פרוטוקולים/כספים/3835



6

ועדת הכספים
15.10.2001

פרוטוקולים/כספים/3835
ירושלים, ח' בחשון, תשס"ב
25 באוקטובר, 2001







הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 301
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, כ"ח בתשרי התשס"ב (15 באוקטובר 2001), שעה: 10:00

פעולות משרד המדע, התרבות והספורט

חברי הוועדה: י. ליצמן - היו"ר
א. וילן, ע. חוגי, אמנון כהן, י. כ"ץ, נ. לנגנטל, ס. לנדבר,י. פריצקי, מ. קליינר, א. שוחט, ו. שירי

ש. הלפרט, ט. אלסאנע

שר המדע, התרבות והספורט – מתן וילנאי
א. שומר - מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט
ר. ברקת - כלכלן, משרד המדע, התרבות והספורט
גב' פ. סופר - משרד המדע, התרבות והספורט
גב' ע. רוס - יועצת לשר המדע, התרבות והספורט
כלנית שמיר - משרד המדע, התרבות והספורט
עדנה הראל - יועצת משפטית במשרד המדע, התרבות והספורט
עמיחי כץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד שגית אפיק, נעמה רוזן – מתמחה

איוור קרשנר

סמדר אלחנני

אושרה עצידה



פעולות משרד המדע, התרבות והספורט

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מקדם בברכה את שר המדע, התרבות והספורט. אני ביקשתי לקיים דיון על משרד המדע, התרבות והספורט וזאת בהמשך למדיניות שאני מקיים לאחרונה שבה אנחנו מקיימים דיונים על משרדי ממשלה שונים שבדרך כלל לא דנים בהם במסגרת דיוני התקציב משום שאין זמן. התור היום הגיע אל משרד המדע, התרבות והספורט. הגיע הזמן שנשמע פירוט מכל משרדי הממשלה. אודה ולא אבוש כי ידיעותיי בספורט הן דלות.

העובדה כי היושב ראש אינו מתמצא בספורט, נשמעת לי רק יתרון.

אדוני השר, בבקשה.

לפי הצפיפות סביב השולחן, אנחנו מבינים את החשיבות שמקנים לתחומים האלה.

הדיונים תמיד מתחילים במספר מועט של משתתפים. היום הוא גם יומה הראשון של הכנסת לאחר פגרת הקיץ.

אין לי שום בעיות בעניין. במדינת ישראל יש הרבה דברים מעוותים ואחד מהם הוא גם היחס אל שלושת התחומים האלה אשר קובעים את איכות החיים שלנו. התחומים האלה לא נמצאים בשום פרופורציות בדברים אחרים, למרות שברמת השלטון המקומי יש לכך התייחסות יותר רבה כי השלטון המקומי נמצא בחזית מול האזרחים שלו יום יום. אני רוצה לציין כעובדה כי המדע, התרבות והספורט חשוב לשלטון המקומי הרבה יותר מאשר לממשלה ולכנסת ואני מצר על כך.

למעשה, בשנתיים האחרונות אנחנו בנינו משרד חדש והעבודה עדיין לא הסתיימה. בעבר, משרד המדע היה משרד קטן בהיקפו ותמיד היו דיונים האם יש צורך במשרד הזה, כן או לא. היה אגף, מחלקה או מינהל רשות הספורט ומינהל התרבות במשרד החינוך שנוהלו על ידי שני סמנכ"לים וכל אחד עסק בתחומו. השרים אף פעם לא הגיעו לעיסוק רציני בתחומים האלה בגלל כובד המשקל, ואני יכול להבין את זה. למעשה, הנושאים האלה היו נתונים למדיניות של הסמנכ"לים ולהחלטותיהם, ולפעמים הם פעלו יותר טוב ולפעמים פחות טוב. לא הייתה אף תוכנית סדורה בתחומים האלה. המשימה הראשונה שלנו הייתה לחבר את שלושת הגופים האלה ביחד, ולמעשה לחבר את שני הגופים במשרד המדע, ואנחנו נמצאים בשלהי סיכומה, אבל זה רחוק מלהניח את דעתי.

תקציב המשרד בעיקרו הוא תקציב תמיכות, ובנושא הזה הוא מאוד דומה למשרד הדתות.

האם מדובר כאן על 60%?

הרבה יותר. יש לנו 750 מיליון ואני סבור כי פחות 100-80 מיליון, הכל זה תמיכות. כל תקציב התרבות הוא תמיכות, למעט אולי כמה מיליונים בודדים שהולכים לבינוי, בעיקר לשיקום. אנחנו לא יודעים לבנות, אנחנו יודעים לתחזק ולשקם. תקציב הספורט הוא כ-80 מיליון והייתי אומר כי 40 מיליון הם תמיכות ו-40 מיליון הם עבור פעולות. תקציב המדע כולו הוא גם תמיכות. למעשה, מה-720 מיליון, אולי 70-60 מיליון הוא תקציב פעולות שרובו הוא בספורט, וכל היתר זה תמיכות.

היועצת המשפטית שלנו עוסקת בנושא הקריטריונים בתמיכות. אנחנו עדיין לא הגענו לסיכום הנושא הזה. לא היו קריטריונים שיטתיים שמסדירים את נושא התמיכות בגופים שונים. חלק גדול נתנו לאשמור לי ואשמור לך. שנת 2002 תהיה השנה הראשונה שנעסוק לפי קריטריונים. עדיין לא בכל התחומים. מדובר במגוון רחב של תחומים וישנו קושי רב לגבש קריטריונים. העניין הזה נקבע כיעד ויחד עם זה ישר מופיעה המילה שקיפות. כלומר, כולם ידעו מה הולך למי ולמה. למעשה, אנחנו רוצים להגיע למצב הזה. שנת 2002 תהיה השנה שבה אנחנו נעשה את הצעדים הראשונים. אני מקווה שבשנים הקרובות זה יהפוך לשיטה כחלק מהעבודה של המשרד.

בנושא התמיכות יש קושי רב במתן השירותים ללקוח. השנה הקרובה תהיה השנה הראשונה שאנחנו נהיה עם הפנים ללקוח. אני רוצה שגופים שמקבלים תמיכה, ומדובר בעיקרון בגופי ספורט ותרבות, תהיה להם תוכנית עבודה שתהיה מגובה בתקציב שלנו. רוב התוכנית זה רק התקציב שלנו. קחו למשל את הוועד האולימפי אשר מגלגל כמה וכמה מיליונים על כל שנה. זה לא שיש עוד כספים נוספים. תיאטרונים, גופי תרבות, זה בדרך כלל אנחנו והשלטון המקומי. למשל, תיאטרון "הקאמרי", כעשרה מיליון הם שלנו ועיריית תל-אביב וזה מה שיש. אין בארץ תרבות של תמיכות של מצמנטים. גופי התרבות של מדינת ישראל חיים מידה של הממשלה או דרך השלטון המקומי.

תאגיד שרוצה לתרום לא יכול לנכות את זה ממס. תרומה מוכרת רק על ידי יחיד ולא על ידי תאגיד.

היא כן מוכרת על ידי תאגיד.

אין עידוד ממשלתי בחוקי המס.

נכון.

בארצות הברית זה מובנה בשיטה ולכן כאשר אתה בא ובודק את התקציב הממשלתי, הממשלה כאילו לא תומכת. היא תומכת, ועוד איך, דרך מתן אפשרויות לתאגידים ולגופים פרטיים לעשות את התמיכה. זו תרבות אחרת, זה עולם אחר. אנחנו כן צריכים להגיע ליותר מעורבות של הגורמים העסקיים והכלכליים, וגופים ציבוריים אחרים בתמיכה גם בתרבות וגם בספורט. כל גוף כזה נלחם כל הזמן על עוד מאה שקל ועוד מאתיים שקל ואין שום שיטה בעניין הזה, ואני רוצה כן להסדיר את הנושא הזה. אני מקווה שאנחנו נגיע בשנת 2002 לאיזשהי פריצת דרך בנושא הזה וזאת לאחר שנתיים של דשדוש.

אני רוצה להתייחס עכשיו אל תחום המדע. היה דיון קבוע האם יש צורך במשרד הזה. המשרד נוסד בשנת 1982 מהרבה בחינות כתפירת חליפה בזמנו לחבר הכנסת יובל נאמן ששימש כשר המדע הראשון. גם בקדנציה השנייה הוא כיהן כשר המדע ואחראי על המחקר והפיתוח.

אחד הנושאים שעולה לדיון באופן קבוע הוא יצירת גוף, מועצה לאומית למחקר ופיתוח שנקראת מו"ל מו"פ גם כתחליף למשרד המדע. אנחנו נכנסנו לפעולה יסודית מאוד בכל נושא המחקר והפיתוח. לפי טעמי, נושא המחקר והפיתוח לא מובן ברמה הנכונה ברמה הממשלתית. המחקר והאקדמי הוא במוסדות האקדמיים והוא מוסדר היטב דרך הות"ת ודרך חוק שנותן להם סטטוס. יש שם כסף רב מאוד שאתם בקיאים בו. הנושא הזה פחות או יותר סגור. בקצה השני שלו נמצא מה שנקרא בטעות המדען הראשי של משרד המסחר והתעשייה. הדבר הראשון שמאפיין אותו הוא שהוא לא מדען, הוא גם לא מתיימר להיות מדען. הוא איש מעולה, גם קודמתו שהייתה אישה מהשורה הראשונה, לא מדענית, למרות שמשום מה הם נקראים אצלנו מדענים. המדען הראשי עוסק יותר ב-pay של המחקר והפיתוח, בעיקר במקומות שלתעשייה לא נוח לעשות כסף. זה פיתוח הכי יישומי שיכול להיות. המ' של המו"פ מוסדר בות"ת עם מיליארדים רבים. הפ', מוסדר במסגרת המדען הראשי של התמ"ס, למרות שהוא לא מדען ולמעשה מדובר בעידוד השקעות לפיתוח וכך גם צריך לקרוא לזה. אני חושב שהמילה מו"פ אפילו מטעה. כל אחד מהם זה 40% באופן גס מההשקעה, ובאמצע יש 20% שזה המחקר והפיתוח הממשלתי שהוא היעד שלנו. למעשה, הממשלה היא הגוף היחיד שעוסק לטובת הציבור. מו"פ ממשלתי הוא מושג רחב. משרד המדע הוא אחוז מכך. לדעתי, משרד החקלאות הוא 7% מהתקציב הממשלתי למחקר ופיתוח. לכן, יש פה החטאה בנושא שנקרא המו"פ המשותף. אנחנו עסקנו בזה. קודם כל עסקנו בהגדרת המדענים הראשיים. חידשנו פורום מדענים ראשיים שנשען על המלצה של ועדה משנת 1969 ואנחנו עוסקים היום בזה ברצינות רבה מאוד. בישיבת הממשלה הקודמת חשבתי להעביר דו"ח מדענים הראשיים על מנת להציג את הפעולה של המדענים הראשיים שפועלים. קחו למשל את נושא המחקר הרפואי. אין מדינה מתקדמת בעולם שמשקיעה כל כך מעט במחקר רפואי כמונו. אין השקעה נאותה בדברים שהם בחשיבות לאומית. זה לא קיים.

אני רואה את משרד המדע כמרכז את המחקר והפיתוח ברמה הממשלתית. אני לא מתחרה בתמ"ס אשר עוסק בתחום שלו, לא בות"ת שעוסקת בתחום שלה. הממשלה צריכה להוביל את המחקר שנמצא בתווך. הדוגמא הקלאסית היא נושא הביו-טכנולוגיה. הבי-טכנולוגיה הוא הנושא של העתיד וכל מדינה מתקדמת שלוקחת את עצמה ברצינות עוסקת בביו-טכנולוגיה. אני משער כי בניגריה הנושא הזה נמצא ברמה מאוד נמוכה, אבל במדינות אירופיות העיסוק בנושא הזה נמצא ברמה אחרת. אני הטלתי על המדענית של המשרד לחקור מה הממשלה עשתה בביו-טכנולוגיה וגם להביא המלצות. היא עשתה עבודה של שנה ובנינו תוכנית שעיקרה עידוד כל מי שעוסק בביו-טכנולוגיה בצורה של שקל מול שקל, כאשר הדגש הוא בתחום הרפואה שהוא נושא מרכזי במשרד הבריאות. התוכנית הזו כמובן לא התקבלה על ידי האוצר. זה מדהים מה שקרה מבחינה היסטורית. לפני מספר שנים הייתה ועדה אשר קבעה שאם יהיו השקעות כאלה או אחרות בשנת אלפיים ואילך, נגיע להיקף של מיליארד דולר מכירות בתחום הביו-טכנולוגיה. הממשלה לא עשתה דבר ממה שהיא הייתה צריכה לעשות והמגזר הפרטי עשה הכל. הוא הגיע כמעט לתחום המיליארד והוא יחצה אותו. אם הפרוייקט יצא המדינה תקבל כסף. בתקציב שאתם הולכים לאשר לשנת 2002, ראש הממשלה, בניגוד לעמדת האוצר, אישר לנו 50 מיליון שקל בשלוש שנים. זה טיפה בים, אבל זו ההתחלה שאיתה אני מתכוון לתפוס את השור בקרניו ולהתחיל לרוץ עם זה. אני אומר שוב, נושא הביו-טכנולוגיה צריך להיות כחלק ממדיניות הממשלה ולא רעיון של אדם אקדמאי כזה או של בעל עסקים אחר שרוצים לעשות מזה כסף. אנחנו נתקדם בעניין.

סך כל הכסף שמושקע בארץ הוא לא קטן. אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף. בשנת אלפיים השקענו עשרים מיליארד שקל במחקר ובפיתוח. 79% פסיק משהו מזה במגזר הפרטי, 20% במגזר הציבורי ובמגזר הממשלתי כ-40% בות"ת, 40% זה מדען ראשי בתמ"ס ו-20% באמצע שעליהם הרחבתי עכשיו את הדיבור בנושא הממשלתי.

הנושא השני אליו אני רוצה להתייחס הוא נושא התרבות. אין שום מדיניות ברורה בנושא התרבות ואין אף שיטה בעניין, אלא רק מה שהיה הוא שיהיה. כל המוסדות חיים באופן קבוע מהיד לפה. האוכלוסייה הגדלה, המוסדות גדלים, יש פריחה תרבותית פנטסטית. לא להאמין כמה כשרונות יש. כל מי שפותח את מדור "הגלריה" בעיתון "הארץ" לא מאמין למה שהוא קורא שם וזה פנטסטי. במחול למשל יש תקציב נתון בעשרים שנה ואם קבוצות מחול נוספות אז התקציב הנתון מתחלק בין מספר קבוצות המחול. פעם הוא מתחלק בין ארבע קבוצות ופעם הוא מתחלק בין ארבעים קבוצות. אין שום ראיה מדינית בעניין הזה ואין תפיסת עולם ממלכתית. ההנחה היא שיפה מאוד שיש פריחה תרבותית, אבל היא תחיה לבד ולכן זה נראה כפי שזה נראה. בשנה שעברה הצלחנו להעביר, בניגוד לעמדתו של בייגה, את חוק הקולנוע.

האם מר דה-הרטוך מצוי בעניין הזה?

אנחנו עובדים איתו על הכנת הקריטריונים והוא בהחלט מכיר גם את הקריטריונים שעשינו.

האם אתם בודקים האם ההקצבות שלכם עוברות אל גופים קיימים ולא אל גופים שיש עליהם שלט?

בוודאי שאנחנו בודקים.

אם מדובר בגופים קיימים אז אני רגוע.

אנחנו התחלנו להכניס רואי חשבון בצורה שיטתית לגופים הנתמכים. רואי החשבון בודקים את הגופים ותמיד יש הערות. התחושה שקיימת במשרד היא שכולם חיים במשורה. בעניין הזה אני מרגיש יחסית רע לגבי גופי התרבות. בגופי הספורט אני מרגיש פחות רע.

אתה אומר כי כל החלוקות האלה הן היסטוריות, אבל בכל זאת, בדור האחרון עלו למעלה ממיליון עולים שהביאו איתם מסורות תרבותיות מאוד חזקות. מסורות של אופרה, תזמורות ומוסיקה. האם לא היה גידול פרופורציונלי בהתאם לגידול האוכלוסייה?

לדעתי, הממשלה לא ערה לזה שהגיעו מיליון עולים. אני לא שמתי לב שהגיעו מיליון עולים. אנשי העלייה מברית המועצות לשעבר תורמים תרומה משמעותית לחיי התרבות בארץ. הם מנהלים קהילה רוסית שלהם וחיי תרבות משלהם. הם לא כל כך מתייחסים אלינו, דרך אגב. הם תורמים תרומה משמעותית לחברה הישראלית. חבר הכנסת וילן, יש לך כאן דוגמא קלאסית לבעיה שאיתה אנחנו צריכים להתמודד. אין לזה התייחסות מבחינה תקציבית. אנחנו לא תומכים בהם כעולים בשביל זה יש את משרד הקליטה. אנחנו לא תומכים בהם כפרטים, אבל אנחנו כן תומכים בגופים שלהם.

האם תיאטרון "גשר" מקבל ממך?

הוא לא מקבל ממני, הוא חי ממני. הגופים האלה לא קיימים בכלל בלי התמיכה שלנו.

כולנו כאן שותפים לחוק הקולנוע ולתרבות מגיע כמה שיותר כסף. אבל השאלה היא האם כל תזמורת קאמרית בכל עיר צריכה לקבל תמיכה כאשר אנחנו נמצאים בתקופות תקציביות כל כך קשות? המימון הרי לא מותנה בהכנסה וצריך להבין גם את הצרכים של המדינה.

אדוני השר, השאלה היא כזאת. האם תקציב התרבות בתקציב המדינה נשאר אותו הדבר או ירד?

הוא נשאר אותו דבר כי הוא ירד. לא עדכנו אותו. השיעור ירד. השיעור יורד לאורך שנים באופן קבוע. בשנה שעברה חוק הקולנוע תיקן אותו. חוק הקולנוע הזרים פתאום הרבה כסף. אבל ככלל, השיעור יורד.

זה לא בסדר

הדוגמא הקלאסית היא הספריות הציבוריות. הספריות בבתי הספר הן באחריות משרד החינוך, והספריות הציבוריות הן בתחום אחריותנו. להערכתי, הספרייה היא מרכזי בחיי התרבות בקהילה, אם זה שכונה, אם זה עיר, אם זה קיבוץ.

העיריות צריכות לדאוג לזה.

הן לא מסוגלות לעשות את זה.

הן מסוגלות בהחלט.

כמה אתה מסוגל להטיל על העיריות.

זה מוטל עליהם כבר חמישים שנה. האם הכל צריך לעבור לממשלה? זו אחריות של ראש העיר ואם הוא לא רוצה שתהיה בעיר שלו ספריה לא יבחרו בו.

האם ראית כיצד נראות המדרכות שברחובות?

יש ספריות מאוד יפות במקומות שבהן לראש העיר איכפת. האם הכל צריך ליפול על הממשלה? אני רוצה להקל על מתן וילנאי כדי שהוא לא יעבוד כל קשה. תנו לעיריות להתעסק עם הספריות. אתם תעשו רק את הפיקוח המקצועי, אל תתנו כסף. אתם ממילא נותנים רק 2%.

חוק הספריות הציבוריות הוא חוק נפלא, אבל הוא לא מאפשר לקיים את הספריות מבחינה תקציבית. אנחנו ביקשנו לתקן את החוק הזה ויש כבר הצעות חוק פרטיות שעוסקות בנושא ואני מקווה שהן תעבורנה. בכל מקרה, לא מדובר בסכומי עתק שהמדינה לא יכולה לעמוד בהם. ככלל, אנחנו לא מדברים על תקציבים שיוציאו את תקציב המדינה משיווי משקל, ממש לא. אם היינו מקבלים שלושים מיליון לספריות הציבוריות, אנחנו קיבלנו עשרה מיליון, היינו מקפיצים את כל הנושא הזה מדריגה. מר שוחט צודק בחלק מהעניין.

זה 7% -6% מהתקציב של הרשויות בעצמן, זה הכל, וכל השאר זה רשויות.

צריך להבין כי ספריה שלא מתפתחת לא שווה כלום. היא לא עדכנית.

הספרייה צריכה להיות מעודכנת. אתמול הייתי במועצה אזורית חוף אשקלון שם בנה מפעל הפיס ספרייה יפהפייה שמראה תפיסה מתקדמת. אנחנו הרי לא יודעים לבנות. אנחנו יודעים למלא את הספרייה בספרים ובאביזרים. אני רואה בעיני רוחי ספריה מעודכנת שיש בה מחשבים מקושרים. יש לנו עכשיו פרוייקט גדול שאנחנו עושים זאת. במצב כזה יש לילדים ומבוגרים סיבה לבוא לספרייה משום שיש שם גם ספרים וגם מחשבים בכפיפה אחת. זה גם נותן מענה לתחומים נוספים.

הספריות היום מוחזקות בעיקר על ידי השלטון המוניציפלי. שוב, התקציב לא גדל משמעותית למרות שהספריות הוכפלו ממאות בודדות ל-1176 ספריות. הטיפול בהן ירד. לפי החוק, אסור לגבות למרות שבחלק מהמקומות גובים כספים. יש כאן עבירה על החוק וישנן תביעות ייצוגיות בעניין הזה. בעבירה על החוק לא פותרים את הבעיה משום שהגבייה נותנת אחוזים בודדים, לא מעבר לזה.

אנחנו בנינו תוכנית לשדרוג כל הספריות בתחומים שעליהם דיברנו. אנחנו ביקשנו מחשוב בהיקף גדול. בסופו של דבר קיבלנו בהחלטת ממשלה קיבלנו עשרה מיליון. עדיין לא ראינו שקל מזה. אנחנו מתכוונים למצות את העשרה מיליון האלה כנראה עד הסוף.

מה התקציב העדכני של הספריות?

תקציב הספריות הכולל במדינת ישראל הוא כ-150 מיליון. לשלטון המקומי מוענק כ-150 מיליון כאשר לנו יש כ- 14-10 מיליון מזה. אני העברתי עוד כמה מאות מיליונים בודדים. עכשיו יהיה לנו כ-24 מיליון מזה. כל היתר, נופל על כתף השלטון המוניציפלי. הספריות הן יעד מרכזי שלנו לשנת 2002 וגם בדיוני התקציב תראו את הנושא הזה.

אני רוצה עכשיו להתייחס לנושא החלל בהקשר לנושא התרבות. לאורך שנים חשבתי שאת המענה לנושא החלל נותנת מערכת הביטחון וגם עסקתי בזה מספר שנים וכי לא צריך להשקיע שום דבר בסלע, המוסד שלנו. לאחר שהסתובבתי בעולם ואצלנו זיהיתי שמערכת ביטחון שמשקיעה מיליארדים רבים בחלל, בסופו של דבר עוסקת בתחום מאוד צר של לווינות לשמה. היא עוסקת בפיתוח האקדמי, היא לא עוסקת בתעשיות, אלא רק בדברים שהיא צריכה לצרכיה. כתוצאה מכך בנינו תוכנית ארוכת טווח הן לאקדמיה והן למגזרים אחרים שאותה אנחנו מגבשים עתה. אני מקווה כי בשנת 2002 הדבר הזה יבוא לידי ביטוי דרך מועצת חלל שבנינו וכל מה שכרוך בזה.

האם אין בכך כפל תמיכות?

אין כפל תמיכה.

האוניברסיטאות מתוקצבות על ידי ות"ת. הן מקבלות סכומים אסטרונומיים שהן לא צריכות לקבל וזה עובר גם לפיתוח. השאלה היא, האם יש צורך בכך שלמשרד המדע יהיה תקציב מיוחד שעובר לאוניברסיטאות? צריך לעשות סדר בתקציב האוניברסיטה ולהעביר חלק מזה לצורך מחקר בחלל.

ההערה הזו היא נכונה. אנחנו נוודא שלא יהיה כפל תמיכות. אנחנו צריכים לדאוג שזה לא יקרה.

נושא הספורט. גם בתרבות וגם בספורט המעורבות הממשלתית היא מאוד בעייתית. היא צריכה לסייע מבלי שתהיה מעורבות פוליטית ותפיסה פוליטית בעניין, ולכן זה מתקיים בסופו של דבר על ידי עמותות. אני צריך להיזהר מאוד במעורבות שלי. יש כרגע למשל בעיה כבדה מאוד באגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. יש שם מהומה ומבולקה. יד ימין ויד שמאל לוחמות אחת בשנייה. אנחנו מעורבים בנושא הכספים והכנסנו חשב למלווה, אבל מעבר לזה אני לא רוצה להיכנס. אם בסוף לא תהיה ברירה נצטרך לעשות שם מעשה כי זה לא יכול להימשך כך. אותו הדבר בתחום הספורט.

יש בעיות גם במוסד ביאליק. היו סיכומים של שר האוצר הקודם.

יש לנו מאות מוסדות כאלה. חבר הכנסת וילן, אפשר לחשוב שהכל מסודר ושיש בעיה עם מוסד אחד. אני אומר לך כי הכל לא מסודר. אתה מתעניין במוסד ביאליק כי קיבלת פנייה בעניין. אני מכל מקום, עוסק במאות ואלפים מקרים שכאלה.

אנחנו מדינת עולם שלישי. כל הזמן עוצרים את ההבטחות ומרוויחים עוד חודשיים אשראי וריבית. בינתיים, מוסדות תרבות קורסים. השיטה הזו לא יכולה להימשך.

אף מוסד לא יכול לתכנן תקציב רב שנתי כך.

המילה רב-שנתי לא קיימת. בשנת 2002, פעם ראשונה בהיסטוריה, בראשון לפברואר המוסדות ידעו מהו התקציב שעומד לרשותם עד סוף השנה, כולל התזרים המתוכנן. זה מאמץ ראשון של המשרד ואם נגיע לכך זה יהיה כקריעת ים-סוף. אני מקווה שהיום הם ידעו את התקציב שעומד לרשותם לשנה הבאה. יש מוסדות שהיום עדיין לא יודעים את תקציב 2001, וכנראה כי שנת 2001 די עברה. אלו דברים שנמשכו דורות ואנחנו נתקן אותם. אנחנו נמצאים בדרך הנכונה בעניין הזה. זה ייקח עוד זמן. מוסד ביאליק הוא מוסד שחבר הכנסת וילן מקורב אליו. גם אני מכיר את המוסד הזה היטב. אני זוכר את אבא מדפיס שם ספרים. הבעיה היא לא רק במוסד ביאליק. הבעיה היא במאות מוסדות. אבו, על איזה סכום מדובר במוסד ביאליק?

500 אלף שקל.

יש מוסדות שאם היה להם סכום של 200 אלף שקל הם היו נראים אחרת לחלוטין. מדובר במוסדות שכולנו נהנים מהם. אנחנו מוציאים להם ולעצמנו את המיץ על 200 אלף שקל. לכן, ההערה של אבו היא נכונה. הוא רק צריך לדעת שזה לא המוסד היחיד שיש בו בעיה. בנושא הספורט הכל בנוי על עמותות ואין שום מדיניות ותפיסת עולם בנושא הספורט בישראל. מדינות בעולם השלישי כבר מתנהגות אחרת בנושא הספורט. אין אצלנו שום תפיסת עולם. כל אחד עושה כפי הנראה לו. יש אנשים טובים ויש אנשים פחות טובים וכך זה נראה.

אנחנו עוסקים היום גם בגיבוש מדיניות בתחום הספורט. מדובר בעניין מאוד בעייתי משום שאני לא רוצה שתהיה מעורבות פוליטית בעניין. יש היום למשל מהומה ומבולקה באיגוד הכדורסל וחבר הכנסת וילן בטח ער לכך. אני לא מתעסק בזה. אני נותן להם להתעסק בנושא הזה כמה שהם רוצים. אני לא רואה את עצמי כאחד שצריך להתערב בעניין הזה וגם בגופים אחרים.

יש קבוצת כדורסל אחת ויש את הקבוצות האחרות, ולמעשה נוצר מונופול. אם רשות השידור נותנת לאותה קבוצה למעלה מששה מיליון דולר בשנה מתקציבה עבור זכויות שידור, אז ברור לך שלא תהיה ליגה בכדורסל בארץ. אנחנו המחוקקים ואתם כרשות המבצעת נותנים לזה יד, ואין פוצה פה ומצפצף. במדינה מתוקנת קונים זכויות בהתאם למחיר שוק ובהתאם לשאלה במי רוצים לתמוך ולסבסד, ולא שיש מונופול אחד. זה העולם השלישי.

הבעיה היא לא בקבוצת הכדורסל אלא במחיר השידור. יש פה קרטל. כל מדינת ישראל רוצה לראות את משחקי הגביע העולמי. מי שמחזיק בזכויות השידור מבקש עשרים מיליון דולר עבור זכויות השידור ואם לא ישלמו לו את הסכום הזה הוא לא ישדר את המשחקים. כלומר, זהו מונופול וכאשר יש מונופולים יש צורך בהתערבותו של המחוקק.

למה באיטליה וביוון יש ליגה ורק פה נותר מונופול?

חבר הכנסת וילן צודק וצריך לטפל בזה. עוד לא הגענו לזה. כל נושא זכויות השידור דורש טיפול.

בעיתון "הארץ" התפרסם מאמר מדהים של פרופ' שטיגליץ חתן פרס נובל בכלכלה שנכון להרבה מאוד שטחים. אני אראה לך איך מונופול בדמות "מכבי" הרס, לצערי, את הכדורסל הישראלי.

אנחנו עוסקים עכשיו גם בתיקון חוק הספורט והרחבתו, וגם בהקמת מועצה עליונה לספורט שקצת תפקיע את הדברים מידי העסקנים ותראה את נושא הספורט בישראל ראייה שלמה. המועצה הזו תהיה בתוקף של חוק בשלב ראשון ואני מקווה שהיא תיהפך לרשות עצמאים ועל כך ימים יגידו. מכל מקום זהו הכיוון.

מה התקציב שלכם לספורט?

שמונים מיליון. הכסף האמיתי והגדול בספורט הוא במועצת ההימורים.

האם יש לה סוף סוף יושב ראש?

יהיה לה יושב ראש לאחר ששר האוצר יסכים לחתום.

האם הוא חייב להיות עם חותמת של ליכוד? מה קורה פה?

הוא חייב להיות עם חותמת של ליכוד.

האם זה נראה סביר? יש נציב מס הכנסה מצוין שכנראה אין לו חותמת פוליטית ורוצים להחליף אותו. ראיתי כי במכס שמו חותמת פוליטית. האם גם פה מביאים חותמת פוליטית?

אנחנו פה העלנו להם ל-16 ניחושים כי אמרו שאין להם מספיק כסף, למרות שהייתה ביקורת ציבורית עצומה. השאלה היא למה הם לא נותנים יותר למשל לזה שסוף סוף יקבל מדליה באולימפיאדה? אני מצפה מהמדינה להתייחס לעניין ההישגים.

אנחנו מנסים להכניס שיטה בספורט. אין שיטה. אני קבעתי כיעד להכפיל את כמות האזרחים שעוסקים בספורט, והדגש הוא על ספורט הנשים. המועצה הזו תגיע ליעד הזה. קבענו יעדי משנה ואנחנו עוסקים בהם. המשחקים האולימפיים הם דוגמא קלאסית. במשחקים האולימפיים חסר באופן קבוע תקציב שהיה בעבר. הייתה הקצאה לפני אולימפיאדת סידני של עשרה מיליון שקל לשנה. צריך לזכור כי כל שנה מכינים הכנות אולימפיות. אנחנו נמצאים עכשיו ארבע שנים לפני אולימפיאדת אתונה. היחידה לספורט הישגי שלנו ושל הוועד האולימפי עובדת בצורה מקצועית. נושא המאמנים עד לרגע הזה לא מוסדר במדינת ישראל. יש מספר עצום של מאמנים מוכשרים, בעיקר עולים מברית המועצות לשעבר, ואין שום שיטה לטפל בזה. אנחנו גם בזה מכניסים שיטה וכמובן שגם לשיטה יש משמעות תקציבית. חשוב להכניס סדר בעולם הספורט שיש בו הרבה מאוד תחומים וזה צריך להיות דרך עמותות נפרדות ולא דרך הממשלה.

האם יש כל שנה עשרה מיליון שקל עבור ההכנות לאולימפיאדה?

לא, אין.

אני מבין כי מחכים לזה שהספורטאים יתחילו להתאמן שנה אחת לפני האולימפיאדה.

לא, לא.

למה אין עשרה מיליון?

אני לא יודע למה אין עשרה מיליון. אתה צריך לשאול את ועדת הכספים.

איך הספורטאים ממשיכים להתאמן, אבל הם מתוקצבים רק בשנה האחרונה. בשלוש השנים שלפני כן אין תקציב.

אבו, זה לא נכון. יש תקציב לפעילות כל השנים. בשנה האחרונה נתנו תקצוב תגבור.

רבותיי, אני מודה לכם מאוד. אני נאלץ לעזוב את הישיבה. מנכ"ל המשרד מר אריה שומר נשאר כאן להמשך הישיבה.

( השר מתן וילנאי, שר המדע, התרבות והספורט עוזב את חדר הוועדה ).

זכות הדיבור לחבר הכנסת נחום לנגנטל, בבקשה.

אני מודה לשר על דבריו כאן וכן לאנשי המשרד. אני מודע לחשיבותו הגדולה של המשרד הזה וגם לחוסר היכולת שלו לתפקד. הוא נמצא בסד תקציבי מאוד מאוד קשה. בשנה האחרונה יש לתקציב המדינה צרכים מאוד מאוד קשים ואנחנו הולכים לנאום פה נאומים ארוכים על כל נושא ונושא, כל חבר כנסת לפי צרכיו שלו, ואני חושב שהאחרון בתור יהיה שוב, משרד המדע, התרבות הספורט וזוהי בעיה גדולה מאוד. מדינה שרוצה שתהיה לה פריחה תרבותית לא מגיעה לאותו שארות רוח שהייתי מצפה שתהיה לה. לכן תמכתי בחוק הקולנוע. אני חשבתי שכל הנושאים הם לא נושאים כבדים על תקציב המדינה. אם מדינת ישראל הייתה מעניקה כמה עשרות בודדים מאוד של מיליוני שקלים לכל הנושא הזה, היא הייתה יכולה לסגור פער גדול מאוד והיא הייתה מעלה את הנושא התרבותי.

אני אומר את הדברים האלה דווקא כאדם דתי. אני לא רואה שהנושא התרבותי חי בסתירה לתפיסת העולם שלי או לאורח החיים שלי. כמובן שישנם נושאים מסוימים שאני כמובן לא מרגיש נוח איתם, אבל אני חושב על התזמורות למינהן שזקוקות לזריקה תקציבית כדי שהן תמשכנה לחיות ולשמור פה את הייחודיות של עולים ממדינות שונות. חבל מאוד שאנחנו לא מעודדים את התחום הזה.

אני רוצה להתייחס לנושא הספריות הציבוריות. אני ראיתי גם התקנות של הכסף שמדובר עליו כרגע ואני רוצה לומר לכם שזוהי בושה שאנחנו לא עושים פה משהו קצת יותר רציני. בואו נראה מי משתמש בספריות הציבוריות? אנשים שיש להם תרבות של קריאת ספרים הם אלה שמגיעים לשם ובדרך כלל האוכלוסייה מחוסרת האמצעים היא זו שמגיעה לספריה הציבורית. אדם שיש לו אמצעים יכול לרכוש את הספר בו הוא מעוניין. אנשים לא יכולים למלא את ביתם בעשרות ספרים חדשים מידי שבוע, וגם אדם שיש לו הרבה מאוד כסף לא יכול לעשות זאת. מדברים פה על העברת הנושא הזה לרשויות המקומיות ואני רוצה לומר לכם שאלו שהדיבורים האלה הם שטויות ואני אומר לכם זאת כמי שישב עשר שנים ברשות מקומית. כאשר לראש רשות מקומית יש תקציב שהוא לא מצליח לאזן, אז הספריות הציבוריות הן הנושא הראשון שנזנח ושעליו מונף הגרזן. הכי קל לפגוע בנושא הזה. זה לא שסוגרים מיד את הספרייה, אבל במשך שנה, שנתיים, שלוש פשוט לא רוכשים ספרים חדשים. ספרייה שלא רוכשת במשך שנתיים ספרים חדשים היא ספרייה לא מעודכנת ולא רצינית וגם תלמידים לא יגיעו אליה להכין בה שיעורי בית או לקרוא ספרים. לא כך אנחנו רוצים לקלוט עולים ולא כך אנחנו רוצים לגשר בין פערים.לכן, אנחנו חייבים לעשות איזשהו מאמץ מבחינתנו בעניין הספריות הציבוריות.

אגב, יש כמה ספריות ציבוריות תורניות ואני לא יודע אם הן נכללות במספרים שלכם.

לא כולן, אבל הן נכללות. אנחנו גם בנושא הזה עושים סדר.

צריך לעשות סדר גם בעניין הזה. יש ספריות בבני ברק, ברמת גן ובתל-אביב. יש ספריות מאוד מיוחדות בתחום של ספרות זרה וצריך להיערך ולראות כיצד נותנים את התשובות לכולם מבלי להחליט שרק סוג כזה או אחר של ספרים קונים.

לעולם לא נכנסו לעיר כמו בני ברק. היום אנחנו נמצאים שם וזאת בהנחיית השר. אנחנו הולכים להרים ספריה ציבורית תורנית הילכתית בעיר בני ברק.

אנחנו צריכים לעזור למשרד הזה בעניין הזה, כי אין לוביסטים לנושאים האלה. לא מדובר בתקציב שהוא כבד.

אני נגד התערבות במשק ואני לא צריך להביא לפה אישורים עד כמה אני ספגתי ביזיונות, הטרדות והפחדות בהיותי במשרד התחבורה על פתיחת המשק לתחרות בכל התחומים. אבל, ישנו שלב מסוים שבו הרגולטור כן צריך להתערב. למשל, במצבים בהם ישנה הרגשה כי החזק מתחזק והחלש נחלש. אתם צריכים לקבוע את היעדים שלכם ובזה אני לא מתערב. אבל בשלב מסוים אתם צריכים לקבוע קווים אדומים מתי אתם כן מתערבים. כנ"ל לגבי נושא התרבות. קצת צרמו לי דבריו של השר שאמר שבגוף מסוים יש בעיות ושישברו לבד את הראש. זו אמירה שלא מקובלת עליי, כי אין שבירת ראש. שבירת ראש תיצור מצב שאנחנו בסופו של דבר נצמצם את הליגה.

אני לא רוצה להיכנס כרגע לעניין הזה. מכל מקום, דבריך הם נכונים.

חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אדוני המנכ"ל. לפני מספר דקות שמעתי את שר התרבות אומר כי תקציב התרבות לא קוצץ, אבל הוא לא עודכן. יחד עם זאת הוא אמר כי סך הכל התוספת היא בחוק הקולנוע. עיני לא צרה בזה, אבל בכל זאת חוק הקולנוע הוסיף לתרבות סכום של ששים מיליון שקל.

73 מיליון שקל.

הסכום הוא די מכובד. בסך הכל התקציב של התרבות הוא 720 מיליון שקל.

התקציב לתרבות הוא 450 מיליון שקל מזה.

אדוני המנכ"ל, 25% מכלל הציבור במדינת ישראל מתנזר מהתרבות הכללית. הוא לא צרכן לא של תיאטרון, לא של קולנוע ולא של ספורט. יש לציבור הזה תרבות מאוד ייחודית וסוף כל סוף הכירו בכך שגם לתרבות הזו יש להקצות קצת תקציב משום שגם אנחנו אזרחי מדינת ישראל המשלמים מסים. בשנת 1998 התקציב הזה עמד על 93 מיליון שקל ובייגה יכול להעיד על כך. בשנת 1999 התקציב הזה קוצץ ל-73 מיליון שקל, ובשנת 2000 ל-51 מיליון. התקציב בשנת 2001 עומד על 40 מיליון שקל. אנחנו רואים כאן את השיטה של הכנסת העז והוצאתה. הואילו לעשות טובה מאוד גדולה והעלו את התקציב ל-71 מיליון שקל. מדובר בתקציב המיועד לציבור שמהווה 25% מאזרחי מדינת ישראל. משנת 1998 התקציב קוצץ ב-25%. אנחנו נמצאים עכשיו באמצע חודש אוקטובר, ועד לרגע זה שוחררו רק 20% מסך כל התקציב. משרד האוצר יודע זאת. זה נעשה בכוונה להביא לקריסה של התרבות החרדית בכל התחומים. זה קרה לפני שנה בתקופה שבה בייגה שימש כששר האוצר. הוא זוכר בוודאי שאנחנו התרענו על כך.

אדוני חבר הכנסת הלפרט, זה שייך למשרד החינוך, לא לנו.

אני לא מאשים אתכם בשום דבר. אני רק רוצה לומר לך מה קורה בעניין הזה, אדוני המנכ"ל, כי זה גם שייך לנושא התרבות. משרד התרבות, הממשלה, חייבים להתריע על עיוות כזה גדול שנגרם לתרבות החרדית. דבר כזה לא יכול להיות. התרבות החרדית חייבת שתהיה לה כתובת. שר התרבות חייב להתייחס לנושא הזה. בכוונה תחילה מידי שנה בשנה רוצים לרמוס את התרבות החרדית ולגרום לכך שהתרבות הזו תקרוס. בייגה יודע את זה. אנחנו התרענו על כך כל שנה. מידי חודש בחודשו מערימים קשיים שלא מערימים באף תחום במדינת ישראל. אנחנו נמצאים בסוף חודש אוקטובר ובסך הכל 20% מהתקציב שלנו אושר. הכל קורס. שר התרבות חייב להעלות את הנושא הזה בממשלה ולומר כי הדבר הזה לא יכול להימשך.

תודה. חברת הכנסת לנדבר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אדוני המנכ"ל, חברי הכנסת. אדוני המנכ"ל, אנחנו קיבלנו את העלייה מחבר העמים על מגש של כסף, ולפי ידיעתי והרגשתי המשרד שלך לא מטפל בצורה נכונה באותם כשרונות שקיימים בשוק שלנו. אנחנו לא השקענו בספורטאים האלו למרות שקיבלנו אותם על מגש של כסף. אנחנו גם היום לא משקיעים מספיק. צר לי לומר לך, אבל הבירוקרטיה חוגגת.

משרד הקליטה טיפלו בספורטאים ואני שמחה מאוד שהוא טיפל בהם, אבל מצד שני, אני ציפיתי שמשרד התרבות והספורט יטפל בספורטאים ושהוא ייעשה זאת לפני שמשרד הקליטה עושה זאת. טוב שנמצא שם כסף לפיתוח כארבעים משרות לאנשים האלה. לא יכול להיות שאנשים עם תואר שני ושלישי נמצאים בלשכת עבודה. אני מכירה בחור מאשדוד בן 27 שנים שפוטר ממקום העבודה על בסיס פוליטי והיום אין לו מקום עבודה. מדובר בבחור עם תואר שלישי. אני ארגיש ממש חסרת אונים אם אותו בחור יעזוב את המדינה בגלל שהוא לא מצא מקום עבודה. אנחנו חייבים לומר היום כמה משרות המשרד שלך יפתח. לא יכול להיות שמשרד שהתחייב להעביר כספים, מעביר אותם באיחור כל כך רב לקייטנות ולספורטאים ולמשרות שונות. האנשים האלה הם הגאווה של מדינת ישראל.

גם אני רוצה להתייחס לנושא הספריות הציבוריות. אני חזרתי לפני זמן מה ממוסקבה ואני רוצה לספר לכם כי החנות היחידה שבה יש תור ארוך מאוד היא חנות ספרים. המדינה מסבסדת את הוצאת הספרים לאור, ואני חושבת שכל מדינה צריכה לעשות את הדבר הזה. אנחנו צריכים ללמד את הדור הצעיר שלנו לקרוא ספרים ומדינה צריכה לסבסד את הוצאת הספרים האלה. זה לא יכול להיות אחרת. אנשים לא יקראו ספרים אם עלות הספרים תהיה כל כך גבוהה. לא יכול להיות שבשנה הזו אנחנו נסגור את הספריות.

לדעתי, המשרד השנה צריך לפתח את הסיסמא של "בריאות המשפחות". אנחנו צריכים לגדל אנשים בריאים. היום בכל המדינות יש נטייה ללכת לכיוון של גוף בריא, כי נפש בריאה בגוף בריא. אנחנו צריכים לפתח מתקני בריאות לאזרחים הפשוטים אשר לא יכולים לרכוש במעט הכסף שיש להם ציוד של מכון כושר. זה דבר שאתם צריכים לעשות אותו כבר השנה וגם בשנה הבאה. צריך להתחיל מנקודה כלשהי.

תודה. חבר הכנסת עופר חוגי, בבקשה.

יש תקציב קבוע שחוזר על עצמו כל שנה ויש גופים מסוימים שהשתלטו על התקציב הזה כך שאין אפשרות למתוח את התקציב הזה בצורה אחרת. בואו ניקח לדוגמא את התקציב של פסטיבלים, מחולות, אופרות מוזיאונים, תזמורת ותיאטרון שהוא 230-240 מיליון שקל. המגזרים השונים באוכלוסייה כגון: חרדים, ערבים, עולים חדשים, עיירות פיתוח שהם בערך 90% מהאוכלוסייה, לא נהנים בשקל מהתקציב הזה של אופרות, מחול, מוזיאונים, תזמורת, מוסיקה, תיאטרון.

איך אתה יודע?

ערבים וחרדים לא ילכו להצגה של תיאטרון "הבימה". לאנשי עיירות הפיתוח אין אפשרות להגיע להצגה כזו משום שהעלות של כרטיס היא 700-600 שקל.

העלות של כרטיס היא לא כזו.

לא ראיתי אף אדם ממוצא אתיופי שהלך לבקר בתיאטרון "הבימה" או שהלך לשמוע אופרה. אחוז גדול מהאוכלוסייה לא נהנה מהתקציבים האלה. מדובר בתקציב שהוא סבסוד לעשירי המדינה ואני לא חושב שיש צורך בזה. אדם עשיר ילך לשמוע אופרה גם אם הוא יצטרך להוסיף עוד מאה שקלים על כרטיס שעולה מאתיים שקלים. אין לו בעיה כספית. אין צורך שהמדינה תשקיע או תסבסד את הסכומים האלה. אם רוצים לתת תרבות לכל האוכלוסייה אז יש צורך לעזור לגופים מסוימים. לא ייתכן שכל המגזר הדרוזי יקבל 150 מיליון שקל. אין שום דבר עבור מורשת יהדות ספרד. אין אף תמיכה בפולקלור הספרדי.

חבר הכנסת חוגי, אתה טועה. אני ביקרתי ב-90% מהעמותות ואני מציע לך לסייר יחד איתי בכל הארץ. אתה אומר דברים לא מדויקים. אנחנו דווקא עוזרים מאוד למה שנקרא "הסהרנה", ליהדות תימן, ליהדות כורדיסטאן, ליהודי בוכרה. מכל מקום, אני אתייחס לנושאים האלה אחר כך.

אני מדבר ברמה העקרונית. אם אנחנו רוצים לקרב את הפריפריה למרכז, אז אנחנו חייבים להשקיע בפריפריה. התרבות צריכה להגיע לאותם עולים. צריך להשקיע במורשת שלהם. בואו ניקח לדוגמא את העולים מאתיופיה. אני חושב שיש מקום להקים להם מכון שבו הם יוכלו ללמוד על המורשת שלהם.

האם אתה יודע שיש להם תיאטרון? האם אתה שמעת פעם על תיאטרון "אטלה".

לא.

זהו תיאטרון אתיופי שנמצא כאן בירושלים.

השאלה היא, כמה פעמים התיאטרון הזה הגיע לבאר שבע?

הוא יגיע. הוא רק התחיל לעבוד.

לגופים אחרים יש היום קושי מאוד גדול להיכנס לעוגת התקציב הזו משום שהעוגה הזו מחולקת באופן קבוע לאותם אנשים. האופרה בתל-אביב מקבלת סכום של 18 מיליון שקל וחוץ מזה היא מקבלת גם מעיריית תל-אביב. היא בנתה לה בניין מפואר. האופרה לא מאפשרת לאף אחד לקזז לה מהסכום הזה של 18 מיליון שקל. מבחינתה, האפשרות היחידה היא רק תוספת. נניח וקבוצה שעוסקת בפייטנות תבקש גם היא תמיכה מכם, אתם תאמרו לה כי הכסף נגמר ושאין לכם אפשרות לתת לה. לכן אני אומר כי כל התקציב הזה הוא תקציב לעשירים וצריך לשנות את הקריטריונים.

אני רוצה להתייחס עכשיו לנושא המדע. המדינה תומכת בכל מיני מחקרים באוניברסיטאות גם דרך התמ"ס, וגם על ידי משרד החינוך. אני חושב שיש צורך בהקמת גוף אחד שיאגם את כל המשאבים האלה והוא זה שיחליט מי יקבל את הכסף. לדעתי, המדינה צריכה לראות גם תמורה עבור הכסף שהיא משקיעה. לא יתכן שהמדינה תשקיע במכון ויצמן מיליוני שקלים במחקר ואחר כך עובדי המכון יקימו חברת סטרט-אפ על פי המחקר הזה ושהכסף לא יחזור למדינה. הכסף שיחזור למדינה יכול להיות מושקע במחקרים חדשים?

האם הכספים שמשקיעים בישיבות חוזרים למדינה?

בוודאי שהם חוזרים ובגדול.

איך הוא חוזר?

קודם כל, האוכלוסייה החרדית היא אוכלוסייה חיובית שאין בה פשע וסמים.

אני מכיר איש אחד מהאוכלוסייה הזו שיושב בבית הסוהר. אתה גם זוכר את יאיר לוי שישב בבית הסוהר, ואתה אומר כי אין פשע באוכלוסייה החרדית. אני מבין שיאיר לוי הוא מושמד.

יאיר לוי הוא לא מושמד. משרד החינוך משקיע כספים ואתם רואים אילו סוג של אנשים יוצאים מהחינוך הזה. תראו כמה אנשים שהם פרי החינוך הזה עוזבים את המדינה למרות שהמדינה השקיעה בהם כספים.

השאלה היא כמה אחוזים מהאוכלוסייה החרדית יושב בבית סוהר?

אל תעשו הכללות.

חבר הכנסת וילן, בבקשה.

הסיכוי של מדינת ישראל לשרוד הוא רק יהיה לה מימד של מרכז רוחני או איזשהי שיעור קומה שאין למדינות אחרות. כולם אוהבים לתקוף את ברית המועצות לשעבר, אבל אני רוצה לומר לכם כי לארצות האלה ולעולים החדשים שבאו משם יש תרבות של מוזיקה, למשל. זה ניתן בחינם או במחירים מאוד סמליים. המדינה סבסדה וטיפחה את התחומים האלה. במדינות האלה קמו מוסדות תרבות לתפארת, למרות שרמת החיים לא הייתה מי יודע מה.

לא יאומן לראות כיצד מפ"ם עדיין מאמינה בשמש העמים.

אנחנו היום לא נמצאים בשנות החמישים והששים. יש כאן בארץ תרבות מעורבת.

חבר הכנסת וילן, האם אתה לא שם לב שהעם רוצה תרבות של יהדות? האם אתם עוצמים את העיניים?

תפסיקו עם הגישה החד-מימדית הזו. אנחנו לא נקים פה את הגטו מחדש. פה תהיה מדינה מערבית מתקדמת עם צבא חזק, למרות שאתם לא משרתים בו. יהיה למדינה גם מכון ויצמן.

בוודאי שאנחנו משרתים בצבא.

אין לי שום בעיה עם זה שהתרבות החרדית תקבל כסף. אבל אתה העברת חוק שעלותו 800 מיליון שקל אז בואו נתחיל זאת בשלבים, ואם יש לתרבות החרדית בעיה היא יכולה לקבל כסף מהתקציב של החוק הזה.

בייגה העביר 800 מיליון שקל לאוכלוסייה הערבית. האם גם אז אמרת שהכסף יינתן בשלבים? לא שמעתי אותך אומר זאת. בייגה העביר את הכסף במכה אחת ואף אחד פה לא דיבר מילה. רק חרדים לא צריכים לקבל כסף. מתן כסף לערבים זה בסדר. איכפת לכם כאשר החרדים מקבלים כסף.

חבל על הזמן.

החוק הזה הוא אנטי סוציאלי במוצהר.

למה לא עזבתם את הממשלה שהחליטה עכשיו לבטל את זה?

היא לא תבטל.

חבריי החרדים, ביטחון לאומי נבחן לא רק בכוח שיש לצבא. הוא נבחן בעוצמה הטכנולוגית, הוא נבחן במדע וגם בעוצמה התרבותית. יכול להיות שאתם מרוצים מהמצב שיש עכשיו בארץ מבחינה תרבותית. חבר הכנסת הלפרט אמר כי שיעור האוכלוסייה החרדית בארץ הוא 25%. אני חושב ששיעורם באוכלוסייה הוא קצת פחות. באוכלוסייה הזו הכל טוב. אין בה פשע, אין סמים וכולם בסדר גמור. אבל יש לי בעיה עם 75% מהאוכלוסייה האחרת וגם איתם צריך לעשות כמה דברים.

האחוזים לא מדויקים, אבל האבחון נכון.

אנחנו מדברים עכשיו על משרד המדע, התרבות והספורט ולדעתי לא מדובר פה על סכומים גדולים. הוועדה צריכה לעזור למשרד הזה בכמה עשרות מיליונים שקלים. אני מציע שהוועדה תתלכד סביב עזרה למשרד המדע, התרבות והספורט במקום שניתן ולעשות סדר. גם בספורט יש בלגן. אני שואל אתכם, מדוע אי אפשר היה לסיים את עניין מועצת ההימורים? השר לא בא לכאן להשיב תשובות על השאלות שלנו. האם אתם יודעים כמה הימורים בלתי חוקיים בנושא כדורגל ובכלל בספורט יש במדינת ישראל? בכל אירופה כבר הסדירו את הנושא הזה. רשות ההימורים צריכה לקחת על עצמה את הטיפול בנושא הזה. היא עושה רק טוטו קונבנציונלי והיום יש הרבה מאוד הימורים שנקראים און-ליין. המדינה צריכה לקחת זאת תחת חסותה ולגבות את הכספים ולהוריד את המסים. כל ההימורים האלה על מספר הקרנות שיהיו במשחק כדורגל ועל מספר השערים במשחקים נעשים היום בשוק השחור. ההימורים היום בכדורגל באמצעות ספורטוטו מהווים בערך 40% מכלל ההימורים. ב-60% האחר של ההימורים המדינה לא רואה את הכסף, היא לא מורידה את המסים, הכסף לא הולך למתקנים וכו', כי הכל הולך נעשה בשוק שחור. ברוב העולם המערבי העניין הזה מתנהל דרך מועצת ההימורים. לעומת זאת, אצלנו הגוף הזה הוא גוף אנכרוניסטי והכספים האלה לא מגיעים למתקנים. יש בעיה גם בענף הכדורגל ולא רק בכדורסל.

במגזר הערבי הספורט הוא לפעמים אמצעי הבידור היחידי. אני מציע לך ללכת ולראות את העליבות של המתקנים שלהם.

האם יש מתקנים?

לכן, בתחום הזה צריך לעשות מאמץ.

צריך להפסיק עם הפוליטיזציה במינויים. לא צריך להחליף מנהל רכבת, למרות שהוא איש ליכוד והוא טוב. לא צריך להחליף את נציב מס הכנסה למרות שאני לא יודע מהי השקפתו הפוליטית, אבל הוא לא טוב. צריך לגמור את הסיפור של מועצת ההימורים ולהציב שם מנהל כך שהמועצה תתחיל לעבוד ולהתחיל את הרפורמה עליה אני מדבר ואז גם שם נוכל לעזור. אני מציע שאנחנו נעזור להם כבר בתקציב הזה כדי שכל הפלונטרים ייפתרו וכדי שהם יוכלו לצאת לדרך. מדובר במעט כסף.

בייגה, בבקשה.

אני לא רוצה לפתח דיון כי אני לא חושב שזה הזמן והמקום המתאים. חבר הכנסת חוגי, אנחנו רוצים לחיות במדינה אחרת, אין מה לעשות. אם אנחנו רוצים לחיות במדינה אחרת אז מישהו צריך להחליט מה עושים. אני לא ראיתי שנחום לנגנטל, אם סופרים אותו ב-25% של האוכלוסייה הזו, לא הולך לתיאטרון, ולא ראיתי שחבר הכנסת שאול יהלום לא הולך לתיאטרון. האם מצביעי ש"ס בערד לא הולכים לתיאטרון בערד כאשר תיאטרון "הבימה" מגיע לערד.

כמה פעמים תיאטרון "הבימה" מגיע לערד?

אל תשאל אותי שאלות כאלה.

אל תגיד שהם הגיעו.

גם "הטליבאן" לא מדבר כך. אם הוא רוצה מדינה מהסוג הזה, אז שיחיה במדינה מהסוג הזה.

תענה לעניין.

אולי אתם לא יודעים שמוכרים בערך מיליון וחצי כרטיסים בשנה. אני מבין שרק עשירים הולכים לתיאטרון. מספרם של האנשים שהולכים לתיאטרון הוא כפול ממספרם של האנשים שהולכים לראות משחק כדורגל. לפני כמה שנים אומנות לעם הגיעה לכל המקומות בארץ, ואני מתאר לעצמי שהרבה לא השתנה. אני מציע שתביאו את התוכנית של אמנות לעם כדי שכולם כאן יראו היכן הם מופיעים. בשנה הם יוצאים עם 1,400 מופעים רק בערי הפיתוח. אז מה הקשקוש הזה? אתה אף פעם לא ראית את הדברים האלה ואתה לא יודע מה עושים. אם אתה רוצה שתהיה מדינה עם אופי מסוים, עם תרבות מסוימת, אז זו תהיה מדינת עולם שלישי שאני לא רוצה לחיות בה ואחרים לא רוצים לחיות בה, וזאת במקום שנחיה ביחד. אל תספרו לי ש-25% לא הולכים לתיאטרון. אני ראיתי את שאול יהלום עשר פעמים בהצגות ואת נחום לנגנטל ראיתי עשרים פעם בהצגות. הבוחרים של ש"ס, הלא חרדים, הלכו להצגות בערד, בכרמיאל ובבית שמש. לשמחתי הרבה הם לא שומעים לכם. שאמרתי "טאליבן" לא התכוונתי חס וחלילה לטרור. אני לא רוצה שתהיה פה אי-הבנה. התכוונתי לזה שבראש אתה בדיוק כמוהם.

תודה רבה. סמדר, בבקשה.

אני הייתי שותפה במשך כמה שנים לעניין התיאטראות. העניין של ההקצבה השוטפת הוא בעייתי מאוד. הם אף פעם לא יודעים כמה כסף יהיה להם. המשרד צריך לשאוף ולהביא לידי Endowment. זו כמובן בעיה תקציבית וצריך לעזור לו בזה. צריכות להיות קרנות בשליטת המוסדות כדי שהמוסדות יוכלו לאכול מהפירות. בדרך זו הם לא כל כך תלויים כל הזמן בממשלה. יש ממשלה שהיא בעד תיאטרון ויש ממשלה שהיא נגד תיאטרון. היו תקופות שבהם ההקצבה לתיאטרון גדלה מאוד ואחר כך היא ירדה. אי אפשר לתת למוסד התרבותי לחיות כך. בארצות אחרות יש מצב שבו המועצה הציבורית מחזיקה את ה-Endowment של התיאטרון ושל האופרה. הם לא צריכים כל הזמן לחיות מההקצבה השוטפת.

אתם הבאתם לכאן את כל הקריטריונים, אבל לקראת הדיון בתקציב צריך להביא בפנינו אילו ההקצבות ניתנו לפי כל קבוצת קריטריונים.

אנחנו נביא את זה.

חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.

לדעתי אין למשרד המדע, התרבות והספורט מדיניות ברורה בכל מה שנוגע למגזר הערבי. יש איפה ואיפה בין הקצאת המשאבים. חלקו של המגזר הערבי בתקציב קטן לאין שיעור מהשיעור של המגזר הזה באוכלוסייה במדינה. המגזר הבדווי שהוא שבעים אלף נפשות נהנה מתקנה תקציבית נפרדת ויש אגף נפרד שעוסק בתרבות הדרוזית וזה מצוין משום שזה מאפשר להם לפתח את התרבות ואת המורשת שלהם ויש להם אפשרות גם להקים מוסדות. לדרוזים מוקצה סכום של ארבעה מיליון ₪ לפיתוח התרבות והמורשת. יש תקציב מוגדר שעל פיו אפשר לתכנן שנה שלמה. לעומת זאת, לאוכלוסייה הבדווית אין סעיף תקציבי ואין גם תקציבים מוגדרים, למרות שהאוכלוסייה שלה היא פי שלוש מהאוכלוסייה הדרוזית.

בנגב הוקצה סכום של 200-300 אלף שקל. לרהט הוקצה סכום של 200 אלף שקל ולמועצת הערבית לחינוך ולתרבות בנגב 100 אלף שקל. סך כל התקציב למגזר הבדווי בצפון ובדרום מגיע ל-8000אלף שקל ועם סכום כזה אי אפשר לעשות שום דבר. אי אפשר לפתח תרבות, מורשת ותיאטרון עם סכום כזה. מדברים על העברה של תקציב בסך 200 אלף שקל עבור 150 אלף בדווים בנגב. מה אפשר לעשות עם תקציב כזה? איזה תרבות אפשר לפתח עם סכום שכזה?

לדעתי, צריך להיות סעיף תקציבי למגזר הזה. צריך לאמץ את הגישה שממנה נהנה המגזר הדרוזי גם למגזר הבדווי. אין שום סיבה לא לעשות זאת.

אני יודע על 400 אלף שקל במינהלת הבדווים להנצחת מורשת הבדווים, מתוך 140 מיליון שקל שהיה שם בתקציב. העניין הוא שהרבה פעמים לא משתמשים בזה כי לא יודעים לנצל זאת.

אני רוצה להתייחס לנושא מועצת ההימורים. לא יכול להיות שלגוף כזה לא יהיה יושב ראש כמעט שנה. אנחנו הרי יודעים שהייתה הבנה לגבי יושב ראש שהוא אלוף בצבא ושהוא לא מזוהה פוליטית והוא לא חבר מפלגת העבודה. יוצרים מצב שהתפקיד שלו יאושר רק אם המנכ"ל יפוטר, כי הוא מזוהה פוליטית. רוצים לפטר את המנכ"ל מר שאול סווירי, וזה התנאי של שר האוצר כדי שהוא יוכל למנות איש שלו.

המכס במדינת ישראל גובה בשנה סכום של כששים מיליארד שקל בשנה וגם את העניין הזה של מינוי מנהל המכס הופכים לעניין פוליטי, ואנחנו כוועדת הכספים עברנו על כך לסדר היום. אנחנו רואים את אותו סיפור עם המינוי של נציב מס הכנסה.למרות המיתון הקשה יש עלייה ריאלית בגביית המסים במדינת ישראל. זה מראה לנו כיצד המדינה הזו מתנהלת למה אנחנו נראים כך. אדוני היושב ראש, אני שמעתי אותך מדבר על אחריות חברי הכנסת ושל ועדת הכספים בכל מה שקשור בתקציב. האחריות מתחילה אצל מי שרוצה את האחריות.

המינויים הפוליטיים הם שערורייה. פה נעשה שחיתות לאור יום.

שר האוצר יופיע ביום שני בשבוע הבא. מכל מקום, הוא בינתיים לא מינה אף אחד.

אבל הודיעו למישהו שהוא מסיים את תפקידו. האם הוא כשלון? אם הוא כישלון אז היו צריכים לשלוח אותו כבר לפני שנה.

יוני היה הצלחה.

יוני הוא הצלחה ענקית. יש במדינה מיתון ועל פי כל סטטיסטיקה ופרמטר עניין הגבייה היה צריך להיפגע קשות. 70% מהתקציב של המדינה נשען על הגבייה של מס הכנסה ועל מס ערך מוסף. אנחנו מאשרים את תקציב הטוטו ויש לנו אחריות על הטוטו, ולכן אנחנו צריכים להזמין לכאן את שר האוצר כדי שהוא יסביר לנו למה כל דבר זה פוליטיקה. הוועדה הזו אחראית על התקציב על כל מה שמשתמע. לא מדובר בגוף קטן של עשרה מיליון שקלים. זה גוף של 700 מיליון שקל שצריך להעביר את הרווחים שלו לטובת הציבור. הכל פוליטיקה.

אין היום לאנשים רצון להתעסק בדברים שהם חלק מהיום יום בגלל המצב מדיני ביטחוני. אני חרד מזה שמנצלים את המצב המדיני ביטחוני שקיים היום לשם עשיית מחטפים בהרבה מאוד תחומים וגורמים לתקדימים שיהיה קשה מאוד אחר כך לתקן אותם. בעבר, היו למדינת ישראל שרי אוצר שהכניסו את המדינה לאינפלציה של 300%, 400% ו- 500% והם גרמו לכך שמדינת ישראל עמדה על סף פשיטת רגל.

האם איתן רוט עבד אצל שר האוצר?

הוא עבד. אבל בעין של איש עסקים, לא של פוליטיקאי, אני אומר לך שעם כל הכבוד לו הוא לא יכול לבוא ולהראות כרטיס ביקור שבו הוא יראה לך שהוא הצליח באיזשהו נושא שהוא לקח על עצמו. רוצים לתת לו את האגף מספר שניים במדינת ישראל, אגף שיש בו הרבה מאוד כוח ועוצמה. מנצלים את הסיטואציה שבה נמצאת המדינה. פונים אלינו בבקשה להיות אחראים אבל אלה שפונים אלינו לא מראים אחריות.

חבר הכנסת אלסאנע דיבר על מצב התרבות במגזר שלו. הכל מתחיל מזה שאין כיתות לימוד במגזר הזה, וכאשר אין כיתות לימוד, חשמל, מים וביוב אז בוודאי שלא יהיה תיאטרון. קודם כל צריך לדאוג לדברים האלה.

צריך גם זה וגם זה.

אני רוצה להתייחס לתיאטרון באר-שבע . לתיאטרון באר-שבע יש כאלפיים מנויים. שיעור ההשתתפות של עיריית באר-שבע הוא כ-50%, ואני יודע כי יש בעיריית באר-שבע מצוקה אמיתית. חיים שם מהיד לפה. היא לא מסוגלת לשלם לעובדים שלה משכורת. לפני 25 שנה היה תיאטרון לתפארת, אבל עכשיו אין משאבים ולכן השחקנים המתאימים לא יבואו לשחק בתיאטרון הזה וכך רמת התיאטרון תרד ובהתאם ירד גם מספר המנויים. מדובר בתיאטרון שנמצא בחבל ארץ שמתגוררים בו 600 אלף תושבים. אי אפשר כל הזמן להשקיע את המשאבים באזור המרכז. דבר כזה לא ייתכן. אני מבקש שלפני אישור התקציב לשנה הבאה תהיה התייחסות וטיפול אמיתי לנושא הזה. תיאטרון באר-שבע הוא הגוף התרבותי היחידי שנשאר לנו.

חבר הכנסת ויצמן, אני נמצא בתפקיד כעשרה חודשים בתפקיד ובמהלך ביקרתי בבאר שבע אולי שמונה פעמים, כולל בתיאטרון. אני גם ביקרתי בפסטיבל ערד, ביקרתי בפסטיבל בצפת בנושא דתיים-חילוניים-חרדיים.

אדוני המנכ"ל, אני מבקש ממך להתייחס בדבריך למגזר הערבי. כלומר, מה אתם מתכוננים לעשות ובאילו סכומים מדובר.

אנחנו מקציבים לכל הנושא של המגזר הערבי קרוב לשלושים מיליון שקל.

איך זה מופיע בסעיף התקציבי?

אנחנו לא מגדירים את המגזר הערבי כמגזר ערבי. הוא מחולק בין התיאטראות והסעיפים השונים. לתיאטרון הערבי בחיפה יש 2,7 מיליון לתמיכה ומיליון לשיפוצים.

בשנה שעברה נתנו בצפון קרוב ל-15 מיליון שקל מהתקציב הכולל של המשרד. השנה אנחנו מתכוונים להתכנס לנושא של הפריפריה. כלומר, הדרום, מקריית מלאכי ועד אילת. בסביבות חודש נובמבר אנחנו נעבור עירייה עירייה. אנחנו עברנו את המגזר הבדווי אחד לאחד. אני אישית הייתי ראש צוות שהתעסק רק בכפרים הערביים שיש להם אישורים או אין להם אישורים. אנחנו נביא את החומר הזה לפעם הבאה ונתייחס גם למגזר החרדי.

אני לא רוצה להתבכיין על מחסור בכסף. הכסף הוא לא בעיה. אני חושב שהשנה קיבלנו תוספת, גם בשנה שעברה הייתה תוספת מסוימת.

למה שלא תאמצו את המודל שקיים במגזר הדרוזי גם למגזר הבדווי?

הדרוזים מקבלים בסך הכל שני מיליון שקל. אנחנו נותנים למגזר הבדווי מעל שלושה-ארבעה מיליון שקל.

לא נכון. אני אשמח לקבל פירוט.

אני רוצה להתייחס למגזר החרדי. אנחנו יזמנו סיור בעיריית בני-ברק ובקריית טלז-סטון. כידוע לכם נושא הספורט הוא נושא די קשה במגזר החרדי, כי אי אפשר לעשות ספורט מעורב.

למה שלא תעשו שעות נפרדות?

לראש עיריית בני ברק יש סגן אלוף של היאבקות חופשית בשם אריק זאבי. עיריית בני ברק מתגאה בבחור הזה.

אנחנו ערכנו תוכנית לעיריית בני ברק וגם לקריית טלז-סטון בתחום הספורט, בהקמת בריכות שחייה, בתחרויות פנימיות בכדורגל ובכדורסל, בהקמת מגרשי ספורט שלא קיימים, ואני לא אמרתי אם זה מעורב או לא מעורב. אנחנו ניכנס לתחום הזה בשנה הבאה.

דיברו כאן על עזרה למאמנים עולים. אנחנו מטפלים בנושא של מאמנים עולים. יש בעיה רצינית ביותר בנושא העלייה הרוסית. אנחנו מקדמים עכשיו במכון וינגיט תוכנית ל-150 מאמנים עולים. אנחנו הקצבנו לזה תקציב מהתקציב הכולל שלנו בסדר גודל של 7-5 מיליון. בעבר, חלק מזה היה במשרד הקליטה וחלק אחר אצלנו. לצערנו הרב, זה כבר לא נמצא יותר אצלנו.

נושא ריכוז המשאבים. הנושא הזה הוא לא פשוט. אנחנו עושים עבודת מטה מאוד מסודרת עם מנכ"ל האוצר אהד מראני לריכוז המשאבים. עשינו זאת גם בעבר. יש לנו הבנה היום עם האוצר לגבי ריכוז המשאבים. עצם הקצאת המשאבים מהאוצר לחלל ולביוטכנולוגיה בסדר גודל של 50 מיליון היא הקפצה של המדע לגבהים רציניים ביותר. אנחנו לא מתכוונים לגרום בעיות בות"ת או באקדמיה. הנושא של חלוקת המשאבים ביננו ובין ות"ת צריך להיות בסדר האמיתי. ות"ת מטפלת באקדמיה, בשכר ובבנייה. היא מטפלת הרבה פחות במחקר ולכך יש את משרד המדע ואת האקדמיה לאומית.

בנושא הספריות באמת לא מדובר בהרבה מאוד כסף. אנחנו מדברים על סדר גודל של 40-30 מיליון שקל. מצבן של 1,176 ספריות הוא מצב קשה. יש ספריה נהדרת בערד והיא באמת דוגמא, אבל בקריית מלאכי ובאשדוד, באשקלון ובחבל התענכים המצב הוא בקריסה טוטלית. חבר הכנסת בייגה שוחט אומר דברים נכונים לגבי הספריות, אבל ראש מועצה או ראש עיר שיש לו בעיה בתשתית וביוב יעדיף להשקיע את הכסף של הספריות בדברים האלה והוא דואג שהמשרד הממשלתי יטפל בדברים האלה. אני חושב שהקצאה של עשרה מיליון שקל כל שנה יכולה להספיק אם אנחנו נתחיל לטפל בזה עכשיו. ריכוז ההשפעה שלכם בנושא הספריות הוא דבר מאוד רציני. הממשלה הכירה בנושא הספריות. היא לא הכירה בגודל. היום הרשויות עוברות על החוק כאשר הן גובות כסף עבור הספריות. אנחנו צריכים לתת את דעתנו גם על ספריות תורניות, ממלכתיות ולאומיות. הייתה פנייה אלינו בעניין הזה ואנחנו מתכוונים לעסוק בזה.

אנחנו משתדלים להיכנס לקריטריונים גם במבנה הארגוני היום של המשרד החדש. היו קריטריונים והם כרגע מתחדשים לבקרים. אין כפל תמיכות. אנחנו עובדים על הנושא הזה. אומנות לעם עושה במשך שנים עבודה שאין למעלה ממנה. היא עכשיו זרוע ביצוע של המשרד וסדר הגודל הוא 12 מיליון שקל ויש איזה תקציב נוסף שאנחנו מוסיפים להם. נעשית שם עבודה רצינית ביותר. "הבימה" מגיעה גם לבאר שבע.

כמה פעמים בשנה היא מגיעה לשם?

היא מגיעה 6-5 פעמים בשנה. הפקה כזו עולה הרבה מאוד כסף. גם לעיריות קשה להרים את ההפקות האלה. אנחנו רוצים שהתיאטראות יגיעו גם לצפון וגם לדרום. אני מכיר באופן אישי את תיאטרון באר שבע. אני גם נכנסתי לתוכנית ההבראה של התיאטרון, נכנסנו אפילו לתיאטרון "מופת" שהוא מקורקע. אנחנו מנסים לעשות שם איזשהו שיתוף פעולה.

כמה אתם נותנים לתיאטרון באר-שבע?

תשעה מיליון שקל.

כמה אתה נותן לתיאטרון "הבימה"?

לתיאטרון הבימה אנחנו נותנים 22 מיליון.

השאלה היא כמה מנויים יש להם?

חבר הכנסת ויצמן, לא כדאי להעלות כאן את נושא הקריטריונים. אנחנו בודקים את הנושא הזה ומטפלים בו.

זה לא סוד כי חלק קטן מהמנויים בתיאטרון באר-שבע הם לא תושבי באר-שבע. עיריית באר- שבע לא יכולה לסבסד את הדבר הזה וכתוצאה מזה שאין סבסוד אין תיאטרון שהוא על רמה.

מתגבשים עכשיו קריטריונים חדשים לגבי התיאטראות והנושא של כל תיאטרון לגופו של עניין נלקח בחשבון. נושאים כמו: הכנסות התיאטרון, חוק האזרחים הותיקים הם גם נושאים שנכללים.

כמה כסף מקבל תיאטרון "הקאמרי", אם בכלל?

בסביבות עשרה מיליון.

הדבר הכי חשוב הוא כמה מנויים יש להם?

חמישים שנה אחרי הקמת המדינה מצבם של התיאטראות האלה הוא בכי רע.

למה? הרי יש להם כל כך הרבה מנויים.

זה לא רק עניין של מנויים.

כמה כסף מקבל שם המנכ"ל?

זו אחת השאלות שאני לא רוצה לגעת בהן.

כמה כסף מקבל שם השחקנים?

הם לא מקבלים כמו המנכ"ל.

השחקנים הם שכירים.

נושא התיאטראות מקבל עכשיו שקיפות בקריטריונים שאנחנו מכינים. מדובר כאן על העמדת התיאטראות על קריטריונים אמיתיים ושקופים. אני מקווה שהשנה אנחנו נגיע למצב הזה. אנחנו אמרנו שאנחנו נציג את הנושא הזה כאן.

האם אתם תקבעו שכר מקסימלי למנכ"לים?

זה מסמכותנו לקבוע, כי מדינת ישראל תומכת בתיאטראות האלה ובמפעלים האלה. זכותנו להתערב במשכורת המנהלים. מנהלים שלא יעמדו בתכנים ובשקיפות יצטרכו לעזוב. אי אפשר יהיה להזרים כל הזמן כסף לאותם תיאטראות ולממן אותם. אני מדבר על חיפה, באר שבע ועל תזמורת רשות השידור.

אני לא מאחל לאף אחד לקבל את המשכורת של מנהל תיאטרון באר שבע.

אל תהיה בטוח.

המשכורת שלו היא 70% ממשכורת של מנכ"ל במשרד ממשלתי.

אני חושב שאתה טועה.

אני מציע לך לבדוק זאת.

אנחנו חושבים כי מגיע יותר תקציב לתיאטרון באר שבע מפאת מיקומו ובגלל האוכלוסייה שהוא משרת. אנחנו מדברים גם על חיפה וגם על ירושלים ועל תל-אביב.

אנחנו לא מתבכיינים בפני ועדת הכספים, חד וחלק, לא. אנחנו משתדלים לעשות את המיטב ובשקיפות הכי גדולה עבור האוכלוסייה החרדית, החילונית, הערבית ולכולם. הכל פתוח לכל מי שרוצה.

מועצת ההימורים. אנחנו כבר עשרה חודשים נמצאים ללא יושב ראש מועצת ההימורים ואני חושב שזו דוגמא קשה מאוד. אני כמנכ"ל משרד ממשלתי צריך להיזהר בדיבורי. יושב ראש מועצת הימורים מתמנה בהסכם של שני שרים, שר האוצר ושר התרבות, המדע והספורט. היה הסכם לגבי היושב ראש בתנאי שהמנכ"ל גם יוחלף. זה לא יכול להיות כתנאי כי מנכ"ל מתמנה על ידי מליאת המועצה. שר האוצר מתנגד לחתימה והוא הסכים למועמד. המצב הוא בכי רע. התקציב לא אושר.

מי מחליט לגבי ה-700 מיליון שקלים של שנת 2001?

יושב כאן סמנכ"ל שלי שהוא גם חבר במועצת ההימורים. הם עובדים על פי תקציב 2000 והם נותנים אותו מידי חודש בחודש כמו שעשו בשנת 2000.

גופים חדשים שנכנסו בשנת 2001 לא קיבלו אגורה שחוקה.

האחריות הכוללת היא של המשרד שלנו. המצב הוא בכי רע. הנושא הועלה על ידי השר מתן וילנאי בפני היועץ המשפטי לממשלה. מבקר המדינה אמר לי באופן אישי שאנחנו אחראים על הנושא. התשובה שלי לגבי מועצת ההימורים היא שאין תקציב והמצב הוא לא טוב.

אנחנו מודים למנכ"ל על דבריו. נדמה לי כי זו הפעם הראשונה שאנחנו דנים במשרד המדע, התרבות והספורט. במסגרת הדיונים על התקציב אנחנו הולכים לדון על כל משרדי הממשלה. לא קיבלנו היום רשימה של מוסדות שקיבלו תמיכות למרות שביקשנו. אני בטוח שאנחנו נקבל זאת בימים הקרובים ונעביר זאת לחברי הוועדה. אנחנו מבקשים זאת מכל משרדי הממשלה.

נושא הספריות החרדיות. אני הייתי רוצה לשמוע על הקמה של שתיים-שלוש ספריות כאלה.

אני אשמח לדווח על זה.

אין למועצת ההימורים יושב ראש ואין אף אחד שיפקח. ממשלה לא יכולה לתפקד עם תקציב של אחד חלקי שתים עשרה מעבר לשבעה חודשים. אנחנו נמצאים עכשיו כבר בחודש אוקטובר ולא יכול להיות שתעבור שנה שלמה מבלי שיאשרו להם תקציב. מצב כזה הוא לא סביר ולא נורמלי. העובדה שהמועצה מתפקדת אולי מוכיחה שלא צריך יושב ראש ומנכ"ל.

זה לא דופק. זה נוח לאנשים וזו בושה וחרפה.

מחר יהיה פה מבקר המדינה ואנחנו נשאל אותו מהי דעתו בסוגיה הזו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:30.