פרוטוקולים/כספים/5982



2
ועדת כספים
28.10.2002

פרוטוקולים/כספים/5982
ירושלים, ל' בחשון, תשס"ג
5 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ב בחשון התשס"ג (28 באוקטובר 2002), שעה 10:00

1. אישור המלצות ועדת המשנה לעמותות.
2. תקציב הרשאה להתחייב בסך 2 מיליארד שקל לצורך הקמת מפעל חדש של "אינטל" בקרית-גת (פניה תקציבית מס' 321).

חברי הוועדה: יעקב ליצמן-היו"ר
זאב בוים
אבו וילן
אבי יחזקאל
אמנון כהן
נחום לנגנטל
יוסף פריצקי
צלי רשף
אברהם (בייגה) שוחט

אלברט ארז ראש עירית קרית-גת
אביגדור יצחקי מנכ"ל משרד ראש הממשלה
שמואל מרדכי מנהל מרכז ההשקעות, משרד התמ"ס
ירון שרטר עוזר מנהל, משרד התמ"ס
דוד נאמן עוזר מנהל, משרד התמ"ס
יוסי גורדון אגף תקציבים, משרד האוצר
אמיר אסרף אגף תקציבים, משרד האוצר
ערן ניצן אגף תקציבים, משרד האוצר
מקסין פסברג מנכ"ל "אינטל" קרית-גת
אהד קפלן מנהל תכנון "אינטל" קרית-גת
אביעד אבני "אינטל" ישראל
רונן רדל מנהל כספים, "אינטל" ישראל
יוסף שובל מנהל קשרי חוץ, "אינטל" ישראל

טמיר כהן

















1. אישור המלצות ועדת המשנה לעמותות.

אני פותח את הישיבה. אנחנו נצביע על אישור המלצות ועדת המשנה לעמותות בעניין מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. רשימה ראשונה: 900402, המונה 22 מוסדות, והשניה: 852702, המונה 32 מוסדות. לכולן היה ניהול תקין. מי בעד שתי רשימות, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד - 0

אושר

אני רוצה להצביע גם על העמותה לסיוע לקהילה על שם משפחת ליאור-שנקר, שלא היה לה אישור ניהול תקין בהתחלה אבל עכשיו יש לה. מספר העמותה: 580363414. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – 0

אושר





























2. תקציב הרשאה להתחייב סך 2 מיליארד שקל צורך הקמת
מפעל חדש של "אינטל" בקרית-גת (פניה תקציבית מס' 321).

בשבוע שעבר העלו מספר חברי כנסת כמה שאלות לגבי האישור של 2 מיליארד שקל. בדרך כלל 2 מיליארד שקל, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לא מאשרים בשנייה אחת. על 100 אלף שקל יש דיונים של יומיים. לכל אחד חשוב שחברת "אינטל" תקים כאן חברה, לכן אני מוכן לתמוך בזה.

הגעתי היום כי שמעתי שבוע שעבר על הדחייה. צריך לזכור של"אינטל" יש מפעל בקרית-גת. אני מזמין את כל מי שלא היה שם לבוא לבקר.

הרבה מהשאלות ששאלנו בשבוע שעבר נשאלו כדי להבין את הניתוח הכלכלי של ההשקעה שכבר נעשתה.

חברת "אינטל" העולמית עומדת היום בפני החלטה לגבי הקמה של מפעל נוסף. ישראל היא אחת המתחרות על הקמתו של מפעל שכזה. מי שביקר במפעל יודע את המעורבות של "אינטל" בתוך הקהילה של קרית-גת, שלא לדבר על חינוך הילדים, על החשיפה שלהם לטכנולוגיה וכל מה שקשור לעניין הזה.

חשוב מאוד למדינת ישראל לקלוט את החברות הגדולות הרב-לאומיות. לצערי הרב, אין לנו הרבה כאלה. השתיים העיקריות שיושבות היום בישראל ומצליחות מאוד בכל קנה מידה זה "אינטל" ו"מוטורולה". הלוואי והיינו יכולים שעוד חברות רב-לאומיות יבואו ויקימו את המפעלים שלהן בישראל.

לישראל יש חיסרון גדול בתחום של עלות העבודה. אנחנו בעייתים מאוד גם בהשוואה למזרח הרחוק וגם בהשוואה למזרח אירופה. הייחודיות היחידה שיש לנו בתחום הזה הוא מאגר המוחות. מכיוון שאנחנו רוצים לשמר אותו ולהשתמש בו כיתרון יחסי, עשינו את כל מה שאנחנו יכולים, לרבות פגישות של נשיא "אינטל" עם ראש הממשלה, לרבות הרשאה לתכנון על קרקע בפטור מיוחד של מינהל מקרקעי ישראל, לרבות משא ומתן מואץ אל מול בעלי הקרקע או אלה שמחזיקים בקרקע.

אנחנו צריכים לעשות את כל מה שאפשר על-מנת שהמפעל הזה יהיה במדינת ישראל. יסבירו אנשי "אינטל" יותר טוב ממני את המעגלים הנוספים סביב המפעל הזה ושקשורים למפעל הזה. יש עשרות קבלני משנה שקשורים במפעל הזה. יש לזה השפעה רוחבית לא רק על קרית-גת אלא על מקומות אחרים במדינת ישראל.

"אינטל" מובילה את השוק העולמי בתחום המחשוב והפיתוח שלו. חלק מהפיתוח נעשה במדינת ישראל. היתרון העיקרי שרואים אנשי "אינטל" במדינת ישראל זה את יכולת הפיתוח. אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ על-מנת להקים את המפעל בישראל. ההצלחה שלו מדברת בעד עצמה. אם אנחנו לא נאפשר את הקמתו של מפעל נוסף על יד המפעל הקיים, אני חושב שזאת תהיה בכייה לדורות.

עוד מעט נשמע את הנתונים בנוגע לייצוא של "אינטל", את ההיבטים של תשלומי המס על השכר ועוד. אלה מספרים שאנחנו לא מכירים. תוספת של מפעל כזה יכולה לעשות תוספת אחוזית נכבדה לייצוא שלנו ולהעסקה של כוח אדם ברמה גבוהה. אני נמצא פה כדי להטיל את מלוא כובדה של ממשלת ישראל על הנושא של לאפשר ל"אינטל" להקים את המפעל בארץ. יש לנו מספיק צרות נוספות שבגללן "אינטל" יכולה שלא להקים את המפעל פה. אנחנו חייבים לאפשר לה. אם יעזרו לנו גם משמיים וגם מקרקע, בסופו של דבר המפעל הזה יקום פה.

יש לי פה את דוח מבקר המדינה, שמוכיח שבכל התרחישים מדינת ישראל מפסידה למעלה מ-200 מיליון דולר על ההשקעה הגדולה. גם עכשיו היא תפסיד כסף. אני רוצה תשובה על מה שמופיע בדוח המבקר.

ממתי זה דוח המבקר?

זה ניתוח של המפעל הגדול שקם ב-1996.

אני שמח שבייגה נמצא כאן. לזכותו ייאמר שהמפעל הראשון קם בגלל התמיכה שלו. מגיע לו על כך ברכות. אני לא אכנס לניתוח של המספרים, זה לא מתפקידי. אין היום ל"אינטל" על מה להתנצל.

המהפיכה שקריית-גת עברה מסיב הכותנה לסיב המחשב, בתקופת זמן כל כך קצרה גרמו לה לשנות את פניה –חברות ניהול שקמו, 75% מהתלמידים שמגיעים לתעודת בגרות ועוד. זכות גדולה לי כראש עיר להיות שותף למפעל מהסוג הזה.

הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאדם שיושב בכנסת ועסוק כל היום בדיונים זה לראות במו עיניו. אין טוב ממראה עיניים.

אמרו לנו שרוב העובדים ב"אינטל" הם לא מקריית-גת.

חבר הכנסת לנגנטל, אין יותר אזורי תעסוקה נקודתיים, יש אזור תעסוקה אזורי. ככה זה נבנה. זה משרת את באר-שבע, את שדרות, את אשקלון ואת המושבים. מתוך 3600 עובדים, 80% מהעובדים הם מקריית-גת. זה לא משנה אם הוא מהנדס או עובד מן המניין. אם קרה משהו לקריית גת בשנים האחרונות זה "אינטל". בעקבותיו יבואו מפעלים אחרים. אני מציע שתבואו ותראו אזור תעסוקה מודרני. אנחנו מובילים היום בהשקעות בתחום החינוך ובתשתיות לחינוך בסדרי גודל של מיליונים של דולרים.

הכוונה היא לדברים שנכתבו ב1996 ואושרו ב-1998. כשאנחנו מסתכלים על מה מומש, אנחנו רואים תוצאות מאוד שונות. אנחנו רואים נתונים שונים על תשלומי מס, נתונים שונים על אפקט של מאגרי תעסוקה..

יש משהו כתוב? 2 מיליארד שקלים לא עוברים בעל-פה.

אחת הבעיות עם המודל זה שהמודל לא לקח בחשבון תשלומי מס של עובדים, אלא רק הנחות של ההפרשים. כאשר אתה מסתכל בפועל, אתה רואה ששילמנו במס מצטבר מעל מיליארד שקלים. יש הבדל גדול בין מה היה הצפי למה שקרה בפועל.

אנחנו לא נגד פיתוח, אנחנו רק ביקשנו ניתוח כלכלי של ההשקעה הקודמת.

בשבוע שעבר קיימנו דיון על אבטחתם של ראשי הממשלה לשעבר. ניהלנו את הדיון במשך 3 שעות. אני מציע לדחות את האישור. כשבייגה שוחט הוביל בזמנו את המהלך קיבלנו את החומר כתוב. אני זוכר שאפילו התווכחנו על הגודל, על הנכונות ועל הרצון להשקיע.

אני רוצה להצביע היום. אני לא חושב שצריך לדחות את זה. העניין יותר מידי חשוב כדי שהוא יתגלגל מישיבה לישיבה. אני בטוח שגם האוצר וגם שמואל מרדכי יביאו נתונים. אם הם לא יהיו בכתב, נבקש מהם להמציא בכתב, אבל אנחנו נסמוך על הנתונים שנשמע בעל-פה. יכול להיות שהדברים שיאמרו האנשים שאישרו את זה כמו בייגה שוחט ואחרים ישכנעו אותך.

אם זאת דעתך, אז אני בעד.

בדיון הקודם הצגנו את המפעל החדש ועלתה השאלה של התוצאות העסקיות ביחס למתוכנן לגבי המפעל הקודם. ההשקעה המתוכננת היתה אמורה להיות 1.57 מיליארד דולר, כאשר בפועל היא היתה 1.75 מיליארד דולר.

כולל המענק?

בוודאי. התעסוקה המתוכננת היתה של 1500 עובדים ישירים ו-1000 עובדים עקיפים. כיום החברה מעסיקה למעלה מ2300 עובדים ישירים וכ-1500 עובדים עקיפים. הייצוא המתוכנן היה 1.9 מיליארד דולר. בפועל התוצאות מדברות על 2.7 מיליארד דולר. התחזית לאספקת מכירות לספקים מקומיים, שזה בעצם העברת חלק מהתעסוקה שנשארת בתוך הארץ, דיברה על 525 מיליון דולר משנת 1991-2001. בפועל הנתונים מדברים על כ-675 מיליון דולר. אנחנו רואים שהתוצר החיובי למדינה היה גבוה מהתחזיות שעל פיהן קיבלו את ההחלטה להשקיע במפעל.

אני בעד הפרוייקט, אני גם יכול להעיד כמו אלברט מה הוא עשה לאזור, אבל האם יש לך נתונים דרך החזר ההשקעה מבחינת מדינת ישראל?

אין לי ספק שצריך היום ומהר לקבל החלטה חיובית בעניין, כמעט כמו שהיום יום שני ואנחנו יושבים עכשיו בכנסת בירושלים. למה הממשלה באה כעת ומבקשת הרשאה להתחייב? כי בטח יש מאבק עם "אינטל" עולמית איפה יקום המפעל. כל דבר שנותן חיזוק נוסף לאפשרות לגרום ל"אינטל" להחליט שזה יהיה בישראל צריך לתת. כך היה במפעל הראשון.

נכון שבבדיקות הראשונות מבחינת התשואה למשק היתה תשואה שלילית של 200 מיליון דולר. אני לא מקבל את זה שאמרו "תיקח את ה-600 מיליון דולר של אז ותפזר אותם". אין יזמים בתור שלוקחים 600 מיליון דולר. היתה חוות דעת כזאת וחוות דעת אחרת. מבקר המדינה העיר את מה שהעיר. אני לא פוסל שיבדקו היום מה קרה בפועל לאור הדברים. אז הכדאיות למשק היתה על בסיס מענק של 38%. היום אנחנו מדברים על בסיס מענק של 12.5%. זה משנה את כל הפרמטרים.

צריך לעשות את הכל, וזאת החובה שלנו לתת לממשלה את מלוא הגיבוי כדי לגרום להנהלת "אינטל" ישראל להעביר את המפעל הנה. זה לגיטימי לשאול. הייתי רוצה לשאול על מידת המעורבות בקהילה, על רכישות של "אינטל" מהמשק הישראלי וכמה מפעלים קמו באזור. אין לי ספק שאם תוציאו את "אינטל" ואת הסביבה שהתפתחה מקריית-גת תראו עיר אחרת, אזור אחר. לקבל את כל האינפורמציה זה בסדר, אבל צריך לאשר את זה היום. זה גם לא עול תקציבי, כי התשלום פרוס. אם מדובר ב-400 מיליון דולר פרוס על 11 שנה, אנחנו מדברים על 40 מיליון דולר בשנה. התנאים הם בעלות יותר נמוכה מאשר מה שאנחנו משלמים ל"אינטל" ריבית בגלל הפיגורים. זה יותר נמוך מעלות גיוס ההון שלנו.

לא יכולה להיות מחלוקת על כך שאם יש אפשרות אחת להשקעה ארוכת טווח בתחום ההיי-טק בעיר שיוצאת – אני מקווה – מהמעמד של עיר פיתוח לעיר מפותחת, צריך לעשות את זה. יכול להיות שזה לא 100%, אבל עדיין ההטבות עולות על החסרונות. אם הדבר הזה פרוס לתקופת זמן ארוכה והוא איננו מהווה נטל תקציבי שוטף, אני חושב שלא צריך להסס בעניין.

ההקמה של העניין הזה בקריית-גת, עם כל הנגזרות הסביבתיות, זה עניין של מימוש חלום שאני בעדו. בזמנו התווכחנו אם צריך להשקיע השקעה אחת במקום מסויים או לפזר אותה. מכיוון שהמציאות היום היא שיש לנו בעיה קשה עם יזמים אז אין לנו את הדילמה. ברגע שהתחלנו תהליך מן הסוג הזה, אין לנו ברירה אלא לסיים אותו. ההשקעה הזאת היא השקעה נכונה ומחוייבת המציאות.

אני מלווה את הפרוייקט הזה כבר כמה שנים. הייתי ב"אינטל" 3 פעמים. אני חושב שבייגה שוחט כשר אוצר עשה מהלך מאוד משמעותי לא רק בהקמה של זה בקריית-גת, אלא גם אחרי זה בזה שהוא הוריד את המענק ל12.5%, פרוס ל-11 שנה. אם על התקציב השוטף העול הוא 40 מיליון דולר בשנה, אז מדינת ישראל יכולה לעמוד בזה. מה שעניין אותי זה הביקורת המקצועית. יש לנו כבר את הנתונים של הפרוייקט הראשון. מה שלא מחשבים זה את מה שזה עשה לאזור. אני חושב שבמצב שנוצר צריך לאשר את זה, מה עוד שאני יודע מה האלטרנטיבה.

אני זוכר בשעתו שכשדובר על הקמת המפעל השני בירושלים דובר על סכנות סביבתיות שיש במפעל הזה. מה מידת האמת בעניין? כמה אנחנו מוגנים מפני נזקים סביבתיים פוטנציאליים מהמפעל הקיים ומהמפעל החדש?

בשבוע שעבר היו אצלנו מהמשרד לאיכות הסביבה כדי לבדוק. עצם העובדה שמביאים מפעלים כימיים אלינו כדי ללמוד מה אנחנו עושים, ועצם זה שאנחנו לא מוציאים החוצה שום דבר באוויר ובמים..

אין לי ספק שזה מפעל מודרני שבדברים האלה מטפל נכון. מה שנכתב אז ונאמר הוא שבתהליכים של ייצור הצ'יפים שאותם אתם עושים משתמשים בגזים מסוכנים. מה מידת הסיכון שיש לאוכלוסייה ומידת הבקרה והשמירה. השאלה היא אם במדינות אחרות מקימים מפעלים מהסוג הזה באזורים מאוכלסים.

רוב המפעלים של "אינטל" נמצאים בארצות הברית, לא מחוצה לה. הם עומדים ליד ערים גדולות ובתוך ערים גדולות. זה אומר שאותם הכללים שחלים עלינו חלים עליהם, ולהיפך. אני לא חושבת שאפשר לחשוד במישהו שהוא שם את המפעל בקריית-גת כי זה נחשב למקום לא מפותח.

מבחינה סביבתית כל המנגנונים והמערכות שלנו בנויים צינור בתוך צינור. יש לנו מערכות כפולות. אם תהיה פגיעה ישירה במפעל תהיה בעיה מסויימת. את אחד מהחומרים המסוכנים ביותר שהיו לנו הוצאנו מהתהליכים.

מהסיבות האלו?

כן. אנחנו הובלנו את המהלך הזה בכל "אינטל", ואנחנו גם היינו הראשונים ליישם אותו. מבחינת התקדמות ופיתוח בנושא של חומרים מסוכנים לסביבה, המפעל בקריית-גת הוא מוביל ולא נגרר.

אפשר לדעת איפה זה עומד במערך ההחלטות של "אינטל"?

אין כרגע על השולחן הצעה שצריכה להתקבל, אבל אנחנו יודעים שבעבר פיספסנו הזדמנות כי לא היינו מוכנים.

בשעתו, בהתחלת התהליך ממשלת ישראל היתה נתונה להתקפות על כך שהיא מבזבזת כסף. אני חושב שככל שעובר הזמן הלך הרוח הזה הולך ונעלם ויותר ויותר אנשים יודעים להעריך את מה ש"אינטל" מביא במישרין ובעקיפין. בישיבה הקודמת הסכמתי שחשוב שיקיימו דיון כזה כדי לשמוע חלק מהדברים. אני מאוד מקווה שמה שנחליט פה יסייע למקבלי ההחלטות ב"אינטל" ויהיה עוד איזה שהוא נדבך במערכת השיקולים שלהם. אני מציע שבנוסף להחלטה שנקבל פה, נעביר מסר להנהלת "אינטל" שבבוא העת הם יקבעו תנאים. אני מקווה ש"אינטל" תעמיק את אחיזתה בתוך האזור, בתוך הקהילה בחינוך ובהשקעות בתחומים האלה. היא עושה את זה היום. לפי דעתי היא יכולה לעשות את זה הרבה יותר וצריכה לעשות את זה הרבה יותר.

מי בעד 321, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 7
נגד – 0
אושר
הישיבה ננעלה בשעה 10:50