פרוטוקולים/כספים/5494



10
ועדת הכספים
3.07.2002

פרוטוקולים/כספים/5494
ירושלים, ז' באב, תשס"ב
16 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 405
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ג בתמוז התשס"ב (3 ביולי 2002), שעה 9:00

1. שינויים בתקציב לשנת 2002.
2. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (ייצוג בידי רואה חשבון), התשס"א-2000.
3. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 5), התשס"ב-2002.

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
עופר חוגי
יאיר פרץ
מוסי רז
יורי שטרן

משה שהם - סגן מנהל מרכז השקעות, משרד התמ"ס
הדס פרברג, עו"ד - יועצת משפטית, משרד התמ"ס
יוסי אריה - מנהל איגוד הכימיה, התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
שוקי ג'אנה - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, נציבות מס הכנסה
יצחק הדרי, פרופ' - לשכת עורכי הדין
איתן רובין - לשכת עורכי הדין
עופר מנירב - נשיא לשכת רואי חשבון
אדיר ענבר - סגן נשיא לשכת רו"ח
יעל ייטב - משרד האוצר
קונסטנטין לוז - משרד התשתיות הלאומיות
יוסי גורדון - אגף התקציבים, משרד האוצר

שגית אפיק

טמיר כהן

סיגל גורדון


שינויים בתקציב לשנת ‏2002

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, הנושא הראשון על סדר היום: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 55), אין מי שיסביר, נעבור לסעיף הבא ואחר כך נחזור לסעיף הנ"ל. הסעיף הבא: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (ייצוג בידי רואה חשבון.

לשם ההגינות צריך לומר, שנשיא לשכת רו"ח, עופר מנירב, בדרך מאילת, הוא צריך להגיע כל רגע.

בקשה מס' 026 – 34

רבותיי, אם כך נעבור לסעיף השלישי: שינויים בתקציב לשנת 2002. אנחנו מדברים על אישור פוזיטיבי לבקשה מספר 026 – 34.

מדובר בהעברת מנה ראשונה של עודפי 2001, ההעברה היא לתקציב 2002, כאשר רוב הדברים הם תשלומים בגין ההתחייבויות הקיימות.

ראש הממשלה צועק עליכם שאתם לא עושים תשתיות, אם כך, למה אתם צריכים כסף?

זה לא נכון, אנחנו עושים תשתיות כל הזמן.

רבותיי, אני מעמיד להצבעה בקשה מס' 34026, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשה מס' 026-34 נתקבלה.

הפנייה אושרה פה אחד.




הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (ייצוג בידי רואה חשבון), התשס"א-2000

אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק מיסוי מקרקעין ( שבח, מכירה ורכישה) (ייצוג בידי רואה חשבון), התשס"א-2000. חבר הכנסת יורי שטרן יציג את ההצעה בשם קבוצת חברי כנסת.

בוקר טוב, הצעת החוק מדברת על ייצוג הלקוחות במס שבח. במדינת ישראל יש כמה מגבלות הנובעות מההסדרים הישנים במשק ובחברה וקובעים מונופול לסוג מסוים של ייצוג או לסוג מסוים של בעלי מקצוע, לפעמים זה מוצדק ולפעמים לא. כאן אנחנו רוצים לשנות את המצב הנוכחי ולאפשר לרואה חשבון לייצג את הלקוח שלו במס מקרקעין. לא מדובר כאן בסוגייה משפטית אלא בסוגיית מיסוי. אותם רואי חשבון שמטפלים בנושא זה בוודאי מסוגלים לייצג את הלקוח שלהם בדיונים בנושאי מיסוי. לכן, אין סיבה להשאיר את המצב הקיים, שרק עורך דין ייצג את הלקוח. עניין זה מרחיב את תחום חופש העיסוק, את התחרות במשק, דבר לכאורה טכני אבל מועיל.

להצעה אין עלות תקציבית מכיוון שמדובר בשינוי סטטוטורי ולא בהשקעה או בהוצאה כלשהי.

אני מניח שכולם בעד, מישהו מתנגד?

אני מתנגד להצעה משום שאני חושב שההצעה הזאת תפגע באזרח, היא תייקר את השירות לאזרח. ניקח לדוגמה עסקה פשוטה, כל אזרח במדינה מזדקק לעסקאות של מכירת דירה או קניית דירה, הוא מוכרח עורך דין, אם הקונה - לבדוק את הזכויות שלוו בטאבו, זו העסקה הכי גדולה בחייו, אם המוכר - להבטיח את כל הנושאים הכספיים, כך שבין כה יש עורך דין בעסקה שמקבל שכר טרחת עורך דין. ב-95% מהמקרים אין לעורך דין הזה בעיות מס מיוחדות, הוא פותר אותן, הוא מנוסה בזה, גם בעיות המס כאן בשונה ממס הכנסה, הן לא רק בעיות מיסוי, תמיד זה בעיות שכרוכות בחוקים הכלליים, חוק הנאמנות, חוק החוזים, חוק השליחות, חוק המקרקעין, מערכת חוקים סבוכה שעורך הדין למד את זה ארבע שנים, יש לו ניסיון בזה, עוסק בזה יום יום, למד גם את נושא מיסוי מקרקעין, עובר כל הזמן השתלמויות תכופות, הוא עוסק בזה, אם יש לו בעיית מיסוי מסובכת, הוא יפנה או לעורך דין אחר שהוא מומחה מיסוי או לרואה חשבון, אבל זה ב-5% מהמקרים. ב-95% מהמקרים יש לו כבר ניסיון במשרדי מס שבח והנושא נפתר. אם יש בעיה משפטית מיוחדת, זה מגיע לערכאות משפטיות. מה שייקרה פה, עורך הדין ממילא יקבל את שכרו, רואה החשבון גם ייקח שכר מהאזרח המסכן, וזה גורם להוצאות מיותרות.

למה האזרח צריך להיות כזה פראייר?

הממשלה תמכה בהצעת החוק - - -

בחלקה.

נמצאת לפניי החלטת הממשלה שאומרת: הממשלה תומכת בכפוף לכך, שייצוג בידי רואה חשבון לא יהיה בפני בית משפט או ועדות ערר. כלומר, זה מצמצם. אם נקבל את ההצעה, מה הבעיה?

לדעתי זה ייקר, זה כרוך במערכת פרסום וכו'. יתרה מכך, זה יגרום לעומס יתר בבתי משפט. מה שייקרה, האזרח יהיה מטופל בשני בעלי מקצוע שמטפלים ולא מתואמים, עורך הדין לא יהיה מרוצה מעבודתו של רואה החשבון, זה יגיע לבתי המשפט, לדעתי זה יגרום לערעורים מיותרים בבתי המשפט.

מה אתה מציע לעשות?

אני מציע להשאיר את המצב הקיים. המצב הקיים משביע רצון.

נאמר שהצעות החוק של חברי הכנסת בדרך כלל פופוליסטיות, אני מוחה על האמירה הזאת, מדוע? בדרך כלל, חוקים פופוליסטיים הם חוקים שחברי כנסת מחוקקים בעקבות תלונות של הציבור, הם רוצים לתקן את העיוותים ומחוקקים את החוקים, לאו דווקא פופוליסטיים. לדוגמה, מישהו מתלונן שקצבאות הזקנה נמוכות, חבר הכנסת מציע להעלות אותן, העלות התקציבית לא מעניינת אותו והממשלה צריכה לווסת זאת. אף אחד לא מחפש לחוקק סתם חוקים.

שמאי מקרקעין, ההתמחות שלו סביב שמאות. היום רק עורך דין יכול לנהל משא ומתן בפני הרשויות בנושא שמאות.

אם הוא צריך, הוא לוקח חוות דעת שמאי.

למה שמאי לא יכול לייצג בפני הרשויות את האזרח, למה צריך עורך דין?

הבעיה בחוק המקרקעין.

בשמאות מקרקעין.

לסיכום, או שזה ייקר את השירות לאזרח, או שזה ינגוס בעבודתם של עורכי הדין. המצב היום של שוק עורכי הדין, שיש אבטלה גדולה בקרב עורכי הדין.

לגופו של עניין, החוק הזה לא מועיל לאזרח, ואם הוא מועיל לכיסם של רואי החשבון, אז הוא יבוא על חשבון עורכי הדין.

אני לא אצביע בעניין מהסיבה שיש לי רשיון בראיית חשבון.

רואה חשבון ממילא מטפל היום בנושא של מס שבח, ברוב המשרדים הוא מייצג את מס שבח גם היום, יש משרדים בודדים שמתעקשים על הפרוצדורה ולוקחים עורך דין, לא פעם קרה לי, שאני בא עם עורך דין, העורך דין אומר שלום בהתחלה ולהתראות בסוף, את כל הדיון אני מנהל מכיוון שעורכי דין שאינם מתמחים במסים לא מבינים בעניין.

חוק חופש העיסוק פתח את האפשרות לעורך דין להיות רואה חשבון וההפך, כך שאפשר להיות גם שניהם. מה שקורה, שיש תפר שאי אפשר לנתק אותו בין מס הכנסה למס שבח וכאשר יש מצד אחד עסקת מס שבח, מצד שני עסקה במס הכנסה, יש קשר ביניהם, צריך לקזז בין הפסד מאחד לרווח בשני וההפך. הנתונים האלה לא נמצאים בפני עורך הדין אלא בפני רואה החשבון שמטפל בכל הנושא של מס הכנסה, מס רווח הון, הפסדי הון ועוד, כך שבמקרים רבים יוצא, שעורך הדין לא מודע לדברים קיימים וגורם לטעות כזאת או אחרת. בכל מקרה, גם אחרי שנעשית עסקת שבח, החומר מועבר לתיק הנישום במס הכנסה ונידון במס ההכנסה. השומה הסופית יוצאת למס הכנסה. מס שבח מהווה מקדמה על חשבון מס הכנסה. בסופו של דבר, התיק נגמר במס הכנסה. במס הכנסה, מי שראשי לייצג הוא גם עורך דין וגם רואה חשבון, בפועל, מה שקורה היום, בהגשת דוחות למס הכנסה, חרף העובדה שעורך דין רשאי לייצג במשך כל השנים, עורכי דין לא מגישים דוחות למס הכנסה. גם לצורך הדוחות האישיים של עורכי הדין, הם נעזרים ברואה חשבון כדי שיגיש את הדוח למס הכנסה. רואה החשבון הוא איש הקשר עם מס הכנסה. בעבר, כאשר חוקק החוק, לא הייתה אפשרות לדיונים עם מס שבח, הדיונים התנהלו דרך ועדות ערר ובתי משפט, במס הכנסה אפשר היה להגיע להסכם שומה. היום אפשר להגיע להסכמים גם עם מס שבח. אנחנו מדברים על השלב הזה, לא על השלב המשפטי.

ישנם תחומים נוספים שמזדקקים לרואה חשבון - - -

זאת אומרת שאתם תומכים.

ביקשנו להפריד.

בכפוף להסגה בעניין הערר.

השגה - כן. ערר והליך משפטי - לא.

להוסיף דבר קטן אחד, לא רק שהציבור ייהנה מזה שתינתן לו אופציה נוספת, והרי לא צריך להגביל אותו כדי להיטיב עמו, אלא שבפועל, מה שקורה היום, רואה חשבון מעורב בכל עסקה.

ראשית, המציעים מסכימים עם הפשרה שהממשלה מבקשת. שנית, עקרונית אני מתנגד לכל טיעון שמשמעותו, מתן חופש בחירה לצרכן פוגעת בו. זה אבסורד וזה מנוגד לכל כלכלת השוק. אין בחוק איזה אבא טוב שאומר לצרכן מה יותר טוב לו, הלקוח מחליט, אין חובה לקחת רואה חשבון, אני לא מדבר על רכישת בית, אני מדבר על העסקאות שסוגיית המיסוי היא סוגייה משמעותית.

יש לי שאלה למס הכנסה, אתם לא חושבים שצריך להוסיף הסמכה לשר לקבוע בתקנות חובות מסוימות או הכשרה מסוימת שתידרש מרואה החשבון לצורך זה?

אנחנו בעד הכשרה.

אולי נוסיף סעיף הסמכה לשר המשפטים?

מה פתאום.

גם בפקודת מס הכנסה – כאשר מאפשרים לייצג נישומים – יש הוראות מיוחדות.

רבותיי, אני מעמיד את ההצעה להצבעה, מי בעד הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (ייצוג בידי רואה חשבון), התשס"א-2000, בכפוף לתוספת, שייצוג בידי רואה חשבון לא יהיה בפני בית משפט או ועדת ערר.

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (ייצוג בידי רואה חשבון), התשס"א-2000 נתקבלה.

ההצעה אושרה.

אני מבקש להדגיש, שאני לא משתתף בהצבעה בגלל שיש לי רשיון רואה חשבון.



הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 55), התשס"ב-‏2002

הסעיף הבא על סדר היום: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 55), התשס"ב-2002. יסביר את ההצעה משרד התמ"ס.

לפני כשנה, ב-28 במרץ התקבל תיקון לחוק עידוד השקעות הון, שמעלה למפעלים מדרום לקו רוחב 100, מפעלים שנמצאים בנגב, את שיעור המענק על פי חוק לעידוד השקעות, למפעלים קטנים – מ-24% עד לתקרה של 32%, ולמפעלים גדולים מ-20% עד לתקרה של 30% מענק. ההבחנה בין מפעלים קטנים לגדולים היא השקעה בשנה מסוימת של 140 מיליון שקל, מתחת ל-140 מיליון שקל זה נחשב להשקעה קטנה, מעל – השקעה גדולה. לכן, שיעור התוספת הוא עד 8% למפעלים קטנים או עד 10% למפעלים גדולים. באותו תיקון הוציאו את מפעלי הכימיה, הכרייה והמחצבים. שרת התמ"ס הורתה לנו להכליל גם את מפעלי הכימיה, הכרייה והמחצבים, ובהתאם לכך מובאת לכאן הצעת הנוסח המתוקנת.

יש החלטת ממשלה. חברות הכימיה יושבות בנגב משיקולים כלכליים כי המחצבים נמצאים שם ולכן אין שום עידוד, אתם לא מעודד אותם ללכת לשם. הממשלה קיבלה החלטה.

אף אחד לא מתנגד?

הצעת החוק באה לתקן איזשהו עיוות שבמסגרתו הופלתה התעשייה הכימית ביחס לתעשיות אחרות.

במשך כמה זמן העיוות הזה?

מעל שנה, לכן יש ירידה בהשקעות. התעשייה הכימית היא הקטר או המעסיק העיקרי בנגב, היא קיימת 25 שנה. היום ועדת השקעות במרכז השקעות יכולה לשפוט כל תוכנית השקעות לגופו של עניין ולהחליט למי נותנים על פי הכללים שקבע המחוקק. בהצעת החוק הזאת הייתה איזה שהיא אפליה של התעשייה הכימית שלדעתנו לא הייתה לה שום הצדקה.

ניתן להבין מדבריך, שההאטה בהשקעות בענף הכימיה נובעת מהאפליה הזאת. אם יש האטה, זה לא בגלל האפליה הזאת, לא רק שאין האטה, יש לנו גם בקשות של "רותם דשנים", של "מפעלי ים המלח" - - -

עדיין אני אומר, שהטריגר היחידי במשך הרבה מאוד שנים בנגב, במקומות שאין להם תנאים או תשתיות יוצאים מן הכלל בתעשייה הכימית, לאורך שנים - - -

נכון, אבל כעת מתקנים את האפליה.

אני מעמיד את ההצעה להצבעה, מי בעד הצעת חוק לעידוד השקעות הון, (תיקון מס' 55), התשס"ב-2002, ירים את ידו.


הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה חוק לעידוד השקעות הון, (תיקון מס' 55), התשס"ב-2002 נתקבלה.

התיקון אושר פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.








הישיבה ננעלה בשעה 10:00.