פרוטוקולים/כספים/4882



81
ועדת הכספים
12/03/2002


הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 377
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח באדר התשס"ב (12 במרץ 2002), שעה 08:45

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50 והוראת שעה), התשס"ב2002-

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
זאב בוים
שמואל הלפרט
אבשלום וילן
עופר חוגי
איתן כבל
אמנון כהן
ישראל כץ
נחום לנגנטל
רחמים מלול
מיכאל נודלמן
יוסף פריצקי
מיכאל קליינר
מוסי רז
אברהם שוחט
ויצמן שירי

חה"כ יאיר פרץ
רו"ח יאיר רבינוביץ' יו"ר הוועדה לבחינת מיסוי מקרקעין
טלי ירון-אלדר נציבת מס הכנסה
עו"ד יעל ייטב נציבות מס הכנסה
מאיר קפוטה ממלא מקום הממונה על הכנסות המדינה,
משרד האוצר
עו"ד טליה דולן-גדיש יועצת משפטית לאגף הכלכלה והכנסות המדינה,
משרד האוצר
יהודית ליפשיץ מנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
איריס וינברגר אגף מע"מ ומכס, משרד האוצר
עו"ד דוידה לחמן-מסר משרד המשפטים
עו"ד שרון גלעד משרד המשפטים
יהושע דוד משרד המשפטים
עינת גנון אגף תכנון ערים, משרד הבינוי והשיכון
רחל הולנדר משרד הבינוי והשיכון
שמואל (סם) אולפינר נשיא התאחדות הקבלנים
בועז מקלר נציג האגודות השיתופיות
צבי רוזן דובר ועדת הכספים, הכנסת

אנה שניידר
שגית אפיק – עוזרת ליועצת המשפטית

טמיר כהן

דקלה אברבנאל

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50 והוראת שעה), תשס"ב2002-

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה.

אני קוראת את תיקון סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (סעיף 1 להצעת החוק). זהו סעיף ההגדרות. אני קוראת את ההגדרה המקורית ל"פעולה באיגוד" המופיעה בפסקה (2). ההצעה כאן היא לתקן את הסיפה. בתיקון נפלה טעות סופר ויש לכתוב "החל במילים" במקום "החל בימים". אני מבינה שההגדרה הזאת דרושה כדי לקבוע את ההסדרים המהותיים בתוך הצעת החוק, בהמשך.

אני קוראת את תיקון סעיף 5 לחוק העיקרי (סעיף 2 להצעת החוק). סעיף 5 לחוק העיקרי דן בפעולות נוספות שהן בגדר מכירה. אני קוראת את סעיף קטן (ב)(1) בחוק העיקרי: "שוכנע פקיד השומה שהאדם העביר זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין לעסקו כמלאי עסקי או שהפך זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין כנכס קבוע בעסקו למלאי עסקי שבעסקו…" – ומפורטות כאן הוראות מיוחדות לעניין זה.

כאן ההצעה היא להוסיף הוראה נוספת, אני קוראת את פסקה (1א) המוצעת. אני מבקשת הסבר לגבי פסקה זו. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר שבסעיף זה מדובר על חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, ונדמה לי שלא בכך מדובר כאן.

חלוקת נכסי העיזבון בין יורשים מופיע בסעיף 5(2).

אולם המשמעות של פסקה (1א) איננה טריוויאלית. צריך להבין את כל הסעיפים.

אם למישהו מהנוכחים יהיו שאלות, הוא ישאל אותן.

אני קוראת את פסקה (1ב) המוצעת לסעיף 5 המקורי.

בסוף פסקה זו יש להוסיף "לפי חוק זה".

אני מקבלת את התיקון. אני קוראת את תיקון סעיף קטן (ג)(4) המוצע לסעיף 5 בחוק העיקרי (סעיף 2(2) להצעת החוק). מה ההבדל בין מה שמוצע כאן לבין מה שהיה עד כה?

עד עכשיו, לפי חוק הירושה, ילדיו של המנוח התחלקו בירושה בחלקים שווים. אולם לא הייתה חלוקה של נכסי העיזבון. לכל אחד מהילדים היה חלק שווה בבית, במגרש, במפעל וכו'. אם הילדים רצו לחלק ביניהם את הנכסים – היה עליהם לנהל מכירות ביניהם. הטענה כאן שמכיוון שמדובר בחלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, אין לראות זאת כאירוע מס.

היום, לפני רישום העיזבון, לפני הוצאת צו ירושה, יש לבצע חלוקה בין היורשים. לאנשים אין זמן להתעסק בזה. ההצעה היא שלא ייגבה מס אם לאחר צו הירושה תהיה חלוקה.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף קטן (ד) (מופיע בסעיף 2(3) להצעת החוק).

אני עוברת לקרוא את סעיף 7א(א)-(ג) שלו (סעיף 3 להצעת החוק). האם בסעיף קטן (ג) המטרה היא למנוע הקמת איגוד פיקטיווי?

נכון, איגוד שינצל את ה25%-. כל הסעיף הזה חדש. הוא לא היה קיים בחוק המקורי. איגוד מקרקעין הוא איגוד שמרבית נכסיו הם מקרקעין. קבלן איננו איגוד מקרקעין, זה העסק שלו. הכוונה לאיגוד שיש בו נדל"ן, בהחזקה בנדל"ן.

אז הקבלן יכול לפצל, למכור את האדמות.

נכון. אולם זאת איננה פרצה.

אחרי שהחוק יעבור יהיו עוד פרצות, אני יכול להבטיח זאת.

כמו בכל חוק.

אני קוראת את סעיף 7א(ד) המוצע. נדמה לי שזה מרחיק לכת. מאפשרים לשר האוצר לסטות מהוראות החוק בתקנות, גם אם יש צורך באישור ועדת הכספים לצורך כך. בחוק יסוד: משק המדינה כתוב שפטורים והסדרים לגבי מיסוי צריכים להיות בחוק.

או מכוחו של החוק – כלומר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

אך האם אין כאן סטייה גדולה מדי?

למס הכנסה ולמשרד המשפטים היה חשש מתיקוני מס. אפשרנו לשר האוצר לתקן פרצות בחוק שלא שמנו לב אליהן. זאת הייתה פשרה שהגענו אליה בהסכמה.

הבקשה הייתה מרחיקת לכת עוד יותר, אך סייגנו אותה.

אני רוצה להבהיר את מהות הוויכוח.

הסעיף מובן. היה לי ברור שזהו אחד מהדברים שהיה לגביהם ויכוח.

יש יתרון במתן גמישות, משום שכך אין צורך בשלוש קריאות כדי לתקן דברים, ונכון שיש פיקוח פרלמנטרי. אולם עדיין לפעמים קביעה שכזאת היא חזקה מדיי.

אני עוברת לקרוא את התיקון לסעיף 9(ב) המקורי, (סעיף 4 להצעת החוק). סעיף קטן (ב) בסעיף 9 המקורי נוגע לפעולה באיגוד מקרקעין, ואני קוראת אותו: "בפעולה באיגוד מקרקעין יהיה הרוכש חייב במס רכישה בסכום שהייתה חייבת בו מכירת זכות במקרקעין ששווייה הוא חלק יחסי, כאמור בסעיף 14(ג) משווי כלל הזכויות במקרקעין שבבעלות האיגוד". ההצעה היא שבמקום "חלק יחסי כאמור בסעיף 14(ג)" יבוא "החלק היחסי כאמור בפסקה (1א)"; ואז תוסף פסקה חדשה, הפסקה שמופיעה להלן.

אני קוראת את פסקה (1א) הנ"ל. אני מבקשת לקבל הסבר לדברים האמורים כאן.

ראשית, סעיף 14 המקורי יבוטל במסגרת העברת המיסוי של מקרקעין לפקודת מס הכנסה. אולם עדיין רוצים שפעולה במקרקעין תחויב במס רכישה לפי שווי המקרקעין. בעצם המנגנון הקבוע היום בסעיף 14(ג) יישאר כמות שהוא בפסקה החדשה, פחות הוא יותר. המנגנון הזה עוסק ביחס הזכויות שנמכרו למוכר ביחס לכלל הזכויות של האיגוד הנדון.

בעצם אין כאן חידוש אלא התאמה של ההוראות. זה בערך מה שהיה קיים.

התיקון הנוסף המבוקש בסעיף 9 (סעיף 4(2) בהצעת החוק) הוא תיקון טכני. אני קוראת את התיקון.

בסעיף 5 להצעת החוק מופיע סעיף חדש, שיבוא אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי. אני קוראת את פסקה (1) בסעיף 9ב המוצע. זוהי הנחה לתקופה הראשונה.

בשנה השנייה ההנחה פוחתת, נכון?

נכון.

אני קוראת את פסקאות (2)-(4) לסעיף 9ב המוצע. אני מבינה שההגדרה "זכאי" היא לפי משרד השיכון.

מהו המונח "שליטה" לפי סעיף 19(4)?

המשמעות היא כולל חברת-בת, חברת-אם וחברה-אחות.

מדוע משרד האוצר מבקש למחוק את סעיף קטן (ג) בפסקה (4) של סעיף 9ב?

בעצם לשכת עורכי הדין היא שביקשה למחוק את הסעיף. המטרה היא לתת הקלות מיוחדות על עסקאות אמתיות – שנעשות בין שני צדדים, ושיש להן תמורה מלאה. לכן בתחילה מיעטנו את "שינוי ייעוד". אך לשכת עורכי הדין טענה שעל אף מה שכתוב בחוק, הפרקטיקה המקובלת היא שממילא אין גובים מס רכישה על שינוי ייעוד. "שינוי ייעוד" משמעו הפיכת נכס עסקי למשרד קבוע, למשל. הטענה היא שעל כך ממילא אין נוהגים לגבות מס רכישה, וכל קביעה אחרת משמעה שהיה צורך לגבות מלכתחילה. לכן ההצעה היא למחוק את הסעיף הזה. נכניס את המגמה הזאת בסעיפים אחרים.

אם כן המחיקה מאושרת?

נצביע על כך.

אני עוברת לקרוא את סעיף 9ג המוצע.

אני קוראת כעת את סעיף 6 להצעת החוק: ההצעה למחוק את סעיפים 12 ו14- המקוריים.

אני מבהירה שאלה הסעיפים של איגודי מקרקעין שיימחקו, כפי שהסבירה קודם עו"ד ייטב.

אולם יש להוסיף בתחולה שהביטול של סעיפים אלה ייכנס לתוקף רק כשסעיף 7א ייכנס לתוקף.

נעשה זאת בסעיף האחרון, סעיף התחולה.

אני קוראת את תיקון סעיף 19 המקורי (סעיף 7 להצעת החוק). ההצעה היא להוסיף פסקה נוספת אחרי פסקה (3). אני קוראת את סעיף קטן (4)(א) המוצע. האוצר מבקש למחוק את פסקה (4) בסעיף קטן (4)(א). אני מבקשת לקבל הסבר למחיקה, וכן לברר מדוע אין מכירים בעסקאות קומבינציה כשהן עסקאות בין קרובים.

לא נכון שאין מכירים בעסקאות שכאלה, אולם אין דחייה של אירוע המס. הכוונה היא לתת דחייה שכזאת כאשר מדובר בעסקאות אמתיות, בין קונה מרצון ומוכר מרצון – כאלה שאינן בין קרובי משפחה. במצב כזה יש אפשרות לדחות את מועד חבות המס.

ומדוע מציעים למחוק את התנאי הרביעי?

הוא בעצם מיותר. הוא מתקיים הרבה אחרי כן. בעצם ניתנת כאן דחייה של יום המכירה ממועד החתימה על ההסכם למועד עתידי. רוצים להתנות את ההטבה הזאת כך שהיא תחול רק לגבי אירועים המתקיימים ביום שרלוונטי לדחייה.

אם כן הפסקה תימחק.

אני עוברת לקרוא את פסקה (4)(ב) המוצעת בסעיף 19 המקורי. למה צריך כאן הגדרה ל"שליטה"?

משום שרצו לקבוע שליטה חזקה ורחבה יותר.

אני עוברת לקרוא את סעיף 29ב(א)-(ב) המוצע (סעיף 8 להצעת החוק). בפסקה (ב) היה תיקון שהוכנס. אני מבקשת שמשרד האוצר יסביר את הסעיף ואת התיקון שהוכנס.

בעצם הסעיף עוסק בשווי הרכישה לגבי חילוף נכסים. כמו שנעשה לא מזמן לגבי איחוד וחלוקה בחוק ההסדרים – יש חוק מהותי (כאן הוא פרק חמישי 3), וכן יש קביעה של הוראות לגבי שווי הרכישה בסעיף זה.

כאשר נעשה חילוף יש מעין דחיית מס. בתנאים מסוימים, שיידונו עוד מעט, אין חבות במס בעת החילוף אלא בעת מכירת הנכס החלופי.

איפה מופיעה ההגדרה לחילוף?

בפרק המהותי, פרק חמישי 3. המטרה היא ששווי הרכישה יהיה שווי הרכישה של הזכות הנמכרת. היה "דילוג" על אירוע מס, ובעצם הנכס החלופי נכנס בנעלי הזכות הנמכרת. כל ההוראות שבסעיף 29ב נועדו לכל המצבים שנקבעים אחר כך בפרק חמישי 3, כדי לוודא שיהיה שווי רכישה נכון. ביקשנו תיקון של הסעיף משום שהתברר לנו שחסר אירוע בסעיף זה. היה מצב אחד שלא כיסינו.

בסדר.

בעצם משהו נשמט בסעיף קטן (ג). צריך להוסיף "כשהוא מוכפל…". אחרת זה לא הגיוני. סעיף קטן (ג) מדבר על קנייה בסכום נמוך יותר ומיסוי מאוחר יותר.

נדמה לי שעו"ד גלעד מתייחסת לסעיף קטן (ד). הניסוח הזה מופיע שם. אסיים את הקראת הסעיף הזה, ואם יהיו הערות, הן יידונו אחר כך. אני קוראת את סעיפים קטנים (ג)-(ו).

אני חוזרת על בקשתי לתקן את סעיף קטן (ג), אך מכיוון שמדובר בעניינים טכניים, אני מציעה לדון בכך מאוחר יותר. הרי לא הגיוני שחלק הזכות החלופית ייתן את שווי הרכישה של מלוא הזכות המקורית. זה תיקון טכני לחלוטין, כולנו מעוניינים באותה תוצאה.

זה איננו מהותי. הכוונה היא להגיע לחלק היחסי של השווי לעומת החלק היחסי של הזכות. אין מחלוקת על המהות.

אם יהיה צורך, נבצע עוד תיקונים.

אני עוברת לקרוא את התיקון המוצע בסעיף 37 לחוק העיקרי (סעיף 9 להצעת החוק). הסעיף הזה עוסק ביום הרכישה. ההצעה היא להוסיף את פסקת משנה (ט).

יש לתקן שם את הסעיף. במקום "לפי סעיף 29ב(ד)" יש לכתוב "לפי סעיף 29ב(ה)".

האם אחד מהתחומים שמצוינים כאן פטור היום בכלל ממס?

לא, זה דבר חדש לחלוטין. אין גם מצב כזה מבחינה מעשית.

למשל, מה חל עד היום ומה יחול בעתיד על דירת מגורים חלופית?

אני מבהירה שמבחינת הניסוח, המשמעות היא שלמונחים המופיעים בסעיף זה יש את אותה משמעות שמופיעה בפרק החדש, הוא פרק חמישי 3 – שעוד לא קראנו. בעצם העבודה היעילה ביותר הייתה לקרוא קודם את פרק חמישי 3 ואחר כך לחזור לאחור.

אין שום החמרה של המצב היום, חוץ מהגדרת שיעורי מס לוותיקים.

וזה לא כלול בניסוחים בינתיים, נכון?

נגיע לעניין הזה בהמשך.

אני עוברת לקרוא את סעיף 10 להצעת החוק שלפיו סעיף 38 לחוק העיקרי בטל.

הסעיף עוסק ביום הרכישה בפעולה באיגוד. אין צורך בסעיף זה.

בסעיף 11 להצעת החוק יש הצעה לתקן את סעיף 39 לחוק העיקרי העוסק בניכויים המותרים.

ראשית אני קוראת את הרישה של סעיף 39 המקורי: "אלה ההוצאות המותרות בניכוי לשם קביעת סכום השבח אם אינן מותרות בניכוי…". ההצעה היא שאחרי "לשם קביעת סכום השבח" יבוא: "במכירת זכות במקרקעין".

אחרי פסקה (8) המקורית מוצעת פסקה חדשה, פסקה (8א). אני קוראת את הפסקה. הסעיף הזה נוגע להוראה שלפיה מותר לנכות את מס המכירה.

זה 0.8?

לא. הוראת 0.8 בטלה. בנוגע לנכסים שנרכשו לפני יום 7 בנובמבר, מס הרכישה ממשיך להתקיים אך הוא יהיה הוצאה מוכרת בחישוב השבח. התיקון הוא שהמס אכן יהיה הוצאה מוכרת בחישוב השבח. זאת המשמעות של האמור בסעיף 11 להצעת החוק.

אני עוברת לקרוא את סעיף 39א לחוק העיקרי (סעיף 12 להצעת החוק). האם יהיו תקנות בעניין זה?

ייתכן. אין חובה בכך. בעצם הסעיף די בשל כמות שהוא. אני מבהירה שמכירים כאן בריבית הראלית.

כל הריבית הראלית היא לעניין נכסים שנרכשים החל ביום הקובע ואילך. הריבית לחישוב השבח תותר בניכוי. בנוגע ליחידים יש בעיה – העסק איננו מופרד מהחלק הפרטי. לכן אנו דורשים שם עוד קצת הוכחות: שנרשמה משכנתה על הנכס, שההלוואה ספציפית לנכס.

מה העלות?

בטווח הקרוב אין שום עלות. מדובר רק בנכסים שנרכשים מכאן ואילך. גם ההלוואה היא מכאן ואילך. בשנים 2004-2002 אין לכך שום השפעה מבחינת העלות, או שההשפעה זניחה לחלוטין.

בעיקרון השינוי יחול רק על נכסים שנרכשו מהיום. אבל קל מאוד לעקוף זאת. אפשר להעביר נכס לחברה שלאדם הרלוונטי יש 100% בה, או לעשות שינוי ייעוד.

נכון. אבל אז יהיה צורך לשלם מס שבח ומס רכישה. תכנון מס שכזה יעלה הרבה כסף.

בזמן הקרוב לא יהיה הרבה מס שבח, כי לא יהיה הרבה שבח.

כלומר, הטענה היא שאפשר למכור את הנכס באותו מחיר, ולא יהיה מס שבח.

בתקופה הקרובה מס הרכישה בהפחתה; מס שבח לא יהיה בקרוב. מי שקונה נכס בתקופה הזאת ייהנה מהפחתה של 20% בכל מועד שימכור. לכן ייתכן מאוד שלאנשים יהיה כדאי לפעול כך. ביתר הסעיפים יש סייגים שמגבילים פעולות שכאלה.

אבל למען גילוי נאות אני מבקש שעו"ד גלעד תציין שהדברים הללו עלו בדיונים בין משרד המשפטים למשרד האוצר.

זה לא נכון.

לא נדון בכך. אם זה עלה בדיון בין משרד המשפטים למשרד האוצר, והממשלה החליטה בניגוד לעמדה שמוצגת כאן – אין בכוונתי לדון בכך כאן.

מה שהוחלט בממשלה איננו מחייב אותנו כאן.

היו"ר סומך על הממשלה שהיא החליטה החלטות נכונות.

רק ביקשתי שהדברים יצוינו כאן, כגילוי נאות. אני לא אוהב ש"עובדים" עליי.

אם כן עו"ד גלעד צריכה לומר מראש: "מעתה ואילך ייתכן שכל מה שאומר עלה בעבר בדיונים בין הצדדים". כמו בבית משפט.

אין בכוונתי להעיר את כל ההערות של משרד המשפטים בדיונים ההם. הערות משרד המשפטים לחוק זה נפרשו על פני 14 עמודים. רובן לא התקבלו. לדעתי אין סיבה שמס הכנסה לא יקבל את טענתי. כולנו רוצים לייעל את החוק ולמנוע פרצות. אני מבקשת לשמוע את תגובת מס הכנסה להערתי.

אם עו"ד גלעד צודקת בהערתה, זה לגיטימי.

נכון, אבל צריך לומר שהדברים עלו בעבר.

רו"ח רבינוביץ' טען שמה שעו"ד גלעד טוענת לא יהיה כדאי למוכר. עו"ד גלעד טוענת שייתכן מצב שזה אכן יהיה כדאי. אני מבקש להבין מדוע.

אני מבהירה: ראשית, בתקופה הקובעת מס הרכישה מופחת. שנית, ההשערה היא שגם השבח יהיה נמוך יחסית בתקופה הקרובה. שלישית, אם קונים נכס חדש בתקופה הקרובה, בכל מועד שבו הוא יימכר תהיה הנחה של עוד 20% במס, נוסף על ההנחה של 25%. לכן מאוד ייתכן שזה יהיה כדאי.

על ההנחה של 25% יש עוד הנחה?

כן, בתקופה הנוכחית. אחר כך יש ירידה בהקלות. יש הנחה ליניארית של 25%, ואחר כך יש שקלול: באיזו תקופה עושים 50%, ובאיזו תקופה עושים 25%. אם מגיעים לשיעור מס של 37%, למשל, יש להפחית ממנו 25%.

נכון, וזאת אם העסקה נעשתה עד יום 31 בדצמבר 2002. זה התמריץ לבצע עסקאות כעת.

אך מה זה יעשה למשק? האם זה ינתב תכנונים?

ראשית אנחנו רוצים להביא את המשק לעסקאות אמתיות. צריך לעודד את הקונים ואת המוכרים לעשות זאת. בעצם צריך למשוך את הקונים.

התשלום צריך להתבצע בפועל בעסקה?

צריכה להיעשות רכישה.

אם כן, יהיה אפשר לעשות הסכם בלבד.

זה מקרה של פיקציה. מס הכנסה יטפל במקרים שכאלה.

מה יעשו עד סוף שנת 2002? מי יספיק לעשות עסקאות עד סוף שנת 2002?

זוהי המרצה לשנה או שנתיים.

בסוף סעיף 14 יהיה סבב שאלות.

אני עוברת לקרוא את סעיף 40 המוצע, שיחליף את סעיף 40 המקורי (סעיף 13 להצעת החוק).

אני קוראת גם את ההצעה לבטל את סעיפים 43, 44 ו45- לחוק העיקרי (סעיף 14 להצעת החוק).

אני מבהירה שהסעיפים הללו עוסקים באיגודי מקרקעין.

אני מבקש לשאול: מבחינתי הדברים שאמרתי אתמול עומדים בעינם. השאלה היא האם יש הצדקה להיכנס כעת לרפורמה, לפני הרפורמה במס, שיוצרת גם בעיות בענפים אחרים במשק. אמרתי אתמול שאינני יודע אם אפשר להניח שהעלות תהיה 300 מיליון ש"ח, או שבסעיפים מסוימים העלות תהיה רבה יותר – כמו בסעיפי השחלוף או בנושאים אחרים. בדקתי את הדברים במידה מסוימת אולם אינני יכול לטעון את טענתי באופן ודאי. בכל מקרה אולם לא יהיה זה אבסורד לטעון שהעלות איננה 300 מיליון ש"ח אלא 400 או 500 מיליון ש"ח.

או אפס.

נכון, למרות שאני לא רואה שזה המצב.

אולם אני מבקש לשאול שאלה הנוגעת לשורש העניין: בתחילת שנת 1999 נולד מס המכירה. הייתה עליו ביקורת רב המאוד. בעצם המס הזה בא להחליף את ההכנסות ממס רכוש, כדי לסגור מעגל. אם כבר מבצעים שינויים – צריך לבצע אותם באופן מושלם ולבטל את מס המכירה בכלל, ולעכב את נושא מס השבח לרפורמה השנייה. ואם יוחלט שבכל המשק תהיה ירידה של 25% - היא תתבצע גם כאן. אם יוחלט שהירידה תהיה גדולה יותר, יש לבצע הפחתה בהיקף דומה גם כאן.

אך אין מקום ליצור עיוות במס שבח ולהשאיר את העיוות במס המכירה. אינני יודע מה הייתה ההכנסה ממס המכירה בשנה שעברה. נאמר לי שההכנסה הייתה 280 מיליון ש"ח. אם כן אפשר לקבל 150 מיליון, ולוותר על השינוי במס שבח. כך לא יהיה עיוות של מס שבח אל מול ענפים אחרים במשק, ובמקביל יהיה אפשר להיפטר ממס שהרבה מאוד מומחי מסים טענו שהוא רע וצריך לעבור מן העולם.

אני מבקש להעלות נושא דומה. ראשית, אני תומך במאמץ לזרז את ענף הבנייה. זה דבר רצוי. לכן אני תומך בהקלות לציבור הרחב. אולם יש בעיה בעניין מס השבח.

אתה בעד מענקים לציבור, ח"כ קליינר? אתה מתנגד למענקים למשתכנים.

אני מתנגד למענקים באמצעות פטורים. אם רוצים לעזור למישהו, אסור לפעול עקום. הטבות לנגב צריכות להיות בהקלות ובתקציב ולא בפטורים ממס.

לגופו של עניין, יש ויכוח בכנסת: כולנו אומרים שלוקחים יותר מדי מהעבודה ופחות מדי מההון. בדרך כלל חברי הכנסת גם יודעים מאיפה לקחת – כל מי שרוצה להוציא הוצאה יודע מאיפה לקחת אותה. תמיד מוצאים סעיף - סעיף שיפוי מעסיקים. בכל פעם צריך לעקור מהראש של ח"כ חדש את ההצעה הזאת – שפירושה הוספת שמן למדורת האבטלה. הדבר האחרון שצריך לעשות הוא לתת קנס על העסקת עובדים, בכל אזור שהוא בארץ.

אני תומך בעמדתו של ח"כ שוחט. אם כבר מבצעים שינוי, יש לבטל את מס המכירה. מס שבח בלאו הכי נוגע לאנשים מסוימים. הציבור הרחב פטור ממנו. כלומר, זוהי הענקה של פטור לשכבות החזקות.

לקבלנים.

לא, לבעלי הנכסים.

כלומר, לוקחים מאלה שיש להם באמצעות עונש על העסקת עובדים, אך נותנים להם הקלה במס שנוגע לרכוש שלהם. הטענה היא שיש להחמיר את המיסוי על הרכוש. אני מתנגד למתן הקלה לבעלי הנכסים.

אמרתי בתחילה: אני מכיר את ח"כ שוחט זמן רב, ואין לי שום ספק שאילו הוא היה שר האוצר היום, הוא היה מניח בדיוק את אותה הצעת חוק על שולחנה של ועדת הכספים.

אין ספק שהמס איננו טוב. כך גם מס רכישה. כשהוועדה התחילה לעבוד דיברנו על ביטול מס רכישה. אבל כשהגענו לנושא התקציבי, ראינו שלא יהיה אחראי מבחינתנו להציע בעת הזאת ביטול של מס הרכישה. לכן טיפלנו בנושא מס המכירה, כי הוא מכניס פחות כסף.

מטרת הוועדה הייתה להמריץ את ענף הנדל"ן ולהוציא את המשק מהבוץ. ביטול של מס מכירה על נכסים קיימים לא ימריץ את המשק. ייתכן שיש מקום לבטל את המס הזה בהיערכות מחדש של מערכות המסים. אולם כדי להפעיל את ענף הנדל"ן, ביטול מס המכירה לגבי נכסים קיימים לא יועיל במאומה. לכן המלצנו כפי שהמלצנו.

יש בינינו ויכוח יסודי בשאלה מה ימריץ את הענף.

טענה נוספת שלנו הייתה לעניין חוסר השוויון במסים. גם אנחנו, בתחילת הדיון, לא היינו שבעי רצון מפער שכזה בין מס רווחון למס שבח. אך בסופו של דבר, היות שההשפעה של ההקלה ב25%- שולית וזניחה בטווח הקרוב, משום שהשיטה ליניארית – זוהי בעצם הכרזה של הממשלה והכנסת על שיטת מס רציונלית יותר. ההשפעה תהיה אטית מאוד, ובשנתיים-השלוש הקרובות לא תהיה שום בעיה בפער בין מס רווחון למס שבח.

אם כן, אפשר לחוקק זאת כהוראת שעה לשנה. במסגרת זו יחשבו הקלה של 25%.

זה בלתי אפשרי במהות. מה שיכולנו – עשינו.

לדעתי מה שיקבע את מצב הענף הם דברים אחרים. אך זוהי הזדמנות להיפטר ממס שלדעת כולם איננו מוצלח. ההצעה שלי היא להישאר ב50%- במס שבח – מס שבח גבוה.

העלות תהיה גבוהה מדי. בטווח הקרוב העלות של ההקלה ב25%- היא אפס.

אני תומך בהשארת מס שבח כמות שהוא. לדעתי השינוי כאן לא יביא לעלייה במחירי הדירות.

יש ויכוח בנושא זה. החברים שמתנגדים יכולים להציע הצעת חוק שלפיה יבוטל מס המכירה.

בינתיים מה שהמריץ קניית דירות הם המענקים למשתכנים.

נכון.

אפשר גם לתת מכונית לכל רוכש, נוסף על המענקים. כך יקנו עוד דירות.

המענקים הללו הכניסו כסף למדינה. בכוונתי לקיים ישיבה בנושא המענקים.

אין כזה דבר. אפשר לחלק גם כסף. אבל יש גבול.

גם אם יש מכונית ששווה 50,000 ש"ח ומוכרים אותה ב10,000- ש"ח – נכנס כסף. גם מכירה בחצי מחיר היא הכנסה של כסף.

איך ייתכן שנותנים כסף ומרוויחים?

ייתכן. מוסיפים 5% למענק, וגובים עליו מע"מ. יש הכנסה. והאנשים האלה כבר מקבלים שכר דירה מהמדינה.

בשלב זה אני מבקשת להבהיר שיש להגיש את כל ההסתייגויות עד שעה לאחר ההצבעה. וָלא – לא אספיק להכין את החומר.

ח"כ שוחט, האם אתה מוכן להציע הצעה משולבת של הפחתה חלקית של מס מכירה והפחתה חלקית של מס שבח?

יש הפחתה חלקית של מס שבח.

ההקלה של 0.8 בוטלה.

ההצעה שלי היא שיוותרו על מס מכירה, ולא יגעו בהון עד שתהיה ועדה. אבל הם לא מוכנים להצעה שלי.

צריך לפעול בשלבים, ולא לעשות הכול יחד.

אולי אין מקום להפחתה של 25%.

על ההקלה הזאת כבר יודעים בציבור. אם היא תבוטל זה יהיה כמו להעלות מסים.

אני עוברת לסעיף 47 לחוק העיקרי, שיש בו כמה תיקונים טכניים (סעיף 15 להצעת החוק). אני קוראת את התיקונים המוצעים.

אחריו מגיע סעיף מהותי – סעיף 48א (סעיף 16 להצעת החוק). סעיף קטן (א) כפי שהוא מופיע היום אומר "חבר בני אדם יהיה חייב במס על שבח ראלי בשיעור הקבוע בסעיף 126 לפקודת מס הכנסה". כאן מוצע שבמקום השיעור הקבוע בפקודה יבוא "בשיעור של 25%".

סעיף קטן (ב)(1) המקורי מדבר על יחיד, וקובע מס בשבח ראלי בשיעור של 50%. התיקון כאן הוא שבמקום 50% יייכתב "25%".

אני קוראת את סעיף קטן (ב1) המוצע. אני קוראת גם את ההצעה לתקן את סעיף קטן (ד) לחוק.

אני מציע למחוק את האמור בסעיף (ד).

אפשר לקבוע 0.5% אולי, במקום אחוז.

כדי להבהיר את הדברים אני קוראת את סעיף קטן (ד) המקורי: "לגבי מכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין כאשר יום הרכישה היה עד שנת 1948 לא יעלה המס על 12% מהשבח וכאשר יום הרכישה היה בשנות המס 1949 עד 1960 – לא יעלה המס על 12% מהשבח ועוד אחוז אחד לכל שנה, משנת המס 1949 ועד לשנת הרכישה". זה המצב היום.

ההצעה היא שהחל בשנת 2005 יתווסף אחוז אחד לכל שנה.

אנחנו מתנגדים לכך. ביטלנו את מס רכוש בשל העוול ההיסטורי שנעשה לאנשים. תמכתי בכך. כאן אנשים שגרים בנכס שלא לצורכי מסחר, ושלא ביצעו אפילו מכירה אחת מלבד הורשה – יסבלו מהחמרה.

אין לזה מקום כאן. במושבים העוול כפול: גם הנכס איננו רשום על שם היחיד אלא על שם האגודה, וגם תימנע הזכות למכור את הנכס בלי לשלם מס. במושב האגודה חתומה עם הסוכנות. היחיד הוא המוכר, אבל פורמלית מדובר באגודה. זה חוזה משולש.

היחיד מוכר את הזכויות שיש לו, גם מבחינה פורמלית. היחיד מוכר את הזכויות שיש לו כלפי האגודה.

אני מבקש לקבל בכתב את הבקשה של ח"כ כץ.

צריך להסביר על מי רוצים שהסעיף יחול. צריך לכתוב זאת.

המטרה היא שהסעיף יחול על חברות בנייה.

אני מבקש לכתוב שהסעיף יחול על חברות עסקיות.

איננו מתנגדים לכך.

וכן עליו לחול על מכירה בתאגידים עסקיים.

אבל לא כולל אגודות שיתופיות.

גם לא כולל אנשים פרטיים. אפשר למסות חברות בנייה וכל מה שרוצים.

הוא יחול על חברות בנייה קבלניות, למשל. בכל מקרה אין מקום שהוא יחול על גופים פרטיים ולא על אגודות שיתופיות. עיקר הבעיה במושבים.

לא ברור לי למה הכוונה ב"חברות עסקיות". יש הכנסות והוצאות לכל מיני גופים. מה זה "עסקי"? הכוונה היא להחיל את הסעיף על חברות הבנייה. ואפשר לכתוב זאת בפירוש.

אנחנו מבקשים שיימצא נוסח מתאים, ובינתיים נמשיך לקרוא את החוק.

אנחנו רוצים להחיל זאת על כל גוף שהוא חברה.

למשל, חברת KBA באשדוד.

על חברה כזאת חלים כללי מס הכנסה.

הכוונה לחברה שיש לה מפעל, והוא פועל ויש לו הכנסה מעסק, והיא מוכרת את המפעל. זאת דוגמה מתאימה. הכוונה לחברה עסקית רגילה.

למשל, "עלית" והמפעל שלה ברמת גן.

הדברים ברורים. הנוסח יובא בהמשך.

כלומר סוכם שאנשים פרטיים ומושבים לא ייכללו.

נכון.

אני עוברת לקרוא את המשך התיקונים. אחרי סעיף (ד) בסעיף 48א המקורי יבוא סעיף (ד1).

בשלב זה אני מבקש להעלות נושא אחר. תושבי החוץ זכאים לפטור ממסים על קניית דירה. מדוע שתושב חוץ שרכש דירה בישראל יקבל פטור ממס שבח? אני מבקש לשנות זאת כנגד הפחתה במס מכירה, למשל. אינני רואה סיבה מדוע על תושבי חוץ ליהנות מפטורים על מכירת דירות בישראל. זהו סעיף תקציבי שנוסף לאוצר, ולכן אני מבקש לקזזו מול הקלה אחרת.

היום מי שאיננו תושב ישראל מקבל פטור כאילו הוא תושב ישראל. האם הייתה התייחסות לנושא זה?

חלק ניכר ממדינות העולם הנאור נותנות פטור לתושבי חוץ. בפועל קונים אלה אינם משלמים מס, גם לא מה שמוגדר אצלנו כמס שבח. כל מדינות העולם הנאור מבקשות למשוך אליהם משקיעים, ולא לגרש אותם. לצערנו משקיעי החוץ אינם מגיעים לישראל בהמוניהם. העדפה שלילית שלהם תהיה טעות חמורה.

גם בחו"ל יש מס. הרעיון המרכזי הוא ששינוי שכזה יבריח השקעות מהארץ. יש מסים בחו"ל, אך נכון שאפשר לתכנן מס באמצעות רכישות בחו"ל. בכל מקרה מדוע להבריח משקיעים?

בתל אביב קנו אצלי חמישה משקיעי חוץ. כשעלה החוק שח"כ שוחט העלה, שיהיה מיסוי, הם מכרו את כל חמש הדירות. כוונתי להצעה של החוק עם מר בן-בסט. הם אמרו שאנחנו מטומטמים: הם שילמו 400,000 דולר, קנו חול ולבנים, וכעת מגרשים אותם. הם כבר לא כאן.

בחו"ל אין מיסוי על דירות. ישראלים לא משלמים אגורה כמס. הם מתכננים את המס היטב.

לי יש שאלה אחרת: האם ההנחה היא שבשל הפחתה של 20% אנשים יקנו יותר? העיקרון אמנם מובן, אבל נדמה לי שיש כאן משהו פגום. ראשית, כל המידע "ייסחב" לעתיד.

זאת איננה בעיה.

מעבר לכך, האם אדם יקנה היום דירה כדי שתהיה לנכד שלו הנחה כשימכור בעתיד? ממילא איש איננו מבטיח שהכנסת לא תשנה את הסעיף העקום הזה בעשרות השנים הקרובות.

לכן אני מתנגד למחיקה רטרואקטיווית של זכויות.

אי-אפשר לתת הטבה במועד הרכישה, ומעבר לכך, תהיה לכך עלות תקציבית גבוהה. אם מפזרים את העלות על שנות מכירה – היא זניחה לחלוטין.

כרגע המשק תקוע, כולם תקועים. לכן עושים מבצעים. כמו בסופרמרקט. צריך לבצע מהלכים משמעותיים כדי להוציא את המשק מהבוץ. שינוי שכזה יכול לקדם את הדברים. מי שקונה נכס לתשואה מחשב כמה יישאר לו בסוף. אם מפחיתים את המס, הכדאיות להשקיע עולה.

אני ממשיכה לקרוא את הצעת החוק. אני קוראת את ההצעה להוסיף את סעיף 48א1 אחרי סעיף 48א המקורי (סעיף 17 להצעת החוק). אני קוראת את סעיף קטן (א) ואת סעיף קטן (ב)(1).

ייתכן שיש מקום לומר שתהיה בחירה בין הסעיפים הקטנים של הסעיף. ייתכן שלפי סעיף קטן (א) המחיר יהיה נמוך יותר מלפי סעיף קטן (ב).

נכון: למוכר בתקופה הקובעת נותנים 20%; אך יש הוראה ספציפית לגבי נכס שחל עליו חוק הגנת הדייר, ולפיה המס לא יעלה על 15% בשנת 2002. הטענה היא שאם אחרי 20% הנחה המס הוא 14%, אין סיבה לחייבו לשלם לפי הסניף הנוגע לחוק הגנת הדייר.

האם ברור שאפשר לבחור? זה לא ברור לפי מה שכתוב.

כתוב כאן "לא יעלה על" – כלומר, יש בחירה.

אך למה לא לכתוב זאת?

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 48א1(ב)(2) ו-(3).

אני עוברת לקרוא את התיקון המוצע לסעיף 48ב לחוק העיקרי (סעיף 18 להצעת החוק). הסעיף כולו יהפוך להיות סעיף קטן (א). מוסכם כעת שבסעיף קטן (א) לסעיף זה יימחקו המילים "מהשבח הראלי", אין בהן צורך. אני ממשיכה לקרוא את סעיף קטן (ב) לסעיף 48ב.

בעצם מדובר בסעיף טכני לחלוטין. מס שבח הוא מקדמה על חשבון מס הכנסה, ואנחנו מתאימים זאת להוראות החדשות שהכנסנו בנוגע לחיוב במס שבח.

היום הסעיף קובע שמדובר במקדמה לעניין שיעורי המס על חשבון מס הכנסה. המטרה היא שכשמגיעים לפקודת מס הכנסה – שזה לא יעלה על שיעור המס השולי. זאת משמעות הסעיף.

אולם בעקבות התיקון שנעשה קודם אצטרך לבצע התאמה טכנית כאן.

כלומר, כיוון שקובעים תקרה לשבח, והשבח מצטרף להכנסה, מבצעים תיאום טכני, כדי שנציב מס הכנסה לא ידרוש את היתרה.

אני עוברת להצעה להוסיף פרק חמישי 2 (סעיף 19 בהצעת החוק). אני קוראת את סעיף 49י המוצע.

בפסקה (4) לסעיף 49י(א) יש לכתוב בסיפה: "כתקופת האופציה" ולא "בתקופת האופציה".

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 49י(א).

לגבי הגדרת ה"מימוש" בסוף סעיף קטן (א): הכוונה למחזיק האופציה או למי שהוא יורה?

גם אם המחזיק מעביר, יש מחזיק חדש. תמיד מדובר במחזיק האופציה. זה מוכ"ז.

אני רואה שיש הגדרה ל"מחזיק" – וזה מקובל עליי.

מה לגבי הקצאת מניות? אם החברה מחזיקה קרקע, ובמקום עסקת המקרקעין יש עסקת מניות – מה אז?

הפרק הזה חל אך ורק על מקרקעין. נושא איגוד מקרקעין הפך להיות חלק מפרק ה לפקודת מס הכנסה. זה כמו חברות רגילות. אין עוד התייחסות לאיגוד מקרקעין כמו אל המקרקעין.

האם יש התייחסות לעסקת מניות ללא מקרקעין באיגוד מקרקעין?

כן. יש התייחסות לכך בפרק מסוים. הרעיון הוא למסות את המכירה במניות באיגודי מקרקעין כמו בחברות רגילות, למעט שיעור מס מופחת במקרים מסוימים. בעיקרון רואים את כל המכלול.

אם רוכשים אופציה לרכישת מניות באיגוד מקרקעין – המיסוי הוא כמו לפי כללי מיסוי רגילים, כמו אופציה של חברת היי-טק.

אני מסיימת את קריאת סעיף 49י(א) ועוברת לסעיפים קטנים (ב)-(ג).

מדוע נכתב שסכומים אלה ייווספו לצורך חישוב מס? נניח שנרכשה אופציה לרכישת דירה שעולה 100,000 ש"ח. האופציה היא 5,000 דולר. כמה משלמים אחרי שנה? משלמים 95,000 ש"ח.

נכון. אך לצורך המיסוי מעלים ל100,000- ש"ח.

זה הגיוני, הרי בסך הכול התשלום היה 100,000 ש"ח, והמיסוי הוא על כל הסכום.

כיום מכירה כוללת גם פעולה באיגוד. את זה איננו מוחקים. היא גם כוללת זכות להענקת זכות.

אבל בהגדרה של "אופציה" כתוב "זכות לרכישה של זכות במקרקעין למעט זכות לרכישה של זכות באיגוד".

זאת השאלה שלי. זה שונה מהנוסח בחוברת הכחולה. שם המיסוי היה רק על אופציה באיגוד. הרעיון באופציה הוא שהמיסוי בשלב הראשון יהיה על האופציה בלבד, והדבר לא ייראה כמכירת המקרקעין עצמם. אם איננו מחילים את הסעיף על אופציות באיגוד – המשמעות היא שברגע שתתקבל אופציה הדבר ייחשב כאילו המניה עצמה נמכרה.

יחולו כאן הוראות פרק ה.

הגדרת מכירה כוללת פעולה באיגוד, וה"למעט" הוא לעניין ההקצאה ולא לעניין אופציה. אך מכוח חלק ה לפקודה יהיה צורך למסות כאילו נמכרה המניה עצמה. זאת התוצאה.

למה היה שינוי לעומת הנוסח שהופיע בחוברת הכחולה? האם לא נוצר כאן דיסוננס?

בנוסח המקורי נפלה טעות. הייתה הסכמה מראש לגבי הדברים.

אם הולכים על זכות באיגוד, כבר נכלל הכול במסגרת המניה. מתייחסים לדברים כאל מכלול של החזקה.

אולם נכון שאת מכירת האופציה ימסו מייד כמכירת המניה עצמה?

כיוון שהטענה הזאת עלתה בדיון בין משרדי הממשלה ונדחתה, לא נבצע כאן שינוי.

אם רוצים להקפיד בנוגע להחלטות הממשלה, הרי שבהצעה בחוברת הכחולה היה כתוב "למעט זכות באיגוד" וכעת משנים זאת. אנחנו רוצים להבין את השינוי.

בדו"ח הוועדה הייתה הסכמה בנושא זה. בכל מקרה, חבל על הוויכוח לעניין הניסוח בעבר. הרעיון הוא פשוט: ברגע שזהו איגוד מקרקעין, ההתייחסות איננה מכוח מס הכנסה.

האם משרד המשפטים מתנגד לניסוח הזה?

אנחנו רוצים להבין את השינוי. זה חוק לא פשוט.

בוצע כאן שינוי, אנחנו רואים אותו לראשונה.

ברגע שמדובר בזכות באיגוד מקרקעין, אין כאן הרמת מסך מלאה לעניין החישוב – לא של השם, לא של השווי וכו', אלא יוצרים מכלול של כל מה שהיה. אין רואים זאת כמכירה של המקרקעין, אלא כמכירה של המניות עצמן. לכן יש להחיל כאן את עקרונות מכירת המניות.

מה לגבי מכירה של אופציה?

זה כמו אופציה על מניות. לכן חל כאן את פרק ה. הטענה היא שגם היום במתן אופציה על מניות יש מכירה – מכירה של האופציה.

כלומר, ממסים רק את התמורה שניתנה באותו רגע או את הכול?

המטרה היא למסות רק את התמורה. אם יש בעיה בניסוח והדברים אינם באים לידי ביטוי – נבדוק זאת. אפשר לפתור זאת בהוראות, כי הרי הכנסנו סעיף שמאפשר שינויים בתקנות, בגלל הקושי שבהצעת החוק. הרעיון מקובל עלינו.

כלומר, הרעיון הוא שיש למסות את האופציה בלבד. אבל המשמעות כעת היא שממסים את הכול.

האם יש סמכות לסטות מהחוק בתקנות, להוסיף על החוק? באישור הוועדה? אם יוצרים דין חדש מכוח תקנות – האם זה באישור הוועדה? איך האזרח יוכל לדעת על הדינים שייקבעו בתקנות? איך יוכל להעיר עליהם? איש לא יראה אותם. אני מבקשת שכל התקנות יהיו באישור ועדת הכספים.

הדברים סוכמו. הכול טעון אישור ועדת הכספים. ולמען הסדר הטוב אני מראה שבתזכיר ולפני ועדת השרים הופיע הסעיף הנ"ל כמות שהוא. אבל זה לא משנה.

בעצם יש אותו דין לשתי האופציות.

לא נכון, מרגע שממסים את ההקצאה, בעצם ממסים הקצאה ומכירה של אופציה כאילו הן מניות. השאלה היא על מה יהיה מס כאשר בעל אופציה א' מוכר אותה לגורם ב': האם את האופציה, או את המניה שהיא פועל יוצא של האופציה?

אנחנו רוצים שימסו את האופציה. נבדוק אם זה מה שעולה מהדברים.

תמיד ממסים את האופציה ולא את המניה.

נכון, אבל כתוב כאן "למעט באיגוד מקרקעין", ולכן השאלה נשאלת.

הטענה היא שהניסוח איננו ברור. אך הכוונה ברורה.

למען השקיפות אני מבהירה שהכנתי את המסמך הזה עם התוספות של האוצר. הבנתי שחלק מהשינויים הם תיקונים של טעויות או אי דיוקים, או הבהרות של נוסח. בכל מקרה זה המסמך שמונח על שולחן הוועדה, ואת המסמך הזה עליה לאשר או שלא לאשר.

צריך לכתוב משהו כמו הסמכה: "שר האוצר רשאי להחיל את הוראות סעיף זה על מכירת זכות באיגוד בתיאומים הנדרשים".

זאת לא הייתה הכוונה. הבעיה שעו"ד גלעד הצביעה עליה קשורה לקביעה בסעיף (7). צריך להבהיר את הסמכות.

אני מציעה להוסיף בסעיף 7(א)(ד)(1): "לרבות לעניין מיסוי אופציה באיגוד מקרקעין".

אני קוראת כעת את ההצעה להוסיף סעיף 49י1 (עמוד 13 להצעת החוק).

אני עוברת לקרוא את פרק חמישי 3: סעיף 49יא המוצע. בהגדרת "שווי הזכות החלופית" יש למחוק מהסיפה את המילה "בו".

בסעיף 49יא(ב)(1) לא צריך לבוא פסיק במשפט "זכות במקרקעין, במקרקעין שהם מבנה עסקי…". ברור שזאת איננה הכוונה. צריך לכתוב "זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי".

לא נכון. צריך לכתוב "זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי".

נכון. "זכות במקרקעין" זאת תיבה אחת. זה כמו "זכות" או "חכירה".

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 49יא, החל בפסקה (ב)(2).

בסעיף 49יא(ב)(2)(א) אני מבקשת להוסיף ולקבוע שזה יחול גם כשיש תב"ע לבנייה, וכן שימוש חורג. זה יחול במקרים שיש אישור לבנות לפי ועדת תכנון ובנייה.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 49יא (ג) ומסיימת את הסעיף.

אני עוברת לקרוא את סעיף 49יא1(א)(1)-(2) (עמוד 15 להצעת החוק).

כיצד אפשר לדעת אם הקרקע החקלאית הנמכרת שימשה בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לאחר המכירה וכו'? המוכר הוא שמבקש פטור.

זוהי דרישה בלתי סבירה. התנגדנו לה בוועדה. היא לא הגיונית. יש סעיף בחוק מס שבח שמאפשר לשר החקלאות לקבוע מתי קרקע מוחלפת למטרה חקלאית.

אני מציע לסיים את קריאת הסעיף ולדון בכך אחר כך.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 49יא1. בסעיף קטן (ב)(2) יש לתקן טעויות סופר ולכתוב: "עלה שווי הקרקע החקלאית החלופית על שווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת, יחולו…". אני משלימה את קריאת הסעיף.

יש בסעיף זה דרישה בלתי סבירה בסעיף (א)(3): שבמשך עשר שנים תהיה מהקרקע הכנסה מחקלאות. המוכר תלוי ברוכש, כפי שאמרה עו"ד לחמן-מסר. זה בלתי סביר ובלתי כלכלי. יש סעיף אחר בחוק מס שבח שמאפשר החלפת קרקע חקלאית באישור שר החקלאות. זה תפקידו של שר החקלאות. אבל מה שמציעים כאן תלוי בהרבה משתנים.

אני מבקש להוריד את הדרישה הבלתי סבירה הזאת ובמקומה לכתוב: "אם אישר שר החקלאות והחילופין נעשו למטרה חקלאית" – כפי שקיים כבר.

אין בכלל חילוף של קרקעות. הנושא הזה הוסף בחילוף של קרקעות חקלאיות בלבד. אנחנו רוצים לוודא שהקרקעות הללו היו בעבר חקלאיות ויישארו חקלאיות.

למה אין הוראות שכאלה לגבי תעשייה? יש לדרוש שגם אצל הרוכש המבנים ישמשו לתעשייה במשך חמש שנים.

אולם שם מדובר בבנייה מול בנייה.

אני מציע שהמגבלה לא תחול על חוזים שהוגבלו לשימוש חקלאי. מרבית החוזים במגזר החקלאי מוגבלים אך ורק לשימוש חקלאי, אבל למרות ההגדרה לשימוש חקלאי נוצרת בעיה: כי ייתכן, למשל, שבשנה מסוימת הקרקע לא שימשה לחקלאות. אולי היה אסון טבע בשנה מסוימת? בשנה כזאת לא משלמים אפילו דמי חכירה למנהל. מה לגבי שנת שמיטה? הדרישה הזאת איננה מעשית. יש כלים טובים יותר לכך.

אם הקרקע עומדת סתם, המשמעות היא שאין שימוש חקלאי בקרקע?

הדרישה היא לחמש שנים, אך לא ברציפות, נכון?

שנת שמיטה מתפרשת תמיד על שתי שנים. אין מצב שבמשך שנה שלמה הקרקע איננה מעובדת.

התוצאה תהיה שבהתמודדות הבסיסית עם פקיד השומה לא תאושר שום החלפת קרקע. מטבע הדברים במשך עשר שנים יש גם תקופה שבה הקרקע איננה משמשת להכנסה חקלאית.

אבל הייעוד חקלאי. אם כן מה החשש?

אך הקרקע, שהייעוד שלה חקלאי, לא תמיד משמשת להשגת ההכנסה.

מר מקלר חושש, שלמרות שהשימוש חקלאי, הרי שאם לא השתמשו בקרקע הכלל לא יחול. צריך למצוא ניסוח שיבהיר זאת.

אני מציע ניסוח חדש לסעיף 49יא(א)(3): "הקרקע החקלאית החלופית אמורה לשמש בייצור הכנסה מחקלאות בלבד". כלומר, המבחן לא יהיה הייצור בפועל אלא הכוונה.

ולכך יש להוסיף: "ואינה משמשת למטרה אחרת".

אני מסכים לכך.

בסעיף (א)(2) יש לכתוב: "הקרקע החקלאית הנמכרת אינה משמשת להכנסה שאינה הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות…".

זה פותר את הבעיה שהצגתי.

יש לכתוב שם: "מיועדת לשמש לחקלאות ואינה משמשת להכנסה שאיננה הכנסה מחקלאות…".

אין טעם בהערה הזאת. אני תומך בהשארת הסעיף כמות שהוא.

קבעו כאן הגבלות על שִחלוף של קרקע חקלאית שמטרתן שהשחלוף יהיה אמתי. הקרקע צריכה לשמש לחקלאות, או לפחות שלא לשמש למשהו אחר.

אך לפי אותו היגיון צריך להחיל את הדברים גם על מבנה עסקי.

זה לא נכון, זה לא אושר בממשלה.

זהו אחד הנושאים שהיו במחלוקת בין מס הכנסה למשרד המשפטים. אבל לפי ההיגיון שחל בנושא החקלאות, צריך היה להחיל את אותה הגבלה גם על נכסים עסקיים.

למה הממשלה לא קיבלה את העמדה הזאת?

כי מס הכנסה התנגד.

אינני יודעת אם זה חשוב מדוע הטענה לא התקבלה. חשוב יותר שהוועדה תהיה מודעת לשאלה. במבנה עסקי, בשונה מקרקע חקלאית, אין דורשים שימוש בפועל לעסק לפני המכירה ואחרי המכירה; הטענה היא שדי בכך שהנכס מיועד לשמש לפי טיבו לאותו שימוש.

אבל זה לא מה שכתוב כאן. כתוב: "משמש לייצור הכנסה".

לאור כל ההערות, לדעתי הנוסח הקיים סביר.

בנוגע למבנה ציבור נכתב שהוא מיועד לשמש לפי טיבו, ואין דרישה לשימוש בפועל. מדוע מגבילים את הקרקע החקלאית, אך מתירים חופש במבנים העסקיים?

כל החוק נוגע לבנייה. החקלאות היא החריגה. זה המקרה היחיד שניתנת קרקע שאיננה מבונה. זה לא שייך לבנייה. שר החקלאות ביקש להתייחס לכך, והייתה הסכמה לבקשה. זה חריג לגמרי לחוק. ולכן כדי שלא נגיע למצב של מתן אדמות לבנייה – הכנסנו את הסעיף הזה, שקובע שימוש לחקלאות.

לפני שממשיכים בהקראת הצעת החוק אני מבקש להעיר הערה. הגשתי הסתייגות על הפרק החקלאי. העליתי את הסתייגותי גם אתמול. אני עדיין מכין את ההסתייגות שלי לעניין עסקאות קומבינציה. אעלה את הדברים בהצבעה. אני רק מבקש לשאול האם ההצבעה תתקיים היום.

היא תתקיים היום, ברגע שנגמור את הקראת החוק. לא יעזור לכל מי שרוצים להפריע לדיון ולהתסיס את חברי הכנסת שלא ימשיכו בדיון. אני מוחה על כך.

במי מדובר?

אני שמתי לב לכך.

לפני הקראת סעיף 49יב אני מבקשת לומר שלמשרד המשפטים העיר הערה לגבי הסעיף.

הערנו הערה לממשלה, היא לא התקבלה, ולא נחזור על הערותינו בוועדה.

מה קרה?

היא צודקת.

משרד המשפטים איננו מייצג שום אינטרס. הערה ההיא הייתה מקצועית.

אתמול התקשר אלי שר המשפטים ואמר לי באופן חד משמעי שכל ההערות שנדונו הוכרעו בין השרים. זה מה שמחייב.

אמרתי בתחילת הישיבה שאני מבקש שיודיעו לי אם הדברים כבר נדונו. לא אהבתי את העובדה שעו"ד לחמן-מסר פונה לחבר כנסת מסוים ואומרת שאי-אפשר לנהל בנושא דיון שנמשך שעתיים או שלוש שעות. זה לא העסק שלה. העסק שלה הוא להעיר את הערות המשרד בוועדה. היא איננה יכולה להטיף מוסר ליו"ר הוועדה או לחבר כנסת כלשהו. בכל הכבוד לעו"ד לחמן-מסר ולכך שהיא ממשרד המשפטים היא לא יכולה להטיף מוסר בשאלה כמה זמן יש לנהל את הדיון. אני לא אוהב את זה. זה לא אסתטי. לא פועלים כך בין אנשים.

אני עובדת כאן הרבה מאוד שנים. אני מדברת עם חברי כנסת בצורה מסוימת, מכוח העובדה שאני עובדת עמם שנים רבות. אם יש לי שיחה פרטית עם חבר כנסת, זה עניין אחר.

אבל לא כאן. עו"ד לחמן-מסר יושבת מול חבר כנסת, מתסיסה אותו ואומרת שלא ייתכן שבתוך שעתיים יגמרו את החוק.

לא אמרתי את המשפט הזה, בכל הכבוד.

אני מבקשת גם להסביר מה עלה בוועדת השרים. שר המשפטים חשב שיש טעם בחלק מההערות שלנו. רו"ח רבינוביץ' ונציבות מס הכנסה נשאלו לגביהן, ורו"ח רבינוביץ' מסר את תשובתו. נציבות מס הכנסה הגיבה מדי פעם להערות, לפי ההקשר. שר המשפטים אמר שאם הגורמים הללו אינם רוצים לקבל את ההערות – הם חופשיים להמשיך בדרכם.

זכותכם להעיר הערות. אך מה שעו"ד לחמן-מסר עשתה היום הוא התערבות בניהול העבודה. זה לא אסתטי.

המילה "אסתטי" לא יצאה מהפה שלי. הופתעתי שהצעת חוק כה מקיפה נדונה ביום אחד. כל הכבוד לוועדה שהיא יכולה לסיים זאת ביום אחד.

ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין העביר את חוק הגולן בשלוש קריאות ביום אחד. האם גם אז הפרקליטות אמרה שזה לא אסתטי?

לא אמרתי את המילה הזאת.

זוהי התערבות בעבודת הוועדה. אי-אפשר להטיף לי מוסר.

החוק הזה יגרום נזק, אך לא כמו החוק ההוא.

ההערות שלנו אינן מוטות משום סיבה. משלא התקבלו הערותינו על-ידי רו"ח רבינוביץ' ונציבות מס הכנסה, שר המשפטים אמר "לא צריך". אנחנו מעירים את ההערות כדי לשפר את החקיקה ולא כדי לפגוע בה. אם מטרת המעורבים שפקודת מס הכנסה תיטיב עם הקבלנים כפי שלא היה בעבר – זו זכותם. תפקידנו היה להעיר הערות בממשלה.

וכך נעשה.

אני מבקש לסיים את הדיון הזה. אני לא סותם את הפיות. אתמול נתתי לכל אחד לומר את מה שהוא רוצה. כיבדתי את כולם. אבל אני, בשונה מיו"ר אחר, אומר את מה שיש לי לומר בפנים, ולא יעזור לאיש.

גם אני רוצה לומר את הדברים: ההערות המקצועיות שלנו, שכולן נדחו – ולא נחזור עליהן בוועדה – נתמכו על-ידי מומחים מהאקדמיה, שלפי דעתי לא היה להם די זמן לבוא לכאן, ועל-ידי אנשי מקצוע ממס הכנסה.

בוועדת רבינוביץ' ישבו מומחים. מתי היית בוועדה, עו"ד לחמן-מסר?

בכל חוק יש מומחים שטוענים טענות שונות.

האם יש למשרד המשפטים הערה מקצועית לסעיף הבא?

אי-אפשר להשתמש בנו כדי להעיר הערה מקצועית. אם רוצים להעיר הערה מקצועית – בבקשה, זה לא ענייננו. אבל אי-אפשר לעשות זאת ב"כובע" של משרד המשפטים. אני מתנגדת לכך.

יש החלטת ממשלה. יו"ר הוועדה הוא מטעם הקואליציה.

בסדר. אבל שלא ישתמשו בנימוק של משרד המשפטים כדי להעלות הערות. אם מישהו רוצה להעלות הערה – שיעשה זאת מיזמתו.

לאור מה שקורה כאן אני מבקשת לשאול האם הוגשה בקשה לוועדת הכנסת לפטור מחובת הנחה. זה נחוץ כדי להתקדם עם הצעת החוק.

הבקשה הוגשה. אינני יודע אם היא כבר נדונה.

אני עוברת לקרוא את סעיף 49יב(א) המוצע (עמ' 16 להצעת החוק).

מה שמפורט כאן הוא נוסף על הפטורים הקיימים?

נכון.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 49יב. בסעיף (א)(1) יש לתקן טעויות סופר. אני קוראת גם את פסקה (2).

אני מבקש לעצור כאן. למה יש צורך בתנאי שבפסקה (2)? ומה אם אדם החליט לעבור לדירה זולה יותר, שאיננה קטנה יותר אלא ממוקמת במקום אחר? למה אין פטור?

מעבר כזה חייב במס. היה מפגש עם כסף. בפטורים הרגילים לא נגענו.

זה פתח להסתבכות של אנשים. נניח שאדם קנה דירה שמעל ליכולתו, ואחרי שנתיים הוא נאלץ לעבור לדירה קטנה יותר. למה הוא חייב במס?

עד 18 חודשים הוא איננו פטור. אחרי שנתיים הוא פטור. אני מבהיר שאפשר להשתמש בזכות הזאת פעם אחת.

מה לגבי דירה בירושלים מול דירה באופקים? אם אדם מכר דירה בירושלים והחליף אותה בשלוש דירות באופקים?

כלומר ח"כ חוגי שואל האם יש לכתוב "דירת מגורים" או "דירות מגורים".

לשר האוצר יש סמכות לגבי החלפת דירה אחת בכמה דירות. זה מופיע בכל אחד מסוגי הנכסים. אפשר לקבוע את הדברים בתקנות.

בעצם את מי זה משרת? החוק במהותו אמור לשרת את הציבור הרחב. לכן הוקמה ועדת רבינוביץ'. נכון שאחת המטרות היא ליצור תנועה. אך בסופו של דבר המטרה היא לצמצם ולקזז את נטל המס בתחום זה.

מי שיש לו – שיבושם לו, אבל נדמה לי שזהו פטור לא הגיוני. יש לסייע למי שאין לו. לכמה אנשים יש שתי דירות?

מטרת החוק לעודד את ענף הבנייה.

גם דירות בבית שמש, למשל.

יש מקרים שלאדם יש דירה שחייבת במס אך היא איננה יעילה מבחינתו, משום שהוא איננו יכול להשכיר אותה וכו'. לפי המצב החוקי היום הוא "תקוע" אם הדירה. אנחנו מאפשרים לו החלפת דירתו בדירה אחרת, יעילה יותר מבחינתו, וכך המשק יהיה יעיל ואנשים לא יישארו עם דירות ורק ימתינו לפטור.

אם אדם רוצה להחליף דירה בדירה, אך נשאר הפרש, האם אפשר לפטור במס את מחיר הדירה הזולה יותר?

אם מדובר בדירה אחת יש ממילא פטור.

בעצם לא משנה אם קונים כמה דירות. חשוב בעצם לנצל בדיוק את מחיר המכירה המקסימלי.

אבל האם צריך לשלם מס רכישה על שתי הדירות הללו? לטענתי לא, כי זוהי החלפה.

היום, לפני התיקון, האדם חייב במס שבח ובמס רכישה. אחרי התיקון, בטל מס שבח. על מס רכישה אי-אפשר לוותר.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 49יב, החל בסעיף קטן (א)(3). בסעיף קטן (ב)(2) יש לתקן: במקום "40(ג)" יש לכתוב "40(ב)". בסעיף קטן (ב)(3) יש לתקן טעות סופר. במקום "על" צריך להיות "עלה". במקום "49(ג)" יש לכתוב "40(ג)".

אני עוברת לקרוא את סעיף 49יג(א).

למה כתוב "דירת מגורים מזכה" ולא "דירת מגורים"?

זוהי האפשרות הראשונה. אם לא עומדים בה, יש חלופות אחרות. אם אין דירה מזכה – אפשר למכור גם דירה אחרת.

אם אדם עובר לבית אבות, כדאי שישאיר את הדירה לבן שלו. למה לא?

כדי שלא יהיה פטור פעמיים. אם לאדם זה יש שתי דירות, יהיה אפשר גם למכור את הדירה השנייה.

המטרה היא שלא יהיה ניצול כפול של הפטור. כל אחד יוכל להחליט אילו מהפטורים לנצל.

בקצב הזה נגיע לבית אבות לפני שנסיים את הצעת החוק.

אני קוראת שוב את סעיף 49יג כולו.

אני מבקש לשאול כמה שאלות. זוהי הטבה לקשישים שעוברים לבית אבות, אך הרבה מהקשישים מעדיפים להחליף את דירתם, ולא לעבור לבית אבות. לפעמים הם משפצים את דירתם, כך שתהיה נוחה יותר. נכון שעל כך אין מס. אבל מה אם הקשישים מוכרים דירה וקונים אחרת?

יש פטורים אחרים במקרה כזה.

ראשית בית אבות הוגדר כדירה. שנית, אפשר להשתמש גם נכס אחר שאיננו דירה כדי לעבור לבית אבות.

אינני רואה סיבה להעדפה או להפליה של קשישים שמגיעים לבית אבות לעומת קשישים שקונים דירה בקומת קרקע ודואגים שתהיה להם נוחה.

ההעדפה היחידה לבית אבות היא שאפשר למכור גם נכס מקרקעין אחר, לא דירה, כדי לעבור לבית אבות. עשינו זאת מסיבות סוציאליות בלבד.

אבל אם רוצים לעבור לדירה קטנה יותר אי-אפשר לממש נכס מקרקעין אחר באותה צורה, נכון?

אפשר להחליף את הדירה בחילופין רגילים.

לכל מצב העדפה משלו. בחילופי דירה רגילים אין תנאי של דירת מגורים מזכה. אין תנאי של גיל – הכול רחב. כאן יש העדפה לבית אבות, זה נכון, אך באותה מידה יש צמצום: דרישה למכירת דירת מגורים מזכה, אם יש; ורק אחר כך מכירה של נכסים אחרים – אולם במגבלה של סכום שאיננה קיימת במקומות אחרים.

כתוב כאן שבית אבות משמעו בית אבות שיש בו 50 איש ויותר. ברוב בתי האבות יש פחות תושבים. פוגעים כאן בבתי האבות הללו.

ההגדרה לבית אבות לקוחה מחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה1965-.

יש לי הצעה לסדר: אני מציע שמעתה והלאה כל אחד יסמן לעצמו את הערותיו, וכל ההערות יידונו בתום ההקראה.

אולם אני מבקש לחזור לנושא הקודם: אפשר להגדיר בית אבות כך שייכללו בו גם בתי אבות ל30- איש?

ההגדרות הן מחוקים אחרים. אי-אפשר לשנות זאת.

יש עשרות בתי אבות קטנים, והם מוכרים, בוודאי. אני מציע לכתוב "בית אבות מוכר". למה להגביל?

אבדוק את האפשרות הזאת.

אני קוראת את סעיפים 49יד49-טו, ואת סעיף 49טז(א).

האם ברור סעיף קטן (א) חל גם על קרקע חלופית חקלאית, דירת מגורים חלופית וכו'?

ברור כאן שמבחינת הזכות החלופית לא יחול פטור ממס לפי פרק זה, אבל לא לפי פרקים אחרים.

משתמשים בסעיף הזה אך ורק כשאין דירה פטורה. איננו יוצרים פטור חדש יש מאין. אם היה פטור קודם על דירת מגורים – הסעיף הזה לא היה מתאים. אין מנסים ליצור פטור חדש. אין זו צבירה של זכות לפטור חדש. זוהי בסך הכל דחיית מס, ולא יצירת פטור חדש.

כשהקונה ימכור את הדירה החלופית הוא ישלם מס. אי-אפשר להמשיך בחליפין לעד.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 49טז.

חייבים להבהיר בסעיף קטן (ג) שהמילה "חילופית" כוללת את כל השאר. כי אם לא כן הסעיף הזה מלמד שבסעיף קטן (א) הכוונה הייתה רק לנכס עסקי ולא לכולם.

נוסיף את ההבהרה הזאת גם בסעיף קטן (א). כך יהיה ברור שההחלה היא לגבי כל הסוגים. יש לכתוב: "הקרקע החקלאית החלופית או דירת המגורים החלופית".

למה לא לכתוב: "זכויות לפי פרק זה"? בכל מקרה, נמצא לכך תיקון מוסכם. אני ממשיכה לקרוא הסעיף הקטן האחרון ב49יד, סעיף קטן (ד).

זהו פטור חדש, רק לגבי אזורי עדיפות לאומית. מי שעובר לאזור עדיפות לאומית בדירה חלופית יוכל לקבל עוד פטור.

עכשיו מכניסים פוליטיקה לחוק?

לפי נתוני הביטוח הלאומי ההכנסה שם גבוהה יותר.

לא נכריע היום את הוויכוח הזה.

אנחנו מוכנים למחוק זאת.

האם אזור עדיפות לאומית כולל גם את הנגב והגליל? אם לא, צריך להוריד זאת לגמרי. נכין הסתייגות בנושא זה.

אנחנו מסכימים להוריד את הסעיף.

אם כן, הסעיף יימחק.

מדוע? נצביע על כך בכנסת.

לא, נצביע על כך כעת.

בינתיים נמשיך בהקראת החוק.

ההגדרה לעדיפות לאומית קיימת. אין מה לפעול כאן בנושא זה. גם רוצים לפנות אותם, וגם רוצים שלא יוכלו למכור את הדירות.

להפך. ההקלה היא בתנאי שעוברים לאזור עדיפות, ולא בתנאי שעוזבים אותו.

אנחנו מגישים כעת הצעה למחוק את הסעיף.

נצביע בנושא זה. אם ההסתייגות לא תתקבל כאן, הנושא יגיע למליאה.

אם כן, גם לי יש הסתייגויות. אני מבקש שלגבי קיבוצים לא יחול הפטור. אני מתנגד להצבעה נפרדת על כל סעיף וסעיף. מי שרוצה, שיגיש הסתייגויות. יש להצביע על הכול. נושא העדיפות הלאומית איננו נתון לדיון.

לא ייתכן שימציאו פטור יש מאין – גם לא לנגב ולגליל. נניח שמישהו גר במצפה רמון שנתיים, ועזב. למה כעת יהיה פטור ממס?

אסביר זאת: כל מי שמוכר שם – מפסיד. התושבים קונים כדי שיהיה מקום לגור, אבל כבר בעת החתימה הם יודעים שהפסידו. אם כוללים את הנגב בסעיף זה, לא אציע הסתייגות.

אחר כך אחליט אם ההסתייגויות יידונו כאן או במליאה.

אני מפנה את תשומת לבו של ח"כ כץ לעובדה שזוהי פעם ראשונה שכולם רוצים למחוק את הסעיף הנוגע ליש"ע, אפילו ח"כ חוגי.

אני קוראת את סעיף 49יז.

האם כוונה ל50%- מההפחתות?

50% מהמס. מחשבים מס רכישה – ומשלמים חצי.

אני קוראת את סעיף 49יח. אני עוברת לפרק חמישי 4, וקוראת את סעיף 49יט – סעיף ההגדרות.

בפסקה 2 יש לתקן ולכתוב: "לצורך רכישת יחידות בשטח האמור, לצורך פינוי המתחם…".

אין צורך בתיקון. עוד מעט יוזכר שטח שעדיין לא הוכרז כמתחם וכבר רוכשים שם יחידות. לכן עשינו שתי חלופות בהגדרת יזם.

בסדר. אני קוראת שוב את פסקה (2).

אני ממשיכה בהקראת סעיף ההגדרות.

אני קוראת גם את סעיף 49כ.

יש לתקן את המילים "בסעיף 49כא" ל"בסעיף 49כח".

אני קוראת את סעיף 49כא.

יש השמטה בסעיף קטן (א). הנוסח המלא הוא: "על אף הוראות סעיף 49כ, יודיע היזם למנהל על כל הסכם למכירה כאמור באותו סעיף בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל".

אבל זה לא מתבצע כך בדיוק. יש הרבה פעמים אופציות בפינוי-בינוי.

יש בחוק פתרון לעניין האופציות.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 49כא החל בסעיף קטן (ב). אני קוראת את סעיף 49כב(א)(1)-(2). יש לתקן טעויות סופר בסעיף קטן (א)(2): "הנמכרת" במקום "הנמכרים" ו"והתמורה" במקום "מהתמורה".

האם על ההפרש הכספי דורשים מס? אם מחליפים לדירה קטנה יותר ומסתפקים בכך, למה צריך לשלם על ההפרש?

כי הייתה פגישה עם כסף.

נקודת ההנחה היא שלא נותנים פטור על כסף.

אני קוראת את סעיף קטן (ב) בסעיף 49כב. אחרי המילים "ביחידת המגורים" יש למחוק את השורה המופיעה בהצעת החוק, עד למילים "החלופית, לא יפחת משיעור זכותו…".

אני מבקשת להתייחס לסעיף הקודם. בחוק ההסדרים הוועדה עשתה הפרדה של החלק הנוגע לפינוי-בינוי. היה שם תיקון לסעיף 49ז. בעצם הנושא עדיין מונח על שולחן הוועדה. שם נאמר משהו אחר: כשמוכרים את היחידה במתחם הפינוי-בינוי תהיה תקרה לפטור. נדמה לי שהתקרה היא 1.3 מיליון – אולם ייתכן שאני טועה. כלומר, בכל הארץ יש פטור אחיד, המבוסס על מחיר. לא משנה האם הדירה החליפית שווה יותר או פחות. זאת התקרה האחידה בכל המדינה.

אולם כאן ההצעה שהפטור יהיה בהתאם לשווי של יחידה של 120 מטר במתחם הספציפי. כלומר, ככל שהמתחם שהתפנה מרכזי יותר, וממוקם באזור עשיר יותר, הפטור גבוה יותר. ולהפך.

זו מטרת הפינוי-בינוי: ליצור מצב שיהיה כדאי להרוס ולבנות. הבעיה היא במקומות שיש בהם בעיית מקרקעין. שם כדאי לעשות פינוי-בינוי, זה המצב.

ראשית, בעבר העניין לא נדון בוועדה לגופו של עניין. ח"כ ליצמן אמר שבעתיד שני הדברים יידונו. שוויוני יותר לקבוע תקרה אחידה לכל המדינה. הכוונה לתקרה לפטור. אין ליצור מצב שהפטור משתנה בהתאם לאזור המגורים. זה איננו שוויוני. הדרך האחרת גם פשוטה יותר.

אם מפנים בסביון – לא מפנים אלא למקום בעל ערך. גם אם מפנים במצפה רמון, ברור שמקבלים דירה יקרה יותר.

אז צריך לשלם על ההפרש.

במצב כזה לא יעשו עסקות פינוי-בינוי.

פרק המיסוי פוצל מחוק ההסדרים. על שולחנה של הוועדה מונח הפרק הזה. הנימוק לפיצול אז היה שהנושא שייך לבינוי. אם יתקבל ההסדר שמוצע בהצעת החוק הזאת, תהיה לכך השפעה על הפרק ההוא. כשהוועדה תבוא לדון בפרק ההוא, היא תצטרך לקחת בחשבון שיש כבר הסדר חוקי כלשהו.

בפינוי-בינוי היזם משלם כסף ולו בעבור שכירות חלופית. גם זה מפגש של כסף.

זה לא ממש כסף. נתנו לכך פתרון.

אני קוראת את סעיף כג.

אני מבקש הסבר לפסקה (6).

אם היה משהו שהוא אפס, והתקבלה דירה אחרת – עדיין יש אפס.

משלמים מס שבח מלא, בלי בסיס?

גם קודם לא היה בסיס. לא שילמו כלום. אולם נתקן זאת: אם תהיה עלות מקורית, היא תתווסף.

כלומר עלות מקורית שהיא מתואמת.

בעיקרון היחידה שמקבלים תמיד אמורה להיות זכות במקרקעין. איך ייתכן שבפסקה (4) נקבע שהיא לא תהיה זכות במקרקעין? ייתכן שמה שנמכר הוא מבנה עסקי, אבל מה שמתקבל הוא הקרקע החלופית. והיא תמיד זכות במקרקעין, לא?

נכון. צריך לתקן.

מה לגבי פולשים? הכוונה להמריץ את מי שפלש?

הפולשים מקבלים פטור בניכוי.

סעיף 49כג(6) מתאר מקרה מיוחד מאוד. לרוב אין בעיה: הולכים לזכות המקורית. הסעיף הזה מתייחס למצב שיש מוכר בעל זכות ביחידה שאיננה זכות במקרקעין. ההתייחסות היא רק לפולשים. הם לא קנו כלום, לא שילמו כלום – ולכן לא מגיעה להם עלות.

אני מבצע פינוי-בינוי. מחתימים את האדם שהכול עליו. שהוא ימכור.

ראשית הסעיף הזה לא היה בהצעה הכחולה. שנית, את הוויכוח הזה פתרנו. כתבנו "לרבות המחזיק". זה מספיק.

אם כן, איזה שווי רכישה יש לתת לפולש, עו"ד גלעד?

זו טעות. ההגדרה כאן רחבה מדי. אני מציעה להוריד אותה. לפי מה שכתוב כאן כל מי שמכר נכס עסקי, יתנו לו שווי אפס. נכון שלגבי נכס עסקי זה לא יחול, אך מה לגבי מלאי עסקי?

מדובר כאן בפינוי-בינוי, אין מלאי עסקי.

אני מבקש להמשיך הלאה.

אני קוראת את סעיפים 49כד49-כז. בסעיף 49כז יש לכתוב "גם לגבי מכירה ליזם" במקום "אם לגבי מכירה ליזם". כן יש לכתוב "היחידה האחרת הנמכרת" במקום "היחידה באחרת הנמכרת".

אני קוראת את סעיף 49כח(א)-(ב).

בסעיף קטן (ב) יש להוסיף, אחרי המילים "שר האוצר בתקנות", את המילים "בהתייעצות עם הוועדה".

בסעיף (א) יש לתקן ולכתוב "סעיף 33א" במקום "סעיף 33(א)".

בסעיף קטן (ב) צריך לכתוב "הוועדה המקומית".

כלומר, ועדה לפי חוק התכנון והבנייה.

לפי חוק ההסדרים.

אני קוראת את סעיף 49כח(ג).

למה כתוב "לא תעלה על שש שנים"? יכולים להיות מתנגדים רבים וכו'. יש תכניות שנתקעות 12 שנים. בפינוי-בינוי יש מאבקים. שש שנים אינן מספיקות.

זה מכוח חוק התכנון והבנייה.

אני מציע לכתוב עשר שנים. אחרת הסיפור לא ייגמר. איפה כתוב שש שנים בחוק התכנון והבנייה?

אינני מסכים לעשר שנים.

ההגבלה מופיעה בחוק ההסדרים.

אם כך מופיע בחוק ההסדרים, נשאיר זאת. אם לא, נאריך לעשר שנים.

בפרויקטים מוכרזים זה שש שנים.

והם אינם נגמרים.

אני קוראת את סעיף 49כט.

למה צריך תחולה רטרואקטיווית, התחילו כבר את ההליך?

כן.

אני קוראת את סעיפים 49ל49-לא. בכך הושלם פרק פינוי-בינוי.

בסעיף 20 להצעת החוק מוצע לבטל את סעיף 57. מהו הסעיף הזה?

זהו פטור ממס למכירת מניות שנסחרות בבורסה. מכיוון שהכול עובר לחלק החמישי, אין בכך צורך. סעיף 67 שנדון בהמשך נוגע לאיחוד והחלוקה.

אני קוראת את התיקון המוצע לסעיף 67, בסעיף 21 להצעת החוק. אני קוראת גם את סעיפים 27-22 להצעת החוק.

מה המצב היום?

יש סעיף שכזה בפקודת מס הכנסה. אך לא במס שבח. היום הבדיקה פרטנית.

מרכז החיים הוא שקובע, ולא אזרחות ישראלית או אזרחות אחרת.

האזרחות איננה רלוונטית לעניין התושבות. השוני בסעיף זה הוא שעד עתה לא הייתה סמכות להחזיר מס בעקבות מס שבח.

אני קוראת את סעיף 28 להצעת החוק.

אני מבקשת לחזור לנושא הפולשים ולשווי הרכישה אפס. ההגדרה שם יכולה לפגוע בכל מיני אנשים. אני מבינה שאין רוצים לכתוב "פולשים" בהצעת החוק. אבל גם מעמד של דייר מוגן משמעו שאין זכות במקרקעין.

אם נכתוב: "אשר לא שולם בעדה", זה יהיה בסדר?

אני מציעה לחשוב על הדברים.

אם כן יש הסכמה בין הצדדים, והנוסח יותאם אחר כך.

החל בסעיף 29 להצעת החוק מובאים תיקונים עקיפים לחוקים אחרים. אני קוראת את סעיף 29 להצעת החוק.

התיקון הראשי צריך להיות שמאחדים את כל האגפים במס. גם כך הנציבה היא אותה נציבה. כיום זה אותו מנגנון, אך אין איחוד.

בפסקה (1) לסעיף 29 להצעת החוק יש תיקון טכני. אני קוראת את פסקאות (2)-(7). יש לתקן טעות סופר בכותרת פסקה (7) ולכתוב "הסמכה בעניין שינויי מבנה…" במקום "הסכמה בעניין שינויי מבנה…". האם הוגדרה התקופה הקובעת בפקודת מס הכנסה?

צריך להוסיף זאת. התקופה הקובעת היא 7 בנובמבר 2002 עד 31 בדצמבר 2003.

למה הזמן הקצר? השנה הנוכחית פרופורציונלית לתקופה הקודמת?

הפטור של 50% ו25%- קבוע. הבהרתי שהוא משוקלל. בשנת 2002 זה עוד בשוליים, בשנת 2003 זה משתפר.

כלומר, החלק היחסי של מי שמחזיקים זמן רב הוא אפס.

אבל בעוד שנים זה יהיה משמעותי יותר. בשנת 2080 זה יהיה משמעותי יותר.

כמה ירוויח הציבור בחמש השנים הבאות, למעט ה20%-?

הרווח בשוליים.

כמו שאמרתי, זוהי הצהרה על מדיניות מסים שגויה.

בסופו של דבר התשלומים הם על חשבון מס הכנסה. המטרה היא לשחרר עסקאות עד כמה שניתן. צריך ליצור פער בשלב הראשון ואחר כך דחיית מסים. אם תהיה הורדה משמעותית, תהיה הגדלה משמעותית של הרווח.

הבהרנו את הדברים. אין אפשרות תקציבית להפחית עוד במסים.

אני עוברת לקרוא את סעיף 124א המוצע לפקודה (פסקה (8) בסעיף 29 להצעת החוק).

בסעיף 30 להצעת החוק מופיע תיקון עקיף לחוק עידוד השקעות הון. אני קוראת את התוספת המוצעת לסעיף 53א (סעיף 30(א) להצעת החוק).

בסעיף (3א)(3) המוצע כאן, צריך לכתוב, מבחינה הגיונית: "החלק המושכר בבניין הושכר לראשונה לפני היום הקובע בתקופה שלא פחתה מחמש שנים מהיום הקובע".

היום יש פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון, ולפיו אם פרויקט אושר למגורים, אפשר למכור חצי ולהשכיר חצי. מקבלים כך הטבות מס שונות, פחת מואץ וכו'.

כעת מאריכים את התקופה, כי התקופה נגמרה. ונותנים הטבות נוספות: מאפשרים השכרה עוד בחמש שנים.

אני חוזרת על ההערה שלי. לא רוצים שמישהו יהפוך לבניין חדש אם הוא השכיר בפחות מחמש שנים.

הכוונה כאן לבניין שכבר אושר פעם.

את ההטבות אמורים לקבל רק אם זהו בניין חדש להשכרה שהושכר אחרי היום הקובע. בעל בניין להשכרה שמקבל הטבות צריך להשכירו לחמש שנים לפחות. אפשר לעקוף זאת בקלות. מי שהשכיר שלוש שנים לפני היום הקובע, כדאי לו לקבל אישור חדש אחרי שלוש שנים ולהפוך את הבניין לבניין חדש להשכרה. לכן אחרי "לפני היום הקובע" יש להוסיף: "לתקופה שלא פחתה מחמש שנים ואחרי היום הקובע…".

אם היום רוצים להתחייב לחמש שנים נוספות, אין בכך רע. אם מישהו התחיל בפרויקט לחמש שנים, והמועד נסתיים בשנת 2005, ורוצים להתחייב להשכיר עוד בחמש שנים, החל מאותה שנה – מה רע בכך? הסך הכול הוא עשר שנים.

ובלבד שהתקופה עד 2005 לא תיחשב כבניין חדש, אלא יחול עליה מס של 25%.

מקובל.

הצדדים יסכמו ביניהם את הניסוח.

נכתוב: "החלק המושכר בבניין הושכר לראשונה לפני היום הקובע לתקופה שלא פחתה מחמש שנים, ואחרי היום הקובע הושכר, כולו או חלקו… לתקופת השכרה נוספת שלא פחתה מחמש שנים…".

זה לא בדיוק מה שאמר רו"ח רבינוביץ'.

אולי ייקבע שמישהו שוכר ותהיה לו אופציה לקנות בעוד חמש שנים?

אין לו פטור.

הוא לא ידווח על זה.

הכוונה היא שלא יוכלו למכור את הדירה לשוכר.

אחרי התקופה אפשר לעשות זאת.

אני קוראת את סעיף 30(ב) להצעת החוק.

צריך לשנות את הסעיפים המופיעים בסעיף קטן (ו)(1) בעמוד 29 להצעת החוק. יש לכתוב: "49יד ו49-טז עד 49יז". אני משלימה את הקראת סעיף 30(ב) להצעת החוק.

סעיף 31 להצעת החוק מציע תיקונים לחוק מס ערך מוסף. קיבלתי תיקון למה שמופיע בהצעת החוק. אני קוראת את סעיף 31א המוצע לחוק מס ערך מוסף. סעיף קטן (ב) המוצע איננו כפי שנכתב בהצעת החוק, ואני קוראת את הנוסח החדש שהובא על-ידי מע"מ:

"(ב) במכירת זכות ביחידת מגורים חלופית בידי יזם, וכן במתן שירותי בנייה במתחם על-ידי יזם, בתמורה לרכישת זכות על-ידיו ביחידת מגורים במתחם, שנעשתה בהתאם להוראות סעיף 49כב לחוק מיסוי מקרקעין יהיה אותו חלק במחירם שאיננו עולה על תקרת השווי פטור ממס".

מדוע פטור ולא שיעור אפס?

זאת הייתה פשרה. אנחנו רצינו שיעור אפס. אם זהו שיעור אפס – אפשר לקזז את כל התשומות ולהזדכות במע"מ. אם פטור – ההטבה רק על הרווח הקבלני.

התיקון המוצע של מע"מ נובע מהעובדה שכרגע מי שמחזיק ביחידה יכול להוציא חשבונית. זוהי החמרה, לכאורה, ומע"מ מציע לבטל את ההחמרה הזאת. אם אין מדובר ביחידת מגורים אלא ביחידה אחרת, ההנחה היא שמי שמחזיק בה הוא עוסק מורשה, הוא יכול להוציא חשבונית, והחוק מרע עמו. לכן מוצע התיקון.

אם מישהו הוא חלק מעסקת הפינוי-בינוי, והקבלן לא הספיק למסור לו את הדירה, מה אז?

זהו פטור ממע"מ על שירותי בנייה שהקבלן נותן לדיירים. הוחלט שיינתן פטור, כי הבקשה הייתה לתת פטור רק על הרווח הקבלני. במקום שאין מדובר בדירת מגורים – מתן הפטור בעצם פוגע בעסק, כי העסק היה יכול לקזז את החשבונית. לכן מפרידים בין הדברים: משאירים פטור בדירת מגורים, ומחייבים בעסק.

אולי ייקבע שיעור אפס בדירה?

בעסק התשומות מותרות. בבנייה למגורים התשומות לא יותרו. זה היה חלק מההסכם. היו הרבה דיונים בנושא זה.

זה לא טוב.

זאת הפשרה. מע"מ לא רצה להיות חלק מהעניין בכלל.

זהו עניין מהותי מאוד.

אינני מייצגת את מע"מ כעת, אבל אני מבקשת להבהיר שקשה לתקן תיקון משמעותי בחוק מע"מ כך.

הבעיה האמתית היא שיש יותר מדי מסים ויותר מדי אגפים. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. כולם צריכים להתאחד.

צריך להגיש הסתייגות.

אגיש הסתייגות.

כל ההסתייגויות יהיו בכנסת, אם לא תהיה הסכמה. אני מודיע כעת שלפני ההצבעות יצאו כולם, חוץ מפקידי הממשלה.

אני קוראת את סעיפים קטנים (ג)-(ד) לסעיף 31א.

כעת אקרא סעיף שאיננו מופיע בהצעת החוק עצמה, לעניין פטור ממס בולים.

אסביר זאת. זוהי הערה טכנית. בסעיף 31א יש להוסיף עוד תיקון ולהעביר את הוראת התחולה, שנמצאת בסעיף 49כט לחוק מיסוי מקרקעין לסעיף הספציפי בחוק מע"מ, כדי שהתחולה תהיה בחוק מע"מ. זהו תיקון ניסוחי.

אני קוראת את התוספת לגבי מס בולים: "בחוק מס בולים על מסמכים התשכ"א1961- בתוספת ב, בסעיף (2), אחרי סעיף קטן (כא) יבוא (כא1)". אני מבהירה שתוספת ב עוסקת בפטורים. אני קוראת את הסעיף עצמו: "הסכם למכירת זכות ביחידה בתנאי שהומצא לגבי ההסכם אישור של מנהל מס שבח או פקיד השומה לפי העניין (להלן הגורם המוסמך) כי מכירת הזכות פטורה ממסים לפי פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג1963- (להלן חוק מיסוי מקרקעין) לגבי אותו חלק מערך ההסכם שאינו עולה על תקרת השווי. למונחים המופיעים בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת להם בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין". במילים פשוטות: זהו פטור ממס בולים.

ישגעו את האנשים. הכול "תלך-תבוא".

פוטרים את האנשים.

אבל צריך ללכת לפקיד שומה כדי להבהיר שזה פינוי-בינוי. למה? זה הרי הוכרז כפינוי-בינוי.

מנהל מס שבח צריך להחליט על כך.

אני קוראת את הסעיף האחרון להצעת החוק, סעיף 32.

בתוך כמה זמן יפורסמו התקנות? זה חשוב לעניין סעיף קטן (א)(2).

90 יום ולא יותר מזה.

ממילא החוק יחול באופן רטרואקטיווי ברגע שהתקנות יצאו.

אני ממשיכה לקרוא את הסעיף. גם לגבי סעיף קטן (א)(3) אני מציעה הגבלת זמן.

אני מבקשת להגביל עד תום שנת המס. לא נצליח לקדם זאת בפרק זמן קצר יותר.

אנחנו עבדנו קשה על הצעת החוק, וכולם צריכים להירתם לכך.

אני קוראת את סעיף 32(ב). הוא לא היה בהצעת החוק המקורית.

יש לכתוב בהתחלה שתחולתו של חוק זה ביום 7 בנובמבר אבל תחילתו 90 יום מיום הפרסום.

זהו עניין ניסוחי.

בשלב זה, לפני ההצבעה, אני מבקש שכל הנוכחים, למעט החברים ופקידי הממשלה, יעזבו את החדר.

אני מבקשת לחזור לסעיף 16 להצעת החוק. אני מציעה שהסעיף יחול לגבי מכירת זכות במקרקעין שאינם מהווים מלאי עסקי של חבר בני אדם שהכנסתו מעסק.

ובלבד שמדובר בחברה עסקית.

"חברה עסקית" במונחים של מס הכנסה משמעה הכנסה מעסק. "חבר בני אדם" זה שם אחר לחברה.

מה לגבי בעל נחלה שמפעיל רפת? זוהי חברה?

"חבר בני אדם" – יכול להיות כל מיני דברים: גם מלכ"ר, גם אגודה שיתופית וכו'. אם מדברים על חבר בני אדם שהכנסתו מעסק – זוהי חברה עסקית.

מה לגבי חברה בע"מ שמפעילה בית אריזה בנחלה שלה?

הגיוני לקבוע שהדבר יחול על נכס קבוע בעסק.

ראשית אסביר את כוונתי. יש כאן כמה פטורים. הטענה היא שאין מקום שהפטורים יחולו על חברה שיש לה מלאי של קרקעות.

מלאי עסקאות איננו רלוונטי כאן.

הטענה היא שלא רוצים שחברה שיש לה קרקע, שנמצאת על קרקע חקלאית לפני התאריכים הללו, תמכור. ייתכן אגב שחברה כזאת תפנה לבג"צ בטענה של פגיעה בזכות הקניין ועוד.

אם רוצים שזה מה שיחול על חברה – יש לכתוב זאת, אך אין מקום שהדברים יחולו גם על מושב וקיבוץ.

אנחנו רוצים שהדבר יחול על חברה שמוכרת וקונה, ולא על אנשים פרטיים.

לרוב ההתיישבות במושבים מוסדרת על-ידי אגודות ועוד, ואין קשר ישיר בין החקלאים למנהל. האדם הפרטי איננו הבעלים באופן פורמלי אך באופן מעשי הוא הבעלים. אינני רוצה שהוא יילכד בסעיף הזה.

גם אם מישהו הקים מחסן והפעיל אותו כלא-חקלאי, הוויכוח על המחסן צריך להיות במסגרת אחרת, ולא בחוק הזה.

השאלה היא מי הבעלים של הקרקע.

ההבחנה איננה בין חברה ליחיד. השאלה שצריכה להישאל היא האם זהו עסק.

לא. רוצים להחיל זאת על חברה עסקית שרוצה להרוויח. מי שיש לו עסק בירושה, למשל, לא ייכלל כאן.

הוא יוכל להתקזז מול הרווחים בדברים אחרים.

התוצאה תהיה שהחברה תהפוך ליחיד.

אבל חברה שתהפוך ליחיד תשלם פעמיים מס. מי שמפרק חברה משלם מס.

לא נכון. אני מפנה לסעיף 72. יש פטור מלא ממס. לפי הסעיף הזה הנכסים עוברים מהחברה ליחיד ויש פטור ממס.

אני מציע למחוק את כל הסעיף.

אם לא תהיה הסכמה, ההסתייגויות יישמעו למעלה.

אני מציעה שהסעיף יישאר רק לגבי מכירת זכות במקרקעין של חברה – ואת החברה נגדיר לפי חוק החברות – שהכנסתה מעסק.

ואז אנשים יעבירו את הקרקע ליחיד, הם יפרקו את החברה.

זוהי מכירה.

לא.

אפשר לכתוב שהסעיף יחול גם על יחיד שהקרקע הגיעה לידיו בעקבות פירוק של חברה אחרי היום הקובע.

מה לגבי מעבר מחברה לחברה ללא תמורה?

אין פטור. יש מס.

האם מי שביקש למחוק את הסעיף ממשיך להסתייג?

אני עדיין מסתייג ומבקש למחוק את הסעיף.

מה הדין בעמותות?

זה לא נוגע לעמותות, אלא רק לחברה עסקית.

סעיף העדיפות הלאומית נשאר בעינו, ויש על כך הסתייגות של ח"כ רז. היא תידון במליאה.

מה בנוגע לסעיף העוסק בבתי אבות?

אני מציע שבסעיף ייכלל בית אבות שיש בו 50 איש ומעלה, או בית אבות מוכר אחר.

מצאנו כמה הגדרות לבית אבות: בפקודת מס הכנסה, תיקוני חקיקה (הוראות שונות) יש הגדרה שלפיה בית אבות הוא מקום מגורים קבוע של חמישה יחידים שגילם מעל 65.

במס הכנסה, פטור ממס, כתוב שבית אבות הוא מקום מגורים שיש בו חמישים יחידות. ובמס הכנסה, לעניין דמי שכירות שקיבל קשיש, מוגדר בית אבות כמקום מגוריהם של 30 יחידים שגילם מעל 65.

נקבל את ההגדרה שמתייחסת ל30- איש.

אני מציע הגדרה שמתייחסת לחמישה אנשים.

ראשית, אני מקבל את הצעתו של ח"כ ויצמן ואינני מבקש להצביע על הצעותיי. הן יהיו הסתייגויות שיידונו במליאה, ואולי שם אצליח לשכנע את החברים ביתר הצלחה.

שנית, אני מבקש למחוק את כל הסעיף שנדון קודם, בראש ובראשונה משום שתהיה זליגה מתמדת. ברגע שיש פעילות בתאגיד לא חל מס שבח אם יש פירוק של החברה והקרקע עוברת לידיהם של מחזיקי המניות. רק מס רכישה חל במקרה כזה. זה מה שהייתי מציע ללקוח שלי לעשות אילו הייתי עו"ד פרטי. לכן אני מציע למחוק את כל הסעיף.

שלישית, אני חוזר על הסתייגויותיי לגבי החלטות מנהל מקרקעי ישראל. טענתי שאת ההחלטות שתלויות במנהל מקרקעי ישראל יש להכניס בחקיקה. הצעתי זאת אתמול.

כל מה שח"כ לנגנטל העביר אתמול כהסתייגות עומד בעינו.

אני מקיים הצבעה על חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50 והוראת שעה), התשס"ב2002- כולל כל התיקונים בהסכמה; ההסתייגויות יידונו במליאה: הרוב בעד. אחד מתנגד. אין נמנעים. החוק אושר.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.