פרוטוקולים/כספים/3800



16
ועדת כספים
24.9.2001

פרוטוקולים/כספים/3800
ירושלים, כ"ט בתשרי, תשס"ב
16 באוקטובר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 298
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בתשרי התשס"ב (24 בספטמבר 2001), שעה 10:00


נושא: 1. תיקון לתקנון הבורסה - נגזרים על שערי מט"ח.
2. שינויים בתקציב לשנת 2001.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן-היו"ר
משה גפני
אמנון כהן
נחום לנגנטל
יוסף פריצקי

דודו לביא סגן מנהל מח' קרנות נאמנות, רשות ני"ע
חגית נאמן, עו"ד יועמ"ש, הבורסה לני"ע
אסף הרליך אגף תקציבים, משרד האוצר
אמיר שביט אגף תקציבים, משרד האוצר
ארז ימיני אגף תקציבים, משרד האוצר
אלי רונן משרד התשתיות הלאומיות

סמדר אלחנני

איוור קירשנר

יפעת שפרכר




















1. תיקון לתקנון הבורסה בעניין נגזרים על שערי מט"ח.

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אני רוצה להצביע על העברה שהיתה כאן לפני שבוע ימים - ונפלה. אנחנו נצביע עליה פעם נוספת. מס' פנייה לוועדה: 200/א. "השר לענייני דתות מציע שינויים בתקציב משרדו.." הרפרנטית שהיתה כאן בשבוע שעבר הסבירה אבל הוועדה דחתה את הסברה. "...מבקשת העברה שנועדה לממן מכונים ליהדות על פי מסקנות ועדת נאמן, וכן תוספת למבני דת לדרוזים מכספי העודפים משנת 2000". מי בעד?

ה צ ב ע ה
(על פנייה 200א)
בעד – 0
נגד – 1
לא אושר

אני מבקש רוויזיה.

(אחרי 2 דקות)

אני מצביע על הרוויזיה שלי לפנייה 200א.

ה צ ב ע ה
(על הרוויזיה)
בעד - 0
נגד – 2

הרוויזיה לא אושרה

אנחנו מדברים על תיקון לתקנון הבורסה בענין נגזרים על שערי מט"ח.

אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לתיקון תקנון הבורסה, כך שבכל מקום שבו יש התייחסות לשער הדולר, יומר הדבר בהתייחסות לשער המט"ח. הדבר נועד לאפשר תחילתו של מסחר בנגזרים, אופציות וחוזים עתידיים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב על נכס בסיס, שהוא גם מטבע חוץ שאינו השער היציג של הדולר של ארה"ב. היום נסחרים בבורסה אופציות שנכס הבסיס שלהן הוא השער היציג של הדולר של ארה"ב. התיקון הזה אמור לאפשר תחילתו של מסחר, כפי שמתוכנן בסוף חודש נובמבר שנה זו, באופציות שנכס הבסיס שלהן הוא השער היציג של מטבע יורו.

התקנה הזאת הותקנה לפני הזעזועים האחרונים. בטח חשבתם עליה הרבה זמן עד שבישלתם אותה. האם זה מאפשר גידורים לא רק לספקולנטים או שזה רק לספקולנטים? האם אתם יכולים להבטיח שלא יחזור מה שהיה בפעם האחרונה ששאלתי, שמישהו שיחק בנגזרת של נייר שלא היה במדד המעו"ף?

להבדיל מהמקרה שאליו את מתייחסת, ששם היה מדובר בפעילות בנגזרים שנכס הבסיס שלהם הוא מדד תל-אביב 25, פה מדובר בנגזרים שנכס הבסיס שלהם הוא מטבע חוץ. במקרה הזה, על פי ההצעה, מוצע להוסיף על האופציות הנסחרות בארץ על שער הדולר גם אופציות על שערי מטבעות אחרים, כאשר בשלב הראשון זה מטבע אירו. הדבר הזה אמור לתת מענה לביקוש שכבר היום קיים בפעילות גידור, אבל כמובן גם לפעילות ספקולנטית על שערי מטבעות החוץ, דבר שמתאפשר היום רק באמצעות פעילות בחו"ל. הדבר הזה יאפשר לאותם גורמים שהיום פועלים במטבע אירו - בין היתר גם קרנות הנאמנות באירופה ובארצות הברית - לפעול בארץ. עלויות העיסקה אמורות להיות נמוכות בצורה משמעותית.

האם לתיקונים האלה יש יותר משמעות היום לאור מה שקרה?

התיקונים האלה אמורים להביא את הנגישות של הציבור הרחב..

הגשתם את זה באוגוסט שעוד לא היה המקרה בtwin towers.

התיקון הזה נועד לאפשר את הנגישות למסחר בשער היורו, כאשר ב-1 בינואר 2002 מאמצות אותו 12 מדינות באירופה כמטבע רשמי. סל העיסקאות בתקופה האחרונה, ובוודאי אחרי אותה תקופה, יגדל מאוד, ואז הצורך לגידור העיסקאות האלה יגדל.

מי בעד תיקון לתקנון הבורסה בעניין נגזרים על שערי מט"ח?

ה צ ב ע ה
(על תיקון לתקנון הבורסה בעניין נגזרים על שערי מט"ח)
בעד – 3
נגד – 0

אושר

אנחנו באישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 במס הכנסה. אדוני יושב-ראש ועדת המשנה, מ-1 עד 31 אין הסתייגויות?

אין הסתייגויות.

מי בעד אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 במס הכנסה?

ה צ ב ע ה
(על מוסדות ציבור מ-1 עד 31 לעניין סעיף 46 במס הכנסה)
בעד – 3
נגד – 0

אושר

אני מכין מכתב שאני אשמח אם אדוני יחתום עליו. המצב באגף מס הכנסה בתחום הזה הוא מאוד לא טוב מבחינת כוח אדם. זה מביא לכך שבקשות מתעכבות חודשים על גבי חודשים. ישב כאן איש הנציבות, מר דוד יהושע, ואמר שעובדת אחת פצועה, עובד אחד פורש לפנסיה ועובד אחד איננו, מה שמשאיר אותו לבד. כל מה שהוא עושה זה מרים טלפונים. הוא לא מסוגל להשתלט על החומר.

אני מצטרף למכתב.

אני אחתים את כולכם.

בעיה נוספת היא שהבקשות מתעכבות על שולחן שר האוצר הרבה מאוד זמן.

זה משהו אחר.































3. שינויים בתקציב לשנת 2001

סגן שר החוץ של מדינת ישראל, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, החליט שהוא מקיים מתקציב משרד החוץ פרוייקט של יום הכיפורים במתנ"סים. אני לא רוצה להתווכח אם כן צריך לקיים יום כיפור במתנ"סים או לא צריך לקיים יום כיפור במתנ"סים, אבל מאימתי משרד החוץ של מדינת ישראל מממן פעולה כזאת. מה למשרד החוץ במימון פעולה כזאת?

אולי זה שייך לתפוצות.

לא, זה פה.

כן, אבל אולי בגלל שהם אמורים לבוא לפה.

אני מאוד מבקש, אדוני היושב-ראש, שיסבירו לנו את זה. זה יכול לבוא מתקציב משרד הדתות, מתקציב משרד החינוך, אבל מה זה עושה בתקציב משרד החוץ?

אנחנו עוברים למספר פנייה 168. אם הרכבת, קרי משרד התחבורה, משקיעים כסף בבורסה, בניירות ערך, לא משנה במה, הם לא עושים את זה בלי האישור של החשב הכללי. אי אפשר לבוא ולהגיד שרק שר התחבורה אשם, גם שר האוצר אשם. אתה לא יכול להראות קשיחות אל מול החשב הכללי.

הרכבת עד סוף שנת 2000 היתה שייכת מבחינה תקציבית למע"צ. ב-2001 ריכזנו את כל התשתית של התחבורה – מע"צ, הרכבת והפיקוח העירוני בתקציב אחד. עכשיו, ברגע שעשינו את זה, כל הביקורת החשבונאית על הרכבת עברה לחשב משרד התחבורה. חשב משרד התחבורה ומשרד התחבורה קובעים את הצטיידות הרכבת..

טוב, אנחנו עוברים למספר פנייה 168.

אני מעביר 12 מיליון שקל לסיבסוד הרכבת. אנחנו במהלך השנה האחרונה הגענו לאיזה שהן הבנות בין משרד התחבורה למשרד האוצר לגבי הפרדה של הרכבת מרשות הנמלים. כנגד ההבנות האלה סיבסוד הרכבת עובר לתקציב משרד התחבורה ולא לתקציב רשות הנמלים והרכבות. זה חלק מהפתיחה של אותו עניין.

הסיבסוד הוא לסיבסוד כרטיסי נסיעה כמו ב"אגד".

תעריפי הנסיעה.

בכמה הרכבת מסובסדת היום?

כל זה ביחד מגיע ל-80 מיליון שקל. זה בלי הפיתוח.

אבל את "אגד" אתה מסבסד כמעט במיליארד.

אבל ב"אגד" הסיבסוד הוא הרבה בתחום ההצטיידות, בתחום הכרטיסים.

אבל אין ספק שרכבת עדיפה.

מספר הנוסעים שנוסעים ב"אגד" בשבועיים זה בערך מספר הנוסעים שנוסעים ברכבת במהלך השנה.

פנייה 204.

ב-204 יש החזר הלוואה לרשות הנמלים בגין השקעות שעשו ברכבת.

זה גם סובסידיה?

אני מפריד את זה, כי יש סובסידיה שנכנסת לתעריף, שזה מה שדיברתי בבקשה הקודמת, ויש את ה-24 מיליון שקשורים להחזר הלוואה לרשות הנמלים בגין השקעות שנעשו ברכבת.

מי בעד פנייה 168 ופנייה 204?

ה צ ב ע ה
(על פנייה 168 ו-204)
בעד – 2
נגד – 0

אושר

פנייה 208 – בקשה לחייב פרוייקטים בטיחותיים בקו התפר.

זה רק בהרשאה להתחייב. אנחנו פשוט מעבירים הרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית.

אתה יכול להגיד לנו איפה זה בקו התפר?

אני לא יודע בדיוק.

אנחנו בכל זאת נצביע. מי בעד פנייה 208?

ה צ ב ע ה
(על פנייה 208)
בעד – 3
נגד – 0

אושר

פנייה 194.

יש פה כמה שינויים בתקציב הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון, כאשר אחד מהם זה העברת 4 מיליון שקל ממינהל מקרקעי ישראל. כדי שהמשרד יוכל להתחייב אנחנו לוקחים 4 מיליון שקל מהרזרבה הכללית בהרשאה להתחייב.

אתה יודע מה המצב של הרזרבה הכללית שאתם לוקחים כסף?

זה לא כסף, זו הרשאה.

אפשר בלי גבול?

השנה יש תקרה של כ-60 ומשהו מיליארד שקל.

אפשר לדעת איפה אנחנו עומדים בזה?

יש גם רזרבה בהרשאה להתחייב, שהיא בעיקרה לתקציב פיתוח בתקציב משרד הביטחון. בתקציבים הרגילים זה מעט מאוד.

האם זה נוצר כל שנה?

כל שנה. זה עושה את התקציב לשנים הבאות בלתי גמיש לחלוטין, כי אם עכשיו אתה מתחייב ל-60 מיליארד, שזה מתחלק על 5 שנים, אז סגרת 12 מיליארד לכל שנה למשך 5 השנים הבאות.

העברה של 24 מיליון שקל מתוכנית של פיתוח תשתיות לבנייה חדשה בעיר אלעד לתוכנית תכנון ופיקוח בהתאם להסכם שנחתם בין משרד האוצר למשרד השיכון. המשרד השקיע כסף בתכנון ופיקוח על פרוייקטים בעיר אלעד, ועכשיו העיר אלעד, אחרי שהכסף הזה נגבה מהקבלנים, מחזירה את זה חזרה לתוכנית תכנון ופיקוח.

המדינה נתנה הלוואה להוצאות הפיתוח, והקבלנים שבחרו דירות לקחו עבור הפיתוח והחזירו את הוצאות הפיתוח למדינה.

המדינה עושה את הפיתוח. הפיתוח עולה כסף.

אתה אומר לי שה-24 מיליון יחזרו למדינה.

זה הכל חוזר למדינה. זה משק סגור. אם המדינה משקיעה 100 מיליון שקל בפיתוח, ה-100 מיליון שקל מוחזרים לה.

זאת בעצם הלוואה. כשכותבים את התקציב בצורה הזאת, המשמעות היא ש24 מיליון שקלים יוצאים ממשרד השיכון.

לא, הם חוזרים לתוכנית תכנון ופיקוח.

כן, אבל אני לא יכול לעבוד איתם.

המשרד משתמש בו לדברים אחרים.

מה זה תקן מוסדות ציבור?

זה שינויים פנימיים במימון תקן ברודט.

תקן ברודט שונה?

לא.

אז מה זה?

את ההרשאה להתחייב של התוכנית צריך לממן משירותי מימון. מכיוון שהשנה חסר שם כסף, לקחנו מתוכנית האם של המשרד את ה-20 מיליון שקל שחסרים.

חסרים למה? אני רוצה לדעת לאן ה-20 מיליון האלה הולכים.

ההזמנה שיצאה לרשויות כבר יצאה, כלומר הן חתמו, רק צריך עכשיו לשלם את זה לקבלן. בהתאם לשלבי הבנייה משחררים להם כסף.

מי בעד פנייה 194?

ה צ ב ע ה
(על פנייה 194)
בעד – 3
נגד – 0

אושר

פנייה 198,199.

יש את מט"ש איילון שהוקם עבור מודיעין, לוד, רמלה ואולי ביתר עילית. כל עיר, בהתאם למספר התושבים שלה, לוקחת חלק בהוצאות. בשנה שעברה העברנו 14 מיליון שקל לחלק של מודיעין, והשנה אנחנו מעבירים עוד 11 מיליון. בסך הכל מדובר ב25 מיליון, שזה החלק היחסי של מודיעין בפרוייקט.

אני מאוד בעד זה, רק תאמר לי מה עושים עם השפכים המטוהרים.

בקריית-ספר אין ביוב מוסדר.

כשבונים מכון טיהור, מתכננים אותו לקיבולת שפכים מסויימת. הם השאירו בקיבולת השפכים קיבולת נוספת שתספיק לביתר עילית ולקריית-ספר.

מה קריית-ספר עושה עם השפכים שלה?

רשות מקומית חייבת לטפל בביוב שלה.

20 אלף תושבים שגרים שם לא מחוברים למערכת הביוב.

העניין של הקולחים הרבה יותר מעניין. אין ספק שזה דבר טוב, אבל אם אני שם כסף ובסוף המים הולכים לים, אז מי צריך את זה?

חבר הכנסת פריצקי, בכל מקרה צריכים לטהר את המים. בכל מקרה חייבים להשתמש בקולחים כי זה המים הכי זולים.

הייתי מזמין את שר התשתיות שיסביר מה קורה במרכז הטיהור.

מכון הטיהור נמצא בשלבי בנייה. העברות האלה יאפשרו להמשיך את הטיהור.

אנחנו נזמין את ראש מינהל הטיהור.

פנייה מס' 73022.

מדובר פה בהעברת עודפים עבור פרוייקטים שקבלנים מבצעים עבור רשויות ניקוז. לפעמים הפרוייקטים נגררים שנה, כי מקבלים את האישור על הפרוייקט במהלך שנת התקציב.

מישהו עושה משהו בנחל איילון?

באוקטובר שנה שעברה היה אירוע גשם מאוד חריג באיזור של הניקוז של נחל איילון. הנחל לא מוכן לספיקה כזאת. כשאתה מסדיר נחל, אתה מתכנון אותו לספיקה של אחוז אחד.

האם יש איזה שהוא דוח במשרד האוצר שיראה לנו מה מדינת ישראל משקיעה ומה היא מקבלת בכל השקעותיה בפרוייקטים שונים של מים, ניקוז, טיהור?

לבדוק מה עלות של שמירה זה מאוד בעייתי. יש נוהל שאנחנו פועלים לפיו, שנקרא נוהל לבחינה כלכלית של פרוייקטי ניקוז. הוא נבדק בצורה הבאה: רשויות הניקוז שרוצות לקבל על פרוייקטים מימון ממשלתי, מציגות את ההסתברות של אירוע שיטפון באותו איזור לפי פרמטרים מסויימים, שזה בעיקר תצפיות שהיו בעבר, ואז נבדק עלות הנזק שנגרמת מכל הצפה. לפי הקריטריונים האלה אנחנו מנהלים את הפרוייקטים ומעבירים את התשתית בהתאם לסדר העדיפויות הלאומי.

לא על זה דיברתי. אנחנו מעבירים כאן המון כספים אבל בסוף אין מים והנחלים יבשים. אני רוצה לדעת אם עשיתם איזו שהיא בחינה של היקף ההשקעות בהשבה של מים, במפעלי טיהור, בהשבות קולחים, בצמצום מכסות, ואת התוצאה של הבחינה הזאת.

חבר הכנסת פריצקי, הבעיה הכי גדולה של משק המים היא בעיה של הסדרה מבנית. ללא הסדרה מבנית, ללא מערכת תעריפים שתגרום לעידוד הקמת פרוייקטים של השבת קולחים, הפרוייקטים האלה יקרטעו, ואכן הם מקרטעים. דווקא משרד האוצר מבין משרדי הממשלה הגיש הצעות רבות שחלקן הגדול לא התקבל.

את זה אנחנו נשמע מוועדת החקירה.

צריך הסדרה מבנית, שבמהותה זה איכות וריכוז סמכויות של כל תחום המים במשרד ממשלתי אחד במקום ב-10 משרדי ממשלה שונים, וקביעת תעריפי מים שיהיו מבוססים על עיקרון העלות.

כמה עולה היום הפקה של קוב מים. אני רוצה להשקות עץ.

עץ שנמצא בתל-אביב אינו דומה לעץ שנמצא בערבה.

אתם לחקלאים בגין קיצוץ מים נותנים את אותה מכסה לזה שנמצא בתל-אביב ולזה שנמצא בערבה.

חבר הכנסת פריצקי, התמיכה שניתנת לחקלאים איננה בגלל מכסות המים אלא בגלל אובדן הכנסה שיש להם. תנאי הסף של קבלת התמיכה זה פגיעה בהכנסה מחקלאות צמחית. אנחנו מממשים החלטת ממשלה שהתקבלה לגבי תמיכה בחקלאות.

בסופו של דבר אין חוסר במים, כי אני יכול להביא מים מטורקיה, זה רק עניין של כסף. אם אני משלם לחקלאי 2 שקלים עבור כל קוב, אני מעביר אותו למשטר של קיצבאות. מה עשינו פה?

מה שאתה הצגת זה קצה הקרחון כי יש עוד בעיה. חקלאי שיקבל תמיכות בגלל קיצוץ מכסות מים, יש לו תמריץ שלילי לוותר על מכסת המים תמורת קבלת מי קולחים שיכולים להוות תחליף מושלם בשבילו להשקייה. אנחנו לא קובעים את המדיניות של הממשלה. המדיניות של הממשלה זה לתמוך בחקלאים עכב קיצוץ מכסות המים בשיטה שהוזכרה. אנחנו לא יכולים לקבוע, אנחנו יכולים לייעץ.

אז מה רוצים מכם?

ברגע שמחיר המים יקבע לא לפי סוג השימוש בו אלא לפי עלות ההפקה תפתר כל הבעיה.

מי בעד בקשה מס' 73022?

ה צ ב ע ה
(על בקשה מס' 73022)
בעד – 2
נגד – 0

אושר

אנחנו חוזרים לבקשה שנוגעת למט"ש איילון.

מט"ש איילון הוא מתקן שמוקם באיזור תעשייה גזר. אחרי שהוא יושלם, בסביבות אפריל 2002, הוא יקלוט את שפכי רמלה, לוד, מודיעין, שוהם ועוד כמה ישובים. המתקן הזה חיוני בצורה בלתי רגילה. משנת 1993 ניסו להקים אותו ללא הצלחה. רק משנת 2000 הצלחנו להרים אותו על מסלול של עבודה. כרגע הוא נמצא בשלבים מתקדמים של עבודה. אנחנו מנסים לחבר למתקן הזה את קריית-ספר. אני אישית סיירתי שם לפני כחודש וחצי.

דיברנו על כך שקריית ספר לא מחוברת לרשת ביוב ארצית.

אתה בהחלט צודק. חשבתי שזה לא נכון שביישוב שיש בו אוכלוסייה שגדלה בקצב גדול יחסית אין פתרון של ביוב. למודיעין עילית יש מתקן שנמצא בכניסה ליישוב. הלכתי לראות איך העסק עובד, ואכן הוא עובד יפה מאוד.

הוא כבר עובד?

זה המתקן הזמני. השפכים של חלקה המזרחי של קריית ספר מתנקזים לוואדי. לפני כחודש וחצי נתתי הנחייה להקים באופן מיידי מתקן זמני באיזור הזה, כי כל התחברות לפתרון של מט"ש איילון היא שנה פלוס. עד שמקימים את מערכת ההולכה ועד שהמתקן מוכן לקלוט אותה לוקח למעלה משנה.

מה ההשקעה למתקן הזמני?

זה צריך לעלות סדר גודל של 2,3 מיליון שקל. המצב שקיים עכשיו הוא בלתי נסבל. במקביל, חברת התכנון מתכננת את קו ההולכה ממודיעין עילית לעיר מודיעין. שם היא מתחברת למט"ש איילון. זה כבר נמצא בעבודה. היו כמה קשיים עם מע"צ, כי מע"צ מרחיבה שם את הכביש. פעלתי מול מנכ"ל מע"צ, והוא איפשר להם לקדם את התכנון של קו ההולכה. כרגע אנחנו נמצאים בנקודה שבה מודיעין עילית צריכה לבחור בין שתי חלופות: אם להקים מתקן עצמאי שלה או להתחבר למט"ש איילון. הבדיקה הזאת מתבצעת על בסיס כלכלי, כי היום, כפי שאתם יודעים, המים הם משאב במחסור.

איזה אינטרס יש לעירייה? היא לא יכולה למכור את המים. אני מבין ששווה לעירייה למכור קולחים לחקלאים.

היום זה אפילו יותר כלכלי מאשר למכור לחקלאים, משום שאתה יכול למחזר את המים לצרכים העירוניים.

לגינות, למשל. אפשר לעשות את זה?

אפשר לעשות את זה אם אתה מביא את הקולחים לאיכות כזאת שאתה יכול להשתמש במים. היום למתקנים הקונבנציונאליים אין את היכולת, אתה צריך לשדרג אותם.

מתי הפרוייקט הזה יתחיל לפעול?

אני מקווה שבאפריל 2002 המתקן הזה יתחיל לעבוד. הוא מתקן מאוד חשוב. מכיוון שהחלק של מודיעין בא דרך משרד השיכון, אנחנו מבקשים את העברה ממשרד השיכון.

בינתיים אין לך פתרון לקריית-ספר.

הפתרון לקריית ספר הוא בהתחברות למערכת ההולכה.

הבעיה שהזיהום של קריית ספר לא בא למתקן הטיהור.

אני אומר לו שהוא צריך לעשות קו הולכה.

אז אנחנו מתכננים את הקו הזה.

כמה זמן?

התכנון צריך להמשך לא יותר מ-3,4 חודשים, ואז צריך להכנס לביצוע. פניתי למשרד ראש הממשלה, כי בשנה שעברה התקבלה החלטה לגבי ישובים במסגרת טיפול נקודתי כאשר קריית ספר לא היתה כלולה.

נצטרך לקיים על זה דיון. כמה משרד התשתיות מוכן להשקיע בביוב של קריית ספר?

אנחנו נעמיד את כל התקציבים הנדרשים על-מנת לפתור את בעיית הביוב.

האם יש בעיית ביוב בקריית ספר או שזאת בעיה של טיהור שפכים, קולחים?

יש להם מתקן אחד שמנקז את כל השכונות המערביות. זה עובד יופי. השכונות החדשות שנמצאות בצד המזרחי הולכות לוואדי.

אני מבין שלגבי קריית ספר תוך 3,4 חודשים יסתיים הנושא של התכנון ויתחיל הביצוע. אני מבין ממך שאתם לא תתנו למצב להשאר כמו שהוא.

ודאי שלא. אנחנו נעמיד את כל האמצעים הדרושים. חשוב לזכור שקריית ספר, גם אם תהיה יישוב במסגרת היישובים בטיפול הנקודתי, תצטרך להחזיר את ההלוואה שתנתן לה. בשביל הלוואה צריך חוקי עזר מוסדרים.

יושב-ראש המועצה עושה הרבה בשביל זה.

אנחנו עוזרים לו לטפל בעניין הזה.

תודה רבה שבאת. מי בעד פנייה 198,199?

ה צ ב ע ה
(על פנייה 198,199)
בעד – 2
נגד – 0

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 11:15