פרוטוקולים/כספים/5928



17
ועדת הכספים
23/10/2002

פרוטוקולים/כספים/5928
ירושלים, כ"ה בחשון, תשס"ג
31 באוקטובר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 430
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ז בחשוון התשס"ב (23 באוקטובר 2002), שעה 09:00

כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים) (תיקון), התשס"ב2002-



נכחו: יעקב ליצמן – היו"ר
אמנון כהן
אורית נוקד
מוסי רז
צלי רשף
אברהם שוחט

מרדכי פיין סגן המפקח על הבנקים, בנק ישראל
עו"ד ורדה לוסטהויז משנה ליועץ המשפטי, בנק ישראל
עו"ד אמיר בכר בנק ישראל
אתי לוי ממונה על עמלות, בנק ישראל
אופירה וייס בנק ישראל
גלית אבישי מנכ"ל המועצה לצרכנות
עו"ד יוסי ברג המועצה לצרכנות
יצחק בראון איגוד הבנקים
משה סופר איגוד הבנקים
טל נד"ב איגוד הבנקים
פרדי וידר ארגון הבנקים

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

דקלה אברבנאל

כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים) (תיקון), התשס"ב2002-

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה. קודם כול אני מבקש להודיע לפרוטוקול שחה"כ אורית נוקד צורפה לוועדת המשנה (של ועדת הכספים) לעניינים חסויים.

נעבור לנושא שעל סדר היום ונשמע את נציג בנק ישראל.

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובע שנגיד בנק ישראל, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת ובאישור שר האוצר, רשאי לקבוע כללים – אנחנו קוראים להם "כללי גילוי נאות". בפעם הראשונה התקינו כללי גילוי נאות מכוח החוק הזה בשנת 1986. זה היה הקובץ הראשון של הכללים.

אנחנו, שעוסקים בפיקוח על הבנקים, בתלונות ציבור ובעניינים אחרים ביחסי בנק-לקוח ניזונים מכל מיני תלונות. גם מומחים פונים אלינו. במהלך השנים גם עסקי הבנקים משתנים. אנחנו מסיקים מסקנות בנוגע למה שדורש תיקון. בשנת 1993 היה קובץ נוסף של תיקונים לכללי הגילוי הנאות. תמיד מצטברים עניינים על סדר היום ולכן מיד אחר כך התחלנו בתהליך של יצירת תיקונים נוספים.

הכללים שמובאים היום לאישור נגמרו כבר בשנת 1998 אחרי הרבה דיונים. אך אז התעוררו שאלות פרוצדורליות ובעקבותיהן נדרש האישור של ועדת הכספים. כך יהיה גם בתיקונים הבאים. קובץ התיקונים שנדון היום הובא לפני ועדת הכספים לפני כחודשיים. איננו שוקטים על השמרים ויש קובץ נוסף בהכנה. עסקי הבנקים משתנים, אנשים מתלוננים, והוועדה תהיה צפויה לבקשה לתיקון נוסף בעתיד.

בקובץ של היום יש תיקונים שהם לקחים שהופקו מהעבר, למשל בנוגע ללוח התשלומים. היום אנחנו מבקשים אישור לפרט את הרכב התשלום הראשון בהלוואה אם הוא שונה מסכומי הפירעון התקופתיים. אם הוא זהה, מסתפקים בתשלום הראשון.

אינכם מפרטים ממה התשלום הראשון מורכב, מעבר לסכום? הרי בתשלום הראשון נכנסות גם אגרות וסכומים אחרים שאינם מופיעים בתשלומים הבאים.

הפירוט קיים בסעיף 17א(א).

נוספה החובה להודיע מה יהיה ההרכב. נוסף על כך העלינו את הסף שבו נדרש פירוט של העלות האפקטיבית. יש לפרט עלות אפקטיבית וזו כוללת בתוכה את כל התשלומים הנוספים על הריבית. העלינו את הסכומים מ60,000- ש"ח ל250,000- ש"ח בהלוואות מסחריות ול500,000- ש"ח במשכנתאות.

מה לא נכנס לקובץ הכללים?

לפי ההלכה אם סנהדרין של 23 איש החליט פה אחד שיש להרוג נאשם כלשהו – הוא זכאי. כי לא ייתכן שבהרכב כזה לא יימצא אחד שלא יחשוב שהנאשם זכאי. לכן יש הלכה שלפיה אם מישהו מ23- החברים בסנהדרין רואה שכולם עומדים להרשיע הוא אינו יכול להכריז שהנאשם זכאי בכוונה, רק כדי להרשיעו. ובמקרה שלנו – אם כאן הכול טוב, זאת בעיה.

אמרתי בראשית דבריי: לא הכול טוב אצלנו. נציגי המועצה לצרכנות יאמרו בוודאי אינו מצוי במסמך.

המסמך עתיק. התחילו לדון בו בוועדה המייעצת לפני כ6-5- שנים, אולי קצת יותר. בעצם לא נעשה בו שינוי דרמטי, אף שבכל העולם הדברים שחסרים במסמך נמצאים בחקיקה זה שנים רבות. למשל, בנוגע לעלות האפקטיבית: הדרישה הזאת היא דרישה אתית. בעצם זוהי הבהרה כיצד מערכת בנקאות צריכה להתנהל ומה ראוי להיות במסגרת הגילוי הנאות. הדרישה אינה נוגעת לסכומים אלא למהות, לאמירה ערכית. לפי הדרישה הזאת הצרכן ההדיוט שמגיע לבנק ולוקח הלוואה יוכל להשוות בין הבנקים השונים ולדעת מי מהם זול יותר. לצרכן הפשוט פעולה זו מורכבת מאוד.

אין כזה דבר "מי יותר זול" בבנקים. אבל על כך נדון בחוק של ח"כ גאגולה.

יש לתת לצרכן מספר אחד שמייצג את כל העלויות – עלויות הריבית והעלויות הנלוות. והדברים קיימים בעולם שנים רבות. עד היום הוחלט שנתון זה יימסר בהלוואות של עד 60,000 ש"ח. כעת בנק ישראל מציע להעלות את הסכומים. אך לטענתנו אין שום הצדקה להגבלה בסכום. אין צורך להגביל את הסכומים. צריך לתת הנחיה כוללת: הצגת עלות אפקטיבית של פעולה צריכה להיות על כל סכום שאדם לוקח, בין שהוא צרכן קטן ובין שהוא צרכן שנדרש להלוואה גדולה יותר.

מעבר לכך יש לנו טענות לנוסחה עצמה. נתנו לכמה אנשי אקדמיה לבחון את הנוסחה שלפיה קובעים את הצגת העלות האפקטיבית – וחשוב מאוד שהנוסחה תהיה אחידה בכל הבנקים. לטענת המומחים הנוסחה הזאת בעייתית. היא אינה מייצגת את סך העלויות שהאזרח נדרש לשלם.

חשוב שהבנק, גם אם הוא מפרסם בעיתון, ינקוב באותו מספר שהצרכן צריך לראות – באותה עלות אפקטיבית. אנחנו מבקשים חובת פרסום.

כל זאת בנוגע לעלות האפקטיבית בלבד. פירטנו שורה של כללים במסמך מטעמנו, ושלחנו אותו לבנק ישראל לפני כמה חודשים. בנק ישראל יכול היה להתייחס לנתונים שהעברנו. ההצעות שלנו הן תולדה של תלונות רבות. אנחנו מקבלים כ31,000- תלונות בשנה. אנחנו לומדים מהן. ביקשנו שבנק ישראל יערוך את המסמך באופן שישקף גם את הבעיות שהצרכנים נתקלים בהן היום, כדי שלא יהיה עיכוב של כמה שנים בעדכון הכללים. אך אני חייבת לומר שלא הייתה תגובה למסמך שלנו.

יש לנו הערות חשובות לכל אחד מהסעיפים כמעט. אני מציעה שבנק ישראל יתייחס לביקורת שלנו, ושנדון עניינית בכל אחד מהסעיפים כמו שדנים בהצעת חוק, ושלא יהיה אישור טכני בלבד.

דנו בכנסת בסוגי העמלות שגובים מהציבור על כל פעולה ופעולה. יש 250 סוגי עמלות וקשה לעקוב אחרי כולן.

מתי בפעם האחרונה בנקים הורידו עמלה?

אחד הדברים שצריך לזכור הוא שבפועל הבנקים עושים מבצעים. אנשים לא משלמים לפי התעריפון, אלא לפי ההסכם עם הבנק. לכל בנק יש מדינות שקלית משלו. בקבוצות מסוימות בחצי השנה הקרובה לא משלמים עמלה, למשל.

אנחנו עושים השוואה על עלות החזקת חשבונות. אתמול פרסמנו בעיתונות את ההשוואה האחרונה שלנו. במרכיבים הללו הבנקים לא רוצים להיות יקרים והם מורידים את עלות המרכיבים.

אך נניח שבנק ישראל הודיע שאישר עמלה מסוימת על שיקים, למשל; קרה בהיסטוריה של הבנקים שאחרי כמה חודשים החליט בנק מסוים להוריד את העמלה הזאת?

יש עמלה על קנייה של ניירות ערך, זוהי עמלה מהותית מאוד. ברוב הבנקים היא 0.75%. בנק המזרחי הוריד אותה ל0.6%- עד 10,000 ש"ח ובעקבותיו יתר הבנקים הורידו אותה ל0.7%-.

העמלות עלו ב7%- בממוצע. הדינמיקה, כפי שבדקה בעבורנו חברת "שגיא", חברה שבודקת ריבית, הייתה כזאת: בנק אחד מעלה עמלה מסוימת, הבנקים האחרים מתיישרים לפי ההעלאה הזאת בתוך חודש או חודשיים. כך בנוגע לעמלות המרכזיות שמשקי הבית משלמים. התחרות היא על עמלות שמשלם המגזר העסקי. רק שם יש איזו שהיא תחרות במערכת. אין תחרות בנוגע למשקי הבית.

יש לי כמה הערות: ראשית הפנייה מסתמכת על כך שהמפקח על הבנקים התייעץ עם הוועדה המייעצת של בנק ישראל. הוועדה המייעצת אינה קיימת כבר 17 חודשים.

לא, מדובר בוועדה אחרת – ועדה מייעצת לענייני בנקאות.

אם כן צריך לציין זאת. מי מינה את הוועדה המייעצת לענייני בנקאות? היא קמה מכוח אותו סעיף של הוועדה המייעצת של בנק ישראל?

הוועדה המייעצת של בנק ישראל קיימת. על השטרות עדיין חתום יושב הראש שלה. אם אין ועדה, השטר בעצם מזויף.

צריך להבהיר במסמך שמדובר בוועדה מייעצת אחרת.

במסמך מפנים לסעיף 5, שמפרט זאת.

מישהו הגיש בג"ץ וטען שהשטרות מזויפים? אדם משתמש בתואר לא לו וחותם כיו"ר הוועדה המייעצת. אם מדפיסים שטרות היום, מי חתום עליהם? אם לורנס אינו יו"ר הוועדה המייעצת על-פי חוק, כל השטרות שהודפסו בשנה האחרונה מזויפים ואסור להשתמש בהם. ואם הטענה היא שמשתמשים בגלופה לצורך הדפסת הכסף, הרי אפשר גם להשתמש בגלופה של אברהם שפירא.

אני מבקשת להעיר הערה נוספת: בעמ' 7, בנוסחה המפורטת למקרה הכללי, אחרי 1/m צריך לחלק במאה, ואת הכול להכניס לסוגריים מסולסלים ולהכפיל במאה. אחרת החישוב לא מסתדר. אראה זאת לנוכחים בתום הדיון.

שיעור ריבית הוא באחוזים, אין צורך בכך.

אתם אומרים את אותו דבר בעצם.

אפשר לדון בכך אחר כך. אם יש טעות בנוסחה נתקן אותה אחר כך.

אם יש טעות המשמעות היא שהיום גובים פי מאה מהדרוש.

לעניין אחר: אני מבקשת שגב' אבישי תפריד בין ריבית אפקטיבית, שיש לה נוסחה כאן וחשוב לחשב אותה בין שהיא משולמת מראש ובין שהיא משולמת ברבעונים, לבין עלות. אי-אפשר לתת נוסחה לעלות. צריך לכלול את כל העלויות. יכולה להיות עלות חד-פעמית להלוואה, יכולה להיות לה עלות בתנאים מסוימים, יכולות להיות כל מיני עלויות. לכן אי-אפשר להוסיף את המילה "שיעור" לעלות. "שיעור" הוא באחוזים, עלות יכולה להשתנות בכל שנה. צריך כמובן לציין את כל העלויות.

הדבר היחיד שאינו כלול היום הוא דמי גוביינא. זהו תשלום עתידי שידוע היום.

אני אכן משתמשת במונח "עלות אפקטיבית" ולא "ריבית אפקטיבית". פרופ' ראובן חורש התבקש לעיין בנוסחה ולבדוק אותה. אני מבקשת שהוא יוזמן לוועדה ויציג את הנתונים שלו.

אך זאת נוסחה לריבית.

הגשנו הצעה לתיקון. בסעיף 21 כתוב במילים מה צריך להכניס ובאיזה מספר מחלקים. המועצה לצרכנות, וזה יכול להיות גם גוף אחר, ביקשה להוסיף נוסחה. מעבר לשאלה הכלכלית – לעובדה שאי-אפשר לעשות נוסחה – לא ברור לי לשם מה יש צורך בכך. אין טענה שהבנקים פעלו בצורה כלשהי שבעקבותיה יש לפתח נוסחה. אם כן למה להיכנס לנושא כעת?

ראינו את הערות המועצה לצרכנות אתמול. הכלכלנים אומרים שאי-אפשר ליצור נוסחה. כעת נכנסים לשאלה אם יש צורך בנוסחה, והדיון בה יימשך זמן רב. אין צורך בכך.

יש רכיבי עלות קבועים ולכן אין דרך בעולם לומר כמה עולה הלוואה, אלא אם כן בוחנים הלוואה מסוימת בתחום מסוים ובתנאים מסוימים. האמירה הזאת שלי היא מקצועית, בלי קשר לעמדתי. כל מה שאינו בשיעורים, באחוזים, אי-אפשר לתת מראש. אפשר לומר מה הרכיבים בהלוואה, אפשר לטעון שהריבית שתיכנס לנוסחה היא בגובה מסוים, אך אין דרך לקבוע את העלות.

הכללים נעשו יחד עם איגוד הבנקים? הם בהסכמתכם?

הם לא נעשו "יחד" עמנו. אין כאן שאלה של הסכמה. בנק ישראל מגיש טיוטה, אחר כך יש התייעצות בוועדה. הערנו שם הערות, לפעמים הן התקבלו ולפעמים הן לא התקבלו. בסופו של דבר המסמך הוא של בנק ישראל. הם מקיימים את חובת ההתייעצות.

אני מבקש לומר שלמיטב הבנתי ולפי הבנת המשפטנים מה שנעשה כאן הוא חקיקה. כל הכללים הללו שהם מכוח חוק הם בעצם חקיקה. אני שומע טענות שצריך לפעול בחקיקה, אך עד כמה שאני מבין זוהי חקיקה. החוק מחייב להוציא את הכללים הללו והוא קובע כיצד לאשר אותם.

נוסף על כך, כיוון שהכללים משקפים מצבים דינמיים טוב שהם נעשים בכללים ולא בחקיקה. וכמובן, אם יש טעות בנוסחה, מתקנים אותה. אך עדיין זהו דבר טכני. כמו שאני מבין קובץ הכללים הבא כבר בשלבי הכנה סופיים, זה עניין של ימים.

גם הוועדה המייעצת קבועה בחוק והיא נקראת ועדה מייעצת.

אני רק שואלת אם הוועדה קיימת.

התשובה שלילית.

לעניין הסכומים שנקבעו לציון עלות האפקטיבית: כל דבר אפשר להוסיף; כל דבר שיש ממנו תועלת בוודאי שצריך להפיקו בכמויות. אבל אין סיבה להגדיל את הסכומים של ההלוואות כאן. משק בית אינו לוקח הלוואה של 5 מיליון ש"ח. כאן הנתונים קובעים. בנק ישראל והבנקים בדקו. מה לעשות, רוב הציבור לוקח הלוואות במסגרת הסכום שנקבע. כשמדובר בהלוואות של מיליונים מעורבים בהם גם אנשי כספים בקיאים ומנוסים, ואז זה יהיה מצחיק שיגידו להם כמה עולה הלוואה. הם יודעים זאת טוב מכולם.

אני מבהיר שמבחינת הריבית האפקטיבית התקרה להלוואות למשכנתא של דירה היא 500,000 ש"ח והתקרה להלוואות אישיות היא 250,000 ש"ח. ההצעה היא שלא להגביל בסכום כלל, כך שגם גוף עסקי גדול שלוקח הלוואה יקבל את הנתונים הללו.

בין הסכומים האלה לבין הלוואות גדולות של גוף עסקי אין שום דבר באמצע? למה מוציאים את הסכומים הללו מהעניין?

אני מציע לבנק ישראל שיגדיל את סכום ההלוואה לדיור. אך ראשית אני מבקש לשמוע את נציגי הבנקים.

ראשית עניין הנוסחה ניתן לבדיקה פשוטה.

שנית גם בזמנו היה ויכוח על גובה הסכומים. בדקו ונמצא שקרוב ל100%- של ההלוואות הן עד הסכום של 250,000 ש"ח. אם חושבים שצריך להעלות מעט את הסכום, אפשר להעלותו; אך החשובים הללו עולים כסף לבנקים. אין טעם לעשות חישובים כאלה לגופים שלא נזקקים להם. כך נוצרת סתם עלות מיותרת, והיא תתגלגל בסוף על הלקוח הקטן.

שלישית , לעניין פרסום עלות אפקטיבית בעיתון: עלות אפקטיבית, כך מעצם הגדרתה, היא עלות לאדם מסוים. אין טעם לנקוב סתם בסכום שאינו מתאים למציאות של שום אדם. הסכום יהיה נכון לאדם הסינתטי אך לאחרים יש הנחות, תוספות, תשלומים שמקום העבודה משלם ועוד ועוד. לדעתי מבלבלים כאן בין עלות אפקטיבית לעלות מתואמת. עלות מתואמת היא חישוב מתמטי בפריסה על פני חודשים. עלות אפקטיבית היא האפקטיביות של המחיר לגבי אדם מסוים.

לעניין מעורבות הבנקים בכללים. היו כמה דיונים בהשתתפות הבנקים בנושא זה, הערנו הערות למסמך. נקיים את מה שיוחלט אך יש לנו הרבה השגות, בעיקר מהיבט העלויות. יכולה להיות אי-הסכמה – שאנחנו נחשוב שמרכיבים מסוימים אינם נדרשים או שעלותם גבוהה מדי. הבנקים נתפסים כמי שרוצה לקחת כסף, אבל אנחנו גם חושבים על מי שיצטרך לשלם אותו. הבנק אינו פילנתרופ, הוא לא נותן מתנות. לתקנות הללו יהיו השלכות בנוגע להיערכות, וזה יעלה מיליוני שקלים. צריך להקים מערכות מידע, אמצעי מידע, אמצעי גישה.

לסיכום יש נושאים שאנחנו מסתייגים מהם – למשל מההצעה לפרסם בעיתון את העלות האפקטיבית או מההצעה להגדיל את הסכום.

ההלוואה שאינה נוגעת למשכנתא פחות רלוונטית בעיניי, אך בהלוואות לדיור יש להגדיל את הסכום.

לעניין העלות האפקטיבית: גב' אבישי דיברה על ההדיוטות. אנחנו אכן דואגים לצרכן הפשוט. אני תומך בדברי מר בראון. בהלוואות גדולות לא תמיד קובעים מראש כיצד הסכומים יוחזרו. יש לווים גדולים שיש להם אופציות להחזיר את ההלוואה. בהלוואות להקמת מפעל, למשל, אפשר לקבוע שרק כשהמפעל יתחיל להרוויח הלווה יחזיר את הכסף. איך יכמתו את כל המרכיבים האלה? באמת צריך לדאוג לצרכן הקטן, שאינו יודע להשוות. לכן הצענו סכום של 500,000 ש"ח למשכנתאות. יו"ר הוועדה מבקש להגדיל את הסכום. סכום של מיליון ש"ח הוא סכום מכובד. כמו שאמר מר בראון בסופו של דבר יש לכך עלויות. שוכנענו שלכן צריך לקבוע גג. העלויות יתגלגלו על האזרח הקטן – לא על מי שלקח את ההלוואה של 50 מיליון ש"ח. העלות האפקטיבית לאדם הזה תהיה שונה במעט מאוד מהעלות שנקבו בפניו. הוא לא צריך את זה. ואני לא מדבר על כך שלגופים הגדולים יש אנשי עסקים.

אבל מה יעשה בעל עסק לשטיחים, למשל? הוא לא יודע לחשב ריבית אפקטיבית.

אם בעל עסק כזה לוקח הלוואה של 2 מיליון ש"ח הבנקאי יחשב לו את הריבית, תאמין לי.

יש הרבה עסקים קטנים שהיכולת שלהם להתמודד עם הבנקים מוגבלת מאוד אף על-פי שיש להם חשבים ואנשי כספים. אני לא דואג ל"כור" או ל"כלל", אבל יש הרבה מאוד עסקים, והם גם אלה שמגיעים לבנקים במצב נחות מאוד.

הלוואה של 250,000 ש"ח היא הלוואה עצומה. זה לא משכנתא.

אני בא מעולם העסקים. הלוואה של 250,000 ש"ח בעסקים היא לא הלוואה גדולה. יש אלפי עסקים שלקחו הלוואות כאלה. הייתי רוצה לקבל נתונים כאלה מהבנקים.

אני מציע להעלות את ההלוואה למשכנתא למיליון ש"ח ואת ההלוואה העסקית ל400,000- ש"ח. לדעתי זאת פשרה טובה. אני מציע לקבל את ההצעה. הלוואה לדיור צריכה להיות מיליון ש"ח.

אני מציע לקבוע שההלוואה לעסקים תהיה 500,000 ש"ח.

אנחנו לא באמת יודעים מהם הנתונים.

אני לא רואה שהבנקים ייתנו היום הלוואות של רבע מזה.

אני לא חושב שזה נכון. יש אלפי עסקים שמקבלים הלוואות כאלה.

אעבור לעניין אחר: יש לפניי פניות של אנשים, במקרה הם פקידי ממשלה, שהתלוננו שבשכונה שהם גרים בה פעם היו סניפים של שלושה בנקים שונים, אך אחר כך הבנקים הגיעו ביניהם להסדר שמספיק בשכונה סניף של בנק אחד. הבנקים עשו מעין חלוקה ביניהם.

זה קרה כך, לא היה תיאום כמובן.

וביום בהיר אחד החליט הבנק שהיה לו סניף יחיד בשכונה שהסניף הזה אינו רווחי, ושהוא סוגר אותו. עכשיו אין בנק בשכונה הזאת. בכוונתי לקיים דיון בנושא זה. זה נורא ואיום מה שאתם עושים, מר וידר. לא ייתכן שהבנקים יפתחו סניפים רק במקומות שכדאי להם לפתוח. צריך לתת שירות ללקוח. בקריית מנחם בירושלים אין אנשים עשירים, לא כדאי להחזיק שם בנק – אף שהסניף אינו מפסיד אלא רק מרוויח רווח זעום – וסוגרים את הסניף? זה נורא.

נכון שיש מגמה לסגור סניפים בכל מיני מקומות.

בעתלית אין בנק, אתם יודעים? תושבי עתלית צריכים לנסוע לחיפה.

הבנק צריך להרוויח.

אני לא בטוח שלא מרוויחים שם. אלא שלא מרוויחים מיליונים בעסקה אחת. ייתכן שנבקש לאשר סניפי בנק אוטומטיים בשכונות, לא של הבנקים הרגילים. היום בכל העולם אפשר לשלם חשמל במכונות. לא צריך טובות של הבנק. אל תבואו בטענות אחר כך.

יש סניפי דואר.

אבל כשבנק הדואר מתחיל לתת שירות, הבנקים צועקים שלוקחים את הפרנסה שלהם. אולי באמת נקבע שבנק הדואר יפעל במקומות האלה.

לשאלתה של גב' אלחנני על חוקיותה של הוועדה המייעצת. יש שתי ועדות: ועדה אחת עניינה לדון בנושאי בנקאות לעניין היציבות; ועדה אחרת עניינה לדון בגילוי הנאות. בנק ישראל איחד את שתי הוועדות באופן לא פורמלי, באופן מלאכותי. פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בעניין זה. נושא הגילוי הנאות צריך להידון באופן פומבי ולא צריכה לחול עליו חובת סודיות. נושאים של יציבות בהחלט צריכה לחול עליהם חובת סודיות. לכן יש באיחוד שתי הוועדות יותר מטעם לפגם: יש בכך נזק ציבורי. לכן פנינו בעניין זה גם לבנק ישראל וגם ליועץ המשפטי לממשלה.

אין לערבב שמחה בשמחה. יש כמה ועדות.

אני מבקש להבין מה העלות הגדולה שכרוכה בחישוב הריבית בסכומים גדולים יותר של הלוואות.

רוב ההלוואות בסכומים הגדולים יותר אינן ניתנות באופן אוטומטי. הלווה יושב מול ועדה והיא מתנה התניות ומבקשת ביטחונות. באותה הזדמנות אפשר לבקש עלות אפקטיבית. אין דבר כזה שהבקשה לא תתקבל.

זה גם משתנה בהתאם לביטחונות, למשל. אני דווקא יכול לקבל את הקביעה שנקבעה כאן.

אם כן מדוע שלא נכניס לתקנות הוראה שללקוח יש זכות לבקש בכל מקרה את הריבית האפקטיבית?

זה מקובל עלינו, מעל סכום מסוים החישוב יהיה לפי בקשה.

בסדר.

בסדר. וכן נעלה את הסכומים למיליון ש"ח ול500,000- ש"ח.

מה בנוגע לנוסחה?

נאשר את התקנות בכפוף לבדיקתה. אם בנק ישראל יקבל את ההצעה של גב' אלחנני, יהיה תיקון.

אני מקיים הצבעה על כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים) (תיקון), התשס"ב2002-, בשינויים שפורטו: הכללים התקבלו.

אני מבקש להעיר הערה לעניין התחולה. הכללים נכתבו באפריל. צריך לדחות את כל המועדים בחצי שנה.

המועד שנקבע הוא 1 בינואר 2003.

הציבור, כרגע זהו ציבור הבנקים, צריך לעמוד בגזרה הזאת. יש השקעה עצומה בתשתיות בעקבות הכללים וצריך לתת לבנקים זמן להיערך.

אם כן המועד שנקבע לתחולה הוא 1 באפריל 2003.

מאחר שמר וידר נמצא כאן אני מבקש שנשאל אותו באופן לא פורמלי איך מתקדמת היערכות הבנקים לקראת הרפורמה בנושאים שעלו כאן.

זה לא על סדר היום. אני מסתייג מההצעה.

אני מבקש שמר וידר יאמר רק כמה דברים בקצרה, שנשמע.

בסדר, לפני כן אני מבקש להבהיר שוב שהמועד הקובע לתחילה הוא 1 באפריל 2003.

אבל כך מקצרים את התקופה לעומת מה שהיה נקבע אילו אושרו הכללים באפריל.

זה המועד שנקבע. אין בכך קיצור ממשי.

זאת גם התחולה של סעיף קטן (ב)?

כן. נשמע עכשיו כמה מילים ממר וידר על הרפורמה.

כידוע הרפורמה, השלב הראשון שלה, תיכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2003. הנציבות קיבלה את העמדה שלפיה עדיין לא מסוגלים לתת פטורים. הבנקים ינכו מס מכל החשבונות, הם ינכו מסים מכל מה שמשלמים בחשבון. הנציבות עצמה תבנה קובץ למי שזכאים לפטור, על סמך פניות של מיעוטי הכנסה אליה. בנוגע לגמלאים הנתונים ייבנו על סמך נתוני מרשם התושבים. את הקבצים יעבירו לבנקים, אלה יעבירו את הקבצים מול הנתונים שלהם וכשיתגלו חשבונות שבהם לכאורה יש פטור – ידווחו לנציבות מה שולם ומה נלקח. ההחזר ייעשה על-ידי היציבות.

אתה מבין על מה מדובר, מר ליצמן? כל פנסיונר זכאי, הרי. יורידו לפנסיונרים מס במקור, הרשימות יגיעו לנציבות, וישלחו שיקים לזכאים.

ידעת זאת גם לפני שביקשת ממר וידר לדבר כאן, ח"כ שוחט. גם אני ידעתי זאת. זאת הסיבה שביקשת שהדברים ייאמרו ואני לא רציתי שהם ייאמרו.

לא קיבלנו עדיין תקנות לאישור בנושא זה. נדמה לי שקבענו שהביצוע לא יתחיל בלי תקנות.

לא, זה רק לעניין חברה שקופה.

אני מניח שבקרוב מאוד התקנות יובאו לאישור. אני מאיץ בהם להביא את התקנות. ואז נשאל שאלות – על הבנקים, על עובדי מס הכנסה.

מר רבינוביץ' צריך לבוא ולחזור על מה שאמר כאן בעבר, שהבנקים יכולים לעשות את כל הניכוי בעצמם.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50.