פרוטוקולים/כספים/4112



30
ועדת הכספים
25.11.2001

פרוטוקולים/כספים/4112
ירושלים, א' בטבת, תשס"ב
16 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 322
מישיבת ועדת הכספים
מיום ראשון י' בכסלו התשס"ב (25 בנובמבר 2001), שעה: 10:00

א. שינויים בתקציב לשנת 2001.
2. הצעת חוק רשות הנמלים והרכבות (תיקון מס' 11), התשס"א-2001.
3. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 48)
(הוראות מיוחדות לגבי רכישות בשנים 2000 עד 2002), התשס"ב-2001.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
מ. גפני, ע. חוגי, ר. מלול

משה שגיא - משרד החינוך
א. שביט, א. רגב - אגף תקציבים, משרד האוצר
מיכל עקביא - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
אבשלום פלבר - רשות הנמלים
אברהם ירושלמי - אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה
יהודה שטרן - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
אהרון אליהו - סגן נציב מס הכנסה, משרד האוצר
טלי דולן - משרד האוצר
מיכל דויטש - משרד האוצר
יעל ייטב - משרד האוצר
משה נחום - התאחדות התעשיינים
שלומי בן עזרי - התאחדות הקבלנים

אנה שניידר
שגית אפיק - עוזרת היועצת המשפטית לוועדה.

סמדר אלחנני

איוור קרשנר, טמיר כהן

אושרה עצידה










1. שינויים בתקציב לשנת 2001

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הפנייה הראשונה היא פנייה מס' 311 – משרד החינוך. משה, בבקשה.

הפנייה הזו בעיקרה היא שינויים בסעיפי שכר והעברה בין תקנות של שכר שיש בהן יתרות לתקנות שיש בהן גירעונות וסגירת התחייבויות כגירעונות של המשרד במספר נושאים ספורים כמו כלא עכו. יש החלטת ממשלה להשתתפות בכלא עכו של שלושה משרדים והמשרד נותן פה את חלקו, כמיליון.

מי בעד פנייה מס' 311? אושר פה אחד. תודה רבה.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 313.

הפנייה הזו נועדה להשלים את הגירעון בשכר במשרד השיכון. חתמו על הסכמים וכתוצאה מכך יש גירעון בתקציב השכר של המשרד. זו הפנייה שמשלימה אותו.

מי בעד פנייה מס' 313? אושר. תודה רבה.

אנחנו עוברים לפנייה מס' 332 – מעונות יום.

פה היה סיכום בין משרד העבודה והרווחה והחטיבה להתיישבות במשרד השיכון לפעול להעביר אליהם מעונות יום ממבנים קלים למבנים קשיחים ביש"ע, ובהתאם לכך יש התייצבות של משרד העבודה והרווחה בשניים וחצי מיליון שקל, וכנגד זה גם את ההרשאה להתחייב, וחטיבה להתיישבות בשניים וחצי מיליון וכנגד זה הרשאה להתחייב. בסך הכל, חמישה מיליון שקל לצורך הנושא הזה.

מי בעד פנייה מס' 332? אושר פה אחד. תודה רבה.

פנייה מס' 336-335.

משרד השיכון העביר מיליון שמונה מאות שקל בהרשאה להתחייב ובמזומן לתקציב הפיתוח של משרד הפנים לשם בניית בתי כנסת בנהריה.

מי בעד פנייה מס' 336-335? אושר. תודה רבה, אדוני .



ב. הצעת חוק רשות הנמלים והרכבות (תיקון מס' 11), התשס"א-2001.

אנחנו עוברים לדון בסעיף השני בסדר היום והוא הצעת חוק רשת הנמלים והרכבות (תיקון מס' 11), התשס"א-2001. אבשלום, בבקשה.

הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית ואני מודה שאנחנו הסכמנו בסופו של דבר לנוסח שמופיע כאן לפני הוועדה, למעט תיקון תאריכים שצריך לעשות.

מה המשמעות של הצעת החוק מעבר להעברה של 350 מיליון שקל?

הכסף שנמצא ברשות הנמלים נחוץ לצורכי הפיתוח שלה. למעשה הרשות מופסדת בהשקעות שמאושרות על ידי הממשלה שכבר נמצאות בשלבי ביצוע של בסך הכל קצת למעלה מארבעה מיליארד שקל, וחלק נכבד מתוכם אנחנו נצטרך לגייס במימון חיצוני, באשראי, בהלוואות, באגרות חוב. אנחנו לא יודעים באיזה מסלול זה יהיה. משמעות העברת הסכומים כרגע היא הגדלת גובה הגיוס שנצטרך לגייס והעברתו לממשלה. מהטעם הזה ומטעמים עקרוניים נוספים אחרים התנגדנו במקור להצעת הממשלה. לאחר הדיונים שהיו עם משרדי האוצר והתחבורה בעניין הגענו להבנה לפיה הסכום הזה חוזר לרשות. משמע, אנחנו בסך הכל צריכים לתת מימון ביניים.

האם יש לך ערבות או משהו?

המחוקק בכבודו ובעצמו, סעיף 1(1).

אני שאלתי אותך אם יש לך ערבות ואתה אומר לי חוק. זה פשוט לא לעניין. גם היועצת המשפטית צוחקת.

אין ערבות, אבל יש לנו אמון בסבירות השלטון. בצד הצעת החוק יש גם סיכום חתום.

האם אפשר לקחת עוד הלוואה השנה? יש הרבה כסף. הממשלה מצד אחד רוצה לעשות פיתוח השנה גם ברכבת, היא מגדילה את התשתיות בהרבה כסף. מצד שני, אין לה כסף והיא מבקשת לקבל הלוואה לתקופת זמן. אם היא יכולה לתת הלוואות, אז אני רוצה הלוואות לעוד כמה דברים.

כמה כסף יש לך עכשיו?

היתרות של רשות הנמלים ברגע זה הן בערך מיליארד שקל, לאחר ה-350 מיליון שקלים הללו ומה שאמור להתבצע בפיתוח עד סוף השנה יישארו כ-500 מיליון שקל בסוף השנה.

עוד מעט יכתבו בעיתון שאני שאלתי את השאלה הזו כדי לקבל תשובה שיש 500 מיליון שקל, שזה בדיוק הסכום עבור משפחות ברוכות הילדים. אני לא ידעתי את זה, אבל לא משנה. יש השנה 500 מיליון שקל. כמה כסף אתה צופה שיישאר בשנה הבאה?

בתזרים המזומנים של השנה הבאה מתוכננת הוצאה של מיליארד שקל שכולל גיוס של כמאה מיליון דולר במהלך השנה, גיוס חוב של כמאה מיליון דולר. אנחנו מתכוונים ללוות.

האם כאשר הממשלה לקחה בחשבון את התשתיות שלה, היא לקחה בחשבון את כל הרזרבות שלכם?

אם אתה מתכוון לשנה הבאה אז התשובה היא לא, כי כבר אין לו רזרבות שנה הבאה.

כשאני שאלתי מאיפה יש ערבות שלא ייקחו לו כסף אתם צחקתם עליי. אני מבטיח לכם שייקחו לכם כסף.

אני לא יודע מה יהיה שנה הבאה.

שנה הבאה ייקחו עוד חצי מזה.

ממה ייקחו לו עוד חצי? אין לו ביתרות כלום. בשנה הבאה ייגמרו לו יתרות המזומנים.

האם אתה מדבר על תזרים או על מלאי?

על תזרים.

מדובר על תזרים שמנקה את המלאי.

הוא ישתמש ב-500 מיליון שקל, אבל הוא לא ישתמש במיליארד שקל. בכמה כסף אתה תשתמש בשנה הבאה?

בשנה הבאה מתוכננת הוצאה של מיליארד שקל. בתחילת השנה היו לי מיליארד וחצי שקלים, סדר גודל ההוצאה שלנו השנה היה 700 מיליון שקל. יש לנו גם את התזרים השוטף. בסך הכל, ירידת המזומנים שלנו השנה להשקעות היא כ-480 מיליון שקל. זה ירידה במזומן שהביאה אותנו למיליארד וחצי בתחילת השנה, ביחד עם ה-350 מיליון שקל שלוקחת הממשלה, יהיה כחצי מיליארד שקל בסוף השנה במספרים עגולים.

תוכנית ההשקעות, ההוצאה הגדולה היא בנמל היובל, של שנה הבאה כוללת תזרים צפוי של כמיליארד שקל. כלומר, אנחנו נוציא כמיליארד שקל, מתוכם יהיו לנו בקופה בתחילת השנה כ-500 מיליון שקל ואת השאר נצטרך לגייס בהלוואות.

שמע לי, תנצל ותעביר את כל הכסף.

אנחנו בכל מקרה לא מתכוונים להגיע לאפס בקופה. אף תאגיד לא מתנהג כך. אין אפשרות לנהל את השוטף עם אפס בקופה. אנחנו נחזיר בהון חוזר של מחזור העסקים הרגיל שלנו בסדר גודל של בין מאה למאתיים מיליון שקל. בכל פעם שנגיע לרף הזה, נלווה.

למה אתה צריך את הרף הזה?

למה צריך הון חוזר? משום שלתשלומים השוטפים יש אירועים בלתי צפויים.

האם האוצר לא יכול לומר לך לתת לו לשנה את מאתיים מיליון השקל שיש לך?

אני חושב שהוא לא יכול לומר את זה גם למה שנעשה כאן.

האם החוק הזה מאפשר לאוצר לעשות את זה?

החוק הזה לכשעצמו לא יאפשר זאת. יצטרכו להעביר חקיקה נוספת אם זה יתאפשר. אם ירצו לעשות את זה שוב יצטרכו לעשות חקיקה נוספת בעניין הזה.

אני רוצה להדגיש שמשנת 2003 הכסף שהאוצר לוקח עכשיו חוזר לרשות. החל משנת 2003 אנחנו מורידים את שיעור התמלוגים עכשיו בחקיקה הזו.

אני הייתי נותן לכם חתימה שיאריכו את זה לעוד שלוש שנים.

גם חתימה שלי לא תעזור לעניין כאשר יש חוק שמחוקק על ידי הכנסת ומאושר על ידה.

אני אומר לפרוטוקול שאני מניח שאת ה-350 מיליון שקל יאריכו לעוד שנה או לשנתיים.

האם יש מישהו שהוא נגד הצעת החוק הזו?

אני נציג התאחדות התעשיינים ואני מייצג את המשתמשים במקרה הזה. כולנו חסרים כסף, אבל לא ייתכן מצב שבו אוכלוסייה מסוימת בציבור הישראלי תשלם נטל גדול כל כך גדול של עלות של שירות חיוני שפוגע בכושר התחרות של היצוא והיבוא של ישראל. לא יתכן מצב כזה שקופת רשות הנמלים הופכת להיות קופה קטנה של הממשלה וכל פעם שחסרים כמה מאות מיליוני שקלים היד ישר נשלחת לקופה.

מתי הייתה הפעם האחרונה שבה לקחו כסף?

במצטבר כבר לקחו ארבעה מיליארד שקל, ואני לא מדבר על התמלוגים.

אם יש לרשות כל כך הרבה כסף ולוקחים מהמצטבר ארבעה מיליארד שקל ו-350 מיליון שקל לפי החוק הזה, אז בשביל מה העברתם את זה לרשות ולא למשרד התחבורה?

כדי שאפשר יהיה לפתח את הנמלים.

האם משרד התחבורה לא יודע לפתח?

מסתבר שלא. זה היה ככה בעבר עשרות שנים. זה לא סוד שאני לא מרוצה מהמצב של הנמלים היום.

מה זאת אומרת "זה לא סוד"?

היה כאן דיון לא מזמן ובייגה אמר דברים לשר התחבורה בכל מה שקשור לתחרות בנמלים ומה שקורה בתוך הנמלים מבחינת שעות הפעילות.

האם אתה הולך לומר לי שמה ששר התחבורה אמר כאן זה נגד דעתך?

כן, זה נגד דעתי.

בייגה צודק.

לא עולה על דעתי שנציג האוצר שמייצג את תחום התחבורה ידבר נגד שר התחבורה. זו הפעם הראשונה שבה אני שומע שנציג האוצר שאמור לייצג את הממשלה מצדיק את בייגה שוחט שהוא נגד הממשלה והוא לא מצדיק את שר התחבורה. עופר חוגי יכול לומר מה שהוא רוצה כי הוא חבר כנסת, אבל אמיר, אתה נציג ממשלה ואתה אומר דברים נגד הממשלה. בייגה התקיף את שר התחבורה ואני מכבד את דעתו. לנציג האוצר אסור לומר מהי דעתו.

יש לו דעה מקצועית.

לנציג הממשלה מותר להגיד את דעתו המקצועית והוא אפילו חייב להגיד. הוא גם צריך לומר מהי עמדת הממשלה, אבל הוא יכול לומר מבחינה מקצועית כך וכך המצב, כי הוא איש מקצוע. הוא צריך להגיד את זה שזה אולי נגד עמדת הממשלה, אבל הוא חייב לתת את העמדה המקצועית שלו כי אחרת הוא לא נותן לוועדה את כל הנתונים.

היה צריך לקחת את הכסף שנכנס לרשות בשביל לבנות את נמל היובל. מה יקרה אם מחר ירצו להתחיל בבניית נמל היובל?

זה לא פוגע בבניית נמל היובל.

יכול להיות שהאוצר מעכב את הבנייה של נמל היובל בגלל שלוקחים את התמלוגים.

עופר, לא היה כתוב באף מקום באיזה יובל זה יהיה.

אין פה לעכב את תוכניות הפיתוח של הנמלים.

אני חוזר ואומר, כאשר לוקחים אוכלוסייה מסוימת שנופלת כצרכני שירותים של הנמלים ומטילים עליה כזה עומס וכזה מס. למעשה, זהו מס. לוקחים את הכסף שצוברת רשות הנמלים ולא משקיעים אותו בפיתוח.

הוא אומר שהממשלה צריכה כסף והיא לקחה אותו למטרות אחרות כמו משטרה וביטחון. הכסף הזה יוחזר בעוד שנה כאשר המצב שלנו יהיה יותר טוב. מה הפסול בזה? אני חייב לומר לך שאני אתמוך בהצעת החוק.

אבל לא ייתכן שעושקים אנשים. לא מחזירים אף פעם כסף. אדוני היושב ראש, אני אתן לך כמה דוגמאות. למשל, רשות הנמלים בהחלטת ממשלה רכשה את הרכבת עם כל הנכסים שלה והיא הבטיחה להחזיר את הכסף, כאשר שתי הרשויות פורקו לשתיים. מעולם הכסף לא הוחזר.

איזה שתי רשויות פורקו?

לוקחים כספים שמיועדים למתן שירותים בנמלים וממירים אותם לכלל האוכלוסייה. במקום לעשות את זה דרך מס כללי שפחות מעוות ופחות פוגע בכושר התחרות של היצואנים והיבואנים, אנחנו מטילים את זה רק עליהם. לא יחזירו את הכסף כמו שלא החזירו בעבר.

נניח ורוצים להאריך את זה מ-2003 ל-2004 האם זה צריך לעבור על פי חוק?

צריך מחדש לנסח את זה.

צריך להגיע לכאן עוד חוק.

אני רוצה להעיר הערה טכנית לגבי התאריכים. הוועדה צריכה לקבוע לאיזה תאריך.

שבועיים ממועד קבלתו של חוק זה בכנסת. זה מוסכם.

אנחנו בדרך כלל לא כותבים שבועיים ממועד קבלתו של חוק זה בכנסת. אני מעדיפה תאריך ברור.

אנחנו מבקשים שבכל מקרה זה יהיה השנה הזו.

אפשר או 31 בדצמבר או 15 בדצמבר. אפשר יהיה להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית השבוע, אם הוועדה תאשר אותו. יש עוד אחר כך עשרה ימים לפרסומו ברשומות.

אז הכי טוב ה-31 בדצמבר.

בעקבות התקנת החוק אני צריך לבוא בכל מקרה עם פנייה תקציבית לוועדת הכספים כדי לבצע את הפעולות.

זה לא שייך. צריך שיהיה תאריך ברור. אני מעדיפה שייקבע מועד עכשיו.

עד ה-30 בדצמבר.

בסדר.

למה עד ה-30 בדצמבר ולא עד ה-31 בדצמבר?

כי הפעילות הבנקאית ב-31 בדצמבר משובשת למדי.

אני רוצה להעיר כמה הערות עקרונית. זה לא פעם ראשונה שנושא לקיחת כספים מרשות הנמלים מגיע לפה. אני רוצה לחזק את דבריו של נציג התאחדות התעשיינים. יש פה שני דברים: ראשית, אגרת רציף היא רק על יבוא ולא על יצוא.

לא, יש גם יצוא וגם יבוא. אפס שתיים על אחד אחד.

יש הבדל גדול בין אגרת יבוא לאגרת יצוא, כאשר למנוף ולעגורן ולרציף זה לא משנה אם זה יבוא או יצוא.

אני מסכים, קיים סבסוד צולב בין היבוא והיצוא.

ההיגיון הכלכלי אומר שהאגרה צריכה להיות אחידה לפי הכמות או לפי הנפח, או לפי כל דבר אחר, וכל אלה שלמדו כלכלה יתמכו בזה. שנית, אם יש עודפים לרשות הנמלים מעבר לתקציב הפיתוח שלה, זה אומר שצריך להוריד את התעריפים. אני רוצה לחזק את דבריו של נציג התאחדות התעשיינים.

אם יש כל כך הרבה עודפים למה שלא יוזילו את השירות?

כולנו יודעים כי בכל השיקולים הכלכליים הטלת מיסוי על גורם יצור, הובלה והטענה היא עיוות. לכן אני הייתי אומרת שבמקום לקחת את הכסף מפה צריך להוריד להם שלא יהיה להם עודף. שוק ההון בארץ מחכה שיבוא משקיע כל כך טוב כמו רשות הנמלים שיגייס הון מקופות הפנסיה ויקים נמל. זה כלכלי.

בדברי ההסבר אתם כתבתם כנגד כנגד פעמיים. כנגד הסכום הזה אתם אומרים יפחיתו את האגרות וכנגד זה יפחיתו. כמה כנגד צריך? אני שואלת, מהי האגרה היום ומהי האגרה בין יבוא ויצוא, ולמה פעמיים מפצים על לקיחת הכסף הזה?

הרשות הסכימה לרוב הטענות של התאחדות התעשיינים בעניין הזה ולכן הגענו להסדר כולל. הארבעה מיליארד שקל שהתייחס אליהם משה נחום נלקחו על פני השנים מרשות הנמלים גם בסכומים חד פעמיים, אבל בתוך הסכום הזה נמצא גם מימון של רכבת ישראל על ידי רשות הנמלים בכל התקופה מאז שהיא אוחדה בתוך הרשות. לוקחים כסף מאגרות שמיועדות לפיתוח הנמלים או למימון פעילות הנמלים ואיתם מפתחים רכבות, מממנים את הגירעון השוטף של הרכבת, תחבורה ציבורית וסחר הימי אין קשר בין השניים, ואין סיבה שהאחד יממן את השני. אמר משה כי זה היה צריך להיות ממומן מההכנסות של הממשלה.

במסגרת ההסדר הזה שהגענו אליו ניסינו לפתור את מכלול הבעיות האלה אחת ולתמיד, ויש כאן חבילה של הסדרים שכוללת: א', מעבר אחריות של מימון הרכבת על ידי הממשלה במאה אחוזים, גם הגירעון השוטף, גם בתקציב הפיתוח, ישירות על ידי הממשלה. כנגד זה הפחיתה הרשות את ההפרש. היא קבעה מדרגות והמדרגה האחרונה מופיעה כאן. זה אלמנט אחד שנועד לנטרל את אותו סבסוד צולב בין הנמלים לבין רכבת ישראל וללכת לכיוון שעליו מצביעים המשתמשים ובצדק שאין סיבה שהסחר הימי יממן פעילויות של רכבת ישראל, ביטחון או חוק משפחות ברוכות ילדים. המסלול הספציפי שהוצע כאן, שאלה סמדר כנגד כנגד, אנחנו נבצע הפחתת תמלוגים. כלומר, תהיה הפחתת תמלוגים של הממשלה על מנת ליצור מקור מימון ברשות לאותו כסף. הרשות בצד זה מבצעת הפחתה של תעריפיה נוכח תמונה כוללת של סך כל התעריפים שלה.

האם הביטול לא מפריע להכנסות שלה?

הביטול פוגע בהכנסות של הרשות, אבל היא עדיין מאוזנת ולמעלה מזה. הרשות צריכה להגיע בצורה מאוד סבירה של 6% ברוטו, זה הנורמה שלה, ואנחנו מקווים להגיע לזה. אולי בשנות המיתון זה יהיה קצת פחות מזה. אבל בעיקרון ניתן לבצע את אותה הפחתת תעריפים באותו מכלול, בדיוק ברוח של דבריו של משה, כדי שלא יצטברו יתרות. כדי שלא יגיע כסף עודף לידי הרשות מבוצעת כאן הפחתת תעריפים שנועדה בעצם לפצות את המשתמשים על הוצאת הכסף מהרשות. כלומר, הם אמורים לקבל חזרה את אותו נזק שנגרם להם. ההפחתה שמבוצעת היא מ-1.1% אגרת רציף על יבוא ליום ל-1.02%. כלומר, 008% על היבוא וזה שווה ערך לחמישים מיליון שקל בשנה.

מהערך או מהנפח?

מערך היבוא.

האם החבילה תהיה משהו קטן?

אגרת הרציף מוסדרת ככה שמשהו קטן כל עוד חבילות היהלומים לא מגיעות בים. לאגרת רציף יש תקרה שמבטיחה לא להגיע למקרים קיצוניים. בכל מקרה, המנגנון בעייתי משום שזה הולך לפי ערך ולא לפי היקף הפעילות שנמצא או בגינו. אבל, יש לה תקרה לא יותר מ-250 דולר לטון. את זה הכנסנו לתקנות לפני שנתיים על מנת להבטיח באמת שלא יהיו עיוותים. אני לא רציתי להיכנס לכל סוגיית אגרת הרציף שהיא בעייתית. מה שאני אומר הוא שאת אותו מרכיב של פגיעה שהיה בתעשיינים או במשתמשים, או את מרכיב הסכום שנלקח מאיתנו ומוחזר, אנחנו בראש ובראשונה מעבירים לכיסי המשתמשים על ידי הפחתת אגרת רציף בחמישים מיליון שקל בשנה כל שנה לתמיד. המהלכים הכוללים להסדרת התעריפים לא קשורים בעניין הזה. האלמנטים המרכזיים של הסוגיה הספציפית כאן הם: אחד, ניתוק הרכבת ממימון הרשות. שניים, החזר הסכום הזה והעברתו לידי התעשיינים או לידי משתמשים. מצאנו שזו חבילה שאפשר לחיות איתה ואנחנו מקבלים אותה.

אנחנו מהרבה טעמים עקרוניים ופיננסיים ספציפיים של מימון הרשות, מסויגים מאוד מהמהלכים האלה של הוצאת כספים מהרשות. מנגנון הלוואה הוא לא מנגנון מתאים והרשות היא לא מוסד או תאגיד בנקאי.

מתי יתבצע פיתוח הרכבת?

אגב, היא מתפתחת בקצב מהיר מאוד.

האם פיתוח הרכבת נמשך על פי התוכניות למרות החוק?

שלוש שנים שרשות הנמלים לא מממנת את פיתוח הרכבת. כל פיתוח הרכבת נעשה על ידי תקציב המדינה, להוציא פרוייקטים שהרשות התחילה בהם לפני שלוש שנים והם נמשכים ואז היא משלימה אותם. משרד התחבורה בתקציב שלו מימן השנה 800 מיליון שקל לתקציב פיתוח והתוכנית לשנה הבאה היא מיליארד ומאה.

הסכום הופחת מתקציב פיתוח רכבת ישראל ואתם אומרים שזה לא מופחת.

ראשית, לוקחים 350 מיליון שקל ושמים אותם בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה בהוצאה מותנת בהכנסה. אלו הכספים שמגיעים לרשות הנמלים. שנית, אנחנו לוקחים 300 מיליון שקל ומעבירים אולם לרזרבה הכללית כדי לפתור בעיות אחרות שקיימות. זו הפעולה התקציבית ואנחנו נבוא עוד פעם לוועדת הכספים כדי לאשר אותה ספציפית, בלי קשר. בסיטואציה הזו לא פגענו בפיתוח רכבת ישראל. פשוט שמנו את זה בהכנסה במקום הוצאה נטו. זה הכל, לא נגענו בשום דבר.

לפי דברי ההסבר אתם פגעתם, אבל אתם מתקנים את זה עכשיו. בסדר.

הוצאה מותנת בהכנסה זה יותר חזק מאשר הוצאה רגילה בתקציב. זה הרבה יותר ספציפי. אי אפשר להעביר את זה לדבר אחר.

סעיף 35א לחוק רשות הנמלים דן בנושא של תמלוגים ובסעיף קטן (ב) כתוב שהתמלוגים יהיו בשיעור של 11% מכל הכנסות הרשות. התיקון אומר שבסעיף קטן (ב) במקום 11% יבוא: 8%, ומוסיפים סעיף קטן חדש: נוסף על התמלוגים לפי סעיף קטן (ב) תעביר הרשות למדינה לא יאוחר מיום 30 בדצמבר ,2001 תמלוגים נוספים בסכום של 350 מיליון שקלים חדשים. תחילתו של סעיף 35א(ב), דהיינו ההפחתה מ-11% ל-8%, כנוסחו בחוק זה ביום אחד בינואר 2003.

האגרות צריכות ללכת לוועדת הכלכלה, נכון?

לא, זה ועדת הכספים.

אנה, זו העברה חד פעמית, נכון?

זה חד פעמי.

מי בעד הצעת חוק רשות הנמלים והרכבות (תיקון מס' 11), התשס"ב-2001? מי נגד? אושר, תודה רבה.

בשעה 11:00 אנחנו נדון בסעיף הבא בסדר היום.


הישיבה הופסקה בשעה 10:40.

הישיבה חודשה בשעה 11:15.

רבותיי, אני מחדש את הישיבה. מר קירשנר, אני מבקש להודיע לאוצר כי לא יהיו היום יותר העברות היות ונושא הישיבות לא בא על פתרונו. אני מבין שאנשים הגיעו לפת לחם. אין יותר העברות תקציביות היום.

חבר הכנסת רחמים מלול ואני מבקשים רביזיה לגבי חוק רשות הנמלים והרכבות.

יש רביזיה. הרביזיה תידון במועד המתאים וזאת מאותה סיבה.

מאותה סיבה, אחרי שהמדינה תתייצב.




ג. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 48) (הוראות מיוחדות לגבי רכישות בשנים 2000 עד 2002), התשס"ב-2001.

התיקון המוצע מבקש לקבוע הוראת שעה לגבי השנים 2000 עד 2002 וזאת לאור מצבו של שוק הנדל"ן. אני מזכיר, בתיקון 45 שתחולתו מתחילת שנת המס 2000 נוצרה הבחנה בשיעור מס הרכישה ששולם על ידי מי שרוכש דירה, כאשר מי שרוכש דירה אחת זכאי היה לקבל את שיעור המס המופחת של 0.5%. לעומת זאת, מי שרוכש דירה נוספת לא היה זכאי לשיעור המס ההתחלתי של חצי אחוז. ליד ההוראה הזו נקבעה הוראה שמאפשרת למי שמחליף את הדירה שלו למכור תוך 12 חודש את הדירה הקודמת ובאותו פרק זמן להחזיק בשתי דירות ועדיין ליהנות ברכישת הדירה החדשה משיעור המס המופחת. כיוון ששוק הנדל"ן מצוי במצבו הנוכחי הסתבר במבחן המעשה ולאור פניות שהיו אלינו שפרק זמן של 12 חודשים אינו מספיק כדי למכור את הדירה הקודמת והאוצר יזם פה תיקון שמטרתו יהיה להגדיל את פרק הזמן מ-12 חודשים ל-24 חודשים.

ממתי האוצר נהיה טוב לב?

כאשר האוצר מוצא לנכון.

תלוי איזה מחלקה באוצר.

אדוני היושב ראש, אני שאלתי את השאלה בציניות אבל אני מתכוון באופן מעשי. האוצר הגיע למסקנה שיש ירידה במכירות בשוק הנדל"ן, האם זה יכול לעודד את זה במידה מסוימת?

לא, זו לא הוראה שמטרתה לעודד. כתוצאה מהמצב הקיים לא מצליחים למכור את הדירה שלהם ולכן הם נשארים תקועים עם הדירה החדשה שהם רכשו ועם הדירה הקודמת ובשל כך הם לא עומדים בפרק הזמן של 12 חודשים, ולכן לכאורה חלה עליהם חבות המלאה של מס רכישה ברכישת הדירה החדשה. אנחנו חשבנו שנכון יהיה לתת להם זמן נוסף לממש את הדירה הישנה ועדיין ליהנות מהשיעור המופחת, כי חשבנו שאם בסופו של דבר בתוך 24 חודשים הוא מוכר אז אנחנו רואים בזה כאילו זו הייתה מטרתו מלכתחילה, ולכן הצענו להאריך את התקופה.

יש כמה מצבים אפשריים. לפעמים אתה קונה את הדירה והדירה לא הושלמה תוך פרק זמן של 12 חודשים. לפעמים הקבלן גם נתקע.

מה הדין אז? אולי אנחנו יכולים להקל עליהם במקרה שהקבלן פשט את הרגל. הרי זו אחת הבעיות הגדולות במשק, לצערי.

אני חושב שזה פתרון מסוג שונה. אנחנו כרגע באים לתת פתרון למצב זמני.

אני מבקש להכניס הסתייגות במקרה שהקבלן פשט את הרגל.

שלטונות המס באו ואמרו שמי שקונה דירה ויש לו דירה ישלם מס רכישה גבוה יותר. אבל, אם הוא מוכר את הדירה הישנה שלו תוך 12 חודשים הוא ישלם מס רכישה רגיל. קרה מצב שאנשים לא הצליחו למכור תוך 12 חודשים ואז פנינו לשלטונות וביקשנו לתקן ומשרד האוצר הסכים והתיקון ישנו כאן. אבל, אין פתרון במצב שקבלן נקלע לקשיים והוא לא מצליח לסיים. אילו היינו מכניסים פה תיקון שזה יהיה מהיום שהוא קיבל את הדירה, אז מתחילים לספור את ה-12 או את ה-24 חודשים, כי קבלן לפעמים מוכר את הדירה על הנייר ולוקח לו שנה וחצי רק לגמור את הבנייה.

לא, אדוני. אני רוצה להסביר מה אנחנו רוצים. כאשר קבלן בנה דירה והיא באמצע בנייה אז יש פה הקלה מ-12 חודשים ל-24 חודשים. אבל אני מדבר על מצב אחר. יש מצב בו אנחנו יודעים שקבלן הוכרז כפושט רגל ואז זה סיפור אחר משום שזה לא תלוי בזמן. לדעתי, צריך להקל גם פה במס הרכישה. אהרון אומר שהנושא הזה לא שייך לכאן.

אנחנו מדברים על הצעת חוק שהיא במסגרת הוראת שעה. אתם מדברים על משהו שהוא צריך להיות במסגרת של פתרון קבע, אם נגיע לאיזשהו מודל שאנחנו חושבים שנכון לעשות אותו. פה אנחנו מדברים על הוראת שעה וזה לא המקום, הזמן וההזדמנות להכניס את הנושא הזה.

בואו נחליט שאנחנו לא נכניס הסתייגות בקטע הזה, אבל אתה מבטיח לנו שאתה
מגיש לבד תיקון לגבי מה שאנחנו מבקשים.

יש לזה פתרון. כאשר אדם קונה דירה מקבלן והקבלן פושט את הרגל אז האדם יגיש בקשה לביטול עסקה והעסקה מתבטלת.

לא על זה אנחנו מדברים.

ישנם בנייני דירות שעומדים שנים ריקים כי הקבלן פשט את הרגל ואין מי שיסיים את הבנייה. זה לא המצב שאת מדברת עליו. כאשר תסתיים הבנייה אז אתם תיקחו מהדייר מס רכישה, אבל לא כרגע.

מס רכישה הוא משלם כאשר הוא חותם על החוזה, חמישים יום לאחר חתימת החוזה.

אני מציע שאנחנו נלמד את הבקשה בצורה נפרדת. אנחנו נשב עם התאחדות הקבלנים או עם מי שמעלה את הסוגיה ונבחן את העניין לגופו של עניין. אני לא חושב שצריך לקשור את זה כרגע עם הנושא שלפנינו.

אדוני היושב ראש, האם אתה מביא את הצעת החוק להצבעה?

כן.

בסדר, אני אתמוך בזה. אני מבקש שתבחנו את העניין עד אשר הצעת החוק עולה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק יכולה לעלות מחר אם אתם מאשרים.

זה לא יהיה מחר. זה יחכה עוד שבוע ימים.

מחר יש אי אמון וזה ייקח יומיים שלושה. אני מציע להגיש הסתייגות בגלל המצב הקשה. מדובר על מצב קשה שכתוצאה מזה אתם מביאים את החוק. כלומר, יש היום קושי וכשאדם רוכש דירה הוא ממשיך לגור בדירה הישנה או שהוא לא מצליח למכור את דירתו הישנה בגלל הבעיה הקיימת. אני לא מדבר פתרון קבע. יכול להיות שיש לדון על פתרון קבע, אבל זה דבר שייקח יותר זמן. בגלל המצב הקשה יכול להיות מצב שאדם רכש דירה על הנייר או שהיא בשלבי בנייה, ויכול להיות שהוא מצליח למכור את הדירה הישנה שלו, אבל הוא לא יכול להיכנס לדירה החדשה בגלל שהקבלן נמצא בקשיים כספיים גדולים או בגלל שהוא פשט את הרגל והוא לא מצליח לסיים את העבודות.

אז הוא לא משלם מס רכישה.

הוא משלם.

האם אתה רוצה שהוא לא ישלם מס בכלל או שאתה רוצה שהוא ישלם את המדרגות הנמוכות?

את המדרגות הנמוכות.

האיש הזה שעליו נתת את הדוגמא משלם את מדרגות המס הנמוכות כי הוא מכר את דירתו הישנה.

הוא יכול למכור, אבל הוא לא מוכר. יש לו קונה אבל הוא לא יכול למכור כיוון שאין לו לאן ללכת. אתם מדברים על המקרה שבו יש לו את הדירה השנייה והוא לא יכול למכור את הדירה הישנה, על זה בא החוק. אנחנו מדברים על מקרה הפוך. הוא יכול למכור את הדירה הישנה, אבל אין לו את הדירה החדשה.

כמה זמן אתה רוצה לתת לו?

ללא הגבלה, עד שהוא מצליח לקבל את הדירה ההיא. במה הוא אשם?

לא מדובר על הרבה אנשים.

יכולה להיות כאן פרצה.

איזו פרצה יכולה להיות?

זה יכול להיהפך לתכנון מס בצורה כזו שהאדם יסכם עם הקבלן שהוא יגיד שהוא לא יכול למסור לו את הדירה ואז הוא יוכל ליהנות ממה שאתה מבקש בתקופה שהיא כמעט ללא הגבלה.

אדם קנה דירה חדשה על הנייר והקבלן פשט רגל. הוא שילם את המס. איזה תכנון יש כאן? אנחנו אומרים דבר אחד, עד שלא תהיה לו דירה הוא לא צריך לשלם את המס.

כיום לפי החוק כדי שהוא ייהנה מהמדרגות הנמוכות הוא צריך למכור את הדירה הישנה שלו.

אבל הוא לא רוצה למכור עכשיו.

זה תיקון מהותי לחוק. ברשותכם, אני אסביר לכם מה אומר החוק ואז תראו היכן הבעיה. היום בסעיף 9(ג1א) כתוב כך: במכירת זכות במקרקעין שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים שנעשתה ביום 1 בינואר או לאחריו שזה המועד הקובע, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן, ויש פה פירוט.

בפסקה (2) כתוב: על אף הוראות פסקה (1), יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים במועד הקובע או לאחריו, דהיינו, ב-1 בינואר 2000 ואילך, שהיא דירתו היחידה או שבשנים עשר החודשים שלאחר הרכישה מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה עד למועד הרכישה, ישלם מס רכישה מופחת. מה שהממשלה רוצה כאן הוא שבשנתיים הקרובות יקראו את הסעיף הזה כאילו שבמקום 12 חודשים כתוב 24 חודשים.

אם אתם רוצים לתקן את הרישא של הסעיף, זאת אומרת, לקבוע תנאים אחרים שבהם יהיה מס מופחת אז - - -

לא מופחת.

חבר הכנסת גפני אמר מופחת.

לא מופחת. אני רוצה לומר למה אני מתכוון, אני לא מתייחס עכשיו למה שהוא אמר. אני אומר שמי שקנה דירה על נייר והוא צריך לשלם מס ועדיין לא התחילו לבנות את הדירה כי הקבלן תקוע, הוא בכלל לא צריך לשלם מס רכישה. הקונה לא אשם בכך שהקבלן פשט את הרגל. הוא נשאר בלי כלום.

זה תיקון שלא שייך לפה, זה העלאת נושא חדש.

זה דיון מסוג אחר לגמרי.

אני פונה אליך ומבקש שתביא לנו תיקון למצב שבו קבלן פושט את הרגל. אני לא רואה שום סיבה שהקונה ישלם מס רכישה אם הוא לא קיבל בסופו של דבר את הדירה. הרוכש לא צריך לשלם מס רכישה אם הוא לא קיבל את הדירה. אם הוא יקבל את הדירה בסופו של דבר אז אין בעיה.

אז הוא ישלם מס רכישה כאשר הוא חותם על החוזה, הקבלן ייכנס לפשיטת רגל, יחזירו לו את מס הרכישה. האם הוא ישלם שוב את מס הרכישה כאשר הוא יקבל את הדירה?

כן, בדיוק.

לפי איזה יום עסקה? לפי יום העסקה המקורי?

לא איכפת לי, כאשר הוא יקבל את הדירה.

חבות מס הרכישה לא קשורה להחזקה. כלומר יכול להיות שהוא - - -

אדם לא יכול לשלם מס רכישה כאשר הוא לא רכש. הוא לא רכש.

חבר הכנסת גפני, הדיון שאנחנו נכנסים אליו הוא דיון מסוג אחר. הוא מאוד מקצועי וכדי ללכת לכיוון הזה צריך לראות את כל המשמעויות. לכן הצעתי לנתק את הדיון הזה. אנחנו נקיים דיון עם כל מי שמייצג את הצדדים השונים וננתח את המשמעויות.

אהרון, אני בעד לאשר את הדבר הזה, נקודה. שנית, אני רוצה לקיים דיון על הנושא הזה מייד אחרי התקציב, בסדר?

בהחלט.

האם יש לך בעיה לאשר את זה?

לא.

יש שתי טעויות. האחת, בסעיף קטן (1) כתוב לגבי רכישות החל במועד הקבוע, במקום הקובע, כי המועד הקובע מוגדר ואנחנו יודעים מהו.

זה אחד בינואר.

בסעיף קטן (2) כתוב 31 בדצמבר 2003 במקום 2002. התאריך העברי הוא באמת נכון והוא מתאים ל-31 בדצמבר 2002.

מה קורה עם נכסים שנרכשים ביוני 2002, האם יש להם 12 חודש?

יש להם 18 חודש.

זאת אומרת שנציבות מס הכנסה מתכננת שענף הבנייה יצא מהמיתון שלו בשנה הבאה. זה לא נראה לי. אם אנחנו נותנים 24 חודשים שנה הבאה לא נצא מהמיתון. למה ההגבלה של ה-31 בדצמבר? ב-2002 יוצא שאין את התיקון הזה של 24 חודש וב-2002 אנחנו לא נהיה במצב טוב יותר מאשר היום.

נתנו הוראת שעה לשנתיים, ל-2000 ו-2001 במקום 12 חודשים יבוא 24 חודשים, ואז אמרו שלא ייתכן מצב שמי שימכור ב-31 בדצמבר 2001 יהיה לו עד 2003, אבל מי שימכור ב-1 לינואר 2002 יהיה לו פחות ממנו. יהיה לו זמן שייגמר לפני זה שרכש יום לפניו. אז אומרים, נעשה התאמה ושניהם ייגמרו באותו תאריך. אני חושבת שאנחנו התחייבנו בוועדת שרים שאנחנו נבחן את זה שוב ב-2002 ונראה אם זה עדיין לא עובד. הרי זה grace, אתה רוכש ב-2002 ואתה יכול למכור עד סוף 2003, אפשר יהיה לבחון את זה שוב לקראת סוף 2003.

למעשה, הכוונה לא הייתה לתת את זה לגבי רכישות ב-2002 והוספנו את זה על פי בקשת ועדת שרים לחקיקה.

עוד שנתיים מהיום נבחן את זה שוב, ואם נצטרך אנחנו נאריך את זה שוב. אבל, זו הוראת שעה שהיא לא יכולה להיות הוראת שעה שלא נגמרת.

למה לא?

מה זאת אומרת "הוראת שעה שלא נגמרת"? יש הוראת שעה מקום המדינה.

ודאי.

אנחנו מנסים לצמצם הוראות שעה.

אני רוצה לומר לחברי הכנסת שלא היה נושא שקיבלתי עליו כל כך הרבה פניות ציבור כמו הנושא הזה. אזרחים ביקשו ממני לומר להם מה לעשות. זה נושא כאוב ביותר. כל חודש הייתי כותבת מכתב לטלי דולן ושואלת אותה מה עם זה? הבטחתי לכולם שזה יהיה רטרואקטיבי ואני רואה שאתם מקיימים את ההבטחה שלי, אבל האם בביצוע כולם יודעים שזה רטרואקטיבי?

הרי ביטלו מס רכוש ואמרו שבמקום זה אנחנו צריכים להביא מקורות אחרים של הכנסה ואז הנהיגו את מס מכירה והנהיגו את המדרגות היותר גבוהות במס רכישה. במס רכישה עשו שני דברים. ראשית, תושב זר אין לו שום הנחה על קניית דירה. בארצות אחרות בכלל לא נותנים להעביר רכוש לתושב זר. פה עשו הבחנה לטובת תושב ישראלי. מס הרכישה לכשעצמו זה מס עקום לגמרי והוא פוגע.

אני יכול לעדכן את חברי הוועדה ולומר שהרי במקביל יש בינתיים אנשים שעברו את מועד השנה והיו צריכים להשלים את היתרה. אנחנו הוצאנו הנחייה למשרדים לגבי מי שעבר את המועד וצריך היה להתחיל את המס, אפשר לעדכן אותו שקיימת כרגע הצעת חקיקה. אנחנו לא גבינו את המס העודף אלא באנו והודענו לנישום שחייב לבוא ולהשלים את המס, שכרגע תלויה ועומדת הצעת חקיקה שאם היא תעבור אזי המשמעות היא שעודף המס שהוא חייב בו יימחק. היה והצעת החוק לא תעבור הוא יחויב בו בהמשך, כולל הפרשי הצמדה וריבית.

בסופו של דבר הרי את המדרגה של 3.5%, ההפרש של 13 אלף שקל, אף אחד לא שילם, אלא אם כן מישהו באמת התעקש, מי שיש לו יותר מדירה אחת. אבל, כל זה הרי נועד למלא את החסר בגבייה במס רכוש, ואני רוצה לשאול כמה נותרה יתרת החוב שלא נגבתה של מס רכוש?

ההערכה שלנו לגבי חובות מס רכוש שתלויים ועומדים וטרם נגבו וצריכים היו להיגבות, החובות האמיתיים, הם סדר גודל של 5-4 מיליון שקלים.

קיבלתי בכתב הסתייגות של חברי הכנסת ברכה, עסאם מח'ול ותמר גוז'נסקי והם רוצים במקום 24 חודשים, 36 חודשים.

הרב גפני, הרב מלול, יש הסתייגות מחבר הכנסת ברכה, הוא רוצה במקום 36 חודשים במקום 24 חודשים. אנחנו נשמע מה נציג האוצר אומר על זה?

הרי אם היינו מגישים 36 חודשים, הייתה הסתייגות שאומרת: 48 חודשים.

אני נגד.

זה נשאר כהסתייגות.

אולי אפשר להגיע להסכמה עם חבר הכנסת מח'ול ולומר לו שאנחנו שמענו כעת בוועדה שהמצב ייבחן בסוף השנה הבאה.

אני כרגע רושמת לו הסתייגות.

כן, כי אנחנו דחינו את זה.

אני מבקש להכניס את מה שאני אמרתי כהסתייגות, אבל אני לא אביא את זה להצבעה.

אז אולי אני אתן לך הסתייגות דיבור?

לא, אני רוצה לדבר על העניין הזה, אבל אני לא אביא את זה להצבעה.

חבר הכנסת גפני מדבר על משהו שונה ממה שאני דיברתי.

אני מדבר על קבלנים שפשטו את הרגל. אני אביא את זה כהסתייגות, אבל אני לא אביא את זה להצבעה.

אבל מבחינה משפטית זה לא שייך לחוק הזה.

זה בסעיף אחר, אני צריכה לעשות תיקון. אותו סעיף עומד לדיון, אבל אני צריכה להכניס את זה בפסקה אחרת.

משה, תגיש הסתייגות אחרת. תדבר על המדרגה הנמוכה.

בסדר. לא לבטל כאשר הקבלן פושט את הרגל, אלא התעריף הנמוך.

לבטל זה סיפור אחר.

יש פה קצת בלבול.

אנחנו לא כל כך מבינים על מה אתם מדברים?

יש שני דברים. חבר הכנסת גפני דיבר שכאשר יש מקרה שבו יש פשיטת רגל, הוא יקבל את שיעורי המס הנמוכים.

אבל הוא בכל מקרה יקבל את שיעורי המס הנמוכים. כשאתה רוכש דירה מקבלן אתה מצהיר שאתה מתכוון למכור את הדירה הישנה שלך. אוטומטית אתה מקבל את שיעורי המס הנמוכים פלוס חיוב שמוקפא בצד, הדלתא. הצעת החוק הזו נותנת לך שנתיים למכור. לא מכרת את הדירה הישנה מעבר לשנתיים, לא משנה מאיזו סיבה, אתה אוטומטית צריך לשלם את ההפרש כדי לשלם ל-3.5% ו-5%. אם ממילא הצעת החוק הזו תוארך - - -

לא, לא בלי להאריך.

חבר הכנסת גפני, אתה אומר שהוא לא מכר את הדירה בגלל שאין לו את הדירה. האם זה ללא הגבלת זמן?

עד שהוא מקבל את הדירה הוא משלם את התעריף הנמוך. סיכמנו שאני לא אביא את זה להצבעה.

אם זה יובא להצבעה זה עשוי להיות בעייתי מבחינתנו.

מאז שאני בכנסת רק רימו אותי. אני לא רימיתי אחרים.

אנחנו לא מרמים.

חבר הכנסת גפני, הקטע שאני התלוננתי עליו קודם לגבי מי שפשט את הרגל יהיה אחרי התקציב.

בסדר גמור, לכן אני לא מביא את זה להצבעה.

חבר הכנסת גפני מדבר על מחליף דירה שהקבלן שבונה את הדירה המוחלפת פשט את הרגל.

בדיוק, זה נושא הדיון על זה הם הביאו את הוראת השעה. על מחליף דירה, לא על רוכש דירה.

ואני מדבר על מי שקנה דירה והקבלן פשט את הרגל, הוא בכלל לא ישלם מס רכישה.

אתה מדבר כולל, על הכל, בלי קשר לעניין הזה.

אנחנו מדברים על תיקון אותו סעיף (ג1א) פסקה (2) שהיום אומרת: על אף הוראות פסקה
(1) יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים במועד הקובע או לאחריו שהיא דירתו היחידה או
בשנים עשר החודשים שלאחר הרכישה מכר דירת מגורים אחרת, ישלם מס מופחת.

כאן בתיקון אומרים שהוראת פסקת משנה (א) ייקראו לגבי הרכישות שנעשו בתקופות שלהלן כך: (1) לגבי רכישות החל במועד הקובע עד יום ט"ז בטבת התשס"ב (31 לדצמבר 2001), במקום "שבשנים עשר החודשים" יקראו "שבעשרים וארבעה החודשים".

אבל זה למרות שמהיום אין לנו 24 חודשים.

יש. מי שיקנה ב-2000 וב-2001 יהיו לו 24 חודשים.

מי שייקנה ב-1 בינואר 2002 יהיו לו שנתיים פחות יום.

(1) לגבי רכישות החל ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002), ועד יום כ"ו בטבת התשס"ג
(31 בדצמבר 2002), כאן עשינו את התיקון, במקום "שבשנים עשר החודשים שלאחר הרכישה" יקראו "שבתקופה שממועד הרכישה עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003). גם כאן למעשה נותנים 24 חודשים פחות יום אחד.

לא, זה הולך ופוחת. בהתחלה עשינו הוראת שעה ל-2000 ו-2001. אמרנו שמי שרוכש ב-2000 וב-2001 גם אם הוא ימכור אחרי 24 חודשים, עדיין נראה את זה כדירתו היחידה. באנו לוועדת שרים לחקיקה ויושב ראש ועדת שרים לחקיקה, השר שיטרית, העיר לנו ובצדק שיש איזשהו bug. הוא אמר כזה דבר: אם אדם יקנה את הדירה החליפית שלו ב-31 בדצמבר 2001 הוא יהיה בסדר מבחינה זו שהוא רכש בתקופה הנכונה, ב-2000 וב-2001, ולכן הוא יוכל למכור את הדירה הראשונה שלו עד שנתיים מיום רכישת הדירה השנייה. זאת אומרת, אם הוא יקנה ב-31 בדצמבר 2001 הוא יוכל למכור את דירתו הקודמת עד 31 בדצמבר 2003.

מה יקרה עם מי שרכש ב-1 בינואר 2002? הוא כבר לא רכש בתקופה הקובעת, בשנות המס 2000 ו-2001, ולכן ההטבה הזו כבר לא חלה עליו והוא יצטרך למכור את דירתו עד 12 חודשים. זאת אומרת, עד 1 בינואר 2003. יוצא שזה שרכש יום לפניו ייהנה מ-24 חודשים, זה שרכש ב-1 בינואר 2002 ייהנה רק מ-12 חודשים, ואז הוא בא ואמר תעשו איזה משהו מדורג לגבי שנת המס 2002 שמי שירכוש בשנת המס 2002 במקום 24 חודשים, תנו לו תקופה שמתחילה ביום הרכישה ומסתיימת ב-31 בדצמבר 2003. זאת אומרת שמי שייקנה ב-30 בדצמבר 2003 יהיו לו רק 12 חודשים. למעשה, אנחנו נותנים את זה עוד ב-2002 כשיש לך תקופה הולכת ופוחתת.

כל היופי בהצעה הזו היא שאין פה נפילה ביום אחד של נפילת זכויות. זה שקנה ב-31 בדצמבר 2002 יוכל למכור עד 31 בדצמבר 2003.

אם יש תקופה שהוא יכול לרכוש את נותנת לו רק תקופה מדורגת, ואני שואל למה? אני חושב שאם הרכישה נעשית בתוך התקופה אפשר לתת לו תקופה מלאה.

האם אתה מתכוון למצב שבו נניח ואדם רכש בחודש אוגוסט 2002 את הדירה ,שיהיה לו עד אוגוסט 2004?

כן.

ואז מה יהיה עם אחד שרכש בראשון לראשון 2004? זה לא ייגמר לעולם.

אתם הגבלתם את הזמן עד תאריך מסוים, ואני אומר שזה יהיה עד התאריך המסוים הזה . אני לא מבקש שתאריכו יותר.

אבל אז יש נפילת זכויות, כי תמיד יש לך את אותו אדם שרכש יום לאחר מכן והוא נופל באופן דרמתי ל-12 חודש.

נפילת זכויות זה דבר לא טוב.

יש בעיה עם זה במיוחד בעסקאות נדל"ן.

לאחר שהבנתי אני רוצה להכניס הסתייגות, שבכל מקרה יעמדו לרשות המוכר את דירתו הראשונה 12 חודשים.

תמיד יש לו 12 חודשים.

רחמים, 12 חודשים יש כל פעם. אני רציתי שיהיו 24 חודשים כל פעם.

אם כך, תכניס את ההסתייגות ל-24 חודשים.

האם אתה מתכוון שזו תהיה ההוראה הקבועה?

כן.

זה לא לתמיד.

כשם שהחוק הוא לא לתמיד, גם ההסתייגות היא לא לתמיד.

אהרון, בוא תסכים גם אתה. רחמים, הם יסכימו.

אנחנו עוד פעם עושים פה איזהו שינוי זווית חד מידיי. אנחנו התחלנו במתן פתרון למצב הנתון נכון להיום, ולכן באנו עם הוראת שעה שאפשר לבחון אותה בסופה מחדש. אם מצב השוק לא ישתנה אפשר לקבל גם החלטה להאריך את תוקפה של הוראת השעה. אנחנו עכשיו עוברים לדיון שהוא אחרת במהות שלו. הוא לא מתייחס למצב הנתון כרגע. הוא רוצה לשנות את המצב החוקי באופן פרמננטי, ואז צריך לבוא ולבחון האם זה נכון וראוי ואם יש מקום בכלל לקביעה של פרק זמן של 24 חודשים כאשר מישהו מחליף את הדירה שלו. בהגדרה צריכים להיות פרקי הזמן האלה קצרים יותר. אם אתה רוצה להעתיק את מקום מגוריך מדירה אחד לדירה שנייה, אתה לא צריך 24 חודשים כדי לעשות את שתי הפעולות הנדרשות.

באופן עקרוני, כפי שאני רואה כרגע את הדברים ברמה האינטואיטיבית, אין צורך בהוראת קבע ל-24 חודש. ההוראה הזו היא טובה. הצורך התעורר במיוחד בהקשר של מצב הנדל"ן נכון להיום. לכן אני לא חושב שהדיון של הפיכת ההוראה להוראת קבע של 24 חודשים או 18 חודשים, הוא דיון נכון. אני חושב שעדיף להישאר במתכונת שהוצעה. לא נראה לי הגיוני לבוא לקבוע בדרך קבע 24 חודש כפי שהעירו היושב ראש וחבר הכנסת מלול, כי זה לא מתאים לנסיבות. 12 חודשים הוא פרק זמן שהוא די והותר בנסיבות נורמליות.

רחמים, בואו ננסה להיות פרקטיים. אנחנו נעשה פשרה בין 12 חודשים ל-24 חודשים ונקבע 18 חודש באופן קבוע.

החוק הזה הוא הוראת שעה. אתה יכול שנות את כל הנוסח. אם אתם תחליטו כך אנחנו נגיד שעל אף הוראת פסקה (1) יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים במועד הקובע או לאחריו או שבשנים עשר החודשים שלאחר הרכישה מכר דירת מגורים, במקום זה נגיד: או שבשמונה עשר החודשים או 24 חודשים. למעשה, זה יוצר הצעת חוק חדשה.

ההצעה כרגע אומרת שמהיום כל אחד יקבל 18 חודשים.

אדוני היושב ראש, אנשים ידעו שיש הצעת חוק שאומרת 24 חודשים.

אני מסכים לזה שהבטיחו 24 חודשים. זה מובן ולא נוגעים בזה. עכשיו אנחנו אומרים שכאשר הדבר הזה יסתיים ידברו על 18 חודשים באופן קבוע.

זאת אומרת, מי שירכוש ב-1 בינואר 2002 ואילך, אתם רוצים לתת לו 18 חודשים. האם זה לנצח?

כן, קבוע.

אדוני היושב ראש, אנחנו קצת הסתבכנו. אני מבקש שמר אליהו יתקן אותי אם אני טועה. אני לא רוצה שחס וחלילה נצא פה עם החלטה שאנחנו רוצים לעשות טוב, אבל במקום זאת נעשה רע. אתם מציעים הוראת שעה לשנתיים ואתם מגדילים את הזמן מ-12 חודשים ל-24 חודשים, ועד כאן בסדר.

זה מקובל.

אנחנו מדברים על כמה מצבים שגם בזמן קבע כאשר המצב ישתפר בעזרת השם והכל יהיה בסדר. עכשיו היושב ראש מציע להגדיל מ-12 חודשים שזה המצב הקבוע ל-18 חודשים. אתם אומרים שבמידה והמצב לא ישתפר וסביר להניח ששוק נדל"ן לא משתפר בבת אחת, יש סבירות גבוהה שאתם תבואו עם הוראה נוספת להאריך את המועד ל-24 חודש. זאת אומרת, אם אנחנו נקבע עכשיו הוראת קבע ל-18 חודשים, אנחנו יכולים להזיק.

נכון מאוד, בהחלט.

עם כל הכבוד, אני חולק על זה. הם אומרים שצריך לתקן כהוראת שעה מ-12 חודשים ל-24 חודשים. אני אומר שזה נכון, על זה אני לא חולק, המצב הוא קשה. אני אומר שגם בזמן נורמלי שבו הכל טוב ויפה צריך לתת עוד חצי שנה. אם הם יאריכו אז לא חל מה שאנחנו נאמר. אם הם לא יאריכו אז חל מה שאנחנו אומרים.

אבל לדעתי רק לגבי עסקאות שיבוצעו אחרי ינואר 2002.

לא, אפילו החל ב-1 ביולי 2002. כי מי שרוכש ב-1 בינואר 2002 יש לו שנתיים פחות יום.

בסדר גמור, אני לא רוצה להזיק.

האם אתם רוצים שזה ייכנס לפה?

כן.

לא כהסתייגות.

בגוף התיקון.

אני לא רואה כאן בעיה.

בסדר, אבל אנחנו ננסח את זה בצורה כזו שהוראת השעה נשארת כמות שהיא.

זה שני סעיפים נפרדים.

מי בעד הצעת חוק מיסוי במקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 48) (הוראות מיוחדות לגבי רכישות בשנים 2000 עד 2002), התשס"ב-2001, עם התיקונים שאותם תנסח אנה ושיהיו על דעת האוצר? מי נגד? אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.