פרוטוקולים/כספים/5785



2
ועדת הכספים
02.09.2002

פרוטוקולים/כספים/5785
ירושלים, ו' בתשרי, תשס"ג
12 בספטמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 420
מוועדת הכספים
יוםשני, כ"ה באלול התשס"ב (02.09.2002), שעה 10:00

1. צו הסוחר הישראלי-שירות קציני הים
2. מצב הבנק לפיתוח התעשייה

חברי הוועדה: יעקב ליצמן -היו"ר
חה"כ אבשלום וילן
חה"כ רחמים מלול
חה"כ יורי שטרן
חה"כ נחום לנגנטל
חה"כ עופר חוגי

יורם זבה -מנכ"ל צים
אבי לוי -יו"ר הארגון הארצי לקציני-ים
רוני זוננרייך -מזכיר האגוד הארצי לקציני-ים
עופר טרמצ'י -רשות החברות הממשלתיות
עו"ד רוני טלמור -רשות החברות הממשלתיות
רענן כהן -יו"ר הבנק לפיתוח התעשייה
אורי גלילי -מנכ"ל הבנק לפיתוח תעשייה
יצחק טל -המפקח על הבנקים
ציוון שמע -נציג הבנקים, ההסתדרות
עו"ד חגית רימן -ההסתדרות
משה לוי -חבר ועד, ההסתדרות
מאנה זמיר -חברת ועד, ההסתדרות
אלדד פרשר -סגן החשב הכללי, משרד האוצר

ליאורה סידר

סמדר אלחנני

טמיר כהן

מיטל אמסלם






צו הסוחר הישראלי-שירות קציני הים

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה.

אנו פנינו לחברי ועדת הכספים לאחר שהבנו כי הליך ההפרטה עשוי להיתקל בקשיים. אנו בעד ההפרטה. ההפרטה תציל את החברה. ללא הפרטה לא תהיה חברה. תהליך ההפרטה נקבע במסלול מסוים, ופתאום אנו קוראים בעיתון כי יש תוכנית להצטיידות באוניות נוספות. גם מנכ"ל צים אומר כי אם לצים היה כסף, היא היתה מצטיידת באוניות. כאשר חוכרים אוניה בשלושה מיליון דולר, זה מטיל נטל כבד על החברה. אנו מבקשים כי הרוכש ישקיע בתוך החברה, והחברה תקנה את האוניות.

האם אתה אמר כי משרד האוצר מעונין להכשיל את ההפרטה?

כן. אנחנו מבקשים לעצור את תהליך ההצטיידות עד אשר יימצא רוכש, כיוון שבמצב כזה האטרקטיביות לרכישת החברה יורדת. אדם בעל אוניות לא יהיה מעונין לקנות את החברה. במצב כזה לא תהיה הפרטה לעולם.

אם מה שאתה אומר הוא נכון, מדוע גם העובדים האחרים אינם נמצאים פה בכדי לזעוק?

הם לא ידעו על הליך ההצטיידות ועל כן הם עשו הסכם הפרטה שבו התחייבו על פיטורין.

אני מלווה את הנושא של הצי הישראלי כבר כמה שנים. בכוחות משותפים הצלחנו כמה פעמים להציל את הענף שהוא ענף אסטרטגי. תמיד ארגון של קציני הים היה יותר פעלתני מארגון של ימאים אחרים, אך זה לא אומר כי המניע שלהם הוא מניע פרטי של קציני הים בלבד. בכל המאבקים הקודמים נוכחתי לדעת כי הם בעצם מייצגים את כלל העובדים. אני חושב כי החולשות של הארגונים השונים לא צריכות למנוע מאיתנו לקבל החלטות נכונות.

יורם, האם אתם בצים בעד ההפרטה?

אנחנו בעד ההפרטה. אני חושב כי ממשלה ומדינה לא צריכות לנהל גוף עסקי. הליך ההפרטה החל לפני זמן רב, אך הוא נקלע למצבים אובייקטיבים קשים מאוד. אני מקווה כי בסופו של דבר החברה תופרט. אין לי שום התנגדות לכך שהרוכש ייתן כסף וישקיע בעלותן של האוניות, אך אני רוצה לציין כמה פרטים חשובים. חשוב לדעת כי כל חברות הספנות בעולם חוכרות אוניות. אנחנו היום נמצאים במקום עשירי בעולם. יש הרבה חברות שאחוז האוניות החכורות שלהן גדול משלנו. הלוואי ויכולנו לקנות אוניות. בשנת 1999 הממשלה הגרמנית עזרה לנו לממן אוניות. אנו ממנו 15 אוניות, ונקלענו למצב קשה מאוד. החברה איננה כזו שהבעלים שלה משקיעים בה, וכך גם הממשלה איננה משקיעה בה. מצד שני החברה גם לא נותנת כל כך הרבה לבעלים שלה, כך שאנו צריכים לעשות הכל לבד.

לחברה היום יש התחייבות להליך ההצטיידות. ההצטיידות הזו נעשתה באישור הדירקטוריון והבעלים של החברה באסיפה כללית על פי כל החוקים, כולל חוק רשות החברות. ההצטיידות החדשה מוסיפה אוניות ישראליות בבעלות ולא גורעת באוניות. מי שאומר ההפך, איננו יודע את העובדות, או מנסה להטעות. 30 שנה אני בצים ומעולם לא האשימו אותי ואת חבריי בהאשמה כזו. אני מתחייב כי מדובר על תוספת עבודה לימאים ולקצינים. יש הסכם תשתית לקציני הים עם חברת צים וחברת עופר. אני לא יודע על אף הסכם של צמיחה במשק, אלא רק על ההסכם הזה. אני מוכן להאריך את ההסכם הזה בשלוש שנים נוספות. אני חושב כי הטענות שמונחות בפניכם חסרות שחר. אנו צריכים לקבל חיזוק חיובי על הליך ההצטיידות אשר מוסיף אוניות ותעסוקה. לצים יש שני קווים גלובליים ולא אחד. האוניות המוזמנות ייכנסו לקו אחד, וכל האוניות הישראליות יעברו לקו הגלובלי השני, וממנו הן תעבורנה לקווים אחרים. האחים עופר נתנו לנו אופציה לעוד שתי אוניות בעלות, אך אין לנו כרגע כסף לממש זאת.

אם הם נתנו לך אופציה, הם יכלו לתת לך גם מעט כסף.

אני מסכים איתך.

מדובר על אופציה לחברה שבבעלותן.

כאשר אתם רוצים להחכיר אוניות, אתם בעצם מוציאים רכוש מצים.

אנחנו לא מוציאים רכוש מצים.

מדוע אתה לא יכול לחכות עם ההליך הזה?

אני לא יכול לחכות, כיוון שאני חתמתי על כך כבר.

זה עדיין לא אומר כי זה כלכלי וזה נכון.

לולא ההצטיידות הזו היו פחות ארבע אוניות ופחות שתי אוניות באופציה. אני חייב לציין כי לא פחות מאיגוד קציני הים אנו מעונינים בהפרטה, וכך גם רשות החברות. אין בהליך ההצטיידות איזושהי עצירה של הליך ההפרטה. בהליך ההצטיידות מדובר על אוניות גדולות יותר, כאשר העלות לתא היא קטנה יותר, כיוון שיש הרבה עלויות שלא גדלות כאשר מדובר באוניה גדולה יותר. בנוסף לכך הם במהירות של 24 קשר במקום מהירות של 21 קשר. אף קליינט ישראלי לא ישלם לנו בגלל עלויות גבוהות יותר משלנו. כל אוניה חדשה שנכנסת, אוניה חכורה יוצאת.

ב4.10.2000- ועדת שרים לענייני הפרטה אישרה את דרך ההפרטה, בכפוף לכך שעד שועד העובדים והנהלת החברה לא ידווחו לוועדת הכספים כי הם הגיעו להסכם ביניהם, לא תבוצע ההפרטה. לאחר מכן היה ויכוח על דרך ההפרטה, פרסום מודעה בעיתון, חדרי מידע, הגשת הצעות מחיר. ישבתי עם ועד העובדים ועם העו"ד שלהם פרופסור גרוס ב10.5.2001-. מנהל רשות החברות חידד מהי המשמעות אם לא תבוצע ההפרטה. הוא התחייב כלפי ועד העובדים כי הוא לא יקבע מועד להגשת הצעות מחיר, כל עוד שוועד העובדים על כל גווניו והנהלת החברה ידווחו לוועדת כספים כי הגיעו להסדר ביניהם.

מי חתום על המכתב הזה?

מנהל רשות החברות לשעבר.

אולי זו הסיבה לכך שהוא כבר איננו באותו תפקיד.

לא. תקפו אותנו בעיתונים ושאלו מדוע ההפרטה התמהמהה ממועד אישור ועדת הכספים עד מאי 2001. אנו לא רצינו לפרסם הודעה כי אנו רואים חשיבות יתרה בהפגת חששות העובדים. לאחר שהגענו לסיכום עם ועד העובדים, פרסמנו מודעה. גם במודעה הזו כתבנו, כי האישור הוא מותנה בכך שהעובדים יגיעו להסכמה עם ההנהלה. לא נקבע מועד הגשת הצעות המחיר. הנוסח הזה פורסם בארץ ובחו"ל, והוא הופיע במסמכי המכרז בנוהל המכירה. אנחנו פרסמנו מכרז בינלאומי. פנינו ל120- חברות בשיתוף עם הנהלת צים.

בגלל המשברים השונים במדינת ישראל ובעולם, ניגשו שלוש קבוצות למכרז. המכרז הזה, למרות המשבר בענף הספנות, זהו מכרז תחת זכות סירוב של חברה לישראל. בסופו של דבר נשארנו עם מתמודד אחד שנכנס לחדרי מידע. הוא בחן את תוכנית ההצטיידות הקודמת, ולא הגיע למסקנה כי תוכנית ההצטיידות הקודמת היא הגורם המונע בעדו לרכוש את צי"ם. לאחר שהוא נכנס לחדרי מדע הוא רצה להיפגש עם השותף שלו, החברה לישראל. משיקולים שונים הוא הגיע למסקנה כי הוא איננו מגיש הצעות מחיר.

החברה לישראל שהיתה מנועה מלהשתתף בהליך המכירה, כי אסרנו עליה זאת בוועדת שרים לענייני הפרטה וגם במסמכי המכרז, הודיעה לנו כי היא מעונינת להיכנס להליך המכרז כקבוצה. היא טענה כי היא מעונינת לקנות את צים עם שותף נוסף. לפני שלושה שבועות אנו אישרנו לחברה בישראל להצטרף להליך המכירה תמורת זה שהיא הודיעה כי היא מוותרת על זכות הסירוב שלה לצורך השתתפות בהליך. אנו מקווים כי עד לאחר החגים הליך ההפרטה ייצא לפועל.

האם אתם מפרסמים מכרז חדש?

לפני שבועיים פרסמנו מודעה חדשה, בה נאמר כי חלו שינויים מסוימים בהליך המכרז.

האם לחברה לישראל יש יתרון על פני כל אחד אחר הניגש לחדר המידע מאחור?

חדר המידע מעודכן באופן שוטף על ידי החברה. כל גורם נוסף שירצה להיכנס להליך ולהיכנס לחדר המידע, יוכל לעשות זאת.

אני שאלתי, האם לחברה לישראל יש יתרון על פני כל אחד אחר הניגש לחדר המידע מאחור?

לפי מיטב ידיעתי, בכל פעם שיש שותף בחברה, ומגיע גורם חיצוני, לבעלים הקודמים יש יתרון.

לאחר שהחברה לישראל יצאה בהנפקה האחרונה, אנו חייבים במסירת אינפורמציה בדיוק כמו כל חברה ציבורית אחרת.

יורם, מהו אורך החיים של אוניה?

כל זמן שהתחתית של האונייה מחוזקת, היא יכולה להחזיק מעמד גם 80 שנה. האונייה הגדולה אצלנו מופחתת ל25- שנה והאוניות הקטנות ל20- שנה. אורח החיים המסחרי של האונייה יכול להיות שנה ויכול להיות 20 שנה.

זאת אומרת שלאונייה בת 15 נשאר חמש שנים לחיות.

אין שום קשר בין השנים של ההפחתה לבין השאלה שלך. אין שום כוונה להחזיק את האוניות הללו, אפילו שנה אחת פחות מהמקסימום שרק אפשר.

שמחתי לשמוע את עופר אומר כי יש תהליך הפרטה. איתנו לא דיברו כבר חצי שנה, ועל כן לא ידענו דבר.

איני מבין ממה אתה מודאג. ועדת הכספים החליטה כי כל זמן שלא תהיה הסכמה בין ועד העובדים לבין ההנהלה, לא תהיה הפרטה.

בינתיים האוניות נחכרו לגורם זר, שהוא האחים עופר.

מה ההבדל בין קניה לחכירה?

החשש שלנו הוא שבסופו של מהלך כל האוניות יוחכרו, לא תהיה הפרטה, ואז חברת צים לא תהיה מחויבת להבטיח את הזכויות של העובדים.

החלטתי לנהל את הדיון היום בהתאם לבקשתו של חה"כ בייגה שוחט. אנו נמשיך את הדיון הזה בוועדת משנה לענייני הפרטה בראשותו של חה"כ רחמים מלול. אני מבקש מחה"כ מלול כי הדיון הזה ייערך בהקדם האפשרי.




























מצב הבנק לפיתוח התעשייה

אנו נדון היום במצב הבנק לפיתוח מסחר ותעשייה, בעקבות המשבר האחרון.

זה לא נראה בעיני מצב תקין, כאשר בנק מתמוטט ומשקיעים לוקחים את כספם, ואנו לא עושים דבר.

הדיון הזה נקבע לפני עשרה ימים. בחלק הראשון של הדיון נדון במצבו של בנק לפיתוח התעשייה. אני חושב כי בנק ישראל ידע, לפני שהתמנה השר לשעבר רענן כהן למנכ"ל הבנק, כי יש משבר בבנק לפיתוח תעשייה ומסחר. ברור לי כי רענן כהן לא ידע דבר על המשבר הזה, כיוון שאחרת הוא לא היה מתפטר מהממשלה כדי להיכנס לעסק שנמצא על סף התמוטטות. אם זה נכון כי בנק ישראל ידע על המשבר הזה, איני מבין כיצד הוא נתן לכל הפרשה הזו להתגלגל. הוא היה צריך לעשות לפני שבועיים את מה שעשו אתמול בלילה. כך היה נחסך הון רב. אני לא חושב כי ההתערבות של ועדת הכספים מערערת את מעמדו של הבנק. אני מבקש כי רענן כהן יאמר את גרסתו.

אני רוצה לפתוח ולומר כי רק בשבוע האחרון הבנק הפסיד 750 מיליון שקל. כל הזמן הזה ניהלנו דיאלוג רציני מאוד עם גורמים שונים. אני ניצלתי את כל קשרי, כדי לגייס אנשים שיוכלו לסייע לנו. ניצלתי כל רגע כדי להציל את מה שניתן, כדי להביא את הבנק למצב של השגיות. כל הניסיונות בתחילת הדרך עלו בתוהו. ראש הממשלה כינס ישיבה ב21.08.2002- בהשתתפות שר האוצר, החשב הכללי, נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים ונציגי החברות הממשלתיות. ראש הממשלה ביקש באותה ישיבה לשמור על המשך פעילותו של הבנק. אם באותו רגע הדברים היו מתנהלים בסדר זה, אנחנו היינו נמצאים היום במציאות אחרת לגמרי. הבנק הזה אחראי על 6,000 איש, 3,000 אנשי עסקים ו3,000- לקוחות נוספים, וכן אחראי על ארבעה וחצי מיליארד שקל שהפקידו לקוחות אלה. בנוסף לבנק יש 12.5 מיליון שקל הלוואות, מתוכם חמישה מיליון הלוואות ללקוחות, ושבעה מיליון הלוואות לחברת החשמל. יכולנו לנהל את הבנק בצורה סבירה, אך במשך שבוע ימים הויכוחים בין הבנק למשרד האוצר ובנק ישראל הגיעו למצב כזה שאין ממנו מוצא.

יום אחד נקראנו על ידי החשב הכללי ונאמר לנו כי הבנק יכול לקבל החלטה כי תוך חמישה חודשים יביא למכירת כל תיק ההתחייבויות שלנו. לאחר שעתיים כינסתי את מועצת המנהלים כדי לבל את ההחלטה הזו, כדי להבטיח רגיעה ושקט, ועל מנת שהחלטת הממשלה שנוסחה תוכל להתקבל. ידעתי כי לפנינו כדור שלג שאיננו יכולים לעצור אותו, והשאלה היא לא רק הבנק לפיתוח התעשייה. ברגע שראיתי כי אני נמצא בין הגופים השונים, ואנו לא מגיעים לאיזושהי החלטה שהיתה צריכה להתקבל ב21- לחודש, כתבתי לגורמים השונים כי יש להניח לכדור השלג להתגלגל עד הסוף הידוע מראש, תוך נשיאה בתוצאות שאף הן ידועות מראש, פגיעה קשה במערכת הבנקאית הישראלית ובכלכלת ישראל, כולל פגיעה בינלאומית של המשק הישראלי ופגיעה בקשרים הבינלאומיים של הבנקאות הישראלית. הבנק הזה אינו עומד בודד, יש לו השלכות גם על המשק, הבנקאות, החברה וכו'.

האם אתה מרגיש שלמדינת ישראל יש קונסיסטנטיות חשיבתית להתנכל לבנקים הקטנים על מנת שהם ייסגרו, כדי להגיע למצב בו יהיו קיימים שניים או שלושה בנקים במדינת ישראל? היחידים שישלמו מחיר כבד אלה הלקוחות. אף בנק לא יוכל לצמוח במצב כזה בישראל.

מאז המקרה של הבנק למסחר, לא הסתירו את האמירות כי צריך להיזהר מהבנקים הקטנים. בעקבות האמירות הללו ומצבו של הבנק לפיתוח המסחר והתעשייה החלו שמועות שונות אשר יצרו בהלה בציבור. כל אחד רצה להבטיח את כספו, ובשל כך החלו אנשים להוציא את כספם מהבנק, למרות כל ניסיונות ההרגעה שלנו.

זה רק אומר כי לא רחוק היום בו נדון במשבר של עוד בנק קטן. אני חושב כי צריך להיערך דיון בו הממשלה תגיד מהי המדיניות שלה בנוגע למונופולים של הבנקים הגדולים, ושתחליט האם היא מעונינת בחוק במשק בבנקאות, או לא.

אני חייב לומר כי אני לא ידעתי קודם היכנסי לתפקיד מהו מצבו של הבנק.

כלומר, אדוני לא ידע כי למחרת המינוי שלו עומד להתפרסם הזהרת רווח לבנק?

אם הייתי יודע כי זהו המצב, האם הייתי עוזב את תפקידי כשר בממשלת ישראל וכחבר כנסת? כל מה שלקחתי על עצמי במשך השנים הגיע להישגיות, החוק לחיילים משוחררים, חוק קיצור שירות מילואים, פעילותי כשר העבודה והרווחה, פעילותי בתחום הביטוח הלאומי וכו'. אני חייב לומר בברור, כי לא ידעתי דבר על מצבו של הבנק לפיתוח המסחר והתעשייה.

אני חייב לציין כי זה מפליא שלא ידעת דבר. האם האנשים איתם ניהלת משא ונמתן לפני שנכנסת לתפקידך, לא היו אמורים לעדכן אותך במצבו של הבנק?

לא. להנהלה החדשה של הבנק הכוללת את אורי גלילי ואריה שדה, יש יכולת להוביל את הבנק הזה להישגיות ואולי לרווחיות.

אנחנו גם כן היינו תמימים כאשר שמענו כי מספידים את תפקידך.

לראש הממשלה ולשמעון פרס לא היו שום כוונות כאלה. אני חייב לציין כי הם חברי הטובים. ראש הממשלה עשה הכל כדי שאני לא אתפטר מהכנסת ואמשיך לכהן בממשלה.

כאשר הגעתי לבנק היה ויכוח סביב השאלה כמה זמן אני אמלא את תפקיד היו"ר. אני אמרתי כי כפי שכיהנתי בכנסת ארבע שנים, אני מבקש כי גם כאן אכהן זמן זהה, כיוון שמטרתי היא להביא להצלחתו של הבנק. הדברים אושרו באסיפה הכללית ובדירקטוריון. אני חושב כי כאשר הבית בוער תפקידי לעשות את הכל כדי לכבות את האש ולהבטיח את הכסף למפקידים. במשך כל התקופה פעלתי למען הבטחת הכסף לאלה אשר הפקידו את כספם בידי הבנק. טיפלנו בכל אדם שהגיע לבנק בצורה ההומנית והטובה ביותר. כל אדם שרצה להציל את כספו, קיבל את כספו.

לא עשיתי דבר אחד שאסור לעשותו. אינני חייב הסברים לאיש. מעולם לא קיבלתי פרוטה מאדם, ולעולם לא אקח פרוטה שלא מגיעה לי. אני ויתרתי על הרבה כדי להגיע לבנק ולהוביל אותו להישגיות, ובשל כך אני מצר על אלה שאינם רואים את הדברים כך ויוצרים דימוי אחר לכך. חבל שכך בנויה התקשורת שלנו. אני חייב להודות כי בנק ישראל בתקופה הזו סייע בידנו. למרות זאת אני הודעתי כי אין בכוונתי כיו"ר הבנק לשלם אפילו אגורה אחת מעבר לריבית שמקובלת בבנק ישראל, 9.1%, וכי לא אשלם את הריבית אליה נתבענו לשלם על ידי בנק ישראל, 61% אפקטיבית. מי שמשלם אחוז כזה מוביל לסגירת הבנק. אני מאמין כי בנק ישראל ימצא את הדרך להגיע לריבית סבירה. אני מברך על החלטת הממשלה שהתקבלה אתמול, אשר אומרת כי קודם כל מבטיחים את הכספים של כל הלקוחות, וכי בנק ישראל ייתן על פי הצורך את מה שנדרש, ברשת בטוחה של כסף שמגיע למדינת ישראל בסכום כולל של שבעה מיליארד שקל. האוצר יקבל בסוף התהליך את הכספים שלו. מבחינת הציבור הכסף שהוא השקיע, בטוח. זה מחייב אותנו לבצע תיקונים שונים בהחלטה שהתקבלה, כדי לדעת מהן ההחלטות של החשב הכללי. בנוסף אנו מעונינים לשאול את היועץ המשפטי שלך הממשלה מהו מעמדו של האזרח במצב הזה. בשיתוף עם בנק ישראל ומשרד האוצר, אנו ננסה לעשות את הכל כך שמינימום של נזק ייגרם למדינת ישראל. חובתי כשר לשעבר, כחבר כנסת לשעבר וכאיש ציבור, לשמור על כספי המדינה.

אני שואל היכן היו שר האוצר וראש הממשלה בשבועיים הללו.

רענן כמה כסף היה נחסך אם הדיון שנערך אתמול היה נערך שבוע קודם?

לפחות מיליארד שקל. הדו"ח הכספי לסוף יוני מראה שפיקדונות הציבור בבנק לפיתוח התעשייה והמסחר הוא 3 מיליארד ו700- מיליון. הבנק היום נמצא עם 2.3 מיליארד שקל. הפער בין היום לבין השלושים ביוני הוא 1.4 מיליארד שקל. אלו הכספים שהוצאו מן הקופה בתקופה הזו. הכסף הזה היה נחסך אם לא היינו שומעים בכלי התקשורת אמירות שונות שיצרו בהלה גדולה בקרב הציבור.

אני חייב לציין כי כל מפקיד אשר ביקש למשוך את כספו, קיבל את כספו. בנק ישראל נותן גיבוי לבנק על מנת שיוכל לעמוד בהתחייבויות שלו למפקידים. הושג הסכם שזכה לברכת ראש הממשלה, שלפיו הבנק הזה יקבל מבנק ישראל את האשראי תמורת הנהגת עקרונות מסוימים של הממשלה. החלק החשוב ביותר בהסכם הזה הוא שבעוד כמה חודשים, לאחר תקופת הכנה מסוימת, הנכסים וההתחייבויות של הבנק הזה יימכרו לבנקים אחרים. הצעד הזה מחייב עבודת הכנה ארוכה, ומתן פתרון לשאלות שונות שתתעוררנה כתוצאה מכך.

מדוע בנק ישראל היה צריך לחכות להתערבות ראש הממשלה, ולא עשה את הצעד הזה לפני שבועיים?

בנק ישראל תומך בפתרון של משרד האוצר, שהוא הפתרון הסביר בזמן הזה. אני מתכוון לאותו חלק של העברה ומכירת הנכסים וההתחייבויות לבנק אחר.

השאלה היא מדוע לקח לכם עשרה ימים לקבל החלטה. מדוע באותו לילה אתה והנגיד לא ישבתם כדי לפתור את הבעיה?

הבעיות של הבנק נובעות משילוב של האסטרטגיה האישית שלו וההרעה במצב המשק. מצב המשק הורע מאוד בשנתיים האחרונות ומערכת הבנקאות לא מבודדת מכלל המשק. התוצאות העסקיות של הבנקים, כפי שפורסמו בסוף השנה שעברה ובסוף הרבעון הזה מצביעים על הרעה גדולה ברווחיות של הבנקים. בבנק הזה ההשפעה היתה גדולה יותר, כיוון שלבנק הזה אין בסיס לקוחות קטנים. לשני הבנקים הגדולים, יש חוג לקוחות מגוונים, ועל כן כאשר הסקטור העסקי נמצא במצב קשה, סקטור משקי הבית נמצא במצב טוב יותר. לבנק הזה אין בסיס של משקי בית ושל לקוחות קטנים. העיסוק שלו הוא באשראים סיטונאים ובפיקדונות סיטונאיים, למרות שבזמן האחרון הוא התחיל לקבל גם פיקדונות יותר קטנים.

ברבעון האחרון של השנה שעברה, לאחר מספר שנים שהבנק זכה לרווחיות גדולה, חלה תפנית לרעה במצב הבנק. התפנית הזו זוהתה לפני כן על ידי בנק ישראל. בנק ישראל שראה כי הבנק מקטין אשראים, החל לבצע ביקורות. אחת הבעיות המרכזיות של הבנק הזה, היא שהסודות העסקיים לא נשארו בגדר סודות. בעבר דברים הודלפו בצורה סיטונית. גם תוצאות הביקורות שערך בנק ישראל, נמצאו לאחר תקופה קצרה בעיתונים. כל הדברים הללו גרמו בקרב הציבור לפיתוח סנטימנט שלילי לגבי הבנק. בשל כך בחודשים האחרונים החלו מפקידים למשוך כספים מן הבנק.

בנק ישראל דרש מהבנק הזה 15%, יותר מאשר מהבנקים אחרים. היחס המינימלי במערכת מהבנקים הגדולים הוא 9%. כתוצאה מההפסדים הוא ירד ל13.5%-. אנחנו לא הסכמנו להקטין את הדרישות שלנו מהבנק הזה. אנו חושבים כי כל בנק צריך להיות מוכן לכך שאם יקרה אירוע טראומתי, לא יפגעו המפקידים, ותהיה לו מספיק שומה כדי לעמוד בהתחייבויות שלו. הסכמנו לתת לבנק פרק זמן מסוים כדי לחזור חזרה ליחס הון של 15%. הפרסום של הקושי של הבנק לעמוד בתנאים הללו, הגביר את החששות של המפקידים. המפקידים החלו למשוך את הכספים שלהם מן הבנק, כאשר התהליך הזה קיבל תאוצה גדולה כאשר הבנק ברבעון האחרון עשה סריקה ומצא כי הוא צריך להקציב לחובות מסופקים, סכומים גדולים. הוא יצא בהזהרת רווח שאמרה שהוא צופה הפסד של מאה מיליון שקלים ברבעון הזה. ההפסד הזה הוא גדול, אך הוא אינו מוריד את יחס ההון המזערי פחות מ11%-.

גם במצב הקיים היום, הבנק נמצא עם יחסי הון יותר גבוהים מאלה של בנק הפועלים או בנק לאומי. כלומר, לבנק הזה יש עדיין כרית הון די גדולה שיכולה להגן על המפקידים. הבעיה האקוטית היתה שמשיכת הפיקדונות הזו לא נעצרה. אנחנו דיברנו עם כל מי שחשבנו כי הוא יכול לסייע כדי לפתור את הבעיות של הבנק, אך לא נמצא שום פתרון היכול לעצור את משיכת הפיקדונות. הדברים הוחמרו כאשר פורסמו ידיעות שגויות בעיתונים, לפיהן עומדים למנות את הבנק בידי מורשה. בשלב הזה התקיימה ישיבה אצל ראש הממשלה ובעקבותיה הוחלט על צעדים מסוימים.

האם לא ראיתם באותה ישיבה את מה שראיתם אתמול?

ראינו לאחר יום או יומיים כי הצעדים עליהם הוחלט אצל ראש הממשלה אינם מספיקים. למרות שיצאה הודעה לציבור על מה שהוחלט, הציבור אינו נרגע והמשיכות המשיכו. בשל כך התעורר צורך לנקוט בצעדים נוספים. התקיימו מגעים עם האוצר שגם בסופם לא היה פתרון. כאשר הדברים הוחמרו מאוד, נקבעה פגישה נוספת בהשתתפותו של ראש הממשלה, והוצע למכור את תיק הנכסים והאשראים של הבנק לאחד משני הבנקים הגדולים. התקיימה ישיבה בהשתתפות הבנקים, בה התברר כי הם אינם מוכנים לקנות את התיק הזה, בלי בדיקה שלו ובלי לקבל שיפוי מהממשלה. בשל כך ההחלטה שהתקבלה באותו זמן, וזכתה לאישור הנגיד ושר האוצר, היתה החלטה עליה אנו מדברים היום.

בסופו של דבר בנק ישראל לא היה יכול להנהיג מיידית את קו האשראי לבנק. לבנק ישראל יש כל מיני שיקולים הומניטריים ואחרים לפני שהוא מבצע צעד כזה. הזרמה לבנק הוא עניין שאיננו טריביאלי. אם לא עושים משהו כדי לקזז את ההזרמה הזו, אז יש סכנה שהמחירים יעלו. בשל כך בנק ישראל נדרש לספוג את הכספים הללו. הפעולה של הזרמה וספיגה, היא איננה פעולה ניטראלית. יש לה השפעה על מבנה המשק.

מה לגבי ההחלטה על מנהל מורשה?

איני חושב כי מנהל מורשה זה דבר אשר פותר איזושהי בעיה.

אני למדתי בכלכלה על תפקידו המשמעותי של הבנק המרכזי ביציאה מן המשברים בתחילת שנות ה20-. אחת המסקנות היתה כי הבנק המרכזי חייב לווסת את העניינים ולפעול בנחישות ובמהירות. במקרה הזה היו שבועיים קריטיים שבהם לא פעלתם, ובשל כך היום המחיר הוא גבוה הרבה יותר.

האם בישיבה שנערכה ב21.08.200- אצל ראש הממשלה, דנתם במצבים אפשריים ובפתרונות שלהם? אני לומד כי אתם החלטתם על פעילות מסוימת שלא הצליחה, ואז עד שנקטתם בפעילות חלופית, חלף זמן קריטי.

באותו דיון אצל ראש הממשלה התקבלה החלטה על פתרון אחד, ולא היה המשך במובן של מה יקרה אם זה לא יצליח.

מדוע? האם אתם הצעתם הצעות חלופיות במקרה והפתרון הזה לא יצליח?

אני לא חושב כי אני צריך לדבר בשם אנשים אחרים, אני מתאר את הדברים מנקודת הראות שלי.

השאלה שלי, היא האם אתם הצעתם הצעות חלופיות במקרה והפתרון הזה לא יצליח?

תרשה לי שלא לענות על השאלה הזו.

לאור מה שקורה במערכת הבנקים בישראל, אינך חושב כי הבנק לישראל והמפקח על הבנקים נרדמו בשמירה? האם אתה לא חושב כי היה עליכם להתריע על המצב הזה לפני כמה חודשים? האם בדקתם את מדיניות האשראי של הבנק? אולי הגיע הזמן להקים ועדת חקירה שתבדוק את הפיקוח שלכם על הבנקים.

התרענו על המצב לפני מספר חודשים. אמרנו כי מצבו של הבנק הוא לא קל ויש לנקוט בצעדים דרסטיים כדי לשפר את מצבו.

האם שרת המסחר והתעשייה ידעה על המצב?

לא. הבנק הוא של המדינה, והמדינה ידעה את מצבו.

שרת התעשייה המסחר שייכת למדינה.

בנק ישראל מוציא הוראות כלליות לבנק ובודק את יישומן, אך הוא אינו משתתף בהליך קבלת ההחלטות. לא פונים אליו כדי שהוא יאשר אשראי מסוים. לבנקים יש חופש לקבל החלטות עסקיות במסגרת הכללים שנקבעו. אם שיקול הדעת שלהם מוטעה, או אם הם עוברים על הוראות מסוימות, הדברים נבדקים, והבנקים מקבלים ביקורת על כך. אנחנו הערנו לבנק ואפילו מנענו מהבנק בעיות הרבה יותר גדולות. ראש הממשלה הציע כי הממשלה תקבל החלטה שבנק ישראל יגיש לראש הממשלה, תוך שלושים יום, מסמך המתאר את הגורמים שבעיניו הביאו למצב הזה. אנחנו מתכוונים לעשות את, וראש הממשלה יחליט איך הוא רוצה להמשיך מהנקודה הזו.

האם לפני שרענן כהן נכנס לתפקידו ידעתם כי באיזשהו שלב בתקופה הקרובה בנק ישראל יצטרך להמליץ על מכירת הבנק?

על מכירת הבנק ידענו, כיוון שזו היתה המדיניות שהממשלה החליטה עליה מזמן. ידענו כי הבנק נמצא במצב קשה, אך לא יכולנו לחזות את העתיד. לא יכולנו לדעת כי בעקבות הפרסומים בעיתונים, הציבור ייבהל ויחל למשוך את כספו.

כאשר מוכרים נכס או מפריטים אותו, די ברור מהי המטרה.

כאשר אנו אמרנו כי המצב של הבנק אינו טוב וכי צריך לעשות משהו כדי לשפר את מצבו, הבנק עדיין לא היה במצב בו הוא נמצא היום. הבנק היה במצב שבו, לפי השקפתי האישית, היה אפשר לנקוט באיזשהו צעד שלא תחת לחץ.

הבעיה היא שעד כניסתו של רענן לתפקיד, הרבה גורמים בממשלה ידעו על הקשיים של הבנק, ולא עשו דבר. בניהול המשבר לא היה מהלך הרמוני של כל גורמי הממשלה. היו התנגשויות בין גורמים שונים, וכתוצאה מכך היתה התמהמהות בקבלת ההחלטות.

אני מסכים עם חה"כ לנגנטל כי הממשלה ידעה על המשבר הזה לפני היכנסו של רענן לתפקיד. ידעו עוד כי בעקבות המצב הקשה הזה יצטרכו למכור ולחסל את הבנק. אם היו מטפלים בבעיות של הבנק ב21.08.2002- היו חוסכים לפחות מיליארד שקל לקופת המדינה. אני חושב כי רענן עשה את ההסכם בתום לב, וכי מי שידע על המשבר ולא התריע על כך בפניו, הכשיל אותו.

אני חושב כי מי שמעונין לנהל בנק, מברר קודם את הפרטים.

בשל כך שאלתי מי עוד בממשלה ידע על המשבר הזה. התשובה שקיבלתי איננה סיפקה אותי במיוחד.

אני רוצה להבהיר את החלטת הממשלה. הממשלה קיבלה החלטה לבצע פעולה שמטרתה לייצב מיידית את הבנק, וכן יצירת ודאות למפקידים, תוך הבטחת פעילותו התקינה של הבנק עד השלמת מכירת תיק הפעילות הבנקאית של הבנק. מסגרת הפעולה שהתקבלה היא כזו, ללא קשר לסוג הבטוחות שנידונו בין בנק ישראל לבין משרד האוצר. מסגרת הפעולה של המפקידים בבנק, היא בטוחה לחלוטין, במסגרת תו מיוחד שיעניק בנק ישראל לבנק, אם יהיה צורך בכך.

אני רוצה להפנות את השאלה שנשאלה קודם גם אלייך, היכן הייתם עשרה ימים?

אני יכול לומר, כי אותה הצהרה בדיוק גובתה על ידי ראש הממשלה גם בדיונים הקודמים.

מתי אתה ידעת על המשבר?

נערכו מספר דיונים במהלך חודש יוני בין המפקח ובין משרד האוצר. התקיימו דיונים קודמים לכך בנושא מכירת הבנק. כפי שאמר המפקח, מטרתה המוצהרת של הממשלה היתה מכירת הבנק. אני חושב כי ההחלטה שהתקבלה היא החשובה והמהותית מבחינת המפקידים. ההחלטה היא לייצב את פעילות הבנק ולתת עדיפות ברורה לכספי המפקידים בבנק. ההסדר בין בנק ישראל לבין משרד האוצר, הוא הסדר לגבי בטוחות כאלה או אחרות שבנק ישראל נדרש להם. הוא מהותי פחות מבחינת המפקידים, ומבחינת הפעילות התקינה של הבנק.

לאור המצב הקשה של הבנק למסחר והבנק לפיתוח והתעשייה, איזה לקחים הופקו במשרד האוצר ובבנק ישראל?

אני רוצה להבהיר חד משמעית כי אין מה להשוות בין מה שקרה בבנק למסחר, לבין מה שקרה בבנק לפיתוח מסחר ותעשייה. לבנק לפיתוח המסחר והתעשייה יש יחס הלימות הון טוב יותר מיחס הלימות הון הקיים במערכת הבנקאית בכללה. הוא נקלע לסיטואציה מסוימת שכתוצאה ממצב כזה או אחר נוצר חוסר ודאות בקרב מפקידי הבנק, והם החלו למשוך את כספם, חלקם תוך הפסד של חלק מכספי הריבית. מיד לאחר הישיבה הראשונה אצל ראש הממשלה היתה הודעה חד-משמעית של בנק ישראל, כי הוא יעמיד תו אשראי לבנק. נשאלה שאלה לגבי בטוחות כאלה או אחרות, אך השאלה הזו היא משנית מול השאלה אשר אמורה להטריד את ציבור המפקידים. לפי החלטת ראש הממשלה, כספם של המפקידים בבנק מובטח. אני חושב כי זה מה שחשוב שייצא מהדיון הזה.

יצחק, האם אתה בעד הנהגת ערבות מדינה לכל הבנקים?

אני חושב שהנושא הזה אינו מוסדר היום. ישנה מגמה להביא לישראל ביטוח פיקדונות. עובדים אצלנו על פיתוח תוכנית זהה לזו הקיימת בארה"ב, וכאשר היא תהיה מוכנה אנו נביא אותה לרשות הנכונה.

הבנק לפיתוח מסחר ותעשייה כולל 160 עובדים אשר עושים עבודה טובה מאוד. היום הם עושים ככל יכולתם כדי לשמור על הבנק כמקור הפרנסה שלהם. אנו מקבלים את ההחלטה האחרונה שגובתה על ידי סגן החשב הכלכלי, לשמור על הבנק ולדאוג לכך שהלקוחות יחושו כי כספם מובטח. למרות זאת לא ראינו כל התייחסות לעובדי הבנק במסגרת ההחלטה שהתקבלה. אני רוצה לבקש מיו"ר הוועדה, כי הוועדה תחליט כי זכויות העובדים בבנק יישמרו, ושיוקצה להם גב כספי ממשרד האוצר.

אני הבנתי כי הם הבטיחו את סדירות הבנק.

יצחק, האם ישנה החלטה על מכירת הבנק?

יש החלטה למכור את תיק האשראי לבנק אחר.

ומה יהיה אז על 160 העובדים?

הפרטים הללו עוד לא הוסדרו בשלב הזה.

הבנק בנוי מהרכב מניות סבוך מאוד. עם תשע מניות מסופחות ומורכבות, קשה מאוד למצוא מוכר. כרגע ישנו תהליך אשר במהלכו אנו מקווים למצוא קונה תוך חמישה חודשים. אני מקווה כי יימצא קונה, כדי שנוכל להציל כמה שיותר כסף למדינת ישראל. אני הודעתי בשם הבנק כי אנו מוכנים לעשות הכל כדי להבטיח את הכסף לטובת בעלי המניות, לטובת מדינת ישראל.

האינטרס שלנו הוא זהה, אך יש לנו אינטרס נוסף. ישנן 160 משפחות אשר מתפרנסות מן הבנק הזה. במסגרת ההחלטה שהתקבלה, אף אחד לא דיבר על העובדים, ועל כך אנו זועקים. אני רוצה לומר כי מזלו של הבנק שהתמנה רענן כהן כיו"ר מועצת המנהלים, כי אני לא יודע מה היה קורה אילו היה מתמנה אדם שלא היתה לו נגישות לגורמים שונים בשלטון. לא נוכל להמשיך ולדאוג למצבו של הבנק, אם לא נדע כי זכויות העובדים מובטחות ומגובות על ידי משרד האוצר. אני מבקש כי הוועדה תחליט כי משרד האוצר ייתן את אותו גב כספי שהוא נתן ללקוחות, גם לעובדי הבנק. בנוסף, במידה וניקלע לסיטואציה בה יצטרכו עובדים לפרוש מן הבנק, אנו מבקשים כי הפרישה תהיה כמקובל.

הבנק מוגדר כחברה ממשלתית מעורבת. הדירקטוריון של הבנק קיבל החלטה למכירת הנכסים וההתחייבויות, אך בהתאם לחוק החברות הממשלתיות לא ניתן לקבל החלטת הפרטה למכירת נכס מהותי.

מה לגבי מכירת הבנק עצמו? אם תמכור אוניה, אוניה בצים, מה יישאר בסופו של דבר מצים?

אני חושב כי בסיטואציה כזו חובה לשתף את העובדים ולדווח על כל התהליך. אנו מבקשים לחייב את הנהלת הבנק, את משרד האוצר ובנק ישראל, ליידע אותנו לגבי כל הליך הנוגע לזכויות העובדים.

אני מבטיח כי אנו נקיים ישיבה מאורגנת עם כל העובדים. איננו מתכוונים לבצע צעד ללא ידיעת העובדים.

ציון, לוועדת כספים אין יכולת לחייב את הממשלה בעשיית צעד כזה. אנו יכולים רק להמליץ על כך. אנו נמליץ לשתף את העובדים, וכן נמליץ שלא ייעשה דבר ללא הסכמתם של העובדים.

כאשר נודע לנו דבר מצבו של הבנק הודענו להנהלה כי אנו נעשה הכל כדי לשמור על יציבותו של הבנק. ההנהלה התחייבה לנהל איתנו משא ומתן אינטנסיבי כדי לעגן את זכויות העובדים. אנו לא נסכים שההנהלה לא תעמוד בהתחייבות הזו שלה.

לאחר המקרה בבנק למסחר, נגיד הבנקים אמר כי בודקים בנקים קטנים נוספים, וכי כל אדם צריך לבדוק טוב מאוד את מצב הבנק כאשר הוא מחליט להפקיד את כספו בבנק קטן. האם זו היתה כוונתו?

אני חושב כי הציטוט לא היה מדויק. אני בטוח כי הוא לא דיבר על בנק ספציפי.

הוא אמר כי בנק ישראל בודק את התפקוד של עוד מספר בנקים קטנים מעבר לבנק למסחר.

לא ידוע לי שהנגיד אמר כי הוא בודק עוד מספר בנקים קטנים.

אנו השקענו מחשבה רבה לגבי המבנה של מערכת הבנקאות בישראל. אני לא חושב כי בישראל צריכה להיות בנקאות של שלושה או ארבעה בנקים גדולים. המבנה הנוכחי של הבנקאות בישראל נותן ביטוי נכון ללקוחות ולתחרות בין הבנקים. לדעתי, עלול להיגרם נזק למדינת ישראל ולעובדי הבנקים, אם תרוכז כל הבנקאות בישראל לשלוש קבוצות גדולות שתהיינה בידי בעלי שליטה פרטית. בשל כך אסור לנו לומר כי אין הצדקה לקיומם של בנקים קטנים. אמנם צריך לדאוג שיהיה פיקוח נכון, אך יש מקום לכל הבנקים הקטנים בישראל.

אני חושב כי הדרך הטובה ביותר במציאות הקיימת היא לחפש דרך בכדי להביא לידי מיזוג. אני חושב כי ההפסדים יהיו קטנים יותר אם הבנק הזה ימוזג עם בנק אחר, במקום צעד של מכירה. כך תהיה יותר יציבות ותחרות ופחות הפסד. אני חושב כי צריך לבדוק האם האופציה הזו אפשרית.

הוועדה תמשיך לעקוב אחרי פיקוח הבנקים, וכן תמשיך לבדוק את מצבו של הבנק לפיתוח מסחר ותעשייה. אנו חייבים לברך את הממשלה על שהתערבה אתמול ויצאה להגנת הבנק והלקוחות. אנו בעד כי זכויות עובדי הבנקים יישמרו, וכי הם יהיו מעורבים בצורה שוטפת בכל הליך אותו עובר הבנק.

הבוקר פניתי למבקר המדינה, ואמרתי לו כי אני חושב כי יש מקום לבדוק את המשבר הזה. אני חושב כי צריך לבדוק מה היה קורה אם הדיון שנערך אתמול היה נערך לפני שבועיים, וכן כמה זמן ידעו על חיסולו של הבנק לפני היכנסו של רענן כהן לתפקידו בבנק. בנוסף אני רוצה לחזק את רענן כהן, ולומר כי אינני מערער על כך שהוא עשה את ההסכם בתום לב. ולסיום אני חושב כי צריך לבדוק גם את שיקול הדעת של בנק ישראל.
















































העברות תקציביות

אנו נדון כעת בהעברות תקציביות. אנו נתחיל עם הודעה 16011.

אנו מדברים על העברה תקציבית של 89 מיליון שקלים, עודפים מחויבים בסעיף הוצאות חירום אזרחיות, פיקוד העורף האזרחי.

מה משמעותה של המילה גאות?

זהו קוד צבאי לתוכנית מיגון בישע.

כמה מתוך הסכום הזה בוצע?

כאשר מדברים על עודף מחויב, הכוונה היא כי הכל בוצע. זה מחויב מול התקשרויות שבוצעו בשנת 2001. היות ולא הספיקו להוציא את הכסף, אנו גלגלנו את זה בעודפים ועכשיו הכסף מועבר.

מדוע לזק"א לא מגיע מיגון רכב?

את זה צריך לשאול את פיקוד העורף. אני אבדוק את העניין הזה.

לקחתי את דו"ח ביצוע התקציב לשנת 2001 בו מסומנים העודפים. לסעיף 1602 היה תקציב 174, ביצוע 128. הם ביצעו רק 73% מהתקציב ונשארו עם עודף, אך העודף הוא רק 46 ולא 61.

בספר שאת מחזיקה מופיעה תוכנית התקציב המקורית. אנו במהלך השנה העברנו עוד כספים לפיקוד העורף. תקציב פיקוד העורף בסוף שנת 2001 היה למעלה מ250- מיליון שקלים. העודף עמד על כ170- מיליון שקל. הוחלט להעביר בשלב זה מהעודפים המחויבים רק כ50%-. הנתונים והעודפים הם על פי ניתוחי ביצוע של החשב הכללי.

השאלה של סמדר שווה בדיקה והסבר. חה"כ אבשלום וילן ביקש כי ההסבר יוגש בכתב.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו נעבור לפנייה מספר 286. מדובר על 11 מיליון שקל לפיתוח למחקר ובריאות.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

0
אנו עוברים לפנייה מספר 284. מדובר על הגנות ים המלח.

הפנייה הזו הועלתה גם בחוק ההסדרים.

חוק ההסדרים גם דורש תקציב. כדי שאפשר יהיה להתחייב על כל הפרוייקט גם לשנה הבאה, צריך להסדיר את ההרשאה ולהעמיד אותה על סך 18 מיליון שקל.

האם המלונות שילמו את חלקם?

במסגרת ההסכם אנו מוציאים להם הודעת גבייה.

אני רוצה שנצביע על סעיף 284.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לפנייה 289 של משרד השיכון.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים להודעה מספר 34041, תשתיות לאומיות.

מדובר על העברת 7,698 אלפי שקלים בתקציב משרד התשתיות הלאומיות.

אני מציע כי נצביע על הסעיף.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים להודעה מספר 23013, של שירות התעסוקה.

במסגרת המעבר לפנסיה צוברת בשירות המדינה, יש לנו תוספת של מאות עובדים ממשרדי ממשלה ובכלל זה מאה עובדים לשירות התעסוקה. מדובר על פריסה של שלוש שנים. אנו מדברים על עובדים שהועסקו בעבודה בלתי צמיתה 16 שנים, ובהתאם להסכם הם הועברו לתקן.

האם זה לא נוגד את החוק? אתה הרי מוסיף תקנים נוספים.

בשל כך אני מגיע לאשר זאת פה. מדובר על העברה מהרזרבה הכללית.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לבקשה 76011 של משרד התעשייה והמסחר.

מדובר על העברה של עודפים מחויבים למחשוב.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לבקשה מספר 55011

מדובר על העברת עודפים בסך 13 מיליון שקלים לתקציב משרדו של שר האוצר וזרועותיו, מכס, אוצר ראשי, מס הכנסה ושע"מ. מדובר על עודפים שהמשרד התחייב עליהם.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לבקשה מספר 08026.

זה כבר אושר לפני שלושה שבועות, איני מבין מדוע זה מופיע כאן שוב.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לבקשה מספר 38022.

גם כאן מדובר על עודפים מחויבים, שרובם מיועדים לקרן קידום השיווק, וחלקם לפיתוח הון אנושי.

מהו הסעיף המדבר על אפוטרופוס הכללי?

האפוטרופוס הכללי מעביר פעם בשנה בין 300 ל800- אלף שקל לכל מיני גופים המבקשים זאת ממנו.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לבקשה מספר 78009.

ישנו סכסוך משפטי עתיק יומין בין מדינת ישראל לרשת מלונות ישרוטל, בנוגע לפיתוח תיירותי שהתבצע באזור מלונות ישרוטל ונגמר בטיילת הצפונית באילת. רשת ישרוטל טענה כי הפיתוח לא נעשה ברמה מספקת לפי ההתחייבות, והמדינה טענה אחרת. הגיעו על הסכם פשרה המדבר על פיתוח תשתיות ציבוריות שלא קשורות ישירות לרשת ישרוטל. השנה מדובר על שני מיליון שקל, אך הפרוייקט יעלה יותר, שמונה מיליון שקל לערך.

אני מעוניין לקבל את ההסכם.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לבקשה מספר 05026.

מדובר על עודפים במס הכנסה, מכס, שע"מ שמועברים לנושאים שונים כמו, הקדמת מימון לתשלום לארנונה.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לבקשה מספר 19012 של משרד המדע.

מדובר על שינוי פנימי שנועד לתגבור שימור אתרים. מדובר על 6 מיליון שקלים.

אני מציע כי נצביע על הבקשה: ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אני מציע כי נעבור לבקשה מספר 08019 של משרד המשפטים.

הסעיף מדבר על פיילוט לתוכנית ניסיונית בבית דין לעבודה בחיפה. המטרה היא ליישב סכסוכים לפני שזה מגיע לשלב של משפט.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.


ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין


אנו עוברים לבקשה מספר 83016.

מדובר בפניית עודפים, בסעיף 83, סעיף אוצרים. מדובר על העברת עודפים לצורך תשלום עבור הסדרי הפנסיה לעובדי החברה.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אנו עוברים לבקשה מספר 36012 של משרד התעשייה והמסחר.

מדובר על עודפים מחויבים בתקציב השוטף של משרד התעשייה והמסחר.

אני מציע כי נצביע על הבקשה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00