פרוטוקולים/כספים/3754



39
ועדת הכספים
10.9.2001

פרוטוקולים/כספים/3754
ירושלים, ג' בתשרי, תשס"ב
20 בספטמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני, כ"ב באלול התשס"א, 10 בספטמבר 2001 , בשעה 10.00

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
אבשלום וילן
עופר חוגי
רחמים מלול
מוסי רז

מ"מ: מוסי רז
שמואל הלפרט

מנכ"ל האוצר – א' מראני
היועצת המשפטית לאוצר – י' מזוז
י' בן-יהונתן, ע' לנג, א' אסרף, ר' סובל, י' תורג'מן, י' ייטב, מ' דויטש,
ד' ליפשיץ - משרד האוצר
ש' ברלנד, ת' מור, ר' אשכנזי – משרד החקלאות
ו' סימון – מע"ץ
מ' כץ – יו"ר הרשות לניירות ערך
א' סולגניק, א' שרף, ד' לביא, מ' בקליניק, ד' גורני, ל' חיימוביץ', ש' פרוש –
הרשות לניירות ערך
מ' צבייר, א' נקדימון – איגוד מנהלי קרנות נאמנות
ג' סואן, נ' שילה – איגוד חברות ציבוריות הרשומות בבורסה
ר' שמיר – אוניברסיטת ת"א

אנה שניידר

איוור קרשנר

סמדר אלחנני

תמר בהירי

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 64) התשס"א

תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)(תיקון)

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון לדירה, לדיור, להשכלה גבוהה לעובדי
המדינה, לרכב, תשורה, מט"חית - תיקון מס' 2) התש"ס-2000 (תיקון מס' 3);
תקנות מילווה (סדרות מסוג גליל, גלבוע, שחר, גילון חדש, כפיר חדש (תיקון)
התש"ס-2000 (תיקון מס' 3)

תקנות מילווה קצר מועד (סדרות שונות) (תיקון), התש"ס-2000 (תיקון מס' 3);

צו לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה על אגרות חוב לפי אישור להנפקה והצעה
לציבור) (תיקון) התש"ס-2000 (תיקון מס' 3)

תקנות ניירות (דגו"חות תקופתיים ומיידיים)(תיקון)

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון)

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון)(2)

תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא
לציבור)(תיקון)

שינויים בתקציב לשנת 2001.
































צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 64), התשס"א-2001

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 64), התשס"א-2001. תציג את הנושא בבקשה.

סוללות הטלפונים היו חייבות במס קניה, עד שיום אחד תבעו אותנו למשפט, ובית המשפט קבע שהסוללות המשמשות כגב לטלפון, אינן חייבות במס קניה, דבר שהוא בניגוד לכל כללי בריסל לגבי סיווג בינלאומי. בכללי בריסל יש סעיף הקובע שסוללות אלה חייבות במס. מאחר והפסדנו בבית המשפט, לדעתנו שלא בצדק, נקבע סעיף האומר שגם סוללות טלפונים המשמשות לטלפון, תהיינה חייבות במס, כפי שקבע בית המשפט. הוא קבע שזהו חלק חילוף, וככזה הוא פטור ממס. זהו מס שתמיד שולם. חשוב לומר שהוא צריך להיות מוטל מבחינה עניינית, כי אחד העקרונות של המסוי הוא שאיננו מפלים בין סוגי מוצרים המשרתים אותה מטרה. אם הסוללה משמשת כגב לטלפון, בית המשפט קבע שהיא פטורה ממס, אבל אם הסוללות מופיעות בנפרד, ואני מכניס אותן לתוך המכשיר – הן חייבות במס. זהו מצב שהדעת אינה סובלת מבחינה כלכלית ומבחינה מסויית.

אנחנו מבקשים לאשר את התיקון, ולקבוע את המס על הסוללות האלה, כפי שהדבר היה קיים כל הזמן. שימו לב למכשיר הטלפון שלי: המצבר אינו משמש כגב לטלפון אלא עומד כנפרד, ולכן הוא חייב בתשלום מס על-פי החלטת בית המשפט, אבל אם הוא מופיע יחד עם המכשיר, הוא אינו חייב במס. ישנם מכשירים לא משופרים, שאפשר לשים בהם סוללות נטענות קטנות, והם חייבים במס. אם זה מופיע כגב מכשיר הטלפון, זה פטור.

למה סיווג בריסל לא איפשר את הפתרון.

הוא איפשר, אבל לדעתנו בית המשפט טעה. ישנו סעיף ספציפי שאומר כי הסוללות חייבות במס.

איך אתה יכול לחרוג עכשיו מסיווג בריסל?

קבעתי סיווג חדש. בית המשפט הכניס את הסוללות כחלקי חילוף כלליים. אני מכיר מקרים רבים בהם סוללות אינן משמשות כגב לטלפונים. אם מגיע טלפון עם הסוללה, לא משלמים את המס בנפרד, אלא כמו על סוללה. אנחנו מדברים על סוללות שמגיעות בנפרד, ולא ייתכן שנעשה אפליה בין סוגי סוללות.

למרות שאני אינטרסנט, אצביע בעד.

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור התיקון?

ה צ ב ע ה

בעד - רוב
נגד - אין

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 64), התשס"א-2001, אושר



תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)(תיקון), התשס"א-2001

אנחנו עוברים לסעיף הבא: תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)(תיקון), התשס"א-2001.

התקנו תקנות שבאות להסדיר אפשרות של יבוא מקביל של תכשירי הדברה. ראשית אני רוצה לומר כי התקנות עברו את אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת, לאחר שנידונו על-יד בצורה יסודית. במסגרת התיקון הכנסנו שינויים לגבי אגרות. עדכנו במידה מסוימת את האגרות הישנות, וקבענו אגרות חדשות לגבי הסדר הייבוא המקביל. הייבוא המקביל של תכשירי הדברה מתייחס לתכשיר המיובא על-ידי היבואן המקורי, ונקנה בשוק העולמי על-פי ההזדמנויות הקיימות בו, המאפשרות לרכוש את התכשיר במחיר נמוך יותר.

זה דומה לייבוא המקביל את התרופות.

נכון בחלקו. התחלנו לטפל בנושא לפני כמה שנים. הדוגמה דומה אבל גם שונה, משום שכאשר מדובר בייבוא מקביל של תרופות, המצב פשוט יותר: אם מנסים תרופה בשוויצריה או באנגליה, היא עובדת על אנשים שם כפי שהיא עובדת על אנשים אצלנו. לא כן הדבר כאשר מדובר בתכשירי הדברה שצריך לנסותם גם בתנאי הארץ. אם התכשירים עובדים בצורה מסוימת באירופה, אין זה אומר שכך יעבדו גם בגליל או בנגב. בערבה למשל, יש תנאים גיאוגרפיים שונים ומזג-אוויר שונה. כל אלה מחייבים בדיקה ממושכת, תוך הסתכלות מקצועית על התנהגות החומר בעולם הצומח. בכל הנוגע לתחום הטקסוקולוגי וההשפעה של חומרי ההדברה על בני-אדם, ההשפעה זהה שם וכאן, אבל ההשפעה על הצמחים יכולה להיות שונה, וכאן נדרש תהליך הרבה יותר ארוך, על מנת לקבוע אם התכשיר מתאים או לא לתנאי הארץ.

אלה בדיקות ממושכות שמחייבות מעורבות של אנשי מקצוע. כדי לעשות זאת, עדכנו את האגרות.

מה גובה האגרה?

על-פי תקנה 2, בעד היתר לעריכת ניסויים בתכשיר, תשולם אגרה של 728 שקלים. אם יבואן רוצה להכניס ארצה תכשיר חדש, יש לערוך בדיקה ראשונית שתקבע איך יתנהג התכשיר בתנאי שדה. עבור הבדיקה הזו אנחנו מבקשים אגרה של 728 שקלים. זו אגרה לא גדולה, בהתחשב באופרציה.

כמה משלמים היום היבואנים הקיימים?

מדובר על כלל היבואנים, לאו דווקא על יבוא מקביל. במסגרת התקנות יש תיקון כללי ואגרות כלליות, לאו דווקא במסלול הייבוא המקביל. התייחסתי כאן לסכום של 728 שקלים, כאשר מדובר בחומר חדש שמיובא מחו"ל. על הגשת הבקשה אנחנו מבקשים 380 שקלים במקום 211 שקלים.

מתי העליתם את האגרה בפעם האחרונה?

ב-1994.

העליה מזערית. אגרת רישום היא אגרה שנגבית אחרי שנעשו כל הבדיקות, והבדיקות מורכבות מאד. גברת אשכנזי, מנהלת המחלקה לתכשירים כימיים, יכולה לפרט.

בעקרון, אנחנו מאשרים תכשירים יעילים ובטוחים לאדם ולסביבה. יעילות נבדקת בתנאי שדה ובאזורים גיאוגרפיים שונים. בכל הנוגע לבטיחות, אנחנו מקבלים תוצאות של בחינות טוקסיקולוגיות מורכבות הכוללות פיטוגניות (האם החומר משפיע על החומר הגנטי), האם החומר הוא נוירו-טוקסי, האם החומר עלול להשפיע על עוברים, האם החומר הוא קרנצינוגני. כל האספקטים האלה נבדקים אצלנו על-ידי אנשי מקצוע, ומושקעת בכך עבודה רבה.

כמה זמן אורכות הבדיקות?

בדיקת השדה בתנאים לוקליים עורכת שנתיים. בדיקת המעבדה נמשכת כחודש.

מה היה סכום האגרה עד כה?

2105 ₪, מעתה 3789 ₪. כאשר תמחרו את התהליך ב-1994, הוא היה הרבה יותר פשוט. היום אתה מקבל כמות אדירה של חומר, הדורשת התמחות בתחומים צרים ביותר, על מנת להבין את תוצאות הבדיקות ולהסיק מהן את המסקנות הנכונות. לשם-כך אנחנו חייבים להעסיק גם יועצים חיצוניים, ולכן תמחרנו מחדש את התהליך. הבדיקות שאנחנו עורכים היום מבטאות את רוח הזמן: אנחנו בודקים את השפעת חומרים שונים על נשים בגיל הפוריות, על מנת לקבוע אם מותר להן לעבוד עם חומרים אלה.

מכון התקנים לא בודק זאת?

זה לא שייך למכון התקנים. אנחנו מעסיקים יועץ חיצוני המומחה לתחום זה.

כאן מדובר על ההיבטים השונים של ההגנה על הצומח, כולל ההשלכות שיש להם גם על בטיחות בעבודה, גם מבחינה טוקסיקולוגית. זוהי תקינה מיוחדת שמכון התקנים אינו עוסק בה. הנושא נבדק באופן יסודי עם אנשי אגף התקציבים, שאינו נותן למשרד החקלאות לקבוע את התעריפים. המחיר מינימלי, שכן מדובר בתהליך ארוך מאד.

חומרי הדברה יקרים מאד. כפי שמר ברלנד הסביר, בכל הנוגע לתרופות, ה-FDA האמריקאי מבצע את הבדיקות, וברור שאנשים בארה"ב ובישראל יגיבו באותו אופן על אותה תרופה. כאשר מדובר בחומר הדברה, הוא מסוגל לעורר מחלות שונות ולגרום לנזק גדול מאד. לא נורא אם גובים סכום של 3000 ₪, כדי לערוך את הבדיקות, אחרת נוצף בחומרי הדברה מסוכנים.

האם הבדיקות נערכות במשרד או במעבדות מורשות?

גם במעבדות מורשות, וגם באמצעות יועצים חיצוניים. אנחנו לא מסוגלים לעשות הכל לבד. אנחנו נזקקים גם ליועצים חיצוניים. התמחור כאן הוא מינימלי, לאחר שהחישובים נעשו עם אגף התקציבים.

ניגש להצבעה. מי בעד אישור תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)(תיקון), התשס"א-2001?

ה צ ב ע ה

בעד - רוב
נגד - אין

תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)(תיקון), התשס"א-2001, אושרו




תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון לדירה, לדיור, להשכלה גבוהה לעובדי מדינה,
לרכב, תשורה, מט"חית)(תיקון מס' 2) התש"ס-2000(תיקון מס' 3);

תקנות מילווה (סדרות מסוג גליל, גלבוע, שחר, גילון חדש, כפיר חדש(תיקון),
התש"ס-2000 (תיקון מס' 3);

צו לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה על אגרות חוב לפי אישור להנפקה והצעה לציבור (תיקון), התש"ס-2000(תיקון מס' 3);

תקנות מס הכנסה (פטור ממס על פקדון במטבע ישראלי בתאגיד בנקאי (תיקון), התש"ס2000

אנחנו עוברים לנושא הבא: הרפורמה במס – הארכת ההוראות לתקופת הביניים. מנכ"ל משרד האוצר, בבקשה.

בוקר טוב. אנחנו מבקשים להאריך את הוראות המס לתקופת ביניים נוספת. ההארכה הקודמת היתה עד סוף אוגוסט. אין בעיה בשהוי של כמה ימים, אבל צריך להאריך את הוראות הביניים עד יוני 2002.

האם המס הוא רטרואקטיבי?

לא מדובר במס רטרואקטיבי.

המס יכול לחול רק על 10 הימים מאז ה-1 בספטמבר. על הכנסה שנצברה בימים אלה ולא מעבר לכך. אנחנו מציעים להחיל את המס הזה רטרואקטיבית.

הדבר העיקרי הוא ששר האוצר ירצה לבוא בהמשך לא עם רפורמה כוללת במס אלא עם תיקונים במערכת המס, כפי שימצא לנכון. הוא בודק ושוקל את העניין יחד עם אנשי האוצר ואנשי מערכת המסוי. העניין עדיין לא בשל להחלטה, ואיננו רוצים שבשל כך נכסים שונים עליהם מדברות התקנות יחוייבו במס. מה שאנחנו רוצים הוא להמשיך בפטור עד יוני 2002. בנוסף לכך אנחנו רוצים ליצור מצב לפיו ברגע שיוחלט ויוגשו לכנסת תיקוני המס, לא ייווצר מצב בו אי אפשר יהיה למסות נכסים שונים, משום שיהיו מוגנים בצורה אבסולוטית. הכוונה היא להאריך את אותן תקנות הנותנות הגנה לנכסים האלה אחורה, אך לא קדימה. אם לדוגמה, באפריל או במאי תתקבל החלטה למסות נכסים מסוימים, הוראות הביניים האלה תאפשרנה למסות את התשואה על אותם נכסים מאותו חודש קדימה, והפטור יישאר עד אז. זו המשמעות של ההצעה המונחת לפניכם. זוהי הצעה שכבר נדונה בעבר והוארכה על-ידי ועדת הכספים. אנחנו מבקשים להמשיך בהארכה עד יוני 2002, בתקווה שעד אז נוכל לבוא אל ועדת הכספים בדברים ברורים יותר, שיקבעו לאן יהיו מועדות פנינו בעתיד. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים כרגע הוא להמשיך במצב הקיים, כדי לא למסות את הנכסים.

האם אפשר לקבל הערכה לגבי כיוון ההחלטה של הוועדה הדנה ברפורמה הקטנה?

אין ועדה. הוועדה של יאיר רבינוביץ' ותת הוועדות שלה, עוסקות כולן בנושא המסוי על נדל"ן. בתחומים האלה אין ועדה, אבל שר האוצר עוסק בכך, והדברים יובאו בפניכם כאשר יהיו ב שלים. אנחנו מבקשים עכשיו הארכה טכנית של התקנות האלה עד חודש יוני.

אני מבקשת להציע לכם להאריך את תוקף התקנות האלה לשנת מס.

נשאיר את זה לחצי שנה.

אני מציעה לקבוע את התקופה עד תום 2002. אם ביוני 2002 תיכנס הרפורמה לתוקפה, אנשים אלה ירוויחו את המס על הריבית עבור חצי שנה. חישובי המס הם תמיד שנתיים, לכן יהיה קשה מאד לערוך חישובים שאינם שנתיים. כל רפורמה במס שתבוא, תשפר את המצב הקיים, אבל עדיין אני חושבת ששוק ההון עלול לקבל איתותים מעצבנים אם נקבע את ההארכה לחצי שנה. מכיוון ששנת המס 2001 מתקרבת לסיומה, אני מציעה שנחליט על הארכה לשנת המס 2002. כל זאת כדי שלא אצטרך לומר לכם פעם נוספת, אמרתי לכם.

אצביע בעד ההארכה תוך מחאה. מחאתי מכוונת לכך שבעצם את כל מסקנות ועדת בן-בסט מעקר שר האוצר הנוכחי מן השורש, ובעיקר את הכוונה הנכונה להטיל מס על הבורסה ועל ההון. השר ישב כאן והסביר לנו ש-73 אחוז מהבורסה ממוסה היום דרך החשבונות הפרטיים. הוא הביא נתון שאיני יכול לבדוק אותו. אני קובע שיש כאן אנומליה: על עבודה יש מס גבוה, ולכולם ברור שצריך להוריד אותו. בו בזמן אין נוגעים בהון. אני לא רוצה לגרום לתוהו ובוהו במשק, ואני חושב שסמדר צודקת בהערתה, אבל אצביע בעד הארכה עד יוני 2002, ועד אז אני מצפה שיוחלט על מסוי שוק ההון במדינת ישראל, לאחר שתובא תכנית כוללת. אם לא תהיה תכנית כזו, נקיים את הקרב הכלכלי הגדול. נעשתה עבודה רצינית בהכנסת תכנית הרפורמה, ונראה לי כי בשנה האחרונה לא נעשית שום עבודה. ההסבר של השר לא היה נכון, הניתוח לא היה ניתוח. מה שנעשה בכל תחום מסוי ההון הוא מריחה אחת גדולה.

אני קורא ליושב ראש הוועדה המייצג ציבור של אנשים החיים ממשכורתם ולא מעבר לכך. אני חושב שכל חברי הוועדה צריכים לקיים את הצדק החברתי, ואף אחד מאתנו לא צריך להיות חותמת הגומי של האוצר.

אני בטוח שלא נהיה חותמת גומי של האוצר. אני רוצה להזכיר לך שגם בשעתו, כאשר דנו בדו"ח בן-בסט, לא היינו חותמת גומי, אלא התנגדנו לחלק גדול ממסקנותיו. אם המלצות בן-בסט לא עברו כאן, זה מעיד על-כך. נדמה לי שגם עתה הבעת התנגדות לסעיפים שונים בדו"ח.

הייתי בעד קבלת ההמלצות כמקשה אחת, כדי להוציא את התכנית לדרך.

אני לא חושב שהיה חבר כנסת אחד שהיה בעד מס עיזבון ומס על מתנות.

האם אפשר להטיל מס על מי שמשתכר 4000 ₪, ולא על מי שמקבל ירושה של מליון דולר?

אנחנו מבקשים לקבוע את ההארכה את סוף יוני, ושומרים לעצמנו את האופציה להביא את השינוי גם קודם.

תצטרכו לקבוע תקנת מישנה.

אדרבא, אם שר האוצר יביא קודם את תכנית הרפורמה.

זה יכניס עצבנות במשק.

מה שהיה בפניות קודמות, לגבי קופות הגמל, לא מופיע כאן. ויתרנו על המגבלה של 20 אלף שקל, מכיוון שהנושא לא עומד כרגע על הפרק, והוא כרוך בחקיקה ראשית.

אנחנו ניגשים להצבעה על הרפואמה במס – הארכת ההוראות לתקופת הביניים?

אצביע בעד, תוך מחאה.






ה צ ב ע ה


בעד - רוב
נגד - אין

הוחלט לאשר את ההצעה להאריך לתקופת ביניים את הוראות הרפורמה במס.



תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים (תיקון), התשס"א-2001

על סדר היום תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)(תיקון), התשס"א-2001.

אנחנו מציעים להוסיף לתקנות האלה חובת דיווח על תרומות שתורם תאגיד.

אני רוצה להסביר מה הניע אותנו להעלות את הנושא הזה. אחריות חברתית ומעורבות בקהילה על-ידי תאגידים עסקיים, הוא נושא שנמצא במגמת עליה בעולם המערבי וגם אצלנו. הנושא כולל אספקטים רבים: סביבתיים, אתיקה בעסקים, שמירה על זכויות עובדים, תרומות של תאגידים בכסף או בשווה כסף, השפעות על מוצרים שמייצר התאגיד ועוד נושאים רבים. ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה שתרומות של תאגיד לקהילה משפיעות מאד על שווי החברה ועל המוניטין שלה בעיני המשקיעים. מכך יוצא שתאגידים אינם נמדדים היום רק לפי השורה התחתונה של הרווח החשבונאי, אלא גם על-פי שורה של מדדים חברתיים וסביבתיים. רבים מאתנו רואים במדפי הסופרמרקט את ההערה: המוצר לא נושא על בעלי-חיים. זהו דבר שיגרום לחלק מהצרכנים לקנות דווקא מוצר כזה ולא אחר.

חברה שידוע כי תרמה לאיל"ן למשל, גם זה ישפיע על מכירותיה.

מחקרים מצביעים על-כך שבשנת 2000 הושקעו בארה"ב 2.2 טריליון דולר בהשקעות המוגדרות כהשקעות חברתיות. משקיעים מקצועיים השקיעו את הסכום הזה למטרות חברתיות. רק חברות שעמדו בסטנדרטים חברתיים שונים, למשל שמרו על איכות הסביבה, קיבלו את התרומה.

איך יכול מישהו להתנגד לכך?

יכול מישהו להתנגד לניסוח התקנות.

בעינינו תרומה היא תרומה.

גם לאור התייחסות מפורשת, חדשנית יחסית, בחוק ההשקעות לנושא של תרומות, מדובר באפשרות של החברה לשקול גם את ענייני העובדים וגם לתרום למטרות פילנטרופיות. כל הדברים יגבירו את מרכיב מתן התרומות במכלול האסטרטגיה העסקית של חברה. ברשות לניירות ערך חושבים שיש מקום להתייחס לנושא זה, ולגלות מהן התרומות שהתאגיד מעביר לקהילה.

כל מה שקשור לפעילות חברתית של התאגיד הוא נושא רחב מאד שכולל אספקטים רבים. בשלב ראשון החלטנו להתחיל בהתמקדות ברכיב אחד שהוא אחד החשובים בכל המערכת הזו, והוא נושא התרומות. אני מניח שאנחנו רואים בדיווח הזה איזה שהוא פיילוט, ובעתיד תיבחן האפשרות להרחיב את הדיווח לאספקטים חברתיים נוספים, כמו היבטים סביבתיים, היבטים אתיים בפעילות העסקית של החברה וכדומה.

לגופן של התקנות, ביקשנו מהחברות הציבוריות לפרט מספר דברים: א. את המדיניות של התאגיד בנושא תרומות חברתיות, והשתלבות הנושא בעסקי החברה. אם דירקטוריון החברה מקבל היום החלטה על תרומה לגוף זה או אחר, משום שציבור המשקיעים בחברה יראה זאת בעין חיובית, זה משהו שאנחנו רוצים שהחברה תדווח על-כך לציבור המשקיעים.

היה חשוב לנו שתרומה תהיה נקיה. אנחנו לא רוצים שחברות תתהדרנה בנוצות לא לה, למשל שחברה תתרום לקבוצת כדורגל, והלוגו שלה יופיע על חולצת השחקנים. אנחנו לא רואים בכך תרומה. אנחנו לא רוצים שהתרומה תינתן לבעל עניין בחברה שהוא גם מנכ"ל עמותה. זו אינה העברה נקיה בעינינו. תקנות ניירות ערך דורשות היום גילוי כל ההעברות המבוצעות לבעלי עניין. במסגרת הדו"חות הכספיים, כל העברה שמבוצעת לבעל עניין, צריכה לקבל את הגילוי הנאות.

במסגרת הפיקוח על תרומות, אנחנו רוצים להתמקד בנושא הספציפי. לכן קבענו שההעברה תהיה התנדבותית.

איך אתם מגדירים תרומה?

תרומה היא העברה בהתנדבות של כסף או שווה כסף (גם אם התאגיד נותן שירותים, לצורך העניין). ישנם איגודים רבים שמקצים שעות עובדים לקהילה . זוהי תרומה שהיא שוות כסף. תרומה לצד שלישי שאינה מותנית באירוע עתידי שהתממשותו אינה ודאית. אנחנו לא רוצים שתאגיד יאמר שיתן מליון דולר, אם השמש לא תזרח מחר, כלומר תרומה שתינתן רק אם דבר מסוים יהפוך לוודאי. תנאי נוסף הוא שהתאגיד אינו מקבל ערך כלשהו כתוצאה מהתרומה. אנחנו לא מעוניינים לכלול במסגרת תרומה העברות כספיות, כאשר בתמורתן אני מקבל משהו.אם כתוצאה ישירה מהתרומה, התאגיד מקבל ערך כלשהו, אנחנו לא חושבים שמה שנתן הוא בגדר תרומה. אנחנו חושבים שצריך לשים את הדגש על התוצאה הישירה מהתרומה. אין ספק שכל תאגיד שתורם היום לקהילה, מקבל ערך מוסף, אבל לא כתוצאה ישירה מהתרומה.

אמרנו שבתרומה ההעברה צריכה להיות לצד שלישי, למעט מי שהוא בעל עניין, חברה בת או חברה קשורה. אם אני פועל כתאגיד ואני תורם כבעל עניין, זו אינה תרומה, ז הו דווידנד. זה לא נעשה במסגרת הוולונטרית והפילנטרופית של מתן תרומה. יתרה מזאת, אני לא רוצה שתאגיד ידווח במסגרת דיווח על תרומות, על תרומה שנתן לעמותה, אם אשתו של המנכ"ל היא יושבת-ראש העמותה. במסגרת דו"ח הדירקטוריון, החברה רשאית לדווח על הכל, אבל שלא תקרא לכך תרומה כפי שאנחנו רואים אותה.

לפני שדידי תגיב, רציתי לבקש ממך הבהרה לפרוטוקול: התקנות האלה הן מכח סעיף 36 לחוק ניירות ערך. בסעיף 36 נאמר שבתקנות על-פי סעיף זה, יתייחסו לכל עניין החשוב לדעת שר האוצר למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של תאגיד. הייתי מבקשת ממך הבהרה לפרוטוקול, האם כל מה שאיננו בגדר תרומה כהגדרתה בתקנות המוצעות, נמצא באיזה שהם פרטים שהתאגיד צריך לדווח עליהם, על מנת שהמשקיע הסביר יקבל את האנפורמציה, כדי שנוכל לראות אם הכל מכוסה והמשקיע הסביר מוגן על-ידי התקנות, בין אם מכח התקנות המדברות על תרומה בהגדרתה כפי שהבהרת, ובין אם בפרטים או בתקנות אחרות שהתאגיד צריך לדווח עליהם.

לא צריך לשכוח שהתקנות האלה הן במסגרת מכלול של דיווחים כספיים ואחרים שהתאגיד מפרסם כל רבעון. לפחות בנושא של בעלי עניין וצדדים קשורים, תקנות ניירות ערך מדברות במפורש על-כך שכל העברה הנעשית מתאגיד לבעל עניין או ויס ורסה, צריכה להיות מדווחת במסגרת הדו"חות הכספיים (תקנה 64 לתקנות בדבר הגשת דו"חות כספיים.

אחת לשנה.

יתרה מכך, אם הדבר מהותי, התאגיד גם מחוייב במס. אם תאגיד מעביר היום לקבוצת כדורגל סכום נכבד של כסף תמורת הסכם שירותי פרסום, הוא חייב לדווח על-כך במסגרת הגילוי הנאות. במסגרת בירור התקשרויות בדו"חות הכספיים הוא יתן את הנתונים, וכך במסגרת דו"ח לדירקטוריון, אבל אנחנו לא רוצים שיקראו לכך תרומה, כי איננו רואים בכך תרומה. צריך להסתכל על מכלול תקנות ניירות ערך וחוק ניירות ערך. גם היום יש חברות שמדווחות על תרומות. חשבנו שלאור העובדה שזוהי מגמה שתלך ותתרחב בשנים הקרובות, יש לתת עליה את הפוקוס. יחד עם זאת, אנחנו לא רוצים "ללכלך" את התרומות בהעברות נגועות.

הוויכוח שלי הוא על המשפט האחרון שאמרת. אני רוצה להודיע לפרוטוקול: אנחנו במשרד המשפטים, לא קיבלנו את התקנות האלה אלא ביום ראשון, כאשר ביקשנו אותן מהוועדה. לכן לצערי אתם שומעים כאן ויכוח בין משרדי הממשלה.

מכתבו של שר האוצר שלפנינו הוא מה-25 ביולי.

הוא לא נשלח אלינו אלא לוועדה. אנחנו לא קיבלנו כל עותק. יכולנו אולי לפתור את חילוקי הדעות קודם, אלא שלצערי לא משרד האוצר ולא רשות ניירות ערך הודיעו לנו על התקלות האלה, ולכן אנחנו מצטערים על שאנחנו גוררים את הוועדה לוויכוח בין משרדי הממשלה, דבר שאנחנו מנסים בדרך כלל להימנע ממנו.

אולי נשלח אותם להתייעצות.

את הקטע הנוגע למשרדי הממשלה, אי אפשר להשאיר ללא תשובה. דידי דיברה ברבים על משרדי הממשלה. משרד המשפטים קיבל עותק מהתקנות, וההערות של דידי הממונה על הנוסח במשרד המשפטים התקבלו. היא קיבלה עותק והעירה את הערותיה בדרך המקובלת וכפי שצריך. התקנות האלה לא דרשו התייעצות מעבר לכך. גם לדידי אין הערות משפטיות המונעות את אישור התקנות, אלא הערות שאינני יודעת אם במת הכנסת היא הבמה הראויה לבירורן. התקנות הן בסמכות שר האוצר, והן קיבלו את כל האישורים של הגורמים המוסמכים במשרדי הממשלה, לרבות משרד המשפטים.

אני חולקת על דעתה של חברתי, אבל אינני רוצה לערב אתכם בנושא. יש לנו את הסמכות המלאה לומר את הדברים.

אנחנו עוסקים בסוגיה חשובה מאד של תרומות לחברה ולקהילה. אנחנו עוסקים כאן באקט עליו החליט שר האוצר, שחברות תחוייבנה להגיש דיווח על תרומות. השאלה היא מהי תרומה עליה יחול דו"ח הדירקטוריון, וזוהי שאלה חשובה מאד. סברנו שאם מטרת התקנות היא לעודד תרומה לקהילה, הרי מבחינתנו ככל שהתקנות יכללו תרומות שהוכרו על-ידי שלטונות המס כתרומות לכל דבר ועניין – הרי שהן תרומות לגיטימיות. לעומת זאת, התקנות הללו מבחינות בין תרומות לתרומות שלא על-פי אמת המידה של מוכר לצרכי מס או לא. מבחינתי, כמי שאחראית במשרד המשפטים על חוק החברות ועל דיני חברות, המבחן העיקרי לתרומות הוא האם ניתנו משיקולים עסקיים או שלא. חוק החברות החדש מתיר לכל החברות לתרום משיקולים עסקיים. מהו שיקול עסקי? זהו שיקול האם התרומה מקדמת את מעמד החברה בקהילה. לעומת זאת, שיקול שאיננו עסקי (סעיף 11 לחוק החברות קובע זאת במפורש), הוא שיקול שבגינו אסור לחברה לתרום, משום שהכסף אינו רכוש הדירקטורים.

תני לנו דוגמה מוחשית.

אני מדברת על IDB ו"תפוח". יושב ראש IDB הוא מר רקנאטי. כמצנאט הרוצה לתרום לחברה ולקהילה, הוא החליט להקים עמותה – או שהוא אפילו לא הקים אותה – לעידוד מתן מחשב לכל ילד. הוא הלך לחברה הציבורית שלו IDB ואמר לה לתרום לעמותה הזו. על-פי תקנות ניירות ערך ולפי חוק החברות, זוהי עסקה עם בעל עניין, ואין חולק על-כך, והיא צריכה לקבל אישור האסיפה הכללית ולהיות מדווחת כעסקה שלבעל השליטה יש בה עניין. כאשר החברה תבוא ותשאל האם זו תרומה, תגידו לה רשות ניירות ערך שזו אינה תרומה על-פי התקנות הללו.

הנקודה לפיה זו אינה תרומה, היא הצגה קצת לא נכונה של העובדות. מה שאנחנו מדברים עליו כאן הוא איזה שהוא גילוי מינימלי התחלתי של מה שמחוייבים לדווח עליו לפי החוק. אם IDB רוצה, היא יכולה לכתוב על הפעולות החברתיות האחרות שלה. כל המטרה כאן היא למנוע "לכלוך" של התרומות האלה.

מה שקורא הוא שהחברה לא תהיה רשאית לכתוב זאת במסגרת הדו"ח שלה על-פי התקנות האלה.

היא לא תהיה חייבת, היא תהיה רשאית.

חבר הכנסת ליצמן, תקרא את התקנה ותבין מה הוא לא יכול, וכיצד זה מכתים את התרומה. חברי אמר כאן, ובצדק, שזו תרומה לא נקיה. מדוע?

התקנות מחייבות את הדירקטוריון לפרט את מדיניות התאגיד בנושא תרומות. אני קוראת מתוך התקנה, פסקה 6, תקנה 2: אחרי פסקה (5) תבוא פסקה (6).

לדוגמה של IDB קוראים תרומה "מלוכלכת"?

כן.

הכוונה לא מלוכלכת אלא צבועה – teinted באנגלית.

התקנה אומרת: חברה מחוייבת לפרט את מדיניות התאגיד בנושא מתן תרומות. יפורטו היקפי התרומות שנתן התאגיד בשנת הדיווח. התרומה הזו לא תפורט במסגרת זו.

אם הוא רוצה, הוא יכול לפרט?

לא.

הוא יכול לפרט זאת בדו"ח אחר.

זאת אומרת, בדו"ח התרומות ש-IDB רוצה להתגאות בו כלפי הציבור. בדו"ח שתמסור IDB על התרומות, היא לא תהיה רשאית לכלול את התרומה הזו כתרומה.

איפה היא יכולה לפרט את התרומה הזו?

בתשקיף.

אני סבורה שקודם כל היא תהיה חייבת לדווח עליה כעסקה. במאזן, בביאורים, אבל לא כתרומה. אני רוצה לומר מה מפריע לי: אני נגד עסקאות של בעל שליטה שלא אושרו בידי האסיפה הכללית. אם אושרה, זו תרומה לכל דבר ועניין. למה רשות ניירות ערך סבורה כי בגלל שזוהי תרומה לעמותה שבעל השליטה בחברה או בעל עניין עומד בראשה – לצורך דו"ח הדירקטוריון על תרומות, זה לא נחשב כתרומה.

האם זה הולך לציבור בסופו של דבר?

זה קשור בשני היבטים: IDB תצטרך לעשות מחר מאמצים מיוחדים כדי להסביר את עצמה. בכך אנחנו פוגעים בתרומות רבות. אנחנו לוקחים תרומות המוכרות לצורכי מס, תרומות שאושרו על-פי דיני החברות, שהן תרומות לעמותה שלבעל השליטה יש בה עניין. תציין את זה ותגיד כמה תרמת. זה חשוב גם לציבור המשקיעים, וגם לציבור הרחב.

כואב לי שרצה לברך ויצא פוגע. מבחינתי, כל תרומה משיקול עסקי המוכרת על-ידי שלטונות המס, חייבת להיות מדווחת בדו"ח על התרומות. אם הרשות לניירות ערך סבורה, כמו שאמרה סמדר, שזו תרומה שהיא "TEINTED". תציינו שזו תרומה לעמותה שבעל השליטה בה הוא בעל עניין. למה לא לקרוא לכך תרומה, כאשר כך הדבר לדעת כל העולם ואחותו?

את מסכימה שיקראו לכך תרומה, אם כך ייכתב על-ידה.

זה מה שאני מציעה. יש לי הערה מהותית נוספת, לגבי תרומה שאינה משיקולים עסקיים: חוק החברות לא מרשה לחברות לתרום שלא משיקולים עסקיים, כי זהו רכושם של בעלי המניות. אם אתה פילנטרופ וחושב שתרומה תורמת לשמה הטוב של החברה ולמעמדה בחברה כולה, זה יכול להיות שיקול עסקי. אם אתה תורם שלא משיקולים עסקיים , הדוגמה הבולטת לכך היא מתן בסתר. מבחינתי, אם החברה תרמה בעילום שם, את הקרדיט שלה כחברה ציבורית היא לא קיבלה.

מה קורה בתחום זה בארצות הברית?

עד כמה שאני מבינה, הנושא אינו מוסדר שם. אם החברה תורמת במסגרת מתן בסתר, זוהי תועלת חברתית ולא שיקול עסקי. לכן חברה שרוצה לתרום בסתר, רשאית לעשות זאת, אם יש איזו הוראה בתקנון שלה שמתירה לה זאת (ויש חברות רבות שמתירות זאת), אבל היא צריכה לציין שהסכום סביר. למשל, אם חברה בהפסדים תתרום 10 מליון ₪ במסגרת מתן בסתר, בעלי המניות וגם הנושים יוצאים ניזוקים. לכן חשוב לציין מה גובה התרומה שניתנה בעילום שם.

הוויכוח שלי עם רשות ניירות ערך הוא על שני דברים: ראשית, שלא מבחינים בין תרומות משיקולים עסקיים לתרומות שלא משיקולים עסקיים, כמו שחוק החברות דורש, ועל-ידי כך מבלבלים את ציבור המשקיעים ומטעים אותו, כי לא מגלים לו את האינפורמציה החשובה באמת, והיא מהי התרומה משיקולים עסקיים ומהי התרומה שלא משיקולים עסקיים.

אולי את יכולה לומר לי בדיוק, מה את רוצה לשנות כאן.

ראשית, אני רוצה שהגדרת התרומה תשונה.

בסופו של דבר, מה שמוצע כאן מרחיב את הגילוי הנאות לעומת מה שקיים היום ומרחיב את האנפורמציה לציבור, ובסופו של דבר הוא גם מעודד תרומות של חברות למטרות הציבור, דבר שהוא רצוי מאד.

זה מטעה.

אני מבין את דבריך, אם כי איני בטוח שאני מסכים עם הכל. מה שאני מציע לוועדה הוא להעביר את התקנות האלה. נשב אחר-כך עם דידי ונציגי רשות ניירות ערך, ואם נמצא לנכון להביא תיקון שיכסה את הנקודות שדידי העלתה, נביא אותו לוועדה.

אני מתנגדת לכך. אני טוען שהציבור מקבל כאן אנפורמציה לא נאמנה. בדו"חות הכספיים קורא הציבור כי מדובר בעסקה עם בעל עניין, אבל בביאורים הוא יקרא שמדובר בתרומה.

זה הקטע הלא מובן בדבריך. את אומרת שהדבר מופיע בדו"ח.

אבל לא כתרומה. אתה כמשקיע מקבל את דו"ח הדירקטוריון, ומופיע שם בסעיף התרומות סכום של 100, למרות שהחברה תרמה 300. המשקיע צריך לחפש האם יש תרומות אחרות.

אבל זה מופיע.

תחת שם אחר.

לא נכון.

אני חושבת שיש כאן טעות: אין שום מניעה. יש לפעמים מעבר שהוא לא חד ולא חלק, ורצינו קודם כל לדבר על תרומות שאינן קשורות לבעלי עניין, כאשר אנחנו עושים את פריצת הדרך. אני כבר מודיעה שלא נתערב בדו"חות. מתחת למה שלא מוגדר כתרומות, שורה אחת למטה, היא תוכל לומר כי מלבד אותם 100 השקלים, תרמתי עוד 200 שקלים שדידי מודאגת בגינם, תרומה שאינה טהורה לגופים שונים, הואיל ובעל עניין שלי מעורב בהם, אבל גם הם מבחינתי מהווים תרומה. חשיבות העניין היא בכך שאף אחד לא יוכל להבין שבאותם מקרים בהם צריך לעשות עסקה עם בעלי עניין ולבצע את הפרוצדורה המיוחדת, עם יהיו פטורים מכך.

אשר לתרומה למטרות חברתיות משיקולים עסקיים או לא, עם כל הכבוד, אני לא חושבת שצריך לתקן את חוק החברות דרך תקנות ניירות ערך. אם חוק החברות לא הגדיר מהי תרומה, בוודאי לא צריך לעשות זאת דרך התקנות שלנו. באופן מעשי, כמעט לא תהיינה תרומות שלא למטרות עסקיות. מאותו רגע שחברה מדווחת עליהן, המטרה שלה היא ליצור דעת קהל חיובית. למעשה אנחנו מדברים כאן על משבצת ריקה. מעבר לכך שזוהי משבצת ריקה, אנחנו חושבים שפעמים רבות זה עלול להקשות על חברות ולגרום להן לחשש, האם כאשר הן אומרות שהתרומה היא למטרות עסקיות, מישהו יכול לקבוע אחרת. ממילא אי אפשר ליצור את המהות בעצם הדיווח.

אני מציע שנחסוך את זמנה של הוועדה. נערוך סבוב נוסף של התייעצויות ונחזור אליכם תוך ימים אחדים.

אני רוצה להעיר כמה הערות לקראת ההתייעצויות שלכם.

אני מציע שנפסיק את הדיון לחצי שעה.

אני רוצה להעיר הערה עקרונית. אני רוצה להתייחס לנימוק שמביאים כאן, שהכל מיועד למטרות חברתיות ולמעורבות בקהילה וכולי: אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, שמעורבות חברתית ואזרחות טובה פירושם קודם כל לשלם את כל המסים. בשנה שעברה אישרה ועדת הכספים את תקרת הסכום המקנה זיכוי ממס הכנסה לתרומות. היא העלתה אותו מ-480 אלף ₪ ל-2 מליון, תוך אפשרות של גרירה על פני 3 שנות מס. התרומות מוגדרות גם בשווה ערך וגם בכסף. לצורך מס הכנסה, מדובר רק בתרומות שהן בכסף, כי שווה ערך עדיין לא קיים במס הכנסה. מה שצריך לציין בדו"ח הזה הוא האם התרומה הזו הקנתה זיכוי ממס או לא, כי זה מה שמשנה. דברים אלה מתקשרים עם הדברים שאמרה דידי: האם כאשר אני מדברת על תרומה, לקחתי את הזיכוי במס או לא.

כחבר כנסת אני חולק על הדברים האלה.

זה מגדיל את העלות הריאלית ואת הדיווידנד.

אני מכריז על הפסקה של חצי שעה.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:30 וחודשה בשעה 11:45)


תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון), התשס"א-2001

אני מחדש את הישיבה. אני מבין שעל דעת כל הצדדים הדיון בסעיף זה נדחה ליום רביעי.בישיבה האחרונה ביקשתי מחבר הכנסת עופר חוגי שייכנס לעובי הקורה ויבדוק אם אפשר להגיע להסכמה. אני שמח על שהצליח בכך. אני מבקש ממנו להציג את הסיכום.

היו שני נושאים שטיפלנו בהם, והראשון הוא הסדרת עמלות הבורסה מול הרשות. סיכמנו על מחירון קבוע, בערך 80 מליון שקל. הנושא השני שטיפלנו בו הוא נסיון להסדיר את האגרה שהבורסה משלמת לרשות. ניסינו להגיע לפשרה מסוימת, אבל לא הצלחנו. במצב הקיים היום הם עברו מסכום ברוטו לסכום נטו, וביקשנו לעבור מתשלום יומי לתשלום חודשי. לא הצלחנו להגיע לפשרה לגבי גובה האגרה שתשלמנה הקרנות. הרשות הציעה לקרנות שלוש אופציות של מדרגים.

למעשה, הדבר נעשה על-פי בקשתו של חבר הכנסת חוגי. האופציה הראשונה שהצענו היתה מעבר מברוטו יומי לנטו יומי, דבר שכשלעצמו נותן לקרנות הנחה של למעלה מ-40 אחוז באגרת פרסום תשקיף, ובהיקף הכללי של האגרות כ-29 אחוז. חבר הכנסת חוגי חזר וביקש כי הואיל ולקרנות נוח יותר לערוך את החישוב שלא על בסיס יומי אלא על בסיס חודשי (למרות שבעידן המחשב כל העניין הוא טכני גרידא), הצענו לעבור מנטו יומי לנטו חודשי. על-פי החישובים של שנת 2000, הצענו אחת משתי חלופות נוספות: לקחת סכום של 3 מליון ו-100 אלף שקל ולחלקו בין 4 הקבוצות הקיימות היום של הקרנות, ולהוסיף להן אחוזים מסוימים באגרה הקבועה, או לחלק את הסכום בין שתי קבוצות, כדי שהמעבר בין האגרות השנתיות יהיה פחות חד. הבנו ששתי האלטרנטיבות האלה לא התקבלו על דעת הקרנות, ולכן חזרנו להצעה המקורית.

כפי שכבר יצא לי לומר בהזדמנויות קודמות, אנחנו רואים בכל השינוי הזה שינוי מבני. בעצם המטרה היא לא להגדיל את העוגה אלא במקרה זה אפילו להקטינה בכל הנוגע לאגרות הרשות, אבל תוך חלוקה אחרת: אנחנו מורידים בצורה ניכרת מהקרנות, ומטילים לראשונה אגרה על הבורסה. אנחנו מקלים בכל הנוגע להנפקות של ניירות ערך מסחריים ומקלים על הנפקות פרטיות רבות ועל חברות הרישום הכפול, בכך שאנחנו פוטרים אותו מאגרת תשקיף, ומטילים עליהן רק אגרה שנתית, כאשר בין שאר הסיבות שעומדות ביסוד הדברים, ברוב המקרים שהיו בעבר, את הרישום הכפול איננו בודקים. עצם הרישום הכפול בארץ מסתמך העובדה שרגולטור חזק אחר – ה-ICC – בודק את התשקיפים.

יש כאן הצעה מקיפה לשינוי כל מבנה האגרות של הרשות.

אני משמש כיושב ראש איגוד הקרנות. אני רוצה להתייחס לדיווח של חבר הכנסת חוגי וגם לדבריה של מירי כץ. איגוד הקרנות הציע כנגד כל הצעה של הרשות הצעות מצדו לשם קידום העניין, שהיו מבוססות על שלושה עקרונות: לדעתנו, החשבונות לגבי תשקיף הקרנות צריכים להיות שנתיים. הבנו מחבר הכנסת חוגי וגם מאנשי הרשות שכאן מדובר ברפורמה מוגזמת לחלוטין, ולכן היינו מוכנים ללכת במגמה להקטין את התלות בפעילות המסחרית. אם לקוח שלנו קונה אלף יחידות מקרן מסויימת ביום אחד, ולמחרת הקרן פודה אלף יחידות, ואחר-כך לקוח אחר קונה אלף יחידות – בגלל שמדובר בשקלים, הרשות הכפילה ואף יותר את דמי האגרה שהיא שילמה בשנת 2000, וזה יהיה המצב גם בשנת 2001. אמרנו שצריך להגדיל במידת-מה סבירה את האגרה הקבועה, וללכת להגדרה על בסיס חודשי.

מה היה בשנת 2000, האם הבסיס היה חודשי?

אז לא היה בסיס יומי ולא בסיס אחר, אלא הבסיס היה מה שהרשות דרשה בשנת 1995. על-פי אותו בסיס שילמנו עבור מה שלקוחות קנו, גם אם באותו יום היו יותר פדיונות מאשר קניות.

זה חישוב שנתי?

לא יומי ולא כלום אלא תשלום חודשי בלי שום קיזוזים. מה שנקרא ברוטו יומי. הגשנו בג"ץ בעניין זה, והרשות הסכימה לתקן את המצב, כי היא הבינה שהדבר לא יעמוד בבג"ץ.

אני חייבת להעיר: כמו שאתה יודע, זמן לא ארוך אחרי שנכנסתי לתפקיד, באתם והצגתם את העניין בפני. אמרתי לכם כבר אז שאינני יכולה לראות את אגרת הקרנות במנותק מכלל האגרות של הרשות. הרשות מתקיימת אך ורק מתשלום אגרות,. הבטחתי לכם אז, ואכן קיימתי. אמרתי לכם שאני מוכנה לבחון את סך-כל מבנה האגרות של הרשות. אני לא רוצה להתייחס לנציגי הקרנות שיושבים בדירקטוריון הבורסה, אבל כמו שאתה יודע היטב וכמו שיודעים חברי הוועדה משום שהניירות מונחים לפניהם, ההצעה שלנו היתה מונחת לפני ועדת הכספים של הכנסת כבר בראשית שנת 2000. הדבר לא הסתייע, ואין זה שייך להגשת הבג"ץ. אמרתי לכם לפני כל בג"ץ, שהדבר נכון בעיני וצריך לעשותו, ואכן עשינו את הדברים על-פי מיטב הבנתנו המקצועית.

מה שנותר הוא הוויכוח על משקל האגרות פר כל גוף.

למה אי אפשר להגיע לפשרה?

אחרי שאיגוד הקרנות בדק את הנתונים לא רק של 2000 ו-2001, ערך סימולציה גם של הנתונים מ-1995, 1996 ו-1997 ובחן את ההצעות השונות של הרשות. המצב היום בשוק ההון של הקרנות הוא שיש קרנות רבות ששווי הנכסים שלהן נמוך, ומעט קרנות ששווי הנכסים שלהן גבוה. לכן עצם ההסכמה שלנו להעלות במידה מסוימת את האגרה הקבועה, היא הסכמה חשובה מאד.

קיזוז חודשי, הגדלת האגרות המשתנות על בסיס הקיזוזים האלה ל-10 מליון ש”ח, ולהעלות את האגרה הממוצעת בשיעור של בין 12.5 אחוז ל-15 אחוז כאגרה שנתית קבועה שאינה קשורה כלל למצב שוק ההון. גם במצב זה, השיעור שנשלם מתוך האגרות שהרשות גובה, הוא שיעור גבוה מאד בהשוואה למשקלנו בשוק הזה. הרשות אמרה שההצעה שלנו של 12.5 עד 15 אחוז נמוכה מדי, וצריך להגיע לשיעורים עצומים.

הנקודה לא היתה 12.5 או 15 אחוז. היינו מוכנים לתת מעבר למה שתכננו מראש עוד כמליון שקל, אבל השיטה הזו היתה נוחה לכם יותר. היינו מוכנים ללכת לקראתכם גם בעניין זה. מבחינתנו בחלוקת האגרות יש גם ראיה מבנה השוק. אנחנו חושבים שצריך לחזק את התחרותיות בענף זה שהוא מאד ריכוזי. לצורך זה צריך לתת לקרנות הקטנות לחיות, כי ממילא הן אלה שמרוויחות פחות כתוצאה מהעובדה שעברנו מנטו יומי לנטו חודשי. לכן החלוקה לא יכולה להיות לכולם.

אבל הסכמנו להעלות את האגרות בקרנות הגדולות בין 30 ל-40 אחוז, וגם את זה פסלתם.

אני רוצה להכניס סדר בנתונים: ההצעה של הקרנות היתה אפס, 20, 30 ו-40 אחוז, ולכך לא הסכמתם. בסופו של דבר, במסגרת התנאים הקיימים, אנחנו מדברים על משחק סכום אפס, כלומר במעבר משיטה של נטו יומי לנטו חודשי, מדובר באובדן הכנסות בסדר גודל שמירי ציינה, של קרוב ל-4 מליון שקל, כפי שמירי ציינה.

מהו עודף ההכנסות מאגרות של הרשות.

ערכנו סימולציות שהתבססו על הנתונים העדכניים ביותר לגבי שנת התקציב 2000, שאופיינה בין היתר בפעילות ערה מאד בתחום הקרנות השקליות. בהחלט נתנו את דעתנו לנקודה הזו. בהתבסס על התחשיבים שעשינו, בכל מקרה מדובר בהפסד של קרוב ל-4 מליון ₪ כתוצאה ממעבר משיטה על בסיס נטו יומי לנטו חודשי, הפרש שצריך היה לגשר עליו על-פי אחת החלופות באמצעות תוספת לאגרה השנתית. במסגרת התוספת לאגרה השנתית, חשוב לציין כי הנהנות העיקריות הן אותן קרנות שקליות שכתוצאה מהשינוי המבני המוצע, חוסכות סכומים של מאות אלפי שקלים, עד קרוב למליון שקל לשנה במקרים של קרנות שקליות גדולות מאד.

החסכון הזה בסופו של דבר לא יבוא לידי ביטוי בכל שינוי שהצענו, גם לא במסגרת החלופה השניה של 4 קבוצות, וגם לא במקרה של החלופה השלישית של 6 קבוצות, משום שעל מנת שהשינוי יהיה ניטראלי וישקף בצורה נכונה את חלקן של כל אחת ואחת מהקרנות, מדובר באגרות שנתיות שצריכות להיגבות מקרנות שקליות גדולות, בסדר גודל של מאות אלפי שקלים.

אתייחס לחלופה שהזכרת קודם, של אפס לקרנות הקטנות, 20, 30 ו-40 לגדולות יותר, לעומת חלופה אחרת של 5, 15, 35 ו-45 אחוזים שאנחנו הצענו. ההבדל נעוץ בכך שבשתי הקבוצות של הקרנות הגדולות, על-פי הצעתנו, תוספת האגרה היא 35 אחוזים ו-40 אחוזים, כאשר על-פי הצעתכם תוספת האגרה היא 30 ו-40 אחוזים. בשני המקרים אנחנו מדברים על סכום שהוא בסביבות 3 מליון. ההבדל נעוץ בשאלה מי מסבסד את מי ובאיזו מידה. על-פי החלופה שלכם, הקבוצה שנושאת בנטל העיקרי של מימון העלויות, היא לא הקבוצה שהיתה צריכה לשאת בנטל הזה מלכתחילה. שוב, אנחנו מדברים על הקרנות הגדולות שחוסכות סכומים אדירים, כאשר בקרנות היותר קטנות החיסכון מצומצם מאד. על-פי הצעה שלנו ועל-פי בדיקות שעשינו, קבוצת
הקרנות הקטנה ביותר, כתוצאה מהשינוי הזה , נהנית מסכום שנתי ממוצע של כ-500-600 שקלים, דבר שמצדיק תוספת של 5 אחוזים. הקבוצה הקטנה על-פי הצעתנו אמורה לשאת בנטל גדול יותר, על-פי הצעתנו 15 אחוז. על-פי הצעתכם, הנטל שהקבוצה הזו היתה אמורה לשאת בו הוא נטל של 20 אחוז.

אנחנו מדברים על הקבוצה הגדולה. במוקד הדיון עומדות הקרנות שהן בדרך כלל קרנות בנקאיות. על-פי הנתונים שיש לנו, מדובר בהכנסות בהיקפים לא מבוטלים שמגיעים עד כדי 20 מליון שקל בשנה. אנחנו חושבים שכאשר קבוצה מסוג זה חוסכת כתוצאה מהשינויים המבניים סדר גודל של 700-800 אלף שקלים, תוספת לאגרה השנתית על-פי הצעתנו של כ-14 אלף שקלים היא בהחלט פרופורציונית. האלטרנטיבה היא פשוט להעמיס את העלות על הקרנות הקטנות יותר, כאשר השינוי עצמו לא תורם להן הרבה, משום שהיקף הפעילות בהן קטן מאד והיקף הפדיונות לא גדול, וכתוצאה מכך השינוי המבני באגרה לא תורם להן.

הכוונה היא לעודד אותן ולא לחנוק אותן.

אנחנו איתן באותו איגוד, ואנחנו מייצגים אותן בנאמנות אף יותר ממה שנדמה לכם. אם שווי הקרנות האלה עולה ב-25 אחוז, אתה יודע כמה תהיה האגרה שלהן? גבוה ביותר מ-50 אחוז. מה אתה מספר להם סיפורים? המצב הנוכחי הוא שכל הקרנות הן בשפל. עליה הכי קטנה בשוק, תגרום לקפיצה של למעלה מ-50 אחוז באגרות.

על-פי ההצעה שלכם, תוספת האגרה גדולה מאפס ל-3000 ₪ ולאחר מכן ב-7000 ₪. על-פי הצעתכם, ברגע שקרן עוברת משווי נכסים של 5 מליון ו-700 אלף ל-7 מליון, האגרה גדלה מ-13 אלף ל-22 אלף.

ההצעה שלכם פוגעת בכל הקרנות. המצב היום הוא מצב זמני ולא קבוע. הרשות לא צריכה לגבות אגרות כאלה.

אני רוצה להזכיר כי כתוצאה מהשינוי, אנחנו מציעים אגרה בסדר גודל של כ-43 אחוז מאגרת התשקיף.

אלה סכומים שנגבו שלא על-פי החוק. על איזו הנחה אתה מדבר? על איזה הפסד הכנסה? זו פרשנות לא נכונה.

אם אתה חושב שצריך לבדוק את הנושא בבג"ץ, נשאיר את המצב הקיים.

אני לא רוצה לבדוק זאת בבג"ץ. במשך 5 שנים התאפקנו וגילינו סבלנות. כאשר האגרות עלו מ-7 מליון ל-20 מליון שקל, זה נראה לנו מוגזם. זהו שינוי מבני בשוק. בדיון האחרון עם מינטקביץ', הוא אמר שתורידו את האגרות.

הדיון אינו ביניכם, גם אנחנו משתתפים בדיון.

בסופו של דבר, אנחנו כחברי הוועדה צריכים להסתכל על האזרח הקטן שרוכש את הקרן. מניין נובעת היכולת של מנהלי הקרנות לשלם את האגרות, האם מן ההפרש בין שער המכירה לשער הקניה או מתשואת הקרן?

את האגרה משלמים מתוך שכר המנהל הקבוע בכל קרן.

ושכר המנהל נובע מהרווחים או מההפרשים.

לא מהרווחים ולא מההפרשים, אלא מדמי ניהול קבועים שרשומים בתשקיף.

דמי ניהול שנלקחים ממי בסופו של דבר? איך שתסובב את זה, בעל התעודה הוא שנושא בסופו של דבר בעלויות של האגרות והשכר.

אני רוצה להגיע להסכמה בנושא זה. אני מנסה להגיע לפשרה.

הקרנות שעומדות במוקד העניין הן הקרנות השקליות, שבמהלך השנים האחרונות הצליחו להגיע לשווי נכסים של מליארדי שקלים. דמי הניהול שנגבים מאותן קרנות מגיעים לסדרי גודל של מליונים רבים.

אתם מבחינים לגבי גובה האגרה בין הקרנות השקליות לבין הקרנות המניתיות?

אנחנו מדברים על שתי אגרות שונות: יש את האגרה השנתית שנגבית מכל מנהל קרן עבור כל קרן שהוא מנהל. זו אגרה שמביאה לידי ביטוי את שווי הנכסים של הקרן אותה הוא מנהל. ככל ששווי הנכסים של הקרן גדול יותר, גובה האגרה השנתית שהוא משלם גבוה יותר. יכול להיות שיש מקום על-פי אחת החלופות לגבות אגרות גבוהות יותר מהקרנות הגדולות יותר. דיברנו מקודם על החלופות ועל השאלה מי ישא בעיקר הנטל כתוצאה מהשינויים המבניים באגרות, לאחר ההנחה של 42 אחוז. לאחר שנקבעה הנחה של 42 אחוז, באו מנהלי הקרנות וביקשו שינוי נוסף. אמרנו שאנחנו מוכנים להיעתר ולשמוע את הצעותיהם, ובמסגרת השינוי אמרנו שמעבר להנחה הזו נחלק את ההפרש הנוסף, בסדר גודל של קרוב ל-4 מליון שקל בין הקרנות בדרך מסוימת. על-פי ההצעה שלנו ועל-פי שתי חלופות שהצענו, מדובר היה בחלוקה של הנטל בצורה לא שוויונית, בצורה פרוגרסיבית כפי שמצאנו לנכון. זאת אומרת, הקרנות הגדולות שמנהלות מליארדי שקלים, שנהנות מהכנסות של עשרות מליוני שקלים, תישאנה בחלק פרופורציוני יותר גבוה של העלויות, אבל בחלק שעדיין לא משתווה לפרופורציה האמיתית. על-פי הצעתנו, דיברנו על תוספת של עשרות אחוזים, בזמן שהערך המוסף או הסכום ממנו הם נהנים כתוצאה מהשינוי נאמד בסדרי גודל של מאות אחוזים. דיברנו על פריסה לא שוויונית, זאת אומרת הקרנות הקטנות והחלשות שממילא השינוי לא משפיע עליהן בצורה יותר מדי גדולה, אין צדק להעמיס עליהן יותר מחלקן הפרופורציוני. לעומת זאת הקרנות הגדולות היו אמורות לשאת בנטל גדול יותר של האגרה השנתית.

האגרה השניה היא אגרת התשקיף, בהיקף של 0.03 אחוזים. הזכרת קודם את השאלה, באיזו עלות נושא בעל יחידה בקרן. אנחנו מדברים על תמורה שמנהל הקרן משלם, בשיעור של 0.03 אחוזים, 3 מאיות האחוז. זאת אומרת שעל כל יצירה של 10,000 ₪, מנהל הקרן משלם בסך הכל 3 שקלים. מנהל הקרן יפרע מנכסי הקרן דמי ניהול שהם מקור ההכנסה שלו. מתוך אותם דמי ניהול הוא אמור לשלם את האגרות האלה. למנהל הקרן יש כלים, וחלק ממנהלי הקרנות עשו זאת בפועל. במבנה העלויות של הקרן, ללקוח יש אפשרות להוסיף או להעמיס על מחיר היחידה את ההוספה בשעור של 0.03 אחוזים על מחיר היחידה. הוספה זו לא היתה מתבטאת כמעט במחיר היחידה, זאת אומרת העלויות שלה ללקוח היו אפסיות. כדי לסבר את האוזן, לקוח שרוכש יחידה בסכום של 100 אלף שקל, היה משלם 30 שקל. אנחנו לא מדברים כאן על סכומים גדולים. זאת מלבד ההכנסות שיש למנהל הקרן כתוצאה מדמי הניהול. מנהלי הקרנות משיקוליהם, בחרו שלא לעשות זאת במרבית המקרים.

תגיד כמה שילמנו בשנת 2000?

בשנת 2000 ההכנסה היתה 21 מליון שקל. בשנת 2001 מדובר ב-10 מליון נוספים.

אולי תקבעו את גובה האגרות על-פי מצב הקרן בשוק? לקרנות המט"חיות יש תשואה גבוהה, ואתם יכולים לחייב אותן.

הדיפרנציאציה היא פונקציה של שווי נכסי הקרנות.גם באגרת התשקיף, כאשר יש הצלחה לתחום מסוים, הציבור מסתער על אותן קרנות. יש גם יציאות, כפי שראינו בקרנות השקליות ב-3-4 השנים האחרונות וכפי שאנחנו רואים בקרנות המט"חיות ובשקליות קצרות הטווח לאחרונה. הדבר מתבטא בתשלומים גבוהים יותר של אגרות. על-פי המוצע במסגרת השינויים המבניים, בין אם אנחנו עוברים לנטו יומי ובין אם אנחנו עוברים לנטו חודשי, אם ביום מסוים מנהל הקרן גייס כספים, ומצד שני יצאו כספים מהקרן – מנהל הקרן יהיה פטור מתשלום האגרה, או כאשר ההפרש יהיה חיובי, הוא ישלם רק בגין התוספת, זאת אומרת רק בגין הסכום העודף שנכנס לקרן. על-פי אחת החלופות שמנהלי הקרנות ביקשו לבדוק, האינטרוול הזה לא יעשה על-פי תחשיב יומי אלא על בסיס חודשי, וגם לכך הסכמנו. הצענו גם לכך מספר פתרונות.

אני מציע שנקיים התייעצות של כמה דקות. אני מפסיק את הישיבה.

(הישיבה הופסקה בשעה 12:15 וחודשה ב-12:35)










שינויים בתקציב לשנת 2001

אני מחדש את ישיבת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף ההעברות התקציביות.

צבי חיימוביץ': מדובר על עודפים משנת 2000 שהועברו לשנת 2001, עקב אי הזרמת מזומנים בשנת 2000. העודפים האלה הם עודפים מחוייבים שהופיעו בספרים ואושרו על-ידי החשב הכללי אחד לאחד. מדובר בחוזים ובהתחייבויות, ובהחזר עודפים לתקציב החטיבה. זהו חלק מתקציב 2000 שלא נוצל עקב בעית מזומנים, והוא עובר להיות חלק מהעודפים המחוייבים לשנת 2001 על-פי פירוט. בזמן ביצוע ההתחייבויות, היה לכל אחת מהן תקציב מסודר.

מי בעד אישור פניה 33022?

פניה 3302 אושרה פה-אחד.

ולדימיר סימון: הבקשה היא להפשרת רזרווה לטובת שכר עובדים במע"צ, שלא היה מתוקצב בתחילת השנה. מדובר בסכום של 12 מליון ₪ שהוקצה לסעיף הרזרווה 4045, והיום אנחנו מבקשים להפשירו לתשלום שכר, עקב הגירעון.

אנשים לא קיבלו שכר כל השנה?

אנשים קיבלו שכר, אבל הצפי לקראת סוף השנה הוא גירעון, וזאת משתי סיבות: למעלה מ-12 מליון שקל יורדים מהרזרווה, והסיבה השניה היא הסכמי שכר שנחתמו במהלך השנה.

האם היתה גם תוספת עובדים?

לא. מע"צ אינה גדלה מבחינת מספר העובדים אלה להפך.

עוד לא הסברת, מדוע סכום זה לא היה מתוקצב מלכתחילה.

החל משנת 1996, על-פי החלטת הממשלה, אנחנו מבצעים את ההעברה הזו כל שנה.

למה זה לא מופיע בבסיס התקציב?

נתקבלה החלטה על קיצוץ של למעלה מ-350 עובדים במע"צ ב-1996, כאשר לא היה שר למע"צ ממונה. באותה תקופה עמדנו על למעלה מ-1000 עובדים. היום חסר כסף לשכר העובדים. כל שנה אנחנו מבקשים לתקצב אותנו באופן נכון, בהתאם למספר העובדים כפי שאנחנו מוסרים לאוצר. בסופו של דבר בספר התקציב אנחנו מתוקצבים בפחות מכך.

מי בעד אישור פניה 40020?

אני נמנע.

הפניה אושרה.

שרון גמבש: הפניה הזו באה לתגבר את כוחות מג"ב הפרוסים על קו התפר בכ-500 שוטרים נוספים, בג'יפים, באמצעי מודיעין ובאמצעים אחרים, וזאת בהמשך להחלטת הממשלה ביוני השנה. מדובר בסכום של 20 מליון שקל, נתח ראשון של הפניה. זהו הסכום עד לסוף שנת 2001.

קראתי אתמול שמפכ"ל המשטרה אומר כי חסר לו סכום של מליארד וחצי שקלים.

בכל שנה אלה הדרישות. צריך לזכור כי בחודש יוני אושרה תוספת של 400 מליון ₪. גם הפעם מדובר בסכום מכובד. אנחנו מבינים את החשיבות של פעולת המשרד לבטחון פנים, נוכח המשימות העומדות בפניו, אבל כולם מכירים גם את המגבלות התקציביות. אותו לחץ קיים גם בתחומי הבריאות, החינוך והתשתיות, ואנחנו מנסים למצוא את האיזון. אני מקווה שבתקציב 2002 יינתן מענה הולם.

מי בעד אישור פניה 195?

פניה 195 אושרה.

אתמול נאמר על-ידי אחת המורות ברדיו, בעקבות הפיגוע בבקעת הירדן, שהמשטרה לא הכירה בכביש בקעת הירדן כמחייב מיגון האוטובוסים בהם מוסעים המורים.

גם באוטובוסים של אגד הנוסעים שם אין מיגון.

מוגנו למעלה מ-200 אוטובוסים. מי שקובע את ההקצאה המבצעית הוא הצבא ולא אנחנו, כלומר הפיקודים המרחביים. למיגון הוקצו מאז אוקטובר 2000 כ-180 מליון שקל. מי שקבע את החלוקה בין מרכיבי הביטחון השונים הוא פיקוד העורף עם הפיקודים המרחביים.

רפרנט אגף התקציבים: מדובר בהעברה מתקציב משרד הדתות לבתי הדין השרעים והדרוזים לתקציב משרד המשפטים.

מי בעד?

פניות 196 ו-197 אושרו.

רפרנט אגף התקציבים: מדובר בעודפי תקציב מתקציבו של סגן השר מלכיור, המועברים לתקציב משרד ראש הממשלה. סגן השר מלכיור עבר למשרד החוץ.

מי בעד?

בקשה 04023 אושרה.

היו"ר יעקב ליצמן: לפני שנאשר את הבקשה, אמרתי שאני מבקש את רשימת בתי הספר המקבלים את התמיכה ברוסיה.

הבנתי מיורי שהוא דיבר אתך על-כך.

אדבר אתו עד יום רביעי.

אשלח לך את הרשימה.

נטשה מיכאלוב: הפניה התקציבית נועדה לממן את הנושאים הבאים: על-פי ההסכם הקואליציוני עם סיעת המפד"ל, מימון המכון לייעוץ בנושאי הפרייה, והעברת כל נושא הגיור מהעמותה שעסקה בכך אל הנהלת בתי הדין הרבניים, על-פי החלטת הממשלה. נושא שלישי הוא הסדרת מימון קניית שירותי כח-אדם ברבנות הראשית. היתה להם בשנה שעברה חריגה, והיא זלגה גם לשנה זו. הנושא טופל, והרבנות הראשית אינה חורגת יותר בקניית שירותי כח-אדם, לכן אנחנו מחזירים את מימון החריגה שהיתה להם עד עכשיו. אלה הנושאים העיקריים בפניה הזו.

למה יעוץ גנטי להפרייה צריך להיות גם כאן? למה זה לא מופיע בסל הבריאות?

לשם-כך צריך היה לזמן לכאן את רכז נושא הבריאות.

מי בעד אישור פניה 22008?

הבקשה אושרה.

נטשה מיכאלוב: כאן מדובר במכונים ללימודי יהדות.

גם זה על-פי הסכם קואליציוני?

על-פי המלצות ועדת נאמן. מדובר במכונים בהם לומדים אנשים יהדות, ובסופו של התהליך הם יכולים לגשת למבחני הגיור.

זה תחת השגחת הרבנות הראשית?

נטשה מיכאלוב?

לא. זה נמצא תחת הנהלת בתי הדין הרבניים.

מי בעד אישור פניה מס' 200? מי נגד?

הבקשה לא אושרה.

ישנו עניין הנוגע לביטוח הלאומי והעברת בתי הדין השרעים למשרד המשפטים.

זה אושר.

נטשה מיכאלוב: משרד האוצר חייב לביטוח הלאומי סכומים גבוהים בגין חוב שלא שולם בשנת 2000. חלק מהסכום הזה, כ-400 מליון שקל, תוקצב בתקנה נפרדת שנקראת החזר חוב. היו חילוקי דעות בין חשב של משרד אחד לבין חשב הביטוח הלאומי, כיצד לתקציב סכום זה על מנת שניתן יהיה לשלם. עד כמה שהושגה הבנה הדדית, ניתן לתקצב את הסכום הזה, ואנחנו מתקצבים את חוב משרד האוצר לביטוח הלאומי בגין הפגיעה שלו בענף הילדים.

האם יש די כסף בביטוח הלאומי לטיפול בנושא האבטלה?

בענף אבטלה קיים כרגע גירעון שממומן מהעודף שנצבר בענף ילדים.

למה רוצים לקצץ מילדים?

מי בעד אישור פניה 191?

פניה 191 אושרה.

רביב סובול: במסגרת הדיונים על חוק הבזק, סוכם בין שר האוצר לשר התקשורת כי בתקציבי 2002, 2003 ו-2004 יוקצו סכומים לטובת הקמת מרכזי תקשוב קהילתיים.

איזה משרד אחראי לכך?

עדיין לא סוכם.

הכנסתם כסף מבלי שתהיה הסכמה על-כך?

לא ידוע איך יוצא הכסף.

לא יודעים איזה משרד יטפל בכך, ולא יודעים עבור מה יוצא. מה הדחיפות?

נדרשת מינהלת, על מנת שתכין את התכנית. כרגע זה נמצא בסעיף 83, בתקציב משרד האוצר.

כאשר נקבל פרטים, נצביע על-כך.

הכוונה היא שבערים ובשכונות תוקמנה מעין חוות מחשבים שתהיינה מחוברות לאינטרנט.

אתה לא יודע מי יפעיל את זה, אתה לא יודע על מה מדובר. קורה כאן משהו מוזר: בדרך-כלל יש לנו נושאים מוגדרים, אבל יש קושי בהשגת כסף. כאן משיגים את הכסף לפני שברור במה מדובר ומי יפעיל את זה.

המינהלת אמורה להכין את תכנית הפעולה.

אני בעד אישור, מותנה בהבאת תכנית. בסופו של דבר משרד התקשורת יטפל בכך?

זה אמור להיות שילוב בין כמה משרדים, בין היתר משרד החינוך שישלב בפעילות כיתות שתקבלנה שעורים. משרד התקשורת יהיה אחראי לכל תחום התקשורת.

אם חבר הכנסת מלול בעד, אני מכבד את דעתו. מי בעד אישור הבקשה?

פניה 203 אושרה.

עמית לנג: מדובר בשינויים פנימיים . למשרד יש כמה קרנות שמתוקצבות באמצעות הכנסות שהן גובות בגין היטלים, קנסות ואגרות. נדרשת התאמה בין גובה ההוצאה לגובה ההכנסה. מדובר כאן בהתאמה טכנית.

מי בעד אישור בקשה 26009?

פניה 26009 אושרה.

גליה תורג'מן: הגיעה סגנית שר למשרד התשתיות, חברת הכנסת נעמי בלומנטל. מדובר בתקצוב תקני כח אדם ותקני רכב לעוזרי סגנית השר. מדובר בסכום של חצי מליון ₪. ההוצאה היא החל מחודש מרץ. המשרד ספג חלק מהתקנים.

מי בעד אישור פניה 34034?

פניה 34304 אושרה.

עמיר אסרף: מדובר בקניית עודפים מחוייבים רגילה. אלה עודפים שהמשרד התחייב עליהם בשנה קודמת. אין כאן מצב של עודפים לא מחוייבים או כל דבר אחר, אלא בקניית עודפים חלקית. אלה העודפים הדחופים ביותר למשרד.

מי בעד אישור בקשה 36012?

פניה 36012 אושרה.

עמיר אסרף: מדובר בדיוק באותו דבר, במסגרת סעיף התמיכות של המשרד. קודם דובר בתקציב השוטף, וכאן מדובר בתקציב התמיכות, ממרכז ההשקעות ועד קרן המחקר. מדובר בעודף מחוייב.

מי בעד אישור בקשה 38021?

פניה 38021 אושרה.


(הישיבה הופסקה ב-13:15 וחודשה ב-13:30)


תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון), התשס"א-2001
תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)
תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור (תיקון)

אני מחדש את הישיבה, ואנחנו חוזרים לנושא ניירות ערך (אגרה שנתית).

כפי שאמרתי בתחילת הישיבה, יש כאן מספר תקנות שבסופו של דבר כולן משתלבות למסכת אחת. קודם כל אנחנו מדברים על אגרות הקרנות. סיכמנו על נטו חודשי במקום נטו יומי, כאשר יש תוספת לאגרה השנתית המתווספת לאגרה השנתית כפי שהיא מתחלקת. לאגרה השנתית אנחנו מוסיפים בהתאמה 5 אחוז, 13 אחוז, 32 אחוז ו-44 אחוז, בהתאמה על-פי הקבוצות הקיימות. בנוסח המונח לפניכם כתוב בדיוק מתי תשולם האגרה החודשית: מדי 14 בחודש, לגבי העודף החודשי של התקבולים בחודש הקודם. המציין ידווח לרשות על ביצוע התשלום על סך-כל הסכומים שהועברו לחשבון הקרן בחודש הקודם בשל מכירת יחידות. סך-כל הסכומים שהועברו מחשבון הקרן בחודש הקודם בשביל פדיון יחידות, והעודף החודשי של התקבולים בחודש הקודם. הסכומים הנוספים של האגרה השנתית ישולמו יחד עם האגרה השנתית כפי שהיא משתלמת היום.

מה התוקף וממתי?

הכי טוב היה אילו קבענו את זה מאוקטובר, כי אז זה היה נופל על רבעון. היינו אומרים שהם יתנו רבע מהתוספת השנתית בשנת 2001. הייתי שמחה, אילו אפשר היה להגיע למצב בו זה היא נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר. ב-1 באוקטובר היינו עוברים מברוטו יומי לנטו חודשי, ומשלמים רבע מהסכום השנתי.

לנו זה לא נשמע הגיוני.

אפשר לדחות את ההתחלה ל-1 בינואר.

התחלה ב-1 באוקטובר סבירה.

לגבי ניירות ערך מסחריים, ההצעה העומדת היום, יש לכם את הנוסח, אבל ליתר ביטחון אקריא את הנוסח כפי שהוא עומד היום: המציע ישלם לרשות עם הגשת הבקשה להתיר פרסומו של תשקיף של ניירות ערך מסחריים, אגרה בסכום קבוע וכן תוספת אגרה בשיעור כאמור בתקנה 2(א) מהסכום הכולל של התמורה שתשולם בעד חלק הסדרה שיוצע ביום חתימת התשקיף; במועד הקצאת כל חלק נוסף מהסדרה, ישלם המציע תוספת אגרה בשיעור כאמור בתקנה 2(א) מהסכום הכולל של התמורה שתשולם בעד חלק הסדרה שיוצע באותו מועד; הסכום הכולל של תוספת האגרה שתשולם בקשר עם תשקיף של ניירות ערך מסחריים לא יעלה על 3 חלקי 100 אחוז מן השווי המירבי של ניירות הערך המסחריים על-פי התשקיף, שיהיו בידי הציבור במועד כלשהו.

תוספת האגרה בשל הקצאת כל חלק נוסף מהסדרה תשולם מדי חודש, עד ליום ה-14 בו, לגבי ניירות הערך המסחריים שהוקצו במשך החודש הקודם. המציע ידווח לרשות עם ביצוע התשלום על כמות ניירות הערך המסחריים שהוקצו כאמור והתמורה שנתקבלה בעדם (להלן – התמורה).

הוקצה חלק נוסף של הסדרה ולא שולמה תוספת האגרה במועד האמור בתקנת מישנה (ב). היא תשתנה בשיעור השינוי שחל בין המדד שפורסם בחודש שבו התקבלה התמורה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד תשלום תוספת האגרה.

לא שולמה אגרה או תוספת האגרה או תוספת האגרה במועד שנקבע בתקנות אלה, יתווסף עליה לכל יום איחור החל ביום הששה-עשר, סכום בשיעור של 1 חלקי 3000 האחוז.

כפי שאמרתי, אנחנו מקלים לגבי אגרות מסוימות.

אני מציעה שתזכירי רק את העיקרון, ותעבירו אלינו את הנוסח המתוקן הכולל. על מנת שאוכל לבדוק האם זה מתאים לעקרונות.

אני מציעה שהנוסח המלא יובא לכאן ביום רביעי.

אנחנו מצביעים היום.

היום תצביעו על העקרונות.

לגבי הצעות פרטיות, אנחנו מדברים היום רק על הדו"ח כמשמעותו בסעיף 3(1). מאחר ולפני מספר חודשים העברנו תקנה המאפשרת לחברות שרוצות בכך להעביר אלינו דו"ח מקדמי ולקבל את הערות הרשות לפני שהן מפרסמות את הדו"ח לציבור בעתונות, אנחנו אומרים לחברה המגישה דו"ח מקדמי שתשלם את האגרה המתחייבת לגבי אותו דו"ח, במועד הגשת הדו"ח המקדמי.

אנחנו קובעים כי לגבי חברות הרישום הכפול (תקנה 2(א) לתקנות ניירות ערך, במקום שאנחנו מדברים היום רק על תאגידים ישראלים, יבוא תאגיד שחלות עליו הוראות פרק ה'(3) – החברות הדואליות בפרק ו' לחוק. גם לגבי ההוראות האלה, אנחנו צריכים הוראת מעבר. השעורים השנתיים לרשות משתנים כל שנה באוגוסט, ואנחנו מבקשים להחיל את התקנות האלה החל מ-1 באוגוסט 2001 על מי שהיה רשום באותה עת כחברת רישום כפול.

הבורסה תשלם לרשות כל שנה אגרה בסכום של 8 מליון ₪. האגרה לכל שנה תשולם ב-4 תשלומים של 2 מליון ₪ לכל תשלום. מועדי התשלום יהיו לא יאוחר מהיום האחרון של כל אחד מהחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר של אותה שנה שבגינה משתלמת האגרה. סכום של תשלום משתנה בשיעור השינוי שחל במדד לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר 2000. סכום כל תשלום שהשתנה כאמור, יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1000 ₪.

על אף האמור בתקנה זו, לגבי שנת 2001 תשלם הבורסה אגרה בסכום של 2 מליון ו-30 אלף ₪ בתשלום אחד, לא יאוחר מה-31 באוקטובר 2001.

האיגוד מבקש שתהיה תקרה שנתית של אגרה שלא תעלה על 10 מליון ₪.

הגענו למסקנה בנושא זה. הנושא לא נדון ולא הוסדר, ואני מתנגדת לכך.

בתקנות יש תיקון נוסף שהייתי מבקש לדעת אם יש לו משמעות כספית. הנוסח של היום מדבר על שווי מניות המתקבלת בעת מימוש או המרה. בנוסח החדש מדובר על כמות המניות המתקבלת, כאשר ההמרה מוכפלת בשער הבסיס וכולי. האם יש לכך משמעות כספית?

חשבנו שזה משקף נכון יותר את אופן החישוב. למיטב זכרוני, לא היתה כוונה להכניס כאן שינוי.

אני חושבת שלא. כמות המניות המירבית המתקבלת בעת מימוש ההמרה מוכפלת בשער הבסיס, כדי להסיר ספק אם זו הכמות המכסימלית.

זה משנה את הנוסחה?

אני לא חושבת שיש שינוי.

אם יש שינוי, נס ב את תשובת-לבך לכך. למיטב זכרוני לא היתה כוונה לעשות את זה.

יירשם בפרוטוקול שהכוונה לא היתה להכניס שינוי.

למיטב זכרוני.

ואם יתברר שיש לכך משמעות כספית?

נסב את תשומת-לבכם לכך.

אני רוצה להציע שאם תצביעו היום על העקרונות, תסמיכו אותי לראות את הנוסח הסופי של התקנות שתועברנה אלינו. אם אחשוב שיש שם משהו שונה, שיש לו השלכה על משהו שלא נדון כאן – אסב את תשומת-לבכם לכך.

ניתן גילוי מלא לכך.

ברוח הדברים שאמרה יושבת ראש הרשות, אני רוצה לומר את הדברים הבאים: היא אמרה שעודף תקציבי מעל לשיעור מסוים מסך התקציב המאושר, יביא לבחינה מחודשת של האגרות. אני חושבת שזה דבר שראוי שייאמר כאן.

מדובר בסכום של 8.5 מליון שקל.

אם יתברר שהסכום גדול יותר, יש אפשרות להפחית?

בכל מקום בו משלמים אגרה שנתית, משלמים אותה באוגוסט, בגלל איזו שהיא סיבה הסטורית. לכן מה שרואים עכשיו, צריך להספיק עד אוגוסט הבא. אני אומרת בצורה הכי חגיגית ואחראית, שמדי תקופה נבחן את הדברים. אם יהיה לנו עודף תקציבי (בשעתו דיברנו על עודף של 20 אחוז מהתקציב), נבחן את גובה האגרה.

אני חושב שכדאי שייאמר כי לא תבחנו אלא תחליטו להקטין את האגרה.

יכול להיות שנרצה לעשות זאת על סקטור זה או אחר.

בתקנות אגרת טיפול בהקצאות, אנחנו רוצים להוסיף סעיף שאני מניחה כי לא יעורר התנגדות, שיאמר כי שולמה אגרה בגין דו"ח הצעה מקדמית, לא תשולם אגרה בגין ההמצאה שהוגש בעקבותיו.

האם צריך להקריא את כל הסעיפים לפני שנצביע?

רק את השמות.

אני מעמיד להצבע את תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון), התשס"א-2001, את תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(תיקון), התש"ס-2000, את תקנותניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)(תיקון), התש"ס-2000.

ה צ ב ע ה

בעד - 2
נגד - 1

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון), התש"ס-2000; תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(תיקון), התש"ס-2000 ותקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)(תיקון), התש"ס-2000, אושרו.


(הישיבה ננעלה בשעה 13:50)