פרוטוקולים/כספים/5577



ועדת הכספים -15-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כספים/5577
ירושלים, כ"א באב, תשס"ב
30 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
‏יום שני, י"ג באב התשס"ב (‏22 ביולי, 2002), שעה 14:00

1. דיון בסכסוך העבודה במשרד מבקר המדינה.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132), התשס"ב-2002 (הרפורמה במס).

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
קולט אביטל
מוחמד ברכה
אברהם הירשזון
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
ישראל כץ
נחום לנגנטל
סופה לנדבר
יחיאל לסרי
רחמים מלול
מיכאל קליינר
אברהם-בייגה שוחט
ויצמן שירי
(מ"מ) זאב בוים

חה"כ מיכאל איתן
חה"כ יצחק וקנין
חה"כ דוד טל
חה"כ יצחק כהן
חה"כ יאיר פרץ
חה"כ משה רז
חה"כ יובל שטייניץ
מרדכי בס - מנכ"ל משרד מבקר המדינה
שמואל יונס - סמנכ"ל משרד מבקר המדינה
עו"ד נורית ישראלי - יועצת משפטית, משרד מבקר המדינה
אריה דוידזון - משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה
מירית אשכנזי-סיון - עוזרת מנכ"ל משרד מבקר המדינה
אבשלום אייזנברג - יו"ר ועד העובדים ת"א, משרד מבקר המדינה
רחל דולן - ועד העובדים ת"א, משרד מבקר המדינה
חוה שם טוב - יו"ר ועד העובדים ירושלים, מש' מבקר המדינה
אברהם ליבנת - ועד עובדים ירושלים, משרד מבקר המדינה
זיאד אסעד - יו"ר ועד העובדים חיפה, משרד מבקר המדינה
עו"ד אילן איטח - יועץ משפטי של הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח ובא-כוח ועדי העובדים במשרד מבקר המדינה
אלי אביזידריס - משרד מבקר המדינה
אהרון עוזיאלי - סגן בכיר לממונה על השכר, משרד האוצר
מאיר קפוטא - הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
עו"ד טלי דולן - יועצת משפטית, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
אבי לבון - סגן ממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
יפת מנחם - עוזר לשר האוצר, משרד האוצר
שרונה ארליך - יועצת כלכלית, משרד האוצר
עו"ד דוידה לחמן-מסר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
טארק אגבריה - משרד המשפטים
יאיר רבינוביץ - יו"ר הוועדה לרפורמה במס
טלי ירון-אלדר - נציבת מס הכנסה
עו"ד יעל ייטב - מנהלת מחלקת חקיקה, נציבות מס הכנסה
משה אשר - יועץ לנציבת מס הכנסה
שרה רוטנשטרייך - דוברת, נציבות מס הכנסה
גדעון בן-ישראל - יו"ר הסתדרות הגמלאים
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
בועז מקלר - יחידת המיסוי הבין-מושבית

אנה שניידר
שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: אירית שלהבת



דיון בסכסוך העבודה במשרד מבקר המדינה

לפני שנצביע על הרביזיה, אנחנו עוברים לדון בסעיף אחר. על סדר היום פתרון סכסוכי העבודה במשרד מבקר המדינה. קיבלתי פנייה ממבקר המדינה בבקשה לדון בסעיף הזה. אני מבקש שמנכ"ל משרד מבקר המדינה, מר מוטי בס, יסביר את העניין.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על ההזדמנות שניתנה לנו להתייצב כאן ולהציג בפניכם פתרון שהגענו אליו בסכסוך העבודה הממושך ורב הפנים שקיים במשרדנו מזה זמן רב.

אני מבקש להבהיר שלא באתי לכאן לבקש תקציב. בקשה מסודרת ומפורטת לתקציב הדרוש לצורך העניין תונח בפני הוועדה הנכבדה, בהתאם לחוק-יסוד: מבקר המדינה, שלפיו תקציב משרד מבקר המדינה ייקבע בידי ועדת הכספים של הכנסת לפי הצעת מבקר המדינה. הצעה כזאת תונח בפני הוועדה הנכבדה מייד לאחר שההליכים יסתיימו סופית.

אחרי שאנחנו נקבל, אני מקווה, את ברכתכם אנחנו צריכים לחזור לבית-הדין הארצי לעבודה כדי שיפסוק פסק-דין בפשרה באותן נקודות שנשארו עדיין במחלוקת. הסכמנו עם נציגי העובדים שאותן נקודות מועטות שעדיין נשארו במחלוקת יובאו להכרעתו של בית-הדין הארצי. מייד לאחר שינתן פסק-דין, ייחתם סיכום דיון בינינו לבין הוועדים והסכם קיבוצי בינינו ובין ההסתדרות. לצורך מימושו אנחנו נגיש בקשת תקציב מפורטת. כרגע כמובן אין מקום ואין אפשרות להגיש בקשה כזאת. עם זאת, אנחנו זקוקים בהחלט לברכתכם.

ברכה שלא עולה כסף כרגע. היא תעלה כסף בעתיד. זה יותר הודעה לפרוטוקול.

בשל המעמד המיוחד של מבקר המדינה מול המחוקקים, בשל העובדה שוועדת הכספים והיא בלבד קובעת את תקציבו, אנחנו לאורך השנים באנו אל הוועדה הזאת, יותר מפעם אחת, כדי לבקש תקציב ובאנו אל הוועדה גם שלא במסגרת בקשה ישירה לתקציב.

בתחילת שנות ה-90 היו פה דיונים נוקבים ויסודיים בשאלה מי מוסמך לקבוע את שכר עובדי משרד מבקר המדינה. לאורך שנים יותר מפעם אחת היו התבטאויות של מבקרי מדינה קודמים, ושל המבקר הנוכחי, בפני הוועדה הזאת, הכל גלוי וידוע. גברת בן-פורת למשל התבטאה שמדי פעם כאשר צריך ליישר את הקו בענייני שכר אנחנו מגיעים לוועדה הזאת. במקום אחר היא אמרה שהסכמי השכר במשרד מבקר המדינה נקבעו בידיעתם של כל הגורמים והיא הוסיפה: "ואחרון אחרון חביב, בגיבוי, בידיעה ובברכה של ועדת הכספים של הכנסת".

באותה מסגרת אנחנו באים לכאן כעת.

סכסוכי העבודה במשרד מתמשכים לצערי זמן רב. הסכסוכים האלה משתרעים הן במישור של השכר, שכמובן יש לו היבטים תקציביים, והן במישור הארגוני, שאין לו היבטים תקציביים.

אנחנו מצויים בעיצומם של חמישה סכסוכים קיבוציים שנידונים בערכאות, בין אם בבתי-דין אזוריים, כמו בית-דין אזורי לעבודה בתל-אביב, בין אם בבית-הדין הארצי לעבודה ובין אם בפני בג"ץ. הסכסוכים האלה משפיעים עמוקות על התפקוד.

אני רוצה להדגיש משהו שנאמר גם במכתב שמונח בפניכם (המכתב השני מה-21 ביולי 2002). לפתרון יש עלות שאנחנו אומדים אותה בכ-8 מיליון ש"ח. אני לא יכול עדיין לדייק באומדן כל עוד העניין לא גמור וחתום. אם חלילה לא נקבל את ברכתכם, משמעות הדבר תהיה חזרה לסכסוכים.

אנחנו יכולים לאשר אבל צריך להראות מה הוא המקור התקציבי, מאיפה לקחת את הכסף. על כך לא הוועדה הזאת מחליטה.

הכסף יילקח מקופת המדינה. רק הוועדה הזאת מוסמכת להחליט.

אנחנו לא מנהלים את קופת המדינה. אנחנו יכולים רק לאשר העברה מתוך קופת המדינה מנושא אחד לנושא שני אבל את ההעברה הזאת צריך לעשות באמצעות משרד האוצר.

יש פה חריג חוקתי. חוק-יסוד: מבקר המדינה קובע את המסגרת החוקתית לפעילותו של מבקר המדינה. בחוק-היסוד הזה יש סעיף שאכן הוא חריג לכללים הרגילים של תקצוב. סעיף 10 לחוק-היסוד קובע שתקציב משרד מבקר המדינה ייקבע בידי ועדת הכספים של הכנסת, נקודה. לא בחוק, לא בידי מליאת הכנסת אלא בידי ועדת הכספים, בהחלטה. יותר מזה, נאמר שם שהתקציב הזה ייקבע לפי הצעת מבקר המדינה. דהיינו, לאוצר אין מעמד בתהליך כולו.

הרשות המבצעת, ובתוכה כמובן משרד האוצר, היא המבוקר הראשי ולכן אין לה פה מעמד. כלומר, אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה והרשות המבצעת כבר תחליט מאיפה להביא את הכסף. זה לא בעיה שלנו אלא בעיה של הרשות המבצעת. במקרה הזה ועדת הכספים היא מעל הממשלה.

האם מותר לנו לאשר להם יותר מ-50 מיליון ש"ח?

אני מבקש לשאול, מי מבקר את משרד מבקר המדינה?

אפשר לענות על השאלה הזאת בכמה רבדים. ברובד הפרקטי אפשר לענות שמבקר המדינה מינה לפני כשנה מבקר פנימי למשרד. יש היום ביקורת פנימית במשרד. ביקורת חיצונית על משרד מבקר המדינה יש רק במובן הזה שהוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דנה בדוחות מבקר המדינה ורשאית לבקש ממבקר המדינה דיווח על פעולות משרדו. כמו כן ועדת הכספים הנכבדה קובעת את תקציב משרד מבקר המדינה ולפיכך אנחנו באים לכאן לבקש תקציב פעם בשנה בהכרח, ובמשך השנה כאשר נזקקים לכך. אסור לוועדה "להתחשבן" אבל מותר לה בהחלט לבקר ולשאול שאלות. אנחנו נשאלים שאלות ועונים תשובות.

תקציב משרד מבקר המדינה מעניין את חברי הכנסת עד כדי כך שמתוך 3 פעמים שאני יודע, פעמיים העברנו את התקציב פה אחד.

ברמה הקונסטיטוציונית מבקר המדינה כפוף לכנסת. הוא נבחר על-ידי הכנסת, הוא חלק מזרוע הפיקוח על הרשות המבצעת. התקציב שלו נקבע על-ידי ועדת הכספים, ואת הדוחות הוא מעביר ליושב-ראש הכנסת ולוועדה לענייני ביקורת המדינה.

חבר הכנסת רחמים מלול שאל מי מבקר את משרד מבקר המדינה.

זאת התשובה לשאלה. אם אנחנו בוחרים את מבקר המדינה, אנחנו מתקצבים וועדת הביקורת מקבלת את הדוחות - אנחנו גם צריכים להיות אלה שאחראים לכך שהכסף יצא למטרות נאותות. יש לנו לא רק סמכות אלא גם חובה לעשות ביקורת שהכספים מוצאים כשורה.

אפרופו מה שאירע בבנק למסחר, חבר הכנסת מיכאל איתן, נודע לי במהלך הדיונים שתקציב בנק ישראל הוא עצמאי לגמרי ולא נדון בשום מקום, גם לא בוועדת הכספים. מבקר המדינה לפחות בא לוועדת הכספים. בנק ישראל אפילו לוועדת הכספים לא צריך להגיע. לדעתי זה לא תקין ולא נכון.

לא רק זה. אם אתה כבר עומד לטפל בבנק ישראל, אדוני היושב-ראש, אציג בפניך עוד סוגייה שקשורה בבנק ישראל. לוועדת החוץ והביטחון יש ועדת משנה שמטפלת בפיקוח על השירותים החשאיים. כלומר בסודות הכי כמוסים של מדינת ישראל ובדברים הכי בסיסיים לרשות המחוקקת יש סמכות לדעת ולפקח על מה שקורה ברשות המבצעת. לעומת זה, אין לנו שום זכות לפקח על מה שקורה בבנק ישראל, שום סמכות ושום דבר. אנחנו לא יודעים מה קורה, והפיקוח שם לא תמיד הצטיין. אתה מדבר על הבנק למסחר: מדוע אין לכנסת ולוועדת הכספים ועדת-משנה לעניין בנק ישראל (ועדת-משנה כי יש שם באמת סודות מסחריים שלא רוצים שייצאו החוצה)?

יש שם רק סוד אחד, איך לעשות 300 מיליון שקל דרך בן אדם אחד. אני לא הבנתי איך זה אפשרי.

יש לי הערה לסדר. אני חושב שאנחנו גולשים. חבר הכנסת מיכאל איתן נכנס לנישה התקציבית. חבר הכנסת מלול שאל איך מבקרים את המבקר ברמה היום-יומית, לא כספית.

עושה את זה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.

האם מי מהעובדים רוצה לומר דבר מה?

אני היועץ המשפטי של הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח, ושל ועדי העובדים במשרד מבקר המדינה. אנחנו מצטרפים לבקשה של המשרד לקבל את ברכת הדרך, למרות שאנחנו לא כל-כך מבינים את המשמעות מהבחינה של ההסכם.

היות שוועדת הכספים אחראית על תקציב משרד מבקר המדינה, לפני שהם סוגרים הסכם הם רוצים לדעת שאנחנו נאשר בדיוק מה שהם מבקשים.

אנחנו מצטרפים לבקשת המשרד.

זה לא עולה כסף. זה עולה הרבה כסף ...

נשאלה פה שאלה מאוד חשובה, מי מבקר את מבקר המדינה.

תעזוב את זה.

אדבר על שני מישורים.

אנחנו סבורים שהדברים לא ברורים, בוודאי לא כפי שהוצגו על-ידי המשרד. אנחנו חושבים שהעדכון צריך להתבצע על-ידי גורמים אחרים.

קיבלנו את עמדת מבקר המדינה שההסדר החדש עדיף על המצב הקודם. לפיכך אנחנו מסכימים לבקשה.

העדכון נזכר גם במכתב שהועבר לוועדה.

זה מקובל עלינו.

בזמנו מר מודעי כשר אוצר נלחם שהוא ייקבע את התקציב, ואז נולדה פשרה שאמרה שכאשר אנחנו קובעים, לא הוא, נביא בחשבון את ההשלכות על כלל המשק של מה שהם עושים.

אנחנו עושים את זה בדרך כלל.

אין צורך להצביע. אנחנו מאשרים את מכתבו של מבקר המדינה באופן עקרוני.

(הישיבה הופסקה בין 14:30 ל-20:55)




הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132), התשס"ב-2002 (הרפורמה במס)

אנחנו עוברים להצבעה על ארבע הרביזיות שהוגשו בצהרים. אם מי מחברי הכנסת מתכוון להוריד את הרביזיה שלו, שיודיע לנו.

יש רביזיה של חבר הכנסת בייגה שוחט על עניין החברות השקופות; יש רביזיה של חבר הכנסת ליצמן על הצעתו של חבר הכנסת שוחט; יש רביזיה של חבר הכנסת עופר חוגי על הצעתו של חבר הכנסת קליינר; ויש רביזיה של חבר הכנסת אמנון כהן על הצעתו של חבר הכנסת עופר חוגי.

יש רביזיה על ההצעה שלי.

חבר הכנסת וילן, על הצעתך לא היתה רביזיה.

אני ביקשתי רביזיה.

התיקון שלי הוא התיקון היחיד שעליו הוועדה כולה התלכדה. כאילו שזה משנה לכם משהו. אדוני היושב-ראש, דווקא בסוף אתה אומר: "תצביעו כולם איתי", רק בשביל העיקרון. שבועיים שיגעו אותנו.

אני מוכן להוריד את הרביזיה בעניין החברות השקופות אבל אני רוצה לשמוע את הנוסח המדויק של ההתחייבות כלפי הוועדה בעניין התקנות. שמעתי מגברת דוידה לחמן-מסר שכאילו לא הוכנס הדבר שסוכם עליו. אם הנוסח בסדר, אין בעיה.

אני מתחייב בפני הוועדה שכל נושא החברות השקופות לא יכנס לתוקף עד שיביאו את כל התקנות, בהסכמה של כולם ויגידו לי שזה מקובל על כולם. אני עומד על כך שנושא החברות השקופות בינתיים לא יכנס לתוקף.

בנושא התקנות לגבי החברות השקופות מוצע הנוסח הבא: "תחילתם של הסעיפים הבאים - ויש כאן פירוט של סעיפים (בעמוד 70 לנוסח שלכם) - ביום כניסתן לתוקף של כל התקנות על-פי סעיף 64א(1) לפקודה, בנוסחו בסעיף 18 לחוק זה, ובלבד ששר האוצר יקבע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את כל התקנות אשר הוסמך לקבוע לפי הסעיף האמור".

אז אני מוריד את הרביזיה.

אני מוכן להגיד מה היה הסיכום לגבי הגמלאים. אני לא מציג את זה בניסוח משפטי אלא מבהיר את הכוונה. הניכוי המיוחד לגמלאי מריבית יהיה בסכום של 4,000 שקל ליחיד ו-6,000 שקל לזוג, במקום ההצעה המקורית: 5,000 שקל ליחיד ו-8,000 שקל לזוג.

בנוסף, גמלאי שהכנסותיו החייבות במס - דהיינו: ללא שכר דירה פטור, ללא קצבאות ביטוח לאומי פטורות - פחותות מ-5,000 שקל, הריבית לחודש, אם יש לו כזאת - שם זה היה לשנה ופה זה לחודש - תצטרף לסכום ההכנסה שיש לו ויחול לגביה הדין כאילו זה היה פנסיה. דהיינו הוא יקבל לגבי זה את ההנחה של 35% שמוקנית מתוקף סעיף 9א.

המשמעות היא שעד 5,000 שקל אין לו חבות מס.

זו המשמעות.

גמלאי שיש לו הכנסה מפנסיה עד סדר גודל - זה לא מספר מדויק - של 5,000 שקל היום פטור ממס. הוא פטור מתוקף נקודות זיכוי ופטור מיוחד לגמלאי לפי סעיף 9א לפקודה.

אם הפנסיה שלו נמוכה מ-5,000 שקל ויש לו הכנסות ריבית, הריבית תצטרף לפנסיה ותיחשב כפנסיה לעניין סעיף 9א. דהיינו, עד השלמה של 5,000 שקל הוא יהיה פטור ממס.

וזה לא מבטל את זכותו לסעיף הראשון, זה בנוסף.

זה בנוסף ל-4,000 שקל.

ה-4,000 שקל הם בנוסף לזה.

אני רוצה להדגיש שזה ליחידת תא משפחתי ולא לכל אחד מבני הזוג בנפרד.

זה אומר בעצם שעד התקרה אין זה משנה אם זה בא כתוצאה מפנסיה, או שזה בא מפנסיה פלוס הכנסות מנושאים אחרים. עד התקרה זה אותו דבר.

ואם אין לו בכלל פנסיה?

זה 5,000 שקל, לא כולל הכנסות פטורות.

לפי התקרה מה המקסימום שזוג יכול להרוויח, לא כולל הפטור? 5,000 שקל + 4,000 שקל?

אם אין לו פנסיה הוא יכול להרוויח ---

עד התקרה לא משנה אם יש לו פנסיה או אין לו פנסיה.

חבר הכנסת שוחט, דיברת גם בשם חבר הכנסת יוסי כץ?

אני חושב שכן.

לי יש הסתייגות דומה. אני רוצה להבין.

חבר הכנסת ליצמן, הסיכום הזה מקובל על סיעת העבודה, נקודה. זה בעיה שלנו ולא שלכם.

ההסתייגות של חבר הכנסת יוסי כץ לא רשומה כאן, אז מה זה חשוב?

צריך להיות הוגן. חבר הכנסת יוסי כץ היה כאן והשמיע הסתייגות.

מקסימום, הוא יכניס את זה בחוק טל ...

חבר הכנסת ליצמן, אין לזה משמעות, עזוב, חבל על הזמן. אני מבטיח לך שהוא יוריד את ההסתייגות שלו במליאה.

כמה הכי הרבה יכול פנסיונר לקבל בלי ההכנסות הפטורות הרגילות? זה 5,000 שקל + 4,000 שקל? כמה הוא יכול לקבל לחודש?

זה פירות של ריבית בערך מ-1.5 מיליון שקל + 150,000 שקל. בערך 1.7 מיליון שקל אם אין לו פנסיה משום מקום אחר.

לדעתי זה קצת יותר.

הוא אומר שאם אין לך פנסיה תוכל להשתכר עד 1.7 מיליון שקל בערך.

הלכנו לפשרה של חבר הכנסת שוחט. לא מתחילים משא ומתן עכשיו.

אני חייב להיות הוגן. שלחתי לקרוא לחבר הכנסת יוסי כץ.

הרביזיה של חבר הכנסת ליצמן היתה על חברה שקופה. הרביזיה היא שלו והוא שצריך למשוך את הרביזיה, ואז תהיה הצבעה.

כשחבר הכנסת יוסי כץ יבוא, נשאל אותו.

אנחנו מדברים על כך שבתא משפחתי שיש לו פנסיה של 5,000 שקל תהיה תוספת של 4,000 שקל או 6,000 שקל.

ה-6,000 שקל זה שנתי, וה-5,000 שקל זה חודשי.

אני מבקש להבין מה היה לפני התיקון ומה יהיה עכשיו.

התיקון מיטיב עם החלשים.

מי שהיתה לו פנסיה של 7,000 שקל, האם הרענו את מצבו?

הרענו לו בקצת. ההצעה המקורית שלנו היתה ניכוי של 5,000 שקל לכל תא משפחתי. משמעותו ריבית על פיקדון של בערך 140,000 שקל, בלי קשר לגובה הפנסיה. בין אם הפנסיה שלך היא 5,000 שקל או 10,000 שקל או 100,000 שקל - אתה תקבל ריבית על פיקדון של 140,000 שקל.

בנוסף לזה, בהצעה המקורית אמרנו שהוא יכול לנצל את נקודות הזיכוי שהוא לא ניצל, בלי קשר.

במסגרת הדיון על כל האופציות, על כל הפשרות, על כל מה שעלה, עלתה האופציה להרחיב את זה: לתא משפחתי לתת 8,000 שקל - כלומר זה לא פיקדון של 140,000 שקל אלא פיקדון של כ-200,000 שקל, בלי קשר לגובה הפנסיה.

קודם היתה התייחסות רק לנקודות הזיכוי, האם ניצלת או לא ניצלת את נקודות הזיכוי. עכשיו מעבר לשאלה של ניצול נקודות הזיכוי אנחנו נתייחס גם לגובה הפנסיה.

למה נתייחס גם לפנסיה? מה מיוחד בקצבה? מה שמיוחד בפנסיה הוא שנותנים עוד איזה הקלה במס, 35% פטור עד תקרה. אנחנו אומרים שניקח את ההכנסה מהריבית ועד אותה תקרה, שנקבעה בסעיף 9א, נראה בה כאילו פנסיה. זאת אומרת, ניתן 35% פטור על הריבית הזאת. מי שיש לו פנסיה נמוכה, ייהנה מתוספת משמעותית. ככל שהפנסיה של אדם נמוכה יותר, התוספת שלו יותר משמעותית כי ההפרש ביחס לתקרה הזאת הוא יותר גדול.

הפטור הזה הוא פטור חודשי משמעותי, שנותן פטור על הכנסות של בערך 2,000-2,500 שקל, פטוּר לחלוטין לחודש. קודם דיברנו על ניכוי של 5,000 שקל לשנה - פה זה פטור לחודש. אבל זה נוגע רק לאלה שיש להם פנסיות נמוכות. אלה שיש להם פנסיות גבוהות, לא יקבלו מזה שום דבר.

מצד שני, אם בהצעה המקורית שלנו היה מדובר על 5,000 שקל, פה אנחנו אומרים שניתן 4,000 שקל ליחיד ו-6,000 לתא משפחתי בנוסף למה שמקבלים בעלי הפנסיות הנמוכות. כלומר אנחנו נותנים יותר לבעלי הפנסיות הנמוכות, ו-4,000 ו-6,000 - במקום 5,000 שהיה בהצעה המקורית - לבעלי הפנסיות הגבוהות. זה המכלול של ההצעה, זה המשמעות שלה.

את למעשה אומרת שאדם נשוי הוא במצב יותר קשה מאשר רווק.

מי שנשוי מקבל 6,000 שקל. זה נותן פיצוי לבעלי הכנסות נמוכות.

איך הגענו למצב שאנחנו מצביעים על הגדלת המס על חוסכים, כולל על חוסכים קטנים, בלי שמקבלים מכך שום הטבה? איך הבאת אותנו למצב כזה?

יש לך ראש ממשלה ושר אוצר.

זה גרוע מאוד. אני מצביע בניגוד למצפוני בעד תכנית גרועה. אין בה שום הטבה לאף אחד.

אני מאמין שאם היינו מצביעים על חוק ההסדרים בהצבעה חשאית בקלפי אז אף אחד מחוקי ההסדרים לא היה עובר כאן.

איזה הטבה נתת פה? לא קבעת אפילו תקרה. לא קבעת שחוסך עד 100,000 שקל יהיה פטור. אחת שעבדה בניקיון וחסכה 70,000 שקל משלמת על כך מס.

מה קורה בעולם? איפה ראית בעולם שיעורי מס כל-כך נמוכים?

אבל היא שילמה כל השנים.

האם יש מקום בעולם שזה פטור ממס?

בעולם יש הטבות אחרות. הייתם מציעים לפחות תקרה, שחוסך עד 100,000 שקל לא ישלם מס.

זה יותר מהריבית שהוא מקבל מהבנק.

היות שחבר הכנסת שוחט ואני הורדנו את ההסתייגויות, אני מציע להצביע על ההצעה שגברת טלי ירון-אלדר הציגה בפנינו.

הצבעה על הצעתה של גברת טלי ירון-אלדר בעניין הפנסיות

בעד - 9
נגד - אין
נמנעים - 2
ההצעה נתקבלה.

ההצעה אושרה ברוב.

אנחנו עוברים לרביזיה של חבר הכנסת עופר חוגי על ההסתייגות של חבר הכנסת מיכאל קליינר.

אסור לנו לעשות עוול כזה. לא מדובר רק על חברות היי-טק אלא על כלל החברות. לא יתכן שהאופציות שלהן לא ימוסו ואילו העבודה כן תמוסה. יש פה מקלט מס.

זה ימוסה, אבל בלי ביטוח לאומי.

אנשים יקנו אופציות ויהיה פה מקלט מס של 10%. זה מה שמציעים פה.

האנשים האלה שקונים אופציות משלמים מס, זה העניין. אנשים כבר לא רוצים לעבוד במדינה הזאת.

אתה צריך שוויוניות.

בישיבה שבה דנו על העניין הזה נכחו פה נציגי הביטוח הלאומי. היום הם גובים דמי ביטוח לאומי על אופציות. אז מה אנחנו עושים עכשיו בהצעת החוק הזאת? אנחנו מנמיכים את ההכנסות שלהם. כך אמרו פה מר שטסמן, מנכ"ל הביטוח הלאומי, ומר ברזני. מנכ"ל הביטוח הלאומי מעיד שהיום הוא גובה ביטוח לאומי על אופציות.

זה לא נכון, לא תהיה פגיעה בשנה הבאה בכל מקרה. לא תהיה פגיעה כי אנשים פשוט לא יהיו כאן, חלק מהאנשים יעברו לחוץ-לארץ ואז גם מס הכנסה לא ייהנה מהם.

מי בעד הרביזיה של חבר הכנסת חוגי?

הצבעה על הרביזיה של חבר הכנסת עופר חוגי

בעד - 5
נגד - 8
אין נמנעים
הרביזיה של חבר הכנסת חוגי לא נתקבלה.

הרביזיה של חבר הכנסת עופר חוגי לא נתקבלה.

אני מושך את ההצעה שלי.

מי בעד הרביזיה של חבר הכנסת אמנון כהן על הצעתו של חבר הכנסת חוגי? חבר הכנסת עופר חוגי הגיש רביזיה על הצעתו של חבר הכנסת מיכאל קליינר. הרביזיה של חבר הכנסת עופר חוגי לא נתקבלה. עכשיו יש רביזיה של חבר הכנסת אמנון כהן על הצעתו של חבר הכנסת עופר חוגי. אני מעמיד את זה להצבעה.


הצבעה על הרביזיה של חבר הכנסת אמנון כהן על הצעתו של חבר הכנסת חוגי

בעד - מיעוט
נגד - רוב
הרביזיה של חבר הכנסת אמנון כהן לא נתקבלה.

הרביזיה של חבר הכנסת אמנון כהן על הצעתו של חבר הכנסת עופר חוגי לא נתקבלה. לפיכך הצעתו של חבר הכנסת קליינר התקבלה והוכנסה לגוף החוק.

נעבור להסתייגות שלי להצעתו של חבר הכנסת אבשלום וילן.

חבר הכנסת ליצמן, או שתוריד את ההסתייגות שלך או שתערוך הצבעה.

אני מוריד את הרביזיה שלי על הצעתו של חבר הכנסת אבשלום וילן והצעתו תוכנס לגוף החוק.

נצביע על החוק במלואו, על כל הסעיפים, כולל ההסתייגויות, השינויים שנתקבלו עכשיו וכל ההבנות. מי בעד החוק לתיקון פקודת מס הכנסת (מס' 132), התשס"ב-2002?


הצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002

בעד - 13
נגד - 1
אין נמנעים
הצעת החוק נתקבלה והיא תועבר לקריאה שניה ושלישית.

הצעת החוק נתקבלה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 21:35