פרוטוקולים/כספים/6129



11
ועדת כספים
6.11.2002

פרוטוקולים/כספים/6129
ירושלים, כ"ג בכסלו, תשס"ג
28 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, א' בכסלו התשס"ג (6 בנובמבר 2002), שעה 9:00

1. שינויים בתקציב לשנת 2002.
2. צו מס הכנסה (קביעת ריבית, דמי ניכיון, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים כהכנסה), התשס"ג-2002; תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדמי ניכיון, מהפרשי הצמדה ומרווחים אחרים), התשס"ג-2002; צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן השתלמות כהכנסה) (תיקון), התשס"ג-2002; תקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות) (תיקון), התשס"ג-2002; תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים) (תיקון), התשס"ג-2002; צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס"ג-2002; צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס"ג-2002; תקנות מס הכנסה (ביטול תקנות שונות לעניין מס על ריבית ודיבידנד), התשס"ג-2002.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן-היו"ר
קולט אביטל
אפי אושעיה
זאב בוים
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
אורית נוקד
מוסי רז
אברהם (בייגה) שוחט

מאיר קפוטא ממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
טלי דולן,עו"ד לשכה משפטית, משרד האוצר
טלי ירון-אלדר נציבת מס הכנסה
אוסקר אבו-ראזק סגן נציב מס הכנסה
יעל ייטב, עו"ד לשכה משפטית, נציבות מס הכנסה
פרדי וידר איגוד הבנקים
דב גלבוע בנק לאומי
חנה פריזן בנק פועלים
יעקב רוזן
אתי דויטש,עו"ד בנק דיסקונט
דוד לוזון
ראובן רשתי
קונסטנטין בלוז אגף תקציבים, משרד האוצר

שגית אפיק

טמיר כהן







1. שינויים בתקציב לשנת 2002.

אנחנו מצביעים על הרוויזיה של חבר הכנסת גפני - 33041,33042.

נכון שיש את הסדר הקיבוצים שהממשלה חתמה עליו, ונכון שהצבעתי תמיד בעדו..

ממתי מנמקים לפני רוויזיה?

מי בעד רוויזיה על 33041,33042?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – 2

הרוויזיה לא עברה

הודעה מספר 34051.

מדובר בהעברת עודפים בסך 19 מיליון שקלים. רוב התקציבים מיועדים לנושא של רעידות אדמה ולנושא של מחקר ופיתוח באנרגיה – חידוש מחקרים קיימים.

אתם יודעים אם תהיה רעידת אדמה?

אנחנו יודעים שב-50 השנים הקרובות תהיה רעידת אדמה.

מי בעד 34051, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – 0

אושר

מי בעד רוויזיה מספר 345?

ה צ ב ע ה
בעד - 0
נגד – 4

הרוויזיה לא אושרה.















































2. צו מס הכנסה (קביעת ריבית, דמי ניכיון, הפרשי הצמדה ורווחים
אחרים כהכנסה), התשס"ג-2002.

אני אתחיל בצו מס הכנסה (קביעת ריבית, דמי ניכיון, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים כהכנסה), התשס"ג-2002. בהגדרת "חייב" במקום המילה "המעסיק" יבואו המילים "שהעסיק בשנת המס הקודמת פחות מ-10 עובדים, או שהיה חייב לנהל מערכת חשבונות". בהגדרת "ריבית" אנחנו משמיטים את המילים "לרבות תחליף לריבית ולרבות תחליף להפרשי הצמדה".

אני עוברת לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדמי ניכיון, מהפרשי הצמדה ומרווחים אחרים), התשס"ג-2002. בתקנה 7 אנחנו רוצים להוסיף בסוף את המילים: "והתאגיד הבנקאי לא ינכה מס מריבית זו". בתקנה 8(1) אנחנו נכניס סייג לגבי תושב חוץ, על-מנת שלא ינוכה ממנו מס במקור. זה בדומה לסייג הקיים בתקנה 3(ג). בתקנה 9 אחרי המילה "לשותפים" יבוא "בחשבון במוסד כספי (להלן בתקנות אלה השותפים)".בתקנה 5 אנחנו מוסיפים תקנת משנה (ד) "לעניין ניכוי במקור מדמי ניכיון על מלווה מדינה או מק"מ, יראו את ממוצע הניכיון כדמי הניכיון. לעניין זה "ממוצע ניכיון" – סכום הניכיון בשל סידרת איגרות החוב כשהוא מחולק בערכן הנקוב"

בנק ישראל מנפיק סידרת איגרת חוב ב-4 הנפקות, כאשר כל הנפקה היא בסכום אחר. ברגע שהוא בא לפדות את האיגרות האלה, אנחנו באים ואומרים "תעשה פיפו". ברגע שאתה פודה, אתה פודה קודם מההנפקה הראשונה, אחרי כן מההנפקה השנייה. הלקוח שקנה והחזיק את זה עד לניכיון, אם הוא רואה שהוא קנה את זה ביותר הוא יבוא אלי ויקבל את הכסף בחזרה.

אנחנו נקבל את האינפורמציה מבנק ישראל ונכניס אותה לתוך מחירי הקנייה?

מי שינכה מס במקור מהאיגרת זה בנק ישראל, לא אתה. בנק ישראל הנפיק 300 אלף איגרות חוב ב-3 סדרות. בראשונה הוא נתן 10%, בשנייה 8%, בשלישית 6%. ברגע שהוא פודה את האיגרת, אני אומר לו "אתה קודם פודה מהחלק הראשון". אם יבוא אלי מישהו ויגיד לי "תשמע, לא קניתי מהסדרה הראשונה אלא מהאחרונה ואתה חייבת אותי פעמיים", אני אחזיר לו.

בנק ישראל לא מנכה את המס, הבנקים מנכים את המס. לבנקים אין את הנתונים האלה.

בנק ישראל יעביר לך את הנתונים האלה.

לגבי לקוח?

לא לגבי לקוח.

המחשב לא יכול לזכור 15 שנה את כל הנתונים של איגרות החוב שהונפקו במדינת ישראל ולעשות להן ממוצע. צריך למצוא פתרון טכני אחר לנושא הזה.

זה הפתרון הטכני היחידי האפשרי.

זה עקרוני?

זה טכני.

נביא הסכם אחר.

מס הכנסה מציע להגיע אתכם להסדר אחר על הקטע הזה.

מה לגבי קשישים שהכניסו את הילדים שלהם יחד איתם לאותו חשבון?

יש חזקה בחוק שכשיש שותפים בחשבון – קשישים וצעירים וכן הלאה – מתחלק החשבון לפי חלק יחסי, אלא אם כן יבוא אותו בן-אדם ויגיד שהכל שייך לאבא שלו ואז זה יתוקן בהתאם למה שהוא יידע.

זה נטל ראייה?

זאת רק הודעה.

הייתי רוצה שתתקיים הצבעה על סעיף 14 כיוון שזה נושא מאוד שנוי במחלוקת. הייתי רוצה שבמשך 5 דקות יחזרו נציגי מינהל הכנסות המדינה ומס הכנסה על הטיעונים שלהם..

אני אעשה את זה אף על פי שכבר דנו בזה.

הוויכוח הוא על הדיווח השנתי שאנחנו מבקשים. כמו בכל מקום שיש חובת ניכוי מס במקור, כך אותו אחד שמשלם את הכסף ומנכה מס במקור מדווח בסוף השנה למי הוא שילם וכמה הוא ניכה מס במקור. זה משמש אותנו במערכות שלנו לקבלת המידע, אחר כך אנחנו עושים השוואה מול מה שהוא מדווח.

אחרי כל פעולת ניכוי שעליה אין דיווח, אתם..

מדווחים באופן כולל.

אז איך אתם יכולים לתת את ההקלות?

רק לאלה שנותנים את ההקלות יש דיווח פרטני. אני מדברת על כלל האוכלוסייה.

איך הבנקים יודעים מי בעלי ההקלות?

לפי הקבוצות. זה כבר סגור. עשינו את זה גם בתיאום איתם, כדי להעביר את מערכת ניהול הפטורים אלינו.

הלקוח צריך למלא טפסים מסויימים כדי שתדעו, או שאתם יודעים את זה לבד?

רוב הלקוחות לא יצטרכו. מה שאנחנו יכולים מהמאגרים שלנו להוציא לא צריך. מי שחייב לעשות חישוב פרטני, יצטרך לבוא ולעשות את החישוב עבורו.

זאת אוכלוסייה ברורה.

בכל מערכת ניכוי מס במקור יש חובת דיווח בסוף שנה. הבנקים נותנים אישור ללקוח על כך ששולמה כך וכך ריבית, על כך שניכו לו כך וכך מס. אני לא מבקשת דרך זה לקבל מידע פרטני על פעילות בחשבון. הבקשה היחידה שלי קשורה לענייני מסים – מה שולם וכמה נוכה מס במקור. אני לא צריכה את מספר החשבון, את מספר הפעולות, את החסכונות, אני צריכה את מספר תעודת הזהות, כמה שולם לו וכמה נוכה מס במקור. כל מערכת הניכוי במקור עובדת ככה. מהבחינה הזאת אנחנו המדינה הכי מפותחת.

ומה לגבי החסיון?

הבעיה היא לא בעיה של חסיון, כי הדרישה היא דרישה של חוק. לפי כל חוות הדעת שקיבלנו, במקום שהדרישה היא דרישה חוקית הבעיה היא לא בעיה של חסיון.

למה שלא תסדירו את זה בחוק?

בחוק היום יש הסמכה לקבוע חובת דיווח. בחוק לא אומרים לך לדווח בדרך א' או בדרך ב', אלא שמותר לשר האוצר לקבוע חובות דיווח. אנחנו פירטנו את חובת הדיווח והכנסנו אותה לתוך תקנה. בייגה חתם על הרבה מאוד תקנות כאלו.

אני לא בטוח שהוא היה חותם על זה.

השאלה היא לא שאלה חוקית. מבחינה חוקית, לפי כל חוות הדעת המשפטיות שקיבלנו אין בעיה.

מה קורה בעולם הגדול?

הOACD , שזה אירגון המדינות המתועשות בעולם, הוציא המלצה שאומרת שהבנקים יעבירו את הדיווחים לרשויות המס. הוא ממליץ למדינות לנהוג כך.

כל המדינות מתנגדות לזה.

איפה יש עכשיו?

בארצות-הברית, באנגליה, בהולנד. ההמלצה היא כן ללכת לכיוון הזה. כל המדינות המערביות הולכות לקראת זה שכן יהיה דיווח. אנחנו לא הולכים לבקש את כל הפרטים שבחשבון.

מה יופיע בדיווח?

כמה ריבית שולמה וכמה נוכה מס במקור.

יפרידו בין ריבית ריאלית לריבית נומינאלית?

נוח לנו טכנית להפריד בין הריבית הריאלית לריבית הנומינאלית לצורך החישובים, אבל אני מוכנה לוותר על זה. גם להם יותר נוח להפריד בין תשלום הריבית הריאלית וכמה נוכר מס במקור עליה, לבין תשלום הריבית הנומינאלית וכמה נוכה מס במקור עליה. אנחנו לא מתעקשים על זה. ההתעקשות היא על זה שבמקום שמישהו משלם כסף ומנכה מס במקור אני אקבל דיווח.

כמה אנשים זה יכניס למעגל הדיווח?

אף אחד. כשאין לנו את המידע הזה אנחנו רוצים שיותר אנשים ידווחו. איך אנחנו עוזרים לבעלי משכורות שידווחו פחות? ברגע שיש לנו את המידע אנחנו צריכים פחות דיווחים.

כשאדם עושה תיאום מס הוא בעצם בא מראש ומקבל הקלה במס. כשמגיע סוף שנה אנחנו מקבלים את הדיווחים מהמעבידים. אם הם פעלו לפי תיאום המס שנתנו אנחנו לא מטרטרים אותו, אבל אם לא היה תיאום מס אנחנו צריכים לקחת אוכלוסייה מדגמית ולראות אם פעלו בהתאם להנחיות. זה הרעיון שעומד מאחורי קבלת המידע על הניכויים במקור. יש הרבה אנשים שמגישים את הדוחות. אם אני לא אוכל לאמת את זה מול הבנקים, מה אני אעשה?

טלי, האם זה ישנה משהו במניעים להחזיק חסכונות ופיקדונות של אזרחים בתוך המערכת הבנקאית?

את הקטע של תושבי חוץ אני שמה בצו. החובה קיימת גם על תושבי חוץ. אני לא מאמינה שזה מה שישנה את הנוהגים של אזרחי ישראל. כל הרפורמה יכולה לשנות במובן זה שפתאום כסף חייב ואז פחות רוצים להשקיע. בכל הרפורמה יש משהו שישנה הרגלים או שיגרום למישהו להעביר מאפיק א' לאפיק ב'. אנחנו לא חושבים שזה ישנה משמעותית, במיוחד כשבמדינות העולם המערבי עוברים ממילא לדיווחים.

בעבר היו חששות מהסוג הזה דווקא בהקשרים של האמנה עם ארצות הברית. בסופו של דבר קיבלנו הכרעה אסטרטגית, שאומרת שישראל לא צריכה לבסס את הכלכלה שלה על הון שחור בצבעים כאלה או אחרים. הלכנו על האמנה ולא קרה שום נזק, לא ברחו כספים.

את הויכוח הזה אני זוכר.

מאז כל מדינות הoacd הולכות לכיוון הזה. יש לנו נייר של הבנקים משנת 1998, שבו הם טוענים שבחלק גדול מהמדינות יש חובת דיווח על הכנסות ריבית ודיבידנד בהיותן חייבות במס.

למה עד היום לא עשיתם את זה?

עד היום לא היה צריך, כי לא היה ניכוי במקור.

למה הכנסתם את זה אגב הרפורמה?

זה לא אגב הרפורמה, זה חלק אינטגרלי מהניכוי במקור.

במדינות שבהן בנקים מעבירים דיווח אין ניכוי במקור. תושב בארצות הברית שיש לו חשבון בבנק מקבל בסוף השנה דיווח. את הדיווח הזה הוא מוסיף לדוח מס הכנסה שלו.

אין שם ניכוי במקור?

לרוב האוכלוסייה אין ניכוי במקור. בסוף השנה הבנק מדווח לנציבות מס הכנסה, כי יש צורך לאמת. מדינה כמו בלגיה, ששם הלכו על הסדר כמו שלנו שהמס הוא סופי, אין דיווח. גם במדינה כמו איטליה אין דיווח. בהולנד יש אולי מחשבות לעשות, אבל אין שם לא ניכוי ולא דיווח.

הולכים לשנות את זה עכשיו.

נכון לנובמבר 2003 אין לא ניכוי ולא דיווח. הקו המפריד בין מדינות שבהן הבנקים מדווחים למדינות שבהן לא מדווחים הוא אם הניכוי סופי או לא סופי. במקומות שהניכוי הוא סופי אין דיווח למס הכנסה.

סעיף 14 מדבר על שינוי קונספציה בתפיסת הסודיות הבנקאית. גברת ירון-אלדר, זה נכון שיש דיווחים של שכר, אבל בכל העולם וגם במדינת ישראל לסודיות הבנקאית יש מעמד שעומד בפני עצמו. אפשר לצמצם אותו, אפשר להרחיב אותו, אבל יש לו מעמד משלו. זה דבר שנוגע ללקוחות הבנקים. לא מדובר כאן באיזה שהוא סעיף שבנקים עושים חשבון כדי להרוויח יותר או פחות, זאת שאלה של מערכת תפיסתית. רוצים לשנות את הדבר הזה? אפשר לדון בזה, אבל לא באיזה סעיף 14 באיזו שהיא תקנה. למה לא התכבדה הוועדה כשהיא המליצה על הרפורמה להזכיר את שינוי הקונספציה? אני תוהה אם בכלל חשבו כשניסחו את הסעיף הזה שבנקים למחרת אישור הסעיף חייבים להודיע לכל תושב חוץ "תדע לך, מחר אני מדווח עליך למס הכנסה". זאת חובת נאמנות.

אני מציע להוריד את זה כרגע.

אם משמיטים את הסעיף הזה, דבר וחצי דבר לא קורה לגביית המסים. כל הדבר הזה מופיע בתקנות שעניינן ניכוי מס במקור מריבית. כל מיני אימותים שאת אומרת זה לא רלוונטי, כי בלאו הכי הציבור משלם את מלוא המס. זה יכול להיות רלוונטי וחשוב לבניית מאגר. חשוב, אולי, שהמאגר הזה יהיה, אבל לא בקונטקסט הזה של תקנות.

בישיבה הקודמת ביקשתי לקבל חוות דעת משפטית מהיועצת המשפטית של הוועדה לגבי הנושא של חובת הסודיות של הבנקים מול מה שנקרא חוק הגנת הפרטיות. אני כמובן בעד לעשות הכל ולהלחם בהון השחור, אבל נראה לי שלא נכון בדלת האחורית, בשינוי של תקנה להכניס את התיקון הזה. אם מעוניינים לבצע שינוי תפיסה זה צריך להיות בחקיקה.

אני מציע לא להצביע על הסעיף הזה היום. אני מציע שנקיים דיון בהשתתפות מומחים. אני רוצה להתייעץ עם נציבים לשעבר, עם אנשים שעוסקים במיסוי. אני מניח שצריך להתייעץ עם אנשים שהבנקים יביאו. זאת החלטה מאוד חשובה. היא נבלעת בדיון מאוד קצר. אנחנו הרבה פעמים, לצערי הרב, מקבלים החלטות במהירות ובלי שיקול דעת. זה לא מזיק להפעלת הרפורמה כי הרפורמה עובדת.

זה מאוד בעייתי.

זה לא מזיק להפעלת הרפורמה, כי תוכלו לעשות את הניכוי במקור. ממילא חובת הדיווח היא בסוף השנה. אני מציע לא להיחפז. אני חושב שזה יהיה חסר אחריות לקבל החלטה בדיון כזה חפוז. אני מודיע שאין לי עמדה.

האם הדבר הזה הוא נזק בלתי הפיך?

זה גורם נזק. ברפורמת בן-בסט היתה דרישה מהבנקים לדיווח באורח שוטף על משיכות, על העברות כספים.

קיבלתם את כל רפורמת בן-בסט? כשתקבלו את רפורמת בן-בסט.. אל תוציאו את הצימוקים.

אני אקריא את מה שהבנקים כתבו על זה אז. "בחלק מהמדינות מוטלת חובה על הבנקים לדווח לרשויות המס על תשלומי ריבית ודיבידנד בהיות אלה הכנסות חייבות במס אך לא מעבר לכך".

כי שם אין ניכוי במקור.

אני רוצה לדבר על החובה שהיתה קיימת עד לתחילת הרפורמה לניכוי מס מניירות ערך זרים. 35% מס היה על ניירות ערך זרים. הדיווחים של הבנקים היו דיווחים כלליים. היתה חובת ניכוי מס במקור של 5%, לא יותר מזה. לנו היה ברור שחלק מהאנשים לא מגישים דוחות וחלק לא מדווחים את מלא הדיווחים. פנינו אל הבנקים וביקשנו רשימה של האנשים שקנו ומכרו ניירות ערך זרים. למה רצינו את הרשימה הזאת? כי רצינו לאמת את הרשימה של האנשים שקנו ומכרו ניירות ערך זרים מול הדיווחים שקיבלנו. נציגי הבנקים אמרו לנו שאין אפשרות לקבל את המידע הזה.

תעשו את זה בחקיקה, לא כדרך אגב.

זה לא כדרך אגב.

מה זה יפריע אם בעוד שבועיים תהיה החלטה בסעיף המצומצם הזה? אם אני כרגע מתלבט ולא מקבל מספיק הסברים אני מצביע נגד. תפתחי את הדיון. תני עוד כמה ימים, כדי שאנשים יוכלו להצביע באופן אינטלגנטי על העניין.

אני אתן 5 דקות להתייעצות של אנשי מס הכנסה.

(הדיון התחדש אחרי 5 דקות)

אנחנו נצביע כרגע על 5 התקנות הראשונות, כפוף לתיקונים שדיברו וידברו עליהם, למעט סעיף 14.

בתקנה 12(ב), בסופה יבוא "לפקיד השומה". בתקנה 20 (א)(3) במקום המילים "לעניין זה" יבוא "לעניין פיסקה (2) ופיסקה (3)". בתקנת משנה (ב), בפיסקה (2) במקום המילים "בתקנה 3(ג) יבוא "בתקנות 3(ג) ו8(1)". המילה "ליחיד" נמחקת.

בצו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן השתלמות כהכנסה) (תיקון), התשס"ג-2002, בסעיף 1(3), בסופה יבוא "כהגדרתה באותם סעיפים". זה לבקשת חבר הכנסת עמיר פרץ.

אני מצביע על צו מס הכנסה (קביעת ריבית, דמי ניכיון, הפרשי הצמדה, רווחים אחרים), התשס"ג-2002. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 0

אנחנו מצביעים על תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדמי ניכיון, מהפרשי הצמדה ומרווחים אחרים), התשס"ג-2002, למעט סעיף 14. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 0

אושר

אנחנו עוברים לצו מס הכנסה(קביעת סכומים ששולמו מקרן השתלמות כהכנסה) (תיקון), התשס"ג-2002. מי בעד הצו הזה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 0

אושר

אנחנו עוברים להצבעה על תקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות) (תיקון), התשס"ג-2002. מי בעד התקנה הזאת, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר

אנחנו עוברים לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים) (תיקון), התשס"ג-2002. מי בעד התקנה הזאת, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר

עכשיו אנחנו עוברים לצו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס"ג-2002; צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס"ג-2002.

שני הצווים הראשונים עוסקים בפיקדונות של ישראלים שהיה להם פטור ונשאר להם פטור. במסגרת הרפורמה אישרנו פטור לעולים חדשים, לתושבים חוזרים על פיקדונות בישראל. הפטור הזה הוא ל-20 שנה. אנחנו השארנו את הפטור הזה במסגרת התקנות האלו. השארנו את הפטור על תושבים חוזרים ועל עולים חדשים למשך אותם 20 שנה.

התקנה השנייה מתייחסת לתושבי חוץ. פטור שהיה קיים קודם נמצא גם עכשיו. עדכנו את התקנות בעקבות השינויים בחוק הפיקוח על המטבע. נכנסו פה מגבלות קצת חדשות, אבל המהות נשארה.

בצו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), בסעיף 2(א) המילה "יחיד" צריכה להימחק.

תיקנו את זה.

אני לא מבין את המילים "שאינו מנהל עסק או משלח יד בישראל ואין לו מפעל קבע בישראל". אני מבין שאם תושב חוץ מביא כמה מיליוני דולרים מחוץ לארץ וחוסך למדינה גיוס כסף בחו"ל הוא פטור. זה לא מה שכתוב פה.

אם זה במסגרת הפעילות הקבועה שלו בישראל לא יהיה לו פטור. אם יש תושב חוץ שיש לו עסק בישראל והוא מפקיד כסף בבנק אין לו פטור. העסק שלו בישראל לא שונה מכל עסק אחר של ישראלי. הפטור הזה היה מיועד מלכתחילה לאותם תושבי חוץ שמפקידים כסף בישראל בלי שיש להם פעילות בישראל. שינינו את הנוסח לגבי תושב חוץ שיש לו עסק בישראל אבל מפקיד כסף לא במסגרת העסק, לא במסגרת הפעילות העסקית.

"ריבית המשולמת על פיקדון במטבע חוץ לתושב חוץ, תהיה פטורה ממס אם מתקיימים כל אלה: (א) הפיקדון אינו רשום בספרי מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל ואינו חייב ברישום כאמור (ב) הכנסה מריבית אינה הכנסה מעסק או ממשלח ידיו."

צריך להוסיף אגרת.

אנחנו מדברים רק על פיקדון.

ואם יש לו אגרת חוב זרה?

זה לא בצו הזה.

לגבי 2(ד) הוא יכול לעשות את הפעילות בחו"ל. זה לא הופיע בתוך המלצות הוועדה, לא בתוך החוק העיקרי. החוק העיקרי אמר מתי תושב חוץ פטור. אני לא מבין למה הסעיף הזה הוכנס עכשיו. זה רק יפגע בתושבי חוץ שיביאו לכאן כסף.

הסעיף הזה מופיע פה, כי ראינו הרבה מאוד מקרים שבהם הגיע כסף שלכאורה שייך לתושב חוץ ומשמש ביטחון מהותי להלוואה, שלקח תושב ישראל לפעילות שלו. הסיטואציה הזאת היא סיטואציה שעוקפת את הוראות החוק. זה בעצם לתת פטור לתושב ישראל. אם אנחנו מורידים את הסעיף הזה, אנחנו מאפשרים כמעט אוטומטית לכל מי שיש לו קרוב שהוא תושב חוץ להפקיד כסף בפיקדון כזה ולקבל פטור. זה מצב מעוות.

כל מי שיש לו קרוב תושב חוץ יכול לעשות את זה גם בלי לתת הלוואה. הוא יכול להעביר את הכסף באופן חופשי לחו"ל בלי לדווח.

אין לי בעיה עם העברת הכסף.

על ידי הסעיף הזה את מענישה את כולם. תלכי ותבדקי אם הכסף הוא כסף אמיתי או לא כסף אמיתי.

אני לא מבין למה זה מפריע לך.

בא תושב חוץ ואומר: "אני רוצה להשקיע בישראל על ידי מתן הלוואה למיזם מסויים." באה טלי ואומרת: "על הכסף הזה אני רוצה מס." אנחנו על ידי זה פוגעים בכל מפקידי החוץ האלה.

זאת פעילות עסקית.

את כבר ממסה את המפעל.

כל המטרה של הסעיף הזה היא סעיף מניעתי. נניח אני תושב חוץ ויש לי חברה בישראל. אם אני אתן לחברה הלוואה ואני אקבל ממנה ריבית, הריבית בחברה תוכר כהוצאה ותושב החוץ חייב במס. במקום זה אני אבוא לדב ואני אגיד לו: "שמע, אתה בשבילי רק צינור. קח את הכסף ותן אותו לחברה שלי". בצורה כזאת החברה שלו דורשת את הוצאות הריבית כהוצאה, חוסכת 36% מס והריבית שהיא משלמת לא חייבת במס. כל מה שאמרנו הוא שעל פיקדונות כאלה אנחנו לא רוצים לתת פטור.

זה יגרום לכל העסקאות האלה להתבצע בחו"ל.

מי שחושב שהוא יכול לסגור את כל פרצות המס בכל העולם, אז הוא לא יודע מה זה מסים.

הלקוחות שלנו, שהם לקוחות חו"ל שמפקידים בישראל, יעשו חצי מהעסקה בארץ וחצי מהעסקה בחו"ל. חלק גדול מאוד מהכסף יעבור מאיתנו בגלל השיקול של המס.

גם תושב חוץ שמקים מפעל בישראל ויודע שהוא צריך לשלם מס יגיד שלא כדאי לו להקים בישראל אלא בחו"ל.

אבל זאת פעילות עסקית.

גם לגבי תושב חוץ שמפקיד פיקדון רגיל לא למתן הלוואה יש את אותה בעיה.

אתם מדברים על סכומים גדולים של כסף.

מי בעד צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון מטבע חוץ), התשס"ג-2002, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – 0

אושר

מי בעד צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון תושב חוץ), התשס"ג-2002, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – 0

אושר

אנחנו עוברים לתקנות מס הכנסה (ביטול תקנות שונות לעניין מס על ריבית ודיבידנד), התשס"ג-2002.

אחרי שאנחנו קובעים את החיובים אנחנו צריכים לבטל כל מיני תקנות ישנות שהיו תקנות של גביית ניכוי מקור מדיבידנד וריבית. זאת הרשימה שמופיעה פה.

מי בעד תקנות מס הכנסה (ביטול תקנות שונות לעניין מס על ריבית ודיבידנד), התשס"ג-2002, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0
אושר

הישיבה ננעלה בשעה 10:30