פרוטוקולים/כספים/4015
31
ועדת הכספים
11.11.2001
פרוטוקולים/כספים/4015
ירושלים, ז' בכסלו, תשס"ב
22 בנובמבר, 2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 314
מישיבת ועדת הכספים
מיום ראשון כ"ה בחשוון התשס"ב ( 11 בנובמבר 2001 ), שעה: 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 11/11/2001
שינויים בתקציב לשנת 2001.; צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס` 3), התשס”א-2001. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 3) (תיקון), התשס"א 2001, התשס"ב-2002.
פרוטוקול
א. שינויים בתקציב לשנת 2001.
ב. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור
המקומי) (הוראת שעה) (מס' 3), התשס"א-2001.
צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור
המקומי) (הוראת שעה) (מס' 3) (תיקון), התשס"א-2001,
התשס"ב-2002.
ד. לימור, ע. כץ, א. שביט, ר. פלג, א. שוסטרמן – משרד האוצר
משה שגיא - משרד החינוך
עדי הרשקוביץ - משרד החינוך
עו"ד צביה דורי - משרד התמ"ס
עו"ד חנה מרגליות - משרד התמ"ס
אורי צגלה - יו"ר ומנכ"ל אוליבקס
חיים מלר - מנהל תפעול, שמן
אמנון חצבני - חבר ועד, שמן
אסיה וולקוביץ - חברת ועד, שמן
ליאוניד פייקין - חבר ועד, שמן
פז כהן - עוזרו של חבר הכנסת אבו וילן
רבותיי, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. הפנייה הראשונה בה נדון היא פנייה 026-20
של החינוך ההתיישבותי – שכר מורים. אני הבטחתי לצביקה חלמיש שאני מעביר את זה. היה חסר כסף.
אני אסביר זאת. היה הסכם שכר, הסכם סלבין, של השחיקה. צריך היום לתת 850 מיליון שקל למורים כתוספת, אבל האוצר לא תקצב את זה. אנחנו מגיעים לסוף השנה כאשר התקנות הן ריקות ולכן האוצר מוסיף לנו את הכסף של השחיקה. הוא מביא את זה מהרזרבה הכללית.
יש משהו שהוא ממש לא ברור לי. אני ממש לא מבין את הפניות האחרונות של משרד החינוך. אני יודע מהו מספר התלמידים, אני רואה מה מופיע בספר התקציב, ואני רואה פתאום העברות תקציביות שממש לא מסתדרות לי לפי מספר התלמידים. כתוב בספר שאתה תמיד מעביר לנו שהחינוך ההתיישבותי הוא חמישה ומשהו באוכלוסיית התלמידים. יש שם תקצוב של משהו בסביבות מיליארד שש מאות מיליון. נדמה לי שזהו המספר, אני לא אומר את המספר באופן מדויק, אבל זה פחות או יותר תמונת המצב. החינוך החרדי הוא 13.1% באוכלוסיית התלמידים והתקצוב שם הוא בסביבות 880 מיליון שקל.
באים עכשיו עם הפנייה שנוגעת לחינוך ההתיישבותי והסבירו לנו שבחינוך ההתיישבותי הכיתות הן קטנות. למען האמת, לא הבנתי אבל הצבעתי בעד התקציב. עכשיו אתה בא אלינו עם תוספת לחינוך ההתיישבותי של מאה מיליון שקל, כאשר בפנייה הקודמת שלכם היה לחינוך ההתיישבותי היה 44 מיליון שקל , למעיין החינוך התורני חמישה מיליון שקל, והחינוך העצמאי חמישה מיליון שקל. זאת אומרת, יש פה איזה דיספרופורציה באופן מופלג.
החינוך ההתיישבותי הוא שלושה דברים. הוא קודם כל מחוז שמשלם משכורת לכל המורים במועצות האזוריות. בתי הספר של המועצות האזוריות הם אותם בתי ספר שנוסעים אליהם חטיבות הביניים והחינוך העל-יסודי, ומי שמשלם שם את המשכורת הוא החינוך ההתיישבותי. הוא מחוז כמו מחוז תל-אביב, או מחוז ירושלים, כמו כל מחוז אחר.
שנית, לחינוך ההתיישבותי יש מחלקה לשכר לימוד בחינוך העל-יסודי, בדיוק כמו המחלקה לשכר לימוד אצלנו, אלא שאנחנו משלמים את זה לכל עם ישראל, למעט, המועצות האזוריות. זאת אומרת, כל בתי הספר התיכוניים במועצות האזוריות ממומנים מהתקנה הזו של החינוך ההתיישבותי.
הדבר השלישי הוא ייחודי לחינוך ההתיישבותי ואותו אין לאף אחד אחר והוא הפנימיות. יש לנו סדר גודל של קרוב ל-18 אלף תלמידים שלומדים בפנימיות ואנחנו מממנים אותם. אין את זה במחוזות שלנו ולא במשרד הראשי, זה הכל שם. אנחנו משווים דבר שאינו דומה לדבר אחר.
גם מעיין החינוך התורני וגם החינוך העצמאי משלמים בעצמם את המשכורות. זה בדיוק כמו הנקודה הראשונה שאתה העלתה לגבי מחוז.
הכל זה רק שכר מורים. כל המאה מיליון זה שכר מורים וה-33 מיליון שנמצאים בתוך השינויים התקציביים הם גם שכר מורים. זה שכל"ם – שכר מורים. היה הסכם עם המורים בחודש מרץ והוסיפו לכל המורים במערכת. כל התוספת הזו חסרה בבסיס התקציב והיא לא תוקצבה על ידי האוצר.
עד כמה שאני יודע, גם אם ההורים של הילד שנמצא בפנימייה מרוויחים שכר גבוה, המדינה מממנת מימון מלא.
האם מישהו יכול להסביר לי היכן עומד נושא הסמינרים? אני קיבלתי תשובה שיש צורך בדוקטורט כדי להבין אותה.
אתה מדבר על 15 אלף מורים. אחוז התלמידים הוא 5.1% מאוכלוסיית התלמידים. אני לוקח את החינוך העצמאי ומבודד אותו מכל החינוך. אוכלוסיית התלמידים בחינוך העצמאי היא יותר גדולה מאשר החינוך ההתיישבותי. לפי דעתי, אין יותר מששת אלפים מורים בחינוך העצמאי.
רחמים, שלא תהיה לך טעות, אנחנו בגלות. לפעמים אתם חושבים שאם יש לכם 17 מנדטים, המדינה שלכם. לא שלכם.
חבר הכנסת גפני, פקידי החינוך והאוצר צריכים לשים לב שרק חברי הכנסת חרדים הולכים לאשר את הפנייה הזו. אין כאן אף חבר כנסת לא חרדי שמשתתף בישיבה, ושלא יאמרו שאנחנו מתנכלים. אם המצב היה הפוך, אני בטוח שהפנייה לא הייתה עוברת.
חבר כנסת חרדי ממונה על זה ודואג לזה. מאה מיליון שקל לתלמידים שהם אחוז קטן מהחינוך החרדי שמקבל אחד חלקי חמש.
אני מבקש שיהיה רשום שבישיבה השתתפו חבר הכנסת ליצמן, חבר הכנסת הלפרט, חבר הכנסת רחמים מלול, חבר הכנסת עופר חוגי ואנוכי וסגן השר משולם נהרי. רק שתי המפלגות החרדיות אישרו את זה.
וכל החברים האחרים שטרטרו לי את הראש שאנחנו נאשר להם את התקציב, מסתובבים כרגע במקומות אחרים
אנחנו עוברים לפנייה הבאה מס' 260, משרד החינוך. אני פוחד שכאן אנחנו נוציא קצת את הכעס, על אף שאני בעד לאשר את זה. עדי, בבקשה.
אני בעד שינויים מאוזנים בתוך תקציב משרד החינוך. הפנייה היא התאמת התקנות לביצוע בפועל וגם הפשרת הרזרבה להתייקרויות.
מה קרה? האם היה צורך ביותר כסף לפרסי ישראל ולרשות העתיקות? מה קרה לרשות העתיקות? מה זה ביצוע בפועל של רשות העתיקות?
התקציב שלהם נבנה בהנחה שהם יקבלו עוד חמישה מיליון שקל. זה סוכם עם המנכ"לית הקודמת זו התחייבות וצריך לקיים את ההתחייבות.
ישנו ויכוח ביננו לבין האוצר. ביום ששי הצעתי ליעל את הדבר הבא. היא טוענת שיש חריגה ואני אמרתי בואו נבדוק את מה שהיה בשנה שעברה ובואו נבדוק את מה שיש השנה. אם שני הדברים דומים, סימן שאין חריגה. היא הבטיחה לי שהיא תעשה היום את הבדיקה. אם הבדיקה הזו תוכיח שהיה גידול סימן שזה מה שצריך לתת.
זו הפשרת הרזרבה להתייקרות שנמצאת בתוך תקציב משרד החינוך. הרי יש לנו סעיף גדול שנקרא רזרבה להתייקרויות ומשתמשים בו כאשר המדדים עלו על מה שתוקצב בבסיס. עכשיו הפשירו זאת בעיקר לשכר מורים.
משרד החינוך מכיר בהוצאות המיוחדות שיש לבירת ישראל על פי חוק, בעיקר בשלושה נושאים: בטיחות, בטחון ובעיות חינוך וזה מה שקורה פה.
אני רוצה לדעת כמה כסף חולק, למי, וכמה כסף מתוך זה ניתן לחינוך החרדי. 55% מהחינוך בירושלים הוא חינוך חרדי, והחינוך החרדי כמעט ולא משתתף במענק ירושלים. אני רוצה לקבל רשימה מפורטת.
אני רוצה לקבל חלוקה כספית מפורטת של כל סעיף וסעיף. גם פעם שעברה ביקשתי את זה ולא קיבלתי.
אני רואה כי התקציב השנה לחינוך יהודי בתפוצות היה כ-26 מיליון שקל ועל אף שיש תוספת קטנה לחינוך יהודי בתפוצות אני רוצה לקבל רשימה מי קיבל זאת.
רשות העתיקות היא תאגיד על פי חוק. בשנה שעברה עשינו קיצוצים והם באו למנכ"לית משרד החינוך והסבירו לה שיש למלא אחריות סטטוטורית וכדי לקיים את זה חסר להם חמישה מיליון שקל.
פז, אני רוצה שתודיע לבעל הבית שלך שוועדת הכספים אישרה פה אחד את החינוך ההתיישבותי. הוא ביקש את הישיבה הדחופה כי לא שילמו משכורת, ואנחנו היום אישרנו את התקציב. אנחנו גם ציינו שהאישור עבר פה אחד על ידי חברי הכנסת החרדים בלבד. לא היה כאן אף נציג מחברי הכנסת האחרים שדואגים לחינוך ההתיישבותי. תסביר להם גם שאמרנו לפרוטוקול שאם הנושא היה הפוך וחמישה חברי כנסת היו צריכים להעביר את התקציב של החינוך העצמאי והמעיין התורני, אנחנו בכלל לא בטוחים שזה היה עובר.
יש החלק הסטטוטורי ויש החלק של הפרוייקטים. אתה צודק לגבי הפרוייקטים. הם גובים כסף, אבל לא על החלק הסטטוטורי. אם אתר הולך להתמוטט אז אף קבלן לא משלם בשבילו. זה החלק הסטטוטורי שיש להם מחויבות כלפיו על פי החוק.
לנו אין פיקוח על הרשות. אנחנו לא מקבלים את התקציב מול העיניים שלנו. הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות פה בוועדה הוא לשאול למה הם זקוקים לתוספת תקציב. אנחנו רוצים לדעת מהו התקציב שלהם. שנית, אנחנו רוצים שיהיה דיון על הרשות העתיקות כאן בוועדה.
אני מצטרף לבקשה של חבר הכנסת חוגי. האם אתה יודע שהם היו גובים שבעים-שמונים מיליון שקל של קבלנים?
האם אתה יודע כמה מלחמות אנחנו עושים בשביל להחזיר קיצוץ? האם כאן מחזירים קיצוץ רק בהחלטת מנכ"לית, בלי החלטת שר, בלי שר האוצר?
זה גם היה על דעת השר. היה להם קיצוץ בסטטוטורי והם הסבירו למשרד שבלי זה הם לא יכולים לקיים את החוק ואז החליטה המנכ"לית, על דעתו של השר כמובן, שהיא מחזירה את הקיצוץ. זה ההחזר.
עופר, קיום דיון על רשות העתיקות הוא נושא שקשור ליושב ראש הוועדה, וכדאי שנדבר ביננו האם יש צורך בדיון.
אם אתם מדברים על שנת 2002, אז ביום רביעי אנחנו נהיה פה ונציג את התקציב. מי שעשה את תקציב משרד החינוך הוא האוצר באופן ישיר ולא משרד החינוך. כל המספרים שמתפרסמים הם מספרים שהאוצר עשה אותם. אנחנו נבוא ביום רביעי ונלין על מה שהם עשו.
נכון. משרד החינוך סרב לקצץ 440 מיליון שקל, אז זה היה 660 מיליון שקל, וכתוצאה מהסירוב שלו לקצץ סכום כזה אז הם קיצצו מה שהם רצו.
מורידים 11 מיליון שקל לתלמידים בפנימיות ומרכזי נוער. האם הפנימיות האלה קשורות לחינוך ההתיישבותי?
לא, זה מרכזי נוער. יש שם רזרבה של האוצר והוא הפשיר אותה עכשיו לצורך השכר. הוא העביר את זה לסעיפי שכר.
אני רואה עוד גידול בחינוך ההתיישבותי. למה מיועדים ה-31 מיליון? זו עוד תוספת. למה זה מיועד?
אני רואה שנציג האוצר לא נמצא כאן, אבל אני רוצה לשאול שאלה, מר שגיא. אני רואה פה שהעתק מהפנייה עובר אל החשב הכללי, מבקר המדינה, חשב האגף לחינוך התיישבותי, חשב האגף לחינוך עצמאי, חשב המרכז לטלוויזיה, חשב מרכז הסברה, אבל איפה החשב של המעיין התורני?
חבר הכנסת חוגי, מה שקרה לאוצר הוא שהוא היה צריך לתקצב באופן ישיר 850 מיליון שקל והוא כנראה לא עשה אותם. עכשיו הוא מגרד מכל מקום שהוא יכול ושם אותם. תהיינה לך עוד שתי פניות בדרך. אין לו כסף.
זו אוכלוסייה מעיירות הפיתוח שבאה ללמוד בסמינרים ואין לה כסף לשלם. הם מקבלים מענק או הלוואה והם מתחייבים לשרת מאוחר יותר את המערכת שלוש שנים. זה סיוע לתלמידים חלשים.
ביישום חוק יום לימודים ארוך ולימודי העשרה אתם מורידים מיליון ושבע מאות. למה מורידים מיליון ושבע מאות?
זה נובע מהטיפול הנקודתי. על פי התקציב ליום חינוך ארוך והפעלה של הטיפול הנקודתי זה יבצע לא באמצעות התקנה הזו, אלא באמצעות התקנה של התקשרות הרשויות עצמן וזה עבר ל-2706. מי שיבצע את יום הלימודים הארוך הן הרשויות באמצעות גופים כמו: קרן קרב.
אדוני היושב ראש, אני חושש שכל עוד שמשרד החינוך תיקצב את יום הלימודים הארוך אז משרד החינוך טיפל בכולם. הוא טיפל גם בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי וגם בחינוך החרדי.
משה, אני מתכוון לקיים דיון על כל העברות של הרשויות לחינוך העצמאי ולמעיין התורני. אני לא מתכוון לסעיף הזה באופן ספציפי, אלא בכלל על כל נושא הסעות ועל עוד דברים שהם לא מבצעים כפי שצריך.
זאת אומרת שמה שהיה בפנייה הקודמת זה לא מהתקציב שלכם, כאן זה מתוך התקציב שלכם, אבל זו בעצם אותה מטרה.
למה מעבירים 19 מיליון שקל למוסדות להשכלה?
היו שתי מכללות שעברו מאצלנו למועצה להשכלה גבוהה והתנאי של המועצה להשכלה גבוהה הוא שהם יבואו עם דף נקי ושהם יקימו תאגיד חדש. זאת אומרת, המועצה להשכלה גבוהה לא קיבלה אותם עם תאגידים ישנים, עם חובות וגירעונות. המכללה הראשונה הייתה מכללת תל-חי. על פי החלטת ממשלה לגבי קו העימות מימנו להם את ההפרש הזה. המכללה השנייה הייתה מלט חולון שהלכה לבג"ץ ובבג"ץ הכריחו אותנו לשלם את כל הגירעונות של עשרים מיליון שקל ואת זה עשינו לפני שנתיים. המכללה אחרונה שנשארה היא מכללת אריאל.
נניח ואני הפעלתי בית ספר שהיה גירעוני בסכום של עשרים-שלושים מיליון שקל. אני רוצה לשדרג את בית הספר שלי ואני מעביר אותו להשכלה גבוהה. האם אתה רוצה לומר לי שהמדינה תממן לי את הגירעון למרות שאני ניהלתי את בית הספר בדרך לא תקינה? אני מציע שמבקר המדינה יבדוק את זה. מה זאת אומרת?
חבר הכנסת חוגי, הם עמדו לפנות לבג"ץ ושרת החינוך הגיעה למסקנה שאנחנו נפסיד בבג"ץ בדיוק כפי שהפסדנו עם מלט חולון, בדיוק באותם נימוקים, ולכן היא החליטה לסגור את הפרשה אחת ולתמיד.
שר האוצר היה כאן ביום חמישי והוא הציג לנו את מה שקורה במשרד החינוך וליבנו ממש רחב. אנחנו מאוד שמחנו. הוא הציג תמונת מצב שבו מכפילים את מעונות היום.
לי כחבר כנסת זה לא מפריע שלא הכל מכספי המשרד. אם באמת ייבנו בשנה הבאה חמשת אלפים כיתות מצידי שיביא את זה שר האוצר מהגורן ומן היקב.
כשלא הכל מכספי המשרד אז יש לך בעיה אחר כך לממש את זה. כאשר מדובר על כספי משרד אתה יודע מה יש לך ואתה יכול לבצע את זה.
אבל אם התוכנית היא תלת שנתית והיא לא תוכנית של שנת 2002 אז זה לא בדיוק המילה הנכונה לוועדה.
אם החמשת אלפים כיתות נבנות ב-2002, הטענה של משרד החינוך שזה לא מכספי האוצר, מבחינתי היא איננה טענה. אם הוא השיג את זה מכספי משלם המסים האמריקאי או מתורם מאוסטרליה אז הוא בונה חמשת אלפים כיתות. אבל, אם הוא לא בונה חמשת אלפים כיתות, אלא הוא בונה רק חלק והכל הן תוכניות לעתיד, אז זו הטעייה של ועדת הכספים, אבל זה כבר סיפור אחר.
אין היום הכשרות לחמשת אלפים כיתות. אין היערכות בכלל מבחינת המשרד לבניית חמשת אלפים כיתות.
משולם, אתה לא יכול להצביע באף ועדה במה שנוגע למשרד החינוך, ובוועדת הכספים אפילו אם אתה סגן שר לפיתוח אזורי אתה לא יכול להצביע.
אני רוצה לקבל הסבר לגבי סעיפי התרבות. בתרבות התורנית הציונית יש 45 מיליון שקל. משולם, אתה אמרת לפני חצי שעה שיש 19 מיליון.
אתה מדבר על סעיף תקציבי, על תוכנית. אתה לא מדבר על התקנות. אני דיברתי על תקנות בסכום של 17 מיליון ומשהו זה בארגונים ציוניים. זה כל 08. בסעיף התקציבי יש להם 34 מיליון.
עדי, אני רוצה לשאול שאלה עקרונית. הרי יש כאן הרבה שינויים פנימיים ואני רוצה לדעת האם זוהי תוצאה של מדיניות מכוונת מראש או שבסוף השנה אתם מגלים שבסעיפים מסוימים יש ביצוע בחסר ואז אתם עושים את ההעברות.
לפני שבועיים היה בוועדת הפנים דיון בנושא המכונים וישב שם של רפרנט החינוך במשרד האוצר והוא אמר באופן חד-משמעי שהכסף הזה נמצא בחינוך.
עד כמה שידוע לי, גם ממשרד האוצר, נדמה לי אפילו מיעל, הוא שלא ידעו היכן הכסף הזה היה. נדמה לי שהגיעו למסקנה שהוא נמצא במדע.
לא.
רבותיי, מי בעד פנייה 260? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד, תודה רבה.
אנחנו עוברים לפנייה 236 – משרד העבודה והרווחה. מדובר על העברת סכום של 18 מיליון שקל וזה בהתאם להחלטות ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה שהתכנסה ב-25.9.2001. האם אני יכול להבין שהאבטלה צומצמה מאז ה-25.9.2001?
אין בעיה, אפשר להביא את זה ממשרד העבודה. מדובר על בית שאן, קיסריה, אור עקיבא,דימונה, מצפה רמון.
מי בעד פנייה 236?
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד, תודה רבה.
אנחנו עוברים לפנייה מס' 249 – משרד האוצר.
מדובר בשינויים פנימיים. מעבירים כסף מתקנה לתקנה של דיור. יש פה תוספת של הרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית, כי לא היה תקציב לזה. מדובר בדיור לנציבות מס הכנסה, שכר דירה.
מי בעד פנייה מס' 249?
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד.
אנחנו עוברים לפנייה הבאה מס' 250 – בינוי ושיכון. מה קורה בפנייה הזו?
עופר, אנחנו מתכוונים לקיים דיון בכל משרדי הממשלה. אתה תשלח לו את הרשימה.
מי בעד פנייה 250?
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד, תודה.
אנחנו עוברים לפנייה מס' 251- השכלה הגבוהה. מדובר כאן על 42 מיליון שקל מהרזרבה הכללית, ואני רוצה לשאול שתי שאלות. ראשית, למה יש השתתפות בשכר הסטודנטים? שנית, למה אין השתתפות בשכר התלמידים בסמינרים? גם הם סטודנטים.
אני מציע לעכב את זה או שנצביע נגד. אני רוצה לדעת למה הסמינרים לא מקבלים הנחה כמו הסטודנטים?
יש הסכמה משנים שהבנות החרדיות לומדות במוסדות להשכלה המקבילים שנקראים הסמינרים וכל מה שנלווה לעניין. יש בנות שבאות מבתים שנמצאים במצוקה אמיתית והן משלמות שכר לימוד עצום. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת.
מה זה מוסדות לא מתוקצבים? למה הסמינרים שלנו לא יכולים להיות מוסדות לא מתוקצבים? תן לי שתיים שלוש דוגמאות למוסדות כאלה.
בשתי מילים, החלטת הממשלה קבעה שגם הסטודנטים שם מקבלים סיוע. זה דרך אחרת, זה לא המוסדות המתוקצבים, אלא משהו אחר.
שאל עופר חוגי למה יש סעיף נפרד על ההשתתפות הזו ואורי ענה שיש השתתפות במוסדות המתוקצבים ויש השתתפות במוסדות הלא מתוקצבים וזה החלטת ממשלה. השאלה היא, מה העיקרון של מוסדות לא מתוקצבים.
מצד אחד הם נותנים תואר אקדמי מוכר על ידי המל"ג. מצד שני, הם לא מתוקצבים כמוסד אלא הסטודנט עכשיו מקבל סיוע לפי החלטת הממשלה, לפי וינוגרד.
השאלה היא את מי אתה מסבסד? האם אתה מסבסד את השלוחה או את הסטודנט? אם אתה מסבסד את הסטודנט אז לא צריך להיות לך איכפת היכן הוא לומד? מצבם של הסטודנטים שלומדים בשלוחות הוא לא פחות קשה מאלה שלומדים במוסדות אחרים.
הבת שלי התחילה עכשיו ללמוד באוניברסיטת תל-אביב ואני יכולה לומר לך שיש הפחתה בשכר הלימוד, אבל על הספח כתוב: היה והממשלה לא תעמוד בהתחייבותה יוסיפו במהלך השנה.
אני מבקש לדעת כמה הם שילמו בשנה שעברה ומהו שכר הלימוד שנקבע להם השנה. אני רוצה לבדוק זאת בכל האוניברסיטאות.
אנחנו ביום שלישי נקיים ישיבה ונזמן את כולם. אם כן, אנחנו מעכבים את הפנייה הזו.
אנחנו עוברים לפנייה מספר 252/5.
בפנייה הזו וגם בפנייה הבאה אנחנו מעבירים כספים בין שני הסעיפים של משרד התחבורה, סעיפים 79 ו-28. סעיף 79 הוא תקציב הפיתוח, וסעיף 28 הוא סעיף אחזקת הכבישים.
מדובר פה בשינויים פנימיים בתקציב משרד החוץ. התאמות סוף שנה, חלק מהפנייה שאנחנו מעבירים עכשיו זה בסעיפי הקניות.
אני לא מכיר את המחלקה כיוון שזו מחלקה חדשה. לא מתערבים בשינויים הפנימיים פה. אילו שינויים של סוף שנה.
מי בעד פנייה מס' 258?
ה צ ב ע ה
אושר, תודה רבה.
ב. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 3), התשס"א-2001.
צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 3) (תיקון), התשס"א-2001, התשס"ב-2002.
קודם כל, אני מתנצלת על כך שרואה החשבון לא היה יכול להגיע. הוא עשה את העבודה הנוספת, אבל ההתראה הייתה קצרה מידיי.
זו השאלה, האם מגיע לה יותר או פחות פה. אנחנו בדקנו בדיקה נוספת לגבי רווחיות חברת שמן במחצית הראשונה של שנת 2001 ואנחנו ראינו שהיא עברה מרווח תפעולי להפסד תפעולי. אומנם בעיתונים הופיע שיש לה רווח, אבל הרווח נבע מרווח הון, ממכירה של נכס. הוא לא נבע מהפעילות שלה. זה הביא אותנו לחשיבה מחדש מה צריך להיות ההיטל על שמנים וכוספאות.
חוץ מנושא הרווחיות רואה החשבון בדק וגילה שמי שנפגע יותר מהיבוא היו הכוספאות ולא שמנים, כי בכוספאות הייתה ירידה בייצור המקומי, בעוד שהייבוא שמר פחות או יותר על גודל אחיד, ואז הפכנו את ההמלצה שלכם, במקום %4.5 כאן, %5.5 כאן. הפכנו את זה, בכוספאות 5.5%.
אני לא יודעת אם הודענו להם. אנחנו בדרך כלל לא נוהגים להודיע. מכיוון שאנחנו הגענו למסקנה חד-משמעית שהפגיעה יותר גדולה בכוספאות, יותר הגיוני לעשות היטל יותר גבוה על כוספאות מאשר על השמנים.
אני רוצה לעשות הפסקה בדיון של עשר דקות. אני רוצה לבדוק את הנושא.
הישיבה הופסקה בשעה 12:15.
הישיבה חודשה בשעה 12:20.
רבותיי, אני מחדש את הישיבה. אנחנו עשינו התייעצות לגבי הפנייה שקשורה לסטודנטים ואני רוצה להעביר את הפנייה להצבעה עכשיו. אנחנו בעזרת השם נרצה לקיים את הדיון ביום שלישי ללא קשר להצבעה היום.
מי בעד פנייה מס' 251 העברה של 42,330 מיליון שקל עבור אימוץ מסקנות ועדת וינוגרד?
ה צ ב ע ה
אין מתנגדים, אושר פה אחד.
אני רוצה לציין שוב, ושזה יהיה רשום בפרוטוקול, שבנושא הזה של ועדת וינוגרד והסטודנטים היו פה רק חברי הכנסת החרדים. אף אחד מהחילוניים לא דואג לסטודנטים, אלא רק החרדים.
לפני כשנה בערך ועדת הכספים מאוד התנגדה להצעת משרד המסחר והתעשייה להפחית בהיטלים על השמן והיה פה מאבק, בסופו של דבר הגיעו לפשרה. אחר כך, צו ההיטל הזה פג, שלושה חודשים לא היה היטל בכלל, ועכשיו בא משרד התעשייה והמסחר ואומר שוועדת הכספים של הכנסת צדקה.
אני מייצג את חברת "אוליבקס". אנחנו מייצרים שמן סויה וכוספת סויה ומזככים. אנחנו מתחרים של חברת "שמן". בשנת 1998 בדקו את הספרים שלנו. השנה התמקדו בחברת "שמן" בלבד ולא בדקו אותנו. החליטו שזו החברה היעילה ביותר ושיבדקו רק אותה. אנחנו העברנו את הנתונים, אבל לא בדקו אותנו.
אנחנו מברכים על כך שסוף סוף יש לנו צו, מפני שאנחנו עברנו שנה מאוד גרועה. בהתחלת השנה היה לנו חודש בלי צו, היה היטל אפס, ועכשיו היו לנו חודשיים וחצי עם היטל אפס, והנתונים של הייבוא בהחלט משקפים את זה, וכתוצאה מכך מצבם של המפעלים השנה.
אנחנו מבקשים שהצו הזה יאושר. הוא לא לגמרי פותר לנו את הבעיות ותוקפו רק עד חודש מרץ, אבל הוא סוף סוף מסתכל על העובדות שנבדקו על ידי רואי החשבון, פועל בהתאם לעובדות. הבדיקה שנעשתה בשנת 1998 הייתה גם בסדר, אלא שלא פעלו לפי התוצאות שלה.
אני ביקשתי משרת התמ"ס הגברת דליה איציק להסביר לי מהם הכללים לגבי היטל. נדמה לי כי בחברת לבידים רצו להטיל 25%. אני שאלתי מתי מחליטים להטיל 25% ומתי מחליטים להטיל 4.5%. אני מניח בוודאי שיש כאן כללים. אולי זה קשור לכך שמישהו שייך לסקטור מסוים. אני חס וחלילה לא רוצה לחשוב כך. היה לובי חזק מאוד על ההיטלים.
בדברי ההסבר אני כתבתי "הוטל היטל גם על יבוא כוספה סויה מ"ארצות אחרות", ואני אמרתי שנפלו שתי טעויות דפוס. הטעות השנייה היא אומנם טעות טכנית, אבל לא טעות דפוס, משום שאנחנו מעלים את ההיטל, אז הוספנו את המילה אחרים גם מארצות אחרות. זו העלאת היטל. זו לא רק טעות דפוס, אלא זה גם העלאת היטל. בין כה וכה גם תיקון הטעות הובא לאישורכם.
אני אצביע על שני הצווים ביחד. מי בעד צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי)(הוראת שעה) (מס' 3), התשס"א-2001 וצו היטל סחר (היטל ביטחה על יבוא טובין להגנה על היצור המקומי)(הוראת שעה)(מס' 3), התשס"א-2001(תיקון), התשס"ב-2001?
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד. תודה רבה.