פרוטוקולים/כספים/5113
35
ועדת הכספים
12.03.2002
פרוטוקולים/כספים/5113
ירושלים, י"ט בסיון, תשס"ב
30 במאי, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח באדר התשס"ב (12 במרץ 2002), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 12/03/2002
חוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002
פרוטוקול
1. תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)
(תיקון), התשס"ב-2002.
2. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – חיסיון פיצוי), התשס"א-2002.
חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
קולט אביטל
זאב בוים
אברהם הירשזון
אבשלום וילן
עופר חוגי
איתן כבל
ישראל כץ
סופה לנדבר
רחמים מלול
יהודית נאות
יוסף פריצקי
מוסי רז
ויצמן שירי
אגף המכס ומע"מ:
איתן רוב - מנהל
עמי סגל - סמנכ"ל
איריס וינברגר - יועצת משפטית
עידית לב-זרחיה - דוברת
יוסי שטיינמיץ - ממונה רכב ארצי
ראובן אבן - מנכ"ל
צביקה זימרמן
משה שקל
זאב פרידמן - המועצה הישראלית לצרכנות
רפי שחוח
שמואל השמשוני
אביגדור דורות, עו"ד
סרג'יו גולדי חיימוביץ
גבי דאוז
גיא דורון - עוזר פרלמנטרי
שי סומך - משרד המשפטים
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום – תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)(תיקון), התשס"ב-2002. מר איתן רוב, מנהל המכס, אני מבקש שתסביר את התקנות.
בסעיף 3(3)(ג) במקום מה שנאמר בסוף "הוראות תקנת משנה (א)(3)", צריך לכתוב "הוראות תקנת משנה (א)(2)".
התקנות שאנחנו מדברים בהן באות לתקן סיטואציה של הסדרת הייבוא האישי של רכבים. כפי שידוע, עד שנת 2000 היו תקנות קודמות לערך רכב בייבוא אישי, שלפי התקנות האלה המחיר הרלוונטי לקביעת שווי שיעור המיסוי היה מחיר היבואן הבלעדי, בתוספת של 15 עד 21% תלוי בארץ המוצא.
בעקבות דיון שהיה בוועדת הכספים בספטמבר 2000, דיון שהיה לגבי סוגיית הסכמי גת???? והפתיחה לתחרות, פנתה אלינו ועדת הכספים וביקשה שאנחנו נקבע שערך הטובין לצורכי יבוא של רכב אישי, תוכר בו החשבונית כפי שזה קיים בכל המוצרים. למה? עד אותה תקופה לא הוכרה החשבונית בייבוא של רכב, מכיוון שכאשר יש מיסוי גבוה, יש אינסנטיב יותר גבוה לעשות פעולות על מנת להקטין את שיעורי המיסוי ולכן המדינה לא הכירה בחשבונית. מאותה תקופה, בעקבות הסכמי גת????, אנחנו חייבים לעשות את זה. כמו כן, בעקבות חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית של האגף, הובהר לנו שלא ניתן להשתמש במחירי היבואן הבלעדי כרפרנס לטובת המיסוי.
כתוצאה משני הדברים האלה נעשתה עבודה בתוך האגף ובחודש ינואר 2001 הובאו תקנות לאישור הוועדה, כאשר באופן עקרוני התקנות לוקחות בחשבון ובפעם הראשונה מביאות למצב שהחשבונית מוכרת, אבל בגלל האינסנטיב הגבוה שיש להשתמט מנושא של תשלום מס או להקטין אותו, קבעו התקנות – בעקבות המלצה של משרד האוצר – שבמידה וקיימת סטייה של עד 5% ממחיר החשבונית, אזי מכירים בחשבונית כמחיר קובע לעיסקה. במידה שקיימת סטייה יותר גבוהה, אזי המחיר הקובע הוא מחיר המחירון הרשמי של היצרן בחו"ל.
כן, כי זה אסור בעקבות הדברים שתיארתי קודם: א. בעקבות חוות הדעת המשפטית שלא לחשוף את המחירים של היבואנים הבלעדיים. ב. בגלל הפנייה של ועדת הכספים והסכמי גת??? להכיר בחשבונית כחלק מהעיסקה.
אנחנו יודעים שהאינטרס של מי שקונה הוא לשלם מס נמוך יותר. אחת התופעות שאנחנו מתמודדים איתה בסיטואציות כאלה שיש מיסוי גבוה, ובתחום הרכב קיים המיסוי הכי גבוה, היא של פיצול חשבוניות או קביעת מחיר נמוך יותר בחשבונית, על מנת להקטין את חבות המס. מי שנהנה מזה זה כמובן המשתמש ונפגעת מזה המדינה.
בינואר 2001 תוכננו תקנות חדשות, בהתאם למה שתיארתי, שהכירו בסטיה של עד 5% מהחשבונית. לאחר שהופעלו התקנות האלה הועלו נגדן מספר טיעונים. הוגשו עתירות לבג"ץ שבהן נטען כי חוסל הייבוא האישי לארץ. במקביל, התוכנית "כלבוטק" ערכה תחקיר ותמכה בטענות הללו. נטען ששינוי השיטה הביא לעליה מאוד משמעותית בערך הרכב לצורכי מס ולביטול הכדאיות של ייבוא אישי לארץ. זה עלה גם בבג"ץ ועלה גם בכתבת התחקיר של התוכנית "כלבוטק".
עדיין לא. עוד נטען שהמטרה, שהיתה בעצם הוזלת הייבוא האישי, לא הושגה ובפועל הושגה מטרה הפוכה שבעצם מהווה התייקרות הייבוא האישי.
לאחר הטענות הללו שתיארתי, אני רוצה להביא בפניכם עובדות ומספרים, על מנת שננתח את השוק ולראות מה קרה בעצם בשנת 2001 בתחום הייבוא האישי. בשנת 2000 יובאו לארץ בייבוא אישי 1,200 רכבים. בשנת 2001 יובאו לארץ 1020 רכבים. דהיינו, בשנת 2001 היתה ירידה של כ-17% בייבוא רכב אישי, כאשר אם נשווה מה קרה באותה תקופה מקבילה לסך הכל הייבוא המסחרי, אזי גם סך הכל הייבוא המסחרי באותה תקופה ירד ב-10%. דהיינו, הטענה שנטענה שחוסל הייבוא האישי אינה נכונה והעובדות שונות.
הייבוא האישי ירד ב-17% והייבוא המסחרי ירד ב-10%. זה אומר בוודאות שלא חוסל הייבוא האישי. סך הכל הייבוא האישי מתוך סך הכל ייבוא המכוניות לארץ מהווה פחות מאחוז. כלומר, אם מייבאים לארץ בערך 150 אלף רכבים, סך הייבוא האישי הוא בערך 1,000 רכבים.
אנחנו חייבים לדעת שבתחום של ייבוא אישי לרכב – ופה אנחנו חייבים להיות אמיתיים – רק 50% של הרכבים, ואולי אפילו פחות מזה, זה ייבוא אישי בונה פידה שנעשה על ידי אנשים פרטיים לטובת רכישה והצטיידות ברכב אישי. כל השאר זה ייבוא מסחרי על ידי סוחרים שעוסקים בייבוא אישי ולכן מה שמעניין אותנו זה לראות ולנתח בדיוק מה קורה עם אותם אנשים בונה פידה, ואנחנו יודעים לזהות בוודאות מי הם אותם סוחרים ומי הם אותם אנשים שמייבאים בונה פידה.
קיימת כדאיות לייבא רכבים באופן אישי רק לרכבים מסוימים. כדי להבין את זה צריך להבין את מבנה השוק. היבואנים המסחריים מקבלים מחירים מאוד טובים מהיצרנים. יש לזה כמה סיבות: כשנקבע מחיר בשוק זה לוקח בחשבון אם יש חשש שהשוק הזה מהווה טרנזיט למכוניות אחרות. מבחינת ניתוח השוק, השוק הישראלי מהווה יעד סופי. דבר שני, בגלל התחרות המאוד גדולה שבין היבואנים השונים. דבר שלישי, בגלל ששיעור המיסוי מאוד גבוה, היבואנים הישראלים משיגים מחירים מאוד נמוכים.
לכן, כשבאים לנתח צריך לבדוק טוב טוב, כי לא בכל תחום ולא בכל רכב קיימת כדאיות. היום, רק ברכבי יוקרה, ובחלקם זה תלוי בשנת מודל וזה תלוי באבזור, רק בחלקם יש כדאיות להביא רכב בייבוא אישי.
אנחנו צריכים לקבוע כללים, כאשר אי אפשר לכסות את מאה אחוז המקרים, בגלל השונות המאוד גבוהה בסוג הרכבים ובנושא האבזור. כדי לסבר את האוזן, שינוי באבזור, אפילו מינימלי, יכול להקפיץ ולגרום לשונות מאוד גדולה בהיקף המיסוי על הרכב.
חלק גדול מהייבוא האישי נעשה באמצעות סוחרים, בניגוד לחוק. בניתוח שאני רוצה לעשות, אני מתעלם מהתופעה הזאת שנקראת "סוחרים", כי בקטע של הייבוא האישי מעניינים אותם אנשים פרטיים שמייבאים בונה פידה. אני אומר שוב, אנחנו יודעים לזהות את זה בצורה ודאית.
כשבועיים-שלושה לאחר כניסתי לתפקיד עלה הנושא הזה והיו את העתירות לבג"ץ. לפיכך הקמתי צוות של מומחים מולטי-דיסציפלינריים, לא רק בתחום הכלכלה, אלא גם מתחום המכס, גם יועצים משפטיים ומכל התחומים. הנחיתי את הוועדה לבדוק שלושה דברים עיקריים: 1. לבדוק אם כתוצאה מהתקנות התייקר ייבוא הרכב לאותה אוכלוסיה, שאני קורא לה אנשים פרטיים בונה פידה. 2. לגרום לכך שהשיטה שאנחנו נעבוד בה תהיה שיטה אחידה ושקופה. כי התופעה שנתקלתי בה, וניסיתי את זה בעצמי, שאפשר היה לקבל מחירים שונים בין בתי המכס ובחלק מהמקרים אפילו בתוך בתי המכס היו מחירים שונים, כי לא היתה שיטה אחידה ושקופה.
לא יכול אזרח, גם היום, לפני יישום השיטה החדשה שאני רוצה להציע, להרים טלפון או להיכנס לאתר אינטרנט ולבדוק נתון של רכב שהוא רוצה להביא ולעשות בעצמו את החישוב ולדעת בדיוק כמה יעלה לו. צריך להיות כזה דבר, כי לא ייתכן מצב שבבתי מכס שונים יקבלו תוצאות שונות.
בנוסף לזה, מעבר לשקיפות ולאחידות ולבדוק מה קרה עם אותם אנשים פרטיים בונה פידה, ביקשתי לוודא שלא יקרה מצב שנגדיל את נטל המס, דהיינו, שלא יהיה מצב שאני מגדיל את הכנסות המדינה כתוצאה משינוי שיטה.
הוועדה שהקמתי הגישה לי המלצות ראשוניות לפני כחמישה שבועות. לא קיבלתי מייד את ההמלצות ולכן קיימתי שורה של דיונים. שלחתי אותם שוב לבצע שורה של בדיקות ונתונים. כתוצאה מהבדיקות הללו וניתוח מאוד פרטני הגענו למסקנות. כידוע לכם, אגף המכס והמע"מ בנוי בין היתר גם על מערך מודיעין וחקירות וכתוצאה מהכניסה שלנו לתחום הזה יש לנו מידע הרבה יותר מדויק מה קיים בשוק הזה ואיזה תופעות לרעת האזרח נגרמות כתוצאה מייבוא אישי של סוחרים. זה דבר שצריך להטריד כל אחד מהיושבים פה.
ליצור מערך ממוחשב שיביא למכסימום את עיקרון השקיפות והאחידות. עשינו דיפרנציאציה לגבי שלושה סוגי רכבים: רכב חדש עם אפס קילומטר, רכב חדש משנת ייצור קודמת, דהיינו עם אפס קילומטר, אבל עברו כמה חודשים והוא לא נמכר, וכן רכב משומש. אנחנו נותנים טיפול שונה לשלושת סוגי הרכבים.
לגבי רכב חדש – במקום סטייה של 5%, אנחנו מציעים להעמיד את זה על סטייה של 10% מהחשבונית שתוכר. זאת משום שבבדיקה שעשינו על מדגם של כמה מאות רכבים של אנשים פרטיים בונה פידה, הסתבר לנו שבערך 50% מאותה אוכלוסיה שייבאה בתמימות, כתוצאה משינוי התקנות, הרכב שהם ייבאו התייקר. זה נראה לי לא סביר ולכן ביקשתי לשנות ולראות מה היה ממוצע הסטייה בחשבוניות שהביאו אותם אנשים פרטיים. הסתבר שממוצע הסטייה היה כ-7%. לא הסתפקתי ב-7% ואמרתי שייתכן שיש דגמים שונים וייתכן שעל אותו דגם יש דיפרנציאציה בין מדינות שונות ולכן הלכתי יותר רחוק והחלטתי לאשר סטייה גדולה.
סך הכל הסטייה היתה 7% ממחיר החשבונית. בדקנו לגבי רכבים שיובאו בשנת 2001 מה היה המחיר בפועל שעל החשבונית ובדקנו מה היתה הסטייה לעומת מחיר היצרן. ממוצע הסטייה היה של 7%.
למרות שהיתה סטייה של 7%, אישרתי סטייה של 10%, על מנת לקחת מקדם למקרה שיש טולרנטיות בין מדינות.
אם בדקתם וראיתם שסתם לקחתם מאנשים 7% עלות מכס מעבר למה שהיה צריך, למה לא להחזיר להם את זה? לא רק שלא נתת להם 7% במקום 5%, אלא החזרת אותם לאפס.
זה לא המקרה היחיד שהכניסו שיטה מסוימת וכתוצאה מהשיטה היו כאלה שנפגעו. האם לכל אלה שנפגעו אתה מחזיר רטרואקטיבית?
היו תקדימים כאלה, כמו בביטוח הלאומי למשל. במקרה הזה אתה קנסת את זה שייבא מתוך זה שלא האמנת לו.
היו תקנות מסוימות ונהגנו לפיהם.
בתקנות החדשות אנחנו מציעים שברכב חדש אנחנו נכיר בסטייה של עד 10% מהחשבונית. אבל אם היתה סטייה של יותר מ-10%, אנחנו נכיר בסטייה של עד 10% והאדם ישלם רק על האחוזים הנוספים.
ביחס למחיר מחירון שיקבע מנהל המכס. כאשר אנחנו קובעים מחיר מחירון אנחנו בודקים מחירי יצרן שמפורסמים באופן רשמי באירופה. מנהל המכס יבדוק את המחירים האלה מעת לעת ויאשר את המחירון הרשמי הזה.
אתם בעצם עושים את זה לא רק למקרה ספציפי, אלא יהיה לכם מחירון מסודר, כי אחרת יגידו לכם שאתם עושים את זה במיוחד לאדם מסוים. אם אתה מדבר על שקיפות, אזי יש מחירון קבוע.
הפער הגדול יהיה במה שהם לא מפרסמים. כלומר הפער בין המחיר שהיבואן מייבא לבין המחירון הרשמי.
אם אתה קונה סחורה, אתה רוצה שכל אחד יידע את המחיר שלה?
לגבי רכבים משומשים, גם פה החשבונית תוכר במידה והפער בינה לבין המחירון בניכוי פחת יהיה עד 10%. גם כאן, אם תהיה סטייה מעבר ל-10%, נכיר בכל מקרה ב-10%.
מאוד מטריד אותי שאי אפשר לדעת כמה באמת שילם היבואן. יבואן לא משלם את מלוא מחיר המחירון, אלא משלם ברוב המקרים פחות 30%. המכס נצמד למחיר מחירון, אבל יש מחיר לא רשמי. יש מחירון ויש מחיר.
לגבי רכבים חדשים הפער יהיה עד 10% סטייה ממחיר החשבונית, כאשר אם יש סטייה מעבר לכך אנחנו נכיר בכל מקרה ב-10%, בניגוד ל-5% בעבר. במידה שיש רכב חדש משנת ייצור קודמת, אנחנו מכירים בסטייה של עד 15%, בניגוד ל-5% בעבר. אם יש סטייה מעבר ל-15%, אנחנו בכל מקרה נכיר ב-15%. במידה שיש רכב משומש, אנחנו נכיר בסטייה של עד 10% ואם יש סטייה מעבר ל-10%, בכל מקרה נכיר ב-10%, כמובן שבניכוי פחת.
בתקנות האלה אנחנו מדברים על הקמת מערך ממוחשב ייעודי לרכב לחישוב המסים. אנחנו מדברים על שקיפות ואחידות. אנחנו מדברים על כך שהחשבונית תוכר בצורה יותר ליברלית ממה שהיה בעבר. אנחנו מדברים פה על מידתיות. זה אומנם לא יכסה את מאה אחוז המקרים, בגלל השונות המאוד רבה שקיימת בשוק הרכב.
מדוע שלא תקבע פר מכונית את המכס שיש לשלם עליה במידה שהיא חדשה או אם היא בת שנה, ותשאיר למי שמייבא לעשות מה שהוא רוצה?
הרי במחירון האירופאי יהיה עדכון פעם בחודש. מדוע שלא תקבעו באופן אוטומטי שלגבי דגם מסוים המכס יהיה מחיר המחירון בחו"ל פחות 10% שאתם מאפשרים לו בלאו הכי? למה לגרום לאדם להתאמץ להביא חשבונית שהיא פחות 10% מהמחיר שהוא קונה? מי יודע איך הם מגיעים לזה ומי יודע כמה אנשים פרטיים, במסווה של יבוא אישי, עושים את הדבר הזה. אם כבר הקמת מערכת ויש מעורבות ממשלתית כל כך עמוקה בנושא הזה, תעשה את זה אוטומטי. צריך שזה יהיה אוטומטי, כלומר לקבוע שהמחירון פחות 10% זה הבסיס.
יש מחירון לאביזרים. לפי הסכמי גת??? ערך טובין נקבע לפי ערך החשבונית. אתם פניתם אלינו וביקשתם ליישם את הסכמי גת???
אבל זה לא חוקי ואת זה אנחנו רוצים למנוע. אתה צריך למנוע את זה מהסוחרים. אני צריך לטפל רק בבונה פידה.
אני פניתי אל יושב ראש הוועדה, מייד לאחר התחקיר, לקיים דיון על הנושא הזה. בעצם רציתי להוכיח דבר אחד ואני חושב שמנהל המכס הוכיח אותו בעצמו. יכול להיות שהיתה הגזמה ומישהו אמר בבג"ץ שהייבוא האישי חוסל. יכול להיות שהייבוא האישי לא חוסל, אבל נפגע פגיעה קשה מאוד.
זה 8.5% לפי הנתונים שאתם פרסמתם. נניח שבאמת אלה הנתונים, יש כאן פגיעה משמעותית בייבוא האישי. אתה יודע כמוני שחלק גדול מהייבוא האישי הוא במידה מסוימת קשיח, כלומר ייבוא של דיפלומטים, עולים וכד', כך שאם יש לך 50% ייבוא קשיח והיתה לך ירידה של 17% מה-50% הנותרים, זה אומר שזו ירידה של 34% ולא 17%.
אתה גם יודע בדיוק כמוני שבשנת 2002 המגמה הזאת העמיקה עוד יותר, כך לפחות בחודשיים וחצי שחלפו. אני חושב שהוכח שכתוצאה ממה שקרה כאן, הייבוא האישי נפגע ועובדה שהבאת תקנות אחרות.
אני חושב שגם את התקנות האלה צריך לדחות מכל וכל, כי הן עדיין פוגעות בייבוא האישי מול המצב שהיה קודם, שלא היה אידיאלי. היה צריך לתקן את המצב הקודם, אבל לא לקלקל אותו. לא כל שינוי הוא לטובה, והשינוי הזה שאתה מציע לעשות היום הוא אולי טיפה פחות גרוע ממה שהיה קודם, אבל הוא עדיין פחות טוב מהבסיס שעליו אנחנו מדברים.
אני חושב שההתבססות על מחיר היבואן הבלעדי היא התבססות נכונה. מנהל המכס בעצמו אמר שיש כל מיני הנחות בגלל כל מיני סיבות, ולכן זו ההתבססות הכי נכונה להתבסס עליה.
גם במחיר המחירון שאתה קובע אני רואה כמה דברים לא הגיוניים: 1. אתה אומר שרכב שיוצר בארצות אחרות, כלומר, לא ארצות הברית, קנדה וארצות אירופה, כלומר קוריאה או יפן, אתה תקבע לפי המחירון באירופה. מה ההיגיון לזה?
2. הנושא של הפחת – זה נכון שבארץ אחרי שנתיים פחת זה 30%, אבל אתה יודע כמוני שבארצות הברית ובאירופה, רכב אחרי שנתיים לא שווה הרבה ויש לפחות פחת של 40-50%. לכן אתה לא יכול לקחת את אותו בסיס שיש לך כאן בארץ, כי אנשים כאן מחזיקים רכב שבע-שמונה שנים, וליישם אותו גם על ייבוא רכב בן שנתיים ממדינות אחרות, ששם יש עליו פחת הרבה יותר גדול.
3. אני בכלל לא מבין מה הטענה הזאת לגבי חשיפת המחירים שבו רוכש היבואן המסחרי את כלי הרכב אותם הוא מייבא, שזה מהווה פגיעה לא סבירה בעיקרון סודיות המידע. יש פה מישהו ששמע בחיים שלו על עיקרון סודיות המידע? להיפך, הכנסת חוקקה את חוק חופש המידע.
אין דבר כזה עיקרון סודיות המידע. זה לא עיקרון תקף. אם אתה רוצה לשמור על המידע שלך, תשמור, אבל זכותי כממשלה, זכותך כמכס להעריך את המחיר האמיתי.
זכותך כמנהל המכס להעריך את זה וזה בטח לא פוגע פגיעה לא סבירה בעיקרון סודיות המידע.
אני חושב שמה שהמכס מציע זה המשך הפגיעה בייבוא האישי, המשך הפגיעה בצרכן. אם יש מעשים בלתי חוקיים, צריך להתמודד איתם. בכל חוק יש מי שמפר את החוק. בכל חוק צריך לסגור את הפרצות. בכל חוק צריך להעמיד לדין את מי שמפר אותו. אני לא נגד זה. דרך אגב, לגבי הנושא של החשבוניות אני מבין את מנהל המכס, אבל לא מצדיק אותו במאת האחוזים, כי גם בארץ כשמס הכנסה לוקח מס מאנשים, הוא יודע טוב מאוד שיש הרבה בעלי מקצוע שמרמים, שעושים עבודות בלי חשבונית, אבל הוא לא אומר שהוא לא יכיר בחשבונית. כאן מנהל המכס אומר שהוא לא יכיר בחשבונית ואני רואה בזה בעיה.
אני חושב שצריך לקחת את המחיר של היבואן הבלעדי ולהכיר בחשבוניות ממחיר מסוים ומעלה. אני לא קובע בדיוק איזה אחוז זה צריך להיות, אחרת אני אציע שהכנסת תתערב ותתקן את סעיף 134 לפקודת המכס, כך ששר האוצר יקבע את הערך לפי היבואן הבלעדי ובזה יבוא סוף לכל הסאגה הזאת.
בתחקיר של "כלבוטק" יש כעשר דוגמאות שעל פיהן המכס כמעט הוכפל. האם אתה מסכים שהדוגמאות הללו נכונות ואמיתיות? האם אתה מאשר שהמקרים הללו היו?
אתה יכול לדעת, משום שהתגובה שלך בסוף התחקיר אומרת שאומנם אתה מודה שהיו ליקויים והיו טעויות.
האם אתה סבור שעל פי ההצעה החדשה, בה אתה כותב שבחשבוניות הרכישה לא יהיה פער של לא יותר מ-10% ברכב חדש וכו', השינוי הזה פותר את הבעיה?
השינוי הזה פותר בצורה משמעותית לאנשים הפרטיים בונה פידה. זה לא פותר לסוחרים. לפי ההתנסות שלנו בשנת 2001, שזה פותר ל-75% מהבעיות לגבי אנשים הפרטיים בונה פידה. יש פה מידתיות וסבירות. זה לא פותר את הכל, כי אי אפשר להגיע לפתרון כולל ומושלם בתחום הזה. לצערי, במקרים שהיו בתחקיר של "כלבוטק" לא הצלחתי לקבל את סוג הרכב והתוספות שבו, כי זה מאוד משנה את התמונה.
לפני התיקון שילם זה שייבא את הרכב 28 אלף שקלים ואחרי התיקון הוא הגיע ל-55 אלף שקל. זה הגיוני? אתם מכחישים את הדוגמא הזאת?
חבר הכנסת מוסי רז, אם לפי התקנות החדשות כ-80 עד 90% נפתרים במלואם, איפה הפגיעה? לך יש אמירה שכאילו הייבוא האישי נפגע ואתה מסרב לקבל עובדות שמצביעות את ההיפך.
אני מסתמך על הנתונים שהובאו פה. מר רוב הביא נתון על ירידה של 17% בייבוא האישי. הזכרתי שחצי מהייבוא קשיח ואם יש ירידה של 17% הירידה האמיתית למי שבאמת שוקל אם לייבא ייבוא אישי או לא היא ירידה כפולה.
17% זה כמותי ולא כספי. 17% בהשוואה לכ-10% ירידה בייבוא בכלל, היא לא ירידה משמעותית, משום שיש במשק מיתון ויש ירידה ברכישת רכב יוקרתי. אני מסכים איתך שיש ייבוא של דיפלומטים, אבל אנחנו מסתכלים על הסך הכל.
אם כך, למה אחד ישלם את המיסוי לפי מחיר היצרן ובייבוא האישי משלמים לפי מחיר הספק באירופה?
על פי התקנות החדשות כ-80 עד 90% מהחשבוניות של הגורמים הפרטיים מוכרים במלואם. לכן אני מתקשה להבין איפה הפגיעה הכספית הגדולה בייבוא. אין ויכוח שהיקף הייבוא האישי ירד ב-17%.
בקוריאה אין לצרכן הדיוט רכב עם תקינה אירופאית. לכן אם מייבאים משם רכב, אחד משניים: אפשר לייבא רכב עם תקינה אירופית, כלומר כזה שמיועד לאירופה ואז אנחנו מתבססים על המחירון האירופאי, מכיוון שהתקינה בדרך כלל גם מייקרת את הרכב.
המכוניות הללו מגיעות ישירות ארצה לא דרך אירופה. מדוע לא יכול אדם להביא בייבוא אישי 20 מכוניות ל-20 אנשים - - -
אותו אחד עושה את הכל בשמם. גם ביבוא אישי ממש מישהו צריך לטפל בזה. אני מבקש שתסבירו לי למה לגבי מכונית שנמכרת באירופה בעשרת אלפים דולר, כאשר אותה מכונית אצל היצרן במזרח הרחוק עולה חמשת אלפים דולר, אני צריך לשלם מס לפי עשרת אלפים דולר ולא לפי חמשת אלפים דולר.
השאלה למה הפער ואיזה תוספות יש ברכב. אתה מדבר על תקינה ואלה לא כללי מקור. תקינה אירופאית שונה מתקינה שמיועדת לשוק המקומי בקוריאה או ביפן. אי לכך זה לא אותו ליין ייצור. סובארו או טויוטה ואחרים שמייצרים במזרח הרחוק מחזיקים כמה ליינים. אנחנו נסמכים על התקינה האירופאית ולכן כל רכב שמיועד ומגיע לאירופה אנחנו מקבלים אותו ככזה ראה וקדש. הרכב שאינו בתקינה אירופאית הוא לצורך העניין במחיר של 5,000 דולר והרכב עם התקינה האירופאית הוא במחיר של 10,000 דולר.
אם מייבאים מיפן רכב עם תקינה אירופאית ומשלמים עבורה שם 5,000 דולר, מדוע צריך לשלם עליה מסים כאילו היא נקנתה באירופה ב-10,000 דולר?
נניח שהיבואן קונה ב-5,000 והאדם הבודד קונה – לא משנה איפה – ב-10,000, לפי מה אתה רוצה לגבות את המס? אתה רוצה שנגבה מס לפי היבואן או לפי המחיר ששילם האדם הפרטי?
אני מנהל חברת "קמור" בע"מ, החברה שמייבאת את ב.מ.וו. לארץ. התחושה שלנו שקיימת פה אפליה חמורה מאוד, אבל הפוכה מזו שאתם רואים. ראשית אני רוצה לציין מספר עובדות: מנהל המכס מציין, וזה נכון, שהייבוא המסחרי ירד ב-10% והייבוא האישי ירד ב-17%. הייבוא האישי ברובו המכריע מורכב ממכוניות פאר, כאשר בנישה של המכוניות המפוארות הייבוא המסחרי ירד ביותר מ-10%. כלומר, אם מר רוב טוען לירידה של 17% בייבוא האישי, למעשה הירידה הרבה יותר קטנה. לכן הצעקות והטענות על כך שהורסים את הייבוא האישי הן חסרות כל בסיס.
בהצעה שמונחת לפנינו מדובר על ירידה של 10% ממחיר המחירון בחו"ל, כאשר נמצא במדידות של המכס שאותם יבואנים - שאני קורא להם נקיי כפיים, שהם לא סוחרים ומביאים בניגוד לחוק ייבוא מסחרי במסווה של ייבוא אישי, אלא אנשים שהביאו באמת לשימושם הפרטי – נפגעו ב-6.8%. מדוע אם כן לתת להם 10%? אני חושב שבמכס לא רואים את התמונה הנכונה. אני ביליתי חודש אצל היצרן במאבקים קשים מאוד ורק לאחר שהתחייבנו להכפיל ייבוא דגם מסוים, קיבלנו הנחה נוספת של 2%.
האם את 2% האלה שקיבלתי הנחה לאחר שהתחייבתי להכפיל את המכירות צריך להיות בסיס להפחתת המחיר לייבוא האישי?
השאלה השנייה שלי היא: איך יעלה על הדעת בארץ מתוקנת שסודות מסחריים שלי שנמצאים בידי המכס לצורך עבודה, יעמדו פרוצים לכל אדם ולכל גוף מסחרי? איך ייתכן שהמכס יגלה את הסודות המסחריים שלי? זה לא יעמוד במבחן של שום בית משפט.
אז תלך לבג"ץ. מאז שאני בכנסת יש לי מנהג קבוע שברגע שאומרים לי שזה לא יעמוד במבחן של בית משפט, אני אומר בואו וננסה. אנחנו נצביע נגד והוא ילך לבית משפט.
בעבר המכס התייחס למחיר היבואן כבסיס לחישוב המס. כל אדם שהביא רכב אמרו לו: נכון שהרכב עלה לך 10,000 מארק, אבל הואיל שליבואן המקומי זה עולה 20,000 מארק, אנחנו מחשבים את המס לפי 20,000 מארק. כך המכס גילה לכל אדם מהו המחיר שאני קונה את המכונית לאחר שהתחייבתי ליצרן לייבא X מאות או אלפים מכוניות כדי לעמוד בזה, לאחר שהשקעתי עשרות מיליוני דולרים בתשתית שירות וכו', לאחר שאני מחויב לתת אחריות, כולל לאותם רכבים שמגיעים בייבוא אישי. אני חייב לתת להם את השירות ואני מחזיק מתקני שירות מאוד יקרים לצורך הזה. לכן אני מקבל הנחה.
בחומר של הרשות להגנת הצרכן שהונח על שולחן הוועדה ראיתי שכתוב, והם קובעים את זה כעובדה, שאין תחרות תקינה בין היבואנים. אנחנו יושבים בארץ קטנה בה נמכרים כל הדגמים שיש בעולם, שרובם זהים אחד לשני. ההבדלים בין דגם לדגם הם כמעט אפסיים וכל התחרות היא תחרות על מחיר. היבואנים מורידים את המחירים ומנסים בכל שיטה – אשראי וכו' – כדי למשוך את הקונים אליהם. משיחות בהנהלה שלי אני שומע שישראל נחשבת כארץ בעלת התחרות האגרסיבית והקשה ביותר בעולם. ידוע לי משיחות בעולם שאין מקרים של תחרות כל כך אגרסיבית וכל כך דומיננטית כמו בישראל. פה קיימת תחרות קשה מאוד בין יבואנים ולפתח את כל הבסיס הזה על סמך האמירה של "אין תחרות" ולכן צריך לשמור על הזכויות, זה דבר לא נכון. המחירים שישראל מקבלת הם המחירים הזולים ביותר בעולם.
כן. מזה אנחנו מתכוונים להוריד את המסים הפנים-מדינתיים, וזה יהיה מחיר הבסיס שעליו אני מרשה ממנו סטייה של 10 או 15%.
ואני טוען שאם תסתובב באירופה עם כסף מזומן ותנסה לרכוש בהנחה גדולה יותר משלושה או ארבעה אחוז, לא תיענה בשום מקום.
דבר נוסף שקשור לבטיחות. אני חושב שיוכלו לאשר – לפחות הגופים הממשלתיים שעוסקים בזה – שאחוז ניכר מהמכוניות שמיובאות לארץ במסגרת ייבוא כאילו אישי, מיובאות כאשר הקילומטרז' שלהן שונה, כאשר המקור שלהן - - -
זה לא שייך לדיון. ברגע שאתה לא מערער שאי אפשר לייבא מכוניות כאלה, זה לא שייך לדיון הזה. הרי אתה מסכים שאתה לא רוצה להגביל ייבוא אישי של רכב.
אני לא רוצה להגביל, אני רק רוצה שיהיה אותו פיקוח שקיים עליי גם על זה שמייבא באופן פרטי.
יש לי ערעור, כי אני משלם על כל האביזרים שמייקרים את מחיר האוטו, והטענה שלי שמרבית היבואנים הפרטיים לא משלמים כך.
במכוניות שאתה מייבא המכס לוקח את המס בהתאם למחיר שהוא יודע שאתה מייבא. לגבי מי שמייבא באופן אישי אין לך ערעור, אלא עם אלה שבמסווה של ייבוא אישי בעצם עושים ייבוא מסחרי.
זו בעיה שגם חבר הכנסת רז וגם אני לא רוצים לתת פרס למי שעובר על החוק. השאלה היא מה אתה מציע שייעשה לגבי הפלח הזה, שאף אחד לא רוצה להגן עליו? אנחנו רוצים להגן או על מי שמייבא באמת בעצמו ומנסה להוציא את מכסימום המחיר ומירב הגמישות שהוא מקבל או על חברות שעושות את זה כחוק ובצורה מסודרת. מה ההצעה שאתה מציע לנו, חברי הכנסת, בהזמנות הזאת לעשות או לגזור או להחמיר כלפי אלה שמייבאים באופן מסחרי במסווה של ייבוא אישי? יכול להיות גם שהם משתמשים בכל מיני טריקים, כי הם אנשים מקצועיים.
המכס יודע כשהוא רואה רשומונים שמחליפים שמות. המכס יכול לראות שאם ברשומון אחד מגיעים שמונה או עשר מכוניות, הרי לא יכול להיות שזה מגיע לשימוש אישי של אדם פרטי. המכס מכיר את המקרים האלה ולדעתי המכס לא אוכף נגדם את החוק.
ייצגתי שני אנשים בבג"ץ – יגאל לוי שהביא רכב באופן אישי וגברת בשם תמר מחלף.
אני רוצה להתייחס גם לכמה דברים שנאמרו פה וגם להביא בפניכם עובדות. שני הנספחים האחרונים למסמך שחילקתי לכם כוללים טבלה שמשווה בין המיסוי שמיובא על ידי היבואן הרשמי לבין המיסוי על רכב שמיובא בייבוא אישי. עשינו שתי טבלאות – טבלה אחת לגבי רכב מרצדס והטבלה השנייה לגבי רכב סיטרואן. מהטבלאות האלה רואים את ההבדלים במיסוי בין המס שמשלם היבואן הבלעדי לבין המס שישולם לפי מחיר הצרכן בחו"ל. כפי שאתם יכולים לראות, ההבדלים הם הבדלים אסטרונומיים. אנחנו מדברים על הבדלים בין 66 אלף ל-115 אלף מס.
ההבדלים האלה נובעים – ואמר את זה גם מנהל המכס – מכך שהיצרנים באירופה קובעים את המחיר ליבואן המסחרי בין השאר בהתחשב במיסוי שקיים במדינה המייבאת. לכן, בישראל בה המיסוי מאוד גבוה, המחירים ליבואנים הבלעדיים הם מאוד מאוד נמוכים. ברגע שהתקנות האלה קובעות כרפרנס את המחיר לצרכן בחו"ל, המחיר הזה הוא מחיר שאין בו התחשבות במיסוי. המחיר הזה גבוה כמעט ב-50%. דהיינו, אם אתם קובעים רפרנס של מחיר מחירון לצרכן באירופה, אתם קובעים מחיר שהוא כפול, לפעמים קצת פחות, מהמחיר ליבואן בארץ. לכן אין שום כדאיות להביא את הרכב בייבוא אישי ולהצליח מבחינת עלויות לקנות אותו ביותר זול ממה שיקנו את הרכב בארץ.
זו הסיבה שברגע שנקבע הרפרנס לפי המחיר לצרכן בחו"ל, ההפרש הוא כל כך גבוה שגם אם זה יהיה 5% או 10%, זה לא יאפשר לייבא רכב באופן פרטי במחירים תחרותיים.
המכס אומר שהוא רוצה להבדיל בין ייבוא מסחרי דה פקטו, דרך כל מיני מתווכים, לבין ייבוא אישי אותנטי, כפי שאמר מנהל המכס, בונה פידה. יש לנו נתונים שמשרד האוצר הגיש לבג"ץ שמראים את הייבוא האישי בונה פידה והם נתנו טבלה בה מפורטים כל הרכבים. יש דוגמאות של 89 מקרים ולפי זה אפשר לראות ש-25% מהייבוא האישי הבונה פידה נעשה במחירים שהפער בין החשבונית לבין המחיר בחו"ל הוא למעלה מ-10%. לגבי אותם 25% ברור שהתקנות האלה מריעות והורגות את הייבוא הזה. בטבלה של משרד האוצר אפשר לראות פער של 15%, אבל יש גם פער של 20% ו-30%.
עו"ד דורות אמר שלגבי 75% אכן אנחנו מקבלים את החשבונית ולכאורה לגבי 25% בטלה כדאיות הייבוא. ה-25% האלה מתחלקים לשניים: כ-5% זה רכב משנת ייצור קודמת, שהיום אנחנו נותנים לגבי זה סטייה של 15% ולא של 5%.
כמו כן, אותם 20% נותרים, כפי שהסביר מנהל המכס, במקום להחזיר אותם לאפס, אנחנו מעמידים את זה על שיעור הנחה הנורמטיבי שנקבע. בעבר זה היה 5% ועכשיו זה 10 או 15%. זה אומר שגם אם הפער הוא 12%, עדיין שיפרתי ב-10%. זה אומר שנטל המס צומצם משמעותית.
עדיין אני טוען שברגע שהיבואן הבלעדי רוכש ב-40% עד 50% יותר זול ממחיר המחירון לצרכן, עדיין בתקנה הזאת עם 10% הפרש עדיין ההבדל הוא כל כך גדול שהוא יפגע בצורה דרמטית גם באותם יבואנים בונה פידה.
אני רוצה להפנות אתכם למצב באירופה. באירופה הגיעו למסקנה שאין מספיק תחרות בין היבואנים, למרות ששם אזרח יכול לקנות לכאורה בכל מקום את אותה מכונית בהפרש שקיים בין המדינות השונות. עושים שם עכשיו רוויזיה כדי להקל על הצרכן ולתת לו לקנות יותר בזול. התקנות האלה הולכות בדיוק במגמה ההפוכה – במקום להקל על האזרח הן מייקרות את המחיר.
אני מייצג את איגוד יבואני הרכב – חברת "כלמוביל" יבואנית מרצדס. זו פעם ראשונה שאני יושב בוועדת הכספים של הכנסת ואני חייב לומר שאני מופתע מאוד. אני רוצה להעיר לגבי מספר נקודות, כולל לאותו חבר כנסת נכבד שבזה הרגע יצא ואמר קודם דברים בקשר לתקנות.
אנחנו מדברים פה – ולפעמים קצת נטיתי לשכוח את זה במהלך הדיון – על חקיקת מס ומסי ייבוא שבין השאר צריכים להיות על מחיר היפותטי או תיאורטי. הם צריכים להיות על המחיר שהאדם שילם. מה מבקשים אותם סוחרים לא לגיטימיים, שחלקם יושבים פה איתנו היום? הם מבקשים להיבנות על המחיר ליבואן, כאשר פה – בתמיכת אחד מחברי הכנסת – מבקשים לחשוף את כל הסודות המסחריים של היבואן, שהם לגמרי שלו, ולהיבנות על הנחות שהיבואן מקבל. הוא לא מקבל את ההנחות בגלל עיניים יפות, אלא אותו יבואן חוקי נותן שורה של עשרות התחייבויות כלפי היצרנים – התחייבויות למלאים, לשירות, לחלקי חילוף וכו'. על ההנחות האלה הם מנסים להיבנות, כדי לא לשלם את המסים על מחיר תיאורטי, אלא על מה שבאמת עלה לאזרח הפשוט.
אנחנו לא נגד ייבוא אישי. אנחנו רוצים שהמס עליו לא יצור אפליה. תשימו לב, אפליה לרעת מי? כשאני, כצרכן, הולך לחברת "קמור" או ל"כלמוביל" וקונה רכב מכל דגם שהוא, אין ספק שאני משלם את כל המסים. אין פה שום דרך להעלים. כלומר, אני הצרכן משלם את מלוא מסי הייבוא. לעומת זאת, יסור כל אחד מחברי הכנסת הנכבדים שיושבים פה איתנו היום לעשות שני ניסיונות: יסעו לכל סוחר מכוניות חדשות וישנות באירופה ויגלו שתי תופעות אינהרנטיות. התופעה הראשונה שהם יגלו היא שהנכונות לתת לאדם הפרטי הנחה היא אפסית. גם התקנות בוורסיה של ה-5% היו מעל ומעבר. מצד שני, חברי הכנסת יוכלו לגלות תופעה שהיא בילד-אין - ובשביל זה גם לא צריך לקנות רכב, אלא מספיק לקנות מוצר הרבה יותר זול באירופה או בכל מקום אחר – שהנכונות לפצל חשבוניות היא אין סופית.
הם מקבלים חשבונית נמוכה למכס, וזה סוד ידוע. מה רוצים הסוחרים הלא חוקיים שיושבים איתנו היום באיצטלה של הגנה על האזרח הפשוט - - -
בתור מדינה, אם הייתי יכול לחייב אותו במכס על מחיר יותר גבוה, בוודאי שהייתי רוצה. אבל לפי החוק אני יכול לקחת מכס רק לפי המחיר בפועל שברשומון.
אני מבקש שכל אותם יבואנים אישיים, במירכאות או שלא במירכאות, ישלמו את המס על מה שהם שילמו. אני לא מצפה שהם ישלמו את המס על משהו תיאורטי.
בכל מבצע בארץ אומרים שאין כפל מבצעים. אתה רוצה כפל מבצע – גם שתקבל הנחה, גם תקבל הנחה במס וגם האחר לא יקבל.
אני רוצה שישלמו פעם אחת מס על מה ששילמו.
אנחנו רואים בתיקון המוצע של רשויות המכס פגיעה נוספת ביבואנים הלגליים. פגיעה אחת היא בכך שכולם יודעים על תופעת הסוחרים. רשויות המדינה צועקות שזה לא חוקי, אבל אף אחת מרשויות המדינה לא נוקטת אצבע בעניין הזה.
יכול להיות שצו יבוא חופשי 1973 בוטל בזה הרגע. רשויות המדינה אומרות שזה לא חוקי, אבל הן לא נוקפות אצבע. מצד שני, עכשיו ניתנת סובסידיה נוספת לייבוא, בין אם ייבוא אישי אותנטי ובין אם ייבוא אישי לא אותנטי, של 10% פרס מעבר ל-20% פחת. כל השוק מתיישר עכשיו ל-10% כלפי מטה, תוסיפו על זה עוד 20% פחת על רכב בן שנה וכבר אתם מקבלים 30% כלפי מטה. כולם יודעים שאם אתה או אני היינו נוסעים מחר לאירופה היינו קונים את אותו רכב בדיוק במחיר היצרן ופה קיבלו שתי מתנות.
ברצוני להביא את עמדת המועצה הישראלית לצרכנות. התיקון המוצע הוא אומנם בכיוון הנכון, אבל ככל הנראה לא ישיג את המטרה שלשמה הוא בא.
אני בעד המשך השינוי, הרבה מעבר למה שמוצע. אני בעד שינוי, אבל לא בצורה הזאת. אני פחות או יותר בעד הכיוון שהציע חבר הכנסת רז, כלומר לחזור למצב שהיה לפני התקנות ולהצמיד את בסיס המכס למחיר היבואן. זאת משום שהמועצה סבורה שבמצב קיים, שבו בשוק הרכב אין תחרות אמיתית - - -
על סמך העובדה ששר התחבורה הקים ועדה להסרת חסמים וכדי לבדוק את מצב שוק התחבורה. התברר שישנם הרבה מאוד חסמים ואחד מהחסמים זה גם המכס. הוצגו בפני הוועדה עובדות, שאני לא מתכוון לפרט אותן כאן, אבל זו עמדה שאם אתה רוצה אני מוכן לפרט את כל הנתונים המתייחסים לעצם העובדה אם יש תחרות כזו או אחרת. התחרות שקיימת היא בעיקרה תחרות רוחב ולא תחרות רגילה.
לכן סבורה המועצה שקיימת חשיבות מהותית לאפשר לצרכן לייבא רכב באופן עצמאי, גם אם לשם כך הוא צריך להיעזר באדם שהוא מקצועי יותר, כי לא כל אדם יודע את הטכניקה כיצד לבצע את עצם הייבוא.
הנוסח המוצע כיום יביא בעצם לחיסול של הייבוא האישי בהיבט של תחרות לשוק יבואניות הרכב הקיימות. כלומר, אני לא מתכוון שזה יביא לחיסול מוחלט, אבל עצם הנתונים שהוצגו מציגים לנו הנצחה של מצב קיים ואני אומר שמצב של חסמים בשוק מחייב עידוד של ייבוא אישי ולא הנצחה של מצב קיים שבו הייבוא האישי הוא מצב שטוח, אלא לעודד אותו ולהגדיל אותו.
המועצה סבורה שצריך לשנות את ההצעה כך שהמיסוי יתבסס על מחיר היבואן. אם יש בעיות של תרמיות, שימצאו את הדרכים לטפל בהן, בין אם מדובר בדרכים של אישור המסמכים בכל מיני דרכים במדינות המקור או באישורים נוטריונים או בין אם מדובר באכיפה חמורה יותר של כל אותן תקנות מכס.
אני אפתח באמירה שהייבוא האישי חוסל למעשה. אני מייצג חברה מבלגיה בשם "יוריס", שמוכרת מכוניות בישראל. אדם מזמין רכב, שולח כסף דרך הבנק והחברה מחו"ל שולחת לו את הרכב לכאן. אני מטפל לאותו אחד בכל העניינים ולא גובה ממנו שכר.
אני נציג של החברה מחו"ל וממנה אני מקבל את שכרי. אני משלם מס הכנסה על זה ואין בזה שום רע. אומרים שהדברים הללו לא חוקיים, והנה אני מראה לכם שהדברים האלה כן חוקיים.
אמרתי שאני לא עושה את זה בהתנדבות, אלא מקבל את התשלום מהחברה בחו"ל.
אני טוען שהייבוא האישי חוסל, משום שההפרש בין מחיר הייבוא למחיר לצרכן בחו"ל הוא בין 40 ל-100%.
אם כך יש קונסנסוס ביניכם שאם לא נאשר את התקנות זה טוב לכם. אנחנו חברי הכנסת יהודים תמימים ובסך הכל קוראים את הנייר שהמכס הניח לפנינו. מה שאני קראתי בנייר הזה שיש איזשהו שיפור לעומת מה שהיה. אפשר להתווכח על כמה אחוזי שיפור יש, אבל ברור שיש איזשהו שיפור.
זה לא בהכרח. קודם אפשר היה להביא חשבונית שהיא יותר זולה ממחיר היצרן. עכשיו הבסיס הוא מחיר המחירון ומאפשרים סטייה כלשהי.
שאלתי את מר שחוח אם הוא מרוצה מהתקנות החדשות והוא ענה בשלילה, למרות שאני מבין שזה משפר במשהו. אם כך, מר שחוח, למה בתשובה שלך אתה דוחף אותי בעצם להצביע נגד התקנות?
התקנות הקודמות היו לפי מחיר היבואן, כאשר ליבואן יש כבר את ההנחה. בתקנות החדשות הוסיפו על מחיר היבואן את המחיר לצרכן, כלומר הוסיפו לנו פעמיים.
אתה לא עונה לי על השאלה. ברור לי – או שאני לא מבין מה שאני קורא – שיש שיפור לעומת התקנות שהיו לפני שנה. אתה מסכים לזה?
אף אחד לא מייבא. הייבוא האישי חוסל. אין ייבוא אישי של מכוניות ואני יכול להוכיח את זה. יש רכב שעומד שנה בנמל ואי אפשר לשחרר אותו.
הבאת את האוטו הזה יחד עם האוטו של תמר חלף. לא מצאת קונה ולכן לא יכולת לשחרר אותו. תספר את האמת לוועדה.
התפקיד שלנו כחברי כנסת הוא לוודא שצרכן תמים שקונה לא מקבל רכב שהוא ישן בכמה שנים, עם ספידומטר מתוקן ושכביכול הוא בן שנה או שנתיים. אם יתברר שהרווח העיקרי של הסוחרים שמייבאים בייבוא אישי הוא כתוצאה מהדברים האלה, ואנחנו לא חוסמים את זה, אנחנו עוזרים בעצם להוליך שולל קונים תמימים.
יש מחיר יבואן ויש מחיר לצרכן. בין המחיר של היבואן לבין המחיר לצרכן מגולם הרווח של הסוכן בחו"ל. על זה הם רוצים מסים. למה היבואן לא משלם על זה מסים וצריך לשלם על זה רק בייבוא האישי? מדובר במס של בין 40 ל-100%.
מה גורמות התקנות הללו מעבר למס? אחד מתפקידיו של מנהל המכס הוא לסתום פירצות בחוק. מנהל המכס, מלבד השינוי באחוזי המכס, בא לסגור כל מיני פירצות שהיו קיימות עד היום. אתם נגד זה?
ה-10% האלה לא נתנו למעשה כלום, כי אם קודם היה הפרש של בין 40 ל-100%, אז היום יש הפרש של בין 30 ל-90%. הם הורידו 10% מלמעלה וזה לא נותן כלום.
אני מייצג את עצמי. אני נכה 100% עם פגיעה ברגליים וביד שמאל. לצורך ניידות בסיסית יומית אני זקוק למכונית רפואית. לפני כשנתיים מכרתי רכב ובחלק מהכסף מימנתי לאשתי הפריה מלאכותית ואז נשארתי עם סכום קטן של כסף. אני מספר לכם דברים מתוך הנפש, דבר שלא עשיתי בתוכנית הטלוויזיה, כי לא רציתי לספר דברים כל כך אישיים בטלוויזיה.
לפני שנסעתי לחו"ל כדי לייבא מכונית התקשרתי למכס ושאלתי מה ההפרש על מכונית מעל 1,800 סמ"ק, כי אני נכה של הביטוח הלאומי ומגיע לי פטור.
באוגוסט האחרון. דיברתי במכס עם בחורה מסוימת עם מבטא רוסי ואמרתי שאני רוצה לייבא מכונית עם 130 כוחות סוס ושאלתי איזה הפרש אני צריך לשלם. היא ענתה לי שההפרש הוא קטן ביותר. לאחר התשובה הזאת נסעתי לחו"ל. אותו רכב עלה באותה תקופה 140-150 אלף שקל ולא היה לי את הסכום הזה. חבר שלי בגרמניה, שהצלתי את חייו במלחמת יום הכיפורים, עזר לי בסכום מסוים של כסף. היה לי 40 אלף שקל והוא הוסיף לי את היתר כהלוואה. רכשתי את הרכב בגרמניה ב-80 אלף שקל. כשהגעתי לארץ אמרו לי במכס שאני צריך לשלם 128%, אבל גם ששינו את תקנות המכס. אני ידעתי שאני צריך לשלם מכס של כ-50 אלף שקל ומתוך זה הפטור שלי בגין הנכות הוא כ-47 אלף שקל.
כשחזרתי לארץ ביקשו ממני 180 אלף שקל, כאשר רכב חדש מאותו דגם עולה בארץ הרבה פחות. עד היום הרכב שלי נמצא בנמל, כי אין לי אפשרות להוציא אותו. כשדיברתי עם אנשי המכס היום במסדרונות הכנסת הם אמרו לי שאני לא רוצה להוציא את הרכב. אני לא רוצה להוציא את האוטו? אוטו בשבילי זה רגליים ובוודאי שאני רוצה להוציא אותו, אבל אני לא יכול לשלם כמו שהם רוצים. האוטו שייבאתי הוא עם מנוע דיזל כאשר ההפרש בין המחיר של היבואן היה כ-20 אלף שקל, אבל לא היה לי כסף לשלם את ההפרש הזה ולכן ייבאתי בעצמי. אם היה לי כסף הייתי קונה אצל היבואן בארץ מכונית עם אפס קילומטר וזה היה הרבה יותר כדאי.
אני טוען שהופליתי לרעה.
בוודאי. כתבתי למנהל המכס ולכל מיני גופים, בין היתר לכמה חברי כנסת. עד היום לא הגעתי לשום פתרון ועדיין אני אובד עצות. אני צריך לשלם על הרכב המשומש שהבאתי 60 אלף שקל יותר מרכב חדש שנקנה בארץ, עם אפס קילומטר ואפילו מאובזר יותר.
עצם העובדה שהעלית את הבעיה הזאת בוועדה הזאת אני בטוח שהמכס יטפל בזה. בדרך כלל הוועדה הזאת לא מטפלת בבעיות אישיות, אבל מנהל המכס אמר לי שהוא יבדוק את הנושא ויבקש לטפל בזה.
יש לי מוסך בו אני נותן שירות לכאלה שמייבאים רכב בייבוא אישי. המוסך קיים כבר 50 שנה. במסגרת זו הייתי גם נציג של יבואני רכב. אני רוצה להעיר כמה הערות לגופן של התקנות וכן לנושא הכללי של התחרות כמו שקיימת באירופה ואיך זה קורה בארץ.
הייתי בישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת בה נכח גם מר בועז סופר. באותה ישיבה הוא הצהיר שהייבוא האישי גדל. נטען פה על ידי המכס שהייבוא האישי ירד. מר שטיינמיץ נתן לעיתונאי בני ברק נתונים על כך שעד יוני יובאו 247 מכוניות כאשר בתקופה המקבילה שלפני כן יובאו 647 מכוניות. כדי לסבר את האוזן, באותה תקופה יובאו 150 אלף מכוניות בייבוא מסחרי. כלומר, הייבוא האישי הוא טיפה בים ייבוא הרכב הכללי. התפקיד שלו הוא בעצם כמו פלפל בתבשיל, כלומר לתת לו את הטעם ולאפשר ללחוץ על יבואני הרכב שלא יהיה להם מתח רווחים שאינו סביר.
יבואני הרכב מתלוננים. בגרמניה למשל אין בכלל מסים, אז יבואני הרכב שם לא מרוויחים? שם יש 16% מע"מ וזה המחיר של הרכב. שם יבואני הרכב לא חיים?
בתקנות החדשות קבעו שלושה נתונים לקביעת המחיר. נקבע שלגבי מכוניות שמיובאות מיפן וקוריאה יפעלו לפי המחירון באירופה, אבל לא ציינו שלאירופה יש מסים על רכבים שמיובאים מאותן ארצות.
זה לא כלול. אם לוקחים את המחיר בחו"ל, מורידים רק את המע"מ, שזה המסים הפנים-מדינתיים. באירופה, על מכוניות שאינן מייצור אירופאי משלמים מס של 10%. את המס הזה אנחנו גם משלמים פה.
יבואני הרכב אומרים כל הזמן שהמחיר שהם קונים את הרכב הוא סודי. אבל אפשר להיכנס לכל סוכנות רכב והם אומרים לך בדיוק מה המס שמשלמים על הרכב. כמובן שאם מורידים את המסים של הרכב, אני מקבל בדיוק כמה הרכב עלה לו. כלומר, הסוד הזה הוא דבר שהם מצהירים עליו בראש כל חוצות.
הוא מנהל משא ומתן ורוצה לדעת את המחיר. אני נכנס למכולת ובלי להתווכח קונה בקבוק חלב ב-2.80 והולך הביתה. יש מישהו שמתווכח ומשלם 2.60.
כל אחד שקונה רכב משלם מכס אחר? כלומר, יכול להיות ששני יבואנים שמייבאים בדיוק את אותו רכב, ישלמו מכס אחר?
את חוק הייבוא האישי חוקקו כדי להגביר את התחרות ואת העזרה לצרכן. מה שאני רואה פה, אדוני מנהל המכס, שאתם הנציגים של היבואנים ולא הנציגים של הצרכנים, וזה לא בסדר. אתה לא רוצה לעזור לצרכן, אלא לעזור ליבואן? לכן אני לא מבין את כל הגישה הזאת שלכם.
בתור מייבא רכב אישי בלי סוחרים ובלי מתווכים, לא יצאתי ראש מהשטויות שלכם. אתם נגד הייבוא. לא יכולתי לקבל שום אינפורמציה, כי הפקידים נגד האזרח. זאת הבעיה המרכזית. יש הרגשה שאתם רוצים לעצור את הייבוא האישי ולא רוצים לעזור לאזרח. זאת המטרה שלכם.
חוק הייבוא האישי, אם לא הפנמתם את זה, נועד כדי להוריד את המחירים ולעזור לאזרח.
20 שנה השתמשו בחשבוניות של היבואנים ולפי זה המכס קבע את המחיר ואת המכס. מה קרה אחרי 20 שנה שהשתמשתם בחשבוניות האלה ופתאום עכשיו אתם אומרים שזה לא חוקי להשתמש בהן? אולי תסבירו לי?
כפי שאמרתי, במשך שנים ההתנהלות היתה לפי המחיר שהיבואן שילם. כתוצאה מהסכמי גת??? מצד אחד, וכתוצאה מהעובדה שוועדת הכספים, בדיון שהיה בספטמבר 2000, פנתה וביקשה מאגף המכס להכיר בחשבוניות גם בייבוא אישי של רכב.
על פי ייעוץ משפטי של אגף המכס והמע"מ קיבלנו החלטה שיש בעייתיות לגבי השימוש במחירים של היבואנים הרשמיים, המחירים הבלעדיים שהם מקבלים.
אם כך, חבר הכנסת ליצמן צדק. אני עובד בסיעת מרצ וקיבלתי עשרות פניות לאחר התחקיר שהיה ב"כלבוטק". העברתי את הפניות הללו לחבר הכנסת מוסי רז, כנציג מרצ בוועדת הכספים.
אני לא לוביסט, אלא עובד בכנסת. מר איתן רוב אכן ניסה לשנות, אבל הוא לא היה באותו דיון שהיה בוועדת הכספים. המכס בא לוועדה ואמר: באנו לשפר את מה שהיה נהוג. מתברר שכביכול המכס רימה את הוועדה.
אל תטיל דופי. אף אחד לא רימה ואני מבקש שתחזור בך. המכס לא רימה ופקידי הממשלה לא רימו את הוועדה.
אני חוזר בי. אני מציע שתקראו את הפרוטוקול. היחיד ששם לב לזה הוא חבר הכנסת ליצמן ולכן הוא ביקש שיהיה פה דיון. עכשיו אתם מביאים הצעה נוספת שלא משפרת את מה שהיה.
כדי שהפרוטוקול לא יישאר ריק, אני חייב להגיד דבר אחד. אני לא שמעתי מאף אחד שאומר שההצעה האחרונה לא משפרת. יש ויכוח אם זה משפר מאה אחוז או שמונים אחוז או חמישה אחוז. בכל מקרה ברור שההצעה הזאת משפרת את המצב.
קראתי את הפרוטוקול של הדיון שהיה בוועדה, כאשר אלי גולדשמידט ואחרים העבירו את ההחלטה. נוצר מצב שהוועדה, בלי לשים לב, עשתה נזק גדול מאוד לאנשים. אלי גולדשמידט, כיושב ראש הוועדה אז, אמר שאם אנחנו כמחוקקים גרמנו נזק, אנחנו צריכים לתקן את הנזק.
מה שהנחה אותי בדיון הזה הוא לבדוק אם יש שיפור או אין שיפור. אני חושב שיש שיפור. לאורך כל הישיבה שאלתי את כל הגורמים את השאלה הזאת בצורה דוגרית וכולם אמרו לי שיש שיפור. מנהל המכס אומר שיש כאן סתימה של כמה פרצות, כדי שאנשים לא יוכלו לעשות כל מיני קומבינות. לכן, היות שלדעתי יש שיפור ויש תיקון לעומת המצב הקודם, אני מתכוון להצביע בעד.
אנחנו רוצים להצביע נגד לא בגלל שאנחנו חושבים אחרת. אני מקבל את זה שיש שיפור לעומת המצב הקודם, אבל הנושא הזה נמצא בדיון בבג"ץ וזה שבאו לפה עכשיו, אני חושב שזה לא נכון.
לא. אנחנו עשינו כברת דרך ואנחנו נמצאים לפני בג"ץ. קבענו פה מידתיות שאנחנו חושבים שהיא נכונה.
אבל אנחנו מצביעים היום. אתה מוכן לבוא לישיבה נוספת, לקיים דיון ואולי בפעם אחרת תשפרו את ההצעה?
מר רוב, אולי אתם מוכנים לחשוב על שיפור ההצעה? הרי בעוד מספר חודשים עלול להיות שוב תחקיר שיוכיח שגם ההצעה הזאת הרעה עם אזרחים שייבאו רכב בייבוא אישי. האם אתה מוכן לשקול שינוי בשני פרמטרים: א. בפרמטר של הפחת, כלומר להכיר בפחת כפי שהוא בארץ המוצא של הרכב. אם נניח הפחת בארץ המוצא הפחת אחרי שנה הוא 25%, להכיר באחוז הפחת הזה גם פה. ב. להעלות את ה-10% ל-20%. אולי כך תשיג פה הצבעה פה אחד.
בתקנות האלה אנחנו הולכים לשנות ולהיטיב. אין ספק שאנחנו מטיבים לעומת המצב הקיים. יחד עם זאת, אנחנו לא פותרים מאה אחוז של המקרים. אנחנו משנים את התקנות האלה, אנחנו בוחנים את זה, וכמו שאני השתכנעתי שהיתה פגיעה ואני בחרתי להביא את השינוי, אם אני אשתכנע שיש פגיעה, אני אביא שוב תיקון. יש פה שאלה של מידתיות.
אני מציע שנאשר את התקנות הללו ותוך חצי שנה יגיע לכאן מר רוב לדווח לנו מה המצב האמיתי ואז נשקול אם צריך תיקונים.
הבעיה העקרונית היא נכים או אחרים שיש להם בעיות ושמייבאים בייבוא אישי. אני מבקש שלגבי אותם אנשים תהיה התחשבות מסוימת. אני מדבר על אנשים פרטיים שצריכים את זה לצורכי בריאות וכד', ובהם צריך להתחשב.
זה לא. אני מבקש להעמיד את הנושא להצבעה. מי בעד אישור תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין לשימוש עצמי)(תיקון), התשס"ב-2002?
הצבעה
בעד – 8
נגד – 5
חבר הכנסת מלול, הוועדה קיבלה חצי מההצעה שלך. אמרנו שמנהל המכס יגיע לוועדה תוך חצי שנה וידווח על המצב. אם יהיה מקום לתקן, הם יתקנו. אני אעמוד על זה שמנהל המכס יגיע לכאן בעוד חצי שנה לדווח לנו.
נבחן גם את ההצעה הזאת, אבל אל תשכח שרוב הדברים הללו תלויים בביטוח הלאומי ולא במכס, כי זה החוק.
אם כך, תקנות המכס אושרו.
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – חיסיון פיצוי), התשס"א-2002
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום – הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – חיסיון פיצוי), התשס"א-2002, של חברת הכנסת יהודית נאות ואחרים.
הצעת החוק שאני מציעה באה כדי שלא יוכלו להטיל עיקול על תשלומים מגרמניה. אני מבקשת שהחיסיון לא יהיה רק על התגמול בארץ, אלא גם על התגמול בגרמניה.
הצעת החוק הזאת היא באישור הממשלה ומבקשת בעצם למנוע אפשרות לעיקול על כספים שמקבלים נכי הרדיפות מגרמניה, בדיוק כמו שיש חיסיון מעיקול על כספים שמקבלים בארץ.
אני הסכמתי שיוצע נוסח על ידי משרד המשפטים והנוסח שהם הציעו מקובל עליי ועונה על המטרה. אני מבקשת את אישור הוועדה.
מי בעד אישור הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – חסיון פיצוי), על פי הסיכום שהוסכם בין חברת הכנסת נאות למשרד המשפטים ויובא על ידי משרד המשפטים ליועצת המשפטית של ועדת הכספים?
הצבעה
בעד – הרוב