פרוטוקולים/כספים/4322



33
ועדת הכספים
27.12.2001

פרוטוקולים/כספים/4322
ירושלים, כ"ו בטבת, תשס"ב
10 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 343
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י"ב בטבת תשס"ב (27 בדצמבר 2001), שעה 10:00

1. א. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה (תיקון).
ב. תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות
השתתפות לחיפושי נפט) (תיקון).
ג. צו מס הכנסה (סכום המחייב קטין בהגשת דוח) (תיקון).
ד. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים
כהכנסה) (תיקון).
ה. תקנות מס הכנסה (ניכוי התחלתי בעד קופות רושמות) (תיקון).
2. שינויים בתקציב לשנת 2001.
3. תיקון הסכם בין ממשלת ישראל לבין מרכז מעין החינוך התורני בארץ ישראל.
4. תקציב ועדת הבחירות לשנת 2002.
5. שביתת הנכים – המשך דיון.
6. ערבות מדינה – ביטוח סיכוני מלחמה.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
עופר חוגי
רחמים מלול

משולם נהרי - סגן שר החינוך
חיים דוקלר - סגן נציב מס הכנסה, משרד האוצר
עו"ד טלי דולן - יועצת משפטית באגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
יעל ייטב - נציבות מס הכנסה, משרד האוצר
תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
שבח אהרון - חשב ועדת הבחירות המרכזית
שיקו בר דוב - סמנכ"ל רשות ההגבלים העסקיים
אורי אוליאל - אגף התקציבים, משרד האוצר
נטשה מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר
שגיא בלשם - אגף התקציבים, משרד האוצר
רן אלון - נציג החשב הכללי
שירי מרזל - נציגת "ענבל"
אריה צודקביץ - יו"ר, הסתדרות הנכים
מומו נקווה - מטה מאבק הנכים בישראל
משה בסעד - מטה מאבק הנכים בישראל
רוני שכטר - מטה מאבק הנכים בישראל
יום טוב כהן - מטה מאבק הנכים בישראל

אנה שניידר

שגית אפיק

טמיר כהן

סיגל גורדון

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) (תיקון)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, הנושא הראשון על סדר היום: צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) (תיקון).

למעשה מדובר בצו שחוקק בשנת 1977 ועל פי הצו, כל חברה מעל מחזור מסוים חייבת בניכוי מס במקור בגין כל שירות או נכס שהיא רוכשת במהלך השנה. הצו רחב מאוד והוא כלי מרכזי במקומותינו מטעמים של מידע, מי הנישומים השונים ונותני השירותים. אנחנו מבקשים התאמה של הסכומים לעומת השנה הקודמת, הסכומים של היקף המחזור, חברה שעברה את הסכומים היא זאת שנכנסת כחייבת בניכוי מס במקור. מדובר בעדכון הסכומים אוגוסט השנה לעומת אוגוסט שנה שעברה.

באותו צו אנחנו גם מבקשים, שמוסדות ציבור, מלכ"רים, שהמחזור שלהן מעל 1.5 מיליון וחצי שקל או שמעסיקים מעל עשרה עובדים, גם ינכו מס במקור מנותני שירותים.

איך היה עד היום?

עד היום זה היה על פי היקף ההכנסות או היקף הפעילות. הרציונאל של המהלך הזה, שרק חברות או מלכ"רים גדולים יחסית, שיש להם מערכת של הנהלת חשבונות כפולה, שיש להם את המנגנון של מנהלי חשבונות וחשבים, רק אלו יחויבו לנכות מס במקור מנותני שירות.

ואם יש להם עשרה עובדים והמחזור שלהם הוא בסך של 300 אלף שקל.

אם יש להם עשרה עובדים אז הם מחזיקים מנהל חשבונות.

עשרה עובדים המשתכרים בשכר מינימום.

זה לא קשור לשכר.

והמחזור שלהם מסתכם ב-300 אלף שקל.

כאשר מעסיקים עשרה עובדים כבר צריך להחזיק איזה שהיא הנהלת חשבונות עם מנהל חשבונות. אנחנו אומרים, שאותם גופים עם עשרה עובדים או מחזור מעל 1.5 מיליון שקל ינכו מס במקור. אני מבקש להדגיש, שהנושא של ניכוי מס במקור מנותני שירותים וספקים הוא מאוד חשוב לתשלומי המס.

מה שאתם מבקשים לעשות, להכניס דברים חדשים שלא היו מקובלים עד היום.

בשביל זה אנחנו באים לפה ואומרים שזה חשוב.

דרך הצו אתה גם מטפל במלכ"רים.

הוא מטפל בגבייה טובה יותר של המס על ידי גורמים נוספים. כלומר, השירותים במשק ניתנים לכל מיני גורמים, עד עכשיו גורמים מסוימים היו מנכים מס במקור ואחרים לא, עכשיו מרחיבים את היקף אותם גופים שיצטרכו להפעיל את המנגנון הזה ולגבות מס בצורה יותר אפקטיבית מנותני השירותים.

האמינו לי, שאותם ספקים רוצים שינכו להם מס במקור וייקחו להם את הכסף במקור על מנת שלא יצטבר להם בסוף השנה אחרי הגשת הדוח סכום גדול שיצטרכו לשלם אותו בבת אחת. הניכוי במקור הוא טוב למערכת המס כי הוא מנכה את המס בזמן אמיתי והוא טוב גם לאותם נותני שירותים וקבלני משנה, אם יש להם מקדמות, הם יכולים לקזז את הניכוי במקור מהמקדמות. זה מהלך שהוכיח את עצמו והוא טוב בחזקת זה נהנה וזה לא חסר.

אם כך, למה אתה מגביל למלכ"רים את התקרה למיליון וחצי שקל, מה ההיגיון?

בכל זאת זה דורש ניהול רישומים והנהלת חשבונות, שהוא משלם לאותו קבלן 1,000 שקל ומנכה ממנו 20% - - -

ואם כל מלכ"ר חייב בניהול חשבונות?

אנחנו לא רוצים להכניס את המלכ"רים הקטנים אלא רק את הגדולים, שיש להם מערכת מסודרת של הנהלת חשבונות. לא ניקח כל מלכ"ר עם מחזור של 100-200 אלף שקל ונאמר לו להתחיל לנכות מס במקור, זה דורש עבודה מינהלתית כזאת או אחרת. אנחנו אומרים, מלכ"רים מעל מספר עובדים או מעל סכום מסוים שיש להם את המערכת הזאת, זה יקבל על ציבור הנישומים וזה טוב לגביית המס.

אני מתנגד לצו הזה ראשית בגלל שהתקציב לא אושר, מלכ"רים מקבלים תקציב רק בסוף השנה. התרבות החרדית קיבלו את הכסף של כל השנה רק עכשיו. מה אתה עושה? אונס אותם. אתה אומר, גם לא תקבלו כסף ממשרדי הממשלה וגם תנכו מס במקור. הם הרי צריכים לקחת הלוואה כדי לשלם את המס במקור.

הם לוקחים מהספק.

הם מנכים מספק השירות.

הם הגובים של מס הכנסה.

נניח האוניברסיטה לוקחת קבלן עבודות עפר בשיעור עבודה של 10,000 שקל. אם לא יהיה ניכוי מס במקור היא תשלם לאותו קבלן 10,000 שקל, אם לאוניברסיטה יש חובת ניכוי מס במקור, היא תשלם לקבלן 8,000 שקל ותעביר למס הכנסה 2,000 שקל. אין כאן שום תוספת מעמסה כספית על המלכ"ר או על המשלם.

הפרוצדורה של אותו מוסד שלא מקבל את הכסף עד סוף השנה והוא צריך להחזיק תוספת של עוד שלושה ארבעה פקידים שינהלו את העניין - - -

הפקיד כבר קיים.

אני רוצה להעיר הערה עקרונית, מערכות רבות וגם אתם מבקשים לעבור לנומינלי. נומינלי זה אומר שאין עדכון למדד. במערכת המס אמרתם את זה, ביקשתם את ההתליה של חוק המיסוי ותנאי אינפלציה, בכל מיני מערכות ביקשתם לעבור לנומינלי, ואני שואלת, למה צריך לעשות פה התאמה ריאלית? גם מבחינת אכיפת חוקי המס, ככל שהרצפה יותר נמוכה, כמובן שיותר גופים נכנסים לחובת הניכוי במקור. ניכוי במקור זו שיטה ישראלית, היא הוכיחה עצמה בצורה בלתי רגילה, מה שפחות ביורוקרטיה של הנישום עם מערכות המס, יש ניכוי במקור, זו שיטה יוצאת מן הכלל. אם לא תעשה את ההתאמות הריאליות האלה, עוד כמה גופים ייכנסו למערכת הניכוי במקור, שזה טוב לכם וטוב לציבור. זו הערה נכונה גם לצו הנוכחי, קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה וגם לקביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה.

רציתי להבהיר דבר אחד לגבי המלכ"רים, לא רצינו לתפוס את כל מוסדות הציבור, את הפרמטרים קבענו על סמך הוראות מס הכנסה, ניהול פנקסי - - -

אתם מדברים על כל המלכ"רים.

לא.

הנחתי לפניכם את התקנות המלאות, אתם רואים את הצו המקורי וגם את כל הרשימה של הגופים החייבים בניכוי מס במקור.

בעצם כל מי שחייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, חייב לנכות מס במקור. לגבי מלכ"רים יש צו ספציפי, הוראות מס הכנסה, ניהול פנקסי חשבונות על ידי מוסד, בעצם על ידי מלכ"ר. הצו הזה אומר, מלכ"ר שהמחזור שלו מעל 500 אלף שקל או מעסיק מעל 10 עובדים, חייב לנהל מערכת חשבונות כפולה. כלומר, אם הוא חייב לנהל מערכת חשבונות כפולה, הוא כבר מעסיק רואה חשבון, כבר יש לו את כל האדמיניסטרציה, לא רצינו לתפוס סתם נשים שרק לצורך הניכוי במקור יצטרכו להקים את האדמיניסטרציה, אלא רק כאלה שחייבים לנהל. גם להם לא לקחנו את כל המלכ"רים שמעל 500 אלף שקל, אמרנו, נקבע רף הרבה יותר גבוה, גם אלה שחייבים ממילא לנהל מערכת חשבונות לפי השיטה הכפולה, יש להם רו"ח ויש להם את כל האדמיניסטרציה, לא כולם אלא רק אלה שהמחזור הכספי שלהם הוא מעל 1.5 מיליון שקל. החבות הזאת בעצם לא קובעת חבות מס של אותם מלכ"רים, ממילא יש להם את כל האדמיניסטרציה והם ינכו במקור, במקום לשלם את כל הסכום לנותני השירותים, חלק מזה הם מנכים ומעבירים למס הכנסה.

את אומרת שבתקנה הזאת את מקילה.

להקל על מס הכנסה.

על מס הכנסה, ואני אומר גם על הנישומים.

זה קצת מוזר.

בעצם מלכ"ר עם מחזור של עד 1,5 מיליון שקל לא צריך לעשות ניכוי מס במקור. לפני זה הוא היה צריך לעשות זאת.

לא, הוא לא חייב, הוא צריך לנהל מערכת חשבונות בשיטה הכפולה.

מי שמנהל מערכת חשבונות כפולה הוא חייב לנכות במקור.

לא.

הם פטורים?

חלק ממוסדות הציבור חייבים.

יש מוסדות שמנכים.

לא כל עמותה חייבת לנכות.

עמותות שלנו היו מנכות מס במקור. אני זוכר, לפני שלוש שנים הייתי מנהל עמותה.

אולי לעובדים.

לא לעובדים, לספקים.

יכול להיות שחזיתם את פני העתיד.

מעיין החינוך התורני היא עמותה והיא מנכה במקור.

יש מוסדות ציבור שמנכים מס במקור אבל לא הייתה חובה. יש שאלה לגבי החבות הזאת.

חלק ממוסדות הציבור חייבים לנהל את הנכסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, אלא שהם חייבים לנהל את הנכסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה לפי הוראות שנקראות הוראות מס הכנסה, ניהול פנקסי חשבונות על ידי מוסד ולא לפי הוראות ניהול נכסי חשבונות רגילים, שגם שם יש חובת ניהול פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה. לכן יש פרשנות משפטית שאומרת, שממילא אם אתה צריך לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה – אתה כבר צריך לנכות במקור. אנחנו רוצים שהקביעה תהיה ברורה מאוד, אנחנו רוצים לקבוע במפורש, שמוסד ציבורי יהיה חייב בניכוי במקור רק אם המחזור שלו עולה על מיליון ו-500 אלף שקל לשנה, ושהוא צריך לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה. אבל לפי שיטת החשבונאות הכפולה הוא כבר נכנס ב-500 אלף שקל, זאת אומרת, שממילא כבר מערכת החשבונות שלו די בנויה לזה. אנחנו אומרים, שאנחנו רוצים שזה יחול על מוסדות ציבור גדולים יחסית. אנחנו מבקשים זאת ממי שמנהל מערכת חשבונאות כפולה ויש לו מחזור למעלה ממיליון ו-1500 אלף שקל בשנה או שהם מעסיקים עשרה עובדים. זאת אומרת, לא כל מוסד ציבורי קטן, לא כל בית כנסת שיזמין צבע שיצבע לו את בית הכנסת יהיה חייב לנכות לו במקור, אבל מוסד ציבורי גדול יהיה חייב לנכות במקור.

כל בית כנסת שבונה - - -

אנחנו לא מדברים על בונה, מדברים על מהלך הניהול הרגיל.

אם הוא בונה אז יש לו גם הכנסות.

הוא מקבל תרומות, כולם עובדים שם בהתנדבות ועוד מתווסף לו העניין של לנכות במקור, זו תוספת של עבודה.

רואה החשבון שלו יעשה לו זאת.

משכורות הוא יודע לנכות?

אין לו משכורות.

יש לו כמה עובדים.

כולם עובדים בהתנדבות.

מדברים כאן על כאלה שיש להם עשרה עובדים. רבותיי, אני אומר לכם על סמך ניסיון, לא בכדי אנחנו מנסים להרחיב את זה כי במערכת הישראלית הוכח, שהנושא של ניכוי מס במקור הוא מרכזי לעזרה וחתירה להגיע לגביית מס אמת.

ומניעת ההון השחור.

לא לכל הספקים יש ניכוי מס במקור, כיצד מתגברים בעניין לגבי מלכ"רים כאלה? שנית, האם אתם לא חוששים, שעלות אספקת השירות על ידי אותו ספק תהיה גדולה יותר אם דורשים מהם את ניכוי המס במקור?

ביוזמה שלנו, בהליך מינהלי אמרנו, שאם יש נישומים שהם בסדר – מה שנקרא: ילד טוב מסים, שהוא מגיש את הדוחות בזמן, שהוא משלם מע"מ, מס הכנסה ומשלם מקדמות – אנחנו נותנים לו פטור מניכוי מס במקור. הוא מקבל זאת אוטומטית. יתרה מזאת, נתנו זאת לשנתיים, שלא בכל שנה יצטרך לבוא אלינו. זה שאתה אומר לי, שאתה מכיר ספקים, שיש להם פטור אפס, מדובר בספקים שהם בסדר, שאני סומך עליהם שישלמו את המקדמות, שידווחו כמו שצריך ולכן, בשביל להקל על הנטל המינהלי, אני נותן להם פטור ואותו מוסד לא צריך לנכות מהם כי הם ממציאים פטור. זה שיעור אפס. זו הייתה יוזמה שלנו שמברכים עליה. הכלי הזה נועד לאותם סרבנים ומפירי חוק, שאם הם לא בסדר, שלפחות אדע דרך הניכוי במקור מה היקף העבודה, כמה הוא קיבל ואצל מי הוא עבד. זה חשוב לא רק על מנת לגבות את הכסף בזמן אמיתי דרך ניכוי מס במקור וגם אחר כך לעשות לו שומה שתתקרב לשומת אמת.

לשאלתך השנייה לגבי ייקור עלויות, זה לא ייקר את העלויות. הנושא של ניכוי מס במקור השתרש כל כך בכלכלה, לכולם יש מחשבים וזה לא אמור לייקר את העלויות.

צר לי אבל יש לי ניסיון בעניין, כאשר ביקשנו מספקים מסוימים את האישור של ניכוי מס במקור, אמרו לנו, אם אתם רוצים אישור כזה, המחיר עולה.

היא הנותנת וחובת השולחן הזה למנוע זאת. זה ההון השחור.

זה רק מראה כמה צריך את הצו הזה.

אותם מלכ"רים שמקבלים תקציבים מהמדינה ייתנו יד להון השחור?

הוא מקבל חשבונית כדת וכדין ואומר לך, תתחשבן אתו אתה, למה אני צריך להיות הגובה שלך?

כולנו יודעים שזו דרך טובה להעלמת מס.

אם כבר יש חשבונית, מה הבעיה?

אז הספק מתחשבן עם מס הכנסה ולא אני.

השאלה היא, האם מס הכנסה יודע שהספק נתן שירות?

מה שקורה, המצב הפך להיות כמו במדינת משטרה. אותו מלכ"ר צריך להיות מבוקר פעם בשנה על ידי רשם העמותות. ראשית, רשם העמותות שולח לעמותה רשימת מטלות. לאחר מכן, צריך לשלוח טפסים למס הכנסה ומע"מ. רואה החשבון בודק, צריך ניהול תקין - - -

מה ההבדל בעניין זה בין מלכ"ר לבין חברה?

לחברה אין ההתעסקות עם כל הגורמים?

למה?

לחברה יש התעסקות רק עם מס הכנסה.

ומה עם רשם החברות?

רשם החברות עושה שם ביקורת. רשם העמותות מבקר ובודק יותר מאשר חוקר במס הכנסה, הוא מפעיל רואה חשבון חיצוני שעושה זאת ויש לו אינטרס להתפרנס ולכן מוצא ליקויים רבים.

יש הבדל בין חברה שחיה מהון עצמי לבין עמותות חילוניות ודתיות שחיה מכספי ציבור.

80% מהפעילות של העמותות נעשית במימון תרומות ו-20% על ידי כספי הממשלה.

גם תרומות הן מתקציב המדינה.

גם לחברה יש תמיכה ממשלתית והיא משלמת מס מופחת, יש לה זיכויים.

לחברה אין זיכוי במס.

חבר הכנסת חוגי מתכוון לומר, שאין היום עמותות שמתקיימת מכספי המדינה.

בוודאי שיש.

נוצר מצב אבסורד, עמותה של בית כנסת, שהמחזור השנתי שלה הוא כ-50 אלף שקל, אם מישהו מעביר שיעור בבית הכנסת, משלמים לו 50 שקל לשעה, אתם מחייבים לנכות ממנו מס.

זה שכר עבודה. זה נכון לגבי כל ארגון.

לא לגבי אוניברסיטאות.

אוניברסיטאות לא מנכות מס במקור?

לא על מלגות.

בפירוש לא נכון. זה לא מדויק, חלק משלמות, ויש לנו דין ודברים אתם. הוצאנו צווים לאוניברסיטאות בעניין הזה.

ובפועל הן לא משלמות.

זה לא מדויק, חלק משלמות, נכון שיש לנו דין ודברים אתן, אבל אנחנו לא מתכוונים לוותר.

אפשר לאחד בין שני התנאים, 1.5 מיליון שקל ובלבד שהוא מעסיק עשרה עובדים? קרי, שהמחזור השנתי יהיה מיליון וחצי שקל והוא גם מחזיק עשרה עובדים.

לא. אלה שני תנאים שצריכים להיות כל אחד מהם. אם יש לך מחזור של 1.5 מיליון שקל, גם אם יש לך חמישה עובדים, יש לך מערכת חשבונות רצינית.

אני מסביר לכם, שהיום לכל עמותה יש מערכת חשבונאות, אפילו על מחזור של מאה אלף שקל.

אז אין בעיה, אפשר להוריד את שני התנאים ואנחנו אומרים שלא, בכל זאת זו פעם ראשונה שמכניסים את זה, קבענו שני ספים די גבוהים, האחד בסכום והשני במספר העובדים.

אם כך אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית, נחליט אחר כך.

אני מבקש לקבל לדעת, לכמה עמותות יש סדר גודל של מעל מיליון וחצי שקל ועשרה עובדים?

כשאתה ניהלת עמותה ניכית מס במקור?

בוודאי, כבר לפני שלוש, לא עכשיו. אלה הוראות שרואי החשבון מסרו לכל העמותות.

רציתי להבהיר, כל המנגנון הזה לגבי מוסדות ציבור הוא לא חדש. בתקנה 2 א' רבתי כתוב: תשלומים שמשלמים יחיד, שותפות של יחידים, מוסד ציבורי או חברה שאינה חברה אם או חברה בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום לא עלה מחזור העסקים שלהם על סכום הנקוב בתוספת הראשונה ושלא היו חייבים בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה, הם לא צריכים לנכות במקור. זאת אומרת, כבר היה מנגנון כזה שאמר, 4 מיליון ומטה, או שאינם חייבים לנהל חובת ניהול מערכת חשבונות כפולה, אלה לא היו צריכים לנכות במקור. מה עושים עכשיו? במקום 4 מיליון – 1.5 מיליון. אולי אפשר ללכת על איזה שהיא פשרה ולהעלות את ל-2 מיליון שקל או 2.5 מיליון שקל. לא לרדת בבת אחת מ-4 מיליון ל-1.5 מיליון. אבל המנגנון עצמו כבר קיים, לא מכניסים כאן מנגנון חדש.

רציתי להציע זאת, כיוונת לדעתנו.

הצטיירה תמונה שמכניסים משהו חדש שלא היה.

לגבי העדכון, באחת השנים, בשביל להכניס יותר גופים, לא עדכנו. באנו לוועדת הכספים ותקפו אותנו חזק מאוד על כך שאנחנו לא מעדכנים – ואז שיעור האינפלציה הרבה יותר גבוה מהיום – אמרו לנו, בדלת האחורית אתם מנסים להכניס גופים נוספים ולא מעדכנים.

אפשר לסכם על 2 מיליון שקל?

2.5 מיליון שקל.

בסדר.

יש פרשנות משפטית שאומרת, שגם היום, ברגע שיש לך מערכת כפולה, אתה כבר חייב בניכוי הזה.

אני אומר לך, ש-90% מהעמותות כן מנכות.

רואה החשבון שלך הלך לפי הפרשנות המחמירה ולכן אמר לך, שגם אתה צריך לנכות.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה של 2.5 מיליון שקל ועשרה עובדים. מי בעד צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) (תיקון), בכפוף לתיקון.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) (תיקון) נתקבל.

הצו אושר.



תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות
לחיפושי נפט) (תיקון)

אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות לחיפושי נפט) (תיקון). אנחנו אלופי חיפושי הנפט.

ישראל היא מקום ראשון בעולם בסימנים לנפט.

תקנות מס הכנסה, כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות לחיפושי נפט הן תקנות שהותקנו ב-1989 והן מנסות לעודד חיפושי נפט במדינה על ידי תנאים מיוחדים שמקבל אדם אשר מחזיק יחידת השתתפות בשותפות לחיפושי נפט. התנאים המיוחדים הם: למשל ניכוי מיוחד בשל אזילת מלאי הנפט, ניכוי הוצאות חיפוש נפט, ניכוי הוצאות פיתוח נכס נפט, הוראה באשר למחיר המקורי של היחידה לעניין חישוב רווח ההון שלה בעת מכירתה וכן הלאה.

אני מבין שאת מחלקת בין גז לנפט.

מדובר רק בנפט, לא בגז. בכל שנה אנחנו באים לוועדת הכספים ומבקשים להאריך את תוקף התקנות.

אם אני מחפש נפט ומצאתי גז?

תשמח מאוד גם בלי הטבות המס שלנו.

התקנות מדברות גם על נפט ואנחנו מבקשים להאריך את תוקפן בשנה אחת נוספת.

אם מישהו מחפש גז אבל מודיע לכם שהוא מחפש נפט, כלומר, מחפשים נפט אבל בפועל מחפשים גז ולא מוצאים, אז לא קיבלתם שקל.

כאן לא מדובר על החברה הקודחת, מדובר על הציבור שקונה יחידות השתתפות.

איך אתה יודע, הוא קונה יחידות השתתפות בחברה מסוימת, החברה מודיעה שהיא קודחת על מנת למצוא נפט, אבל בפועל היא מחפשת גז, היא מצהירה על נפט על מנת לקבל את הטבת המס. כיצד מתגברים על הבעיה?

זו כמו כל רמאות אחרת. אתה שואל, מה אתם עושים כאשר מנסים לרמות את שלטונות המס. יש לנו מחלקות חקירות, אנחנו יכולים לראות מה עושה שותפות כזאת.

אין כל כך הרבה חברות ואתרים שמוצאים נפט. אותו מפקח שמטפל ביחידות השתתפות של אותו מישור, הוא יודע מה קורה בארץ. יש תחומים רבים שרק כאשר אנחנו בודקים בצורה מעמיקה את תיקו של הנישום אנחנו מגלים זאת וסביר להניח שאם ייכנס תיק של בעל פעולות השתתפות כאלה, זה יעלה, אבל אם זה ייכנס כהוצאה בדוח והדוח לא ייכנס לביקורת מעמיקה, הוא ירוויח כמו בתחומים אחרים שאנחנו לא מצליחים להגיע לביקורת מעמיקה.

אותה חברה שקודחת צריכה להודיע מה היא קודחת.

בוודאי, יש לזה גם הגדרה.

זה גם מופיע בתעודת ההשתתפות.

יש הסתייגויות? אין. אני מעמיד להצבעה את תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות לחיפושי נפט) (תיקון) ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות לחיפושי נפט) (תיקון) נתקבלו.

התקנות אושרו.



צו מס הכנסה (סכום המחייב קטין בהגשת דוח) (תיקון) תשס"ב-2001

אנחנו עוברים לנושא הבא: צו מס הכנסה (סכום המחייב קטין בהגשת דוח) (תיקון).

מדובר בעדכון סכומים לעומת שנה שעברה.

מה היה קודם?

44,210 שקל ועכשיו – 44,460 שקל.

מי בעד צו מס הכנסה (סכום המחייב קטין בהגשת דוח) (תיקון) התשס"ב-2001, ירים את ידו.


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
צו מס הכנסה (סכום המחייב קטין בהגשת דוח (תיקון) התשס"ב-2001, נתקבל.

הצו אושר.




צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה) (תיקון) תשס"ב-‏2001

אנחנו עוברים לצו הבא: צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה) (תיקון) תשס"ב-2001. אני מבין שמדובר בעדכון מדד.

נכון. מ-12,900 ל-13,100.

מי בעד צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה) (תיקון) תשס"ב-2001.


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה) (תיקון) תשס"ב-2001, נתקבל.

הצו אושר.




תקנות מס הכנסה (ניכוי התחלתי בעד קופות רושמות) (תיקון)

אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס הכנסה (ניכוי התחלתי בעד קופות רושמות) (תיקון), שוב, מדובר בעדכון סכומים.

עדכון סכומים מהשנה שעברה, ניכוי שמקבל מי שחייב ורוכש את אותן קופות רושמות.

מי בעד תקנות מס הכנסה (ניכוי התחלתי בעד קופות רושמות) (תיקון), ירים את ידו.


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות מס הכנסה (ניכוי התחלתי בעד קופות רושמות) (תיקון), נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד.




שינויים בתקציב לשנת ‏2001

היו"ר יעקב ליצמן:

מדובר בעיקר בהפשרת רזרבה להתייקרות בתקציב ההשכלה הגבוהה ועוד שינויים פנימיים מצומצמים. עיקר השינויים, כפי שאמרתי, הפשרת רזרבה להתייקרויות המיועד בעיקר לתשלומי שכר במערכת ההשכלה הגבוהה.

אני מעמיד להצבעה פניה מס' 473, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד - 1
נגד – 2
נמנעים – אין
פניה מס' 473 לא נתקבלה.

הבקשה לא אושרה, אני מבקש רביזיה.

היו"ר יעקב ליצמן: אנחנו עוברים לפניה 493, משרד הבריאות.

מדובר בהתחייבות של המשטרה לרכש תרופות מחברת ש.ר.א.ל.

מה זה קשור, למה המשטרה צריכה להתחייב?

כי המשטרה קונה תרופות.

הרי השוטרים חברים בקופות החולים.

כנראה שלמשטרה יש צרכים. ישנה התחייבות של המשטרה לרכש תרופות חברת ש.ר.א.ל.

ש.ר.א.ל היא חברת תרופות?

ש.ר.א.ל אינה חברה אלא עמותה שקונה תרופות עבור בתי החולים.

היא אינה קשורה למשרד הבריאות?

ש.ר.א.ל היא חברה עצמאית שהקימו בתי החולים.

משרד הבריאות קונה תרופות למשטרה ומשלם ל.ש.ר.א.ל?

נכון, משרד הבריאות משלם דרך בתי החולים לש.ר.א.ל, אבל זה עבור המשטרה. משרד הבריאות הוא גוף שמשלם לש.ר.א.ל עבור התרופות.

באיזה תרופות מדובר?

אני לא יודע, צריך לשאול את המשרד לביטחון פנים.

מה התקציב השנתי?

768 מיליון שקל.

וכל השנה לא שילמו להם? זה דבר חדש?

זה לא חדש, מדובר בפניה תקציבית שלקח לה זמן עד שעברה אישורי חשב, היא עברה אישור חשב במשרד לביטחון פנים.

אני לא מבין את הגידול מ-300 מיליון שקל ל-768 מיליון שקל.

זה לא מדויק מ-300 מיליון שקל. הסכום הוא 1,068 מיליון שקל. 300 מיליון שקל כבר הועברו, ועכשיו מועברת השארית.

באיזה תרופות מדובר, לאיזה מחלקות?

את השאלה הזאת צריך לשאול את המשרד לביטחון פנים.

אני מעמיד להצבעה פניה מס' 493, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 493 נתקבלה.

הפניה אושרה פה אחד.

היו"ר יעקב ליצמן: אנחנו עוברים לפניה מספר 489 של הרשות להגבלים עסקיים.

אנחנו מבקשים להפשיר את הרזרבה לשכר עקב הוצאות שכר חד פעמיים, מכיוון שבשנה שעברה היו לנו שלושה חוזים של אנשים שלא קיבלו שכר עקב בעיות עם הנציבות.

זה אושר על ידי הנציבות?

כן.

מי בעד פניה 489 ירים את ידו.


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 489 נתקבלה.

פניה 489 אושרה.



תיקון הסכם בין ממשלת ישראל לבין מרכז מעין החינוך התורני בארץ ישראל

אנחנו עוברים לנושא הבא: תיקון הסכם בין ממשלת ישראל לבין מרכז מעין החינוך התורני בארץ ישראל. הסכם סיוע והבראה מיום 30.12.1999 אשר תוקן ביום 12.11.2000, שנערך ונחתם אתמול, י"א בטבת התשס"ב, 26 בדצמבר 2001. מי חתום על ההסכם?

רונית תירוש – מנכ"לית משרד החינוך, מטעם משרד החינוך, מטעם ממשלת ישראל – החשב הכללי, מטעם הרשת – מנכ"ל הרשת, הרב אלבז, וחשב הרשת – אברהם שמואלי.

ההסכם הנוכחי מתקן את ההסכם הקודם. בהסכם הקודם נקבע שהחוב המתגלגל הוא 14,700 מיליון שקל כאשר בטעות נכלל בו מרכיב השכר. מאחר וחוב מתגלגל לא קיים על שכר, בהסכם הזה הוצאנו את מרכיב השכר. על פי בדיקה של רואה החשבון, מדובר ב-10 מיליון שקל ו-950 אלף שקל, סך שכר וזאת צריך להוציא מהחוב. כל היתרה תישאר כחוב מתגלגל.

מה משמעות ההחלטה?

את החוב המתגלגל צריך להגדיר רק על רכיבים שאינם שכר. מאחר ובעבר החילו אותו גם על השכר - - -

זה אומר, השתתפות פחותה יותר של משרד החינוך?

כן. השתתפות גדולה יותר של משרד האוצר בסך 10 מיליון ו-950 אלף שקל.

כמה היה צריך להיות לפני התיקון, מה הייתה השתתפות של משרד החינוך?

לפני כן לא הייתה השתתפות למשרד החינוך.

יש הערות? אין. אם כך אני מעמיד את ההסכם להצבעה. מי בעד אישור תיקון הסכם בין ממשלת ישראל לבין מעין החינוך התורני שנחתם ביום י"א בטבת תשס"ב, 26 בדצמבר 2001 בין ממשלת ישראל ומנכ"לית משרד החינוך לבין מנכ"ל מעין החינוך התורני בארץ ישראל.




הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
תיקון הסכם בין ממשלת ישראל לבין מרכז מעין החינוך התורני בארץ ישראל נתקבל.

ההסכם אושר.



תקציב ועדת הבחירות לשנת 2002

הסעיף הבא: תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 לשנת 2002.

ישנו קיצוץ בתקציב?

לעומת התקציב לפני שנתיים, התקציב נמוך יותר.

מדוע בבדיקת מקומות קלפי יש העלאה גדולה?

בבדיקת מקומות קלפי אנחנו מבצעים בדיקה פיזית בכל מקומות הקלפי. לפני הבחירות האחרונות תוקן החוק, שכל מי שמוגבל בניידות, נכה, יכול להגיע לקלפי שמתאימה לנכים. בבחירות הקודמות קבענו 300 מקומות כאלה. אחרי הבחירות היו טענות של נציבות הנכים, שהמקומות שקבענו לא היו מצויים, לכן, בתיאום עם כל הרשויות המקומיות אנחנו בודקים את כל המקומות בארץ כדי לנסות למצוא מקום מתאים. אם נפעל על פי נציבות הנכים, רוב הקלפיות לא מתאימות לנכים.

ישנה הקפאת שכר במגזר הציבורי וכן גם הקפאת תקנים, מדוע אצלכם בשני הסעיפים הללו ישנה עליה?

בזמנו בנינו את התקציב על פי הנחיות של האוצר וגם כאשר דנה ועדת הכספים שלנו בתקציב ועדת הבחירות, שבח אהרון פנה לרפרנט באוצר, ההנחיות היו, להעלות ל-6.4%.

למה אינכם נערכים להצבעה אלקטרונית? אנחנו לא רוצים להידמות לפלורידה.

באף מקום בעולם אין הצבעה אלקטרונית. בוועדת הבחירות הקודמת בראשותו של השופט מצא, השקענו די הרבה כסף וערכנו מכרז לקבלת אינפורמציה וביקשנו מידע על הצבעה אלקטרונית וזיהוי אלקטרוני, או שניהם יחד. המסקנה היא, שזיהוי אלקטרוני לא קיים בשום מקום בעולם, ישנם אמצעים טכניים אך אין מאגרים, התקווה שלנו, עכשיו יוצאת לדרך תעודת הזהות החכמה, אם והיה וזה יצליח ולכל מדינת ישראל תהיה תעודת זהות חכמה, אפשר יהיה גם להפעיל זיהוי ממוחשב. לגבי הצבעה אלקטרונית, בשום מקום בעולם לא מצביעים בהצבעה אלקטרונית פרופר, שלוחצים על הכפתור ויש תוצאה - - -

בניו-יורק קיימת הצבעה אלקטרונית.

בניו-יורק מצביעים עם המכונה, זה לא אלקטרוני.

לפחות לא בפתקים.

- - -

זה בדיוק לפי הנחיית האוצר.

האוצר החליט על הקפאה, לא אנחנו.

אם באמת תהיה הקפאה או שיורידו לכל המדינה, יורידו גם לנו את האחוז הזה.

בנושא מיכון ומיחשוב, על מה יצא מכרז?

פרט להצבעה שהיא לא ממוחשבת, כל שאר הפעולות ממוחשבות. עד עכשיו תמיד עשינו את כל פעולות המיחשוב באמצעות מל"מ, שבזמנו הייתה משרד ממשלתי אחר כך עברה לחברה ממשלתית, אבל אחר כך עברה הפרטה ועל פי חוק המכרזים חייבים לעשות מכרז. התחלנו בזה בשנה שעברה, עכשיו אנחנו בשלבים סופיים של המכרז לביצוע כל הפעולות הממוחשבות של ועדת הבחירות.

אני מעמיד להצבעה את הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 לשנת 2002, מי בעד ירים את ידו.




הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת תקציב ועדת הבחירות לשנת 2002 נתקבלה.

התקציב אושר פה אחד.



שביתת הנכים – המשך הדיון

הנושא הבא: שביתת הנכים. אבקש מיו"ר הסתדרות הנכים, אריה צודקביץ, לעדכן אותנו היכן אנחנו נמצאים.

מאתמול כאשר יצאנו מכאן ועד לרגע זה לא קרה שום דבר, לא ישבנו ולו פעם אחת, לא עם שר ולא עם פקיד. החמור ביותר, שאני שומע שדברים נסגרים מאחורי גבינו ללא שיתוף אתנו.

עם מי נסגרים דברים?

שר העבודה והרווחה ואנשי המקצוע עם התקשורת.

האם ישנם נציגים נוספים מטעם הנכים שמנהלים משא ומתן?

לא, לא קיים דבר כזה.

אנחנו מאוחדים.

השמועות מגמתיות.

מישהו ישב אתמול עם שר האוצר?

אף אחד.

אתמול נאמר לי על ידי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, שאמורה להתקיים ישיבה עם שר העבודה והרווחה, האם היא התקיימה?

כנראה שהישיבה התקיימה עם העיתונאים כי בעיתונים אנחנו קוראים על חידושים והמצאות.

לפי מה שכתוב בעיתון, אף אחד לא ישב אתנו.

אשמח להתעדכן על ידי העיתונאי הבכיר שנמצא כאן, גבי גולן בבקשה.

אתמול קיבלנו הודעה בביפרים מדובר משרד העבודה והרווחה, ששר העבודה והרווחה גיבש את כל תביעות הנכים ברשימה והוא עומד להגיש אותה לשר האוצר. דיברתי אתמול עם נציגי הנכים והם לא יודעים במה מדובר.

אתמול הודיע לנו מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, שהשר בניזרי יפגוש את נציגי הנכים. האם הפגישה התקיימה?

לא.

נציגי הנכים אומרים לנו, ששר העבודה והרווחה, כמו כן גם שר האוצר לא נפגש אתם. דבר נוסף, עד לרגע זה אין עדכון ואין התפתחויות נוספות.

דרישות הנכים מסתכמות בסדרי גודל מאקרו כלכליים, פעמים רבות נאמר שהדרישות מסתכמות במיליארדי שקלים. אני חושבת שעם סדרי גודל כאלה לא ניתן להגיע למשא ומתן רציני מבלי שיתקיים דיון לעומק של הגורמים הבכירים ביותר, קרי, ראש הממשלה, שר האוצר ושר העבודה והרווחה. דיון שכזה מתקיים בדקות אלה. אתמול שר העבודה והרווחה הקדיש יום שלם על מנת ללמוד את הנושא לעומק, לבדוק מה הדרישות ומה עלותן, מה ניתן לתת ומה לא. ישבנו יום שלם אצל שר העבודה והרווחה, למדנו את הנושא והיכן נמצאות הבעיות הקשות ביותר. היום התקיימו דיונים בין שר האוצר לבין שר העבודה והרווחה.

הם נפגשו אתמול בלילה?

הם נפגשו היום, לפי מה שידוע לי, בדקות אלה מתקיים דיון בנושא גם עם ראש הממשלה.

יכול להיות שהמשא ומתן רציני ביותר, אבל אולי מישהו מוכן להסביר, אם אתמול בלילה הבטיחו פגישה עם שר העבודה והרווחה, מדוע היא לא התקיימה?

בסדרי גודל של תקציב שאנחנו מדברים, לא ניתן - - -

אבל אפשר לעדכן אותם, לומר להם: יושבים, מדברים. אל תתנו להם כסף אבל תנו להם יחס והכבוד הראוי. תעדכנו אותם.

אנחנו מכבדים את הנכים, מכבדים אותם יותר מדי מכדי להיפגש אתם ולומר להם: אנחנו יושבים וחושבים. אני חושבת שזה לא מכובד לקיים פגישה מהסוג הזה. אנחנו רוצים לבוא אליהם עם הצעה רצינית.

הייתי מצפה מכם, לקרוא לנכים ולעדכן אותם היכן עומד המשא ומתן. זה מה שהובטח אתמול בוועדה.

אני מבקש לדעת למה שר האוצר לא נפגש אתנו, אנחנו נמצאים כאן בתנאים הגרועים ביותר, מה אנחנו מצורעים, תחליטו שלא אוהבים נכים ותאמרו זאת.

רבותיי, אני אומרת, גם כעת יושבים וחושבים ברצינות.

אני מקיים כעת הפסקה בדיון, אני רוצה לדבר עם שר האוצר ושר העבודה והרווחה, אני רוצה לדעת לאן נושבת הרוח.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה לסדר. מכיוון שהאוצר כועס על ההתערבות של ועדת הכספים בעניין שביתת הנכים ומכיוון שאתמול הובטח לנכים וליושב ראש הוועדה, שיתקיימו מגעים בין האוצר לבין הנכים והדברים לא נתקיימו, לפיכך אני מציע, להקפיא את כל עבודת ועדת הכספים, הן בדיוני התקציב והן בנושא ההעברות הכספיות, עד שלא ייפגשו נציגי האוצר עם נציגי הנכים. אני לא אומר עד תום השביתה, אלא עד שייפגשו עם הנכים וינהלו עמם משא ומתן רציני על תביעותיהם. זו הצעתי ואני מבקש גם לקיים על כך הצבעה.

אני רוצה לעדכן אתכם. אני עדיין מחכה לטלפון של המשרדים הרלבנטיים, הם לא חזרו אליי בתשובה, הם חושבים שגם אנחנו נכים. אני מבין ששר האוצר נפגש כעת עם שר העבודה והרווחה בנושא הנכים.

אבל לא אתם.

אני רוצה להתעדכן מה קרה בפגישה הזאת, אעדכן את נציגות הנכים היום אחר הצהרים, לאחר מכן, אם התוצאות תהיינה משביעות רצון – מה טוב, ואם לאו, אכנס את הוועדה לדון כיצד תהיה תגובת הוועדה לנוכח ההחלטה. כעת לא נערוך הצבעה, אני חושב שלם כך אנו זקוקים לנוכחות רבה יותר במליאת הוועדה, אני מתפלא שחברי הכנסת לא הגיעו לדיון היום.

כדאי שהאיום הזה יישמע גם באוצר.

אני בטוח שקריאתך תישמע. אני אעדכן את נציגי הנכים בהמשך, אני מודה לכם.



ערבות מדינה – ביטוח סיכוני מלחמה

אנחנו עוברים לנושא האחרון בסדר היום: ערבות מדינה – ביטוח סיכוני מלחמה.

אנחנו מבקשים להאריך את הערבות שאושרה על ידי הוועדה. קיימת הצעה אחת של A.I.G, שמתומחרת בצורה גבוהה. השתכנענו שיש מקום להאריך את הערבות הקיימת בשנה נוספת.

הבקשה היא, שהוועדה תאשר את הערבות לשנה נוספת, עד סוף שנת 2002, דבר המסמיך את החשב הכללי לאשר תקופות של 60 יום בכל פעם, עד סוף שנת 2002.

מי המבטחת, ענבל או A.I.G?

הצעה אחת קיימת בשוק והיא של A.I.G וההצעה הזאת מתומחרת בצורה מאוד יקרה, היא לא משקפת את הסיכון אלא משקפת מקדם היסטריה בגלל מה שקרה. הערכה של הגורמים גם המקצועיים, שעדיין לא שקע כל האבק מהאירוע ולכן התמחור כל כך גבוה. במדינות אחרות עדיין ממשיכים עם הביטוח מהסוג הזה ולכן אנחנו גם מבקשים להמשיך מה שהיה עם ענבל.

שוק הביטוח בכלל נמצא במצב מאוד לא יציב.

השוק לא יציב או שהביטוח לא יציב?

השוק לא יציב. למי שיש ביטוח – הוא יציב. חברות התעופה לא יכולות להמשיך לעבוד מבלי שיינתן הכיסוי הזה.

אני מעמיד להצבעה: ערבות מדינה – ביטוח סיכוני מלחמה, מי בעד ירים את ידו.



הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
ערבות מדינה -ביטוח סיכוני מלחמה, נתקבלה.

הערבות אושרה פה אחד. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.







הישיבה ננעלה בשעה 12:30.