פרוטוקולים/כספים/3901



8
ועדת הכספים
29.10.2001


פרוטוקולים/כספים/3901
ירושלים, כ' בחשון, תשס"ב
6 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 307
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, י"ב בחשוון התשס"ב (29 באוקטובר 2001), שעה: 10:00

1. הצעה לסדר.
2. הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 14),
התשס"ב-2001.
3. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 130), התשס"ב-2001.
4. תקנות הנמלים (תיקון) (תעריפי עגינה במעגן הדיג בקישון).

חברי הוועדה: י. ליצמן – היו"ר
א. כהן, י. כ"ץ, ר. מלול, א. שוחט

ש. הלפרט, מ. רז

עו"ד יעל ייטב - נציבות מס הכנסה
עו"ד מיכל דויטש - נציבות מס הכנסה
עו"ד טלי דולן - אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
שרון גלעד - משרד המשפטים
[ רו"ח אייל סולגניק - רשות ניירות ערך
רו"ח יהודה אלגריסי- רשות ניירות ערך
גד סואן - איגוד החברות הרשומות בבורסה
אמיר שביט - אגף התקציבים במשרד האוצר
מאירה שרמן - ראש אגף תקציבים ברשות הנמלים
פאני אקסל - אגף תכנון וכלכלה במשרד התחבורה

אנה שניידר, שגית אפיק

איוור קרשנר

אושרה עצידה









הצעה לסדר

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. חבר הכנסת שוחט, בבקשה.

לפני כמה ימים פנה אליי מר גדליה גל שכפי שידוע לכם משמש כיושב ראש החברה להגנת הטבע בעניין פניה שמונחת כאן. אני בדקתי את העניין הבוקר והסתבר לי שהוא צודק. מונחת כאן פנייה להעברת 27 מיליון שקל לחברה להגנת הטבע. כידוע בגלל הנסיבות יש ירידה במספר הביקורים והטיולים ולכן החברה במצב קשה. היא מתוקצבת באופן חלקי על ידי תקציב המדינה. גדליה אמר לי שלפי האינפורמציה שבידם, ואני לא אכנס לסיבה שמאחורי זה שהיא עוד יותר חמורה, ומי שיבדוק זאת בהזדמנות יבדוק זאת, שכאילו השר לאיכות הסביבה הביע התנגדות בפניך, אדוני היושב ראש, לקיים דיון בעניין.

אני דרשתי דיון.

אין בעיה שיהיה דיון. דיון יכול להתקיים, יש כאן העברה. העניין הזה נסחב יותר מידיי זמן. נאמר לי שביום חמישי הקרוב תהיה ישיבה בעניין. בכל אופן אני שואל אותך, למה הבקשה של גוף כזה שהוא כל כך חשוב צריכה לשכב כאן כל כך הרבה זמן עד אשר מתקיים דיון? האם נכונה השמועה שהדבר נובע מהתנגדותו של השר לאיכות הסביבה שחושב שזה צריך להיות במשרדו? אם הוא חושב שזה צריך להיות במשרדו אז יש ראש ממשלה ויש ממשלה ויש שר אוצר והם צריכים להחליט בעניין. אני לא חושב שאנחנו עוסקים במבנה הממשלה. אני לא חושב שאנחנו נקבע איפה יהיה תחום כזה או אחר. בוודאי לא נקבע את זה דרך זה שנמנע מהם כספים על פי פנייה של שר כזה או אחר. נגיעתו הפורמלית של השר לאיכות הסביבה בחברה להגנת הטבע היא בדיוק כנגיעתו של שר הדתות.

יש לי פנייה נוספת בנושא אחר. אני ראיתי שבלוח החדש שפורסם יש ביום ראשון ישיבה על הכנסות המדינה. אני לא יודע מה יהיה סדר היום ביום שני. אני קבעתי סיור בכביש חוצה ישראל ביום ראשון וקבעתי סיור ב"מקורות" ביום חמישי ובגלל שחשבתי ששר האוצר יופיע כאן ביטלתי אותו. הכל השתבש בלוח הזמנים. אני שואל, האם אפשר לקבוע כי הדיון בהכנסות המדינה יהיה ביום שני, ביום שבו יש מליאת הכנסת?

אפשר לקיים את הדיון הזה ביום חמישי. שר האוצר ביטל את הופעתו ביום חמישי.

באשר לפנייתך הראשונה, חבר הכנסת שוחט, אני רוצה לעדכן אותך ולספר לך את השתלשלות העניינים. בדיון בוועדה בענייני המשרד לאיכות הסביבה הביע השר לאיכות הסביבה מר צחי הנגבי באופן נחרץ את דעתו נגד זה שהם עצמאיים ועל כך שהם לא כפופים למשרד לאיכות הסביבה. לדעתו, לא יכול להיות שהתקציב שלהם הוא יותר גדול מכל התקציב שלו. הוא חושב שהוא צריך להיות ממונה על זה. אני עיכבתי את זה ואני אמרתי לו שאני רוצה לשמוע את דעתו של שר האוצר בעניין הזה. אחר כך קיבלתי ממנו מכתב על כך שהוא סיכם את זה גם על דעת שר האוצר, ועד כמה שזכור לי מופיע במכתב כאילו גם שר האוצר הסכים לזה שהתחום הזה צריך להיות אצלו. חבר הכנסת ישראל כ"ץ שלח לי מכתב בו הוא מבקש לקיים דיון בנושא הזה. חבר הכנסת אבו וילן פנה אליי בבקשה לשחרר את זה. דרך אגב, השר בעיקרון הביע את הסכמתו להופיע ולדון על זה. הוא לבד ביקש לקיים את הדיון הזה. מזה שבועיים אני מנסה לקבוע זמן לדיון הזה.

למה זה שייך לשחרור הכסף?

במשך שבועיים ניסינו להגיע להסכמה על התאריך שבו הוא יופיע כאן. לשנינו היו בעיות עם זה. עד כמה שזכור לי, יש מכתב ממנו על כך שהוא דיבר עם שר האוצר. אני מוכן להעביר לך את המכתב. אני אבקש ממר קרשנר להעביר לך אותו. זה לא מכתב סודי. נדמה לי כי אני הראתי את המכתב הזה לחבר הכנסת אבו וילן. בעזרת השם אנחנו נקיים דיון ביום חמישי ובו נחליט מה שנחליט.

בסדר, אבל למה צריך בינתיים לעכב את הכסף?

זה מופיע במשרד לאיכות הסביבה בספר התקציב.

לא. זה מופיע ברשויות פיקוח. רשויות פיקוח הן רשויות עצמאיות שלא כפופות למשרד ממשלתי.

האם אין זיקה? מי ממנה שם את המנכ"ל?

זה דבר אחר. זה מופיע בתקציב נפרד.

בייגה, אנחנו נדון בכל ההיבטים האלה בדיון שיתקיים ביום חמישי הזה. אני מוכרח לומר לך כי בהיותי חבר ועדת כספים אף פעם לא התקיים דיון על רשות שמורות הטבע. מהיום עד יום חמישי יש עוד שלושה ימים וזה לא כל כך נורא. אגב, אני מנסה כבר שבועיים ימים לתאם תאריך לדיון הזה. היו בעיות אצלנו ואצלם.

תנסה לעשות דיון בהכנסות המדינה ביום חמישי או ביום שני, אם אפשר.

אני אשתדל.




הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 14).

אנחנו עוברים לסדר היום. אנחנו דנים בהצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 14). בבקשה.

סעיף 32(ב) לחוק התיאומים של אינפלציה, הסעיף הקיים, קובע ששר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע בצו תוך שלושה חודשים מיום תחילת שנת מס פלונית, כלומר, עד 31 במרץ של אותה שנת מס, כי הוראות חוק האינפלציה לא יחולו לגבי אותה שנת מס. זאת אומרת, לקבוע עד 31 במרץ 2002, נניח, כי הוראות חוק האינפלציה לא יחולו בשנת המס 2002. אנחנו מבקשים לגבי שנות מס שהאינפלציה בהן תהיה נמוכה במיוחד, לאפשר לשר האוצר לקבוע קביעה כאומר גם במהלך שנת המס, כלומר, לאחר 31 במרץ של אותה שנה, ובלבד שמדובר בשנות מס שהאינפלציה בהן תהיה עד 3%. אנחנו רוצים לאפשר לשר האוצר לעשות הצהרת כוונות. כלומר, להצהיר במהלך שנת המס: דעו לכם שאם האינפלציה בשנה זו תהיה פחותה מ-3%, אני כבר אומר לכם כי הוראות החוק לא יחולו. את הקביעה עצמה שהוראות החוק לא יחולו צריך שר האוצר לפרסם עד 30 במרץ של שנת המס העוקבת. כלומר בדוגמא שלנו, עד 30 במרץ 2003.

נמצאות לפניי הערותיה של סמדר אלחנני שמופנות אליכם. אני הבנתי ממנה שהיא לא תוכל להשתתף בישיבה. אני הייתי רוצה לענות לכל אחת מההערות שסמדר מעלה פה. סמדר כותבת פה שלא ברור האם סעיף (ב1) בא במקום סעיף (ב).

זו הערה משפטית שיש עליה תשובה. זהו סעיף חדש.

נכון. זה לא במקום, אלא זו הוראה חדשה.

בהערה השנייה שלה כותבת סמדר כי התיקון המוצע לחוק נוקט לשון עתיד, "שיעור עליית המדד בה לא יעלה" – אי אפשר לקבוע בחוק החלטות על סמך תחזית אינפלציה שגם במקרה הטוב איננה בטוחה. אני לא קובעת החלטות. אני רק אומרת שאם המדד יהיה פחות מ-3%, אז אני אומר לכם כי הוראות החוק לא יחולו.

"במקרה של "כאילו אפס אחוז אינפלציה" – יש להבהיר כיצד יועברו סכומים משנה לשנה, כאשר יוחלט להפעיל את חוק בשנה העוקבת. אנחנו כותבים: "ואת התיאומים הנדרשים בשל קביעה כאמור", ולכן תהיה תשובה כמובן לתיאומים שייעשו במקרה הזה.

ההערה האחרונה של סמדר אומרת כך: "התיקון לחוק הקובע שהקביעה תהיה תוך שלושה חודשים לאחר תום שנת המס יוצרת את המצב העובדתי הנכון. כלומר, הקביעה שאפשר להתלות את החוק תהיה רק לאחר שהתברר סופית, לאחר מעשה, ולא על סמך תחזיות, מה הוא שיעור האינפלציה לאותה שנת מס." הקביעה אמנם תהיה סופית, אלא שכבר במהלך שנת המס הקיימת אני אומרת: דעו לכם שתבוא קביעה סופית אם שיעור עליית המדד במהלך שנת המס השוטפת יפחת מ-3%. אני חושבת שמה שאנחנו עושים הוא מטיב. אני לא אומרת פה: דעו לכם כי עד 30 במרץ לשנת המס העוקבת אני יכולה לומר אם האינפלציה הייתה פחות מ-3% הוראות החוק לא יחולו, אלא אני כבר נותנת הצהרת כוונות. בדרך כלל, במהלך שנת המס יודעים להגיד אם האינפלציה תעלה או לא תעלה על 3%, אבל אני כבר אומרת הצהרת כוונות. במהלך השנה השוטפת אם האינפלציה תהיה פחותה מ-3% אני ב-30 במרס של השנה העוקבת אקבע שהוראות החוק לא יחולו.

אתמול נפגשתי עם רואה החשבון ישראל שטראוס והועלתה על ידי לשכת רואי חשבון בקשה לשקול לקצר את התקופה של אי הוודאות. כלומר, שהקביעה הסופית של שר האוצר תהיה עד 31 בינואר, למשל, ולא להמתין עד 31 למרץ, משום שכבר ב-15 בינואר ממילא יודעים את מדד דצמבר וכבר יודעים את שיעור האינפלציה לכל השנה. אני לא חושבת שזו איזשהי דרישה בלתי סבירה. אולי תשקלו להסכים לכך.

מעבר לכך, הייתי רוצה לשאול למה 30 במרץ ולא 31 במרץ?

את צודקת. זה 31 במרץ. זו טעות.

החברות הציבוריות צריכות להגיש את הדוחות שלהם עד ה-31 למרץ. החברות מכינות את כל הדוחות וכבר הכל נעשה עד ה-31 למרץ, יום הקביעה של שר האוצר. לכן אנחנו מבקשים ובגלל זה טרחנו לבוא עד לירושלים שזה יהיה עד ה-31 לינואר.

האם אפשר למצוא איזה תאריך פשרה בין שני התאריכים האלה? לדעתם, היות וזה שבועיים מפרסום המדד אז יכול להיות שזה מקשה קצת.

זה יהיה 28 בפברואר.

אדוני היושב ראש, זה קצת מאוחר. אולי אפשר לקבוע את ה-15 בפברואר.

זה עד, אנחנו ננסה שזה יהיה קודם.

גד, אני מציע שאנחנו נקבל את התאריך של ה-28 בפברואר כתאריך פשרה.

אולי אפשר לקבוע את ה-16 בפברואר.

לא. אנחנו קובעים את ה-28 בפברואר.

חברי הכנסת מוחמד ברכה, עיסאם מחו'ל ותמר גוז'נסקי מציעים 2% במקום 3%.

האם הם יכולים להציע הצעה כאשר הם לא נמצאים.

הם הגישו את זה בכתב. בדרך כלל, בוועדת הכספים לא מקפידים כל כך.

נציגי האוצר, מה דעתכם על כך?

אנחנו לא מסכימים.

זה יישאר כהסתייגות.

אנחנו בוועדה דוחים את זה.

מי בעד הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 14)?


ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד-אין
נמנע-אין

אנחנו מאשרים זאת עם התיקון של התאריך ל-28 בפברואר.




הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 130), התשס"ב-2001.

אנחנו עוברים לדון הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 130). בבקשה.

התיקון שאנחנו מציעים פה הוא תיקון טכני שנעשה בעקבות תיקון התקנות הדולריות בחודש מאי 2000. בחודש מאי 2000 תיקנו פרצה שהייתה קיימת בתקנות הדולריות שיצרה חוסר התאמה לגבי מיסוי ניירות ערך בין ההסדר הקבוע בחוק התיאומים לבין ההסדר הקבוע בתקנות הדולריות, פרצה וחוסר התאמה שגרמה לבריחת מס גדולה. התיקון שנעשה, כמובן באישור ועדת הכספים של הכנסת, נכנס לתחולה בראשון לראשון 2000, ובמקביל אנחנו התחלנו בהליך חקיקה של החקיקה הראשית שהוא חקיקת השלמה והתאמה. כדי להסדיר את כל הנושא היה צורך לתקן גם את פקודת מס הכנסה, גם את חוק התיאומים וגם את התקנות הדולריות. חקיקת משנה מעצם טיבה הרבה יותר מהירה והחקיקה הראשית עכשיו מגיעה.

למעשה, מדובר פה בתיקון לשלושה סעיפים. תיקון מס' 101 לפקודה הוא סעיף שעוסק במכירה רעיונית במועד רישום מניות המסחר בבורסה וזאת כדי להבחין בין התקופה הפטורה ממס לתקופה החייבת במס. בסעיף הזה כתובה הוראה לגבי מי שחל עליו חוק התיאומים כדי למנוע כפל מס בין מיסוי לפי חוק התיאומים לבין מיסוי לפי סעיף 101. כדי למנוע כפל מס לגבי התקנות הדולריות מוצע פה לקבוע את אותה הוראה, לתקן את סעיף 101(ג) על מנת שכל מי שהיו לו מניות עם התחולה של הראשון לראשון 2000, דהיינו, 31 בדצמבר 1999, מי שבאותה עת חלו עליו הוראות תקנות הדולריות במקום חוק התיאומים, גם הוא לא יסבול מכך, גם עליו לא יוטל מיסוי כפול. זו חקיקה מטיבה.

תיקון נוסף שאנחנו מבקשים לבצע אותו הוא תיקון לסעיף 6(ח) ו-6(ט) לחוק מס הכנסה תיאומים בשל אינפלציה. למעשה, מטרתו של התיקון הזה הוא ליצור מעבר חלק בין מי שחלות עליו הוראות חוק התיאומים ומי שמבקש לעבור לתקנות הדולריות, ולהיפך. חוק התיאומים קובע שמי שיוצא מתחולת חוק התיאומים זו מכירה רעיונית, הוא חייב במס, כי בדרך כלל הוא יוצא למשטר מס פטור, לפטור ממס. כנ"ל אם הוא נכנס לחוק התיאומים. הוא נכנס לחוק התיאומים ולא רוצים למסות אותו על התקופה הפטורה ולכן קובעים לו מחיר מקורי חדש. למעשה, כאשר אנחנו משווים את המצב של התקנות הדולריות לחוק התיאומים אנחנו רואים שהוא עובר ממשטר חייב למשטר חייב, לא ממשטר חייב לפטור או ממשטר פטור לחייב. לכן, אין מקום לאותה מכירה רעיונית. אנחנו אומרים כי במעבר מחוק התיאומים לתקנות הדולריות או במעבר מהתקנות הדולריות לחוק התיאומים, לא נראה בזה מכירה רעיונית. ניצור הוראת רצף ונמסה אותו רק במימוש עצמו של נייר הערך על כל התקופה, גם על התקופה שחל עליו חוק התיאומים וגם על התקופה שחלו עליו התקנות הדולריות.

דרך אגב, בשעתו לשכת רואי חשבון הפנתה את תשומת ליבנו משום שהם ראו שעשוי להיווצר פה מיסוי כפול.

נשאלת השאלה לגבי הוראת התחילה כי למעשה אנחנו בפער זמן גדול בין הראשון לראשון 2000, לבין המועד שאנחנו מציעים כאן. יכולות להיות כמה אפשרויות מבחינת הוראת התחילה. קודם כל, אני חושבת שאין מחלוקת לגבי תיקון סעיף 101 שהוא סעיף מקל ולכן לא צריכה להיות שום בעיה בקביעת התחילה כפי שקבענו אותה פה בהצעת החוק. נשאלות כמה שאלות לגבי תיקונים סעיף 6(ח) וסעיף 6(ט). אנחנו סברנו שיש להחיל גם את סעיף 6(ח) וגם את סעיף 6(ט) מהראשון לראשון 2000 כדי לא ליצור חור שלא ברור לגביו מה קורה. חלק מהאנשים ימוסו פעמיים, כי יחולו עליהם גם חוק התיאומים וגם תקנות הדולריות. לא נוצר הרצף. אנחנו לא מתחילים את זה מהראשון לראשון 2000. בנוסף לכך, יש מקום אחד שבו עלול לזלוג לנו מס כי הוא הכי בעייתי.

הבעייתיות היא לא בתיקון לחוק. הבעיה היא ברטרואקטיביות, ממתי יחול החוק? התחילה שרוצים לקבוע היא הראשון לראשון 2000. זה לא נמצא עכשיו בהצעת החוק כפי שהיא. אנחנו מדברים על סעיף 6(ט).

מה מאלץ אתכם לחזור לשנת 2000?

אני אתן דוגמא. נניח ואדם עבר מחוק התיאומים לתקנות הדולריות, מפני שעדיין לא תיקנו את חוק התיאומים הוא ימוסה גם במעבר לחוק התיאומים, יראו בזה מכירה רעיונית, ולאחר מכן כאשר הוא ימכור לפי התקנות הדולריות הוא ישלם מס גם על התקופה שהוא שילם כבר לגביה מס.

זה סעיף 6(ח) וזה נראה סביר לעשות את זה רטרואקטיבי כי זו בעצם הטבה.

עכשיו אני אסביר איפה הבעיה. במעבר מהתקנות הדולריות לחוק התיאומים נקבע מחיר מקורי חדש. אם אדם החזיק את ניירות הערך לפי התקנות הדולריות עשר שנים והיו לו רווחים נפלאים והוא עובר עכשיו לחוק התיאומים, הוא מקבל מחיר חדש של הכניסה לחוק התיאומים. דהיינו, כל רווח שצמח לו בעשר השנים שחלפו לא ימוסה. לכן, אנחנו חשבנו שלשם השלמת התמונה מן הראוי לקבוע שהמחיר המקורי לגביו יהיה ראשון לראשון 2000. זה המחיר המקורי של רכישת נייר הערך והתחולה תהיה מהראשון לראשון 2000.

מה הבעיה בלעשות את זה רטרואקטיבית וגם שלא יהיה כפל מס?

אני אציע הצעה. אם אדם באמת מכר כבר את ניירות הערך לשנת 2000 אז אני לא אחיל עליו רטרואקטיבית. זה יפגע בו. אבל אם הוא עדיין לא מכר - -

תסבירי לי למה זה מפריע לכם? האם מדובר בכל כך הרבה כסף?

זה עשוי להיות הרבה כסף.

בכמה כסף מדובר?

אני לא יודעת לאמוד את זה כי זה תכנוני מס. אנחנו נראה את זה רק במימוש.

אני מוכנה להתייעץ בקשר לנושא הזה.

אולי נעשה הפסקה של חצי שעה שבמהלכה תתייעצו ותתנו לנו תשובה.

אתה מציע שלגבי ההחמרה נחיל את זה רק מתחילת שנת 2001.

כן.


הישיבה הופסקה בשעה 10:30

הישיבה חודשה בשעה 11:00.

אני מחדש את הישיבה.

קיבלנו את הצעת יושב ראש הוועדה על כך שאנחנו עושים הבחנה בין תחילתו של סעיף 6 לחוק התיאומים שמדבר על יציאה מחוק האינפלציה, כאן אנחנו נותנים הטבה ולכן אנחנו נקבע אותה החל מ-1 בינואר 2000, לבין תחילתו של סעיף 6(ט) לחוק התיאומים שמדבר על כניסה לחוק האינפלציה, ולכן אנחנו נקבע את התחילה רק מ-1 בינואר 2001. כלומר, אין לנו למעשה רטרואקטיביות כי אנחנו עדיין בתוך אותה שנת מס לפי פרשנות היועץ המשפטי לממשלה.

יש פה את הנוסח בכתב ידה של אנה ואני מוכנה לקרוא אותו לפרוטוקול. אם כן אנחנו מוסיפים את סעיף 3 להצעת החוק תיקון פקודת מס הכנסה (מס' 130) שיידבר על תחילה ותחולה. סעיף קטן (א), אמנם יש לנו built in בתוך סעיף 1, מדובר על תחילה מ-1 בינואר 2000, אבל למען הבהירות, על פי הצעתה של נציגת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמתה של אנה, אנחנו מציעים לכתוב כי תחולתו של סעיף 1 לגבי מניות שנרשמו למסחר ביום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) או לאחריו.

(ב) תחילתו של סעיף 6(ח) לחוק התיאומים, כנוסחו בסעיף 2(1) ביום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000).

(ג) תחילתו של סעיף 6(ט) לחוק התיאומים כנוסחו בסעיף 2(2) ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001).

אנחנו כנראה נצביע עכשיו פה אחד על התיקון הזה. מי בעד אישור הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 130), התשס"ב-2001?

ה צ ב ע ה


אושר פה אחד. אין מתנגדים.

תודה רבה לך.

תודה רבה.





תקנות הנמלים-תיקון תעריפי עגינה במעגן הדיג בקישון

אנחנו עוברים לתיקון תקנות הנמלים-תיקון תעריפי עגינה במעגן הדיג בקישון. נציג האוצר, בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה, אני קודם כל מתנצל על כך שלא השתתפתי בדיון הקודם בוועדה בנושא הזה. אני הבנתי שעלה כאן העניין של תחולת התקנות. אני גם הבנתי שמשרד התחבורה הציע שהן יחולו בשנת 2003. בלשון עדינה אני יכול לומר כי אנחנו לא ממש אוהבים את העניין הזה, כי הכספים כבר הושקעו וההוצאות כבר הוצאו. יש גם הוצאות שוטפות של הטיפול במעגנה החדשה שכבר קיימת וחלק מהספינות כבר שוכנות ועוגנות שם. עם זאת, בעקבות ההצעה של משרד התחבורה אני מוכן, בתיאום עם הרשות, לומר כי בראשון לראשון 2003 התקנות האלה ייכנסו לתוקפן, וכך נסיים את העניין.

למעשה זו הצעתה של הגברת פאני אקסל.

נכון.

אני רואה כי שוב אנחנו נצביע על התקנות האלה פה אחד. מי בעד אישור תקנות הנמלים-תיקון תעריפי עגינה במעגן הדיג בקישון?

ה צ ב ע ה


התקנות אושרו פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.







הישיבה ננעלה בשעה 11:05.