פרוטוקולים/כספים/4787



18
ועדת הכספים
04.03.2001

פרוטוקולים/כספים/4787
ירושלים, א' בניסן, תשס"ב
14 במרץ, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, כ' באדר התשס"ב ( 4 במרץ 2002), שעה: 10:00

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 72), התשס"ב-2001.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון-הוראת שעה)(תיקון מס' 2)
התשס"ב-2002.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 78), התשס"ב-2001.
שינויים בתקציב לשנת 2002.

חברי הוועדה: י. ליצמן – היו"ר
1. כהן, י. כ"ץ, ו. שירי
מ"מ: מ. רז

ישעיהו בן יהונתן - סגן מנהל לכלכלה ותכנון, אגף המכס ומע"מ
חיים יפה - אגף המכס ומע"מ
בועז סופר - אגף הכלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
אמיר שביט - משרד האוצר
דניאל לימור - משרד האוצר
יגאל גדרון - משרד האוצר
חיים פרננדס - משרד האוצר
אלעד תמרי - משרד האוצר

אנה שניידר

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אושרה עצידה







צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 72), התשס"ב-2001.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון-הוראת שעה)(תיקון מס' 2),
התשס"ב-2002.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 78), התשס"ב-2001.

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הסעיף הראשון הוא צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 72), התשס"ב-2001.

לפני שנה עשינו רפורמה בכל המסים על חקלאות. המיסוי על חקלאות היה מאוד מסובך. הוא היה בנוי ממרכיבים של מס קצוב ולפי ערך ולפי מחירים שונים. ממחיר מסוים ומעלה נטל המס יורד כי פחות צריך להגן על הייצור המקומי. בקטע הזה זה גם היה מסובך לביצוע וזה גם נתן פתח להשתמטות מהמס בקומבינציות שהוא יצר לגבי היבואנים. אנחנו שינינו את כל השיטה והפכנו את כל המסים על פירות וירקות למס קצוב בלבד בקילו. עשינו את ההסדר כי היות והמס הוא מס קצוב בסכומים ולא באחוזים ובשעה שנוצר פיחות באחוזים זה היה צריך לעלות, אבל היות וזה מס קצוב הוא לא עולה. אנחנו הצמדנו את כל המוצרים האלה לפי שינוי שער הדולר בתחילת כל שנה.

ישנם ארבעה מוצרים שמשום מה לא נכנסו לאותה שיטה של הצמדה. מה שאנחנו עשינו הוא שאנחנו הכנסנו את אותם מוצרים לרשימה האוטומטית וזאת במקום לבוא ולשנות כל שנה עם צו. זאת אומרת, אותם מוצרים יעודכנו אוטומטית לפי הדולר.

למה לפי הדולר?

משום שהיבוא הוא בדולרים.

אבל החלק היחסי של היבוא בדולרים מול המוצר הכללי הוא קטן.

בתחילת הישיבה אני אמרתי כי אנחנו עברנו משיטת מס מאוד מורכבת למסים קצובים. כלומר, X שקלים לקילוגרם.

היום רוב היבוא של מדינת ישראל הוא עדיין לא בדולרים, עם כל זה שאנחנו מייבאים מאמריקה. רוב היבוא של מדינת ישראל הוא במטבע אירופאי. עכשיו זה היורו לצורך העניין.

ישעיהו, תסביר לנו מה הכריח אותך להביא את הנושא הזה בפנינו?

זה דבר טכני שאני עושה אותו בין כה וכה באופן ידני. אני רוצה לחסוך את הבאת העניין בפניכם כל שנה.

הדולר מפריע לאנשים פה. מה היה עד עכשיו?

אני יודע שהדולר הוא בערך כארבעים אחוזים מהיבוא הישראלי.

ומה יהיה אם הדולר ירד?

אז גם זה ירד.

השנה, עם כל המצב הכלכלי הקשה בעולם, יש יחסית צמיחה בארצות הברית ושער הדולר מתחזק. לעומת זאת, היורו ירד יחסית מאז שהוא הפך להיות המטבע מאוחד בכשני אחוזים בערך.

אין מה לעשות, אנחנו צריכים לקבוע שיטה. איך אני אקבע את השיטה?

יש סל מטבעות ואם למשל היבוא מארצות הברית הוא ארבעים אחוז בדולרים ושאר המטבעות זה ששים אחוז, אז אתה לוקח את הארבעים אחוז ואתה לוקח את הששים אחוז ואתה עושה את הקלקולציה של הדבר הזה וזה צמוד לסל המטבעות.

יש הגדרה של סל והיא בדיוק מה שאתה אמרת.

מה היה עד עכשיו?

עד עכשיו בתחילת כל שנה הייתי בא ומעלה את המס בהתאם לדולר. רוב המוצרים בין כה וכה צמודים, אני רק מוסיף עוד כמה מוצרים לרשימה שלא היו ברשימה. זה בסך הכל פישוט העבודה. זה דבר מאוד טכני.

למה שלא תקבל את ההצעה שלי? למה צריך להעניש מישהו שמייבא מאירופה לא בדולרים ולהצמיד אותו למס שמשלמים באמריקה במטבע אמריקאי.

אנחנו מדברים באחוזים שוליים. זה חסר משמעות.

אולי כרגע זה שולי, אבל יכול להיות שמחר המטבע האירופאי ייכנס למשבר עוד יותר גדול. אם אנחנו יודעים שארבעים אחוז מהיבוא היום במדינת ישראל הוא בדולרים וששים אחוז בשאר המטבעות, למה לא לקחת את ארבעת המטבעות המובילים או את הסל ולומר שהחלק היחסי בעניין זה הוא ארבעים אחוז הדולר וששים אחוז שאר המטבע, והתוצאה היא הקלקולציה של הדבר הזה. מה אתה עושה? דרך הדבר הזה אתה מצמיד את המטבעות האירופאים לדולר. איזה מין דבר זה? אפילו האירופאים לא עושים כזה דבר. אתה אומר, לא משנה מה יהיה באירופה, הם צריכים לשלם לפי מה שקורה באמריקה.

הפרקטיקה היום צמודה לדולר.

לא נכון, תלוי מאיזה מדינה מייבאים.

כך אנחנו נוהגים. גם מחירי היבוא היום נקובים בדולרים. ההצעה שלך היא לא הצעה לא סבירה. אפשר לעשות דיון בנושא הזה של המעבר מההצמדה לדולר. ישעיהו בן יהונתן אמר שאנחנו עכשיו מדברים על ארבעה מוצרים בלבד מתוך כלל הפירות והירקות שנשמטו. זה נשמט טכנית.

אני לא מבין את ההתעקשות. הם פשוט לא רוצים לעשות חשבונות.

זו לא התעקשות. חבר הכנסת ויצמן שירי, אתה נוסע באוטוסטרדה. כל המערכת בנויה על דולר. יש לי ארבעה מוצרים שנשמטו מהפעם הקודמת ואני רוצה להכניס אותם.

אני אומר לך שבפעם הקודמת עשו טעות. אני לא הייתי כאן, אם אני הייתי כאן היינו עולים על הדבר הזה.

תן לבדוק את האפשרות הזו. אנחנו עכשיו פותרים בעיה טכנית קטנה.

זה לא בעיה טכנית. אני לא מקבל את זה. התפקיד שלנו זה לשמור על הציבור, בסופו של דבר. יש באירופה מדינות כמו צ'כיה שמחר יהיו חלק מהשוק האירופאי. יכול להיות שהייצור שם יהיה הרבה יותר זול ביורו, לצורך העניין. מה הם אומרים? בואו נצמיד את זה לדולר. אני אומר כך, בואו נעשה קלקולציה של יחס בין הדולר לבין המטבעות האירופאים. אני רוצה שהמצב האמיתי ישתקף. זאת אומרת, אם אתה מייבא ארבעים אחוז מארצות הברית וששים אחוז אתה מייבא בשאר המטבעות, אז שהחלק היחסי בעלויות יהיה ארבעים אחוזים.

לא מדויק. גם יבוא מסין מגיע בדולרים, גם יבוא מדרום קוריאה מגיע בדולרים. זה לא ויכוח עקרוני. אנחנו הצענו כאן הצעה ואתה אומר תבדקו את כל המכלול ואני אומר שזה סביר.

חבר הכנסת ויצמן שירי, אני לא מבטל את דבריך. אנחנו נבחן את העניין הזה ונראה את ההשלכות שלו.

האם אתה מתחייב שזה יהיה לפעם הבאה?

בפעם הבאה אני בא אליך עם תשובה.

אני בעד זה שבעניין הזה הקלקולציה תהיה נכונה בשנה של משבר. התפיסה באופן כללי צריכה להיות שכמדינה אסור לנו להיות תלויים במטבע אחד בלבד, נקודה. העולם משתנה, אתה ראית את זה ואתה יודע את זה.

האם זה לא נוגד הסכמי סחר חופשי שיש לנו ?

הסכמי הסחר לא קשורים לחקלאות.

מר בן יהונתן, את תיקון מספר 2 אתה מביא לנו רק לעניין רכז עגבניות.

רק רכז עגבניות.

מה הבלגאן עם התירס? למה יש צעקות בנושא הזה?

המכס, האוצר, משרד התמ"ס ומשרד החקלאות נכנסו היום לצוות בדיקה.

אז למה צריך לדון על זה?

לא, זה לא נושא לדיון היום. אני בא לכאן רק לרכז. מכל מקום, אני מבקש מכם לאשר את הבקשה שלנו לעניין תיקון מס' 72.

אתה מבקש שנאשר את התיקון כדי שלא תצטרך לבוא כל שנה ושהכל יהיה צמוד לדולר.

נכון. הרעיון של חבר הכנסת ויצמן שירי מחייב רביזיה בכל תעריף המכס ונשקול את העניין.

אם זה כל שנה לפי הדולר אז אין סיבה להתנגד לזה.

אני לא מתנגד. אני מדבר על זה שכרגע צריך להסתכל בתפיסה יותר רוחבית.

טמיר מעיר לי שמר ישעיהו בן יהונתן צריך להבהיר שאנחנו מדברים אך ורק על הרכז, וזאת מכיוון שבצו כתובים הרבה דברים.

רק רכז עגבניות. אני רוצה לדבר עכשיו על הרכז. בגלל שנת השמיטה ישנו מחסור של מוצרי ירקות ופירות. אנשים דתיים לא אוכלים מייצור מקומי מוצרי ירקות ופירות מיצור מקומי בגלל שנת השמיטה. אנחנו נתנו כמויות מוגבלות ביבוא במס יותר נמוך כדי לא לפגוע באותה קבוצה של אוכלוסייה וכדי שהיא תוכל לקנות את המוצרים האלו שמיובאים מחוץ לארץ במחירים סבירים.

שנת השמיטה הסתיימה והיות ואנחנו מדברים על רכז עגבניות שעשוי מעגבניות שגידלו אותם בשנה שעברה, יש עם זה בעיה. אי לכך, נתנו את הפטור עד ה-31 במרץ. זו אותה תקופה שעדיין משתמשים בעגבניות מגידולים של שנה קודמת. לאחר ה-31 במרץ בטלה כל ההפחתה הזו. כיצד אנחנו קובעים את שיעור המס על יבוא של מצרכי שמיטה? לקחנו את המחיר המקומי ואת המחיר של היבוא. המחיר של היבוא הוא זול יותר. כדי לא לפגוע ביצור המקומי, שמתי כמס את ההפרש בין מחיר היבוא והיצוא המקומי, וכאילו אני שומר על אותה רמה. זה מה שעשינו וכך הגענו למס של ששים אגורות לקילו. האמת היא שלדעתי ששים אגורות לקילו זה אפילו קצת נמוך, אבל עיגלנו. צריך היה להעלות אותו עכשיו. היו טענות מצד היצרן המקומי שהקצוב שקבענו הוא גבוה מידיי ובמחשבה שנייה - -

האם יש מונופול על העניין הזה? נניח שהוא מוכר בשנה מאה מיליון קילו, אנחנו נותנים לו עכשיו ששים מיליון שקלים.

מדובר בסך הכל על אלף טון. אלף טון במכס מופחת. היצרן מתוך האלף טון כבר ייבא בערך 650. נשאר לו עוד 350, כאשר כל הצו הוא בסך הכל עד סוף חודש מרץ.

חבל על הויכוח. אני מבקש לאשר לנו חצי שקל במקום ששים אגורות. זה בטל בששים וכולם מרוצים. אני צריך להביא צו מתוקן של חצי שקל, כי ההחלטה כאן היא לא קובעת. אני אביא את הצו הכי מהר שיכול להיות על חצי שקל.

ומה יהיה בינתיים?

בינתיים זה ששים אגורות.

אם אתם מאשרים בינתיים זה ששים אגורות.

אם אתם לא תחליטו המס יהיה יותר גבוה, חבל.

את זה אני לא רוצה.

חבר הכנסת ליצמן, האם לא כדאי להתייחס לנייר של "אוסם" לפני שאנחנו
0מחליטים? האם זה מכסה אותם?

אני אמרתי שאנחנו התפשרנו בגלל "אוסם" וירדנו לחצי שקל. אני אגיע למשרד ואני מייד אדאג לתיקון צו. אני לא צריך לבוא לכאן יותר.

אתה לא צריך לבוא לכאן, אבל אתה צריך להביא לי צו מתוקן.

אני מנסה לחשוב מהי מידת הפגיעה שיכולה להיות על התעשייה המקומית?

שום דבר, זה לכמה ימים.

כמה עולה קילו?

על קילו זה עשר אגורות.

אנחנו לא דנו בתירס ולכן אין שום בעיה עם זה אפילו.

רבותיי, מי בעד? מי נגד? אושר צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 72), התשס"ב-2001, זה בנושא ההצמדה לדולר כל שנה. תודה רבה.

עכשיו אני מצביע על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון-הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ב-2002, המדבר על רכז העגבניות. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.

אנחנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 78), התשס"ב-2001.

אני עברתי על המסמך ואתם כותבים את הסיווג בריסל מבלי לכתוב מה זה. לפחות תוסיפו במילה אחת למה אתם מתכוונים.

שם המוצר.

אי אפשר להבין אף מילה.

את צודקת. לנו זה מובן, אנחנו מדברים בשפה מקצועית. בפעם הבאה כשאני כותב 70-12 אני אכתוב בסוגריים זה צבעי שמן. אני אתקן את זה לפעם הבאה.

כידוע לכם, תעריף המכס הוא בינלאומי. כלומר, הפרטים והמספרים שנקבעים לגבי כל מוצר הם בהסכם ובאמנה בינלאומית. זה לא דברים שמדינת ישראל קבעה. המספרים האלו מתוקנים מידי פעם בהתאם לצרכים. הם גם מגדירים את המספרים קצת יותר ברור, הם משנים את הפרטים. מזה תקופה אנחנו מקבלים רשימה גדולה מאוד של מפרטים כאלו המעודכנים לפי דרישות בריסל. זה נעשה על ידי הארגון המכס הבינלאומי ה-WCO. הוא קובע הגדרות של פרטי מכס. קיבלנו עכשיו רשימה גדולה מאוד של פרטי מכס ובלית ברירה, אנחנו שייכים לעולם הגדול, אנחנו מתקנים את פרטי המכס שלנו בהתאם לדרישות הבינלאומיות. הסתבר שהם מבטלים או מוסיפים פרטים, מעבירים מוצר מסוים מפרט א' לפרט ב'. הם עושים את זה לפי הצרכים.

זה שינוי קטגוריה, לא פרט.

מקטגוריה א' לקטגוריה ב'. הפרט אצלי קטגוריה. זה פרט מכס, זה הניסוח.
כתוצאה מכך אין שום כוונה לא להעלות מסים ולא להוריד מסים, אלא פשוט להגדיר אחר. אבל מה קורה? לפעמים מוסיפים לוקחים מוצר מסוים שחל עליו מכס של 8% מתוך סעיף ומעבירים אותו לפרט אחר שעליו חל מכס של 6% .

השאלה היא, האם זה הבדל משמעותי?

לא.

עו"ד שגית אפיק מעירה לי עכשיו שיכול להיות שאני אבוא לשר והוא יאמר, תיאורטית, שהוא לא מוכן לרדת לחצי שקל. לכן היא מציעה שההחלטה תהיה כזו, אתם מאשרים את הששים אגורות וסוכם שאנחנו נוריד את זה לחצי שקל. למה? כי אם אתם לא מאשרים זה קופץ למס הגבוה ואת זה אנחנו לא רוצים.

זה ברור שאני לא רוצה לעשות את זה.

אז בואו נקבע שאתם מאשרים את הששים אגורות וסוכם כאן שאנחנו נשנה את זה לחצי שקל בהקדם.

האם אתה צריך להביא את זה לוועדת הכספים?

לא, כי יש הסכמה כאן.

זה לא נראה לי. אני לא בטוח שעוזרת היועצת המשפטית צודקת מבחינה משפטית. אני מציע שאת תבדקי את הנושא הזה.

אני מוכנה ללכת ולהתייעץ עכשיו עם אנה שניידר.

אני לא בטוח שאנחנו יכולים להצביע כך.

העניין הוא שאתה לא יכול להצביע בכפוף. אתה יכול או לאשר או לדחות או להמליץ.

אני מציע שאנחנו נמתין עם הנושא הזה עד אשר תבדקי את העניין הזה.

אני אלך לבדוק את העניין.

אני אלך לבדוק עם השר, בינתיים.

אנחנו חוזרים לדבר עכשיו על תיקון מס' 78. הסברתי שאנחנו מידי תקופה בהתאם לצרכים משנים את המספור של תעריפי המכס, את ההגדרות של תעריף המכס בהתאם לדרישות בריסל. כתוצאה מכך נוצרים שינויים. במקומות מסוימים יש העלאת מס ובמקומות מסוימים יש ירידת מס. ברגע שאנחנו מעבירים מסעיף לסעיף, אנחנו דואגים שלא יהיו שינויים.

אדוני היושב ראש, אתה רואה כי בכל מקרה כתוב כי מדובר העלאה תיאורטית. כלומר, יכול להיות שאני לוקח מוצר מסוים ומעביר אותו לפרט אחר אבל בכלל לא היה יבוא מהמוצר הזה ולכן הבעיה לא קיימת. אנחנו בודקים כל מקרה לגופו, וכל מוצר לגופו.

זה היה עוזר אם היית אומר לנו מה זה. אתרוגים לחג הסוכות זה מוצר שלא נסחר בעולם, אבל יכול להיות שהוא נסחר בארץ.

אני חוזרת עכשיו מהתייעצות עם אנה שניידר לגבי תיקון מס' 2. והיא אומרת שאפשר או לדחות או לאשר. אפשר לאשר ולהמליץ שהמכס יביאו צו מתוקן עם 0.5. בגלל שזו הפחתה הוא לא צריך לבוא אלינו. צריך להצביע על 0.6. לאשר את ה-0.6 ואנחנו ממליצים להביא צו מתוקן ל-0.5. לא צריך לחזור אלינו כי זה הפחתה.

אנחנו מצביעים שוב על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון-הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ב-2002. אנחנו מצביעים על ששים אגורות וממליצים להוריד את זה עד חמישים אגורות. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.

אנחנו חוזרים עכשיו לתיקון מס' 78. מה הגידול במכס הכי גדול שיש כאן?

תיאורטית, מאפס ל-12 מקסימום. אבל, זה לא יקרה. הרוב זה שמונה.

מה זה 12.07?

זה סוג של אגוזי שמן שאין בכלל יבוא ממנו ואין מסחר ממנו.

אני רוצה להבין מכל העסק הזה רק את זה שאנחנו לא מאשרים כאן איזשהי העלאה דרסטית.

לא. גם בדברי ההסבר אנחנו כותבים שלא יהיו כאן העלאות ואם ישנן העלאות הן תיאורטיות מהבחינה הזו שאין יבוא מהם.

אבל את זה גם אתה לא יכול לדעת.

ישנם הרבה מאוד מוצרים שהועברו מסעיף מסוים ואני אפילו לא יודע אם היה יבוא כזה או לא היה יבוא כזה. אם יתגלו בעיות כתוצאה מטענות של יבואנים בדבר זה שהעלנו להם את המס ואנחנו לא יודעים, אז אין לנו שום כוונה להעלות את המס. אנחנו נוריד את המס ספציפית על אותו מוצר. כל הרעיון כאן הוא להיצמד לכללי בריסל.

רבותיי, מי בעד צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 28), התשס"ב-2001? מי נגד? אושר, תודה רבה.

אני אעשה הפסקה בדיון.

הישיבה הופסקה בשעה 10:55.

הישיבה חודשה בשעה 11:30.


שינויים בתקציב לשנת 2002.

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לפנייה מס' 1- תחבורה.

אנחנו מבקשים לאשר הסכם, והפנייה פה היא להרשאה להתחייב, שנחתם בראשי תיבות עם החברה הציבורית באר שבע ועם העירייה כבעלים שלה. ההסכם מייצר תהליך של הבראת החברה מצד אחד, ומצד שני מגדיר את תשלומי הסובסידיות שאנחנו נותנים לחברה במהלך בערך עשר שנים קדימה, ואני מקווה שהוא מאפשר יציאה מהבוץ שבו שרויה החברה בתקופה האחרונה עם קשיי מימון מאוד קשים.

האם זה מיוחד או שזה תמיכה רגילה כמו בשאר החברות כמו "דן" ו"אגד"?

זה דומה, אלא שההסכם הוא קצת נפרד.

למה הייתם צריכים לחכות עד אשר החברה תהיה בבוץ?

אנחנו בויכוח עם החברה ועם העירייה במהלך שלוש השנים האחרונות לגבי גודל תשלומי הסובסידיה בעקבות העלאות שכר שהיו שם בסוף 98. בעקבות זה וגם במסגרת כל המדיניות של שינוי כל התחבורה הציבורית במדינת ישראל והוצאת קווים, אנחנו הסכמנו לתת לחברה איזשהו פרק זמן מאוד ארוך של עשר שנים בו היא עדיין תהיה החברה הזו, אלא שהכניסו בה שותף אסטרטגי כדי שהיא לא תהיה רק בבעלות העירייה. סך הכל 53 מיליון גם אוטובוסים וגם סובסידיה שוטפת.

הדבר החשוב הוא שעכשיו אנחנו הולכים לתהליך של קניית כשלושים וחמישה אוטובוסים חדשים וממוזגים ובעקבות ההסכם הזה ניתן להעביר את הכסף.

אנחנו נאשר את זה על אף שלא היה צריך לחכות עד אשר הם יהיו בבוץ. מי בעד פנייה מס' 1? מי נגד? אושר פה אחד. תודה רבה.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 3 – קליטה.

בהתאם להחלטת הממשלה הטיפול באנשי צד"ל עבר ממשרד הביטחון אל משרד הקליטה. הממשלה החליטה להכיר בהם כעולים בחלק מסוים ולצורך זה העברה של 34 מיליון לטובת משרד הקליטה לנושא. הם ייחשבו כעולים, הם יקבלו סל קליטה, מענק קליטה, עזרה בתעסוקה וכל מה שקשור לזה.

מי בעד פנייה מס' 3? מי נגד? אושר. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להפנות לתשומת ליבך שהרזרבה הגיעה לאפס.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 4.

מדובר בתקצוב של 1,193 אלפי שקלים ברשות החברות במשרד ראש הממשלה לצורך תקצוב תגמול ההפרטה לעובדי ב.ס.ס.ח שנמכרה לפני מספר חודשים.

זה אחרי ההפרטה.

כן.

האם בזה זה מסתיים?

כן.

האם בזה נגמרים כל החובות?

מדובר בסך הכל בתקצוב התגמול לעובדים. זה אמור להיות הסוף.

מי בעד פנייה מס' 4? אושר. תודה רבה.

אנחנו עוברים לפנייה 7,8- חקלאות.

הפנייה שלפניכם נועדה להעביר סך של 36 מיליון שקל מסעיף 33 לסעיף 32 לתקצוב נושאים עיקריים כאשר ברפורמה ברפת זה סדר גודל של 26 מיליון ועוד עשרה מיליון במסגרת פרוייקטים במינהלת ההשקעות בחקלאות, פרוייקטים להשבת קולחין וניצול מקורות מים.

תסביר בבקשה במה מדובר.

הרפורמה ברפת היא רפורמה שהתחילה בשנת 1999.

אנחנו אישרנו כסף לרפת?

אז אושר עניין מס ההכנסה, מסלול הטבות מס. פה מדברים על מענקים. התקציב הזה משמש כמענקים לרפתנים שמגדילים ומשפרים את איכות הרפת שלהם. רפתן שמגדיל את הרפת שלו מקבל בין 30% ל-50% מענק מהמדינה על השקעות ההון שלו, על ההשקעות באיכות הסביבה שהוא משקיע ברפת שלו. לזה משמש התקציב של 26 מיליון. עוד עשרה מיליון שקלים משמשים למימון מענקים בפרוייקטים בנושאי מים. למשל, שידרוג צנרת.

האם זה הוסכם ביחד עם מחיר המים?

כן. זה חלק מהעלאת התמורות בייקור המים. כזכור לך, בשנת 2000 נחתם הסכם על ייקור תעריפי המים.

הוא לא מיושם על ידכם.

למיטב ידיעתי, ההסכם מיושם. מדובר על שבעה וחצי בשנת 2000 ושבעה וחצי ב-2001. שתי ההעלאות התרחשו וכ-70% מהתמורות שמתקבלות חוזר למשרד החקלאות.

על מה היתה כאן ההצבעה בדיון האחרון על המים, איבט מול שמחון?

זה משהו אחר.

אתה מדבר על העלאה נוספת ועדיין לא הגיעו להסכם.

הרפורמה ברפת והדברים שהבאתם פה הם דברים שאנחנו מכירים אותם. הם היו צריכים להיות בבסיס התקציב. זה לא דבר שצריך להביא מהרזרבה.

זה דבר שנמצא בבסיס התקציב, בסעיף 32 ולא בסעיף 33, בגלל מגבלות תקציביות שאנחנו לא יכולים לחרוג מהסעיף. בסעיף 32 יש תקנה שנקראת עתודה לרפורמה ברפת.

אבל לקחת מהרזרבה הכללית.

לא, לקחתי מהעתודה לרפורמה ברפת שזה עובר דרך הרזרבה הכללית וגם את העשרה מיליון שקל של המים לא לקחנו מהרזרבה הכללית. כפי שאת יודעת, השנה הרזרבה הכללית ריקה.

הכסף הולך למינהלת ההשקעות בחקלאות. היא מאשרת את הפרוייקטים האלו. היא זו ששופטת, דנה ומאשרת בפרוייקטים ולאחר מכן גוזרת את המענק הראוי.

מי בעד פנייה מספר 7,8? אושר, תודה רבה.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 9 – רשות הטבע והגנים. מוסי, המדינה באה ואומרת שצריך לעזור להם בכסף. מצד אחד, מגינים עליהם ומעבירים להם כסף. מצד שני, אומרים שצריך להרוס ולבטל אותם.

רשות הטבע והגנים נמצאת במצב כספי קשה עקב הירידה בהכנסות ממבקרים באתרים שלה. כידוע, בשנת 2001 היה להם גירעון של כ-55 מיליון שקל שבעיקרו ממומן על ידי תקציב המדינה. הרשות היא שליחת המדינה על פי חוק באתרים הלאום האלה.

מהו התקציב השנתי שלהם?

התקציב השנתי ככללו הוא כ-200 מיליון שקל ומתוך זה המדינה משתתפת בימים כתיקונם בכ-30 מיליון שקל. השנה צפוי גירעון יותר גדול אפילו, של יותר מ-60 מיליון שקל.

מי בעד פנייה לוועדה מס' 9? מי נגד? אושר.

ועדת הכספים שומעת כאן בלי סוף סקטורים שונים של המשק שבאים ואומרים שבגלל המצב הקשה יש להם מצוקה כלכלית ובעניין הזה צריך להיות שיוויון. אנשים שעובדים ברשות שמורות הטבע לא נפגעים כי הם מקבלים את המשכורת.

הם נפגעים מאוד.

אני מביאה זווית אחרת להסתכלות על זה. אין קריטריונים ומי שנוח לו והוא ליד הקופה מקבל. בעלי אולמות חתונה בחדרה לא מקבלים היום הזמנות בכלל.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 10. אנחנו מדברים על הקמת משקף מכולות בנמל אשדוד.

מדובר כאן בתקצוב של הרשאה להתחייב לפרוייקט משקף המכולות באשדוד. אנחנו צריכים לתקצב כרגע שמונה מיליון שקל כאשר זה גם במימון של האמריקאים, אבל זה מה שאנחנו צריכים לתקצב כרגע כדי לחתום על ההסכם.

מה העלות של זה?

זה בעשרות מיליוני דולרים, כאשר חלק מזה אנחנו צריכים לתקצב.

אלו דברים שהיו צריכים להיות בבסיס התקציב. המשקף הזה הוא דבר חדש שנפל עלינו היום. אני יודעת עליו.

רבותיי, מי בעד אישור פנייה מס' 10? מי נגד? אושר, תודה רבה.

אנחנו עוברים לפניה מס' 5.

מדובר על תקצוב סך של 17.5 מיליון שקל כסיוע לחקלאים בבקעת הירדן.

אני נגד.

זוהי פניה שאישרתם בחודש דצמבר, סוף שנה שעברה.

גם אז הצבעתי נגד.

אישרתם אותה בסוף דצמבר האחרון. כפי שאתם יכולים להבין לבד, הכסף לא נוצל מטעמים של לחץ זמנים. אנחנו מבקשים עכשיו לאשר את ה-17.5 מיליון שקל האלו במירכאות כעודף מחויב. כיוון שכרגע עדיין אי אפשר להעביר עודפים מחויבים לקחנו את זה ממקור אחר, נתקצב את זה שם, וכאשר יהיה אפשר להעביר עודפים מחויבים נחזיר את הסכום הזה למקום האחר.

זה בדיוק מה שסמדר אמרה קודם אבל פי כמה. כאן כבר אתה אומר, לא נעזור לכל החקלאים, אלא נעזור רק לכאלה שהם מקורבים לצלחת כי הם גרים באזור מסוים והממשלה רוצה ביקרם. זה כמו שהיינו מעבירים קודם רק לגנים הלאומים בתל-אביב, כי הממשלה רוצה להתחנף לראש עיריית תל-אביב.

מוסי, אני מבקש התייעצות סיעתית. אנחנו נעשה הפסקה בדיון.

הישיבה הופסקה בשעה 11:55.

הישיבה חודשה בשעה 12:20.

אני מחדש את הישיבה אחרי ההתייעצות הסיעתית. אנחנו דנים בפנייה לוועדה מס' 5. אנחנו מדברים על 17.5 מיליון שקל למימון הלוואות לחקלאים בבקעת הירדן לפי סיכום משנת 2001.

מדובר כאן בסך הכל בהלוואות.

למה לא נותנים בעמק בית שאן? זה מעוות כל קשר לפוליטיקה. אני בעד זה שתתנו לכל היישובים שבמצוקה, גם בתוך הקו הירוק וגם מעבר לקו הירוק.

אני אומר שוב, זוהי פנייה שנועדה לתקצב סך של 17.5 מיליון ₪ שישמשו כהלוואות לחקלאים בבקעת הירדן כהמשך של סיכום משנת 2001. התקציב לא נוצל בשנת 2001.

אולי הם לא היו צריכים אותו.

לא, הוא לא נוצל מסיבות טכניות כי הוא אושר רק בסוף חודש דצמבר.

מי בעד פנייה מס' 5? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד - 1

אושר ברוב קולות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:25.