פרוטוקולים/כספים/5670



14
ועדת הכספים
22.07.2002

פרוטוקולים/כספים/5670
ירושלים, כ"ח באב, תשס"ב
6 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 413
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג באב התשס"ב (22 ביולי 2002), שעה 9:00

1. הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 14), התשס"ב-2002.
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132), התשס"ב-2002 (הרפורמה במס).

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
אפי אושעיה
קולט אביטל
זאב בוים
אברהם הירשזון
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
ישראל כץ
נחום לנגנטל
רחמים מלול
יוסף פריצקי
מיכאל קליינר
אברהם (בייגה) שוחט
יורי שטרן
ויצמן שירי

איתן כבל
אליעזר כהן
יחיאל לסרי
סופה לנדבר
משה רז

מאיר קפוטא - הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
טלי דולן - היועצת המשפטית, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
איתן בן משה - לשכה משפטית, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
דידי לחמן מסר - משרד המשפטים
טארק אגבריה - משרד המשפטים


יאיר רבינוביץ - יו"ר הוועדה לרפורמה במס
יורם גבאי - יועץ
טלי ירון-אלדר - נציבת מס הכנסה
פרידה ישראלי - סגנית נציבה, נציבות מס הכנסה
אוסקר אבו-ראזק - סגן נציבה, נציבות מס הכנסה
יעל ייטב - מנהלת מחלקת חקיקה, נציבות מס הכנסה
יגאל ברזני - סמנכ"ל לביטוח וגביה, המוסד לביטוח לאומי
שרונה ארליך - משרד האוצר
אבי לבון - משרד האוצר

אנה שניידר

שגית אפיק

טמיר כהן

סיגל גורדון


הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 14), התשס"ב-2002

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. לפני שנמשיך לדון ברפורמה, נושא קצר: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 14), התשס"ב-2002, של חבר הכנסת אבשלום וילן וקבוצת חברי כנסת. בעקבות החוק החדש, יש לבדוק את עלות הצעת החוק הנ"ל. על פי חוות הדעת שקיבלתי ממשרד האוצר, כמו כן גם קיבלתי הכשר בד"צ של היועצת המשפטית, אנה שניידר, העלות התקציבית בשנה הראשונה, קרי, שנת התקציב הנוכחית, 2 מיליון שקל ו-496,560 אלף שקל. אני מבין שמדובר בעלות שנתית ומכיוון שזה פחות מ-5 מיליון שקל, אין בעיה להעביר את ההצעה במליאה, אין צורך באישור של 50 חברי כנסת.

אני רוצה להדגיש שוב, על פי הסיכום שהיה בין חבר הכנסת אבשלום וילן לביני, הצעת החוק תעבור לדיון במליאה לאחר תיאום אתי.

אני רוצה לציין, שעל פי חוק יסוד: משק המדינה החדש לעניין הצעות חוק תקציביות, מדובר שם על עלות שנתית. ולכן גם אם משרד האוצר אומר שבמהלך השנים זה יגיע לסכומים שעולים על 5 מיליון שקל, על פי פרשנות החוק, אנחנו הולכים על עלות שנתית.

אם כך, הוועדה צריכה לאשר את הסכומים, אני מעמיד זאת להצבעה, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 14), התשס"ב-2002 נתקבלה.

הוועדה מאשרת את הסכומים.



הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132), התשס"ב-2002 (הרפורמה במס)

הנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132), התשס"ב-2002, הרפורמה במס. אני מבקש להמשיך להקריא את ההצעה היכן שהפסקנו בישיבה הקודמת.

אנחנו בעמוד 73, הוראות מעבר, פסקה (ז): "בחישוב רווח ההון במכירת מניות אשר נרשמו למסחר בבורסה בישראל אחרי יום התחילה, כאמור בסעיף 101 לפקודה, כנוסחו בסעיף 37 לחוק זה, ואשר יום רכישתם לפני יום התחילה, יחולו הוראות אלה:

(1) חויב בעל המניות במס על רווח הון ביום רישומן של המניות למסחר בבורסה:

(1) חלק רוח ההון הריאלי עד המועד הקובע חייב במס לפי שיעור המס הקבוע בסעיפים 121 או 126 לפקודה, לפי העניין.
(2) יתרת רווח ההון הריאלי מהמועד הקובע עד ליום הרישום חייבת במס לפי שיעור המס הקבוע בסעיף 91(א) או (ב) לפקודה, לפי הענין, כנוסחו בסעיף 28 לחוק זה.
(3) חלק רווח ההון הריאלי שמיו םהרישום עד ליום המכירה חייב במס בשיעור הקבוע בסעיף 105יב לפקודה, כנוסחו בסעיף 45 לחוק זה.
(4) לעניין פסקה זו –

"רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, כנוסחו בסעיף 26 לחוק זה, ואולם במקום "ועד ליום המכירה" יקראו "ועד ליום הרישום".

"יתרת רווח ההון הריאלי מהיום הקובע עד ליום הרישום" – רווח ההון הריאלי פחות רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע; לעניין זה יראו כתמורה את התמורה כפי שנקבעה לצורך חישוב רווח ההון ביום הרישום, או את ממוצע ערכו של נייר הערך בתום כל אחד משלושת ימי המסחר האחרונים בחודש דצמבר 2002 שבהם התקיים מסחר באותה מניה, לפי בחירתו של בעל המניה.

"רווח ההון הריאלי שמיום הרישום עד ליום המכירה" – רווח הון ריאלי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, ואולם לעניין זה, התמורה שנקבע לצורך חישוב יתרת רווח ההון הריאלי מהמועד הקובע עד ליום הרישום, תיחשב כמחיר המקורי.

(2) ביקש בעל המניות שרישומן של המניות למסחר בבורסה לא ייחשב כמכירתן, בהתאם להוראות בסעיף 101 לפקודה, כנוסחו בסעיף 37 לחוק זה יחולו הוראות אלה:

(1) לא ביקש בשעת מכירת המניות לראשונה לחזור בו מבקשתו כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ו)(2).
(2) ביקש לחזור בו מבקשתו כאמור, יחולו הוראות פסקה (1), וייווספו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א לפקודה, החל במועד שבו היה עליו לשלם את המס אילולא ביקש שיום הרישום לא ייחשב כמכירתן של המניות, עד ליום תשלום המס. ואולם אם היה הפסד הון מיום הרישום, יחולו עליו הוראות סעיף 105 טו לפקודה, כנוסחו בסעיף 45 לחוק זה.

(8) הוקצו מניות לעובדים לפני יום התחילה, לפי הוראות סעיף 102 לפקודה, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, או חלות ע להקצאה כאמור הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, לא יחול לעניין הפחתת שיעורי המס, סעיף 91 לפקודה כנוסחו בסעיף 28 לחוק זה.

(9) לעניין חלק ה3 פרק שלישי לפקודה, כנוסחו בסעיף 45 לחוק זה, ולעניין סעיף 129ג לפקודה, כנוסחו בסעיף 56 לחוק זה, על קרן נאמנות, כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, אשר יחידותיה הוצעו לציבור בתשקיף לפני יום התחילה ועל בעלי היחידות בה, יחולו הוראות אלה:

(1) החל ביום התחילה תהפוך קרן הנאמנות לקרן נאמנות חייבת כהגדרתה בסעיף 105יא לפקודה אלא כן הודיעה לנציב, עד 30 ימים לפני יום התחילה, על רצונה להיחשב כקרן נאמנות פטורה או כקרן נאמנות מעורבת.

(2) ביקשה קרן נאמנות להיחשב החל ביום התחילה, כקרן נאמנות פטורה או כקרן נאמנות מעורבת, יחולו הוראות אלה:

(1) לעניין בעל יחידה שהוא יחיד שהכנסתו מהיחידה אינה הכנסה מעסק והיחידה אינה יחידה בעסק כהגדרתה בסעיף 105יא לפקודה, יראו כמחיר המקורי של היחידה את המחיר המקורי או את שוויה ביום התחילה, לפי הגבוה מביניהם, ויחולו הוראות סעיף 105יג לפקודה, בשינויים המחויבים.
(2) לעניין הוראות הפקודה ולעניין הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה, יופחתו מהמחיר המקורי של היחידה רווחים שחולקו בתקופה שמיום ב' בתמוז התשס"ב (12 ביוני 2002) עד יום כ"ט בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002), על ידי מנהל קרן נאמנות שהפכה לקרן נאמנות פטורה או לקרן נאמנות מעורבת, או על ידי מנהל קרן נאמנות מסויגת כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות.
(3) הוראות סעיף 105יז(א) לפקודה יחולו רק על חלק הרווחים שהופקו או שנצמחו ביום התחילה ואילך, ולצורך תאומם יחולו ההוראות שנקבעו בפקודה ובסעיף זה, לעניין חישוב הרווחים החל במועד הקובע לגבי יחיד, בשינויים המחויבים.

(3) ביקשה קרן נאמנות להתפצל למספר קרנות נאמנות, יחולו הוראות אלה:

(1) הוראות סעיפים 105ד ו-105ו לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים.
(2) לעניין בעל יחידה שהוא יחיד שהכנסתו מהיחידה אינה הכנסה מעסק והיחידה אינה יחידה בעסק כהגדרתה בסעיף 105יא לפקודה, יראו כמחיר המקורי של היחידה את המחיר המקורי של היחידה בקרן המתפצלת או את שוויה ביום התחילה, לפי הגבוה מביניהם, ויחולו הוראות סעיף 105יג לפקודה, בשינויים המחויבים.

(10) לעניין סעיף 120ב לפקודה, יראו את הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה, כנוסחו בסעיפים 46 ו-47 לחוק זה, כאילו תואמו לאחרונה ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002).

(11) הוראות סעיף 125ג לפקודה, כנוסחו בסעיף 52 לחוק זה, וכן ביטול סעיף 5 לחוק עידוד החסכון הנחות ממס וערבות למלוות, התשט"ז-1956, כאמור בסעיף 78 לחוק זה, יחולו כך:

(1) לעניין ריבית ורווח שמקורם בקופות גמל או בתוכניות חסכון בפוליסת ביטוח – על ריבית ורווחים שנצמחו על הפקדות שבוצעו בקופת גמל או בתוכנית חסכון, ביום התחילה ואילך.


(2) לעניין ריבית שמקורה באגרות חוב, בפיקדונות ובתוכניות חסכון, אשר הופקדה, נצמחה או נצברה ביום התחילה ואילך, גם אם שולמה בתקופה שמיום ב' בתמוז התשס"ב (12 ביוני 2002) ועד יום כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002), ועל כל אחד מאלה:

(1) אגרות חוב שהונפקו או הוצאו ביום ג' באייר התש"ס (8 במאי 2000) ואילך.
(2) פקדונות או תוכניות חסכון שאושרו או שנתפתחו ביום ג' באייר התש"ס (8 במאי 2002) ואילך, ולגבי תוכניות חסכון ופיקדונות שאושרו ונפתחו קודם לכן – על ריבית, שהופקה או שנצמחה לאחר המועד ששבו ניתן היה למשוך סכומים מהתוכנית או מהפיקדון, בלי שהמשיכה תהיה כרוכה בהרעת תנאי החסכון, כפי שהוגדרו בתנאי התוכנית או הפיקדון.

(3) לעניין ריבית על אגרות חוב נסחרות – על אגרות חוב כאמור שהונפקו או שהוצאו ביום ג' באייר התש"ס (8 במאי 2002) ואילך.

(4) לעניין ריבית על מלווה קצר מועד – על מלווה כאמור שהונפק ביום ג' באייר התש"ס (8 במאי 2002) ואילך.

(12) חובת דיווח כאמור בסעיף 131(א)(5א) לפקודה כנוסחו בסעיף 57 לחוק זה, תחול לגבי שנת המס 2002 גם לגבי מי שיצר נאמנות לפני תחילתו של חוק ז האו שהוציא מכספי הנאמנות סכום העולה על 100,000שקלים חדשים בחמש שנות המס שקדמו ליום התחילה". זה לא היה בהצעה הכחולה.

אז לפחות מי שפתח מהיום של הדוח.

הסעיף האחרון לא היה בהצעה הכחולה, ועכשיו יש ויכוח אם הוא צריך להיות או שלא צריך להיות.

בינתיים אני מבקש לבדוק, האם עברנו על סעיף 235, ביטוח לאומי?

עברנו.

אני לא רואה כאן את נציגי המוסד לביטוח לאומי.

על פי הבנתי, אתמול הם אמרו, שמורידים את ההגדרה של הכנסה ולכן הם הלכו הביתה שמחים וטובי לב.

ההסדר הזה מקובל על שר האוצר?

לא בדקתי.

אדוני היושב ראש, אתה יכול להיות קצת עצמאי, אתה לא חי משר האוצר.

שר האוצר דיבר אתי בעניין ולדעתי הוא צודק, הוא לא מתכוון להוריד מסים מצד אחד ולהעלותם דרך הביטוח הלאומי. בזה אני מצדיק אותו. על אף סעיף לא התייעצתי עם שר האוצר, בסעיף הזה דיבר אתי שר האוצר ואני חושב שהוא צודק.

בינתיים רבותיי, אני עושה הפסקה לכמה דקות.

לפני כן, מה לגבי הסעיף האחרון?

טארק, האם צריך את הסעיף האחרון?

צריך.

אני מציע שתתייעצו על הסעיף הזה בחוץ ותחזרו אליי עם דבר מוסכם.

אם כך, בעניין סעיף ביטוח לאומי, אתם רוצים להצביע עליו?

תעלה להצבעה.

זה לא פייר.

אני לא בטוח שזה יעבור.

אני מציעה להעלות זאת להצבעה, זה סעיף חשוב לשר האוצר.

אם כך אני מבקש להזמין את נציגי המוסד לביטוח לאומי.

אתמול בלילה הם חשבו שזה מוסכם.

יש מספר נושאים שמשרד האוצר מבקש להכניס ולכן אני מבקשת להעלותם, אחד מהם הוא נושא העולים, יש עוד כמה נושאים. אני מבקשת שיעלו אותם בצורה מסודרת על מנת שהדבר יהיה בפני הוועדה כשהיא מצביעה.

עמוד 9, פסקה 18 לסעיף 9 בפקודה.

פסקה 18 לסעיף 9 בפקודה הוא הסעיף שעוסק ב-15 שנים, אחרי קופות הגמל יהיה כתוב: באם מועד התשלום הראשון. עשינו שתי מגבלות מצטברות: 15 שנים ולהגיע לגיל פרישה. צריך לתת פתרון למי שכבר הגיע לגיל פרישה והתחיל להפקיד אז, לא להגביל אותו ב-15 שנים. לכן אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף (18א), אחרי המילה לקופת הגמל: באם מועד התשלום הראשון היה לאחר שהגיע לגיל פרישה, 5 שנים מאותו מועד, או בפטירתו.

בסוף יבוא סעיף (18ב): שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע תקופת חסכון קצרה יותר מזו שאמורה בסעיף קטן (א) בתנאים שיקבע.

למה לא לכתוב: הכל בכפוף להוראות תקנות מס הכנסה?

זה מה שאנחנו עושים ב(ב): שר האוצר רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר.

עמוד 10, סעיף 10, סעיף 14 לפקודת מס הכנסה. סעיף 14 לחוק הוא סעיף שנותן פטור להכנסות פסיביות של עולים חדשים. בעקבות הפניה של יורם בליזובסקי, אנחנו מבקשים להוסיף בסוף הסעיף סעיף הסמכה:

(ד) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להתקין תקנות לפיהן מי שהיה לתושב ישראל לראשונה ולפני מועד זה ביצע השקעות חוץ בישראל כהגדרתן בחוק עידוד השקעות הון, יראו אותו למשך תקופה שיקבע ובתנאים שיקבע כתושב חוץ.

אם כך, אני מבקשת שני תיקונים שמתייחסים לנושא העולים. התיקון הראשון בעמוד 10, סעיף 10, שמתקן את סעיף 14 לפקודה. מוצע להוסיף סעיף קטן (ד) שאומר כך:

(ד) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להתקין תקנות לפיהן מי שהיה לתושב ישראל לראשונה ולפני מועד זה ביצע השקעות חוץ כהגדרתן בחוק עידוד השקעות הון, יראו אותו למשך תקופה שיקבע ובתנאים שיקבע כתושב חוץ.

אפשר לכתוב ערב תחילתו של חוק זה. אם יורשה לי, אני מבינה שאתה מנסה למצוא פתרון לבעיה אנושית, ספציפית, לכן בואו נאמר: מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה. בואו נדבר רק על אנשים שהיו בישראל ערב תחילתו של החוק. אנחנו הרי לא רוצים להנציח עוד דוגמאות כמו המקרה הזה שהוא מקרה חריג ויוצא דופן.

זו הסמכה כללית, חוץ מזה יש סעיף מיוחד.

הסכמה פותחת פתח ללחצים בשני הכיוונים. ברגע שיש סמכות לשר, יש עליו לחצים להפעיל את הסמכות. מה אדוני רוצה לומר? אם אתה רוצה לומר שלנצח - - -

לא.

זה סעיף הסמכה.

למה? זה סעיף שפוגע ברפורמה. אם תושב חוץ משקיע בישראל והכנסתו היא הכנסה פסיבית – יש דין א'. אם הכנסתו היא הכנסה אקטיבית, הדין בישראל גובר. אם הוא רוצה לקזז הפסדים כנגד הכנסות מחו"ל, גם פה יש הוראה, לכן על מה אנחנו צריכים את התקנות הללו? את הורסת לנו את הרפורמה.

אם את רוצה לעודד השקעות, למה שלא תהיה סמכות לשר האוצר?

בעמוד 64, פרק הוראות שעה, מוצע להוסיף סעיף חדש, הוראת שעה שאומרת כך:

בשנות המס 2003-2006, יקראו את סעיף 14 לפקודה כאילו אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג1): יחיד שהיה לתושב ישראל ואשר הנו בעל שליטה, הוא מנהל מפעל מאושר כמשמעותו בחוק עידוד השקעות הון, יהיה פטור ממס בשנות המס 2003-2006 על הכנסות מריבית, מדיבידנד ומדמי שכירות שאינן הכנסות מעסק ושמקורן בנכסים מחוץ לישראל, אשר היו לו לפני שהיה לתושב ישראל ושנותרו בידיו לאחר שהיה לתושב ישראל, וכן על רווח הון ממכירת אותם נכסים אלא אם כן ביקש אחרת לעניין ההכנסה, כולה או מקצתה. זו הוראת שעה לארבע שנים, עד שנת 2006.

בעצם נותנים לו ארבע שנים למכור את הנכסים בפטור ממס. אני יכולה להבין את פטור ממס רווחי הון במכירת הנכסים, אבל על ההכנסות הפסיביות, זה קצת קשה לי. מה אומר תיקון זיילר, הוא אומר, לאור התיקון החדש אני הופך לאזרח ישראלי, לא לכך התכוונתי, זה פוגע בי. פטור ממס על רווחי הון, אם הוא מוכר את הנכסים, זה לגיטימי, הוא קנה אותם במועד איקס, הוא לא ידע, אבל למה צריך לתת לו פטור מהכנסות במשך שלוש שנים?

כי הוא השקיע על בסיס שהיה תושב חוץ, כעת, כדי להיות כאן וכדי לשמור על המפעל, אני נותן לו זאת, בעבר, לעולה חדש הייתה הזכות להיות תושב ארעי, גם לו אני נותן את הארבע השנים הללו.

אם יש את הסעיף הזה, למה צריך את הסעיף הקודם?

זו הסמכה כללית, לאו דווקא עבורו.

אני חושבת שהיא מיותרת כי עולים משקיעים הם לא פחות חשובים ממשקיעים שהם לא עולים. אתה מסכים אתי?

מסכים.

הסעיף הזה אומר בעצם, עולה יש לו תקופה של ארבע שנים לראות בו כעולה באותו מקרה ספציפי שלא היה תושב ישראל. אבל להסמיך את שר האוצר לתת תקנות פטור לעולים, זה פותח פתח ללחצים להתקין את התקנות הללו, ושהכנסת תאשר אותן. זה לא מוצדק. יש סעיפים מיוחדים לעולים, יש הטבות מיוחדות.

למה ההסמכה מפריעה לך?

כאשר ההסמכה היא למתן הטבות, לא מדובר בהחמרות אלא רק בהטבות, זה פותח פתח ללחצים, זו סמכות מאוד בעייתית, אין לה אמות מידה, אין לה גבולות, היא פתח להפוך את הרפורמה. לכאורה, לאור ההסמכה הזאת, אפשר לומר שהמשטר החדש של הרפורמה לא יחול על העולים ולא לזה הכוונה. לכן משנמצא הפתרון הזמני שחשבת לגבי אותו מקרה ספציפי, אני לא חושבת שצריך את התקנות הללו. אני לא חושבת שצריך הסמכה כזאת ותקנות בכלל.

לדעתי יש כאן בעיה, הבעיה היא עם אותם משקיעים שחיים כאן כתושבים והם אומרים, לא לזה התכוונו. את העיקרון אנחנו לא שוברים, אנחנו אומרים, ששר האוצר יהיה רשאי להתקין תקנות למי שנתפס שהוא תושב ישראל לגבי ההשקעות הקודמות שלו ובהתאם לכך להחליט. יש בזה היגיון רב. אני מסכים עם מה שאמר יאיר רבינוביץ, שהעיקרון חייב להיות אחיד לכולם, אבל אם יש מקרה פרטי, לא של אחד, זה יכול להיות כמה עשרות משקיעים - - -

לסעיף הספציפי הזה של משקיע חוץ הייתה בקשה של התאחדות התעשיינים.

אני מקרה משקיע שהוא תושב כעשר שנים, השקיע עשרות מיליוני דולרים בחברות שונות, וכעת הוא אומר, אני לא מתכוון להיות אזרח ישראלי, אני תושב - - -

הוא אומר בעצם שהוא לא מתכוון לשלם מס על העסקים בחו"ל.

צריך לבדוק זאת לעומק.

הם טוענים שכעת ייצא להם מס בתוספת של עוד 15%-20% בגלל שיש להם גם שם מיסוי.

יש אולי היגיון בהגבלת ההסמכה לגבי מי שערב תחילתו של החוק, כלומר היום, נמצא במצב כזה. לכן בא הסעיף: מי שהיה לתושב ישראל לראשונה ולפני תום התחילה.

טלי ירון-אלדר הסבירה לי למה התקנות, שהן למקרים של עולים שמרכז עסקיהם בחו"ל, לכן אני מסכימה לסעיף ההסמכה.

רבותיי, מוצעת כאן תוספת לנושא פדיון מניה באגודה שיתופית, עמוד 32, סעיף 94ד. אני מציעה שמשרד האוצר יסביר מה הכוונה, לאחר מכן נקרא את הנוסח.

אגודה שיתופית על פי החוק הישן, ברגע שיש פדיון מניה בתנאים מסוימים, סכום של עד 317 אלף שקל פטור ממס. אנחנו אומרים, הפטור הזה נשמר אבל החל מהיום הקובע, החל מכניסת הרפורמה כל פדיון חדש שיהיה הכללים ישתנו. הכללים החדשים: עד 317 אלף שקל יישמר הפטור, מעבר לסכום של 317 אלף שקל, נייחס את עלות המניה באופן יחסי, חלק ל-317 אלף שקל וחלק לסכום העודף, כאשר לגבי הסכום העודף, אם יום הרכישה שלו היה לפני 1.4.61, נראה את יום הרכישה כ-1.4.61. למה עשינו זאת? כי יש פסק דין של בית המשפט העליון שאומר, ברגע שיש פדיון מניה באגודה שיתופית, החבר באגודה לא יכול לקבל גם פטור 317 אלף שקל וגם את המס המופחת של 12%. התוספת שאנחנו מכניסים אומרת שתישאר הפסיקה.

כלומר, אתם מעגנים את הפסיקה בחוק.

נכון.

אם כך, הנוסח המוצע הוא כלהלן, להוסיף פסקה 3 בסעיף 94ד. (א), עמוד 32, שנוסחה יהיה כך: יום הרכישה של יתרת סכום הפדיון יהיה יום הרכישה של המניה, ואולם, אם הסכום הפטור במכירת המניה לפי פסקת משנה 1, בניכוי המחיר המקורי המתואם של המניה נמוך מ-317 אלף שקלים חדשים, יהיה יום הרכישה, יום הרכישה או יום תחילת שנת המס 1961 לפי המאוחר.

ההטבה היום נעצרת ב-317 אלף שקל, היא לא ממשיכה לרוץ קדימה. כלומר, לאחר היום הקובע, אין יותר הטבה בפדיון מניה באגודה שיתופית למעט עד היום הקובע.

ואז צריך לשלול ממך את החלק היחסי מ-317 אלף שקל ולא שללו לך.

שוללים חלק יחסי.

לא, נותנים לך את כל ה-317 אלף שקל.

אבל הפטור נעלם מהיום הקובע והלאה. אם אני אמכור עוד עשר שנים, כמה פטור אקבל? מי שמחזיק את המניה מהיום עוד עשר שנים קדימה, כאשר הוא מחזיק כבר את המניה 25 שנה אחורה, מה יקרה במקרה כזה?

יהיה חייב 10:35. אבל 25:35 נשאר פטור.

אבל ההטבה נעצרת.

כל ה-317 אלף ₪ מנוצלים.

את החלק היחסי.

לא, לא ביטלו לך את החלק היחסי. נתנו לך כאן יותר מדי.

בית המשפט פסק, אתה לא יכול לקבל גם פטור וגם מס מופחת, כל מה שאמרנו, תקבל את הפטור, אבל על היתרה לא תקבל 12% מס.

האם בגלל זה שעוצרים את ההטבה, לא מגיע להישאר עם המס ההיסטורי?

אני לא חושב שמגיע גם פטור עד 317 אלף שקל וגם 12% מס.

עמוד 37, בהגדרה של תום התקופה, אנחנו מדברים על הקצאת מניות לעובדים ויש הגדרה תום התקופה שאומרת כך: "תום התקופה" כל אחד מאלה:

(1) בחרה החברה במסלול הכנסת עבודה, תקופה של 12 חודשים מיום הקצאת המניות והפקדתן בידי הנאמן.
(2) בחרה החברה במסלול רווח הון, תקופה של 24 חודשים מיום הקצאת המניות והפקדתן בידי הנאמן. כעת מוצע – במקום: מיום הקצאת המניות, יבוא: מתום שנת המס שבה הוקצו המניות.

זה היה סיכום מראש.

סיכום מראש עם מי, עם הביטוח הלאומי?

זה לא שייך לביטוח הלאומי, מבחינת המגבלות של התקופות ואחרי הדיונים, היו הסכמות וזה היה הסיכום מראש.

למה מתייחס תום התקופה?

מתייחס לאופציות לעובדים.

מה זה אומר?

אם חברה בחרה במסלול מסוים, כל ההקצאות שיהיו מאותו מועד והלאה, למשך שנה וחצי בממוצע, היא חייבת להישאר באותו מסלול, היא לא יכולה לעבור בין מסלולים. ברגע שהיא בחרה במסלול ההוני, מאותו מועד, עד תום השנה ועד תום השנה לאחריה, היא חייבת לבחור באותו מסלול לגבי כל ההקצאות.

איזה סיבה יש לחברה שלא לבחור במסלול ההוני?

חברה רווחית.

זאת אומרת, אתה מסכים שהחברה נמצאת באיזה ניגוד אינטרסים עם העובד. העובד מבחינתו רוצה שזו תהיה הכנסה הונית - - -

החברה רוצה להקצות כמה שפחות אופציות כדי לא לדלל את הקיימים. גם במשכורות היא רוצה לתת משכורת כמה שפחות עד כמה שהיא יכולה.

ולמרות זאת יש גם חברות רווחיות שהולכות על המסלול ההוני, אני לפחות יודעת על כמה כאלה.

נושא נוסף: עמוד 71, סעיף 87 (ב), הוראות המעבר. הסעיף היום אומר כך:

(ב) הכנסות כאמור בסעיף 14(א) לפקודה כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, שביום תחילה חלפו למעלה מחמש שנים מהיום שהיה לראשונה לתושב ישראל – יהיו פטורות ממס עד תום שנת המס 2003. – כאן מבקשים להוסיף: חלפו למעלה מחמש שנים אך לא יותר מעשר שנים.

למה מגבילים לעשר שנים?

מי שהיה 30 שנה? זיילר קיבל במקום אחר.

עמוד 76, פסקה (יב): חובת דיווח כאמור בסעיף 131(א)(5א) לפקודה כנוסחו בסעיף 57 לחוק זה, תחול לגבי שנת המס 2002 גם לגבי מי – כאן מוסיפים – שבשנת המס 2002 יצר נאמנות, או שהוציא מכספי הנאמנות סכום העולה על 100,000 שקלים חדשים. זה הנוסח החדש שמוצע.

בסעיף 131 לפקודה נקבעה חובת דיווח לגבי מי שיצר נאמנות ולגבי מי שקיבל מכספי נאמנות 100,000 שקל. יום התחילה, שנת המס 2003 ואילך. ההמלצות של הדוח והחקיקה מפורסמות כבר ב-2002, לכן אנחנו רוצים לקבוע חובת דיווח לגבי שנת המס 2002.

רבותיי, אנחנו נצביע על ההסתייגויות המהותיות.

אני רוצה לראות על מה אני מצביע, איפה הנייר עם ההסתייגויות?

מייד יקריאו את ההסתייגויות.

מה זאת אומרת, אין נייר? אם כך נצביע בצהרים כאשר יהיה נייר. אני לא רוצה להצביע בלי נייר, יש לנו ניסיון לא כל כך טוב עם מה שקרה פה.

על איזה ניסיון אתה מדבר?

עם כל הכבוד, חבר הכנסת ליצמן, אני רוצה לראות על מה אני מצביע, אני לא רוצה להצביע על נייר מאתמול שהוכנסו בו שינויים.

יש לי נייר עם תיקונים בכתב יד. אני יכולה לעשות רק מה שאפשר. יש לי פה 76עמודים, אתם רוצים להצביע על החדש, תצביעו בצהרים.

אז נצביע בצהרים.

אפשר לצלם את כתב היד.

הרי ממילא היום זה לא עולה לדיון, אם זה לא עובר תיקונים, תבואו בצהרים עם נייר מסודר, עם התיקונים, עם ההסתייגויות, אני לא אצביע על טיוטות עם כתב יד. יש גבול. אז יצביעו בצהרים, מה קרה, השתגעתם לגמרי? למה אתם רוצים להביא את הוועדה הזאת, לאשפתות? תבואו עם מסמך, כל אחד יוכל לראות על מה הוא מצביע, לא על דבר שבעל-פה, לא על דבר שלא כתוב.

רבותיי, ביקשתי מהיועצת המשפטית לצלם את ההסתייגויות שיש לה בכתב יד ותעביר זאת לכולם. אנחנו נצביע על התיקונים בכתב, וזה ייקרה בעוד עשר דקות.

זה ייקח יותר מעשר דקות.

אתה לא תצביע על זה.

אני כן אצביע על זה.

אתה לא תצביע על זה. אתה לא תוריד את הוועדה הזאת לזנות. יש גבול למה שאתה עושה.

מה אתה אומר? מה זה?

מה ששמעת.

חוצפן שכמותך. אל תנבל את הפה.

כדאי שתדפיס את החומר תוך שעתיים ותבוא עם חומר מסודר. יש גבול לעניין.

אנה, החלטתי, תצלמי את החומר, אני רוצה לחלק את זה כך. בייגה רוצה, שיעמוד על הראש, כך החלטתי.

אתה לא יוכל להצביע על כתב יד.

שמעתי והחלטתי.

מה קרה, חסרות כתבניות?

על מה אנחנו מתווכחים? זה לא לעניין.

חבר הכנסת ליצמן, לא היה בתולדות מדינת ישראל שהעבירו רפורמה במס בקצב הזה. בייגה הוא היחידי שישב בכל הישיבות, היחידי מכל הוועדה הזאת.

למה היחידי, גם אני ישבתי כאן, ישבתי יותר ממני, הוא לא היחידי.

היחיד מבין חברי הוועדה. אל תפוצץ את העניין, ועל מה, על הדפסה? אתה הרי מעביר את זה היום. למה אתה סתם גורם לסצינות?

מבחינה תקנונית זה בסדר להצביע על כתב יד?

מה זה משנה אם זה מודפס בכתב יד, הרי כל החוק יכול היה להיות בכתב יד.

אדוני היושב ראש, הגשתי שלוש הסתייגויות מהותיות, לדעתי גם משמעותיות, ועוד כמה הסתייגויות פחות משמעותיות. אני מודה שכאשר דיברתי עם מס הכנסה והם ראו את ההסתייגויות, הם שינו שתי הסתייגויות מתוך שלוש. אבל מבחינתי עדיין צריך לשים את ההסתייגויות על השולחן כי אלה הסתייגויות בשם סיעתי ואני צריך להסביר בפני הסיעה שלי האם הם מסתפקים בפשרה או שלא.

סליחה, אם שתי הסתייגויות מתוך שלוש התקבלו - - -

הן לא התקבלו, פשוט הלכו קצת לקראתי בדברים הכתובים.

זאת אומרת, שתצטרך לשנות את ההסתייגות שלך כדי להגיע למה שאתה רוצה. קרי, הסתייגות חדשה.

היו לי הסתייגויות בהצעה הראשונה. ההסתייגויות שלי נשארות אותו הדבר למרות התיקון, אני רוצה להכניס דבר אחר. לכן מה שאני מבקש, לאשר את ההסתייגויות המהותיות שלי. מאחר ואני יודע שכל שלוש ההסתייגויות שלי מעל 5 מיליון שקל לקופת המדינה, ועל פי החוק החדש צריך תמיכה של 50 חברי כנסת, אם כך, אם תהיה לי תמיכה של 50 חברי כנסת, עבר, אם לא – ההסתייגות תיפול.

החוק לא מיושם כעת, זאת אומרת שלא תצטרך תמיכה של 50 חברי כנסת.

מה פתאום, זה לא נכון.

אדוני היושב ראש, בוא נצא מהנחה שהפסדתי כאן בהצבעה על ההסתייגויות שלי, לגבי שלוש ההסתייגויות המהותיות, אני חושב שגם לגבי שתי הסתייגויות גם הפסדתי, נשארתי עם הסתייגויות אחת.

אני רוצה לשאול, אתם רוצים שאני אעלה למליאה את כל ההסתייגויות?

חייבים לדעת אם הן תקציביות או לא.

אדוני היושב ראש, דיברנו על כך שנצביע על ההסתייגויות המהותיות בלבד, כל השאר יעלו למעלה. תן לכל חבר ועדה להחליט שיש לו שתי הסתייגויות מהותיות.

ואם יש לו שלוש הסתייגויות מהותיות?

אני חושב שיש לי שלוש הסתייגויות מהותיות.

אדוני היושב ראש, כזכור, לפני שלושה שבועות היו פרסומים על הרפורמה, קיימנו כאן ישיבה של הוועדה, קיבלנו החלטה לפיה יהיה כמו הכללים של בן-בסט, בכפוף לאישורה של היועצת המשפטית של הוועדה, אנה שניידר.

מה זה שייך אלינו?

אני אומר. מתפרסמות מודעות בעיתונים, אני מודיע לוועדה הזאת, שהמודעות שהתפרסמו בעיתונים אינן מה שסוכם כאן בוועדה, למשל, לא כתוב שם שזה כפוף לאישור הכנסת. אני סבור שהוועדה הזאת צריכה לשלוח איזשהו מסר ברור לשר, לא יכול להיות שהוא יפר התחייבות של הוועדה. אני מציע, ולו לאות מחאה, לדחות את ההצבעה לשעה על מנת שהמסר יהיה ברור. לא יכול להיות ששר אוצר שנותן התחייבות לוועדת כספים וועדת הכספים מקבלת זאת, יפר את ההתחייבות.

אני רק רוצה לומר לפרוטוקול, שאליי הובאו קלטות וידאו מהפרסומות בטלוויזיה, ראיתי אותם ולא היה לי שום דבר לומר נגד התוכן, גם לא היה לי שום דבר לומר בעד המודעות האלה, אבל מבחינת התוכן, הן עמדו בכללים שקבעה הוועדה. מודעות בעיתונים לא הובאו אליי.

חבר הכנסת פריצקי, אני אפנה לשר האוצר בכתב בעקבות פנייתך ואבקש להדגיש, שלאור החלטות ועדת הכספים, להעביר כל מודעה שהוא מפרסם דרך אישור הוועדה.

רבותיי, אנחנו מתחילים עם ההצבעות, נתחיל להצביע על ההסתייגויות המהותיות, הסתייגויות לא מהותיות יעלו למליאה.

נצביע על הסתייגויות מהותיות, לאחר מכן נקבל ממשרד האוצר הערכה תקציבית על כל הסתייגות.

הסתייגות של חבר הכנסת מוחמד ברכה, עמוד 8, סעיף 7, להסתייגות יש עלות תקציבית.

מוחמד ברכה לא נמצא, תעלה אותה למעלה.

אני חייב לשמוע את העלות התקציבית. מה העלות התקציבית?

כמה עשרות מיליוני שקלים, וזה מעבר ל-5 מיליון שקל.

רבותיי, היות וחבר הכנסת ברכה לא נמצא כאן, לא נצביע עליה, אנחנו מעלים אותה למעלה.

אם כך, ההסתייגות של חבר הכנסת מוחמד ברכה לסעיף 7 היא הסתייגות תקציבית.

ההסתייגות הבאה, אותה הסתייגות של חבר הכנסת עמיר פרץ.

חבר הכנסת עמיר פרץ לא נמצא, מה העלות התקציבית?

העלות נמוכה יותר, ההסתייגות מבקשת לבטל את המגבלה של חסכון במשך 15 שנים, זאת אומרת, לתת פטור ממס להפרשי הצמדה וריבית.

העלות התקציבית היא יותר מחמישה מיליון שקל.

אם כך, גם ההסתייגות הזאת עולה למעלה.

לאותו סעיף, קרי סעיף 7, חבר הכנסת יורי שטרן מבקש פטור מלא, לבטל את תקרת ההפקדה, לבטל את הדרישה של גיל פרישה על מנת למשוך את הכספים בפטור ממס.

העלות התקציבית גבוהה מאוד.

אם כך זה גם יעלה למעלה.

בואו נצביע על ההסתייגות, אולי במליאה לא תהיה תמיכה של 50 חברי כנסת?

אבל הם לא נמצאים כאן. אני לא אצביע על הסתייגות בוועדה כאשר חבר הכנסת שהציע את ההסתייגות אינו נוכח. אני לא מבטל את ההסתייגות, אני מעלה אותה למליאה.

הוועדה רק קובעת אם יש להסתייגות עלות תקציבית.

לסעיף 10, הנחות ממס לעולים חדשים, חבר הכנסת יורי שטרן מבקש לראות עולה חדש כמי שעלה אחרי עשר שנים. על פי מה שמוצע כאן זה חמש שנים.

מה העלות התקציבית להסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן לסעיף 10?

עשרות מיליוני שקלים.

אם כך ההסתייגות תקציבית, גם ההסתייגות הזאת תעלה למליאה.

הסתייגויות לסעיפים 17 ו-18 של חבר הכנסת בייגה שוחט, הוא מבקש למחוק את הפרק.

למרות השינויים שנעשו, שהקלו מאוד על הבעיה, אני מציע להוציא את הפרק הזה ולדון בו בנפרד כמו שצריך. מכיוון שהפרק הזה לא שייך לרפורמה בכלל, לא פוגע ברפורמה, שתבוא הממשלה עם נושא חברה שקופה בעוד חודש-חודשיים, מתי שהיא רוצה, ותדון בזה מספיק זמן ולא תערבב שמחה בשמחה. לכן אני מציע לבטל את הפרק הזה.

אנחנו נצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת בייגה שוחט לסעיפים 17-18, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד ההסתייגות – 8
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות לסעיפים 17-18 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני מבקש רביזיה.

עמוד 50, סעיף 48 (תיקון סעיף 121 לעניין שיעורי המס). קבוצת ברכה מציעה להפחית את שיעורי המס, הן לעניין האחוזים והן לעניין הסכומים שמופיעים בסעיף הזה. כמו כן היא מציעה, שתחילת הפחתת שיעורי המס יהיו בשנת 2007 ולא בשנת 2008 כמו שמוצע בנוסח להלן.

העלות התקציבית כמה מיליארדים.

חבר הכנסת ברכה לא נמצא כאן, ההסתייגות תעלה למליאה.

לחבר הכנסת עמיר פרץ יש אותה הסתייגות לאותו סעיף.

כנ"ל, חבר הכנסת עמיר פרץ לא נמצא, ההסתייגות עולה למליאה.

סעיף 50 (תיקון סעיף 122 לפקודה), עמוד 53. חבר הכנסת אברהם רביץ מציע, שתשלום המס בשיעור של 10% יהיה רק לא להשכרת דירת מגורים אלא גם להשכרת דירה למטרות חינוך.

בכמה כסף מדובר?

אני לא יודע.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת רביץ לסעיף 50 ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגות לסעיף 50 לא נתקבלה.

ההסתייגות לא אושרה.

אנחנו עוברים להסתייגות הבאה. נא לדלג על ההסתייגות של חבר הכנסת יוסי כץ, הוא ביקש לקרוא לו ולכן נצביע עליה מאוחר יותר.

ההסתייגות שלי לסעיף 28, עמוד 29 (תיקון סעיף 91 לפקודה). בסעיף כתוב: החל משנת 2005 יתווסף על לשיעור המס על פי פסיקת משנה אחוז אחד לכל שנת מס. אני מציע: למעט בפדיון זכויות באגודה שיתופית.

עשינו את זה, זה נמצא בהוראת מעבר.

אם כך זה בפנים, אין צורך בהסתייגות.

הסתייגות נוספת יש לי לסעיף 32 (תיקון סעיף 94ב לפקודה). אני מציע למחוק את סעיף (2)(ב). שלא יחול על אגודה שיתופית.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן לסעיף 32 ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגות לסעיף 32 נתקבלה.

ההסתייגות התקבלה. אני מבקש רביזיה.

אדוני היושב ראש, אותה הסתייגות שאושרה כעת של חבר הכנסת וילן, קבוצת לנגנטל הגישה בדיוק אותה הסתייגות.

הסתייגות שלי מורכבת משני סכומים. ראשית, היא מורכבת מסכום שהוא לא קבוע לכל אזרח, שכן זה תלוי אם יש לו פנסיה או אין לו פנסיה. ההסתייגות אומרת כלהלן: עד 5,000 שקל – שזה בערך הסכום שמקבל גמלאי – גמלאי שיש לו פנסיה של 5,000 שקל פנסיה, אם מביאים בחשבון את נקודות הזיכוי שלו, אם מביאים בחשבון 35% ניכוי שיש לו על הכנסה עד הסכום הזה, הוא לא משלם מס עד 5,000 שקל. ההצעה שלי אומרת, כל אזרח, גם אם אין לו פנסיה או שיש לו פנסיה של 3,000 שקל ויתרת ההכנסות שלו נובעת מריבית, יקבל את אותו זיכוי כאילו שיש לו פנסיה של 5,000 שקל ואז יקבל פטור על הריבית של הסכום הזה בהתאם למה שחסר לו. מי שאין לו בכלל פנסיה, כמובן כל הסכום יהיה לצורך העניין ואז הסכום יהיה גדול יותר. זה אומר, שכל פנסיונר שיש לו פנסיה מעל 5,000 שקל לא נהנה מדבר בסעיף הזה. דבר שני אני מציע, מה שאתם כתבתם כשכבה שנייה, קרי, עד 8,000 שקל, שזה יתקיים בנוסף. כלומר, אם יש מישהו שיש לו פנסיה של 6,000 שקל, יקבל כמו שהצעתם. לגבי פנסיה של עד 3,000 שקל, יושלם לו ל- 5,000 שקל. להצעה יש עלות תקציבית כ-100 מיליון שקל. אני מציע שזה יעלה למליאה, ברור לי שבשביל זה צריך תמיכה של 50 חברי כנסת.

להסתייגות הזאת אני מבקש הצבעה שמית.

למה אתה לא מאמץ את המלצות בן בסט?

לא חלק, אם כך, לאמץ את כל המלצות בן בסט כמקשה אחת.

אדוני היושב ראש, אני מבקש לדחות את ההצבעה לאחר הצהרים.

ההצעה שלי להצביע כעת. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת שוחט בהצבעה שמית.

אברהם שוחט - בעד
סופה לנדבר - בעד
ויצמן שירי - בעד
איתן כבל - בעד
יוסי כץ (במקום א. אושעיה)-בעד
קולט אביטל - בעד
אמנון כהן - בעד
רחמים מלול - בעד
עופר חוגי - נגד
יצחק וקנין - נמנע
יעקב ליצמן - נגד
אליעזר כהן - בעד
אבשלום וילן - אינו נוכח
יוסף פריצקי - בעד
נחום לנגנטל - נמנע
יחיאל לסרי - נגד
משה רז - בעד
מיכל קליינר - נגד
ישראל כץ - בעד
אברהם הירשזון - בעד

אם כך, 13 בעד, 4 מתנגדים, שני נמנעים, ההסתייגות אושרה ואני מבקש רביזיה.

חבר הכנסת יוסי כץ מסכים להעלות את ההסתייגות שלו למליאה.

לטובתנו, מאחר ואנחנו צריכים להכניס כעת לתוך גוף החוק, האם אתה מוכן לחזור לפרוטוקול על העיקרון.

אני אמרתי את העיקרון ואני מוכן לחזור עליו. ראשית, כל פנסיונר במדינת ישראל שהכנסתו מפנסיה ומהון – לא משכר דירה ולא קצבת הביטוח הלאומי – סף המס שלו תהיה כ- 5,000 שקל. זאת אומרת, מי שהכנסתו מפנסיה מעל 5,000 שקל לא נהנה מסף המס. למי שאין פנסיה, הוא נהנה ממלוא השיעור אם יש לו הכנסות מהון של עד 5,000 שקל.

נקודה נוספת, כל פנסיונר, כולל אלה שהושלם להם ל-5,000 שקל, ייהנו מהסעיף כפי שהוצע ברפורמה ואושר בוועדה של 8,000 שקל, כנוסח הצעת הממשלה שתונח פה.

אנחנו עוברים לפרק התחילה: מס על הבורסה.

הסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן: המס על הבורסה יתחיל משנת 2004 ולא 2003. הסתייגות של חבר הכנסת שוחט – לא יוטל מס מחזור.

אני מסיר את ההסתייגות שלי.

הסתייגות של חבר הכנסת מיכאל קליינר לעניין הביטוח הלאומי, לא ניתן יהיה לשלם ביטוח לאומי על אופציות של עובדים.

אתמול היו כאן אנשי היי-טק, היו הצעות של ישלמו בכלל מס למי שמשקיע בחברות הון סיכון, נתנו הקלות לעובדי היי-טק ואמרו, הם יכולים לבחור בין שני מסלולים, האחד מסלול פרותי, שעליו הם ישלמו מס כמו שמשלמים על פרות, הוסכם גם, שהמוסד לביטוח לאומי יגבה על החלק הזה דמי ביטוח לאומי מוגבל, אבל מי שבחר שההכנסה הזאת תהיה הכנסה הונית ישלם 25% מס כמקובל על השקעה הונית. אני לא מבין מה ההגיון שיבוא המוסד לביטוח לאומי ויגבה ממנו את דמי הביטוח הלאומי כאשר מדובר בהון. לכן בהסתייגות שלי אני מציע להוריד שעל השקעה פרותית ישלמו דמי ביטוח לאומי ועל השקעה הונית לא ישלמו דמי ביטוח לאומי.

אנחנו בעד.

אדוני היושב ראש, אם לא יקבלו את התיקון הזה, בסופו של דבר, חלק גדול מהעובדים לא ישלמו דמי ביטוח לאומי וגם לא ישלמו 25% מס כי ישלמו אותו בחו"ל.

יש חברות גדולות מאוד, שהשכר שלהן הוא מרכיב קבוע באופציות, למשל אינטל, מהפקידה ועד המנכ"ל, השכר מורכב משניים: משכר ומאופציות. לכן האופציות האלה הן שכר לכל דבר.

הממשלה בעד, אתה יותר צדיק ממס הכנסה?

אדוני היושב ראש, תעמיד להצבעה את ההסתייגות.

ההסתייגות שלי היא הפוכה. לגבי הנושא של ביטוח לאומי הייתה כאן פשרה גדולה מאוד. כאשר ביטלו את התקרה, ביטלו את התקרה גם לנושא ההון וגם לנושא השכר. כעת עשינו פשרה עם מס הכנסה לגבי המוסד לביטוח לאומי, הגבלנו אותם עד חמש פעמים מהשכר. כאשר הייתה הגבלה של חמש פעמים מהשכר, זו הייתה פשרה.

ביטלו את ההגבלה של פי חמש.

נכון. מה בעצם היה צריך להיות, שאפשר היה לגבות כמה שרוצים. פעלנו לטובת אנשי ההיי-טק ועשינו תקרה. לאחר שביצענו את הפשרה הזאת, בא משרד האוצר ואומר, את התקרה נעשה רק על החלק הפרותי ולא על החלק ההוני.

ההסתייגות שלי, שהתיקון יהיה עד שנת 2003, שגם על החלק ההוני וגם על החלק הפרותי, התקרה תהיה עד חמש פעמים מהשכר הממוצע במשק. אם יתבצע תיקון ותבוטל התקרה של חמש פעמים, יש לבטל גם את הנושא ההוני. לא ייתכן שנפלה את המוסד לביטוח לאומי מול מס הכנסה.

למעשה מה שאתה מציע הוא סוג של מס. אתה אומר הגדלת המיסוי. הם מקילים, למה אתה צריך להחמיר? לאנשים כבר לא כדאי לעבוד במדינה הזאת.

ההצעה שלי הייתה הצעת פשרה וצריך לעמוד בה.

רציתי להבהיר, לא הייתי שקטה והלכתי לבדוק את הנושא של החוק החדש, חוק יסוד: משק המדינה לעניין הצעות חוק תקציביות, לעניין הסתייגויות תקציביות. כדי שיהיה ברור, אנחנו נמצאים כאן בהצעת חוק ממשלתית, שבעצם החוק הזה לא חל עליה. ההסתייגות שהוכנסה כאן, בהנחה שתתקבל בסופו של דבר, היא למעשה הוכנסה תוך כדי הדיונים של הוועדה ובעצם הוועדה אם היא תאשר זאת, היא תאשר את החוק בנוסח הזה. לכן, זה לא מה שנקרא הסתייגות תקציבית ולכן לא צריך תמיכה של 50 חברי כנסת. הממשלה כמובן יכולה לשקול מה היא עושה עם זה, להגיש הסתייגות או למשוך את כל החוק. רציתי להבהיר, על אף שלא ברור אם הממשלה בעד, לא צריך תמיכה של 50 חברי כנסת.

רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של חבר הכנסת מיכאל קליינר. לאחר מכן הצבעה על ההסתייגות של חבר הכנסת עופר חוגי.

ראשית נצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת מיכאל קליינר, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 8
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגות התקבלה.

ההסתייגות של חבר הכנסת קליינר התקבלה.

אני מבקש רביזיה.

חבר הכנסת חוגי מבקש רביזיה.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת עופר חוגי ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 5
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

יש לי הסתייגות נוספת לגבי הכנסות פסיביות של עולים חדשים, אני מציע כל מי שחל עליו המיסוי, דהיינו, כל מי שמוגדר היום כעולה חדש, אני מציע לתת לו פטור מהרפורמה לעשר שנים.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת נחום לנגנטל, ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2
נגד – 4
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הצעה שנייה שלי אומרת לגבי הפנסיות של העולים החדשים, זה יחול על כל מי שהוא עולה חדש. התקרות יחולו על הזיכויים והניכויים שיש לו בנקודת המוצא.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת נחום לנגנטל ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות שלישית לגבי התקרה של פנסיונרים והיא אומרת, שהתקרה תהיה עד למיליון ו-750 אלף שקל. להזכירם, חבר הכנסת עמיר פרץ מבקש מיליון ו-800 אלף שקל.

זה אותו הדבר כמו של חבר הכנסת שוחט.

לא, בייגה ביקש שהתקרה תהיה עד למיליון ומאתיים. אני מבקש שהתקרה תהיה עד מיליון ו-750 אלף.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת נחום לנגנטל ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1
נגד – 2
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא אושרה.

אנחנו נקיים הפסקה, הצבעות על הרביזיות יתקיימו בשעה שתיים. אני מאוד מודה לכם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:30.