פרוטוקולים/כספים/5876
3
ועדת כספים
16.10.2002
פרוטוקולים/כספים/5876
ירושלים, ט"ז בחשון, תשס"ג
22 באוקטובר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י' בחשון התשס"ג (16 באוקטובר 2002), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 16/10/2002
אגרות בקשות לאיחוד משפחות בישראל: תקנות האזרחות (תיקון), התשס”ב-2002תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשס”ב-2002.; צו הבלו על דלק (פטור) (תיקון), התשס”ג-2002.; תקנות הנמלים, התשס”ב-2002 (הקטנת דמי רציף ביבוא).
פרוטוקול
1. אגרות בקשות לאיחוד משפחות בישראל: תקנות האזרחות (תיקון), התשס"ב-2002תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשס"ב-2002.
2. צו הבלו על דלק (פטור) (תיקון), התשס"ג-2002.
3. תקנות הנמלים, התשס"ב-2002 (הקטנת דמי רציףביבוא).
חברי הוועדה: יעקב ליצמן-היו"ר
זאב בוים
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
מיכאל נודלמן
מיכאל קליינר
צלי רשף
הרצל גדז' מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים
דניאל סלומון,עו"ד משרד הפנים
אברהם לקח מנהל סניף משרד הפנים-מזרח ירושלים
באנה שגרי-בדארנה,עו"ד האגודה לזכויות האזרח
יחזקאל לביא משרד הפנים
ישעיהו בן-יהונתן סגן בכיר למנהל אגף המכס והמע"מ
דינה יעשיהו ממונה על פרוייקטים בנושא דלק
רוית נעים,עו"ד אגף המכס והמע"מ
טלי דולן,עו"ד אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
שלמה אליישר מנהל אגף תכ"ל, משרד התחבורה
אסתי אורון לשכה משפטית, רשנ"ר
מאירה שרמן ראש אגף כלכלה ותקציב, רשנ"ר
טמיר כהן
1. אגרות בקשות לאיחוד משפחות בישראל:
תקנות האזרחות (תיקון), התשס"ב-2002
תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשס"ב-2002.
אנחנו דנים באגרות בקשות לאיחוד משפחות בישראל: תקנות האזרחות (תיקון), התשס"ב-2002, ותקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשס"ב-2002.
אנחנו צריכים לאשר כאן שני סוגים של איחוד משפחות. מדובר במצב של תושב קבע, שאיננו אזרח ישראל, שרוצה להזמין ארצה את בן-זוגו הזר. מצב שני הוא אזרח ישראלי שרוצה להזמין את בן-זוגו הזר להיות איתו בישראל. שניהם רוצים להביא את בן-זוגם הזר לישראל, כאשר מדובר בזר שאין לו זכות לחיות בישראל, כלומר הוא לא זכאי על פי חוק השבות.
הבקשות טופלו בצורה של איחוד משפחות. זה דבר שמטופל הרבה שנים במשרד, כאשר בשנת 1996 ההליך היה קצר יחסית: אנשים הגישו בקשות, עברו איזו בדיקה לא מעמיקה, ובן-הזוג הזר, שהבקשה שלו אושרה, קיבל ישירות ומיידית תושבות קבע בישראל. בסוף 1996, כשמשרד הפנים זיהה תופעות של נישואים פיקטיביים בישראל..
אלפים. בשנת 1996 המשרד עבר למצב של בחינת הבקשות האלה בהליך מדורג, כלומר לא לתת את המעמד באופן מיידי אלא לבחון את הבקשה בפרק של כמה שנים. הבדיקות האלה נבחנו הרבה יותר לעומק. בדקו את הקשר בין בני הזוג, את כל הרקע הביטחוני. בני הזוג הוזמנו לשימוע במשרד הפנים. התהליך נמשך על פני 5 שנים ורבע עד קבלת המעמד הסופי של תושבות הקבע.
במקביל, במשך שנים, אזרחים יהודים הזמינו זרים. הזרים האלה קיבלו מעמד מיידי בישראל על פי חוק השבות. ב-1999 בית המשפט קבע שכשאזרח ישראלי מזמין זר מבחוץ, חוק השבות לא יחול יותר. הוא קבע שחוק השבות נועד לבני-זוג ששניהם רוצים לעלות ארצה, גם אם אחד מהם לא יהודי. בית המשפט קבע שההליך שמדבר על אזרח ישראלי שמזמין צריך להיות משופר יותר וקצר יותר. יש פה שני הליכים שונים שמשקפים את העלויות האמיתיות שיש במשרד. כיום, האגרות מדברות על כמה מאות שקלים לבקשות האלו, מה שלא משקף את העבודה.
כשמדובר בתושב קבע שמזמין זה אגרה חד-פעמית של 550 שקלים, וכשמדובר באזרח ישראלי שמזמין זה 135 שקלים.
אז למה לא העלתם את זה ל-1000 דולר? אני יכול להסכים להעלאה, אבל תסביר לי למה ההעלאה כל כך דרסטית. אם זה הרבה זמן מתגלגל, כפי שציינת קודם, יכולת להעלות מ-500 ל-1200 ואחר כך מ-1200 ל2300.
הייתי רוצה להעביר את זה. בזמנו, כאשר האגרה היתה עד ההצעה שאנחנו מציעים פה, התהליך היה תהליך חד-פעמי וקצר. מאז אותו בג"ץ שקבע שההליך עצמו הוא תהליך של כ-5 שנים, לא בוצע שינוי באגרה והמשכנו לפעול לפי האגרה הישנה. אותנו זה מחייב לטפל בסוגיה כ-5 שנים רצוף, עם הרבה מאוד פעולות של עבודה ותיאום בין-משרדי. העבודה היא גם מול גורמים רלוונטיים שצריכים לבדוק את אמיתות המידע שמגיע. צריך לזכור שתוך כדי התהליך הזה הם זוכים לקבל מעמד של תושב ארעי שמקנה להם זכויות של ביטוח לאומי וביטוח רפואי.
זה לא ישקף את המציאות. המחויבות של לקבל אנשים מסטטוס אחד ולתת להם סטטוס אחר, כאשר צריך לזכור שבשלב הביניים הם מקבלים מעמד שמקנה להם זכויות של ביטוח לאומי וביטוח רפואי, היא מחויבות רבה. הם לא נפגעים כלכלית מהבחינה הזאת, אבל המדינה כמדינה צריכה להשקיע בנושא הזה הרבה מאוד עבודה.
עד שנת 1999 כל זר או זרה שהתחתנו עם יהודים תפשו אותם כבני-זוג שזכאים מטעם חוק השבות. ב-1999 בג"ץ קבע שזה לא בן-זוג של יהודי והם אמורים לפנות בדרך הזאת.
יש הרבה מקרים של בני מיעוטים. כמו שיש את היהודי שמתחתן עם זרה, כך יש בני מיעוטים שמתחתנים עם תושבי שטחים או תושבי מדינה ערבית כלשהי. התהליך הוא אותו תהליך של התאזרחות.
אולי זה הקטגוריזציה של מי זה ומי זה. אם זה מה שעומד ביסוד העניין, אז לפחות את האבחנה בין שתי האגרות אנחנו לא רוצים לאשר. כמה זה תושבי קבע בפניות וכמה זה אזרחים?
כמה מתושבי ירדן והשטחים קיבלו תושבות ישראלית כתוצאה מהתקנה הזאת ב-5 או 10 השנים האחרונות?
היו 16 אלף בקשות שאושרו בעשור האחרון. מדובר, במהלך העשור האחרון, על 80-100 אלף איש שקיבלו אזרחות.
אדוני היושב-ראש, כתוצאה מזה יש לך עוד 100 אלף אזרחים שרבים מהם עוינים אותך. בניגוד לאמריקה, לא ביקשת מהם שבועת אמונים למדינת ישראל.
על סמך מה אתה קובע את זה? נכנסו לפה למעלה ממיליון יהודים בעשור האחרון וכולנו תמכנו בזה. אתה עושה פה הכללה שהיא בלתי נסבלת.
מתוך כ-24 אלף בקשות. צריך לזכור שהצד המזמין בבקשות שלא אושרו, שהוא הצד הישראלי, נולדים לו ילדים, ולפי החוק הם מקבלים מעמד בישראל והם מגיעים לארץ.
זאת אומרת שאנשים נמצאים פה ממילא, אתה רק נותן להם מעמד. מקובל עלי שאם זה תהליך שטעון טיפול שייגבו עליו אגרות, אבל לא מקובל עלי שהאגרות יהיו שונות. אני חושב שהאגרה צריכה להיות מוטלת באופן שווה על שני הסטטוסים. אם אומרים שהאגרה צריכה להיות בין 2300 ל1300, אז אני מציע שזה יהיה 1800.
אנחנו לא מתנגדים באופן גורף להעלאת אגרות. אם יש עלויות לטיפול בבקשה, צריך לבדוק בהתאם איך אפשר לטפל בעניין הזה מבחינת אגרות. הבעיה היא שהשיקול שעמד מאחורי העלאת האגרות הוא לא השיקול הפונקציונאלי אלא השיקול הדמוגרפי.
לגבי השאלה אם זה כן זכויות אזרח או לא זכויות אזרח, ברור שזאת הזכות של האזרח הישראלי לחיי משפחה, ללא קשר אם בן-הזוג שלו ישראלי או לא.
לכל אזרח ישראלי הזכות לחיי משפחה. הזכות הזאת מעוגנת גם בחקיקה הישראלית, גם בפסיקה הישראלית. הזכות הזאת כוללת את הזכות לאחד את בן-זוגו הלא ישראלי. להעמיס אגרות שהן פי 10 מהאגרה הנוכחית..
התשומות בעבודה הזאת, כמו שכבר נאמר, עלו לא רק למשרד הפנים אלא למשרדים שנותנים את השירות למשרד הפנים.
אם אנחנו מסתכלים על מתי היתה העלאה האחרונה, כאשר אנחנו יודעים שהעבודה בשנים האחרונות רק רבה יותר, אז זאת לא טענה. הטענה לגבי ההבדלים זה משהו אחר.
נדמה לי שבית משפט העלה לאחרונה את הסכומים של בג"ץ פי 3. לא שמעתי שהאגודה לזכויות האזרח באה להתלונן נגד בית משפט כנגד זה שהעלו את זה.
נראה שיש פה חלוקה כך שהאגרה הגבוהה תחול על ערבים והאגרה הנמוכה תחול על יהודים. האם זה נכון?
אנחנו התלבטנו אם להטיל אגרה זהה על האזרח והתושב. הנושא הזה עלה לראשונה לדיון ב-16 בינואר 2000 ואושר. עצרנו אז הכל כדי לבדוק מחדש את כל נושא העלויות. אחרי עבודה מאומצת הגענו למסקנה שיש הבדל בין טיפול בבקשה של אזרח לטיפול בבקשה של תושב בהיבט של המעמד שלו, לא בהיבט של הלאום שלו.
מי בעד אגרות בקשות לאיחוד משפחות בישראל: תקנות האזרחות (תיקון), התשס"ב-2002; תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשס"ב-2002?
ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 3
אושר
2. צו הבלו על דלק (פטור) (תיקון), התשס"ג-2002.
ההצעה שאנחנו עומדים להציע עכשיו היא הצעה טכנית בעיקרה. הפטור על הדלק היה קיים על פי אמנה שנחתמה בשנת 1978. הם קיבלו את הפטור בצורה טכנית באמצעות שגרירות גרמניה בישראל. על פי האמנה צריכים לתת את זה בצורה מסודרת. זה בא כדרישה למכון גתה משגרירות גרמניה. בתעריף המכס יש פטור ספציפי למכון גתה. לקחנו את הפטור בצו הבלו על הדלק, עשינו את ההסדר וטיפלנו בו מול שגרירות גרמניה. אין כאן לא תוספת פטור ולא ביטול פטור, אנחנו נשארים באותו מצב, רק בצורה מסודרת יותר. זה נותן לנו יותר אינפורמציה לגבי מי קיבל מה וכמה.
אתם צריכים לשאול איך נותנים את הפטור הזה. נכון שהוא מתוקצב, אבל איך קובעים לשגרירות כמה תלושים לדלק היא תקבל? מי מחליט על זה? כמה צריך להוריד מהגרמנים ולתת למכון גתה?
מתן הפטור ניתן לפי המשרות ולפי כמות המכוניות. מדובר על בין 300 ל-500 שקל מס על דלק.
עד היום זה היה במסגרת הוועדה למיסוי מסים עקיפים. הם היו באים אלינו ומראים לנו בקבלות שמכון גתה הוציא כך וכך כספים על דלק. לפי האמנה הבינלאומית אנחנו צריכים לכבד את זה ולכסות את זה. מה שאנחנו בעצם רוצים לעשות עכשיו זה לעגן את זה בחקיקה כדי שתהיה שקיפות, כי את הוועדה למיסוי מסים עקיפים חלק מכירים וחלק לא.
אין כאן חריגה. נתנו את הפטור הזה לשגרירות גרמניה, כאשר עכשיו אנחנו נותנים את זה לגוף עצמו.
כבוד היושב-ראש, האם אפשר, בהתאם לנייר שסמדר הגישה לנו, לבקש סיכום מהחשכ"ל כמה הוציאו עד היום בנושא הזה, ואם יש חריגה איך הוא מממן אותה?
אני בעד הדבר הזה. באירופה, בעיקר במדינות כמו גרמניה, כל הנושא של מיסוי על הדלק הוא אחת מהמחלוקות האידיאולוגיות שקיימות בין מפלגות שונות, כי יש לזה השלכות על איכות סביבה, על כלכלה, על בריאות, על פער חברתי. אני חושב שהגיע זמן לקיים פה דיון בנושא מיסוי הדלק והסולר, שבארץ הוא יחסית נמוך וראוי שיהיה גבוה יותר.
מי בעד צו הבלו על דלק (פטור) (תיקון), התשס"ג-2002, ירים את ידו?
ה צ ב ע ה
בעד – 6
נגד – 0
אושר
3. תקנות הנמלים, התשס"ג-2002 (הקטנת דמי רציף ביבוא).
מדובר בהפחתת תעריפים. שר התחבורה מבקש את אישור הוועדה להסכם של הממשלה עם רשות הנמלים בדבר הפחתת דמי רציף בייבוא מ1.1 ל1.02.
הפחתת דמי רציף זה חלק ממהלך כולל. מעבר להפחתה של התעריפים זה גם יוצר יותר רציונליזציה בתעריפים.
כנגד זה המדינה הורידה את התמלוגים מ-11% ל-8% והעלתה לדברים שאושרו ומבוצעים הלכה למעשה, כמו את דמי האחסנה של מכולות.
היו 3 מרכיבים להסדר. מדובר על הסכם שהוצג ב-2001 ושהתחולה שלו היא מ-2003. זה לא שעכשיו אנחנו ממציאים משהו חדש. אז היו מספר מרכיבים להסכם. הממשלה לקחה תמלוגים של 350 מיליון. הוחלט גם להפחית את דמי הרציף ב7.3% בייבוא. כנגד זה המדינה הפחיתה את התמלוגים שלה מ-11% ל-8% באופן רציף, לאורך כל השנים, כלומר הפסד הכנסה לממשלה של 50 מיליון מידי שנה, כאשר בנוסף לכך, כגורם מקזז, הועלו דמי אחסנה לייבוא וייצוא משיקולים תפעוליים על-מנת לזרז הוצאת מטענים.
זאת ההוכחה הכי טובה לאיך ההממשלה עובדת דפוק. המדינה באה ואמרה לרשות הנמלים: "ניקח מכם את 350 מיליון השקל שחסכתם". זאת המדיניות המטורפת של הממשלה נגד התאגידים שלה. הממשלה עשתה תרגיל חשבוני. היא לקחה הלוואה מרשות הנמלים. באים אלינו היום עם בקשה להפחתת נמל רציף. זה בעקבות לחץ אמריקני להפחית את אגרות היבוא ולהשוות אותן פחות או יותר לאגרות הייצוא. אני בעד שנאשר את זה, כי אם לא נאשר את זה זה עוד יותר יכה את רשות הנמלים.
מי בעד תקנות הנמלים, התשס"ב-2002 (הקטנת דמי רציף בייבוא)?
ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0
אושר
הישיבה ננעלה בשעה 9:50