פרוטוקולים/כספים/5282



41
ועדת הכספים
4.6.2002

פרוטוקולים/כספים/5282
ירושלים, ח' בתמוז, תשס"ב
18 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 395
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ד בסיון התשס"ב (4 ביוני 2002), שעה 10:15

שינויים בתקציב לשנת 2002 והודעות מעוכבות.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
אבשלום וילן
שירי ויצמן
עופר חוגי
אמנון כהן
ישראל כץ
רחמים מלול
יוסף פריצקי
אברהם שוחט
יורי שטרן

מ"מ: זאב בוים
אלי כהן
נחמה רונן
מוסי רז

אורי יוגב - הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יואל נווה - משרד האוצר
עמית לנג - משרד האוצר
יגאל גדרון - משרד האוצר
נועה יוצר - משרד האוצר
אלעד תמרי - משרד האוצר
חזקי ישראל - התאחדות התעשיינים

סמדר אלחנני

טמיר כהן

תמר מרימוביץ







שינויים בתקציב לשנת 2002 והודעות מעוכבות

אני פותח את הישיבה. אנחנו עוברים לבקשה מספר 002 – 01, פנייה מספר 9000, 102 עד 131.

קודם כל, אנחנו מקבלים בברכה את הממונה על התקציבים החדש, מר אורי יוגב. אני בטוח שהוא יצליח בתפקידו. אני יכול להבטיח לך שיהיה לך שיתוף מלא בוועדת הכספים. אנחנו לא "ילדים" כאלה רעים כפי שאנחנו מצטיירים. מדי פעם אנחנו מנסים לעשות שרירים, ואנחנו עושים את זה מתוקף תפקידנו כחברי-כנסת, אבל בדרך כלל אנחנו בסדר. אנחנו נשתדל לעזור לך. כרגע אנחנו דנים בסעיף הקיצוץ של משרדי הממשלה.

אני רוצה להסביר את התמונה הכוללת יותר ומה עשינו כאן. בגדול, בתכנית הכלכלית - שלחלקכם תיארתי אותה, ואם תרצה, אני מוכן להתייחס לכולה גם עכשיו – יש מספר מהלכים, אפילו ברמה הטכנית. יש מהלכים של שינויי מיסוי, כששינויי מיסוי כוללים בחלקם מע"מ, וחלקם לא נקראים מיסוי, אך במהותם הם מיסוי, וזה עניין שיפוי מעסיקים. שיפוי מעסיקים זה מהלך שבו מצד אחד הוצאות הממשלה לביטוח הלאומי קטנות, אבל באותה עת מי שמכסה את ההוצאה של הממשלה לביטוח הלאומי זה המעסיקים, שתשלומי הביטוח הלאומי שהם משלמים עולים באחוז אחד. זה עדיין לא מצוין פה וזה גם לא מייצר מקור תקציבי כרגע, משום שזה אמור לעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת במסגרת החוק שדנים בו בוועדה המיוחדת.

מרכיב המס השלישי הוא ביטול התקרות של ביטוח לאומי ושל מס בריאות, שגם הוא לא מס הכנסה פרופר.

זה ועוד איך מס הכנסה.

אני יכול להסביר ארוכות מה לא ומה כן, אבל מבחינה כלכלית אין ספק שזה מעלה את המס מהכנסות של 35,000 שקל ומעלה ב-10%. זה טיפה יותר מורכב, בגלל שבביטוח הלאומי זה מעלה גם את עלויות המעבידים ולא רק את עלויות העובדים, משום שבביטוח הלאומי גם מעבידים משלמים. גם זה מייצר הכנסה שעדיין לא חוזרת חזרה - -

בשוליים זאת התוצאה, בגלל דמי לידה ומילואים.

אני אומר שבנטו זה מייצר הכנסה בהיקף די משמעותי. יש לזה גם השלכות תקציביות, ובהשלכות התקציביות נדון מייד אחרי שיועברו כל שינויי החקיקה. מרכיב אחד זה המיסוי. מרכיבי ההוצאה גם - -

חבר-הכנסת אמנון כהן העיר הערה נכונה, ועדת רבינוביץ דנה במיסים, למה בתכנית כלכלית מעלים מס ביטוח לאומי ומס בריאות, כשפה זה פר אקסלנס העלאת מס?

אתה צריך לקחת בחשבון דבר אחד, שמי שהשכר שלו מעל ל-35,000 שקל ומשרת במילואים, הוא ירוויח - -

לא, הם לא העלו את התשלומים. מי שנפגע בתאונת עבודה, למשל, והרוויח 100,000 שקל ושילם ביטוח נפגעי עבודה לפי ביטוח לאומי, לא יקבל 100,000 שקל.

חבר-הכנסת פריצקי, אתה לא כזה תמים, למה חוקקו בכלל את חוק ההסדרים? יש דברים שאם במשך השנה היו מנסים להעלות אותם, הם לא היו עוברים, ולכן מביאים את זה במסגרת כל התקציב. אני בטוח שאם היו מביאים חלק מהדברים בחבילה הזאת של הוועדה המיוחדת באמצע השנה, לא היה שום סיכוי בעולם להעביר אותם, ולכן משרד האוצר הוסיף את זה לחבילה. אולי לך, אורי יוגב, אסור להגיד את זה.

אני לא חושב שזאת התשובה, אני מוכן להתייחס לזה. כשבסופו של דבר אתה עושה מהלך פיסקלי, והוא לא נועד למטרות רפורמטיביות כאלה ואחרות או לשינויים מבניים כאלה או אחרים, אלא להביא כסף בצד ההוצאה, אתה בוחר צעדים. נכון שאתה קובע מדיניות בתחילת הצעדים, כי כמו שגם נאמר בוועדה המיוחדת, יש אלטרנטיבות. אפשר לא להקל על מעסיקים, אלא להקל על עובדים, אפשר לקבוע מס הכנסה ולא מס עקיף.

כמה אתם צופים לגבות תוספת ביטוח לאומי מס בריאות?

כתבנו את זה.

ואם הייתם מטילים מס יסף על כולם או החל מ-20,000 שקל?

זאת ההצעה של בייגה.

לא, הוא מציע מלווה.

אבל מה זה מלווה? מלווה זה לא מס. הצעתי להחזיר את זה תוך שנתיים עם ריבית, כאשר בינתיים אפשר להשתמש בזה כערבות לבנק. עובדה ששר האוצר לא רצה לקבל את זה, כי הוא ידע שהוא צריך להחזיר את זה.

הוא רוצה לספוג ולא ללוות.

הוא לא רוצה להעביר את הבעיה של היום לדורות הבאים.

בעוד שנה-שנתיים לא תהיה המלחמה שמשתוללת היום.

מה אתה יודע, שב בוועדת החוץ והביטחון.

אדוני היושב-ראש, נשאלו שתי שאלות, ואני רוצה לענות עליהן. שאלה אחת נשאלה לגבי חוסר סימטרייה בין העובדה שאני מעלה מס ביטוח לאומי תקרות, ולא מעלה במקביל תקרות – ואין הרבה אגב - שני המקומות שבהם יכולת לטפל בנושא התקרות הם דמי לידה ותגמולי מילואים. בסופו של דבר, לא התחמקנו מזה. המהלך הוא מהלך ניסויי, והוא גם זמני, הוא לא פרמננטי. אם הוא היה פרמננטי, זה היה יותר קשה. יש מקומות שלגביהם אמרנו שנעשה את זה בצורה פרמננטית, אבל פה זה לא פרמננטי. פה זה מהלך שנועד לשנה וחצי הקרובות, הוא מהלך פיסקלי מלא, ולכן לא צמצמנו את הגבייה לגבי מעט מילואימניקים שמרוויחים 70,000 שקל על ימי מילואים.

ברור לך שכולם ילכו לחברות וימשכו דיבידנדים, לא תראו מזה גרוש. אני מוכן להתערב פה עכשיו ולהצהיר לפרוטוקול שלא רק שלא תראו מיליארד ו-200 מיליון שקל, אלא לא תראו חצי מיליארד שקל.

יש הרבה שכירים.

מי שיכול לעשות את זה, יעשה את זה, ויוציא חשבונית למעסיק.

נשאלה שאלה אחת לגבי הסימטרייה, והשנייה נשאלה לגבי מלווה או לא מלווה. בסופו של דבר, אני גם לא חושב שיש לנו ברירה מבחינה מקרו כלכלית, אבל אנחנו גם לא רוצים להטיל נטל – והדור הקיים הטיל נטל על הדורות הבאים – נוסף, כי אנחנו לא חושבים שהדור הבא יוכל לעמוד בו.

זה בסדר.

דבר שלישי, מבחינת יעילות המהלך, אנחנו באמת לא חושבים שזה המהלך היעיל ביותר, אבל במסגרת התפיסה שאומרת: במהלך כל-כך קשה, צריך לפגוע פגיעה יחסית משמעותית גם בחצי העשירון העליון, בכל זאת החלטנו על המהלך הזה.

אני חוזר למה שדיברתי עליו קודם. מרכיב אחד הוא מרכיב מיסויי. במרכיבי ההוצאה קבוצה של החלטות. חלק מההחלטות הן החלטות שהממשלה יכולה לקבל בעצמה, אין בהן שום דבר שקשור לחקיקה, וחלק אפילו לא קשור לשולחן הזה, כי אם יש לי תקציב של X מיליונים בסעיף מסוים, שהממשלה מחליטה השנה לא להוציא אותו וגם לא מקצה אותו לשום מקום אחר, כי היא רוצה להקטין את הוצאותיה, היא מחליטה את זה לבדה, ובזה זה נגמר. אם היא תרצה במקור הזה לעשות הסטה ולתת תוספת לביטחון או למטרות אחרות, היא באמת תבוא לשולחן הזה ברגע שהיא תרצה לעשות את זה, והיא תסביר מה היא עושה.

בין הסעיפים האלה, נמצא סעיף שדיברו עליו הרבה, של שינוי בכל מיני קריטריונים שקשורים בסיוע בדיור ובכל מיני סעיפים אחרים, שבהם ביצענו מהלכים של צמצום הוצאה, ולעתים אפילו ביטול חריגה. זה דבר ראשון שעשינו בממשלה.

אחר-כך יש שתי קבוצות של החלטות, שחלקן דורשות חקיקה ראשית, וחלקן דורשות רק שינויים תקציביים. אלה שדורשות חקיקה ראשית הוגשו באותה חוברת כחולה לקריאה ראשונה, והן נמצאות עכשיו בוועדה המיוחדת ששירי ויצמן הוא היושב-ראש שלה, ואחרי שזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית, אנחנו בהחלט מתכוונים לבוא ימים בודדים אחר-כך פעם נוספת עם מהלך שבו נוריד אל הרזרבה הכללית X מיליונים או מיליארד שקל, ואותה נקצה למטרות מסוימות.

אולי גם אנחנו נבקש להקצות כמה דברים. אני שמח מאד שהורדתם 28,000 שקל מלשכת השר בלי תיק שמואל אביטל, אבל תסביר לי למה כן צריך להעביר לשם 750,000 שקל.

שיהיה תקציב.

אין דבר כזה, האם כל משרד הגיש לכם את הקיצוץ?

תאמר לנו תשובה לשאלה ששאל ליצמן באופן עקרוני, האם ה-4% קיצוץ הוא באמת FLAT?

נושא מרכזי נוסף הוא קיצוץ של 4% בתקציבי המשרדים, ואני רוצה להסביר בכמה מילים מה משמעות הקיצוץ הזה. עברתם פה מספר קיצוצי FLAT, והעקרונות הם מאד דומים. אני לא מקצץ 4% בסעיפי שכר, כי אני חייב לשלם לפי הסכמי עבודה, ומה שלא תחליט הממשלה לא יהיה מעשי. לכן, אני לא מקצץ במקומות שבהם אני לא מסוגל לקצץ, במילים אחרות: יש פה בעיקר קיצוץ בסעיפי הקניות.

כדי להבין את הכלל, אני אגיד שאין פה קיצוץ בתקציבי תשתיות, זאת אומרת: המקום שבו לא נגענו זה שכר ותשתיות.

ואתם עוד מוסיפים תקציב.

כמובן שזה מסביר את הצד של ההפחתה. יש פה המון סעיפים של משרד-משרד, ובכל המשרדים הורדנו את כל ה-4%. מצד אחד, הקיצוץ הזה נותן בסך הכל מיליארד ו-45 מיליון שקל. אנחנו מציעים פה הקצאה למיליארד ו-45 מיליון שקל.

בחלק מהסעיפים, בעיקר בביטחון ובמשטרה, זה סכום חלקי ביחס להחלטות הממשלה וביחס לצרכים של המערכות האלה, משום שמדובר פה על מהלך חלקי. אנחנו מפצלים פה את המהלך לשני מהלכים: אחד - של 4% FLAT, והשני – נבוא מייד אחרי שנדע מה עבר או לא עבר בחקיקה ומה שייצר את המקורות האחרים. אין היום רזרבה כללית, זאת אומרת: בסעיף הרזרבה הכללית של הממשלה אין כסף. אתה אמור להעביר כסף מסעיפים שבהם יש עודף, או מהחלטות שבאמצעותן קיבלת את הרזרבה הכללית, וממנה לעשות מה שאנחנו הולכים לעשות בשבוע הקרוב.

האם אנחנו מדברים רק על שנת 2002?

אנחנו מדברים רק על 2002. אם תרצו לשאול על שנת 2003, אני אענה.

כי תכנית החירום היא גם לשנת 2003.

גם במהלך הזה של קיצוץ 4% FLAT במשרדים, החליטה הממשלה על קיצוץ של 4% FLAT ועל הקפאה נומינלית של התקציבים הללו לכל 2003.

באופן מעשי, קבעה הממשלה את גובה תקציבי הקניות של המשרדים לשנה הבאה, וקבעה שהם יירדו ב-4% האלה, והם בעצם יירדו גם בשנה הבאה. הממשלה כן תצטרך לקראת הרבעון האחרון של השנה לקבל החלטות האם היא רוצה לעשות שינויים פנימיים בשנה הבאה, או החלטות כאלה או אחרות, והיא תצטרך להביא לפה חוק תקציב בשנה הבאה.

האם יהיה תקציב לשנה הבאה?

על-פי החוק, יכולה הממשלה להחליט במכה אחת על שנתיים, ועדיין חוק התקציב אומר שהיא חייבת להביא את תקציב 2002 בנפרד מ-2003, כל עוד לא נשנה את השיטה באופן בסיסי.

לגבי המיליארד ו-45 מיליון שקל באופן כללי, אני אומר שלא נקטנו פה גישת נטו, זאת אומרת: אם יש משרד שצריך להוסיף לו תקציבים, הורדנו מצד אחד והוספנו ממקום אחר. לחלקם הורדנו תקציבים, ויכול להיות שבשבוע הבא כשיצטברו יתר המקורות, יכול להיות שלחלק מהמשרדים לא בהכרח נחזיר את הכספים. נגיש בקשה לתת תוספות, אני מתאר לעצמי שלאו דווקא באותם סעיפים, אלא תוספות אחרות שאנחנו או שהממשלה החליטה לגביהם, או שהחקיקה קבעה זאת לגביהם.

רוב רובם של המשרדים הגישו לנו את הפירוט, זאת אומרת: ההחלטה אמרה שמשרד יכול לחלק את ההפחתה באיזה אופן שהוא רוצה, כאשר הבחינה שאנחנו עושים היא קיצוץ אמיתי. לא יכול משרד להוריד בסעיף שכר, כי זה לא מעשי. לעתים למשרדים נוח להוריד, למשל, סעיף של תרופות לחולי סרטן, אבל בכל המקומות שבאמת סביר מבחינת המדיניות לקצץ, יכול המשרד לומר שהוא רוצה לחלק את ההפחתה בצורה כזאת או אחרת, וכך נקטנו. אם במקרה היו משרדים שלא הספיקו לתת לנו את הפירוט, בעצמנו "שמנו קיצוץ", ואמרנו להם כבר עכשיו שתהיה איזושהי דרגת חופש לשר לבוא אלינו בשבוע הבא, אחרי שהוא גמר לעשות אצלו במשרד את התהליך, ולבקש לשנות את הסעיפים, ואז נבוא לפה.

אתה יודע מה הבעיה בדרך הזאת? שאחר-כך אנחנו מקבלים פירוט שאומר שכאילו קיצצו בסעיף מסוים והעבירו את זה לסעיף אחר, מכיוון שהסעיף המסוים הזה מאד רגיש, למשל: ילדים בסיכון. יוצא שוועדת הכספים כאילו החליטה לקצץ בסעיף הזה, כאשר זה לא נכון, כי פיזרו את הקיצוץ לכל הסעיפים.

ברוב המקרים גם יש הסכמה לגבי המהלך. בשוליים יהיו דברים שתקבלו בטווח המהיר, ואנחנו גם נציג אותם. אני רציתי לדבר מעט על המקום שאליו הולך הכסף.

בשבוע שעבר ישבנו בישיבה משותפת של ועדת החינוך והתרבות ושל ועדת הכספים בנושא של בטיחות כתוצאה מהמחסור בכספים. אני חושב שצריך לבטל את הקיצוץ במשרד החינוך בשני הסעיפים שחסר בהם כסף רב, כי יש שם קיצוץ עצום. אני מדבר על בטיחות מבנים.

הורידו 15 מיליון שקל בשנה זו.

אני מוכן מתוך ה-40 מיליון שקל להכליל את ה-4.5 מיליון שקל שהובטח לנו בוועדת הכספים עבור החוק של עוזי לנדאו שמיועד לילדים בבתי-חולים. אם אתם זוכרים, הסכמנו להקפיא את זה, ולכן לא ניתן כסף עבור החוק. אני מציע להוריד 40 מיליון שקל – וזה בעצם לא 40 מיליון שקל, אלא 35 מיליון שקל - ממשרד החינוך, ולהשקיע 35 מיליון שקל בשיפוצים, כדי שיוכלו לפתוח את שנת הלימודים בזמן.

אני רוצה לומר שני דברים. ראשית, אנחנו עושים פה צעד אחד, ויהיו בשבוע הבא תוספות לכל מיני סעיפים, ויכול להיות שגם לסעיף חינוך. לגבי ה-4.5 מיליון, אני חוזר על הבטחתנו, ואומר שאנחנו באמת צריכים לממשה כבר בסיבוב הזה, זאת אומרת: במהלך הכלכלי הזה אנחנו צריכים להביאה לידי ביטוי. זה לגבי ה-4.5 מיליון שקל.

לגבי יתר הכספים וייעודם, אל"ף – משרד החינוך כמובן - -

אני דיברתי איתו, ואני יודע שיש חסר. אין לי בעיה עם זה - -

אני אגיד לך איפה בעיניי יכולה להיות הבעיה, כי בהחלט יכול להיות שנגיע לפה בעוד שבוע ונגיד שקיצצנו ממשרד החינוך, אבל למטרה הזאת והזאת אנחנו נותנים תוספת, שזה כרגע מה שאתה מציע.

אני מדבר על סעיף מסוים. יש המון מה להגיד על כל הקיצוצים, כפי שאתה מתאר לעצמך. סעיף חינוך זה כללי, אבל אני מדבר על שיפוצי מבנים. אתה הולך להשקיע בתשתיות, וזה דבר יפה מאד, אבל גם פה מדובר על תשתיות. אתה רוצה שיפתחו בתי-ספר שקיבלו צווי סגירה? אתה יודע כמה בתי-ספר קיבלו צווי סגירה? ואני אפילו לא מדבר על החלק של החינוך העצמאי, אלא על כל בתי-הספר. יש המון בתי-ספר שקיבלו צווי סגירה, ולכן אי אפשר לפתוח בתי-ספר כפי שהם במצב הנוכחי, ולכן אני אומר שאם אתה מדבר על 120 מיליון שקל, אז תסתפק בקצת פחות.

קודם כל, אני לא מכיר עדיין את הנושא הזה באופן אישי ואני צריך ללמוד את מה שאתה אומר, אבל כפי שאמרתי, כשמדובר על 4% FLAT – וזה לא נכון רק להורדה, אלא גם להקצאה – תקציב החינוך, אפילו בלי השכלה גבוהה, עומד על 24 מיליארד שקל. גם חלקו שאינו שכר – ויש שם הרבה שכר – הוא די הרבה מיליארדים.

2-2.5 מיליארד שקל.

127 זה 4% מחלקו. 127 כפול 25 זה בדיוק החלק שהוא לא רק שכר, אלא הוא גמיש לגמרי.

באה שרת החינוך עוד לפני שדיברת על העניין הזה של בתי-הספר, ואמרה גם בממשלה – וזה אחד המשרדים שמאד קשה לו עם הקיצוץ הזה של ה-127, ואתם שומעים את זה כאן די הרבה – שכאשר אעשה הסטות פנימיות, אדאג שיהיו גם הסטות לחינוך.

בטח בימים האלה צריך ללבן את הנקודה שהעלית. משרד החינוך צריך להחליט, למשל, שמתוך ה-127, הקיצוץ במשרד החינוך נטו יהיה נמוך ב-10-20 מיליון שקל, ואני לא סופר כרגע את ה-4.5 מיליון שקל.

אתה טועה, כי אני לא בא במקום משרד החינוך. רבותיי, יש כאן אי הבנה. אתה אומר שאחרי הקיצוץ אתה תבוא לוועדה עם תיקונים. אני אומר לחברי הוועדה: אנחנו רוצים רק דבר אחד – אני לא שר, אבל אני יודע דבר חמור ביותר, שעומדים להתחיל שנת לימודים כשיש בעיה של בטיחות, וזה נורא. אני לא מדבר על לוקסוס, לא על מחשבים ולא על 50 מיליון שקל, כשאומרים שלפה נכנסת פוליטיקה. אם יש 50 מיליון שקל עבור מחשבים, האם אי אפשר להעביר 20-30 מיליון שקל לבטיחות? אחר-כך השרה תבוא ותדבר איתה כך וכך.

אני מבין את העניין, ואנחנו גם נעביר את זה לשרת החינוך, כי בסופו של דבר זה תקציבה, והיא צריכה לבוא.

אני אדבר איתה. אני מוכן להכריז על הפסקה ולדבר איתה.

תעשה את זה, זה בין כה וכה רלוונטי למהלך של התוספות.

אנחנו רוצים שתקרת הקיצוץ שנקבעה למשרד החינוך תפחת היום בכ-20 מיליון שקל.

אמרתי 40 מיליון שקל, אבל 4.5 מיליון שקל הוא בין כה וכה צריך לתת, אז 35 מיליון שקל.

יש פה הרבה מאד סעיפים, וחל קיצוץ על כולם. כמו שאתם רואים, מראש לחלק אנחנו מחזירים את הכספים. אמרתי כבר שאנחנו הולכים בשבוע הבא לתת תוספות לכמה משרדים. אתם מדברים דווקא על משרד החינוך, אבל זה לא נכון רק לגבי משרד החינוך.

מה אכפת לך לבוא היום ולהגיד לוועדה את זה?

אני לא יכול לקחת משרד אחד ולעשות בו שינוי בהחלטות הממשלה. הרי ברור שאנחנו נגיע לפה מהר מאד עם מספרים יותר גדולים מהמספר הזה, ובתוכו ייכללו ה-4.5 מיליון שקל, שהם אפילו לא בוויכוח. אני מניח שאתה תראה את הדברים תוך שבוע.

לגבי הבטיחות, בכל מקרה זה נושא שחייב לבוא לידי דיון עם הממשלה. אני מבין שזה מה שהוועדה רוצה, ואני מבין את המסר.

משרד החינוך עתיר סעיפים - -

ועדת החינוך והתרבות החליטה לא לפתוח מוסדות חינוך, שיש בהם בעיית בטיחות.

אני גם רוצה להתייחס להערה שקשורה לתשתית. הסיבה שלא קיצצנו בתשתיות היא לא בגלל שתשתיות יותר חשובות מבטיחות, אלא בגלל המשמעויות שלהן לגבי צמיחה, ובטיחות המבנים לא משפיעה על הצמיחה. הכבישים, הרכבות ויתר התשתיות בהחלט משפיעות על הצמיחה.

אני לא מבין, אבל הם משפיעים על חיי הילדים, איזה מן נימוק זה?

אני לא אמרתי שהיא פחות חשובה.

אתה יודע איזו סקירה שמענו בוועדת החינוך? נאמר שלא ייפתחו בתי-ספר, ואתה מדבר אתי על צמיחה. לוחות חשמל חשופים שצריך להחליף אותם, זה לא דבר שצריך להדליק נורה אדומה?

אני לא אמרתי שלא צריך לטפל בזה.

הייתי מבין את ההתייחסות שלך, אם היה מדובר על הישיבות. אם אנחנו כוועדת כספים נחליט להסיט 30 מיליון שקל מכל הקיצוץ הגדול כאן למטרת בטיחות, אף אחד לא יבכה לא כאן ולא במשרד ראש-הממשלה, כי זה לא עניין פוליטי. אני אתמוך בזה בכל הצבעה, כי לדעתי אין שום בעיה עם זה. אני מציע שוועדת השרים תחליט להקצות 30 מיליון שקל לבטיחות.

למה אתה אומר שאין בעיה? יש בעיות מאד חמורות.

אני לא הולך לערער על כל הדברים האלה.

אני רוצה להתייחס לעניין הזה. קודם כל, זה ברור לחלוטין שצריך קיצוץ תקציבי, והרי כולנו מבינים את זה. אנחנו נמצאים במיתון, שהוא מיתון קצת שונה ממיתונים שאנחנו מכירים מהעבר. הוא נובע קודם כל מהבעיה הביטחונית, אבל גם מאיזשהו מיתון עולמי והיעדר ביקושים מחוץ לארץ לגבי הייצוא שלנו, וזה גם מתבטא לדוגמה בחרם ובהרבה דברים אחרים.

לבוא ולקצץ FLAT בצורה אחידה על פני כל המשרדים, ברור שזה הכי קל. אני לא אומר את זה כלפיכם, כי הרי זה לא עניין שאתם יכולים להחליט עליו, אבל זה באמת הדבר הכי קל לבוא ולהגיד שהכל חשוב באותה מידה. ביום חמישי נתתי דוגמה לכך שזה דומה לאדם שהיה לו קיצוץ במשכורתו, והוא צריך לקצץ בסעיפי הוצאתו, והוא יקצץ 4% מהלחם, 4% מהביקורים אצל הרופא וגם 4% מהנסיעות לחוץ לארץ, וזה לא הגיוני. נכון שזה הכי קל גם לאותו אדם, אבל זה לא הגיוני, כי אולי הוא לא ימשיך לחיות בכלל. כמובן שכאן לא מדובר על מצב כזה של חיים ומוות, אבל עדיין זה לא הגיוני.

כפי שאנחנו מכירים את תקציבי המשרדים, אני קודם כל לא בטוח – על אף שאני בדרך כלל כן חסיד של השקעה בתשתיות – שהקדושה שניתנה כאן לתשתיות היא במקומה. אני לא רואה מה התרומה שיש בסלילת עוד כביש – גם אם זה בתוך הארץ, מה גם שחלק גדול מזה נמצא מעבר לקו הירוק – ועוד קטע בחוצה ישראל, שזאת אולי לא דוגמה טובה כי זה לא כל-כך בא מתקציבי המדינה.

קח בחשבון שעכשיו זה חודש יוני, זאת אומרת: כל מה שניתן לעשות בתשתיות, ניתן לעשות רק בהרשאה להתחייב.

אתה מונה סיבה נוספת לכך שקשה לקצץ שם.

אבל מה עם שנה הבאה? אני לא בטוח שזה יותר מעורר צמיחה מאשר חינוך. בכלל, אני חושב שחינוך זאת תשתית לא פחות חשובה מכביש חוצה שומרון.

טווחי ההשפעה הכלכליים הם שונים. אתה יכול להתווכח לגבי חוסר היעילות של ההשקעה בתשתיות, אבל בהנחה שאני מדבר על תשתית שהיא באמת כלכלית – כמו שאנחנו נוהגים לעשות ומאשרים השקעה בכביש כזה או במסילת ברזל כזו, כי זה באמת נותן תשואה פחות או יותר מרקע ההקמה, אזי ההשפעה של זה מבחינה מקרו כלכלית על הצמיחה היא הרבה יותר זריזה. לגבי חינוך אתה צודק, אבל ההשפעה של זה היא לטווח ארוך יותר.

אני מסכים שלחינוך יש תשואה לטווח ארוך יותר, אבל אני לא בטוח שהיא יותר נמוכה.

לא אמרתי שהיא יותר נמוכה.

אני חייב לענות במקום אורי יוגב לגבי התשתיות ביהודה ושומרון. אמרת שיותר חשוב לך החינוך מאשר פיתוח תשתיות ביהודה ושומרון.

גם אמרתי שחינוך לא פחות חשוב מכביש שנסלל בתוך הארץ.

אורי יוגב לא יכול לענות לך לגבי PRIORITY.

זה ברור לי לחלוטין. נדרשת כאן החלטת ממשלה אחרת לגמרי לגבי איזה סוג מדינה אנחנו רוצים לראות.

זה לא יהיה.

אני יודע שזה לא יהיה, כמעט כל מה שאני אומר לא יהיה, אבל מה אני יכול לעשות? בכל זאת אני חבר-כנסת.

אתה הכנסת את המדינה לטירוף בגלל הנושא של ההסתייגות שלך לגבי המנכ"לים.

הבעיה היא לא מנכ"לים, הבעיה היא עם כמה חברי-הכנסת, שמתנים בזה את התמיכה שלהם בתכנית הכלכלית, וזה דבר אבסורדי, אבל אני לא חושב שזה קשור לעניין כרגע. נכון שחלק מהאמירה שלי נובעת מזה, שגם תקציב התשתיות לא מושקע כולו בצורה נכונה, אבל לא רק בגלל זה.

אפשר להגיד גם את אותו הדבר על תקציב החינוך.

נכון, אבל אז זה גם נכון לגבי תקציב החינוך.

אתה מדבר על היעילות של ההקצאה לגבי סדרי עדיפויות - -

אתה צודק, אבל אם אני מדבר על תחבורה, אני מדבר על מעל ל-20% שהולכים למטרות פוליטיות ולא למטרות כלכליות, ואני מדבר על מה שמושקע מעבר לקו הירוק. אם אני מדבר על שיכון, אני מדבר בערך על 20%. אם זה חינוך, גם ילד בשטחים זכאי לקבל חינוך באותה מידה, ואולי שם לא מדובר על 3% מהתקציב, אלא אולי על 5%, אבל הפרופורציות הן אחרות.

כפי שאני מכיר את תקציב המדינה, לדעתי, יש ארבעה משרדים שמכל אחד מהם אפשר לקצץ מיליארד שקל – וזה יכאב מאד, אבל אפשר לקצץ. בוודאי שבארבעה משרדים האלה אפשר לקצץ יחד מיליארד שקל ובכך לפטור את כל המשרדים האחרים מהקיצוץ.

לגבי ארבעת המשרדים שאפשר לקצץ מתקציבם, אני מדבר על משרד הדתות, ודיבר פה קודם חבר-הכנסת מלול על משרד הבינוי והשיכון, ואני מסכים אתו לחלוטין לגבי זה, וכמו-כן אני חושב שאפשר לקצץ גם בתקציב הביטחון ובמשרד התחבורה.

תהיה מודע לזה שבמשרד הבינוי והשיכון מורידים מההלוואות לדיור.

ואפשר להוריד עוד הרבה יותר. ראינו את כל המבצעים שהכריזו עליהם בשנה שעברה.

הם הביאו הכנסות למס הכנסה ולמס ערך מוסף.

אז למה עכשיו מבקשים להוריד את ההלוואות, אם זה מביא הכנסות?

זה אחד הדברים שהוא בבחינת אבסורד, כי קיבלנו דיווח מהקבלנים אחרי שהסתיים המבצע.

הדיווח הוא מהקבלנים.

אם תבדוק את המצב, תראה בכמה עלו מכירות הדירות בחודשי המבצע, ואלה הכנסות שנוספו למדינה.

דרך אגב, אתה יודע שזה שולי לבדוק מה קורה לפני ואחרי המבצע, כי צריך לראות מה קרה לענף הנדל"ן.

קרה כאן דבר אבסורדי לחלוטין. חילקו מאות מיליוני שקלים, כדי שיקנו דירות. אתה צודק בכך שאתה אומר שגם היתה הכנסה בצד זה למדינה.

ברוב המקרים לא מדובר על יש"ע, אז מה זה מפריע לך שיש מבצע במשרד הבינוי והשיכון?

אני מדבר אתך על דברים כלכליים, אז מה זה קשור ליש"ע? זה נכון ש-30% מזה היה ביש"ע, אבל זה לא קשור, כי אני מדבר על ה-70% האחרים.

אז תשאיר את זה לגבי ה-70%.

אבל גם לזה אני לא מסכים.

אני מוכן להסכים ולומר שנאפשר את זה רק לגבי ה-70%, אבל תן למקומות להתאושש.

קודם כל, אני חושב שזה פסול שהלכו שני שרים ועל דעת עצמם קבעו ש-16 יישובים יקבלו הטבות ושהיישובים האחרים לא יקבלו. הרי זה לא קשור ליש"ע.

זה לא פסול לתת ליש"ע, כי אנשים צריכים לחיות גם שם.

תירגע רגע ותפסיק כל הזמן לדבר על יש"ע. נקבעו 16 יישובים, ומתוכם רק חמישה ביש"ע, אז תסתכל על ה-11 יישובים האחרים. אני חושב שזה פסול שהם קבעו שהיישובים האלה יקבלו הטבות.

נתנו מימון של מאות מיליונים, ואחרי זה באו לבקש עוד 300 מיליון שקל, כשבצד זה גם היו הכנסות. אם זה היה כל-כך טוב מבחינה כלכלית, עכשיו לא היו מבקשים להוריד את ההלוואות, אלא להעלות את המימון. עכשיו מבקשים להוריד את ההלוואות, כי הן עולות כסף, מה אפשר לעשות? אני בעד לתת הלוואות, אבל לכל דבר צריך להיות גבול, כי צריך להסתמך על היכולת הכלכלית של המדינה.

לכן אני חושב שאפשר לקצץ בארבעת המשרדים הללו: דתות, בינוי ושיכון, תחבורה וביטחון.

כשאתה אומר תחבורה, אתה מתכוון לכבישים.

בלי לפגוע בתחבורה מסילתית.

חבר-הכנסת רז, מה שאתה אומר זה לא כל-כך תמים בלשון המעטה, כי אתה לא רוצה לפגוע בכביש ירושלים-תל-אביב, או בכביש חיפה-תל-אביב.

לא שמעתי שסוללים כביש כזה.

עובדים שם.

מדובר בגרושים.

מדובר בכבישים כלכליים מאד, לעתים אפילו יותר מחלק מהמסילתיים, דווקא בגלל שיש היום מדיניות די ברורה שמעודדת את פיתוח הרכבת.

זה נכון שיש מדיניות כזאת, ואני לא מציע לפגוע בה. אתה יודע מה? מכיוון שאנחנו אחת המדינות הצפופות בעולם ומכיוון שבשטח הרלוונטי של מרכז הארץ מדובר על תופעה קשה יותר, כי חצי מהמדינה כמעט לא מאוכלסת, אנחנו צריכים לחשוב על פתרון יצירתי. לא נוכל לאורך זמן להמשיך במדיניות הקיימת, ולכן זה טוב שמעודדים את פיתוח הרכבת.

אני אתן לך דוגמה. שמעתי שמהיום שוטרים ייסעו בחינם ברכבת. אני לא מדבר על השנה הזאת ועל השנה הבאה, כי זה לא רלוונטי עכשיו כשאנחנו מדברים על בעיות הרבה יותר גדולות, ולא שזה לא יכול לעזור לנו לפתור את הבעיות, אבל זה פשוט פתרון שולי. המדינה יכולה, לדוגמה, להגיע להסדר עם רכבת ישראל, שהיא תשלם איזשהו סכום לרכבת, וגם עובדי מדינה יוכלו לנסוע בחינם ברכבת. האם אתה יודע כמה זה יכול להקל על המצוקה בכבישים? האם אתה יודע עד כמה זה יכול להיות כלכלי? בטוח שיש איזשהו סכום שאפשר לדבר עליו, כאשר העניין הזה יהיה כדאי למדינה וכדאי לרכבת.

זה מאד מזכיר לי את מה שאמרת לגבי הלוואות הדיור. אני מוכן לעשות את הבדיקה, אבל אני חושב שאתה טועה. לתת לאנשים לנסוע בחינם?

הם לא ייסעו בחינם, אלא המדינה תשלם, וזאת תהיה גם בבחינת איזושהי הטבה למשכורת שלהם, שגם אפשר יהיה לחשב אותה ולגלם אותה.

דרך אגב, כאשר נקבע שחיילים יוכלו לנסוע בחינם ברכבת, זה גרם להם לרדת מהאוטובוסים ולעלות על הרכבת, כלומר: זה הדבר הכי לא כלכלי שאתה יכול לעשות. אתה רוצה שמי שישתמש ברכבת יהיה אותו אדם שנוסע ברכב הפרטי. זה הערך הכלכלי שאתה רוצה להשיג, אתה לא רוצה שיגיע לרכבת אותו אדם שנוסע באוטובוס.

מה לגבי עובדי המדינה? זאת מכת מדינה, וזה לא תופס רק לגבי עובדי מדינה. אני מדבר על עובדי מדינה, כי כך המדינה יכולה להשפיע. היא לא יכולה לקבוע מה יעשו בצ'קפוינט – היא יכולה, אבל שם ההשפעה שלה יותר קטנה. לעובד מדינה יש אינטרס כלכלי לקנות רכב. אמנם אין לו ממש אינטרס כלכלי לנסוע אתו דווקא לעבודה, כי לא בודקים האם הוא בא לעבודה עם הרכב, ואת הוצאות הרכב הוא יקבל בכל מקרה, אבל ברגע שהוא קנה את הרכב, הוא כבר לא ייסע באוטובוס. אני חושב, שהמדינה צריכה לחשוב אחרת וללכת לכיוון אחר. נכון שזה כרוך בהסכמי שכר ובאלף ואחד דברים, אבל אני אומר שזה לא עניין שיכול להתבצע בתכנית הכלכלית הזאת וזה לא יכול להתבצע מהיום למחר.

לבוא ולהגיד: תסבסדו באופן מלא קבוצות של אנשים נוספים שייסעו ברכבת, זה לא הפתרון. הפתרון הוא לעשות את מה שאנחנו באמת עושים. אגב, אנחנו מסבסדים את הרכבת באופן די משמעותי.

אני לא יודע האם אתה יודע, אבל יש מבצע מעניין שאגב נמצא ביו"ש, ושמתקיים כבר בערך תשעה חודשים, שבמסגרתו יש הורדה של 50% במחירי כל התחבורה הציבורית. התקיים על זה דיון בוועדת הכלכלה, וכמובן נשמעה טענה שמייד יוכפל מספר המשתמשים, אבל אפשר להגיד שיש עלייה קלה במספר המשתמשים בתחבורה ציבורית.

זה בדיוק היה הטיעון הקודם שלי.

אבל המבצע הזה נעשה במקום הכי בעייתי, כי שם בכל זאת מדובר בפריפריה והתחבורה הציבורית היא גם ככה לא הכי יעילה שם. הרבה יותר קל לבדוק האם מבצע כזה יעיל – ואני שוב אומר שזה לא נכון לגבי מחר בבוקר – לגבי קו נתניה-תל-אביב או לגבי קו ראשון-לציון-תל-אביב, או לגבי קו ירושלים-תל-אביב.

לא עבדתי בממשלה די הרבה שנים, אבל אחד הדברים שראיתי שנעשתה בו מהפכה יחסית משמעותית זה באמת ההפרטה של חלק מהתחבורה הציבורית. זה הביא גם לידי כך שירד המחיר ב-30%-50% וגם העלות לא נפלה על המדינה. זה הפתרון וזאת הדרך שצריך ללכת בה.

אתה יכול לבדוק את גמישות המחיר, ולראות שהיא לא גבוהה.

הגמישות של המחיר היא לא מאד גבוהה, אבל אין ספק שזה גם בסופו של דבר נכון מבחינה משקית.

מה שרציתי לומר זה שיש ארבעה משרדים שאת תקציבם צריך לקצץ, במקום לקצץ בתקציב משרד החינוך, משרד הבריאות וכו'.

אתה אומר שבבר אילן מותר ללמוד תנ"ך וגמרא, ובישיבה אסור ללמוד. אתה אומר: בואו נסגור את הישיבות.

לא אמרתי את זה.

אתה אומר שלאוניברסיטת בר-אילן מותר לתת, אבל לישיבות אסור.

אני בכלל בעד ישיבות, אבל אני רוצה שאברך יהיה שווה בזכויותיו ובחובותיו בדיוק לסטודנט.

איך אתה משווה? אתה נותן לאברך בקושי 600 ₪ לעומת מרצה שכל שלוש שנים נוסע לחוץ לארץ.

אתה משווה אברך למרצה? אתה צריך להשוות אותו לסטודנט.

פרופסור באוניברסיטה עובד שש שעות בשבוע ומקבל משכורת של 50,000 שקל בחודש.

מה זה קשור? הוא לא מקבל משכורת של 50,000 שקל. גם אתה לא יכול בלי אוניברסיטאות, בלי מכון ויצמן ובלי הפקולטה לרפואה.

למה אני צריך את זה? מה ההבדל בין לימודי פילוסופיה באוניברסיטה לבין לימודי גמרא?

אין לי בעיה להגיד שלאברך מגיעות זכויות דומות לאלה שמגיעות לסטודנט.

סטודנט מקבל 50,000 שקל בשנה, אתה יודע את זה? אם תיקח את תקציב האוניברסיטאות ותחלק אותו במספר הסטודנטים, תראה כמה מקבל כל סטודנט.

האם אתה מדבר על תקציב האוניברסיטאות שמממנת המדינה או בכלל?

אני מדבר על תקציב המדינה, כל סטודנט ממומן ב-50,000 שקל.

קודם כל, הסטודנט משלם עבור לימודיו, והאברך לא משלם.

למה הוא לא משלם? האם תלמידי הישיבות לא משלמים?

כמה הוא משלם?

בין 100 ל-150 דולר לחודש.

זה אותו דבר? זה לא אותו דבר.

מוסי רז, אתה טוען שבעוד שנה אולי תהיה מלחמה קשה יותר, נכון?

אני לא יודע.

האם לדעתך מתקיים תהליך שלום?

אני לא רואה תהליך שלום.

חבר-הכנסת חוגי, אני מבין שאתה לא רוצה לדבר.

אל מי אני אדבר?

דבר ליואל נוה.

אני רוצה שאורי יוגב ישמע אותי. אם הוא הלך באמצע הדיון, מה אני אעשה?

אם נחום לנגנטל יראה כמה מקצצים באולפנות, בישיבות התיכוניות ובישיבות ההסדר...

במשרד הדתות 400,000 שקל, על מה?

אני מכריז על הפסקה למשך כמה דקות, עד שאורי יוגב יחזור לדיון.

הישיבה נפסקה בשעה 11:15

חידוש הישיבה בשעה 11:25

אני מחדש את הישיבה.

אתה אמרת שלא מקצצים בשכר במשרדי הממשלה. שאלה גדולה לי אליך, מר אורי יוגב. אני יודע שבכל מפעל שיש לו בעיות, מפטרים עובדים, אבל רק במשרדי הממשלה לא מפטרים. היום היתה לכם הזדמנות פז לעשות זאת, בגלל שנכנס לתוקף החוק של עמיר פרץ של חברות כוח-אדם והייתם חייבים לפטר עובדים.
אותם עובדים לא עבדו לפי תקן של עובדי משרדי ממשלה, כשכמעט בכל משרד ממשלתי יש מספר רב של עובדי חברות כוח אדם. מדוע היום לא פיטרתם את העובדים, או לפחות אחוז מסוים ממספר העובדים שלא נמצאים בתקן ועולים כסף רב לאוצר המדינה? מדוע לא ביצעתם התייעלות נורמלית?

אין שום סיבה שבעולם שתהיה אבטלה סמויה בכל משרדי הממשלה. אם אתה רוצה שאני אקח אותך למחנה יהודה, אני אראה לך כמה עובדים ממשרדי הממשלה השונים הקרובים לשוק מחנה יהודה הולכים לעשות שם סידורים במשך היום. אז תראה איזו אבטלה סמויה יש בכל המשרדים.

לכן צריך להוציא את משרדי הממשלה מחוץ לעיר.

אתם מחזיקים במשרד הדתות ובמשרד העבודה והרווחה, אז תשמשו דוגמה לכולם ותבטלו קודם כל את כל המינויים הפוליטיים.

אני חושב שהיתה לכם הזדמנות פז לפחות לא לקבל עובדים חדשים. אני יודע שיש הקפאה, אבל צריך להוציא את כל העובדים שהגיעו מחברות כוח אדם לעבודות אחרות.

מר יוגב, דיברת על נושא התשתיות ועל כך שלא נגעתם בתקציב של התשתיות. לעומת זה, אני רואה שבמשרד הפנים בתקציב פיתוח תשתיות הורידו כמעט 13 מיליון שקל.

אמרתי שלא נגענו בתשתיות תחבורה ומים בלבד.

ושאר הדברים לא נקראים תשתיות?

לא אמרתי שהם לא נקראים תשתיות, אלא אמרתי במה בחרנו לא לגעת, כי חשבנו שאלה שני התחומים שבהם ההשפעה על הצמיחה היא הכי גדולה ומהירה. אני לא אומר שאין תחומים, שבהם ההשפעה על הצמיחה לא קיימת.

איזו צמיחה נותן לך כביש שסוללים אותו 90% סינים ויפנים? יכול להיות שעתידית זה ייתן לך צמיחה, אבל באופן מיידי לא תהיה צמיחה. אם אני משווה את המשרד לענייני דתות למשרד לקליטת העלייה, הקיצוץ במשרד לענייני דתות היה פי שניים מהמשרד לקליטת העלייה, כשההבדל הגדול בין שני המשרדים הוא שכמעט שני שליש מהתקציב שלו הוא תקציב קשיח שהולך לפי בתי-ספר. לא ייתכן שייסגרו המועצות הדתיות. במכתב של היועץ המשפטי לממשלה נאמר, והוא גם אמר בישיבת הממשלה, שאם יהיה קיצוץ נוסף במועצות הדתיות, נצטרך לסגור אותן. אם אתם רוצים לסגור אותן, תודיעו את זה.

הודיעו, זאת הדרך להודיע.

אז בואו נסגור את האוניברסיטאות ואת בתי-הספר.

מה אתה משווה?

כמו שאתה נותן שירותים לאוניברסיטאות ושירותי קליטה, אתה גם צריך לתת שירותי דת. מחר יפסיקו לקבור את המתים?

המועצות הדתיות לא נותנות שירותי דת.

אז מי קובר את המתים?

החברה קדישא.

מי רושם נישואים? הצעירים שלך, פריצקי, גם לא רוצים להתחתן.

היא נותנת כספים לבני עקיבא, למועצת יש"ע, אני הייתי מבקר במועצות הדתיות.

מועצה דתית זה מקור לחלוקת ג'ובים, תאמין לי שהיא בכלל לא נותנת שירותי דת. היא לא נותנת שירותי קבורה, לא כשרות ולא שום דבר. כשרות נותנים משגיחי כשרות, שמועסקים בחלקם לא במועצה דתית. אתה חושב שאנחנו לא יודעים מה באמת קורה שם?

אני רוצה הסבר על הקיצוץ במשרד לענייני דתות. למה יש פער כזה גדול?

האם פיתוח מחשוב נכלל בתשתיות?

אמרתי שהנושא היחיד שלא נגענו בו בתקציבי התשתיות זה תשתיות תחבורה ומים. כן קיצצנו בדברים שאתה יכול לקרוא להם תשתית, אבל הם תשתית אחרת. כמו שהוא אמר, חינוך זה תשתית.

מה עם בניית מבנים?

קיצצנו בכל.

למרות שזה גם נקרא תשתיות?

התשתיות היחידות שלא קיצצנו בהן זה תשתיות תחבורה ומים.

אני הבנתי שבמסגרת התכנית הכלכלית, אתם גם מגדילים את התקציב של משרד הביטחון ושל המשרד לביטחון פנים.

בעיקר.

בכל זאת, בחוברת שקיבלנו מופיעים קיצוצים גם במשרד הביטחון וגם במשרד לביטחון פנים.

אם תשים לב, תראה שבשניהם יש תוספת גדולה.

איך אתם מקצצים במבני שב"ס, כאשר אתם יודעים שהיום יש מאות, ואולי אלפי אסירים שישנים על הרצפה? בעיניי, זאת גם תשתית.

אתה צודק במאה אחוז. זה קיצוץ FLAT, כי לא ישבו ואמרו: בואו נקבע עדיפויות במה כן נקצץ ובמה לא וניקח החלטות.

כל הטענה היא שאין עדיפויות, והכל באותו סדר עדיפות, הבריאות חשובה כמו הגמרא.

מקוואות עוברות לאחריות משרד הבריאות.

אני רוצה לענות בקיצור על השאלות ולהתייחס אליהן. לגבי הנושא של פיטורי עובדים בחוק כוח אדם, אני מסכים שההשפעה שלו לטווח מאד מיידי היא לא מקרו כלכלית. אנחנו נציע לממשלה לעשות מהלכים - -

יש שני סוגים של עובדי כוח אדם. במשרד הבריאות יש אגודת הבריאות; משלימים תקנים בבתי-חולים ובכל המקומות.

אני לא מבין, אתה דורש שיפטרו עובדים?

אני רוצה שיתייעלו במשרדי ממשלה, כי זאת ההתייעלות האמיתית. במקום שיקצצו קיצוץ FLAT, שיתייעלו.

אחר-כך תתלונן שיש אבטלה.

בגלל החוק שיזם עמיר פרץ, חייבים לפטר. אני אומר שאם אתה מתחייב לפטר, תפטר ואל תקבל עובדים חדשים.

חבר-הכנסת אבשלום וילן שואל האם זה הקיצוץ האחרון, או שעוד מעט יהיה עוד קיצוץ.

כן, יש שרים שהחליטו – ואני יודע שיש דוגמה או שתיים – שבאמת 4% FLAT כבר פוגע קשה מדי בפעילויות מסוימות, והם יטילו את זה על פעילויות שקשורות לצמצום כוח אדם.

לגבי התשתיות, יש החלטת ממשלה שעובדים ישראלים נמצאים בפרויקטים ממשלתיים. הסיבה המרכזית לכך היתה התועלת הכלכלית שנותנת תשתית תחבורתית לצמיחה הכוללת במשק, ואני לא מדבר על הצמיחה הישירה כתוצאה מתעסוקה וסלילת כביש או מסילת ברזל, אלא בתועלות הכלכליות שנותנת אותה פעילות לצמיחה כולה.

לגבי תקציב המשרד לענייני דתות, ה-4% הם מתקציבי קניות ותמיכות, וזה כולל 4% של תלמידי ישיבה.

זה לא תמיכות, זה עיוות בתפיסה.

פה במקרה זה יוצא מכל כיוון, זה גם 4% במשרדים – אם תתווכח אתי אם זה שייך או לא שייך, אבל גם זה נוגע ל-4% בכל הקצבאות, וגם אלה – אם תרצה לקרוא לזה כך או כך, זה אותו מספר.

זה כמו שכר במשרד החינוך. כמו שאתה לא נגעת בתיכונים.

בכל קיצוץ FLAT זה היה כך.

לא נכון, האם הורדת את השכר בבית-ספר תיכון?

לגבי הקיצוץ FLAT, אני רוצה שיהיה ברור שלמרות שההחלטה היא קיצוץ של 4% FLAT, יש שני דברים שצריך לזכור: האחד – בנושאים ספציפיים נתנו החלטות לקיצוץ נוסף; השני – גם קיצוץ של 4% FLAT לא אומר 4% קיצוץ מהכל, אלא כל משרד מצא את אותם מקומות שבהם הוא יכול לקצץ, והוא קיצץ לעתים גם 20% ו-30% מפעילות, או ביטל פעילות, ולכן התוצאה נטו היא לא כזאת FLAT.

לגבי הסופיות של המהלך, במידה שכל התכנית הכלכלית תעבור כלשונה בלי הפרשים כספיים – ואני חייב להגיד שהפרש כספי אחד כן נוצר, כי יש פה עיכוב באישור, שמשמעותו לא מקרו כלכלית – אני לא חושב שנצטרך לעשות שום מהלך כלכלי נוסף של קיצוץ השנה. אמרתי גם בוועדה המיוחדת שיכול להיות שמחר שוב יהיה מבצע כמו "חומת מגן" או משהו אקסוגני ומאד קיצוני.

לאיפה הולך הכסף?

הכסף זאת מנה ראשונה, והמנה העיקרית תבוא אחרי שייגמרו כל תיקוני החקיקה, שנותנים מקורות תקציביים גדולים מהמספר שמצוין פה. כרגע, אנחנו מעבירים 600 מיליון שקל למשרד הביטחון. יש פה קיצוץ במשרד הביטחון, כאשר התוספת נטו היא לא גדולה. החלטת הממשלה היתה לתת לביטחון תוספת של 2.7 מיליארד שקל, כשמתוכם השנה יינתן 1.35 מיליארד שקל. זה הברוטו, והמשרד כמובן משתתף בקיצוצים. פה יש 600 מיליון שקל מתוך אותו מיליארד ו-350 מיליון שקל.

לגבי המשרד לביטחון פנים, יש פה קרוב ל-200 מיליון שקל. גם פה היתה החלטה של כ-400 מיליון שקל תוספת, שאנחנו נצטרך לתת למשטרה עוד במהלך השבוע הבא.

האם זה בסיכום עם המשטרה?

הממשלה החליטה לתת למשטרה ולביטחון תוספת. אנחנו החלטנו על המקדמה, זאת החלטה שלנו.

יש פה 100 מיליון שקל, שהוחלט עליו כבר בשנה קודמת, אבל נציב המים עשה קיצוץ בכפייה של מכסות החקלאים, ובגינו החקלאים קיבלו פיצוי בגין 2001, וגם 2002. הוא כבר ביצע את הקיצוץ, דבר שלא היה ברור שהוא יעשה בשנה שעברה. כל שנה מקצצים במכסות.

כן, אבל הוא לא הגדיל את הקיצוץ.

הוא לא הגדיל אותו, אלא קיצץ שוב. לא הודענו מראש לחקלאים שהם לא יקבלו פיצוי, אבל הם יקבלו פיצוי. זה לא סכום מלא, אבל זה חלק נכבד מאותו פיצוי שצריך להיות משולם כבר בימים אלה.

כתוב פה "תקציבי שכר של המשרדים השונים", וזה בסופו של דבר הוצאות בפועל שקרו, זאת אומרת: במציאות של חצי השנה הזאת, בפועל עלו תקציבי השכר במשרדים, בין בזחילה ובין בגלל החלטה להקפיא הקפאה מוחלטת כוח אדם במשרדים. התקבלה החלטה, שלא בוצעה בעיקרה, שאמרה שיש להקפיא הקפאה מוחלטת כוח אדם, ושגם מישהו בתפקיד חיוני, לא יוחלף. ההחלטה הזאת לא בוצעה, ולעניין זה עובר כסף באופן פיסי.

למה היא לא בוצעה?

זה משקף מציאות, זה לא משקף מדיניות.

אני מדבר על החוק של חבר-הכנסת עמיר פרץ.

ביצועו נדחה לסוף השנה.

אבל היתה צריכה להיות הנחיה של יובל רכלבסקי, שבערך 50% מהעובדים מקבלים לעבודה וחלק מפוטרים. אם באמת היתה צריכה להיות התייעלות ותכנית כלכלית נכונה, היה צריך לדאוג שאותם 40%-50% מהעובדים יפוטרו, אבל מה עומד לקרות בפועל? בתקנים יכניסו עוד 40%-50% עובדים ויקבלו עוד 40% עובדים חדשים מחברות כוח אדם.

זאת לא הכוונה שלנו. אני חושש כמוך, ואומר שהכוונה שלנו היא שמה שאמר יובל רכלבסקי אכן יתבצע.

צריך להוציא את ההנחיות לחשבים של המשרדים.

נעשה את זה כמה חודשים לפני סוף השנה.

אבל אין הנחיה כזאת. ההתארגנות צריכה להתבצע החל מעכשיו, לא בסוף השנה. אם יתארגנו בסוף השנה, זה באמת מה שיקרה ויקבלו עובדים חדשים.

הזמן הנכון לעשות זאת זה ספטמבר.

אתה לא צריך לחכות לחוק של עמיר פרץ כדי לבצע אותו, אתה צריך לבצעו היום. כשישבה הממשלה והכינה את התכנית הכלכלית, ובתכנית הכלכלית היא לא החליטה על זה, זה אומר שלא הולכים לבצע את זה.

איפה סגן הממונה על תקציבי הביטחון? פורסם היום שגם הצבא צפצף על החלטות ושחרר את כל המשכורות - -

קראנו בעיתון - -

מר אורי יוגב, אמרת שלא הוחלט אפילו לכאורה לקצץ במנגנון הממשלתי. זה לא הוחלט עכשיו, אלא בפעם הקודמת.

אמרו פעם שיהיה קיצוץ, והוא לא בוצע.

ועכשיו זה גם לא הוחלט.

גם לא הוחלט על קיצוץ.

הרי תמיד מביאים דוגמה של אחות בבית-חולים או מורה בבית-ספר, אבל למה שלא נבחין בשירות הציבורי בין תחומים? בסוף נגיע לפקידים. אומרים שאם הממשלה פוגעת בעשירים והם בוכים, ואם היא פוגעת בעניים והם בוכים, התכנית טובה, אבל לא עושים קיצוץ בגוף עם ההוצאות הכי גדולות, שזאת הממשלה. תיאורטית, אתה יכול לקלוט עכשיו 20,000 עובדים ולא תסתור את התכנית הכלכלית.

אתה תחרוג מהתקציב.

ישראל, זה בדיוק מה שיעשו משרדי הממשלה, מה אתה חושב? האם עד היום לא עשו את זה?

אתה לא מצמצם ומקפיא את התקנים. אתם גם צריכים לתת דוגמה, וגם בסופו של דבר אתם צריכים לקחת בחשבון שזה מצטבר לסכומים גדולים. אתם לא קובעים תקופה, בייחוד כשמדובר על שנה וחצי, ולא על חצי שנה או שנה. למה לא מקפיאים קליטת עובדים חדשים, למעט בתחומים חיוניים לשירות הציבור ובאישור ועדת חריגים? בפעם שעברה לא קבעתם תחומים חיוניים, ולכן ועדת החריגים לא היתה אפקטיבית.

איך ייתכן שאתם דורשים קיצוץ בתקציב מכל המגזרים ומכל המפעלים הפרטיים כדי להתייעל כתוצאה מהקיצוצים האלה, ואתם בעצמכם לא מתייעלים? האם אתם לא מקבלים אפילו החלטה כזאת?

מבוצעת החלטה רב שנתית של הממשלה של הפחתה באחוז כל שנה מכמות כוח האדם.

זה רב שנתי.

זה נכון גם לשנה זו וגם לשנה הבאה. אמרתי – ויש משרדים שעושים את זה – שאנחנו מקצצים את ה-4% FLAT בקניות, וכמה משרדים אמרו שהם רוצים לקצץ בכוח אדם.

למה אתה לא קובע קיצוץ כללי של 4% בכוח אדם, כמו שקיצצת בכל דבר? אתה יכול לעשות את זה באמצעות הקפאה או בדרך אחרת.

לגבי כוח אדם בהפחתת תקנים, יש תהליכים שנובעים מהסכמים קיבוציים.

אבל אנחנו אומרים לא לקלוט עובדים חדשים.

תהליך הפיטורים הוא ארוך מאד ואורך זמן.

למה? היום מיידית אתה יכול לפטר עובדים, ועמיר פרץ יגיד שאתה צודק.

עמיר פרץ ייתן לך לפטר עובדים?

חבר-הכנסת חוגי, בסיס הקיצוץ כולל את הבסיס של העסקת עובדים על-פי כוח אדם.

כולנו מגבים את הממשלה, וכולנו דורשים שתהיה תכנית טובה שתחסוך בזבוז כסף בממשלה. אם אנחנו רוצים לחסוך כסף בנושא הזה, אני חושב שצריכה להתקבל החלטה על הקפאה, למעט תחומים שיוגדרו בוועדת חריגים.

אמרתי שהבעיה היא שזה גם לא יבוצע.

והקיצוץ בקצבאות יבוצע?

על זה הוא שולט, אבל על כוח אדם הוא לא שולט.

הוא לא שולט על מה שקורה בממשלה?

הוא לא שולט, כי משרדי הממשלה יעסיקו עובדים דרך חברות כוח אדם.

אם מישהו אומר כאן, שאין כלים לבצע כאלה החלטות, זה חמור ביותר.

אני אמרתי את זה.

אורי יוגב, אתם – ואני לא אומר את זה במובן האישי – מטיפים לפוליטיקאים, בדרך כלל לא בפניהם, אלא באמצעות גורמים אחרים. עם כל הכבוד, אתם מביאים כאן תכנית בלי לקבוע יעד, ואתם גם אומרים שאתם לא יכולים לקבוע אותו, כי אתם לא תהיו מסוגלים לבצע אותו בתחום שאתם אחראים על הניהול שלו.

לא אמרנו את זה, היושב-ראש אמר את זה.

אמרו לי שבפעם שעברה התקבלה החלטה ושהיא לא מומשה. תסביר לי למה לא מחליטים בתכנית הזאת על אי קליטת כוח אדם למשך שנה וחצי, למעט בתחומים מסוימים ולמעט החלטות של ועדת חריגים? אני רוצה לדעת כמה כספים יכולים להיחסך.

אני רוצה להגיד על זה כמה מילים ברמה הרחבה. ברמה הרחבה, זה אחד הדברים שקשורים מאד להסכמי עבודה. כשאנחנו החלטנו מה אנחנו ממליצים לעשות, ושוב אני אומר שזה היה ברמה ממש מקצועית, אמרנו שהדבר שהכי נכון יהיה לעשותו בתקופה הזאת יהיה להקפיא שכר באופן מלא. אני יודע שתמיד נכון גם לקצץ במספר העובדים.

זה אגב לא נכון, כי אתה שוחק את כולם, וחלק מהעובדים מגיעים למשכורות שהן מתחת לסף המינימום והם צריכים לקבל השלמת הכנסה.

אנחנו כוועדה יכולים להמליץ למשרד האוצר ולמשרדי הממשלה לעשות זאת.

אני ממליץ שיוחלט למשך שנה וחצי על הקפאת קליטת כוח אדם בשירות הציבורי, למעט בתחומים חיוניים ולמעט החלטות של ועדת חריגים.

עד סוף שנת 2003.

אני חושב שאנחנו יכולים להתאחד מאחורי ההמלצה של חבר-הכנסת ישראל כץ.

זה לא פרקטי, הם לא יבצעו את זה.

הם נותנים לכולם עצות והוראות, אבל במה שהם מנהלים הם לא מקצצים.

אנחנו עוברים להצבעה על מספר פניה לוועדה: 102,9000 עד 131.

אנחנו רוצים לקיים התייעצות סיעתית.

אז נחכה חמש דקות.

לגבי התנאים?

כדי לשמוע את השגותינו כסיעה נכבדה.


חידוש הישיבה בשעה 11:50

אני מבין שההתייעצות הסתיימה ושיש עמדה לסיעת ש"ס.

לתמוך ביושב-ראש הוועדה.

אני שמח מאד, אבל יושב-ראש הוועדה היה שמח אם לא הייתם תומכים בו היום...

אתה רוצה להישאר עם הכיסא, אבל גם בלי הקיצוצים.

הוא צדיק, הוא רוצה שמלאכתו תיעשה בידי אחרים...

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 102,9000 עד 131, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - 7
נגד – 3
פנייה מספר 102,9000 עד 131 אושרה.

אני מבקש שיירשם שלמרות ששרי ש"ס נשבעו היום אמונים, הם עוד פעם לא התייצבו לימין הקואליציה בוועדת הכספים.

הם מתנהגים בדיוק כמו מפלגת העבודה בהצבעת האי אמון אתמול.

צריך להוסיף את ההמלצה של חבר-הכנסת ישראל כץ.

כמו-כן, העלינו את הנושא של הקיצוץ במשרד החינוך. ביקשנו להקטין שם את הקיצוץ, ואני מציע שהממונה על התקציבים יאמר את הדברים לפרוטוקול.

אני אגיד את זה בצורה יותר רחבה, כי האמירה כוונה לאו דווקא למשרד החינוך.

לא, עכשיו אתה מדבר פוליטיקה. אנחנו העלינו רק את עניין משרד החינוך – וגם משרד הדתות.

אני אתייחס גם לזה. אמרתי גם בהתחלה, שבשבוע הבא כשתיגמר החקיקה, דבר שייצור מקורות תקציביים נוספים, נביא את כל המקורות התקציביים האלה ונאמר לאן הם יוקצו. בין היתר, אנחנו מתכוונים להקצות גם סכום למשרד החינוך, לפחות 15 מיליון שקל.

ואני מקווה שגם במשרד הדתות תעשו תיקון.

אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר היום: העברות תקציביות מספר 92, 93. מדובר על תקציב בתי-דין שרעיים ודרוזים. אולי מישהו יכול להגיד לי לאיזה משרד שייכת הפנייה? למשרד המשפטים.

אבל אני רואה שזה לא נעשה בתיאום עם השר לענייני דתות.

החלטת ממשלה 2876 מתאריך 26 בינואר 2001, אמרה שבתי-הדין השרעיים והדרוזים שנמצאים במשרד הדתות, יעברו למשרד המשפטים. בפועל, כרגע זה כבר נמצא במשרד המשפטים, אבל זה לא עודכן בחוברת. בחוברת של שנה הבאה זה כבר לא יופיע בתקציב המשרד לענייני דתות. כרגע, מעבירים את הכסף מהמשרד לענייני דתות למשרד המשפטים. בפועל, כבר כיום בתי-הדין השרעיים והדרוזים מנוהלים על-ידי משרד המשפטים.

מי בעד פנייה מספר 93,92? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
פנייה מספר 93,92 אושרה.

תודה רבה, הפנייה אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 97, שינויים פנימיים במשרד לקליטת העלייה. מדובר על העברת 8 מיליון שקל למדענים עולים.

מדובר על תכנית למדענים עולים, תכנית קמ"ע.

זה לא מספיק 8 מיליון שקל.

לא, החוזה מתחדש כל שלוש שנים, ולא מחדשים אותו לכולם ביחד, אלא אחת לשלוש שנים.

זה כ-10 מיליון שקל פחות.

כמה עולים הגיעו עד חודש יוני השנה?

הגיעו 60% ממה שהגיעו בשנה שעברה.

מ-2000 עד 2001 יש ירידה של 28%.

מי בעד אישור פנייה 97? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
פנייה מספר 97 אושרה.

יש עוד פנייה של משרד הביטחון, פנייה מספר 74.

לא, אני לא דן בזה.

מה לגבי בקשה מספר 17, ההודעה המעוכבת של חבר-הכנסת רז?

אני ביקשתי לדעת מה אומרת בדיוק הבקשה הזאת, ונתנו לי כל מיני תשובות מצחיקות.

אנחנו דנים בפנייה 001 – 17, שעוכבה על-ידי חבר-הכנסת מוסי רז. מדובר על תיאום הפעולות בשטחים, תקצוב השתתפות לצורך תקצוב אחזקת מעברים והעסקת סלקטורים בסכום של 3.5 מיליון שקל.

למה אתם לא מצביעים על זה?

אני הבנתי שהתבקש פירוט לגבי סעיף 1710, תקציב לסיוע הומניטרי.

עוד מעט נגיע לזה.

מדובר על 300,000 שקל לסיוע הומניטרי, כאשר 5,000 שקל - -

הכל זה הומניטרי.

אני לא שאלתי רק לגבי 1710, אלא על הכל.

ב-1720 יש התאמה של הוצאה מותנית בהכנסה בעקבות הקיצוצים. יש תוספת של 12 חודשי עבודה לביצוע עבודות זמניות לחשמלאי בפרויקט. יש רכב ממוגן ליחידת ארכיאולוגיה.

מה לגבי הסכומים הגדולים – 1.69 מיליון שקל למת"ק אזח"ע?

מדובר בתקצוב שכר של סלקטורים ואחזקת מעברים.

ומה לגבי מיליון שקל של משרד האוצר? מלבד זאת, אתה אומר "תקצוב סלקטורים", אבל יש פה ירידה לחצי בשיא כוח אדם.

לא, אלה הסטות של כוח אדם.

ומה לגבי משרד האוצר?

זו השתתפות של משרד האוצר.

זאת תוספת של מיליון שקל, אז איך זאת השתתפות? כשאני משתתף, יורד ממני כסף, לא נוסף לי כסף.

אני לא יודע לתת לך תשובה על זה.

זה הסעיף העיקרי בהעברה, ואתה לא יודע. זה מה ששאלתי, ועל זה לא קיבלתי תשובה.

אפשר להחזיר את זה לרפרנט של הביטחון.

אנחנו נצביע על הפנייה.

למה קיבל משרד האוצר מיליון שקל?

אני תקצוב אחזקת מעברים לא הולך לעכב. מי בעד בקשה 001 – 17? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
בקשה מס' 001 – 17 אושרה.

תודה רבה, הבקשה אושרה.
אנחנו עוברים לפנייה מספר 99 98.

כרגע מבוקשת העברה של שלושה מיליון שקל לתקציב המשרד לאיכות הסביבה על מנת לעשות פעולות של הדברה וטיפול ביתושים.

מי בעד בקשה מספר 99 98? מי נגד?

הצבעה
בעד – כולם
נגד – אין
פנייה מספר 99 98 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 132 133.

מבוקשת העברת 2.8 מיליון שקל ממשרד הפנים מתקציב הפיתוח למשרד התחבורה לשם ביצוע העבודות בכביש גישה לתל רגב, בהתאם להחלטת ממשלה בעניין חלוקה בין המשרדים. משרד הפנים מתבקש להעביר את חלקו למשרד התחבורה, בהתאם להחלטת ממשלה.

איפה זה תל רגב?

זה כביש גישה לבית קברות.

זה בצפון.

מוסי, אני חושב שאתה צריך לשאול את מי הולכים לקבור שם.

בינתיים עוד לא קברו שם אף אחד.

למה צריך כביש גישה לשם פתאום? ממתי אתם מפרסמים כאן הצעות לגישה לבית קברות?

למה מורידים תקציבים מהמגזר הערבי, האם תל רגב זה יישוב ערבי?

תל רגב זה בית קברות אזורי בזבולון.

מאז שאני זוכר את עצמי אפילו כחבר בוועדת הכספים, אני לא זוכר שהיתה אפילו פנייה אחת שבה פירטתם עד כדי כך ואמרתם שמדובר בכביש גישה לבית קברות. אין לי בעיה עם זה, אבל אני מתפלא.

שים לב שהורידו לכולם, ושההורדה היא חצי-חצי.

אבל למה חצי?

החצי של הערבים יותר גדול באופן יחסי לחלקם באוכלוסייה - -

אבל מה הקשר?

כי זה משמש גם את המגזר הזה וגם את המגזר הזה.

קוברים ערבים ויהודים יחד?

תל רגב זה בית עלמין יהודי. בכל אזור חיפה והקריות אין בית קברות.

מי בעד פנייה 132 133? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 132 133 אושרה.

הפנייה אושרו ברוב קולות.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 96 בנוגע למשרד התשתיות הלאומיות.

מדובר במחסור במזומנים שיש לפרויקטים להשבת קולחים ולפרויקטים של פיתוח תשתית המים ביו"ש. אלה התחייבויות שנחתמו בשנה שעברה, ובגלל כל מיני קשיי ביצוע, כמו: בעיות בעבודות ביו"ש, לא הצליחו לנצל את המזומנים בשנה שעברה.

שים לב איך שומרים על הכסף.

אבל לפני חודש העברנו 20 מיליון שקל למשרד התשתיות הלאומיות.

זה תקציב אחר, שלב ג', ואנחנו מדברים עדיין על שלב ב'.

אז בכמה כסף מדובר, אם מדובר על כל תשתיות המים ביו"ש ביחד?

כמה זה תקציב יו"ש?

אני לא יכולה להתייחס לזה, אלא לתקציב המים.

שאלתי את פוגל ואת כל מי שהיה מנכ"ל במשרד האוצר, ואף אחד לא יודע. כנראה, שאלה מספרים שאנחנו לא יודעים לספור...

כי זה משתנה כל יומיים.

אנחנו לא רוצים לחכות עד להעברת העודפים הכוללת של משרד האוצר, כי אלה פרויקטים דחופים. קודם כל, השבת קולחים הם בעיקר מאגרים וצנרות שמעבירים מי ביוב מטוהרים לשטחי השקיה.

ביו"ש?

לא ביו"ש, מדובר על השבת קולחים לשדות חקלאיים. מדובר על 60 מיליון שקל, כאשר צריך לזכור שאי אפשר לבצע את זה בחורף, ואז אנו עלולים לפספס שנה שלמה. מדובר על מאגרים של מי ביוב מטוהרים, שמעבירים אותם לשדות חקלאיים למטרת השקיה, ובתמורה הם מעבירים הקצאות מים שפירים.

האם עכשיו את מדברת על סעיף 1 או 2?

על סעיף 1, 60 מיליון שקל לפרויקט להשבת קולחים. לגבי משק המים ביו"ש, מדובר על 16.5 מיליון שקל התחייבויות שניתנו. בשנה שעברה הם לא הצליחו לבצע את הפרויקט.

מה הן ההתחייבויות האלה?

העתקת קווי מים. אם צה"ל סלל, למשל, כביש עוקף, צריך להעתיק את קו המים. אם יישוב גדל, צריך להרחיב את הקו, כי אין לחץ מים שמספיק לכל היישוב.

אז בעצם התקציב שלהם היה כמעט אפס, ועכשיו הוא עלה ל-38 מיליון שקל.

זה מיועד לפרויקט.

לפיתוח תשתית המים ביו"ש, כי העברנו 20 מיליון שקל לפני חודש.

ה-20 מיליון שקל הועברו לפני חודש לשלב ג' לפרויקטים אחרים.

זה היה שני מיליון שקל, ועכשיו מדובר ב-38 מיליון שקל.

מה אתה רוצה, שר האוצר דואג ליו"ש.

לא מדובר בעלייה "משמעותית", אלא רק פי 19.

זה פרויקט חדש.

אבל אני מזכירה שזה תקציב שכבר אושר בשנה שעברה.

אנחנו נצביע על פנייה מספר 96, מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – 1
פנייה מספר 96 אושרה.

הפנייה אושרה.

אני רוצה לשאול אותך, מה לגבי קריית ספר, ואם היא כלולה בפנייה.

אני באמת לא זוכרת.

אני מבקש שתבדקי את זה.

למה, אין מים בקריית ספר?

יש שם בעיות.

אין שם בעיה, אין שם כבישים עוקפים.

אני רוצה שתבדקי את העניין הזה, ואני רוצה לקבל תשובה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 95, תקצוב פעילות הסיירת הירוקה במשרד התשתיות הלאומיות.

מדובר בפנייה שמיישמת את החלטת הממשלה בדבר ריכוז כל התקציבים הממשלתיים שמיועדים לסיירת הירוקה במשרד התשתיות הלאומיות. מדובר בהתאמת התקציבים לצורך יישום העניין הזה.

האם הסיירת הירוקה צריכה 7 מיליון שקל?

כן, כדי לשמור על השטחים הפתוחים במדינת-ישראל. הגוף שירכז את הנושא מבחינה מנהלית, לפחות בטווח הקרוב, יהיה רשות הטבע והגנים.

מי בעד פנייה מספר 95? מי נגד?


הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה לוועדה מספר 95 אושרה.

פנייה מספר 95 אושרה.

האם הגיע רפרנט להסביר לנו את פנייה מספר 134? מכיוון שלא הגיע רפרנט של משרד התחבורה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30