פרוטוקולים/כספים/4351



62
ועדת הכספים
23/12/2001

פרוטוקולים/כספים/4351
ירושלים, א' בשבט, תשס"ב
14 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ח' בטבת תשס"ב (23 בדצמבר 2001), שעה 10:00

1. תקנות הבזק (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון
ותמלוגים) (תיקון)
2. העברות תקציביות

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
מוחמד ברכה
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
נחום לנגנטל
רחמים מלול
יצחק סבן
יוסף פריצקי
מוסי רז

אורי אולניק מנכ"ל משרד התקשורת
אסף כהן סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת
ערף גרף אגף הכלכלה, משרד התקשורת
עו"ד טל אופק הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עידית צ'רנוביץ' עוזרת לשר התקשורת, משרד התקשורת
מיכל רפאלי-כדורי סמנכ"ל, "YES"
עו"ד מוריאל מטלון "YES"
רונן רינגולד "ישראל תקשורת"
קונסטנטין בלול משרד התשתיות
איריס גינזבורג אגף התקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדז אגף התקציבים, משרד האוצר.
רותם פלג אגף התקציבים, משרד האוצר
אסף רגב אגף התקציבים, משרד האוצר
יוני גרטי אגף התקציבים, משרד האוצר
גדעון גדרון אגף התקציבים, משרד האוצר
אלעד דמארי אגף התקציבים, משרד האוצר
אמיר אסרף אגף התקציבים, משרד האוצר
עמיחי כץ אגף התקציבים, משרד האוצר
ניר רייס אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל לימור אגף התקציבים, משרד האוצר
גליה תורג'מן אגף התקציבים, משרד האוצר
אירינה דביר משרד הבריאות
אריאל לוין משרד השיכון
ארז ליטן משרד הפנים
אייל קליין מרכז התקציבים, המשרד לאיכות הסביבה
ולדימיר סימון מנהל אגף תכנון כלכלי ותקצוב, מע"צ,
משרד התחבורה
הרצל בן יהושע מע"צ, משרד התחבורה
צבי רוזן דובר ועדת הכספים, הכנסת

אנה שניידר

אוון קרשנר
טמיר כהן

דקלה אברבנאל

1. תקנות הבזק (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים) (תיקון)

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה. אני מבקש לציין שבשלב זה חברי הכנסת היחידים שנוכחים בדיון הם חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה. אז שח"כ פריצקי לא יבוא בטענות.

מדוע הוא איננו נוכח?

כנראה שהוא בחו"ל.

נשמע כעת את מנכ"ל משרד התקשורת.

בוקר טוב לכולם. אנחנו פונים לוועדה בעניין די פעוט, למרות שמהניסיון שלי, כשאני אומר בחדר הזה "משהו פעוט" מתברר שזהו עניין רם מעלה.

לפני כחמישה חודשים היינו בוועדה הזאת לצורך אישור רפורמה די גדולה בכל הנוגע לתשלום תמלוגים על ידי חברות התקשורת. היום זוהי השלמה קטנה לאותה רפורמה ולאותן תקנות. זהו פן נוסף של הדברים שנוגע למי שהוא בעל רישיון לשידורי לוויין.

כאשר הרישיון ניתן לחברת "YES", שכרגע היא היחידה בעלת רישיון לשידורי לוויין – למרות שאין מניעה שיהיו עוד חברות כאלה – הוסכם שיהיו כמה פרמטרים לתשלום התמלוגים. הראשון היה מספר המינויים. כאשר מספר המינויים יגיע ל250,000- איש היא תיכנס למערך תשלום התמלוגים. הפרמטר הנוסף היה קיזוז עם דמי הרישיון. הוסכם שדמי הרישיון יוכרו כתשלום תמלוגים.

בקשתנו היום היא לתקן תקנות, מתוך מבט לעתיד. חברת "YES" עדיין איננה צריכה לשלם תמלוגים למדינת ישראל. אולם בוצעה התאמה בכל התחומים הנוגעים לתחום התקשורת – מפעילים פנים-ארציים כמו חברת "בזק", מפעילי טלפון סלולרי ומפעילים בין לאומיים – גם במקרה שלהם יש ירידה בתשלום התמלוגים. בשנת 2003-2002 במקום 5% תמלוגים יהיה 4%, ובשנת 2002 השיעור ירד ל3.5%- - וזה יהיה הפרמטר הכלל-ענפי לכל המפעילים בתחום התקשורת.

הוועדה מתבקשת לאשר את תיקון התקנות של שר התקשורת. הוא נועץ בשר האוצר בעניין זה.

צריך לאשר את התקנות לפני התקציב או לאחריו?

מכיוון שאנחנו בסוף שנה, אנחנו מבקשים לאשר אותן כעת.

האם נוכח כאן נציג של חברות הכבלים?

מרכיב דומה צריך לקבל אישור בימים אלה בוועדת הכלכלה, בנוגע לחברות הכבלים.

זהו מרכיב דומה או זהה? מדוע אין מביאים את הדברים יחד?

זה מרכיב זהה.

במקביל למכתב לח"כ ליצמן נשלח מכתב גם לח"כ פורז. יש חלוקה היסטורית, אינני יודע אם היא הגיונית, שלפיה התמלוגים הנוגעים לחברות הכבלים נדונים בוועדת הכלכלה, והתמלוגים הנוגעים לכל מפעילי התקשורת האחרים נדונים בוועדת הכספים.

אנחנו ועדה זריזה, שדנה בנושאים לפני כולם. אין לממשלה תקציב, ולכן אנחנו יכולים לפעול מהר.

אני מנסה לחתור לשוויון, ולא להעדיף גורם אחד על פני האחר. האם ההנחות זהות? האם הן מתחילות באותו מועד?

הן זהות. הן מתחילות כולן ב1.1.2002-.

אם כן, אינני דואג.

אנשי הלוויין עדיין אינם מעורבים בעניין. מי שייהנה מיידית מהשינוי הן דווקא חברות הכבלים, כי הן כבר חייבות בתשלום. חברת "YES" עדיין לא הגיע לסף שממנו עליה להתחיל לשלם תמלוגים. בהתבוננות לעתיד, התקנות חשובות גם ללוויין.

איך זה שהממשלה נדיבה כל כך?

אולי כדי לומר לשר האוצר שיש הרבה כסף בסעיף הזה.

אלה שינויים שמתבצעים בשנה האחרונה. שר התקשורת, בזכות התדרים הסלולריים, גרף 1.026 מיליארד ש"ח לקופת המדינה.

כמה היה צפוי לקבל בתחום זה? כשאישרו את תקציב המדינה במרץ, כמה ייחסו לסעיף הזה בהכנסה?

זהו מכרז, ולכן לא יכולנו לדעת מה יהיה הסכום. הסכום הזה הוא קצת מעל מחיר המינימום. אינני יודע כמה כסף צוין בסעיף זה בעת עריכת התקציב, צריך לשאול את נציגי האוצר בעניין זה.

זה יימצא בחוברת התקציב.

ייתכן שהמשבר שהיה בשנה האחרונה בענף התקשורת ישתקף גם בפער לעומת ציפיות הלגיטימיות שהיו למשרד האוצר בתחילת התקופה.

לפני שנה נערך דיון גדול מאוד, והוסבר לנו שזהו מין מס אנכרוניסטי: עדיף להוזיל את המחירים במקסימום ולגבות מהחברות מס הכנסה וכו'. הדברים צריכים להיות תלויים בנפח הפעילות ובגביית המס הכוללת ולא ברישיון תמלוגים שהוא אנכרוניסטי מטבעו. הייתה הסכמה פה אחד של הוועדה בעניין זה. כעת מבקשים להעלות זאת שוב?

אנחנו הולכים עקב בצד אגודל בנושא זה. בעמוד 2, בסעיף א למכתבו של השר, הוא מציין בעצמו שתשלום תמלוגים הוא נטל מס. זו העמדה המסורתית של משרד התקשורת. אילו יכולנו להגיע למצב שבו לא יהיו כלל תמלוגים בענף הזה, היינו מברכים על כך. אך עדיין משרד האוצר מסתמך בכל שנה על סכומים משמעותיים שייגבו בסעיף זה, והירידה היא הדרגתית. זהו המקסימום שאפשר היה להסכים עליו עם משרד האוצר. את זה אנחנו מבקשים לאשר.

אין לחברים עוד הערות, אך אינני יכול להעלות את הנושא להצבעה משום שבשלב זה לא נוכח בדיון יועץ משפטי.

אני מבקש שהוועדה תצביע בכל זאת, ואם יהיו הערות משפטיות – נחזור לוועדה כדי להעלות אותן.

אני מעלה את הנושא להצבעה כפוף לאישור ההצבעה על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה: תקנות הבזק (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים) (תיקון), התשס"ב2001- אושרו פה אחד.

אני מודה לכולם. הוועדה תצא להפסקה קצרה.


2. העברות תקציביות

אני מחדש את הישיבה. נתחיל בהעברות של משרד השיכון. הראשונה היא בקשה מספר 286.

מדובר בהפרשת רזרווה להתייקרויות בתקציב מענקי בינוי ושיכון לשם תקצוב הסעיפים השונים בהתאם לביצוע בפועל. זה קשור לפרויקט של השר שרנסקי.

כמה כבר הועבר לצורך המבצע הזה, מבצע מכירות הדירות?

השר שרנסקי עצמו עולה למדינה כמו 50,000 בחורי ישיבה.

אני מפרט את בקשה 286: מדובר בהפשרת רזרווה להתייקרויות. הביצוע בפועל בסעיף הזה היה גבוה מהתקציב המקורי.

אני מבקש לשאול: מוסיפים כאן 60 מיליון ש"ח לעולים חדשים. האם יש יותר עולים מהצפוי?

לא, אבל יש ביצוע רב יותר. בעיקר במענקים בשכר דירה.

מתוך 77 מיליון ש"ח בסעיף הכללי נותנים 60 מיליון לעולים חדשים.

סעיף העולים החדשים מתחלק לשניים: אלה שמקבלים קצבה בעת עלייתם; אלה שנתמכים על ידי הביטוח הלאומי. מספר העולים לא גדל. מספר הנתמכים עלה. אני מבהיר ש כל סעיפי הביטוח הלאומי גדלו, ובתוכם העולים החדשים.

היתרון היחיד של הביטוח הלאומי הוא בנושא משפחות ברוכות ילדים.

זה נכו. הפרמיה שמשולמת לביטוח הלאומי נקבעת בחוק. היא נקבעה לפני 25 שנה והיא מזמן איננה נכונה: תוחלת החיים עלתה, אבל הפרמיה לביטוח זקנה לא עלתה. לכן המוסד לביטוח לאומי נמצא בגירעון אדיר בכל הנוגע לביטוח זקנה. גם בתאונות עבודה, למשל, הפרמיה לא עלתה, למרות שיש היום הרבה יותר עובדים. הביטוח הלאומי נמצא במצב אקטוארי מטורף. רואי החשבון אינם מוכנים לחתום על הדו"ח.

אינני בטוח שזאת הסיבה.

המבצע הוא סיוע לאזורי עדיפות לאומית? האם אין הפחתה של 20% במענקים? הרי הייתה הדרגתיות בעניין זה.

ההפחתה לא הורידה בהרבה את הביצוע. היה גירעון קודם. לשאלת ח"כ מלול אני מבהיר שזה המצב למרות הירידה של 20% במענקים.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 286: הבקשה אושרה.

נעבור לבקשה מספר 289.

זוהי בקשה לבצע שינויים פנימיים בתקציב המרכז למיפוי ישראל לשם תקצוב השתתפות מנהל מקרקעי ישראל בהקמת מרכז המידע הגאוגרפי ובעבודות מדידה. אני מבהיר שהמרכז למיפוי ישראל ביצע עבודה עם גורמי חוץ. יש עבודה, וצריך להעביר את הכסף.

אם יש כסף מיותר צריך להעבירו למדינה.

זהו כסף מותנה.

באילו עבודות חוץ מדובר? וכמה חרדים עובדים שם?

אני מבקש שהמרכז למיפוי ישראל יבצע גם מיפוי של חופי הים התיכון.

זה מתבצע כעת, יחד עם המכון הגאולוגי.

זה ייקח שנים.

על שולחן וועדת הפנים מונח חוק חופי הים התיכון. אנחנו מעוניינים במיפוי הזה.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 289: הבקשה אושרה.

נעבור לבקשה מספר 333. אלה שינויים לשם תקצוב פעולות. יש שם התחייבות גדולה לרישום קרקעות, הקיצור – כל התקציב בקרקע.

אינני מבין זאת: לפי הנתונים גורעים מרישום זכויות ומעבירים להסדר קרקעות.

אלה שינויים של המרכז למיפוי ישראל לפי הביצוע בפועל.

אנחנו נמצאים בסוף השנה, סעיף אחד נוצל יותר מאשר סעיף אחר ולכן מבצעים העברה בהתאם.

זה מה שמטריד: שלא ניצלו את התקציב ברישום זכויות. חצי מהמדינה יושבת על הקרח. אם יש צורך בעובדים נוספים, שיוציאו את העבודה לגורמי חוץ.

ההכנסות כאן נובעות מעבודה שהגוף מבצע לאחרים.

נכון, הוא מבצע מדידות למשרדי ממשלה שונים.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 333: הבקשה אושרה.

נדון כעת בבקשה מספר 375. מדובר בשינויים בתקציב הפיתוח של משרד השיכון.

האם "בנייה כפרית" היא בנייה לקיבוצים או להתנחלויות?

מדובר בבנייה כפרית לכל היישובים הכפריים.

כתוב שמדובר כאן ביישובי הגדר, אלה בדרך כלל קיבוצים ומושבים.

אלה יישובי גדר, יישובים שנמצאים בסמוך לגבול לבנון. הייתה החלטת ממשלה להשתתף ב5- מיליון ש"ח.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 375: הבקשה אושרה.

נעבור לבקשה מספר 387: שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון לשם תיקון תקציב רכישת דירות נ"ר מהכנסות ממכירת דירות בדיור הציבורי.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 387: הבקשה אושרה.

כעת תידון בקשה מספר 424: שינויים פנימיים בתקציב המרכז למיפוי ישראל. כבר נדונה בקשה כזאת. מדוע יש צורך במדידה נוספת?

כנראה שצריך עוד כסף לכך.

נכון, זאת פנייה שנכנסה באיחור.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 424: הבקשה אושרה.

אנו עובדים לדון בבקשות 448-447.

אינני מבין כיצד יש כל כך הרבה כסף ברזרווה הכללית.

אחרי שמעבירים את התקציב לישיבות יש רזרווה מאוד גדולה פתאום, יש שפע.

אם כן, כדאי תמיד להעביר לישיבות, ואז תהיה רזרווה.

אני מבהיר שמדובר בהעברה מסעיף 70 שהוא סעיף של משרד השיכון, דרך הרזרווה הכללית, לסעיף אחר של משרד השיכון.

במקום תקציב פיתוח במשרד השיכון – כלומר, פיתוח לשנים הבאות, למימון תכניות המשך וכו' – נותנים את הכסף למבצע פופוליסטי של שר. רותמים את העתיד לטובת המבצע. זאת המשמעות. אין לכך שום משמעות אחרת. מהפיתוח לוקחים 153 מיליון ש"ח ומעבירים למבצע.

מדובר בכסף מזומן שנועד למימון התחייבויות, ולא בהשקעה לעתיד.

אבל לקחו גם 75 מיליון ממימון תכנית המשכית.

מדוע ח"כ פריצקי מתרעם כעת? זה קרה גם בבקשות קודמות.

הבעיה היא שהשר דוחה התחייבויות לאנשים כדי לממן את המבצע שלו.

והחמור הוא שהשר לא הגיע לוועדה כדי לקבל אישור על המבצע. הפנייה אלינו היא רק אחרי שהכסף נגמר.

בסעיף 7072 כתוב שיש התחייבויות משנים קודמות. הן כבר קיימות. איך גורעים מהן?

בפועל הן נמוכות יותר, לאור הביצוע.

כלומר, יש הבדל בין התחייבויות שנצפו להתחייבויות בפועל.

קודם הוסיפו 6 מיליון ש"ח לבנייה כפרית, וכעת, לפי הבקשה הזאת, מורידים 7.5 ממנה מיליון ש"ח.

אני מעלה את בקשות מספר 448-447 להצבעה: הבקשות אושרו.

נעבור לדון בבקשה מספר 449.

אני מבקש להבין את הבקשה: מעבירים כסף לפיתוח תשתיות ליישובי מיעוטים ולסיוע באזורי עדיפות לאומית ומורידים מוותיקים ומחסרי דירה?

זה איננו נכון.

אני מבקש להפנות את תשומת הלב: כתוב בכותרת שהנושא הוא העברה לבדואים, אבל הסכום הגדול ניתן למתנחלים – 380 מיליון.

אולי גם הבדואים הם מתנחלים.

מדובר בהפחתה של 425 מיליון ש"ח מעולים חדשים ומאנשים חסרי דירה, ובהוספה של 5 מיליון ש"ח לקיבוצים, 40 מיליון ש"ח למבצע לעולי אתיופיה, 380 מיליון ש"ח לאזורי עדיפות לאומית ו200,000- ש"ח לפיתוח תשתיות ביישובי המיעוטים – וזאת הוצאה המותנית בהכנסה.

זה הביצוע, זה המצב.

האם לא היה ביצוע?

זה פשוט: כתבו כאן 200,000 ש"ח למיעוטים כי חשבו שח"כ ברכה יֵשב כאן; וכתבו 5 מיליון ש"ח לקיבוצים כי יודעים שח"כ וילן כאן.

ומה לגבי האתיופים? חשבו שאני אשב כאן?

מדובר בשני נושאים נפרדים – בדואים ואשראי. הסעיף שח"כ גפני דיבר עליו הוא סעיף האשראי והוא על פי הביצוע בפועל.

הביצוע בפועל היה יותר ממה שחשבו?

הוא היה פחות ממה שחשבו.

הסכום הגדול קשור למבצע של השר שרנסקי?

אבל השר היה כאן לפני שבוע ואמר שהסכום הוא 200 מיליון ש"ח.

אני חוזר ומבהיר: זהו סעיף של אשראי, זה כסף שחוזר למדינה בסופו של דבר. הוא לא נספר בגירעון.

מהו הסכום המצוין לגבי עולים חדשים?

זהו ביצוע בפועל בסעיף המשכנתאות. מדובר באשראי ולא בסבסוד או מענקים.

ובמשכנתאות היה עודף?

בצד האשראי – כן.

השר שרנסקי לוקח כסף מהעולים החדשים ונותן אותם להתנחלויות.

הוא לוקח את העולים להתנחלויות.

אני מבקש להעלות את הבקשה להצבעה.

אינני מבין את הבקשה. אני מבקש התייעצות סיעתית עד מחר כדי שפקידי האוצר יבהירו מה הולך לאיפה.

אני מסכים להתייעצות סיעתית של חמש דקות.

המטרה איננה לעכב את הדברים אלא להבין אותם. אני מבקש שנציג משרד האוצר יגיע הנה מחר ויבהיר את הדברים. יש כאן אנשים מודאגים.

למה הכוונה בסעיף "ותיקים חסרי דירה"?

אני חוזר ומבקש לקבל מסמך המפרט מה קרה בכל תכנית, מה יצא ומה נכנס, לגבי כל הסעיפים.

אילו סעיפים?

אני מבקש פירוט לגבי כל סעיפי התכניות. אני רוצה לדעת ממי גרעו כספים.

משרד השיכון אומרים שיש חסר בביצוע.

זה לא היה כך בשנה שעברה.

בכל שנה זה אותו דבר.

בתקציב יש אשראי של 3.5 מיליארד ש"ח. לרוב ההתאמות נעשות במהלך השנה. אך כאן, גם בגלל המבצע, כל ההתאמות נעשות כעת. מתאימים את התקציב לביצוע בפועל.

אלה הלוואות בלבד, רק אשראי.

האם יש מענקים ברזרווה שלא נוצלו?

נושא המענקים נדון בפנייה קודמת. כעת מדובר באשראי.

כלומר, הרוב כבר ניתן, נכון? השר שרנסקי קיים מבצע להתנחלויות, הוציא את הכסף, ואנחנו חותמת גומי. זאת המשמעות של הדברים.

קיבלתי מכתב מהאוצר שלפיו אם לא נעביר פניות, יפסיקו את האשראי.

נכון, כי הבנקים משלמים כל הזמן.

כל גורם אחר מגיע לוועדה כדי לאשר סכומים פעוטים ממש, אבל השר שרנסקי מוציא סכומים אדירים ואיננו מגיע.

ח"כ פריצקי אומר שהחרדים הם בשר תותחים: שלוקחים מהם את הכסף למשכנתאות ונותנים אותו להתנחלויות. האם זה נכון?

זה לא יעלה על הדעת.

זה נורא. השר פועל בלי ועדת הכספים, משתמש בכספי ציבור – ב380- מיליון ש"ח על דעת עצמו, בלי גיבוי. האם זה בסדר?

לדעתי צריך להזמין את השר לכאן.

מעבר לבעיה האידאולוגית שיש לי לגבי מי שמתגורר בשטחים, יש לי בעיה גדולה עוד יותר עם עולים או חרדים – אנשים עניים ואומללים ששולחים לגור בשטחים כבשר תותחים. זאת המשמעות, וזה לא בסדר.

מי שגר בשטחים הוא בשר תותחים? ומה לגבי הדולפינריום?

היישוב תל ציון נמצא ליד רמאללה. למה מיישבים שם? אין מקום בנגב?

למה שלחו את העולים לאריאל?

אלה שעוברים לגור שם מתוך אידאל – זה עניין אחר.

אינני מאמין שיש חרדי אחד שמתגורר בעמנואל בניגוד לרצונו.

כל החרדים שם אינם רוצים בכך.

אנחנו נדחה את הדיון בבקשה זו לישיבה הבאה. נשמע הסבר על הדברים, ואם הוא לא יהיה מקובל עלינו – נדחה.

היו"ר דוחה את המועד על פי בקשתו של ח"כ פריצקי?

לא, יש כאן כמעט בקשה פה אחד לדחות.

נדון כעת בבקשה מספר 459.

אני מעיין בבקשה 459. כמעט כל ההעברות כאן הן לאבטחת מתנחלים במזרח ירושלים. זאת הבעת אי אמון במשטרה.

המשטרה היא שמבקשת להעביר את הפעילות.

אולי ישלמו לחברה פרטית שתכבוש את עזה? האם מדובר בהרשאה להתחייב?

כן, בלבד.

מדוע עלתה האבטחה במזרח ירושלים? האם לא ידעו מראש כמה הדבר יעלה?

אני מבהיר שכמות המאבטחים עלתה בגלל האיומים האחרונים, והכול נעשה בהמלצת המשטרה. זהו תכתיב של המשטרה.

ב31- במרץ אושר התקציב, האם לא ידעו אז שיש אירועים?

נראה שההסבר לא יעזור הפעם, כי לא נבין זאת ממילא.

אני מבקש לשאול על סעיף מימון הקמת מוסדות ציבור למבני דת.

כן, האם זוהי עבודת הוועדה הבין-משרדית?

לא. זה סך הכול התקציב.

זה איננו קשור לוועדה הבין-משרדית למרות שהיא נמצאת באותה תכנית.

איפה יושבת הוועדה הזאת?

הוועדה יושבת במשרד השיכון, ופועלת בשיתוף פעולה עם משרד הדתות. אני מבהיר שהבקשה איננה קשורה לוועדה.

מדובר במוסדות ציבור ולא במבני דת.

נאמר שהתקציב הזה איננו קשור לוועדה. אם כן, מה בונים לפיו?

האם אלה מקוואות לפי החלטת ועדת ברודט?

לא.

אני מציע שהפקידים ימסרו את הקריטריונים. נקיים כעת הצבעה.

אני מבקש שהחומר יועבר עד מחר.

אינני מסכים לכך. אם ח"כ חוגי מוכן להפיל את הבקשה, שיצביע נגד.

יש כאן סעיף הנוגע לפיתוח תשתיות ביישובי מיעוטים. מדוע יש בו הפחתה?

כדי לממן את האבטחה של המתנחלים. מדוע הפחיתו מהעולים? כנ"ל? ולמה מקצצים 6 מיליארד? כי הכסף הוצא שם.

אני מבקש לקבל את הקריטריונים עד מחר.

חוץ מקריטריונים, אני מבקש לדעת מה בנו השנה, לאן הלך הכסף.

החברים מבקשים לקבל נתונים כמה מקוואות נבנו לש"ס וכמה למפד"ל?

בשבות רחל נבנו ארבעה מקוואות ובחולון – אחד.

אני מבקש לשמוע את התשובה לשאלתו של ח"כ מלול.

אם כן, הפקידים יעבירו מחר מידע, ואנחנו מבקשים התייחסות גם לנושא ההפחתה לתשתיות ביישובי מיעוטים.

מדובר ביתרת כספים שלא תנוצל בשנת 2001 ביישובי המיעוטים.

מדוע היא לא תנוצל?

אפשר לבנות בה בתי כנסת, מקוואות. שמעתי שהקיבוצים מבקשים לבנות בתי כנסת אצלם.

אני מבקש לקיים הצבעה.

אנו מבקשים לקיים התייעצות סיעתית.

אם כן בעוד כמה דקות תהיה הפסקה, יינתנו חמש דקות להתייעצות סיעתית, ונחזור לבקשה הזאת אחר כך.

אנחנו עוברים לבקשות מספר 307, 324 ו325- של משרד החקלאות.

הפנייה הזאת קושרת בין שלושה סעיפים: סעיף 33, סעיף 32 וסעיף 72. מטרתה לתקצב את כל סעיפי השכר במשרד החקלאות. לצורך כך גויסו תקציבים שלא נוצלו והופשרה רזרווה להתייקרויות.

מדוע התמיכות לא חולקו?

בסעיף 32 כל התמיכות חולקו, ונשארה רק הרזרווה להתייקרויות. העברנו אותה לסעיף השכר.

במשרד החקלאות הכול הוא לשכר? כולל שירותים וטרינריים, מחקר?

נכון. נחתם הסכם בעניין זה.

אני מעלה להצבעה את הבקשות מספר 307, 324 ו325-: הבקשה אושרה .

נעבור כעת לבקשות מספר 315 ו322-.

הפנייה הזאת קושרת בין סעיפים 32 ו33-: העברה של מיליון ש"ח לסעיף 33. נוסף על כך יש תקצוב בתוך סעיף 33. הפעילויות המתוקצבות הן תגבור יחידת ההדרכה החקלאית, השירותים הוטרינריים, הגנת הצומח – בעצם רוב יחידות המשרד.

למה הכוונה ב"תגבור חיטה מקומית" בסעיף 3699?

אסביר זאת: במסגרת מלאי החירום המדינה מחזיקה חיטה. מדי שנה היא חותמת על הסכם עם קבלן לתקופה של כשנה, והוא מחזיק את המלאי. זהו מימון החזקת המלאי והוצאות המימון. מחדשים את המלאי פעם בשנה. הדבר נעשה בשיתוף עם משרד הביטחון.

אני מעלה להצבעה את הבקשות מספר 315 ו322-: הבקשות אושרו.

נעבור כעת לבקשה מספר 402.

הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב משרד החקלאות, כולל השתתפות נציבות המים במשרד. מדובר באגף הדיג ובמנהל המחקר חקלאי. הגוף מבצע מחקרים בנושא מים.

למה מתייחס הסעיף "מכוני מחקר"?

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 402: הבקשה אושרה.

אנו עוברים לבקשה מספר 482.

הבקשה נועדה לבצע שינויים בתקציב התמיכות של משרד החקלאות, כולל תקצוב של 28 מיליון ש"ח למימון התמיכה האזורית השנתית בשטחי החיטה. השנה, בגין שנת השמיטה, התמיכה כפולה: גם השלמה ממחיר המספוא למחיר החיטה – התמיכה החריגה; וגם השלמה ממחיר חיטה ל82%- מעלויות הייצור - כמו בכל שנה.

משלימים ממחיר מספוא למחיר חיטה משום שהמאפיות סירבו לקבל את התוצרת. זאת הבעיה.

מי שנפגע הם החקלאים.

מי שנפגע הוא משלם המסים.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 482: הבקשה אושרה.

אני מבקש רוויזיה בתוך חמש דקות.

האם ח"כ פריצקי רוצה לקלקל לחקלאים?

מקומות ששומרים על שנת השמיטה לפי ההלכה אינם יכולים לספק חיטה.

הכסף איננו מיועד רק לתשלום בגין שמיטה, אלא גם לנושאים אחרים. ובזכות החקלאים ששמרו על שנת השמיטה כהלכתה יורד גשם השנה.

נדון בבקשה מספר 411 בנוגע לזבוב הים.

אפרט את הבקשה: הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב משרד החקלאות והיא כוללת תקצוב של 5 מיליון ש"ח במזומן לתגבור פרויקט הדברת זבוב הים התיכון. מדובר בעיקר בהדברות במטעים ובפרדסים. הנושא השני הוא השלמת מענק למגדלי פרחים בגין תכניות השקעה משנת 1996.

היה צריך לקיים דיון בנושא זה, אבל נוותר עליו כעת.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 411: הבקשה אושרה.

אני מזכיר לוועדה שיש שתי בקשות מעוכבות.

המון כסף בבקשות שאנחנו דנים בהן הולך למשכורות, כמה מהמשתכרים חרדים?

ח"כ גפני, עליך לדאוג לכולם, כך אמרת בריאיון עמך.

לכן אני מצביע בעד.

החרדים לא רוצים לעבוד.

זה לא נכון, אני מכיר אנשים שרוצים לעבוד, האם אתה מוכן להכניס אותם לעבודה, ח"כ לנגנטל?

נצא כעת להפסקה קצרה.

(הפסקה).

אני מחדש את הדיון. נתחיל בבקשה מספר 453 של משרד הדתות.

הבקשה ברורה. ההסבר ברור.

מדובר בשינויי תקציב פנימיים במשרד הדתות הכוללים שינויים בתמיכה בישיבות ובסעיף הנהלת בתי הדין הרבניים.

אני מבקש לדעת מדוע מורידים כסף מהוועדה הבין-משרדית להקמת מבני דת, לאן מעבירים אותו? האם חסר כסף בבתי הדין הרבניים?

מדובר במכוני גיור.

כלומר, מורידים מבתי עלמין וכו', כדי להוסיף לשם? מורידים 7 מיליון ש"ח מבתי הדין השרעיים והדרוזיים? מדוע?

הבנתי ממר גדרון שלוקחים כסף מבתי הקברות. האם רוצים לקבור בו את מכוני הגיור הרפורמיים?

הכסף למכוני הגיור לא נלקח מסעיף בתי העלמין השרעיים והדרוזיים. הוא ניתן במטרה למכוני הגיור. הסעיף השני שמתוקצב כאן הוא תמיכה בישיבות. הכול בהסכמת משרד הדתות.

אני מבקש לומר כמה דברים: מדובר במכוני גיור שמשותפים למי שלועג ורוצה להפוך את הדת היהודית למין אפיזודה שאיננה קיימת. מה שהרפורמים והקונסרבטיבים עושים הוא לתקוע סכין בגבה של היהדות. אם נאשר כעת כסף לכך, יוקמו מכוני גיור שהופכים את כולנו ללעג ולקלס.

לאורך כל ההיסטוריה היהודית היו רפורמים כאלה. בכל פעם קראו להם בשם אחר. הם רצו לקעקע כל זיק של יהדות מעם ישראל. המצב הזה, שהמשרד לענייני דתות נותן כסף למכונים הללו, משמעותו שרוצים לחסל את העם היהודי.

האם חושבים לקנות את נושא מכוני הגיור בזכות ההעברות לישיבות? זה לא בא בחשבון. אני אצביע נגד תקציב הישיבות אבל גם נגד תקציב מכוני הגיור. אינני דואג לילדים שלי, אלא לילדים ברחוב אלנבי בתל-אביב.

אני מבקש להגיב במשפט אחד: ראשית אני מסכים למה שאומר ח"כ גפני לגבי התנועה הרפורמית.

אבל אתם משתפים אתם פעולה.

אבל ועדת נאמן החליטה את מה שהחליטה.

גועל נפש. אנסו את העם היהודי. נאמן עשה שני דברים: הוא גם אמר על בני הישיבות שהם טפילים – ביטוי שנכנס לסלנג הישראלי; וגם נתן לגיטימציה לרפורמים. לכן הפכתי את הצעת ועדת נאמן להצעת אי-אמון בממשלה.

לדעתי זה חלק מעניין סביר, אלה אולפנים ליהדות ואין מדובר כאן בגיור.

אני קורא לכם לא לשתף עמם פעולה.

אני חולק על ח"כ גפני לאורך כל הדרך. בארצות הברית רוב היהודים רפורמים. אם מדברים על אחדות העם צריך לבצע את הדברים וגם לתת להם ביטוי כספי. אני אינני יהודי רפורמי, אלא יהודי חופשי. אבל אי אפשר לתקצב חלק אחד ולא לתקצב חלק אחר.

איש איננו מערער על מי שהוא יהודי, כולל היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים בארצות הברית. ישראל, אף על פי שחטא ישראל הוא. כאן מדובר בגיור: בגוי שרוצה להיכנס לעם היהודי. לקיבוץ לא נכנסים בלי ועדה, אבל כאן הופכים ללעג ולקלס את הכניסה לעם היהודי. ח"כ לנגנטל טוען שאין מדובר בגיור אלא במכוני גיור. הרפורמים רוצים לגיטימציה, הם רוצים שיישבו עמם אנשים חובשי כיפות, כדי שהשלב הבא יהיה חיסול של העם היהודי. הם רוצים לתקוע סכין בגב היהדות.

הנקודה ברורה.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 453: הבקשה אושרה.

אני מבקש רוויזיה.

בסדר, בעוד חמש דקות תהיה רוויזיה.

נעבור כעת לבקשה מספר 349, של משרד התקשורת.

מדובר בבקשה להתאים את הסעיפים לפרויקטים שהמשרד רוצה להוציא. במסגרת זו מתקצבים בעיקר את סעיף הקבלנים והשיפוצים במשרד.

מדובר בשיפוצים של הבניין ברחוב יפו, מול העירייה, שהוא בניין של המשרד. זהו בניין עתיק מימי המנדט שיעבור שיפוצים. כמו כן מתקצבים גירעון שכר בתקציב שיא כוח אדם, וכן מוסיפים הוצאה מותנית בהכנסה במנהל וארגון.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 349: הבקשה אושרה.

לבקשת ח"כ גפני נדון כעת ברוויזיה על בקשה מספר 453.

אני קורא לח"כ לנגנטל, היו"ר, בקריאה של הרגע האחרון. למרות שיש כאן תקצוב לישיבות, אינני מוכן בשום אופן שיקנו אותנו באמצעות כסף לישיבות. לא מעניינים אותנו תלמידי הישיבות, ולא מקוואות ולא שום דבר: חשוב לנו העם היהודי. במצב הזה, שאנשים שאינם דתיים יתחילו לחשוב שאולי הרפורמים מקובלים, אנו מתקרבים למצב של תקיעת סכין בגבו של העם היהודי.

אני פונה לח"כ לנגנטל, היו"ר, ומבקש ממנו להצביע אתי בעד הרוויזיה משום שהוא יהודי שומר מצוות.

אני חוזר על עמדתי: אינני רואה בהעברה הזאת הכרה בארגונים הרפורמיים אלא מימוש של דו"ח נאמן לגבי המכונים בלבד. הדיון עצמו נעשה בבתי דין רבניים אורתודוכסיים לחלוטין, ואינני רואה בכך פגיעה בערכי הדת.

אני מקיים הצבעה על הרוויזיה לגבי בקשה מספר 453: הרוויזיה נפלה.

בושה לחברה בישראל היום.

מה לעניין הבקשה על החיטה, שגם לגביה התבקשה רוויזיה? כוונתי לבקשה מספר 482.

אני מוחק את הרוויזיה.

הרוויזיה נמחקה.

נעבור לבקשה מספר 352.

מדובר בתקציב בנק הדואר ושינויים בהיקף פעולותיו. מגדילים את גג ההוצאה ואת גג ההכנסות, כדי להתאימו לפעילות.

יש כאן תוספת של 261,000 ש"ח לשכר ונכתב "עלות פרישתו של מנהל הבנק". מיהו מנהל הבנק?

שמו מר אלמוג. הוא המנהל הקודם ופרש. במסגרת הפרישה משלמים לו חופשה צבורה, פדיון ימי מחלה, ימי חופשה וכו'. הוא עובד ותיק ביותר, יש לו זכויות משנים רבות, ולכן ההוצאות גבוהות.

הכסף לכך מגיע מהרזרווה.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 352: הבקשה אושרה.

נדון כעת בבקשה מספר 474, שירותי כוח אדם וייעוץ.

מדובר בשינויים פנימיים במשרד הדתות על פי בקשתו.

אינני מבין זאת. יש תלונה ששירותי הדת נשחקים.

אני מבקש שנצביע על כך. הרפרנט הסביר שמדובר בשינויים פנימיים.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 474: הבקשה אושרה.

הבקשה הבאה שתידון היא בקשה מספר 334, של משרד התחבורה. יש לנו זכות לשמוע רפרנט של משרד התחבורה ולא של משרד האוצר. זוהי זכות גדולה.

זוהי בקשה שמטרתה להעביר מזומן לפרויקט איילון צפון. המבצעת היא חברת נתיבי איילון.

הכוונה להשלמת הקטע שאחרי הרצליה, נכון?

זה הקטע ההמשכי, הצפוני יותר, מ"שבעת כוכבים" צפונה.

הנקודה הסופית היא עד נתניה. הבקשה נוגעת לתשלום לחברת נתיבי איילון שמבצעת את החלק הזה של הכביש. זו העברה מכבישים בין עירוניים.

מבחינה היסטורית, הייתה מחלוקת בין מע"צ לבין נתיבי איילון מי אחראי לקטע הזה. הייתה החלטה של היועץ המשפטי לממשלה בזמנו שהאחריות היא של מע"צ והביצוע הוא של נתיבי איילון.

אני מבהיר שמע"צ, עוד לפני שנכנסה למשרד התחבורה, דרשה שנתיבי איילון יצטמצמו רק בתוך המטרופולין, אבל הכביש הזה כבר יוצא ממנו.

כעת מע"צ נמצאים באותו משרד.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 334: הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לבקשות מספר 364-363.

מטרת הבקשה היא להתאים את תקציב השכר של מע"צ. התקציב מתוקצב בחסר והפנייה באה להסדיר זאת.

כמה עובדים של חברות כוח אדם יש במע"צ? מה יקרה להם? הם יפוטרו או שיועסקו כקבועים?

יש כ45- איש. לגבי העסקתם, נפעל לפי החוק. חלק ייקלטו במע"צ.

אני חוזר לנהל את הישיבה ומעלה להצבעה את הבקשות מספר 364-363: הבקשות אושרו.

הבקשה הבאה שתידון כעת היא בקשה מספר 435.

מטרת הבקשה היא לאפשר להתחייב לשדרג את קו הרכבת לבית שמש, הקיים כבר.

האם לא הייתה החלטה עקרונית שקודם כל מפעילים את הקווים הישנים?

צריך לשפר את הקו הקיים כדי לאפשר את הפעלתו. אני מבהיר שזה הקטע הראשון של שדרוג הקו הישן. אינני יודע מתי תסתיים העבודה על הקו כולו.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 435: הבקשה אושרה.

הבקשות הבאות הן בקשות מספר 439-438.

העברת הכסף נועדה לאפשר תקצוב של מחלף משה דיין.

אני מעלה להצבעה את בקשות מספר 439-438: הבקשות אושרו.

נדון כעת בבקשה מספר 393.

הפנייה נועדה לאפשר תגבור פעולות של פיתוח מוסדות הכשרת כוח אדם בתיירות. זוהי העברה של 208,000 ש"ח לתשתית הכשרת כוח אדם בתיירות. יש כמה בתי ספר להכשרת עובדים לתיירות, בעיקר מלון תדמור בהרצליה.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 393: הבקשה אושרה.

נדון בבקשה מספר 403.

זוהי הפנייה המסכמת לסוף השנה. היא נוגעת ראשית לרכישת מכונית ממוגנת לשר התיירות החדש, שנית לתחילת עלות המעבר של המשרד לבניין ג'נרלי, וכן מעט לשכר לשכות בחו"ל.

השר בני אלון לא נסע במכונית ממוגנת כשהיה חבר כנסת?

לא.

איננו מתנגדים למכונית ממוגנת.

אינני מתנגד, אך לא ברור לי מדוע לא הייתה לשר מכונית כזאת כשהיה חבר כנסת.

בוועדת הכנסת הצעתי לדון במיגון מכוניות לחברי הכנסת. הצעתי שיהיה מלאי של מכוניות ממוגנות, ואפשר יהיה לקבל את המכוניות ליום אחד.

אני מבקש לשאול מתי ייכנס לתוקף סבסוד הארנונה לבתי המלון הסגורים?

זהו איננו סבסוד אלא השתתפות בהוצאות הארנונה יחד עם הרשות המקומיות, שתחול על כל בתי המלון.

אבל הבנתי שמיום 1 בינואר 2001 בתי המלון האלה הפסיקו לשלם ארנונה.

היה סיכום עם המלונאים לגבי שנת 2001. כאמור, אחרי הדיונים עם המלונאים הושג סיכום לעניין שנת 2001. בינתיים שולם הרבעון הראשון של השנה. תקנות המנכ"ל מתפרסמות היום או בימים הקרובים. אפשר יהיה להתקדם בנושא.

האם יהיה פטור מלא למלונות?

אם מדובר ברשות שעומדת בקריטריונים, תהיה הנחה של 66%, כמו שנקבע ברבעון הראשון. המדינה משתתפת בחצי מזה.

האם יהיה סבסוד ארנונה לבתי מלון סגורים?

בנושא הזה אי אפשר להבחין בין בתי מלון סגורים או פתוחים כי מדובר בארנונה. לגבי סבסוד ומענקים אחרים, אינני יודע אם יש מקום לתת מענק דווקא למלון שסגר ולא למלון שחורק שיניים וממשיך להתמודד עם המצב.

יש מסגרת כוללת של סיוע, שיש בה שלושה אלמנטים: הקלה בארנונה, קרן שיווק – שמלונות סגורים לא ייהנו ממנה, והלוואות למלונאות.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 403: הבקשה אושרה.

אנו עובדים לדון בבקשה מספר 417.

מדובר בקרן הלוואות למלונות בהיקף של 400 מיליון ש"ח. שר האוצר החליט על מתן ערבות מדינה לקרן ההלוואות בסך 400 מיליון ש"ח. אחד מהאלמנטים בקרן הוא סבסוד הריבית. יש כאן הרשאה להתחייב לסבסוד הריבית.

האם זו תהיה ריבית דולרית?

לדעתי המלונות יבחרו ריבית דולרית, אבל זה כנראה יהיה גמיש.

מה הקריטריונים לחלוקה?

מלון פעיל, זהו הקריטריון העיקרי. שיעור ההלוואות ייקבע לפי מפתח. יהיו קריטריונים כשהקרן תתחיל לפעול. היא תתחיל לפעול בעוד שבועיים.

איך קרן יכולה לפעול ללא קריטריונים? יש צורך בשנה לפחות כדי לגבש את הקריטריונים.

זה לא נכון, אלה אינן ישיבות.

ישיבה איננה מייצרת כלום, אבל כאן אפשר להשוות את הדברים יותר בקלות, זה גוף כלכלי.

ישיבה מייצרת יותר מפקולטה, יותר מחלק מהפקולטות - למשל אלה שלומדים בהן ספרות.

זוהי חריגה מהדיון. אני מעלה את בקשה מספר 417 להצבעה: הבקשה אושרה.

אנו עוברים לבקשות מספר 419-418.

אסביר את הדברים: פנייה זו נועדה להעביר כסף מסבסוד אשראי לסעיף הוצאות שונות על מנת לאפשר מניות של חברה לפיתוח התיירות על ידי המדינה בעקבות סגירת החברה.

זאת רכישה של מניות חפ"ת, חברה ממשלתית שנמצאת בהליכי סגירה זה זמן מה. היא משלמת את המחויבויות השוטפות שלה. יש תהליך חשבונאי שלפיו המדינה קונה את המניות מהחפ"ת ואחר כך מקבלת את הכסף בחזרה, מהנכסים, בעת סגירת החברה. זהו מהלך נדרש.

ממי קונים את המניות? החברה היא של המדינה, לא?

יש גם מניות של גופים אחרים: המלונאים ואחרים. אינני בקיא בפרטים, אבל זהו הליך חשבונאי לחלוטין.

אני מעלה להצבעה את הבקשות מספר 449-448: הבקשות אושרו.

הבקשה הבאה שתידון היא בקשה מספר 413 של משרד התחבורה. הבקשה מחולקת כעת לחברי הוועדה.

אלה שינויים פנימיים בתקציב פיתוח משרד התחבורה ומע"צ, וכולל בעיקר העברת כסף למרכז לתחבורה ולחניית לילה של הרכבת הקלה. וכן יש כאן הרשאה להתחייב לגבי איילון צפון – קודם עברה הבקשה לגבי המזומן.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 413: הבקשה אושרה.

נדון כעת בבקשה מספר 490 של משרד הדתות, שנוספה כעת.

אני מבקש לשאול שאלה ראויה ונכונה: אינני מבין מה הולך כאן. אם הכסף הזה הגיע, מדוע חיכו אתו עד עתה? ואם הכסף לא הגיע הרי שלכאורה האוצר נראה כמי שנכנע לסחטנות. אני מבקש מהרפרנט להסביר לי את המצב. אם הכסף מגיע – למה היה צריך לעבור את דרך הייסורים הזאת?

לא אשיב כאן במקום שר האוצר.

אבל חסר כאן כסף.

13 מיליון ש"ח עברו בבקשה הקודמת. אני זוכר את החשבונות טוב יותר מכם.

זה היה בהצעה שח"כ גפני התנגד לה.

מילא ששר האוצר התרגז בנושא הישיבות, וגם המנכ"ל מר מראני ואחרים, אבל למה חברי הכנסת מתרגזים? אני מסכים לשאלתו של ח"כ פריצקי, היה צריך להעביר את הכסף לפני חודש.

אחת משתיים: אם הכסף לא מגיע לישיבות – הוא לא מגיע גם היום. אין מקום להיכנע לסחטנות. אבל אם הוא מגיע להן – למה היינו צריכים לעבור את כל התהליך הזה?

אני מבקש להצטרף לדברים של ח"כ פריצקי, לשם שינוי. תקציב הישיבות הוא לפי תלמיד. כבר ארבע שנים התקציב לא גדל ונשאר כמות שהוא, על אף החלטת ועדת בלומברג-גביש. המשמעות היא שמשרד האוצר ידע מתחילת שנה מה ההיקף הכספי הנדרש, ואינני מדבר על גידול תלמידים באמצע השנה. המשרד ידע שחסר כסף ושר האוצר החליט לתת את הכסף בסוף השנה – כמו שמשלמים כסף לכל עובדי המדינה, למורים ועוד.

אם שר האוצר היה שומע את מה שח"כ פריצקי אומר ומעביר את ההעברה בזמן – הוא היה חוסך ביזיון ממדינת ישראל. יש במדינה די צרות ובעיות. כולם היו שותקים ואיש לא היה אומר מילה, הוועדה לא הייתה עוסקת בכל מיני מניפולציות, הישיבות היו רעבות ללחם וכל המצב היה נמנע. מדוע שאנחנו נתבזה ומשרד האוצר יתבזה? מדוע המתח הזה? אין לנו די מתח במדינה? מדוע היה צריך לתקוף את היו"ר ואת כולנו?

גם היום ניסו לדחות את ההעברה ליום שלישי הקרוב. מדוע? לאיזה צורך? אין הם מכירים בצערם של תלמידי חכמים, כדברי הגמרא. הם לא יודעים איך הם חיים, ממה הם ניזונים. הם בני ערובה על כל העברה שיש בוועדה.

אינני מבין: לא דיברתי עם שר האוצר כבר שבועיים, אבל אני קורא בעיתון ומבין שהוא מתנגד לביטול חוק הנגב. אני מבין זאת, אצלו זה פריימריז, פוליטיקה. אבל כאן מדובר בפת לחם.

וזהו תקצוב שוטף, לא חקיקה פרטית.

ופתאום על חוק משפחות ברוכות ילדים עומד תקציב המדינה.

לטענתי חסר בבקשה כסף.

לא, זהו כל הסכום.

מה מבין הציבור מהמהלך הזה? אדם נורמלי מבין שהכסף לא הגיע, ואז יו"ר ועדת הכספים סחט ולחץ – והגיע כסף שלא הגיע. הממשלה נכנעה למעשה בריונות. מה הולך פה?

אסביר את הדברים, בלי התנגחויות: כשהתחלתי את המאבק, לפני כחודשיים וחצי, שאלתי באוצר את הפקידים על הכסף, והם לא אמרו שלישיבות לא מגיע הכסף – אלא אמרו שאין כסף. אם היו אומרים כך, המאבק היה אחר.

אבל אם מגיע לישיבות כסף, ואין כסף, מדוע מגיע כסף למרכז המדידה, למשל? על זה המאבק. ואינני טוען שלא צריך מדידה. אבל לנו נאמר שאין כסף. כשהצבענו בעד תקציב המדינה במרץ אמרנו לשר האוצר שחסר תקציב לישיבות בגין חודשיים ויותר. אמרנו זאת, גם יהדות התורה, גם מפד"ל וגם ש"ס. שר האוצר הנוכחי - ואגב גם שר האוצר הקודם - אמר שהוא יודע שחסר כסף, ושבבוא הזמן הכסף יועבר.

בשנת 2000 גם היה חסר, והעבירו כסף. אבל הפעם לא השכילו לעשות את הדברים נכון. כי לא ניהלו את הכסף בשקט רב.

לשאלת ח"כ חוגי, אני מבהיר שהכסף כולו נמצא.

היה מאבק מיותר. התקיפו אותי – למרות שזה עוזר לי, כי בפריימריז שלי עליתי. זאת האמת.

מי יכול עליך, ח"כ ליצמן?

מצפה לי שבוע קשה יותר ממה שהיה עד עתה, והוא כולל גם את התקציב וגם את חוק משפחות ברוכות ילדים. אני בטוח שלא כל מה שאני חושב לעשות, או שאעשה – לא החלטתי עדיין – ישמח את כולם.

היה מאבק מכוער מצד הגורמים נגדי. לא היה צריך להגיע לכל זה.

אני מבקש לומר משהו לנציג האוצר, ולבקש ממנו להעביר את הדברים לממונים עליו: שר האוצר ומנכ"ל משרד האוצר בסופו של דבר הודו שהכסף צריך להיות משולם. ואז הפכו את הקערה על פיה: לא עוד החרדים הסחטנים, אלא המדינה סחטנית כלפי החרדים.

לא המדינה, אלא משרד האוצר.

עד היום זאת הייתה דרך חד צדדית, וכעת היא פונה לצד השני. אני מבקש לשאול את האוצר מתי תהיה הפעם הבאה?

בבוקר היה דיון בין משרד האוצר לבינינו – והוא אומר דרשני. לא אתבטא בחריפות, משום שאנחנו עומדים לפני תקציב.

הסעיף הזה באמת מתוקצב בחסר גם הלאה, זה יקרה שוב בשנה הבאה.

זה לא יקרה השנה.

מה שקיים כאן הוא מנהל לא תקין לחלוטין. מה לגבי שקיפות ספר התקציב? מאחר שמדובר בחרדים אז כולם נמשכים לנושא כפרפרים לאור ורואים אותו. אבל זה קורה הרבה, ברמה של מנכ"ל משרד פלוני למנכ"ל משרד האוצר. גם שם יש התניות: אם סוללים כביש כזה, מקבלים משהו אחר וכו'. סחר מכר בהעברות הוא דבר חמור מאוד.

אם הסעיף מתוקצב בחסר אני מציע לאנשי משרד האוצר לומר כאן שלא מגיע כסף לישיבות. ננהל ויכוח, נקבל הכרעה והעניין ייגמר. אבל כאן מתקצבים בחסר ומבטיחים שהכסף יגיע אחר כך. את הכסף שהאדם הזה קיבל הוא מקבל חמש פעמים בעיתונות, כי מפשיטים אותו ערום ועריה.

אני מבקש למסור הודעה אישית: בכוונתי להימנע בהצבעה הזאת כאקט מחאה. אם הגיע כסף לישיבות, ושר האוצר הקודם אמר שאכן הגיע כסף, וגם הבנתי שהייתה התחייבות – היה צריך לשלם זאת. ואם לא היה כסף לכך צריך היה לבקש תשלומים או הסדר אחר.

אבל כאן שני הצדדים פעלו אחרת, גם שר האוצר של מדינת ישראל וגם ידידי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ליצמן. במשך חודש וחצי ח"כ ליצמן החזיק תקציבים גדולים כבני ערובה.

מה היית עושה במקומי, לו היית יו"ר ועדת כספים?

ביום שאהיה יו"ר ועדת כספים אשבור את שיטת ההתניות. היא אם כל חטאת, היא בושה למדינת חוק מתוקנת. לא ניהלתי עסקים כך מעולם, ולא אנהל כך עסקים. עדיף להתפטר מכל תפקיד ציבורי מליצור התניות. זאת סחיטה.

אני מוכרח לומר שהאחריות היא קודם כל על שר האוצר ולא על יו"ר הוועדה. אמרתי לאורך כל הדרך שהחרדים היו צריכים להצביע נגד הממשלה, לפרוש מהקואליציה או לאיים בפרישה ולעשות את כל מה שצריך. אבל אי אפשר להחזיק את אזרחי מדינת ישראל כבני ערובה.

כמחאה על כך אמנע בהצבעה.

אני מציע הצעה לסדר: אני מציע שהיו"ר ידחה את ההצעה למחר, ושמחר יופיע כאן המנכ"ל. אני אצביע בעד ההצעה הזאת – אבל לא ייתכן שהאוצר ימצא פתאום כסף.

הדיון הבא בוועדת הכספים הוא ביום שני הבא, אלא אם יהיו עוד העברות.

אני מעלה את בקשה מספר 490 להצבעה: הבקשה אושרה.

האם יש העברות למשרד התרבות?

לא, ביקשתי לעכב זאת. יש בעיה. אני רוצה לראות אם אפשר לפתור דברים.

יש מוסדות תרבות בירושלים שלא קיבלו כסף. מנכ"ל משרד התרבות הבטיח בוועדה שעד יום ראשון הוא יעביר את הכסף, שאם לא כן הוא מתפטר. שאלתי באיזה יום ראשון מדובר, כי אני מכיר את המנכ"ל, והוא נקב בתאריך. כסף לא ראינו, כמובן.

אני מבין שיש מלחמת עולם בין המנכ"ל לבין עיריית ירושלים. אני מנסה לתווך.

אין מה לתווך. שר התרבות החליט למשוך כסף מתקנה תקציבית לירושלים, להכניס אותה לגירעון, ולממן את כל מוסדות התרבות. הוא היה בטוח שבסוף השנה יראו גירעון גדול אבל כולם יזדעקו בשם ירושלים והכסף יינתן. סוף השנה הגיע, כולם הזדעקו בשם ירושלים, אבל האוצר, בצדק, החליט שלא לתת את הכסף, כי משרד המדע היה צריך לחלק אותו בין כולם. מוסדות התרבות בירושלים בפשיטת רגל. זה חוסר אחריות של שר. לא עובדים כך.

מה לעניין הרוויזיות וההתייעצויות שעלו קודם?

הן מבוטלות, הכול מבוטל.

וכל ההתייעצויות מבוטלות.

אנחנו עוברים לדון בבקשה מספר 310, של משדר הפנים.

זוהי העברה של תקציבים בין סעיפים של שיא כוח אדם וחודשי עבודה – עובדי המדינה הקבועים, ותוספת של 6 מיליון ש"ח לרזרווה להתייקרויות בגין שכר לכל עובדי המשרד.

הסעיף "שירותים מרכזיים באגף" מתייחס למנהל התכנון.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 310: הבקשה אושרה.

נעבור לדון בבקשה מספר 341. זוהי הרשאה להתחייב בסכום של 2.5 מיליון ש"ח לרשם העמותות, בגין התקשרות עם זוכה במכרז המחשוב.

רשם העמותות גובה אגרות מכל אחת מהעמותות. השנה נעשה מכרז לניהול הגבייה. ההתקשרות עם הספק היא לכמה שנים.

האם זהו מחשוב לצורך גבייה או שזהו מחשוב המערכת סוף סוף?

מחשוב וגבייה. הכוונה למחשוב וניהול המערכת לאורך כמה שנים, שלוש השנים הבאות.

רשם העמותות נתן מפרט למחשוב. האם זאת הבקשה?

לא, זאת בקשה בתחום הגבייה. יש מערכת נוספת לניהול העמותות, והיא עדיין בטיפול.

כלומר קודם כל רוצים את הכסף. אני רוצה שהמערכת תהיה נורמלית. העמותות מגלגלות 6 מיליארד ש"ח. צריך לקבל את הנתונים עליהן בלחיצת כפתור, כמו אצל רשם החברות. כעת דורשים שקודם כל ניתן את הכסף.

יש שתי מערכות, הן ייקשרו בסופו של דבר. האחת היא ניהול כל העמותות, כמו אצל רשם החברות, האחרת היא המערכת הזאת.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 341: הבקשה אושרה.

אני מבקש רוויזיה אמתית, לא פוליטית.

לא עכשיו, אינני מאשר רוויזיות בכלל. המשמעות של רוויזיה אמתית היא שהכסף לא יצא השנה. אינני מעוניין בכך.

אני רוצה שהכסף יצא, אבל למערכת מחשוב הניהול.

זה יצא בשנה הבאה. ראשית, המערכת עובדת. יש לרשם מערכת ממוחשבת, גם אם לא ברמה הרצויה.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 341 להצבעה: הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לדון בבקשה מספר 347.

זוהי פנייה של מנהל התכנון במשרד הפנים שעיקרה שינויים פנימיים בתקציב מנהל התכנון, לצורך הכנת תמ"מ 6 חיפה, תכנית מתאר מקומית בקריית שמונה, ותכנית אב לאזור נתניה. בפנייה יש חלוקה למנות מימון בין הרשות המקומית הרלוונטית, מנהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון ומשרד האוצר – שמתקצב את מנהל התכנון.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 347: הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לדון בבקשה מספר 484. אגב, אני מזכיר שאת רשימת המשכנתאות והסעיפים של משרד השיכון ביקשנו לקבל למחר.

מה המשמעות של סעיף "קריית חינוך"? מי יכול להיות קריית חינוך?

אפשר לעבור לש"ס.

דווקא לש"ס אין קריות חינוך, זה של אגודת ישראל והמפד"ל.

זה איננו נושא שאני מטפל בו, אך מדובר כאן בהגדלה של הרשאה להתחייב בנושא פיתוח תשתיות לרשויות מקומיות.

אני מבקש לקבל פירוט, שיסבירו לי באיזה קריות חינוך מדובר.

אני מבקש שתועבר עד מחר רשימה לכנסת.

מהי קריית חינוך?

תקרא את דו"ח מבקר המדינה ותדע, ח"כ וילן.

מדובר בתקצוב נגד עודפים שהועברו. למיטב ידיעתנו זה בסדר.

ייתכן מאוד, אבל אני מבקש שיסבירו לי את המושג. זה שייך לחרדים?

לא.

זה לא מצב ש"יכול להיות שהכול בסדר", אלא הכול בסדר. אנחנו נצביע.

קריות חינוך זה גם קיבוצים. הם לא נקראים כך, אבל הם מקבלים את אותו כסף. אחד מקבל זאת בשם "קריות" ואחר מקבל זאת בשם "קיבוץ". זה לא משנה.

הילד שלי לא מקבל כלום.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 484: הבקשה אושרה.

הצבעתי נגד. אני מבקש לקבל רשימה של קריות.

אבקש ממשרד הפנים שימציא זאת לכל החברים, גם לי.

ואנחנו מבקשים לקבל גם את הקריטריונים.

נכון, יצאו קריטריונים חדשים, של עו"ד דה-הרטוך.

אנחנו עוברים לדון בבקשה מספר 380.

אלה שינויים פנימיים בתקציב המשרד לאיכות הסביבה שעיקרם תגבור סעיפי החינוך וההסברה, ותשלום בעבור אמנות בין לאומיות שישראל חתומה עליהן בנושא איכות הסביבה. יש לנו חוב של חצי מיליון ש"ח שם.

מה לגבי כסף לארגונים?

זה הכסף בסעיף של אגף החינוך וההסברה.

אני רואה שמורידים כאן 2.5 מיליון ש"ח בסעיף המלחמה במזיקים. מדוע?

אנחנו מקבלים ממשרד האוצר 12 מיליון ש"ח לעניין זה. ההסכמה היא שהיתרות שיישארו יפוזרו בתקציב שלנו, בתיאום עם משרד האוצר, ולא יוחזרו לאוצר.

מה המשמעות של סעיף "מענקים לרשויות"? מה הקריטריונים לכך?

זו איננה תמיכה ברשות סתם כך, אלא קנייה של שירותי ניטור, למשל.

אני מבקש לקבל תשובה לנושא המלחמה במזיקים. הרי מדובר בחיי אדם.

אני מבהיר הוצאו 10 מיליון ש"ח בסעיף זה, מתוך 12 מיליון.

אבל המשרד קיבל 17 מיליון ש"ח מהאוצר לנושא זה.

הסיכום הוא שחלק מועבר למשרד החקלאות. לא הכול נשאר במשרד לאיכות הסביבה. במשרד נשארו 12 מיליון. מהם הוצאו 10 מיליון, קצת יותר. ואת היתרה מעבירים לסעיפים אחרים במשרד. יש חוב לאמנות בין לאומיות ומאיימים להוציא את ישראל מהאמנות.

אני עובד המשרד לאיכות הסביבה, ואני מבהיר לח"כ גפני שהמשרד מסכים לכך.

זה לא בסדר. בשנה שעברה מתו אנשים מקדחת הנילוס. השר ניהל מלחמת עולם בנושא זה, וגם אנחנו בוועדת הפנים.

נכון. התקבלו 12 מיליון ש"ח מהאוצר. החלק האחר עבר למשרד החקלאות. מתוך 12 מיליון ש"ח הוצאנו 10.5 מיליון ש"ח.

בשנה שעברה מתו 35 איש. השנה מת אדם אחד. וחלו גם מאות אנשים בשנה שעברה, מלבד אלה שמתו. השנה ההיקף ירד באופן דרסטי בגלל המאבק הזה להשיג כסף לנושא. מדוע לא ניצלו את כל הכסף?

לא היה צורך בכך.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 380: הבקשה אושרה.

יידונו כעת הבקשות מספר 351 ו355-, של המשרד לאיכות הסביבה.

מדובר בהעברה של 11 מיליון ש"ח מהרזרווה הכללית לסעיפי פיתוח שונים במשרד, בהרשאה להתחייב. הכסף עובר למשרד, בתיאום עם משרד האוצר, ולפי סיכומי התקציב בשנת 2000. הוא נועד למטרות חשובות מאוד לפי סדר העדיפויות של המשרד: שינוע פסולת מוצקה – אנחנו עוזרים בכך גם לרשויות, חינוך והסברה – 900,000 ש"ח, וכסף לאגף התכנון. יועברו גם 300,000 ש"ח לצער בעלי חיים. כמו כן יש כאן העברה של מיליון ש"ח לטיפול בחומרים מסוכנים.

אני מעלה להצבעה את הבקשות מספר 351 ו355-: הבקשות אושרו.

תידון כעת בקשה מספר 359.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב המשרד לאיכות הסביבה והפשרת רזרווה להתייקרויות בשכר.

אני להצבעה מעלה את בקשה מספר 359: הבקשה אושרה.

נדון כעת בבקשה מספר 431.

הבקשה עוסקת בשינויים פנימיים בתקציב המשרד לאיכות הסביבה שעיקרו תגבור תקציב לפרויקטים סביבתיים וסיוע למחזור במפעלים.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 431: הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לדון בבקשה מספר 360.

מדובר בהגדלה של ההרשאה להתחייב בתקציב הפיתוח של משרד הבריאות: פרויקט מחשוב בתי חולים ממשלתיים לפי סיכום בין משרד האוצר למשרד הבריאות.

אבל אמרו שמבטלים את הפרויקט.

לפני כחודש וחצי נחתם סיכום בנושא, והפרויקט ממשיך.

כמה הוא יעלה בסוף? עד עתה הוא עלה 150 מיליון.

אוכל להעביר את הנתונים הללו.

אני מבקש לעצור את העברה הזאת עד שאברר יותר פרטים. לפי מה שאני יודע הפרויקט נעצר. אני מבקש לדבר עם שר הבריאות.

אני מציע לח"כ חוגי לדבר עם שר הבריאות, אבל בינתיים נאשר את הבקשה.

הפרויקט לא נעצר, הוא ממשיך. נכון שהוא נעצר בשלב מסוים.

האם השר מתנגד לכך?

אני חושב שכן.

הוא חתם על זה, זה לא ייתכן. אני מציע שח"כ חוגי יצא החוצה וידבר עם השר. בינתיים נמשיך בדיון על בקשה אחרת.

אני מציע שנצביע על הבקשה, ח"כ חוגי יבקש רוויזיה, ואם השר איננו מתנגד – ח"כ חוגי יבטל את הרוויזיה.

אני מסכים, אבל קודם אני מבקש לקבל פרטים על ההסכם: כמה עולה כל הפרויקט?

הנתונים אינם ברשותי כעת, אעביר אותם מהמשרד.

אין לנו נתונים, איך אפשר להצביע. זה פרויקט של בזבוז כסף.

אנחנו נצביע כעת, וח"כ חוגי יגיש רוויזיה.

אני מעלה את בקשה מספר 360 להצבעה: הבקשה אושרה.

אני מבקש רוויזיה.

תתקיים רוויזיה.

הבקשה הבאה היא בקשה מספר 388.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות, תקצוב לצורך ביטוח לילדי עובדים זרים.

למה ירדו ביליון ש"ח מקופת חולים כללית?

מדובר בהסדר נושים שלאחר ביצועו השנה נשאר מקור תקציבי.

עובדים זרים מקבלים ביטוח דרך הקופות, לא? מדוע המשרד מממן זאת? זה עובר דרך הקופות: הקופה מקבלת תשלום לפי כל עובד זר. מדוע המשרד משתתף בכך?

הסכם בנושא ביטוח ילדי עובדים זרים כולל העברה של תקציב ממשרד הבריאות לצורך יישומו.

אבל הכסף איננו יכול להגיע ישירות לקופות החולים. הכסף מגיע דרך תקציב המשרד. נכון שהקופות מקבלות לפי עובד זר, אבל כל הכסף מגיע דרך תקציב משרד הבריאות. כל ההעברה היא בעבור ביטוח ילדי עובדים זרים. יש סיכום בעניין זה.

משרד הבריאות מעביר את הכסף לקופות החולים? מדוע?

לביטוח ילדי עובדים זרים. מורידים כסף מתכנית ההבראה של קופת חולים ומעבירים זאת לתמיכה לביטוח ילדי עובדים זרים.

זה כל הסכום הנדרש? יש המון עובדים זרים, מדובר בהרבה יותר כסף.

זה מה שחסר.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 388: הבקשה אושרה.

כעת תידון בקשה מספר 428.

גם בקשה זו מכילה שינויים פנימיים לבקשת משרד הבריאות ותקצוב עודפי ההכנסות. היא כוללת הפשרת רזרווה להתייקרויות בגין קניית שירותי אשפוז פסיכיאטריים.

אני מעלה את בקשה מספר 428 להצבעה: הבקשה אושרה.

נעבור לדון בבקשה מספר 442.

כאן מתבקשת הפשרת רזרווה לקניית שירותי אשפוז לבריאות הנפש והשתתפות הביטוח הלאומי בתקציב מחלות קשות. אני מבהירה שהביטוח הלאומי משתתף במימון טיפול במחלות קשות, הכסף עובר לתקציב משרד הבריאות ומחולק לקופות החולים, כמו קודם.

האם מותר לנו להצביע על כך, הרי אנחנו נגועים בדבר?

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 442: הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לדון בבקשה מספר 443.

שוב מדובר בשינויים פנימיים לבקשת משרד הבריאות, שהמתינו זמן רב.

החומר הגיע באמצע דצמבר, זה לא כל כך מזמן.

אני מרגישה צורך להסביר מדוע יש כאן כל כך הרבה שינויים פנימיים.

איננו מבקשים הסבר. כשיש הרבה פניות והן אינן נדונות בכל יום – שר האוצר אשם בכך.

כל הבקשה קשורה לשכר? למה הכוונה בסעיף "טיפול רפואי באח"מים"?

הכוונה לשופטים אך גם לחברי כנסת.

חברי כנסת לשעבר.

מי שכיהנו בכנסת לפני ביטול ההטבה הזאת ממשיכים לקבל טיפול רפואי על חשבון המדינה. גם במקרה של השופטים מדובר בכאלה שכיהנו כשהחוק היה בתוקף.

חברי הכנסת לשעבר משלמים מס בריאות? אם כן, במה כרוכה ההטבה?

לדעתי הם משלמים מס בריאות, כל אחד משלם מס בריאות.

לדעתי הם לא משלמים מס בריאות.

אילו הייתי חבר כנסת באותה תקופה שניתן טיפול רפואי לחברי הכנסת, או שופט באותו זמן, האם הייתי היום פטור ממס בריאות? הרי אם הם משלמים מס בריאות היום – מה הטעם?

אבל יש שירותים שאינם מופיעים בסל הבריאות.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 443: הבקשה אושרה.

אני נמנעתי.

אנחנו עוברים לדון בבקשה מספר 457.

אלה שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות בתחומי הגריאטריה.

מאיפה הורידו? משכר?

זהו תקצוב לפי הכנסות. יש כמה מקורות שמשתתפים עמנו, כמו הביטוח הלאומי. הערכנו את העודפים ותקצבנו אותם. מדובר בקשישים שנמצאים בבתי אבות.

הרוב הוא שכר?

זוהי קניית שירותים.

אני מצטרפת כעת לדיון. אני מבינה שעלתה בוועדה שאלה לגבי חברי כנסת ושופטים לשעבר שנהנים משירותי בריאות. אני מבהירה שזה בוטל – לגבי השופטים הביטול הוא משנת 1995, ולגבי חברי הכנסת הביטול היה עוד קודם. הביטוח ניתן רק לחכ"לים שפרשו החל בתאריך מסוים.

מאז שאני בכנסת אין ביטוח רפואי. אבל אילו הייתי באותה תקופה, והיו מממנים לי את השירות הרפואי, האם הייתי משלם מס בריאות?

לדעתי כל אחד משלם מס בריאות. החלטות ועדת הכנסת וועדת הכספים לעניין נושא משרה קובעות שעד תאריך מסוים מי שהיה חבר כנסת או שופט זכאי להמשיך בהטבה.

אינני יודעת אם הקבוצה הזאת משלמת מס בריאות. אני צריכה לבדוק זאת.

שירותי סיעוד, למשל, הם מקבלים בחינם, למרות שהם אינם בסל.

אני חוזר לבקשה מספר 457: האם התוספת היא למוסדות הפרטיים או גם למוסדות הציבוריים?

לשני סוגי המוסדות. משרד הבריאות קונה שירותים גריאטריים. גם למשרד הבריאות עצמו יש מוסדות כאלה.

התוספות הן בעבור שכר?

רוב הפנייה היא הפשרת עודפי הכנסות – זה נועד גם לתגבור שכר.

כמה מתוך הפנייה הם קודים חדשים?

היום המשרד קונה קרוב ל11,000- קודים. כאן אנחנו מפשירים רק עודפי הכנסות. איננו קונים דברים חדשים.

האם היה עדכון בקודים? מדוע מוסיפים כסף?

לא מעלים את מחיר הקוד, אלא מפשירים הכנסות.

לא מוסיפים קודים, מחיר הקוד לא עלה – אם כן, מדוע צריך תוספת כספית?

הייתה התייקרות של קניית שירותי האשפוז במוסדות הגריאטריים.

כלומר, עדכון משכורות. מחיר הקוד עלה, בכמה? כמה היה הקוד ליום וכמה הוא עכשיו?

המחיר עלה ב5%-. נכון שהמדד לא עלה בשיעור כזה, אך השכר עלה. היה עדכון שכר מינימום והיה הסכם מינואר 2001. היו כמה הסכמים.

אני מבהירה שלא מדובר ברפורמה של השר בניזרי אלא בעליית מחירים שוטפת באותם קודים.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 457: הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לדון בבקשה מספר 458.

אלו שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות בנושא בריאות הנפש. מדובר בתקצוב התייקרות קניית שירותי האשפוז לבריאות הנפש. הסכום על סך 38 מיליון ש"ח נלקח מסעיף הפיתוח. זוהי קנייה שכבר אושרה בדיון הקודם.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 458: הבקשה אושרה.

כעת יידונו בקשות 463-462.

מדובר בשינויים פנימיים בסעיף הפיתוח, כולל העברה של 75,000 ש"ח מהתקציב השוטף לסעיף הפיתוח לצורך הצטיידות בבתי חולים. השינויים הפנימיים מכילים בין השאר העברה משירותי אשפוז לקניית שירותי אשפוז בקהילה.

כמה מתוך זה מוקצה לפיתוח בתי חולים ממשלתיים? באיזה מקומות הפיתוח מתבצע? אני מבקש להבין את הדברים.

אני יוצא מתוך הנחה שאחרי כל ההסברים נבין בדיוק כמו שהבנו לפני כן, ולכן אני אפילו אינני שואל. לפחות אני לא נותן הרגשה שעובדים עליי, בניגוד לח"כ חוגי.

זוהי תוספת של מיליון ש"ח לתשתיות בעיקר, לכל בתי החולים.

מה אפשר לעשות במיליון ש"ח?

כל סכום שהוקצה לתשתיות לבתי החולים איננו גדול, ואפשר לשאול מה אפשר לעשות עם כל הסכום. כנראה שלא הרבה.

תנו לי מיליון ש"ח אני אראה לכם מה שאפשר לעשות.

אני מעלה להצבעה את בקשות מספר 463-462: הבקשות אושרו.

נעבור לדון בבקשה מספר 308.

הפנייה הזאת עוסקת בשינויים פנימיים של מרכז השקעות לפי ביצוע. הסכום קצת גבוה.

ראיתי בעיתונים שבחברת וישיי פיטרו עובדים. מ3,000- עובדים נשארו 700 עובדים. אם כן, איך ייתכן שלפני חודש ימים העבירו להם יותר מ150- מיליון ש"ח? זה שליש מהסכום הדרוש לקצבאות ילדים. זרקו את הכסף לזבל.

נדמה לי שמדובר שם בהיקף השקעה, ולא בהיקף מענק.

אבל פיטרו עובדים, לשם מה צריך השקעה? מפעל שעומד לפני קיצוצים ועומד לפטר 2,300 מעובדיו צריך לקבל תוספת של 150 מיליון ש"ח? מדוע?

שאלה טובה. צריך לשאול את לשכת התעשייה והמסחר. אבל לא בכך מדובר כאן.

אני מעכב את הבקשה הזאת. נמתין עד שנקבל הסברים.

אינני יודע להסביר את מה שהיה שם. אילו ידעתי, הייתי משיב בשמחה.

מישהו צריך לתת הסבר על וישיי, ואחר כך נתקדם.

אפשר לקיים בוועדה דיון על וישיי, אבל זה איננו קשור להעברות כאן. המפעל עבר לדימונה. המשבר בהיי-טק בענף האלקטרוניקה הוא חמור על פי כל קנה מידה. אפשר לדון בכך, אבל זה לא רלוונטי.

איך ייתכן שלפני כחודש המפעל קיבל 150 מיליון ש"ח ומייד אחר כך פיטר את העובדים? אני התרעתי על כך. אמרתי שכך יהיה. דובר אז על מפעל נוסף. וצדקתי. איך משקיעים סכום כזה כשיודעים שמספר העובדים יורד ל700-, במקום 3,000?

ההטבה בבקשה בוודאות לא תגיע למפעל הזה, כי הבקשה עוסקת בהעברת 100 מענקים לפי חוק להטבות מס. הטבות מס ניתנות רק במרכז הארץ, בדרך כלל. כלומר, זוהי מגמה הפוכה בדיוק מהמקרה הספציפי שדובר עליו.

אני מציע לאשר את הבקשה. אחר כך נקיים דיון על וישיי. אין צורך לקשר בין הדברים.

אני מחליט לעכב את הבקשה.

נדון כעת בבקשה מספר 323.

אלה שינויים פנימיים בתקציב השוטף של המשרד, גם בשעות נוספות.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 323: הבקשה אושרה.

הבקשה הבאה שתידון היא בקשה מספר 348.

יש החלטת ממשלה להעביר 12 מיליון ש"ח לרשות לעסקים קטנים. 10 מיליון מתוכם כבר הועברו. אנחנו מבקשים להעביר עוד.

מדובר במענק הון. יש כאן העברה פנימית.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 348: הבקשה אושרה.

נדון כעת בבקשה מספר 361.

הבקשה עוסקת בסיוע לשלושת המפעלים במצוקה.

מה לגבי ההיטל?

אינני בטוח שזה קשור להיטל.

אבל מדוע לתת גם סיוע?

אני דוחה את הבקשה הזאת למחר, גם משום שדחיתי פנייה נוספת. אני מבקש לקבל החלטה מהמנכ"ל בנושא לבידים.

הבקשה הבאה היא בקשה מספר 430.

זוהי העברה פנימית מקרן השיווק לחונכות למפעלים קטנים. הבעיה היא שיש צורך בהרשאה, אחרת אי אפשר להפעיל את הכסף שכבר עבר.

אני מעלה להצבעה את בקשה מספר 430: הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לדון בבקשות 433-432.

אלה שינויים פנימיים בין סעיפים - מהתמיכות לפיתוח - וזאת לאור הביצוע.

אני מעלה להצבעה את בקשות מספר 433-432: הבקשות אושרו.

אנחנו דנים בבקשה מספר 83-018.

זוהי בקשה בנושא "עוף-קור". זהו תיקון של פנייה קודמת שכבר עברה. מוסיפים הרשאה לתיקון.

אני מעלה את בקשה מספר 83-018 להצבעה: הבקשה אושרה.

בזאת נסתיים הדיון בבקשות להיום.

יש שתי עמותות שעניינן נדון בוועדת המשנה של ח"כ פריצקי וקיבלו אישור. העמותות הן:
עמותה מס' 58-000364-8 – חובבי חתולים;
עמותה מס' 58-034131-1 - אורות בית שמש.

לשתי העמותות לא היה אישור על ניהול תקין, הן קיבלו אותו, ולכן ח"כ פריצקי הסכים לאשר אותן. ההצעה היא שהוועדה תאשר לכלול אותן ברשימת המוסדות שמומלץ לתת להם אישור על מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אני מקיים הצבעה על ההצעה הזאת: ההצעה אושרה.

אני מבקש לדון בבקשה נוספת, בקשה מספר 437 של הביטוח הלאומי.

זה קשור לחוק משפחות ברוכות ילדים? אם לא, חבל על הזמן.

לא, זה הסדר חובות, גם למשפחות ברוכות ילדים.

יש לי 19 פניות, המתנתי לתורי, אך כעת הישיבה הסתיימה.

אני מתנצל, אבל חלק מהבעיות נבעו מהעובדה שעיכבו את הדיון בשעה. השר אשם, לא הרפרנט. מחר בבוקר הפניות האלה יהיו ראשונות.

נדון כעת בפנייה אחת נוספת, בקשות מספר 437-436 של הביטוח הלאומי.

מדובר בהחזר חובות בסך 150 מיליון ש"ח לביטוח הלאומי. זה עובר דרך הרזרווה.

איך אפשר להחזיר חובות כשעוד לא נתנו את מה שחייבים לתת לחרדים?

אני מעלה את בקשות 437-436 להצבעה: הבקשות אושרו.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.