רכוש ונוציא את התיק, ואני אתקשר אליך הביתה ואודיע לך. יש לנו רישום מה שילמת ומה לא שילמת". אני קצת מוכר במס רכוש. אבל, כשבא אדם מהשורה, אומרים לו: "אין לך קבלות - ככה". איזו מין צורת התנהגות זו? מוליכים אנשים שולל.

דבר נוסף - מטילים קנסות. על מה מטילים קנסות? אני מבין שמטילים קנס על זה שעיכבתי מס, אבל הוכח שהמס הזה הוא מס שאינני מסוגל לשלמו כי אין לי מקורות הכנסה.

מבטלים אותו.

לא מבטלים. סלח לי, אל תתקן אותי, כי אביא לכאן עד.

בתל-אביב - לא, ובנצרת - כן.

אביא לכאן עד שאמרה לו רבקה גוטפריד, מנהלת הגביה במס רכוש במיסוי מקרקעין בתל-אביב: "אין לי רשות להוריד לך קנסות".

האם היא אמרה לך אישית?

לא לי. אני יכול להביא עד.

לבטח היתה סיבה.

יש לי פה תלונה על רבקה גוטפריד, מנהלת מיסוי מקרקעין בתל-אביב. גברת טלי ירון-אלדר שלחה לשם את ביקורת מס הכנסה כדי שהם יבדקו את התלונה הזו. רבקה גוטפריד, מנהלת מיסוי מקרקעין, באופן שיטתי היתה מאלצת אנשים להגיע אליה לא באמצעות הודעות שהיא שולחת להם אלא סוגרת להם את חשבונות הבנק, מטילה להם עיקולים על המכוניות, לוקחת להם את הכסף מאני לא-יודע-מה, וכך היא מאלצת אותם לבוא לנהל שיחה.

האם יש לך עוד הרבה הערות? עוד אחת, וזהו.

ביקשנו גם לקבל מראש לפחות טיוטה של הוראות ביצוע, לפחות להביע דעה. מקבלים זאת נציגי הלשכות. אני מבקש להבין באיזו רשות נציגי לשכות, לשכת עורכי-הדין ולשכת רואי-החשבון, מקבלים זאת, ואני, כמייצג את הציבור, לא מקבל זאת. הם לא מייצגים אותי. הם נגדי. לשכת עורכי-הדין פעלה נגד ביטול מס רכוש. למה הם מקבלים זאת? הם יריבים שלי.

שבתאי עזריאל, בזה אתמוך בך. אבקש שבהזדמנות כשתהיה עוד פעם אחת, ישלחו גם לך.

למען הפרוטוקול, אני לא מוכנה ואני גם חושבת שזה לא הוגן, לא הגון ולא ישר, לבוא ולהגיד: שחיתות.

לא אמרתי מלה אחת: שחיתות. תחפשי זאת בפרוטוקול.

אף אחד לא אמר.

סליחה.

אגיד זאת אחרת: אני נותנת אמון מלא במערכת מס רכוש שפועלת. אני נותנת אמון מלא בפקידוּת שעובדת. במקום שיש טענה ספציפית אנו נבדוק אותה כשצריך לבדוק אותה. כך צריך לפעול. המערכת הזאת ממשיכה ותמשיך לעבוד.

טלי ירון-אלדר, בבקשה תני לי טענה על הטענה שלי. למה השומות לא קטנות מ-1996?

שבתאי עזריאל, לא. אי אפשר להפריע באמצע הדברים.

יש לי אמון מלא בכל המערכת כולל הערכות שנעשו. אני חוזרת על מה שנאמר פה בעבר בקשר לתקנות האלה. אנו לא דורשים מסמכים בכתב בכל המקרים, אבל אנו כן דורשים איזו שהיא מידה של הוכחה כי אי אפשר בלי זה. ההוראות הן - ולא בגלל שזה שבתאי עזריאל - לסייע, לעזור ולחפש פתרונות ולפש דרכים. אנו מודעים לזה שזה הרבה מאד שנים, אבל אי אפשר בלי איזו שהיא הוכחה ששולם הכסף. זה שבא בן-אדם ואומר "אני שילמתי 20 שנה", לא על סמך זה הוא יקבל את ההנחה הזו.

אנו משאירים את המונח: "לשביעות רצונו".

"לשביעות רצונו". אנו נבדוק ונמשיך לבדוק ולסייע.

לגבי הפרשנות לעניין הירושה, זה לא קשור לתקנות עצמן. זה בהוראות הביצוע. אבדוק, ותקבלו התייחסות לעניין הזה לגבי מה כתוב בעניין יורשים ולא יורשים.

אני חושב, שבקטע הזה שבתאי עזריאל צודק.

נקבל התייחסות.

טלי ירון-אלדר, עם כל הכבוד, אני מבקש להעיר הערה. גם לשכת רואי-החשבון וגם לשכת עורכי-הדין העירו על העניין הזה שלא יתכן דבר כזה.

בסדר. אמרתי שאני אבדוק זאת ושתהיה התייחסות לעניין הזה. לא אמרתי שלא. אמרתי שאני אבדוק את זה ושתהיה התייחסות לעניין הזה של היורשים.

אני מצטרפת לטלי ירון-אלדר. בתור נציגת לשכת עורכי-הדין, אני קצת מתקוממת למה שאתה אומר, למרות שאני מבינה את סערת הרגשות ואת כל מה שכרוך בנושא הזה מבחינתך. אבל, ברצוני לומר שלגבי הרשויות, עד כמה שאני מכירה את בתי-המשפט, יש ועדות של מס רכוש. החוק קובע שהשווי למשל לגבי שנת 1999 זה נובמבר 1998. שווי השוק בשנת 1999 הוא בעצם נמוך יותר, ואז אתה מתווכח ומביא הוכחות. ואז, כאן יש בעיה שבוועדת מס רכוש נציגי מס רכוש מביאים שווי שוק של 2-3 עסקאות שהשווי שלהן היה הכי גבוה, וכשאני, כעורכת-דין, מבקשת לדעת מה שווי כל העסקאות שהיו באותו אזור בזמן האחרון, לא מגלים לי זאת. אם, נניח, הוועדה במקרה מסויים הורידה אחוז מסויים מהשווי, אבל זה עדיין לא היה השווי הריאלי של שווי השוק - אין ברירה ופונים לבית-המשפט המחוזי. בבית-המשפט המחוזי יושבים שופטים, וכל הכבוד באמת למערכת בתי-המשפט.

הוא לא מתערב בעניין של שווי. הייתי לא פעם אחת ולא פעמיים.

זה לא עניין של שאלה של שווי.

בשאלה של שווי הוא לא מתערב. הרי את יודעת זאת כעורכת-דין. גם אני מופיע בבתי-משפט, ונתקלתי בזה שאמרו לי: "בית-משפט לא מתערב בשאלה של שווי. לך הביתה".

זה לא עניין של שווי. אז, צריך עורך-דין יותר מוצלח. מה אגיד לךָ? יש כאן דבר אלמנטרי.

שוש שחם, האם לגבי הגדרת "יורשים" את גם מצטרפת?

אני - כן.

זו העברה ללא תמורה.

אני מבקשת מטלי ירון-אלדר שתהיה הנחיה בכל הדיונים שיש, שיושבים בוועדה, שכשנציג מס רכוש מביא שווי שלא יביא של שתי עסקאות שהשווי שלהן היה הכי גבוה אלא שיגלה את כל העסקאות. לגבי זה, בית-המשפט המחוזי כן נתן לי צו, וחזרנו לוועדה. גילו לי את השווי של כל העסקאות, וראינו את הפער.

יש פער.

יש פער. לכן, מלכתחילה, מה שאנו היינו ממליצים הוא שאתם תחילו את השקיפות.

פתיחת המאגרים. יש תקנת שמוכנות.

בדיוק, כמו במס שבח.

האפשר להציע הצעה, שלדעתי היא הצעה נכונה? אינני יודע אם יסכימו לה. בקשר לשנת 1999 באמת העלו זאת בצורה מוגזמת לעומת 1998, ואינני יודע למה העלו זאת שכן דוקא הקרקעות היו בירידה. לדעתי, צריך להוריד את ההערכה של 1999 לפחות כפי שהיתה ב-1998. זה צודק לגמרי.

עשו הערכת שווי ב-1999.

לא. זה לא שייך.

רבותי, יש לנו עוד כמה דברים, וצריכים גם לסיים.

עשינו בג"ץ נגד ועדות ערר במס רכוש, ובעקבותנו עשה אהוד יערי בג"ץ נגד קריטריונים של ועדות ערר במס שבח. קבעו קריטריונים אחרים למנות חברי ועדות ערר, ועשרות חברי ועדות ערר סולקו חד וחלק.

אני רוצה להוסיף, שבלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התקבלה החלטה לא לקבוע קריטריונים לפי פסק-דין של בג"ץ, ועל זה הייתי צריך ללכת ולעשות בג"ץ נוסף, ויצא לי צו על תנאי נגד אליקים רובינשטיין: מדוע לא תבטל את ההחלטה שלךָ שלא לקיים פסק-דין של בג"ץ? אינני יודע אם יש דבר כזה בכל מדינה מערבית.

זה לא שייך לזה.

לא זכור לי שנתקלנו בהחלטה של היועץ המשפטי לא לקיים בג"ץ.

שבתאי עזריאל, לא. אנו גולשים. זה לא הנושא שעל סדר-היום.

אנו כבר מסתובבים פה עם נושא מס רכוש עשרות פעמים.

יש לי בשורה טובה בשבילך: אתה הולך להסתובב עם זה עוד כמה עשרות שנים.

הם לא רוצים לפתור פעם אחת ולתמיד את הבעיה.

חבל על הזמן. זה לא יהיה לפני הבחירות. אני אומר לך מיד: יהיה שר אוצר חדש-ישן או ישן-חדש, ואינני יודע מי שזה יהיה, ואז תִפנו מחדש וגם אני אפנה מחדש. ואז, נחליט מה צריך לעשות. כרגע, אין לי אפשרות לפתוח את הדברים. יש לנו רק את הנושא הזה על סדר-היום, ויש בעד או נגד וזהו.

לפחות דבר אחד - לגבי העברות ללא תמורה, שאב נתן לבן, אתם מענישים ע"י האב.

הם יבדקו את זה.

לגבי יורשים, אמרתי שאני מבינה את הטענה.

אני מעמיד להצבעה את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ג-2002. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה) (תיקון),
התשס"ג-2002, התקבלו פה אחד.

התקנות אושרו פה אחד כמובן עם התיקון לגבי יורשים.

זה בהוראות ביצוע.

כן, אבל היא אמרה שתבדוק.

תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון במכירת נייר ערך), התשס"ג-‏2003

אנו עוברים לתקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון מעיסקה עתידית) (תיקון), התשס"ג-2003.

אני חיים הוזמן מבנק לאומי. אני מבקש להתחיל עם התקנות השניות - תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון במכירת נייר ערך), התשס"ג-2003.

האם יש כאן קשר לוגי?

יש קשר לוגי. אם אנו נפתור את התקנה הראשונה, יהיו פחות בעיות עם התקנה השניה.

בסדר. חיים הוזמן מבקש להתחיל בתקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון במכירת נייר ערך), התשס"ג-2003.

במסגרת הרפורמה יש חיוב במס על מכירות נייר-ערך בבורסה. בתקנה יש פטור ממס לתושבי חוץ על מכירות של ניירות-ערך בבורסה. כשאנו מדברים על הבורסה מחוץ לישראל אנו נותנים להם פטור על מכירת ניירות-ערך בבורסה מחוץ לישראל בתנאים שקבועים בתקנות. אנו לא רוצים לחייב במס תושבי חוץ על רווחי הון במכירת ניירות-ערך בבורסה. התנאים הם בעיקר תנאים שקשורים לדברים הבאים: האם זה מפעל קבע בישראל? האם זה קשור למפעל קבע בישראל? זה לא היה קודם לא-סחיר, ואז אם זה לא היה קודם לא-סחיר אז זה חייב להיות מתחייב במס של 25%. זה סוג התנאים שנמצאים במסגרת התקנות פה.

כמו שאמרתי, הפטור ניתן לגבי בורסה בישראל, וזה לא נמצא פה. התקנות האלה קובעות את מה שקבענו לגבי ניירות-ערך זרים לגבי חברה תושבת ישראל. אמרנו, שחברה תושבת ישראל היא כמו נייר-ערך בישראל, ולכן גם לזה צריך לתת את הפטור.

למה ההגדרה היא של "ניירות-ערך" ולא של "ניירות-ערך זרים"? אנו רוצים לתת פה הגדרה לפטור לניירות-ערך זרים.

זו רק חברה תושבת ישראל.

זה לא כולל עיסקה עתידית.

נכון. אלה ניירות-ערך זרים שהם חברה תושבת ישראל.

לא. אין.

אין.

שוב, מדובר פה על מניות של חברות זרות שנסחרות בבורסות זרות.

הן לא נכנסות להגדרה של "נייר-ערך זר".

להיפך. אלה לא חברות זרות. אלה חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל. זו חברה ישראלית שנסחרת בבורסה בחו"ל.

לא מדובר פה על חברה ישראלית.

זה מה שכתוב.

אני לא צריכה לתת פטור לתושב חוץ על מכירת IBM בבורסות בחו"ל, כי על IBM בבורסה בחו"ל אין שום חיוב במס בארץ מראש.

זה לא בטריטוריה שלנו.

אני מחייבת תושב ישראל שם, אבל לא אחייב תושב חוץ.

זו הסיבה שזו ההגדרה.

למה צריך? צריך לתת את הפטור על חברה תושבת ישראל, שאז יכול להיות חיוב, ומאחר ויכול להיות חיוב זה לא נכנס להגדרה של "נייר-ערך זר", ולכן ההגדרה היא כזו.

מקובל.

אני מעמיד להצבעה את תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון במכירת נייר ערך), התשס"ג-2003. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ ע לרווח הון במכירת נייר ערך),
התשס"ג-2003, התקבלו.

התקנות אושרו.

אני חייב להעיר שקראתי בעיתון, ואינני רוצה להגיד איזה, ידיעה מרעישה שמאיר זיילר לא נכשל ולא קיבל את הפטור שהוא ביקש. זו פשוט בורות.

היה כתוב, שאלה נכסים שהיו בידיו לפני זה.

הוא ביקש, וטלי ירון-אלדר התנגדה. הוא אמר: "זה מה שמקבלים. זה לשביעות רצוננו". הוא לא רוצה את זה. הוא הלך וביקש. איזו ידיעה מרעישה! אגיד לךָ עכשיו למה מגיע להם את זה: כי הם הראשונים שפירסמו כאילו אני נתתי לו את זה. כשהם כתבו, הם ידעו שלא נתתי את זה ושזה לא התקבל. שלא התקבל. אני רוצה לומר לפרוטוקול איזו בורות שכותבים דברים וידיעה מרעישה אתמול. לפחות זה עונש על כך שכותבים דברים לא נכונים בהתחלה. הוא צריך עכשיו להצדיק למה בהתחלה הוא כתב ובסוף זה לא קרה. אז, הנה.

פירסמו השבוע את רשימת התורמים של הליכוד ב"ידיעות אחרונות". לקחו זאת מאתר האינטרנט, אלא שלא שמו לב שזה מהבחירת הקודמות.


תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון מעיסקה עתידית)
(תיקון), התשס"ג-2003

הנושא הבא הוא: תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון מעיסקה עתידית) (תיקון), התשס"ג-2003. אני מבין שהוא כבר לא מתנגד לזה.

יש לי ארבעה שינויים.

יש לו ארבעה שינויים. חלק כן וחלק לא.

אסביר מה עומד מאחורי התקנה. שוב, אנו חוזרים לתושבי חוץ. אנו נתנו להם פטור על מסחר בבורסה, על ניירות-ערך הנסחרים בבורסה, וגם נתנו להם פטור מריבית על פיקדונות מסויימים שהם משקיעים את זה בפיקדונות האלה. אנו מבקשים פה לתת פטור, וזה פטור ממס על עסקאות נגזרות - על הנגזרות, על העסקאות שהן בבסיסן עסקאות פטורות. כלומר, אם יש לי פטור מריבית, אנו מדברים על זה שהעיסקה הנגזרת, אופציה על או על שערי מטבע יהיו גם פטורים. כנ"ל לגבי ניירות-ערך- - -

האם "עיסקה עתידית" היא העיסקה הנגזרת?

לא.

עיסקה עתידית זה נגזר.

כן, זה סוג של נגזר.

עיסקה עתידית זה הבסיס.

לעיסקה עתידית אני קוראת: FUTURES.

נכון. זה סוג של נגזרים. אופציות זה נגזרים. עיסקאות עתידות זה נגזרים.

לא. זה היה ב-COMMODITIES. ב-COMMODITIES אתה סוחר ב-FUTURES.

אבל, זה לא רק.

למשל: במטבע חוץ אתה סוחר ב-FUTURES.

את צודקת. גם COMMODITIES זה סוג של עיסקה עתידית.

זה המקור של העיסקה.

יש את הספר המפורסם של אדם סמית', שאמר:IF YOU HAVE THE URGE TO TRADE IN FUTURES, GO TO BED AND STAY THERE UNTIL THE URGE LEAVES YOU.

IF YOU HAVE MONEY, DON'T PUT IT INTO COMMODITIES.

תזכרי את מה שאמרתי. תיכף לא יסכימו איתךְ, ש-COMMODITY נכנסת להגדרת "עיסקה עתידית", כי מס הכנסה מגדיר "עיסקה עתידית" כהכל חוץ מ-COMMODITIES.

זה לא עניין של הגדרה. השאלה היא לְמה אנו נותנים את הפטור. הרעיון בתקנות האלה הוא לתת את הפטור לתושבי חוץ בין שהם סוחרים בשוק המשני ובין בנגזרות מהסוגים השונים - לבוא ולהגיד להם: "יש לכם פטור פה. נאפשר לכם את אותו פטור גם בתקנות".

אין הערות - נכון? האם זה הסתיים?

יש פה כמה הערות ניסוחיות, אבל אולי קודם נשמע אותו.

בואו ונסכים על הדברים שאנו רוצים להוסיף.בשורה השניה, בסעיף 2 בתקנות, אני מבקש שייכתב: "ובלבד שהיא נסחרת בבורסה בישראל, או בבורסה בחו"ל או נסחרת בתאגיד בנקאי". הרי אין הבדל אם זה מסחר בבורסה ישראלית או בבורסה בחו"ל.

לא.

אם הוא נסחר בבורסה בחו"ל, אני לא צריכה לתת לתושב-חוץ. הוא לא בטריטוריה שלי. אין בכלל מס.

לא, אבל הוא אומר: נגזרת על נייר-ערך בבורסה בחו"ל.

לא. הוא מדבר על העיסקה עצמה.

ואז, אנו נכנסים ל-COMMODITIES MARKET של שיקאגו.

אדוני, רגע. אנו לא בתשדירי בחירות.

הסיבה שהגבלנו זאת נעוצה בכך שבבורסה או בשוק מוסדר בחו"ל אפשר לעשות עסקאות עתידיות על נכס בסיס בישראל שחייב במס, למשל: ניירות-ערך לא נסחרים בבורסה שחייבים במס או נכסים כמו מקרקעין ודברים כאלה. העיסקה העתידית הזאת - אנו לא רוצים שהיא תהיה פטורה ממס.

אלו מקרקעין את יכולה לעשות? אין בשום בורסה בחו"ל, כמו שאנו מכירים אותה, עיסקה עתידית על מקרקעין בישראל.

לא. נייר-הערך הזר יכול להיות בעיסקה עתידית.

נייר-ערך - כן, ריבית - כן.

נייר-הערך הזר יכול להיות אופציה למקרקעין בארץ או אופציה למשהו בישראל שהוא נכס.

אנו לא מכירים בפרקטיקה איזה שהוא חוזה עתידי שנסחר בבורסה בחו"ל, בשיקאגו, בפילדלפיה או בקנזס, שנכס הבסיס שלו- - -

מה יש לך בקנזס?

החיטה הלבנה שם חזקה מאד וגם תירס.

אבל, זה לא COMMODITIES.

זה ממש COMMODITIES.

זה FUTURE COMMODITIES.

האם יש לכם בעיה להוסיף פה: בורסות חו"ל?

כן, יש לנו בעיה.

אתם מדברים על נכס בסיס ומהו נכס בסיס, והוא מדבר על העיסקה העתידית עצמה.

בדיוק.

תגדירו את נכס הבסיס.

כל התקנה היא על עסקאות עתידיות.

אני חושבת שאנו יכולים להסכים עם משהו שיתאים לכולם. בעקרון, אין לי בעיה עם נייר-ערך זר בהנחה שהוא היה פטור - שהוא לא היה חייב. כשנכס הבסיס פטור, אין לי בעיה שיהיה נייר-ערך זר בחו"ל, אבל צריך להיווסף לזה תנאי שנכס הבסיס שלו, של נייר-הערך הזר, הוא לא נכס בישראל.

בסדר.

הרווח ממנו לא יהיה חייב במס בישראל. זה בנכס הבסיס.

הרווח ממנו, מנכס הבסיס, לא חייב במס בישראל.

שאלה - אם אני עושה חוזה עתידי בשיקאגו על הלִיבּוֹר, על הריבית האמריקאית, לא תוכלי להגיד שיש לי איזה שהוא פיקדון בישראל- - -

לא. אם זה נעשה לגבי נכס בסיס שחייב במס בישראל- - -

הרי אין לךְ שום מושג, לא לי ולא לאף אחד, האם יש נכס בסיס מאחורה.

זה צריך להיות התנאי כדי למנוע שזה ייעשה בעקיפין. אינני חושבת שיש לך בעיה עם זה.

לא, אינני חושב. אבל, לא נוכל- - -

תעזוב זאת.

אז, אנו מוסיפים פה: "בורסה בחו"ל ובתנאי--

--שנכס הבסיס לא...". אנו נעשה זאת בסעיף נפרד.

יש הגדרה של "נכס הבסיס", ושם אפשר לעשות זאת.

בדיוק.

נעבור לרשימת נכסי הבסיס. רשימת נכסי הבסיס כוללת בסעיף (1): "נייר ערך הנסחר בבורסה שאינו נייר ערך זר". הייתי רוצה הגדרה ספציפית ל"נייר-ערך זר" ול"אינדקס על נייר-ערך זר".

אבל, זה בתוך הפקודה. יש "נייר ערך זר" בפקודה. למה אני צריכה זאת?

לא. שיניתי זאת בעקבות ההערה שלך. בסדר, אני אציע. אנו מציעים דבר כזה: "נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל- - -

איפה את קוראת?

אתה מדבר על סעיף 2(ב)(1) - נכון?

כן.

שם יש את התנאי ש"אינו נייר ערך זר". אז, בעקבות הערתך אנו נשנה זאת לזה: "נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל או נייר ערך של חברה תושבת ישראל הנסחר בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל".

מה זה חשוב לךְ? הוא אומר: אם תושב חוץ משקיע בנייר ערך זר, הוא ממילא פטור. אז, תכניסו את זה.

זה מצטרף למה שנאמר עכשיו.

תוסיפו פה שזו עיסקה עתידית גם- - -

זה לא קשור לתושבת ישראל.

אין לי בעיה שזה יהיה גם נייר ערך זר, אם זאת ההנחה. וזאת, למעט נייר ערך זר שהוא נכס בסיס.

כמו שאמרנו בסעיף הקודם.

יש גם אינדקס על ניירות ערך.

האם יש לכם עסקאות כאלה, שפה בארץ בתאגיד בנקאי תושבי חוץ עושים על ניירות-ערך זרים?

הרבה תושבים מניו-יורק מתקשרים, וכספם פה, ואומרים: "תעשה לי בבקשה חוזה עתידי על SNP, על הנאסד"ק, על IBM או על MICROSOFT" אפילו.

אני רוצה גם את ההגדרה על מדדי מניות.

מניות זרים.

כמובן, הכל זרים.

הסכימו. חבל על הזמן.

הסכימו, אבל לא כתבו כמו שרציתי.

נוסיף: "נייר ערך זר ומדדי ניירות זרים, למעט אלה אם נכס הבסיס- - -

מדד מניות זר - לא יכול להיות שיש לו נכס בסיס בישראל.

אין בעיה.

בהמשך כתוב: "והכל אם תושב החוץ הגיש לתאגיד הבנקאי הצהרה בטופס כך וכך על היותו תושב חוץ ביום ההתקשרות בעיסקה העתידית". אנו מבקשים לשנות, כך שבמקום "ביום ההתקשרות" שיהיה: "עד יום הפרעון".

לא, אני לא מוכנה.

כבר היום, המצב של היום הוא שהבנקים בודקים האם הנישום חייב או לא חייב ביום הפרעון ולא ביום ההעמדה של העיסקה. גם לתושבי ישראל זה מה שאנו עושים. אנו בודקים פטוֹרים או לא פטוֹרים ביום של אירוע המס, ולא ביום שנכנסתי לעיסקה. טלי ירון-אלדר, זו עיסקה עתידית.

אני פשוט לא מוכנה. תקשיב טוב למה שאני הולכת להגיד. התנאי שלי, כדי לקבל את זה, הוא שאתה תהיה תושב חוץ לכל אורך תקופת העיסקה. אני לא מוכנה שיהיה מצב שיהיה תושב ישראל שייהפך להיות תושב חוץ בין שלב עשיית העיסקה לבין שלב מועד הפרעון--

הפוך.

לא.

"אני תושב חוץ. אני מבקש את ההקלה". אחרת, אנו מסבכים אתכם עם מס יציאה. אני לא רוצה בזה. התנאי הזה צריך לעמוד בשלב עשיית העיסקה ולכל אורך תקופת העיסקה.

בעצם, זה כמו מס יציאה.

נכון.

הבנקים לא מסוגלים, מִיכּוּנית, לעמוד בזה.

לא אכפת לי לתת לכם תקופת היערכות.

רבותי, אירוע מס הוא ביום הפרעון - נכון?

האם שמעת מה שאמרתי? אני רוצה את כל התקופה. מבחינתי, החיוב צריך להיות בכל התקופה. אני מוכנה לתת תקופת היערכות.

שאלה - תושב חוץ, שמגיע לישראל פעם בשנתיים או בשלוש שנים, ממשיך לתת לי הוראות מניו-יורק: "תבצע לי עיסקאות עתידיות", אבל הוא עדיין לא הגיע לישראל. מאחר והוא בא לביקור פה פעם בשנתיים או בשלוש שנים, הוא עדיין לא חתם. אבל, עכשיו יש לו פרעונות.

בפעם הראשונה שהוא בא אליך, אני מניחה שאתה דואג לקחת ערבויות, ושאתה דואג להבטיח את עצמך נהדר בחלק הבנקאי של העיסקה.

מה זה קשור?

את אותו הדבר תעשה ביום הראשון. אם אתה מדבר איתי על עסקאות שהיו בעבר או רק מעבר - אין לי בעיה. לגבי הוראת מעבר על ההסטוריה, על מה שהיה, אין לי בעיה. לגבי ההסטוריה, אני מוכנה שזה יהיה ביום הפרעון. אלה שנעשו ועדיין לא הסתיימו - זה יהיה ביום הפרעון. אבל, יש את אלה שנעשות מהיום ואילך.

הבעיה שלך היא עם כאלה שמשנים סטטוס במהלך חייהם.

לא. הבעיה שלי היא, שאני רוצה את זה מראש.

טלי ירון-אלדר, מה עם חתימה אלקטרונית? הוא צריך לחתום על איזה שהוא טופס.

אין לי בעיה עם חתימה אלקטרונית.

הרבה מהלקוחות האלה, תושבי חוץ, לא רוצים- - -

אין לי בעיה שתהיה הוראת מעבר לגבי ההסטוריה. כלומר, בחלק של הוראת המעבר לגבי אלה שנעשו לפני שהרפורמה מתחילה ועדיין לא נפרעו ושזה יהיה לפני יום הפרעון - אין לי בעיה.

זה לא מספיק, כי לקוחות שהיום בבוקר- - -

אל תמשיך.

אנו לא יכולים לעמוד בזה. אף בנק לא יוכל לעשות את הבדיקה הזאת, כי לגבי לקוחות שהיום בערב נותנים הוראות, והיום בערב עדיין הם לא הגיעו לתל-אביב לחתום על ההצהרה של תושב חוץ, אז מבחינתךְ- - -

אין בעיה. אני אסגור גם את זה.

זיכרי שאנו ב-2003 ושהרפורמה התחילה.

אני את זה גם מוכנה לעשות יחד איתך. התחילה של התנאי הזה תהיה בעוד שלושה חודשים.

זה לא בעוד שלושה חודשים.

תבוא ממשלה חדשה ותשנה את החוק.

זה יתחיל בעוד שלושה חודשים.

אם אנו רוצים להיות ריאליים, צריך לדעת שהתושבים האלה לא מגיעים בשלושת החודשים הקרובים לארץ. בפעם הראשונה שהם מגיעים לישראל הם צריכים לחתום על ההצהרה הזו.

התשובה היא: לא. גמרנו. אתה צריך לדרוש מהם להעביר. הם ימלאו את הטופס בחתימה אלקטרונית.

בנוסף לדברים ניסוחיים שאני אוסיף: "יום מכירה", "תושב חוץ" לפי מה שטלי ירון-אלדר אמרה, יש את השינוי הבא בסוף סעיף 2: במקום ש"התאגיד הבנקאי הוא צד לה", יש "התאגיד הבנקאי הוא הצד האחר לעיסקה".

מבחינתנו, זה בסדר. זה לא מוסיף לנו או מוריד.

עדיין חסרה לנו הנקודה העיקרית.

יש ויכוח.

לא, זו נקודה שעכשיו אנו מתחילים להתווכח עליה. דיברנו על כך שניירות-ערך זרים פטורים, שערי ריבית פטורים ושערי מטבע חוץ פטורים. טובין - זה דבר שאנו דיברנו איתךְ לאורך חודשים.

לא. אתמול.

טלי ירון-אלדר, דיברנו איתך חודשים. גם אתמול דיברנו איתך.

"(1) ניירות ערך זרים. (2) שערי ריבית. (3) שערי מטבע חוץ". אלה סוגי עסקות עתידיות שתושבי חוץ מקבלים פטור. הם לא מקבלים פטור, אם הם עושים עיסקה עתידית על זהב.

זה FUTURES במובן שאני הכרתי אותו.

אותו תושב חוץ שיושב בניו-יורק מתקשר ואומר לי: "תעשה לי בבקשה FUTURE אחד על ה-SNP, ו-FUTURE אחד על ה-GOLD או על משהו אחר".

אתה אמרת שישבת אתמול עם מס הכנסה. מה הן התוצאות?

התוצאות הן, שמס הכנסה לא מסכים להכניס את ה-COMMODITIES להגדרה של FUTURES, כאשר COMMODITIES זה ה-FUTURES בעולם. 90% מהמסחר ב-FUTURES זה COMMODITIES.

כמה מה-FUTURES בארץ הם של תושבי חוץ?

אבל, אין FUTURES במובן הזה בארץ.

בערך חצי.

לפי מה שאמרו לי, זה שולי. גם אתמול אמרו לי שזה שולי.

אינני יודע עם מי דיברת, אבל אני יכול להגיד לך שעבדתי- - -

אני מציע שנשאיר משהו גם לפעם הבאה. בפעם הבאה נתקן. צריך לתקן משהו. לפי כל התיקונים כאן, לא יהיה מה לתקן בפעם הבאה.

לא, זה לא יגיע. זה סעיף שולי מכדי להביא אותו עוד פעם. עדיף לגמור זאת היום.

במובן של FUTURES, כמו שאני מכירה זאת, זה מה שהוא אומר. בדרך-כלל, אלה COMMODITIES בזהב ודברים כאלה. אין בזה מסחר בארץ. אין בורסה כזאת בארץ.

לפי כל התשדירים, אני שומע שאין עתיד, שאין FUTURES ושאין שום דבר.

אני מבין במאה אחוזים את הבעיה לגבי נכסי בסיס.

לכן, גם יש לי בעיה עם COMMODITIES, כי אני לא יודעת- - -

היא לא רוצה.

היא צודקת, כי אין את זה בארץ בכלל.

יכול להיות נכס בישראל. אתה לא יכול לדעת.

גם אני לא יודע.

טלי ירון-אלדר, האם יש לך כוונה להגיע לאיזה שהוא שביל באמצע?

אין לי על מה.

לא, כן יש לך. אפשר להגיע. מר ליצמן, יש פה משהו עקרוני.

אני יודע. לכן, אני רואה שיש התנגדות של מס הכנסה.

אני מציע שביל באמצע, ואולי מס הכנסה יקבל אותו. מס הכנסה לא יכול להתבצר ולהגיד: "הכל - לא".

למה לא? למה לפטור, אם הוא חייב?

יש לי חידוש בשבילך: הם יכולים.

אני ממש מתקוממת כנגד זה. כל הפטור הזה בא בעקבות בקשה של הבנקים ורצון שלהם לבוא ולעודד את העיסקאות האלה,--

בפירוש.

--ואנו ממס הכנסה באנו מאד לקראת הבנקים בעניין הזה. זה לא שהכל לא. הכל מתחיל מ"כן", ועכשיו אנו רק מתחילים את ההרחבות.

יש לנו סעיף אחד על COMMODITY FUTURES, שאתם לא רוצים להחיל אותו.

אמרת שיש לך פשרה. תציע אותה.

אני מציע שניקח את ה-FUTURES ונחלק אותם. מה שהוא PRECIOUS MATTERS, מה שנקרא: זהב, פלטינה ו-SILVER, יהיו בהגדרה הזו, וכל שאר הסחורות, שזה קקאו, סוכר, נפט וכו', נקבל את הדעה שלכם. גם הספרות המקצועית מגדירה את ה-COMMODITIES כך: PRECIOUS MATTERS זה סוג אחד של COMMODITIES, וכל ה-COMMODITIES, מה שנקרא: קשיחים, הם סוג אחר של COMMODITIES. את ה-COMMODITIES הקשיחים נוציא החוצה, וה-PRECIOUS MATTERS- - -

איך מישהו יבוא אליך ויעשה לך FUTURES ב-PORK BARRELS? אתה יודע שהמסחר העיקרי בשיקאגו זה PORK BARRELS.

הם עושים את זה פה.

האם דרך פה עושים לך את ה-FUTURES?

אני צריך להסביר להם שזה לא פטור.

זה נראה לי חלק קטן, אם זה בארץ. הרי אינני יכולה לבדוק אם הזהב הזה נמצא בארץ או לא. כלומר, אינני יכולה לדעת באמת איפה נכס הבסיס.

את לא יכולה שום דבר לדעת איפה נכס הבסיס.

אני יכולה. נניח, על מניות אני יכולה לבוא ולהגיד- - -

מה קורה אם הוא מחזיק את המניה בניו-יורק ורק את ה-FUTURES הוא עושה פה?

אני יכולה לדעת אם נכס הבסיס הוא נכס שנסחר בארץ הוא במניות. בנכסים מהסוג הזה אני באמת לא יודעת. מה מטריד אותי? מעסיק אותי, שזה יהיה באמת מסחר בארץ שייעשה דרך העסקאות האלה.

מטריד אותךְ חוסר הסימטריה בין המיסוי על נכס הבסיס לבין מיסוי עיסקה עתידית.

נכון, ופה אתה לא נותן לי פתרון לזה.

אני רואה את ההיקף. האנשים שמתקשרים, תושבי החוץ שעושים זאת, בערב אחד קונים אלף חוזים כאלה ואלף חוזים כאלה. האם נראה לךְ שבאמת יש להם נכס בסיס על זהב בגודל החוזה העתידי? כולם ספקולנטים.

אולי כן ואולי לא.

אני חושבת, שעכשיו ענית את התשובה.

אין להם נכסי בסיס.

לכן, STAY IN BED AND DON'T SPECULATE IN FUTURES.

תודה רבה. שמענו את הויכוח. אתה אומר כך, והיא אומרת כך.

הצעתי דרך ביניים. הצעתי שניקח את ה-COMMODITIES, ואת ה-PRECIOUS MATTERS נכניס- - -

אין לי כאן שני אנשים שיצביעו אחד כך ואחד כך.

מה זו: דרך ביניים? דרך ביניים - מבחינתי, זהב וכסף זה אותו הדבר.

את אומרת שזהב וכסף זה כמו קקאו וקפה.

אני חושב שיהיה מקובל על כולם להרחיב את זה גם לברוקרים, ולא רק לבנקים.

כן, בטח. אם נותנים זאת, אז גם לברוקרים.

הקטע של הברוקרים לא עושה שום דבר, כי הם לא פועלים ישירות בחו"ל אלא הם פועלים דרך הבנקים. לגביהם, אין לנו התנגדות.

מר ליצמן, אני עדיין לא מרוצה מזה שלגבי הטובין אתה קיבלת את עמדת מס ההכנסה.

קיבלתי כאן כמה דברים היום, ולא את כל הדברים. צריך להשאיר משהו לאחרי הבחירות.

יכול להיות שאתה קיבלת פה דעה, ואני לא מכיר את הרקע של הגברת סמדר אלחנני, אבל נראה לי שהיא די- - -

גם בגלל זה, אצביע נגד עכשיו. היא ותיקה בכנסת.

היא הסכימה להגדרה של FUTURES.

בסוף סעיף 2 צריך לומר: "והכל אם תושב החוץ הגיש לתאגיד הבנקאי הצהרה על היותו תושב חוץ ועל זכאותו לפטור ממס". זה קיים בכל התקנות ניכוי במקור, ואנו רוצים שתהיה אחידות.

בקטע הזה, לגבי ההצהרה, גם הסכמתי, מבחינת מועדים, שזה לא יחול על עסקאות שנעשו כבר, ואז אנו דורשים רק- - -

מה-1?

כן.

שנעשו או שייעשו. בוא ונקבע איזו שהוא נוסח.

שנעשו ועדיין לא חל מועד הפרעון, ולכן הדרישה תהיה רק לפני מועד הפרעון לגבי כאלה ולא בינתיים.

הדבר השני הוא לגבי שלושה חודשים, שבתקופה הזו גם עסקאות שייעשו בשלושת החודשים הקרובים - את ההצהרה יהיה אפשר לקבל לפני מועד הפרעון.

אנו נפנה אליכם בעוד שלושה חודשים כדי להאריך זאת.

בסדר. תתארגנו לזה.

אני מעמיד להצבעה את תקנות מס הכנסה (פטור לתושב חוץ על רווח הון מעיסקה עתידית) (תיקון), התשס"ג-2003, בכפוף לתיקונים שהעבירו עכשיו. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

תקנות מס הכנסה (פטור לתושב חוץ על רווח הון מעיסקה עתידית)
(תיקון), התשס"ג-2003, בכפוף לתיקונים שצויינו, התקבלו.

התקנות אושרו.

אני נועל את הישיבה. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.