פרוטוקולים/כספים/4306



2
ועדת הכספים
30.12.2001

פרוטוקולים/כספים/4306
ירושלים, כ"ד בטבת, תשס"ב
8 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 344
מישיבת ועדת הכספים
מיום ראשון, ט"ו בטבת התשס"ב ( 30 בדצמבר 2001 ), שעה: 11:00

1. תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2002.
2. תיקון הסכם בין מדינת ישראל לבין מרכז החינוך התורני בא"י-
רביזיה.
3. שינויים בתקציב לשנת 2001.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
ע. חוגי, א. כהן, ר. מלול, י. סבן, י. פריצקי, מ. רז
עמיר פרץ

מירי כץ - יו"ר הרשות לניירות ערך
מאיר בקלניק - מזכיר הרשות לניירות ערך
סגן שרת החינוך משולם נהרי
ניסן רז - חשב משרד החינוך
משה שגיא - משרד החינוך
צביקה חלמיש - סגן החשב הכללי, משרד האוצר
אילנית ורנר - לשכת החשב הכללי, משרד האוצר
זיוה בר יוסף - לשכת החשב הכללי, משרד האוצר
אמיר אסרף - אגף תקציבים, משרד האוצר
ארז ימיני - אגף תקציבים, משרד האוצר

אנה שניידר

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אושרה עצידה









1. תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2002.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. לפנינו פנייה מס' 498 של משרד החינוך אל הוועדה. ניסן, תסביר לנו בבקשה במה מדובר.

הפנייה היא סך הכל שינויים מאוזנים בתקציב בנושאי שכר בעיקר, כמעט בלבד.

מי בעד פנייה מס' 498? מי נגד? תודה רבה, הפנייה אושרה.

אנחנו נחכה קצת עם נושא תיקון הסכם בין מדינת ישראל לבין מרכז החינוך התורני, על אף שמבחינת הדין השעה היא כבר 11:00 ואני אמרתי לחבר הכנסת פריצקי שהרביזיה תהיה בשעה 11:00. מכל מקום, לפנים משורת הדין אנחנו נחכה קצת עם הנושא הזה ונעבור לדיון בתקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2002. נניח ואנחנו מאשרים את זה או לא מאשרים את זה, האם זה נכנס לתוקף בתקציב הכללי?

לא. התקציב שלנו הוא תקציב נפרד. לפי החוק התקציב שלנו זה רשות עצמאית.

רשות עצמאית, אבל בתוך התקציב הכללי.

לא.

למה לא? אין לי תקציב מדינה, ואני רוצה לשאול האם זה לא חלק מתקציב המדינה?

אין קשר לזה ולתקציב המדינה.

אנחנו לא מקבלים את המימון מתקציב המדינה. התקציב שלנו הוא תקציב נפרד.

אין סעיף תקציבי שנקרא רשות לניירות ערך.

משפטית זה כמו רשות השידור. רשות השידור מקבלת הכנסות מהאגרה והרשות לניירות ערך מקבלת הכנסות מאגרה עבור הנפקת תשקיפים. לכן, למעשה הם מין משק עצמאי שעל פי החוק צריך לקבל אישור של ועדת הכספים.

יש הבדל. רשות השידור הן מקבלת כסף מתקציב המדינה, תוכניות הבראה וכו' וכו'. הרשות לניירות ערך לא מקבלת שום דבר מתקציב המדינה.

אנחנו מביאים תקציב שמבוסס על התקציב של השנה שעברה עם מקדמים של אגף התקציבים. מבחינתנו אין שום שינוי למרות שאנחנו, כפי שכבר ציינתי בהזדמנויות קודמות, נמצאים בעיצומו של פרוייקט מאוד גדול וגם לא זול, של העברת כל הדיווחים מהרשות לבורסה, לרשם החברות, למדיה של אינטרנט. אנחנו עתידים להפוך במהלך השנה הבאה לרשם החברות הציבוריות ומבחינה זו למרות שאנחנו נכנסים לפרוייקט הזה שהוא גם מאוד יקר וגם צורך הרבה מאוד משאבים, אין מבחינתנו שום שינוי למעט המגמה התקציבית.

האם אין שום קיצוץ?

רק מה שנוגע לעצם ההצמדה של אגף התקציבים שמביאים בחשבון קיצוצים.

כמה הוא הקיצוץ?

אנחנו ביקשנו לקבל את התקציב לפי הוראת אגף הנציבות ובדרך זו בדיוק פעלנו.

ממתי ההודעה שלו?

מאוקטובר.

אנחנו קיבלנו את האישור של אגף התקציבים אחרי.

המכתב של שר האוצר הוא מה-23 בדצמבר. שר האוצר על פי החוק מאשר עוד לפני שזה מגיע לוועדת הכספים.

למה שר האוצר כל כך נחמד אליכם?

אני לא חושבת שזה עניין של נחמד. אנחנו במשך כל השנים לא חרגנו. אני חושבת שהשר מכיר היטב את הפעילות שלנו כולל בנושא קרנות שגדלו בעשרות אחוזים.

חבר הכנסת פריצקי, איחרת. אני אמרתי לפרוטוקול שאם הייתי הולך במידת הדין אז בשעה 11:00 אני ואתה אחרי כל הרביזיות, אבל לא עשיתי את זה כדי שלא תגיד שוב פעם שאנחנו חוטפים ומפחדים.

אני חס על זמנה של עו"ד כץ, אבל יש לי הערה לסדר לגבי בכלל מה שהיה כאן ביום האחרון. אני שומר לי את הזכות לדון בזה כשהנושא יעלה.

הבטיחו שביום חמישי לא תהיינה הצבעות.

אני חושבת שהשר מכיר היטב את העניין הזה שישנם נושאים שיש בהם גידול ניכר ולמרות כל זה לא ביקשנו תוספת. למשל, נושא הקרנות. רק השנה נוספו ששים קרנות. כבר יש לנו כ- 15 תשקיפים נוספים. יש לנו תיקוני חקיקה מאוד מהותיים בנושא של תשקיפי קרנות, של חוק הסדרת העיסוק, רפורמה בחוק החיתום. יש לנו מערכת שאמורה לחולל שינוי מהותי. זה דבר שאנחנו נצטרך עכשיו משום שהרשות עתידה להיות רשם החברות הציבוריות.

אני רואה שיש כאן גידול במשכורת, יש תוספת במשכורת וגם בשכר יו"ר. כולם מקצצים אבל פה אני רואה תוספת.

אני מצהירה לפרוטוקול ששום דבר לא יהיה לא לי ולא לאף אחד אחר ברשות ללא אישור הממונה על השכר.

לא, זה לא אומר כלום. אני הייתי מצפה שאתם תגידו לכל חברי הכנסת שאתם מקצצים בשכרם של כל העובדים. אני מדבר על אלו שעובדים ומקבלים בשכר גבוה.

אבל, אצלנו זה גוף ציבורי. אנחנו לא קיבלנו תוספות כשהבנקים קיבלו.

עם כל הכבוד גבירתי, אני לא יכול להסכים לאשר תוספת שכר. אני לא אביא את זה לדיון, להצבעה.

יש עוד הרבה מאוד דברים שבכלל לא תלויים בנו. השכר שלי כמו שכר של הבכירים הוא החלטה של ועדה לסיווג התאגידים הציבוריים.

גם השכר שלנו כחברי כנסת הוא שכר של ועדה ציבורית וקיצצנו.

כאן זה לא ייחודי לרשות. השכר של העובדים ברשות מוצמד לשכר אצל מבקר המדינה.

אנחנו קיבלנו היום את תקציב מבקר המדינה ואנחנו נראה בדיוק מה המצב שם. בכל מקרה, לא מערבים שמחה בשמחה.

השכר של עובדי הרשות לניירות ערך לא נקבע על ידי הרשות בכל מקרה. בסך הכל יש שלושה סוגים. קבוצה אחת זו קבוצה גדולה של עובדים העובדים על פי שכר שנקבע בשעתו או שנקבע גם היום לעובדי מבקר המדינה. מה שחל שם חל גם אצלנו ללא כל שינוי, בדיוק באותה צורה. הקבוצה השנייה היא קבוצה לא גדולה של כ- 14 איש שמועסקים בפרקליטות המדינה והם מקבלים שכר של פרקליטים כפי שנקבע לפרקליטים. שני הדברים האלה הם הסכמים קיבוציים לכל דבר ועניין ואין לנו שליטה על השכר שם, נקודה. הקבוצה השלישית הלא גדולה היא הקבוצה של הבכירים ששכרם נקבע על ידי הממונה על השכר. אנחנו לא מורידים ולא מעלים שכר אלא על פי החלטת הממונה על השכר. אם הממונה על השכר יודיע לנו שבשנה הזו השכר של העובדים הבכירים מוקפא, אנחנו לא ניגע בו בכהוא זה. הייתי מציע לאדוני ולרבותיי בכלל, קחו את הספר שמוציא ידידנו הטוב הממונה על השכר כל שנה ותראו את כל השנים האחרונות. אין מילה אחת על חריגה כלשהי בשכר של עובדי הרשות.

השנה אנחנו נמצאים במצב רגיש.

יפה. אני יודע שישנה החלטה על הקפאת שכר הבכירים. אני מודיע פה חגיגית, מכיוון שיש להניח שההחלטה הזו תופעל עלינו גם אם נרצה וגם אם לא נרצה - - -

למה שאתם לא תיזמו את זה?

אנחנו לא יוזמים את זה. אנחנו מקבלים הוראות מהממונה על השכר.

הייתה לנו גם בעיה עם שכר השופטים והם ישבו כאן בוועדה והם הסכימו מיוזמתם.

שכר השופטים זה ועד עובדים. אני לא ועד עובדים. אין לנו ועד עובדים. אנחנו ניזונים ומקבלים הוראות מהממונה על השכר.

האם אתם תפנו?

אמנון, יש לי שאלה אחרת. איך זה יכול להיות שבתקציב אתם עצמאים ובשכר אתם כן כפופים לאוצר? האם זו לא סתירה?

זו החלטה של חוק המדינה. אנחנו לא שותפים לעניין. יש חוק שאומר את זה.

עובדי רשות הם עובדי מדינה.

שכרם הוא כשל עובדי מדינה.

למה שלא תפנו לממונה על השכר בגלל המצב הרגיש? אם לא, אנחנו נכפה.

רבותיי, אני חוזר ואומר, אנחנו לא פונים ואנחנו לא מבקשים. יש ועדה שמטפלת בזה. הם מודיעים לנו מה לעשות. אנחנו אף פעם לא פנינו אליהם ולא ביקשנו מהם.

לא לתוספות ולא להפחתות.

אם מותר לי להציע הצעה, אני לא דיברתי עם הגברת כץ, אני יכול להציע דבר אחד שהשכר של הגברת כץ שהוא בולט פה כי היא בכירה יישאר באותה רמה של שנה שעברה. אם לא יחולו שינויים ולא יינתנו הוראות על שינוי כלפי מעלה אנחנו - - -

אני לא מדבר דווקא על הגברת כץ, יש עוד בכירים שם.

אני יכול לומר לכם מה נעשה בתקציב ולתקן את זה בהתאם. אנחנו לפי הוראות של הממונה על השכר תיקנו את אותו חלק שמממנים העובדים הבכירים ותיקנו אותו לפי ההוראות בדיוק. אנחנו עדכנו את השכר של הבכירים ב-7% מתישהו לפי הוראות אגף התקציבים עכשיו, לקראת התקציב הזה.

האם קיבלתם הוראה לעדכן את זה ב-7%?

כן.

מה? מי נתן הוראה כזו? זו שאלה מאוד חשובה.

כשהתחלנו לדון בתקציב, זה היה בחודש ספטמבר, והתקציב הוגש מזמן לאגף התקציבים. הוא לא הוגש אתמול בבוקר. הוא התגלגל במסדרונות האגף, אחר כך הוא עבר מסע ואחר כך הוא הגיע אליכם. אני מציע הצעה מאוד פשוטה. מכיוון שהשכר של העובדים הבכירים הוא בערך 40% מהשכר הכולל, על אותם 40% אני אוריד את ה-7% ואם אתם מאשרים אז זה יהיה התקציב.

חבר הכנסת עופר חוגי, בבקשה.

הביצוע בפועל שלכם היה 47 מיליון שקל לחודש ספטמבר. בפועל ההכנסות שלכם הגיעו
ל-67 מיליון. השנה אתם תגמרו בעודף די גדול.

אני עדיין לא יודע.

שנה שעברה גמרת בעודף גדול וגם השנה תגמרו בעודף גדול.

לא בטוח. אני לא מוכן להתחייב.

עופר, אתה למדת היטב את התקציב שלנו. אצלנו האגרה השנתית נכנסת באוגוסט לכן כרגע לא ניתן להעריך אם אנחנו נהיה בעודף או לא נהיה בעודף כי עד אוגוסט הבא אנחנו לא מקבלים אגרות שנתיות נוספות. אבל אני כבר אומרת שאם לקראת מרץ-אפריל אנחנו נראה שאנחנו הולכים בהכנסות כפי שהיו השנה, אנחנו נציע בשנה הבאה כהוראת שעה, אנחנו ניזום כאן הורדה בתקציב השנתי across the board של כל הגופים בתקציב השנתי של כ-10%, בתנאי שההכנסות יהיו כפי שהן נראות כרגע.

לפי החוק, האם עודפי התקציב שלכם נשארים אצלכם או שהם חוזרים לאוצר?

הם נשארים אצלנו. אם יהיה לנו המשך של הכנסות כמו עכשיו, האגרה השנתית משתלמת באוגוסט, אנחנו לקראת מרץ-אפריל בשנה הקרובה, מספיק זמן מראש, ניזום across the board.

יש שתי אפשרויות. יש אפשרות אחת שהאוצר יבוא וייקח את הכסף מהרשות.

הוא לא יכול.

למה את אומרת שאי אפשר. עשו תיקון של החוק ולקחו כסף מרשות הנמלים. כשהאוצר רואה כסף הוא יודע מאיפה לקחת והוא ייקח את זה בשמחה ובששון. השאלה היא האם היום לא כדאי לנו לחשוב - - -

אני חושבת שאסור להפוך את העניין לסוג נוסף של ניסוי.

אני מודיע לפרוטוקול שחבר הכנסת עופר חוגי ביקש רביזיה על ההעברה התקציבית של משרד החינוך מהבוקר.

אני רוצה להתייחס לעניין השעות הנוספות. האם אתם לא תלכו לכיוון של צמצום השעות הנוספות?

רוב השעות הנוספות אצלנו הן כאשר מתבצעות חקירות ואצלנו כאשר מתבצעות חקירות בימים של החקירות עצמן ובימים שלפני וביומיים-שלושה אחרי, העבודה היא כמעט סביב השעון כדי למצות את החקירה. לפעמים מתחילים בחמש לפנות בוקר בחיפוש ומגיעים לבית המשפט בבקשה למעצר באחת-שתיים לפנות בוקר. מתחילים מוקדם כדי באמת לא לעצור אנשים שלא לצורך, למצות את החקירה כמה שיותר מהר. זה סוג אחד של דברים. הדברים האחרים הם כאשר לא מגיעים אלינו בתשקיף או כאשר יושבים על דו"ח או הקצאות, דרך אגב זה דבר שחל גידול מאוד גדול השנה, כדי לא לתת לחברות להתעכב אנחנו נענים לבקשת החברות ויושבים איתן ככל שהדברים נדרשים כדי לא לעכב אותן. יש אצלנו פיקוח מאוד צמוד לנושא של השעות הנוספות וגם אנחנו מקפידים עליו מאוד. אבל כאשר זה דרוש כדי לתת את השירות הנכון לציבור, אנחנו חושבים שראוי שגם תהיינה שעות נוספות ככל שנדרש.

עו"ד כץ, לא נוח לי עם התקציב שלכם ואני אומר את זה בגילוי לב מוחלט. למה לא נוח לי עם זה? משום שמה אעשה והתקציב כולו עולה במקום 66.5 מיליון, 70 מיליון. זו עלייה במספרים גדולים. העלייה הגדולה ביותר היא דווקא בשכר. היא לא בגורמים אחרים. אני יודע שזו מסגרת תקציב ויכול להיות שלא תנצלו את כולה. אני מאוד מבקש, מר בקליניק אמר כאן לתוך הפרוטוקול ואני מקווה שהדברים ייעשו.

מה זאת אומרת? אנחנו כבר עושים.

בסדר גמור.

מדוע יש כאלו פערים גדולים בין התקציב המאושר לשנת 2001 לתקציב המעודכן לשנת 2001?

ההסבר הוא מאוד מאוד פשוט. הפערים נובעים בין היתר בגלל נושא השכר. בשנה שעברה על פי החלטת אגף התקציבים אנחנו העלנו את השכר של יושבת הראש ושל הבכירים ב-2.5% והשכר הממשלתי ב-4%. בפועל, השכר של הבכירים עלה על פי החלטת הממונה על השכר, ואני מדגיש את זה שזה יהיה ברור לגמרי, ב-16% בערך, והשכר של העובדים הרגילים האחרים, גם הפרקליטים וגם עובדי מבקר המדינה עלה בסביבות 6.5%-7%. כלומר, השכר מלכתחילה כפי שהוכתב על ידי אגף התקציבים לא היה מספיק. אנחנו התארגנו פנימית ומתוך התקציב שלנו, לא באנו לבקש תוספת, ולא באנו לבקש תוספת אגרה, חבר הכנסת חוגי, אלא בתוך התקציב שלנו הסתדרנו בזה והתארגנו בעניין, ולכן היינו חייבים להוסיף את הכסף הזה כי אנחנו לא נרמה לא אתכם ולא את עצמנו.

לגבי השנה הזו מה שאני מציע הוא שמשכורת עובדי הרשות במקום 31.5 מיליון יהיה 29.5 מיליון, אני הורדתי את 7% המתאימים, והשכר של יושבת ראש הרשות יישאר 640 ולא 680. אם זו החלטה שמקובלת עליכם אז אנחנו נוציא לכם את התקציב המעודכן לאור ההחלטה הזו.

חבר הכנסת חוגי, לאור ההודעה של הגברת מירי כץ אליך אנחנו נוריד את התקציב האגרות השנה לפחות ב-10%. יתכן, ואני מבקש לומר את זה, אם נהיה במצב קצת אבסורדי שסך הכל ההוצאות יהיה יותר גדול מסך הכל ההכנסות. אני מבקש שזה יהיה ברור.

בסדר, אין לי בעיה. יש לך עודף. אתה נמצא בעודף. אם שנה הבאה אנחנו נראה שבסוף השנה תהיה בעיה אז אנחנו נעדכן כלפי מעלה.

אני בסך הכל רוצה שהדברים ייאמרו לפרוטוקול שלא תהיינה שום טענות לקראת סוף השנה.

רבותיי, אני נוטה לקבל את זה. אנחנו נביא את זה להצבעה בתיקון.

האם המשמעות של הקיצוץ שעשית עכשיו פירושה הקפאה של שכר הבכירים?

כן, הוא אמר את זה.

מי בעד הצעת התקציב של הרשות לניירות ערך לשנת 2002 עם התיקון כמובן? מי נגד? אושר, תודה רבה.

תודה רבה.


2. תיקון הסכם בין מדינת ישראל לבין מרכז החינוך התורני בא"י-רביזיה

אנחנו לא נדון עכשיו בלבידים משום שאני הבטחתי לחבר הכנסת עמיר פרץ. הוא בדרך לכאן ואנחנו נחכה לו. אנחנו נעבור עכשיו לדיון בתיקון הסכם בין מדינת ישראל לבין מרכז החינוך התורני בא"י, בין משרד החינוך והאוצר שהונח על שולחן ועדת הכספים ביום חמישי ואנחנו אישרנו את זה. באופן חריג אני אפשרתי לחבר הכנסת פריצקי באמצעות הטלפון לבקש רביזיה והוא ביקש רביזיה.

מדוע זה חריג?

אמרה לי שגית היועצת המשפטית שבדרך כלל לא מבקשים רביזיה בטלפון.

אדוני היושב ראש האם מותר לי להעיר הערה לסדר?

כן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, ישנם מקרים שבאים לוועדת הכספים בבהילות אדירה ומוסיפים להם לסדר היום נושא. כשעלה נושא ערבות המדינה קראת לנו, כינסת ישיבה לשמונה בערב ועשית בסדר גמור. אמרת: רבותיי, יש נושא, אני מודיע לכל חברי הכנסת.

זה מה שעשיתי גם ביום חמישי.

לא. אדוני היושב ראש, לא נאמר לי לא בטלפון, לא בביפר, לא נתת אפילו שעה זמן.

נתתי זמן של שעה. אני דחיתי את הדבר הזה, אחרי שעה אמרתי לפרסם את זה בלוח המודעות של הוועדה.

בא נושא חדש על סדר היום ואם אדוני החליט שזה נושא שיש לדון בו בבהילות אדירה ביום חמישי, אז אני מכבד את החלטתו של אדוני הוא היושב ראש. אבל לפחות יושב הצוות המקצועי פה, יושבות הפקידות, מרימים טלפון. אומרים: אדוני, הוסף נושא לסדר היום, שולחים ביפר: תגיע לכאן תוך שעה ותדון בעניין. היו צריכים לתת לי שעה זמן לבוא ולשאול שאלות. כך צריך לנהוג.

ביום רביעי אחרי הצהרים כאשר ביררתי האם יש ישיבה של ועדת הכספים ביום חמישי נאמר במפורש פה שביום חמישי לא תתקיימנה הצבעות.

לא יכול להיות.

זה היה בניגוד להבטחה. אני הייתי כאן בוועדה, נסעתי לתל-אביב על סמך ההבטחה הזו, אחרת הייתי בא לפה. צריך לבדוק אצלך בבית מה נעשה.

אני אבדוק. אנחנו נמצאים בסוף שנה ויש דברים שאם נפסיד בהם יום אז אנחנו נפסיד בכלל ולכן ביקשתי בכל ישיבה להוסיף את המילים: שינויים בתקציב.

זה לא היה על סדר היום.

היה והיה. אם כתוב שינויים בתקציב אל תאמר לי שאני הולך להעביר את השינויים מבלי להצביע עליהם. אני רוצה שתבינו דבר אחד, היות ואנחנו בסוף שנת התקציב ובסוף שנת התקציב ישנם נושאים שאם הם לא יעברו היום, הם לא יעברו בכלל. הוספתי את זה מבלי לדעת אפילו אם ישנם דברים, כי אני לא יודע מה הגיע. עובדה שהגיעה גם אחרי הישיבה ביום רביעי פנייה של משרד החינוך. על סמך זה החלפתי מייד.

חבר הכנסת פריצקי, לגבי נושא המעיין התורני. היות וערערת על זה אני מביא את זה מחדש עכשיו להצבעה. רבותיי, משולם נהרי וצביקה חלמיש יציגו את הנושא הזה.

האם על חברי ועדת הכספים לדעת מהיום שאפשר להגיש רביזיה בטלפון?

31. לא. אני מקדם בברכה את חבר הכנסת עמיר פרץ יושב ראש ההסתדרות החדשה בישראל.

אני רק רציתי להקדים מספר הערות בקשר לנוהל. סדר היום של הוועדה נקבע על ידי היושב ראש. מאז ומתמיד הנושאים שעל סדר היום מתפרסמים, מגיעים לידיעת חברי הכנסת. מנהל הוועדה אפילו תולה את סדר היום בכניסה למליאה, שולחים בפקס. אם יש תיקון לסדר היום, הצוות של הוועדה דואג להודיע לכל חברי הוועדה וכך צריך להיות הנוהל המתוקן. כאשר מדברים על שינויים בתקציב הנוהל הוא שכותבים: שינויים בתקציב, ולא מפרטים אלו שינויים בתקציב. במקרה הספציפי הזה, ספק בעיניי אם מדובר בשינוי בתקציב, כי לא הייתה שום בקשה של משרד האוצר לעניין הזה, אלא הונח ההסכם על שולחנה של הוועדה לאישור כפי שכתוב בגוף ההסכם. לעניות דעתי, היה צריך לפרסם את זה כחלק מסדר היום והיה צריך לדאוג להביא את זה לידיעת כל חברי הוועדה. אני ביקשתי ביום חמישי לבדוק באופן עובדתי, האם נשלח פקס או איזשהי הודעה לחברי הוועדה, ונאמר לי שלא נשלח. כתוצאה מכך אמרתי שלמען ההגינות והשקיפות יש מקום לפנים משורת הדין לאשר בקשה לרביזיה בטלפון. זה לא מהווה תקדים לגבי מקרים אחרים.

אני אעשה עוד יותר לפנים משורת הדין ואנחנו נעשה דיון מחדש.

דבר נוסף, ביקשתי שיחלקו לחברי הוועדה את נוסח ההסכם והוא אמור להיות לפניכם.

הוא לפנינו.

גם שיזמינו את נציגי אגף התקציבים כדי שהם יסבירו את מהות ההסכם.

הם פה.

סליחה, נציגי החשב הכללי ולא נציגי אגף התקציבים, כי החשב הכללי הוא זה שחתום על ההסכם.

רבותיי, תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו את סגן שרת החינוך משולם נהרי ואחר כך את צביקה חלמיש.

רבותיי, כפי שאמרתי ביום חמישי אני אומר גם עכשיו, מדובר בתיקון להסכם לגבי החוב המתגלגל. החוב מתגלגל נקבע בעיקרו שהוא יהיה ארבע עשרה מיליון ושבע מאות אלף, וכללו בתוכו את הנושא של השכר, דבר שלא היה צריך לעשות. בדרך כלל על שכר אין חוב מתגלגל. האוצר בא ובדק את הנושא הזה, וגם רואה החשבון, וביקש להוציא את מרכיב השכר מתוך החוב המתגלגל. התברר שצריך להוציא עשרה מיליון ותשע מאות חמישים אלף שקל. ההסכם המתקן בא לתקן את הנושא הזה ותו לא. מדובר בכסף שכבר הועבר וצריך רק לתקן את ההסכם.

תודה. צביקה, בבקשה.

מדובר בהסכם שבא לתקן הסכם שנחתם לפני שנתיים.

מי היה אז שר החינוך?

אהוד ברק או יוסי שריד.

תודה רבה.

כאשר נחתם ההסכם המקורי לא כל הנסיבות היו ברורות. היום אנחנו שנתיים אחרי והדברים יותר ברורים ולכן מצאנו לנכון לתקן את ההסכם. ההסכם כולל חמישה סעיפים. הסעיף הראשון הוא החוב המתגלגל. למעשה, בזמן חישוב הגירעון של הרשת הורידו מהגירעון של הרשת 14.9 מיליון שקל שהיו אמורים להיות משולמים במועד מאוחר יותר על ידי אשראי לספקים. יש כאן בעיה משום ש-75% מהסכום יועד לשכר והאלטרנטיבה היא לדחות את השכר לעובדים היא לא האלטרנטיבה הרצויה.

למעשה, עד היום אתם הלנתם שכר.

אנחנו לא מלינים שכר, אנחנו מעבירים את הכסף לרשת והרשת משלמת.

הרשת מלינה שכר. איפה יו"ר ההסתדרות שיגיש פעם תביעה קיבוצית נגד הרשת? נראה אתכם.

סעיף שני בהסכם, ההסכם המקורי אפשר לרשת לקחת אשראי מהבנקים. אנחנו ביטלנו את האפשרות של הרשת לקחת אשראי מהבנקים. אנחנו לא חושבים שהרשת צריכה להיות ממומנת על ידי אשראי, אלא בהתאם לתקציב המאושר שלה שמועבר ממשרד החינוך.

עוד סעיף שקיים בהסכם, משרד החינוך מצא שצריך להוסיף לרשת 4.5 משרות מעבר ל-30 משרות וזאת בהשוואה לגופים אחרים. אנחנו הערנו למשרד החינוך שנכון שבמצב רגיל משרד החינוך הוא זה שקובע את מספר המשרות, במקרה הנוכחי מאחר והרשת היא בהסכם הבראה היקף המשרות צריך להיות כחלק מתיקון הסכם ההבראה ולכן הנושא הזה אושר בתחילת השנה במשרד החינוך, אבל זה מופיע בתיקון הנוכחי.

ההסכם קובע שהרשת תוכל להתקשר לפי חוק חובת המכרזים במתכונת המצומצמת ובעצם בא לקבע נהלי עבודה להתקשרויות של הרשת. הסעיף האחרון בהסכם, ההסכם מסדיר ועדת מעקב שתעקוב באופן שוטף ורבעונית אחרי ביצוע הסכם ההבראה. אלו חמשת הסעיפים שמרכיבים את ההסכם.

אני רוצה להעיר הערה לחברי הכנסת. אני ציפיתי שאתם תופיעו לדיון חשוב ביותר בוועדת הכספים עם הנכים. אתם לא השתתפתם ואני רואה בזה גם זלזול בוועדה וגם זלזול בנכים. היחידים שהשתתפו בישיבה היו חברי כנסת מיהדות התורה ומש"ס. זו הייתה ישיבה שהודעתי עליה יום לפני כן. אתם כן ידעתם ולכן אני רואה בזה זלזול בנכים מצדם של חברי הכנסת שלא השתתפו ביום חמישי בדיון. חבר הכנסת פריצקי, בבקשה.

אני מבקש לשאול שתי שאלות את סגן החשב הכללי. ראשית, האם היועץ המשפטי לממשלה אישר את ההסכם הזה? כפי שהבנתי, כל תיקונים להסכם צריכים לעבור את אישורו ואני רוצה לדעת אם הוא אישר או לא אישר. השאלה השנייה, בהסכם המקורי יש לרשת התחייבויות, האם הרשת מילאה את התחייבויותיה עד ליום 31 בדצמבר 2001 על פי ההסכם? תודה.

בישיבה הקודמת בתאריך ה-13 בנובמבר אמרה אנה שניידר שהעניין לא מחייב אישור היועץ המשפטי לממשלה. זה על ההסכם העקרוני בכלל, לא על התיקון. חבר הכנסת פריצקי, אתה יכול לראות את הפרוטוקול.

אני ראיתי את הפרוטוקול. הגברת שניידר אמרה שהדיון בוועדת הכספים אינו מחייב את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

לא.

אני שואל, האם התיקון להסכם הזה עבר את עינו של היועץ המשפטי לממשלה כן או לא?

אנה תבדוק את זה ותאמר לנו מאוחר יותר מה דעתה.

ההסכם אושר על ידי היועצים המשפטיים של משרד האוצר ומשרד החינוך והוא אמור להגיע לאישור ועדת הכספים. גם לפי הסיכום איתם אין צורך בשום אישורים נוספים.

מה בקשר לשאלה השנייה, האם הרשת עמדה בכל התחייבויותיה על פי ההסכם?

הרשת עמדה במרבית התחייבויותיה לפי הסכם ההבראה.

מה לא?

לדוגמא, הרשת התחייבה לקצץ מיליון וחצי שקל בהוצאות התפעוליות, קוצץ מחצית מהסכום, יש בעיה עם מחצית אחרת. זו בעיה למשל שהתעוררה לאחר חתימת ההסכם. הסתבר שהרשת שוכרת מבנים, הרשת פינתה את אותם מבנים והשכירה אותם לצד שלישי. בינתיים ירדו מחירי השכירות ונוצר פער בין הסכום שהרשת משלמת והסכום שהרשת גובה. עמדו בפנינו שתי אפשרויות לנושא הזה. אפשרות אחת היא לבוא ולומר שהנסיבות השתנו, בואו נתקן את הסכם ההבראה. האפשרות השנייה היא לבוא ולומר שאנחנו למשל לא נראה בזה הפרה של ההסכם, אבל הרשת תספוג את זה על חשבון פעולות אחרות שלה.

מה עם העברת העמותות?

העברת העמותות בוצעה במלואה. נחתם הסכם עם כל מאה ואחת העמותות.

עוד לא היה הסכם בוועדה הזו שעמד תחת כל כך הרבה ביקורת, ותחת כל כך הרבה זכוכיות מגדלת.

סעיף 3א רבתי לחוק יסודות התקציב קובע שתמיכות במוסדות ציבור לא יינתנו אלא לאחר שנקבעו קריטריונים שוויוניים שאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אולם, סעיף 3א רבתי סעיף קטן (ט) אומר שהסעיף הזה לא יחול בין היתר על הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד מרכז החינוך העצמאי ובתאגיד מרכז מעין החינוך התורני בארץ ישראל. זה אחד המקרים הבודדים בחקיקה שמציינים שם מפורש של מוסד או גוף ושמוציאים את תחולת החוק ממנו.

במבוא של ההסכם המקורי לשנת 1999 נאמר שהואיל והתקצוב השוטף של הרשת נעשה בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב בדרך של תקצוב ישיר ושלא באמצעות מבחנים לחלוקת כספים, מכאן שההסכם עצמו אינו טעון אישור של היועץ המשפטי לממשלה. זו התשובה לחבר הכנסת פריצקי.

מי בעד ההסכם המתקן להסכם סיוע הבראה מיום 30.12.1999 שתוקן ביום 12.11.2000 שנערך ונחתם בירושלים ביום י"א בטבת התשס"ב, 26 בדצמבר 2001? מי נגד? אושר, תודה רבה.








3. שינויים בתקציב לשנת 2001.

יש כמה פניות שהגיעו גם עכשיו. חבר הכנסת עופר חוגי מודיע שהוא מוריד את הרביזיה על הפנייה של משרד החינוך שהייתה בבוקר, פנייה שעברה ואושרה ולכן האישור קיים.

מחר אין דיון בוועדת כספים משום שיש ועדת משנה עם ועדת הכנסת בשעה 11:00 על תקציב הכנסת. אם תבוא איזה פנייה חריגה אולי נקיים דיון, אבל כרגע אין דיון. הגיעה עכשיו העברה של משרד הביטחון. אגב, ידוע לי כרגע שמשרד האוצר סגר את המחשבים והשאלה היא האם יש בכלל טעם לדיונים האלה? אבל בואו נעשה את זה.

אין טעם.

רבותיי, אנחנו דנים בפנייה לוועדה מספר 361, 362, והלוואה של 14.5 מיליון שקל לענף הלבידים. אנחנו דנים רק בהעברה תקציבית. נציגת האוצר אני רוצה שתסבירי לי עכשיו כיצד אתם יכולים לעזור להם בשעה שהמחשב של האוצר סגור עכשיו? נמסר לי כרגע שמשרד האוצר סגר את המחשב של המדינה, אין יוצא ואין בא. זה לא שביתה זה פשוט חיסכון בכסף. אני עומד על זה מתוך ידיעה ברורה, משרד האוצר סגר את המחשב של המדינה. אני מוכן לעשות הפסקה בישיבה של כמה דקות שבמהלכן אתם תבדקו האם זה נכון.

אבל מה זה קשור לאישור? בואו נאשר להם ואחר כך נברר את זה.

נציגת האוצר, תסביר בבקשה במה מדובר.

אנחנו הגענו להסכם עם המנהל המיוחד של מפעל קלט אפיקים שהוא יפעיל את מפעל קלט ביחד עם מפעל לבידי אשקלון, ייתכן גם עם מפעל תע"ל. אם מפעל תע"ל לא ייפתח, יועסקו עובדים של תע"ל במפעל קלט. הגענו איתו להסכם סופי. יש לי כאן העתק של ההסכם חתום על ידי המנהל המיוחד מה שאומר שהוא מקבל את זה. אנחנו רוצים להעביר להם את ה-14.5 מיליון שקלים במספר מנות, כמובן בתנאי שהוא עומד בתנאים שהוא צריך לעמוד בהם. המנה הראשונה היא מנה של 2.5 מיליון שקלים שיילקחו מהתקציב של השנה הנוכחית ולכן אנחנו לחוצים והבאנו את הבקשה. במקרה הזה, אין בעלים במפעל ולכן אי אפשר שתהיה ערבות בעלים.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, אני מבקש שתודיעו לאחר הישיבה האם המחשב של האוצר סגור כן או לא. זה מאוד חשוב לי וזה גם חשוב לאחרים. אני בטוח שלא יכולה להיות סלקטיביות, סגירה במשרד אחד ובמשרד אחר לא. אני מבקש שתודיעו לחברי הכנסת מה קורה לגבי מחשב המשרד. רשות הדיבור לחבר הכנסת עמיר פרץ.

אני רוצה להעיר לפרוטוקול הערה לדבריה של נציגת החשב הכללי. אנחנו מודיעים במפורש שאנחנו עקביים בהחלטתנו כפי שהתחייבנו בפני ועדת הכספים, שהכוונה היא שהמיזם יורכב ממאה עובדים שעובדים בקלט אפיקים טבריה, מאה עובדים העובדים בתע"ל פרדס חנה, וחמישים עובדים שעובדים בלבידי אשקלון. אני רוצה שיהיה ברור שזו המדיניות ובלי זה לא יהיה כלום.

האם אתה רוצה לשמוע את תגובתה על זה?

זה לא קשור אליה. זו לא בעיה שלה. אני רציתי שלא יתפרש שאני יושב כאן ומסכים למה שהיא אמרה. שנית, אני חושב שצריך לקבוע תאריך לדיון על היטל ביטחה.

נושא ההיטל, אני לא אביא את זה עד אשר אני אבוא בדברים עם המנכ"ל או השרה, לא משנה לי מי. אני צריך לשבת איתם על זה ולצערי לא יצא לי בגלל כל הבלגאן של כולם ולכן אני עיכבתי את זה.

חשוב לי להדגיש שההיטל זה חלק מכל ההסכם שאנחנו הגענו אליו עם המנהל המיוחד של מפעל קלט.

האם ההיטל הוא הכנסה?

זה לא הכנסה מבחינתנו, אבל מה שקורה הוא שהם צריכים שתהיה רמת מחירים מסוימת.

זו פעם ראשונה שאני שומע שהולכים לסייע למפעל ואומרים בתנאי שאני אשים היטל על דברים אחרים.

זה לא ממש בתנאי. הבדיקות הכלכליות שערכנו מעידות על כך שאם יהיה גם היטל וגם הלוואה יש הרבה יותר סיכוי.

אני רוצה להתייחס למספר העובדים שיועסקו במיזם המשותף. על פי החלטת הממשלה יש מחויבות של המפעל להעסיק לפחות 200 עובדים. במקרה הזה דיברנו על 250 עובדים. אבל, אם יועסקו פחות מ-250 עובדים אבל יותר מ-200 עובדים, אנחנו נקטין את סכום ההלוואה שתועבר באופן יחסי.

יש פה כמה מהלכים. אחד, יש את החלטת הממשלה לסיוע למפעלים במצוקה. הסכם ההבראה או הסכם ההפעלה הזה שיש לך עם לבידים לא הוצג בפנינו. צריך לראות האם זה תואם את הקריטריונים שקבעה הממשלה.

זה בהחלט תואם. החשב הכללי לא היה פועל בניגוד להחלטת הממשלה.

את זה צריך לבדוק.

זיוה, אנחנו נצביע היום, אבל אני רוצה שתמציאי לנו את ההסכם הלוואה.

הנה הסכם הלוואה.

תעבירי את זה לחברי הכנסת.

אני מעבירה אותו.

אדוני היושב הראש, האם ההסכם הזה מאושר על ידי היועץ המשפטי?

זו שאלה טובה. זה לא תואם פיקס את החלטת הממשלה.

בסעיף 5 למכתבו של מנכ"ל האוצר והחשב הכללי נאמר שההחלטה להעמיד הלוואה זו התקבלה על ידי שר האוצר ושרת התמ"ס ועולה בקנה אחד עם הקריטריונים למתן הלוואות למפעלים במצוקה כפי שאושרו על ידי ועדת השרים לטיפול במפעלים במצוקה. יש להניח שהקריטריונים האלה עברו את עינו של היועץ המשפטי לממשלה או לפחות את עינה של היועצת המשפטית של האוצר שהיא הזרוע הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה.

אחרי ההערה הזו ששמעתי פה אני רוצה לומר לכם משהו מניסיוני. ההנחה שסביר להניח שזה עבר וכל זה, היא לא תמיד עומדת במבחן המעשה.

ברור שלא.

צריך לבדוק את זה. הממשלה ריבונית להחליט החלטות כאלה ולפעול בהתאם. כל הכוונה פה בכל המבצע ובכל הלוואה היא לשמור על תעסוקה של עובדים. זה לא בשביל להעלות את מחיר הלבידים בארץ ולא בשביל לייקר רהיטים. אבל, אתם אומרים פה 250 עובדים, אני מציעה לכם לבקש את זה כתנאי, לקבל את הרשימה השמית של העובדים.

לנו יש את הרשימות.

איך אני אדע שקיימו את ההסכם?

עמיר, 250 עובדים מקבלים 14.5 מיליון חמישים ושמונה אלף ₪.

סלח לי, זה חמישים שקל לעובד. זו הלוואה שהם צריכים להחזיר אותה.

אני חושב שאנחנו לוקחים פה כסף טוב והופכים אותו לכסף רע. האם לא יותר כדאי לקחת את הכסף הזה ולהשקיע בהכשרה מקצועית של עובדים?

אבל זו הלוואה. נו באמת, תפסיקו כבר. זו חוצפה מה שאתה אומר.

למה?

תשאל את מפעל "גיבור-סברינה", כל הכסף הוחזר. מפעל "עוף-קור", הפקידה פה ועדת הכספים ששה מיליון שקל, שקל עוד לא יצא. הכל הוחזר, על מה אתם מדברים בכלל? זו מדינה שהיא פשוט בושה. היא מתעללת במפעל ובמקום לתת לו מענק היא נותנת לו הלוואה. נתנו הלוואה.

יוסי, אתם כל הזמן טוענים למקצוענות. ישבו שני רואי חשבון מהבכירים במדינה הזו והם בחנו את המפעלים. הם הגישו תוכנית הבראה, באו לוועדת כספים אמרו: תושיבו את המפרקים ביחד כדי שהם יגיעו להסכמה, דבר ללא תקדים, מפרקים בבתי משפט. הושבנו אותם, הם הגיעו להסכמות משפטיות, הביאו מסמך לעילא ולעילא מבחינה משפטית ועשו ששה חודשים תהליך, עכשיו אתה נהיה לי המומחה.

אני לא מומחה, אני נציג ציבור פה בדיוק כמוך. אני חבר ועדת הכספים ואני לא רוצה שכסף משלם המסים ילך לאבדון.

העובדים משלמים מסים יותר מכולם. זה כסף שלהם.

נו, באמת.

סווארי עשה תוכנית הבראה. האם אתה רוצה עכשיו לעשות אותה? תעשה אותה אתה.

אני מבקש שירשם בפרוטוקול שעוד שנה אנחנו יושבים פה והמפעל הזה סגור והלך הכסף.

אני מכיר דברים יותר בטלים שנותנים להם כסף. אדון פריצקי, אם האנשים האלה יעבדו עוד שנה ובעוד שנה ייסגר המפעל, אז הם ידעו שהם שייכים למדינה הזו. הם ידעו שהמדינה הזו עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להציל אותם ולא הצליחה. שנה הם התפרנסו ואם הם יעזבו בעוד שנה הם יאמרו: כל הכבוד למדינת ישראל. מה שאתה עושה הוא שאתה כל הזמן מטיל ספק ופעם אחר פעם אתם נכשלים. אתם אמרתם את זה על מפעל "עוף קור", ומפעל "עוף קור" עובד כבר שנתיים ומפרנס אנשים. אמרתם את זה על מפעל "גיבור-סברינה", מפעל "גיבור-סברינה" מפרנס אלף איש כבר ארבע שנים. נציגי האוצר התנגדו לתת להם סיוע.

אני הצעתי לחבר הכנסת ליצמן לפני שבועיים להזמין את הנהלת "עוף קור", משום שהיה פה קרב גדול, להציג בפניו את מה שקורה היום. בדרך זו לפחות תהנה ועדת הכספים ממהלך שהיא עשתה.

בדיון הקודם אני דרשתי שיהיה מענק ולא יסבסדו אותם על ידי היטל בלבידים. אני נגד ההסכם הזה רק בדבר אחד. אני לא מוכן שהם ישלמו 5.5% ריבית צמוד למדד. אין דבר כזה ואין שום סיבה שהם יקבלו הלוואה כזו. אני רוצה שיוריד להם את הריבית ל-2%
ול-3%. הנגיד הוריד 2% ריבית ואני לא מוכן שהם ישלמו 5.5%.

אני מניח שהפנייה הזו באה לוועדת הכספים לפני שהנגיד הוריד את הריבית. חבר הכנסת חוגי צודק במאה אחוז ולכן כל הלוואה שהם מתבקשים לשלם עכשיו תהיה כפוף להודעת הריבית על הורדת הריבית. בהחלט כן.

מאה אחוז.

זה לא מבטיח שזה ירד. האם אני יכולה להסביר למה זה נקבע כך ומי קבע את זה?

לא, מה זה משנה? צריך להיות סוף לכל הבלגאן הזה. חבר הכנסת עופר חוגי צודק במיליון אחוז. אנחנו ועדת הכספים מורידים.

אתה יכול להמליץ בפני האוצר לשנות את ההסכם.

אני רוצה להסביר. בהחלטת ועדת השרים נקבע שההלוואות יישאו ריבית המשקפת את מחיר גיוס ההון של הממשלה לתקופה זהה. סגן החשב הכללי שאחראי על ההסכם הזה הוא אלדד פרשר. הוא גם אחראי על גיוס ההון הממשלה בחו"ל, על גיוס ארוך הטווח והוא קבע את
ה-5.5%.

מה זה מעניין אותי מי קבע? אני יודע דבר אחד, אם הריבית יורדת אז היא צריכה לרדת אצל כולם. לא ייתכן שהריבית לגבי המסכנים שעובדים במפעלים שאותם רוצים לסגור תישאר אותו הדבר, אבל לגבי אחרים כן יורידו את הריבית. אני רוצה חמש דקות הפסקה שבמהלכן את תבדקי אצל הממונים שלך אם הם עומדים על אותו אחוז ריבית.

אתה אומר שההחלטה הזו מותנת בהתחייבות בהורדת הריבית. במידה והם לא מתחייבים אז שהם יחזירו את זה אליך מחר.

אני קורא: העברת הלוואה מותנת באישור ועדת הספים על הטלת היטל בטחה על יבוא לבידים בגובה של חמישים דולר.

לא, לא. אני לא מביא את זה.

אבל זה כתוב בהסכם.

עופר, אתה מתבקש לאשר עכשיו העברה תקציבית של 14.5 מיליון. אתה לא מסכים להסכם.

אנחנו נחדש את הדיון בסעיף הזה כאשר תבררו את הנושא הזה אצל הממונים שלכם. רבותיי, הסעיף הבא הוא פנייה מס' 500, שנועדה לאפשר הכנסות מתמלוגים וממקבלי מענקים ממדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר.

המדען הראשי בתמ"ס הצליח לגבות יותר תמלוגים. בצורה יעילה יותר הוא גבה מעבר לחזוי ובשביל שהכסף לא יחזור לאוצר אלא יישאר במדען הראשי לחלוקת מענקים אנחנו מבקשים את האפשרות - - -

אני מעדיף שזה יחזור לאוצר. כמה כסף ניצל השנה המדען הראשי?

חבר הכנסת פריצקי, האם אתה שם לב שפתאום יש ברזרבות 31 מיליון שקל?

זה בהרשאה. זה לא מזומן, רבותיי, כי אין שם מזומנים.

רבותיי, מי בעד פנייה מס' 500? מי נגד? אושר, תודה רבה.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 497?

הפנייה הזו היא פנייה פשוטה. מקורות ביצעה עבודות עבור משרד הביטחון. למעשה, עד היום נציבות המים הייתה צינור שהעביר את הכסף בעבור העבודות שמקורות ביצעה למשרד הביטחון. החל מהשנה הבאה אם מקורות תזרים למשרד הביטחון אז ייצא ישירות מתקציב משרד הביטחון. מדובר פה על עבודה שנעשתה בשני מחנות צבאיים, צאלים ועוד בסיס. בסך הכל, הרשאה להתחייב.

מי בעד פנייה מס' 497? אושר, תודה רבה.

אני רוצה לחכות לתשובה מנציגת משרד האוצר. אנחנו נעשה הפסקה בדיון ונחדש אותו כאשר נקבל תשובה.

הישיבה הופסקה בשעה 12:20.

הישיבה חודשה בשעה 12:30.

רבותיי, מי בעד אישור מספר פנייה לוועדה 361 362 בכפוף להודעה של סגן החשב הכללי?

הסכימו להוריד חצי אחוז.

סגן החשב הכללי בשיחה עם יושב ראש ההסתדרות הודיע לי על 5%.

ביוזמה של עופר חוגי.

אנחנו מודיעים לפרוטוקול שבסעיף 5 ובסעיף 16 במקום 5.5% יהיה 5%.

עד שדנים בנושא של ההיטל, האם אפשר להוריד את הסעיף של ההיטל? אנחנו לא נוכל להעביר את הכסף אם אנחנו לא דנים כעת בהיטל.

בסדר, אני מוכן. נוריד את הסעיף של ההיטל.

וגם סעיף 13.

הורדה של סעיף 13.

אבל באופן זמני.

זמני, בסדר. מי בעד בכפוף לכל התנאים שאמרנו? מי נגד? אושר, תודה רבה.

הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:40.