פרוטוקולים/כספים/3590



25
ועדת הכספים – 25.7.2001

פרוטוקולים/כספים/3590
ירושלים, כ"ה באב, תשס"א
14 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום ד', ה' באב התשס"א, 25.7.2001, בשעה 08:30

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
אפי אושעיה
משה גפני
אברהם הירשזון
שמואל הלפרט
אבשלום וילן
עופר חוגי
איתן כבל
אליעזר כהן
אמנון כהן
ישראל כץ
נחום לנגנטל
סופה לנדבר
יצחק סבן
יוסף פריצקי
יאיר פרץ
מיכאל קליינר
אברהם שוחט
ויצמן שירי

השר בלי תיק לתיאום עניינים חברתיים, שמואל אביטל
שרת החינוך, לימור לבנת
מירי כץ, יו"ר הרשות לניירות ערך
ש. ברונפלד, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך
משה שגיא, מנהל אגף בכיר, כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
רוני ברקת, סמנכ"ל תקציבים, משרד המדע, התרבות והספורט
נעם שפר, ראש לשכת השר לתיאום עניינים חברתיים
בתיה קינן, יועצת תקשורת לשר לתיאום עניינים חברתיים
אבי גפן, משרד האוצר
ד. לימור, משרד האוצר
אורי גלעד, משרד האוצר
ע. קרן, משרד ראש-הממשלה
בארי הולצמן, משרד ראש-הממשלה
לייזה חיימוביץ, הרשות לניירות ערך
ליאור קצב, ראש העיר קרית מלאכי
עדנה רוצריג, מ"מ ראש העיר נצרת עילית
דרור דבש, ראש מועצה אזורית מצפה רמון
אריה ביבי, ראש העיר לוד
אביחי רוזנטל, מנכ"ל עיריית לוד
חיים שרביט, עיריית לוד
עו"ד גד סואן, איגוד החברות הרשומות בבורסה

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קרשנר

חבר המתרגמים בע"מ







ס ד ר ה י ו ם

1. שינויים בתקציב לשנת 2001.

2. תיקון תקנות הבורסה – יחידות של קרן סגורה – חלק שני, פרק י"ח; חלק רביעי, סעיף 10.

3. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים (תיקון).

4. תקנות ניירות ערך (פרטים לעניין סעיפים 15א' עד 15ג') (תיקון).

5. חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 3).

6. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין – להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 2).



1. שינויים בתקציב לשנת 2001.

2. תיקון תקנות הבורסה – יחידות של קרן סגורה – חלק שני, פרק י"ח; חלק רביעי, סעיף 10.

3. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים (תיקון).

4. תקנות ניירות ערך (פרטים לעניין סעיפים 15א' עד 15ג') (תיקון).

5. חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 3).

6. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין – להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 2).

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

שינויים בתקציב לשנת 2001

בקשות מספר 18012, 70023, 28003, 24017,
20011. מספר פנייה לוועדה – 132 ו136-.

הפנייה מדברת על תוספת של 26,5 מיליון שקלים
מביצוע פעילויות לתקופה מספטמבר עד דצמבר 2001. דהיינו, לשליש הראשון.

עבור מה זה?

זה עבור יום חינוך ארוך בחינוך היסודי, יום חינוך
ארוך בגני הילדים, חודש לימודים נוסף בגני הילדים דבר שפועל כבר עכשיו בחופשת הקיץ, תוספת של 25 משרות לפסיכולוגים ותוכניות להעלאת שיעור הזכאות לבגרות בחטיבה העליונה. התקציב הזה לא כולל בשלב זה את הנושא של ההוצאות השוטפות של האוטובוסים הממוגנים.

זה לא כולל מיגון?

לא מיגון אלא לא כולל את ההוצאות השוטפות
של הנסיעות. בעקבות המיגון עלויות האוטובוסים יותר גבוהות מאחר שגם מספר התלמידים שנוסעים באוטובוס הוא יותר קטן וגם העלויות לקילומטר גבוהות יותר בגלל משקל הרכב והבלאי היותר גבוה. השתתפות המשרד בעלויות השוטפות של הנסיעות צריכה להיות יותר גבוהה. קיים כאן בנושא של הסעות תלמידים עדיין החסר הזה והוא לא מתוקצב.

אנחנו מדברים על התקופה מספטמבר עד דצמבר 2001. ה26,5- מיליון הם לתקופה של ארבעה חודשים.

הסכום מוגדר בתוך התקציב כך שאתם יכולים
להוציא את זה לפי שיקול דעתכם?

לפי הפירוט שנתתי עכשיו. כרגע האוצר תקצב את
זה בתקנה אחת של רזרבה ואתמול בדיון עם ראש-הממשלה ועם הממונה על התקציבים הוחלט שיפרקו את הנושא לסעיפים הרלוונטיים.

האם במשרד הבריאות קיימת אותה בעיה?

לא. רק במשרד החינוך התקנה לא פוצלה.

למה נתנו לכם את שיקול הדעת?

למה נתנו לאחרים ולא נתנו לכם?

אני לא רוצה לענות בשם האוצר ואם יבוא
הרפרנט שלהם הוא יאמר את זה. הם טוענים שה26,5- מיליון הם לכל שנת הלימודים תשס"ב, אבל הפעילות היא לתקופה של מספטמבר עד דצמבר 2001. זאת אומרת, לשנת הלימודים תשס"ב הסכום הנדרש הוא נגזרת של השליש, לתקופה מינואר עד אוגוסט.

זה סכום חד-פעמי?

זה לא חד-פעמי אלא זה שוטף. הסכום הוא 26,5
מיליון ובשנת 2002 צריך לקבל את הנגזרת. שנת הלימודים עובדת באופן חלקי על שנת התקציב, כך שזה נופל מספטמבר עד דצמבר שזה שנת תקציב אחת, ומינואר עד אוגוסט שנת תקציב שנייה. בשנת התקציב הראשונה תמומן שליש מהתוכנית ובשנת התקציב השנייה שני-שליש שהם מהווים המשך לשליש הראשון. ה26,5- מיליון זה השליש הראשון. לשנת 2002 נדרש ההיקף השנתי המלא של התוכנית שזה 26,5 מיליון כשבסכום הזה נגזרים סכומים שנתיים וחלקם הם שליש, וצריך להכפיל אותם פי שלוש. דהיינו, התקציב צריך להיות שנתי מלא בהיקף של הכפלה בשלוש בסעיפים מסוימים.

השאלה אם האוצר סיכם אתם שייתנו לנו פירוט
ולא נתן.

אני מציע שנאשר את הבקשה.

מה יש בתקציב הבריאות? אני רוצה לדעת למה
זה הולך, האם זה הולך למיגון, האם זה הולך לשירותים אחרים וכולי.

מדובר על חינוך ולא על בריאות.

אם ישראל אומר שצריך להצביע על תקציב
החינוך, אני מצביע אתו בלי לשמוע.

אין בריאות או חינוך אלא יש חבילה.

אפשר לאשר בכפוף לזה שהם יביאו את הפרטים
במשך היום. אפשר לאשר ולדרוש מהם להביא היום את הפירוט.

אני מציע שנצביע. אני אנסה לדבר עם מר
הרשקוביץ.
מי בעד בקשה מספר 18012, 70023, 28003, 24017, 20011, מספר פנייה לוועדה 136 ו132-? מי נגד?

אושר.

אמנון כהן מבקש רוויזיה.

עוד שתי דקות נצביע על הרוויזיה.
פניות מספר 118-112.

אנחנו מצביעים על הרוויזיה שהגיש אמנון כהן.

מי בעד הרוויזיה? מי נגד?

הרוויזיה לא אושרה.

שלום לכולם, הנחתי בפניכם חוברת וכפי שאתם
רואים את כותרתה היא הונחה גם בדיון מסכם שהתקיים אצל ראש-הממשלה. בתחתיתה יש גם את מערכת הנתונים הנוספת שביקשתם בזמנו וריכזנו לכם אותה כך שליד כל ישוב מצוינים המספרים בתחומים השונים, כך שאתם יכולים לראות את הפירוט בכל ישוב וישוב. אתם יכולים להתרשם מהמפרט הבסיסי של הנושאים עם מערכת המספרים שמתוקצבת בתוכנית המתואמת של הישובים יחד עם המערכת של משרדי הממשלה השונים.

אולי שרת החינוך תוכל לומר לנו לגבי ה26,5-
מיליון שהלכו ליש"ע.

לא נוכל לגעת בזה, לא נוכל להפעיל את זה.

הוא מוכן להעביר. הוא נציג האוצר.

אולי יש משהו שאני לא יודעת.

חמור מאוד מה שאני שומע כאן.

לכן באתי לכאן במיוחד.

אומרת כאן שרת החינוך שהיא לא תוכל
להשתמש בכסף הזה.

אם לא את, מי כן יוכל להשתמש בכסף הזה?

אתה צריך לומר לפרוטוקול שחזרנו לסעיף
הקודם.

הפנייה התקציבית שמונחת כאן לתוכנית של
יש"ע כוללת העברות של משרד האוצר למימון החלקים בתוכנית. הייתה מחלוקת מסוימת עם משרד החינוך שהוכרעה אתמול בישיבה עם ראש-הממשלה.

מה הייתה המחלוקת המסוימת?

הייתה מחלוקת בין שני המשרדים לאיזה תקופה
הכסף הזה מיועד, אם הוא לחלקיות שנה או לשנה מלאה.

שמענו מנציג משרד החינוך שאמר שזה רק
מספטמבר עד דצמבר והיות שזה נכנס כמשהו קבוע, זה צריך להיות כל שנה.

היה ויכוח אם זה באמת מיועד לשנה מלאה
וההוצאה בשנת הלימודים 2001, מספטמבר עד דצמבר, תהיה בסכום הזה והנגזרות השנתיות הן יותר גדולות. ראש-הממשלה בישיבה אתמול בערב קיבל החלטה שמדובר כפי שאמר נציג משרד החינוך והפנייה התקציבית כבר הייתה מונחת כאן. אפשר למשוך אותה, לתקן אותה ולהביא אותה חזרה או אפשר להעביר את הכסף מתוך משרד החינוך.

אי אפשר למשוך אותה.

אפשר לבצע את התיקון לתוך הסעיפים שמשרד
החינוך יפרט אותם כמה שיותר מהר. יש שם שני תיקונים שצריך לעשות: ראשית, להעביר את הכסף מהרזרבה שמתוקצבת כרגע בפנייה הזו במשרד החינוך לתוך הסעיפים, ושנית, יש שם סכום של שלושה מיליון שקלים שצריכים לעבור לנושא אחר ובטעות נכללו בתוך הסעיף של משרד החינוך.

בהמשך לישיבה שהתקיימה אתמול בערב אצל ראש-הממשלה, אנחנו נעשה את הפנייה המתוקנת ואתם תראו בוועדת הכספים פנייה תקציבית שתבוא רק למשרד החינוך וזאת כדי לעשות את התיקונים לפי התוכנית ולפי מה שהגשנו למשרד החינוך.

אני רוצה להבהיר. מזה מספר ימים אנחנו
מפצירים באנשי האוצר כי ידענו שהתקנה עומדת להגיע לרזרבה במקום לתקנות הקונקרטיות. אני עצמי שלשום בישיבת סיעה ביקשתי משר האוצר – ואתמול העליתי את זה באותה ישיבה לילית שהייתה אצל ראש-הממשלה, שם היינו עד אחרי חצות – ואמרתי שצריך להבין שברגע שזה מועבר לתקנה אחת, כאילו לקחה ושמו את זה באיזו קופסה, זה לא באוצר יותר אבל זה גם לא אצלי יותר.

מכיוון שאנחנו נמצאים היום פחות מחמישה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, מכיוון שהיעדים שלהם נועדה ההעברה התקציבית הזאת הם יום חינוך ארוך, תוספת פסיכולוגים כדי לסייע לילדים באזורים האלה, הנושא של קייטנות קיץ או חודש לימודים נוסף בקיץ שכבר מתקיים כרגע בפועל ובינתיים מימנתי אותו מתקציב משרד החינוך כי משרד האוצר עשה צרות – ואני מצטערת שאני צריכה לומר את זה כאן – וסעיף נוסף שנוגע לשיפור הזכאות לבגרות, כל זה מעבר לדברים שאנחנו עושים בתקציבים השוטפים שלנו, מעבר למצ'ינג של ששים מיליון שקלים, הרי אני לא אוכל לפעול בנושאים האלה.

אני צריכה לצאת מכאן ולתת הנחיה לכל ראשי הרשויות ביש"ע שהם צריכים החל מהיום – זה כבר היה צריך להיות לפני כמה שבועות – להתחיל להיערך ליום חינוך ארוך, למשרות של פסיכולוגים וכולי וכל זה מה1- בספטמבר. הרי זה לא דבר שעושים מרגע זה לשני אלא צריך לדאוג למורים על-מנת שיעברו הכנה מסוימת ליום חינוך ארוך, צריך להכין את כל המערכת ואלה דברים שאורכים חודשים אבל לפחות צריך לנצל את חמשת השבועות שנותרו עד פתיחת שנת הלימודים.

הדאגה שלי היא שאם העניין הזה לא יסתיים היום – היינו, היום יעביר האוצר לכאן את החלוקה לתקנות, בעוד שעה, בעוד שעתיים, אתם תקבעו, יושב-ראש הוועדה יקבע – לא נוכל לפעול. אני לא מתערבת בסדרי עבודת הוועדה כמובן אלא אני יכולה רק לבקש. אני מבקשת שההחלטה הזאת תהיה היום, שהבקשה הזו תובא על-ידי האוצר היום ושלא תיתנו לאוצר להתחמק כי האוצר מנסה להתחמק כבר במשך חודשים בדיוק מהסעיף הזה, כולל אתמול בלילה לאורך שעות כשהחזיק את ראש-הממשלה.

איפה הוויכוח המהותי? בתוכנית המקורית כתוב
בצורה מפורשת שזו שנה מלאה וחלקיות השנה.

זה לא נכון. אני נורא מצטערת, אתה עובד מדינה
וממש לא נעים לי לומר את הדברים, אבל עובדתית זה פשוט לא נכון.

הוויכוח הוכרע?

הוויכוח הוכרע אתמול בערב.

השאלה כמה זמן לוקח לבצע את השינוי בעקבות
ההכרעה.

יש כאן שאלה אחרת ששרת החינוך נגעה בה ועל
זה אין לי תשובה. למה בכל המשרדים כמו משרד הבריאות והפנים, יש פירוט לתת-סעיפים? סימן שהחלטתם לא להוציא את הכסף.

הם רוצים שאני לא אוכל לעשות כלום. הם רצו
להגיד שהאוצר כאילו העביר את הכסף, כך שלא יוכלו לבוא בטענות לאוצר, אבל שבפועל אני לא אוכל לעשות שום דבר.

אדוני היושב-ראש, האם הפרטים האלה היו לפניך
כאשר הצבענו היום?

שמענו אותו ואמרנו שנצביע על זה כדי לא לעכב.
הזמנתי את אורי שהוא רכז החינוך במשרד האוצר והוא אמור להגיע לכאן עוד מעט, והוא אמור לפתור את הבעיה.

השאלה כמה שעות ייקח להכין את הדבר והאם
נוכל להצביע על זה היום.

אני מקווה מאוד שנגמור את זה ונביא לכם את זה
כבר היום.

אני אהיה כאן כל היום ואני מבקשת שאם יהיה
צורך תזעיקו גם אותי כדי להבהיר אם דרושה הבהרה.

אני רוצה להבהיר כאן עוד נקודה אחת. הסכומים הללו, 26,5 מיליון שקלים אלה, כפי שאמרתי קודם, ואולי זה לא היה בהיר מספיק, מיועדים ליום חינוך ארוך, מיועדים לתוספת פסיכולוגים, מיועדים לחודש לימודים נוסף בקיץ שכבר מתקיים ובעוד יום-יומיים מסתיים, ומיועדים לשיפור זכאות לבגרות.

אני רוצה שהחברים ידעו שאין בזה מענה להיסעים ממוגנים שבאים או אמורים לבוא ממקום אחר לחלוטין. כרגע אין בזה מענה להסעות באוטובוסים ממוגנים.

השבוע תתקיים ישיבת ועדת משנה של ועדת
הכספים לנושא מיגון בתי-ספר ביש"ע ובשבוע הבא אנחנו אמורים לפעול כך לגבי מערכת הבריאות. אני יכול לומר שהחלטתי כמה דברים אבל אחד הדברים הוא שהיות שהמצב בצפון יותר רגוע ושם יש 26 אוטובוסים ממוגנים בהם אין צורך שם, אנחנו עומדים להעביר למשרד הביטחון ולמשרד ראש-הממשלה בקשה מטעם הוועדה להעביר בשלב זה את האוטובוסים הללו ליש"ע.

לא יעלה על הדעת שיוטלו עלינו ההוצאות
השוטפות של העלויות הנוספות שנגרמות בעקבות המיגון.

מי אחראי על המיגון?

הרכבים של הרשויות המקומיות, המיגון עצמו
מתבצע על-ידי מערכת הביטחון ומשרד החינוך אחראי רק על ההיסעים ועל התלמידים שמסיעים התלמידים.

מה עם תוכנית אופק?

משרד החינוך צריך להעביר 25 מיליוני שקלים.

זה מאפשר לך לעשות את מה שמדובר ב11-
הישובים?

מה שמוגדר כאן, כן.

משרד החינוך יכול לטפל בכל 11 הישובים.

כן.

תודה רבה לשרת החינוך. אנחנו חוזרים לדיון בו
התחלנו על פניות 118-112.

כפי אמרתי, אתם יכולים לראות את מערכת
המספרים של כל אחד מהישובים.
יש כאן כמה וכמה דברים בתחומים של נוער וטיפול בעולים בישוב זה או אחר כשלא הכל מפורט שם, אבל בגדול זוהי המסגרת הכוללת. בעצם מאז הדיון שהתחלנו פה בוועדה הזאת - נדמה לי שאז חבר הכנסת ישראל כץ היה יושב-ראש הוועדה וחבר הכנסת אמנון כהן היה היוזם לדיון בוועדה – את המסלול הזה עשינו ביחד ותכף נשמע את אבי גפן שיסביר לחברים מה מונח בפני חברי הוועדה לאישור.

בכך אנחנו סוגרים מעגל שהתחיל לפני שנתיים וחצי ואני חייב לומר לכם שכמו הרבה דברים שממשלות מחליטות עליהם, הדברים מתגלגלים. מאז לקחנו את המשימה הזאת יחד עם ועדת הכספים, אפשר לומר שגם בשטח היום מיודעים לכך שהדבר הזה יוצא לפועל כי נוצר קודם מצב לא נעים כאשר בעצם ממשלות תדלקו ציפיות מול 11 ישובים שהם בין החלשים בחברה הישראלית. ליאור קצב שנכנס עכשיו יכול לספר על זה.

המשימה שלי הייתה פשוטה והיא להעביר את הדבר הזה לביצוע. בראש וראשונה אני מודה לחברי הוועדה שהיו מודעים לעניין הזה וליוו אותנו, וכן אני מודה ליושב-ראש הוועדה דאז, חבר הכנסת ישראל כץ.

המשמעות של האישור הזה היא שגם בתוכנית המפורטת מול הישובים – ואני אחרי סיורי עבודה בכל אחד מהישובים האלה – לא נגענו בכלום ואני לא רוצה לשנות תוכניות. עכשיו משהעסק יוצא לדרך, נתחיל לרוץ עם העניין ולגשר על פני הפער של שנה באמצעות התקציב שאתם מאשרים היום. מעבר לזה שמדובר בישובים עם מצב סוציו-אקונומי לא קל, אני יכול לומר שבכל הישובים האלה מדובר בסיכוי אמיתי לחולל מפנה. זו פעם ראשונה שהמדינה באה עם סדר גודל של כמיליארד ומאתיים מיליון שקלים והולכת למהלך קצר של שלוש שנים על-בסיס של תוכנית מתואמת ומופעלת במשרד ראש-הממשלה כשהיא מנסה בעצם לעשות בשלוש שנים את מה שאולי בדרך כלל עושים במשך 13 שנה. אני מאמין שיש מספיק כוחות לפעול.

איפה אתה רואה את המיליארד ומאתיים מיליון
שקלים? אני רואה 255.

אחר-כך ניכנס למספרים.

זה הסיכום של הכל?

אני לא יודע איזה דפים אתה מחזיק.

רק את אלה שנתת לנו.

חפש בעמוד 63.
זו אולי פעם ראשונה כי אנחנו מדברים הרבה על
פריפריות וכאן מדובר בפריפריות. כשאומרים ירוחם או דימונה, אומרים פריפריה, סוף העולם, אבל כשאני לוקח את דימונה כמשל, שם אחוז הבגרות הוא מעל הממוצע במדינת ישראל ובכל-זאת הבעיה הכי קשה היא ליצור זירה של תעסוקה בעלת איכות כדי ששמונים אחוז מהילדים שם יחזרו לדימונה.

אני אומר לכם שהמדינה ברחה מהאחריות שלה כלפי אזרחיה בהרבה מאוד מקומות ובעיני אנשי עסקים צריכים להיות מבחינת נקודת חן. בתוכנית הזו יש 11 אנשי עסקים כשכל אחד מהם צמוד לאחד הישובים, מלווה אותו, אבל הוא לא הופך להיות נשיא העיר. פעם ראשונה המדינה היא הקטר המוביל ואז קודם כל המדינה מוכיחה היא לא ברחה מזה ואחר-כך באות הקרנות ובאים אנשי עסקים. אני היום מקווה לסגור - וניקח את האנשים לראש-הממשלה לומר לו שלום - תקציב נוסף בנושא קליטת עלייה. כסף שלא קיים כאן ואלה הם מקורות שאני מגייס מגורמים שונים.

שהוא יתווסף לסכומים.

הוא יתווסף על-בסיס תוכניות כבר בששה
מקומות כאשר כבר ביקשתי מהם להכין תוכנית ייחודית בנושא קליטת עלייה. אם הדבר הזה יוצא עכשיו לפועל, ותכף נשמע מאבי גפן מה אין כאן, בעצם חלק מהמסגרת התקציבית שמאושרת פה, מה שקורה הוא שהיכן ראשי הערים רצו, זה בעצם לנקות להם שולחן בדיעבד כי בחלק מהמקומות החברים רצו, התחילו לבצע דברים ועכשיו נציל אותם מאותה חקירה של 31 בדצמבר כי הם היו אמורים לחרוג.

בהמשך לדברים שאמרתי כאן על היושב-ראש היוצא והנכנס ועל חברי הוועדה, אני חייב לציין את הוויכוחים שבאו לידי ביטוי בדיונים שהשתתפתי כאן כאשר הגענו למריבות לא קלות ביני לבין שר האוצר, אבל אני רוצה להודות שהוא נכנס לתלם ואני חייב לומר שראש-הממשלה ליווה אותי בעניין הזה והיה נחרץ בקידום העניין, ואני חושב שגם האוצר בשבועות האלה, אחרי ששר האוצר הבין וקיבל את המשימה, יש שיתוף פעולה והחשוב מכל הוא שהעניין הזה יוצא לדרך.

אני מקווה שהתוכנית הזו תתבצע כפי שהיא מתוכננת וכי הכלים כאן – עליהם תכף נשמע מהאוצר – יהיו בתקנות מיוחדות והכספים והם יהיו מסומנים כי אחרת מדובר פה בתוספת כסף שזו החלטת הממשלה ההיסטורית. אם אנחנו במשרד ראש-הממשלה לא נוודא שזה הולך בכלים האלה, יקום בעוד חודש יאיר חזן באופקים והוא יטען שאחד השרים לקח לו.

בוועדה הועלו טענות על-ידי חלק מחברי הוועדה לגבי אפליות כלפי מגזרים כאלה ואחרים.

תגיד הציבור החרדי. למה לומר אחרים?

תן לי להגיד. אני חייב לומר לכם שאכן בכמה
וכמה מקומות, ואין לי ספק שכך גם במערכת החינוך, הדברים האלה עדיין לא באו על תיקונם, אבל אין לי ספק שלקראת שנת הלימודים הקרובה הדברים האלה יוסדרו בכל מקום ומקום. הייתי אצל ליאור קצב לפני שבוע וחצי ושאלתי אותם היכן נמצא המגזר החרדי ואכן ראיתי שהם נערכו אחרת לשנה הזאת כי בסך הכל מדובר בכסף ממלכתי והוא צריך להיות שווה לכל נפש, בטח שווה לכל ילד. היכן שהדברים האלה עדיין לא נכנסו לריבוע בגלל הנחיות עבר – זה לא שראש עיר השתגע אלא היו הנחיות קודם לכן - אני אומר לוועדה שאני רואה כחובה לוודא את הדברים האלה. הוועדה תמיד יכולה לזמן אותי לדיון בנושא.

היו מקומות שכן נתנו לציבור החרדי והיו מקומות
שלא נתנו. למשל, אופקים.

אמרתי זאת.

כשהיה ראש עיר ממפלגת העבודה – נתנו. כשיש
ראש עיר מהליכוד – לא נותנים. אני אומר בדיוק את האמת ואני מדבר על אופקים.

לפני שבוע אתה צעקת למעלה שאף ראש עיר לא
נותן.

לא אף ראש עיר אלא אף ראש עיר של הליכוד. דני
גפני מהליכוד לא נותן, יאיר חזן מהליכוד לא נותן, אבל ליאור קצב מכפר על כל מעשי הליכוד וזה אמור לא רק לגבי אופקים.

אני רוצה לומר לרב גפני שיש ראשי ערים
שנותנים.

זה לא הוגן מה שאתה עושה, לא לגבי אופקים ולא
לגבי מקומות אחרים. אני חייב לומר לכם שבעניין הזה גם אני באופן אישי באירועים ממשלתיים כאלה ואחרים הייתי צריך לעמוד בפיתוי ובלחץ ואמרתי שתוכנית אופק לא תהיה בת ערובה של אף אחד. לכן שום ראש עיר לא חושש.

כשאתה אומר שאף ראש עיר לא חושש, אתה לא
יכול לכלול את המקרה הזה כי אתה לא היית כאן בישיבה הקודמת.

זה נכון, אבל אני לא צריך לבוא לוועדה כדי לחיות
את אופקים כי אתה יודע שהמקום נמצא שני מטר מביתי.

אני העליתי את זה כי זה היה בזמנו בשולי הדיון וזה הרתיח ובצדק מספר חברים בוועדה. הלכתי ועשיתי בדיקה בסדרת מקומות וכשאני אומר ליאור קצב, זה לא סתם. לא באתי כועדת ביקורת אלא באתי וביקשתי שיראו לי ואכן גם שם היו הנחיות ואני פשוט וידאתי בכל המקומות שהדברים האלה מתוקנים.

אני אומר שאני אשמח לוודא את הדברים. הוועדה יכולה להזמין ואני לוקח על עצמי את המשימה לוודא שכספי התוכנית הזו ניתנים לכל נפש בלי שום סוג של אפליה, לא יהודים וערבים, לא דתיים ולא חרדים. היו הנחיות בעבר, אבל המצב עתה הוא לא כזה.

מדובר כאן בתוכנית וזאת כאשר אנחנו אוהבים לדבר על הפריפריות אבל תזכרו שאמנם יש לנו את הפריפריות הגיאוגרפיות, אבל לארץ הזאת יש את הפריפריות החברתיות שנמצאות בלב הארץ. קחו למשל לוד היא עיר ואם בלב הארץ, ואני כבר לא מדבר על שכונת הארגזים בתל-אביב שהיא לא פחות קשה מפינה בירוחם או דימונה.

בעוד חודשיים-שלושה נבוא לכאן ונדווח מה קורה ובאיזה בעיות נתקלנו, ואני מקווה אם המדינה תרצה – באמצעים ברמה הזאת או בחתך אחר – תהיה כאן מעבדה לאומית גדולה בהחלט על הבסיס שלה אפשר ללכת קדימה. עדיין אין החלטה אבל אני מעריך שהיא תתקבל לגבי הרחבה כזו או אחרת ואם זה אכן יקרה, אני מעריך שזה יובא לוועדת הכספים.

לגבי 11 הישובים האלה, החלטת הממשלה בזמנו של אהוד ברק היא ברורה.

דיברנו על מקומות נוספים. מי יעקוב אחרי זה
שלא תהיה אפליה?

זו אחריות שלנו כמשרד ראש-הממשלה ואני
ממונה על העניין. האופי של סימון הכספים והתוכניות עצמן בניגוד אולי לטכניקות אחרות, אלה הם כספים שמגיעים על-בסיס של תוכנית שכולם חוגגים בה והיא מרוכזת ביד אחת. אנחנו מכירים את המציאות וזה אחד התפקידים שלנו לשלוט בעניין הזה מבחינת ליווי ובקרה. יש פה אינטרס גם של ראשי הערים שזה ילך לפי התבנית הבסיסית כפי שהתקבלה בהחלטת הממשלה בעבר וחידושה על-ידי הממשלה הנוכחית שאומרת שזה כסף תוספתי כי אחרת אתם יודעים מה יהיה. אם מדובר פה במאמץ מרוכז של שלוש שנים, זה מאמץ שצריך להניב פירות ברמה של ריכוז מאמץ ולא לעשות זאת בפרקי זמן יותר ארוכים.

תפקידנו הוא ללוות את העניין, לבקר אותו ולמדוד אותו מקצועית ולצורך כך יש לנו צוותים. אם נצא לדרך, הרי שמאז החלטת אהוד ברק והחודשים שעברנו, כולל בדיונים שהתקיימו כאן בוועדה, זו תוכנית שאין לי ספק שהיא בנויה באופן סדיר ואם היא תלך לפי התוכנית יכול להיות שהיא תהיה כלי שהלוואי שלמדינה הזו יהיו יותר מקורות להרחיב אותו ולהחיל אותו על פינות רבות בארץ.

תודה רבה לשר אביטל. אני רוצה לתת את רשות
הדיבור לחבר הכנסת ישראל כץ, שבזמנו כאשר היה יושב-ראש זמני של ועדת הכספים מאוד דחף לזה.

אני מודה ליושב-ראש ומודה לשר אביטל שהיה
זרוענו הארוכה בתוך הממשלה ונאבק שם כדי להביא את רוח הדברים לממשלה.

הערה אחת אני רוצה להעיר לגבי החלטה שקיבלנו על העברת המענקים לפי דוח סוארי, כשר מדובר בהשלמה ל95- אחוזים. לפי כל האינדיקציות שקיבלתי, כולל מראש העיר ליאור קצב - שכבר קיבל כאן מחמאות ולכן הוא צריך לתרגם אותן לאיזושהי דרך – הוא הישוב היחידי שעונה לצערנו על כל הקריטריונים הלא סימפטיים של אחד עד ארבע, כדי שיוכל להיכלל באשכולות, אבל הוא לא נכלל בהשלמה הזו של עד 95 אחוזים. הבנתי שהייתה הבטחה בתיאום עם שר האוצר הקודם בייגה שוחט, שכבר למדנו שהוא לא מתכחש לדברים בהם היה מעורב, שיהיו 11 ישובים ושהישוב קריית מלאכי גם הוא יצורף לרשימה. בייגה נמצא כאן, כך שאפשר יהיה באיזושהי דרך לקדם את הנושא של קריית מלאכי, בנוסף לעשרה הישובים שמנית באופן אובייקטיבי.

לא הייתה החלטה כזאת. היה דיבור עם ראש
המועצה שבמסגרת טיפול נקודתי אני חושב שאפשר יהיה למצוא איזה שהם מקורות, אבל בשום אופן לא הייתה החלטה כזאת. אי-אפשר לעשות רשימה של קריטריונים, לגזור מהם רשימה של עשרה ואחרי כן להתחיל לכרסם ברשימה דרך הקריטריונים כי אין לזה סוף. מחר תבוא בית-שמש, לאחר מכן תבוא בית-דגן ולא יהיה סוף לדברים האלה. (נכון שהמצב של קריית מלאכי, אבל צריך לדעת להתמודד עם הדברים).

פנה אלי בכתב מנכ"ל משרד ראש-הממשלה
והודיע לי בכתב על-דעת ראש-הממשלה דאז אהוד ברק ועל-דעת שר האוצר בייגה שוחט, שבנוסף לאשכולות אחד עד ארבע באזורי עדיפות א', בגלל שקריית מלאכי היא לא אזור עדיפות לאומית א', יוסיפו קריטריון נוסף, ישוב שהוא באשכול אחד עד ארבע והוא בטיפול הנקודתי. ועדת הכספים אישרה לפני שבוע עשרה ישובים וקריית מלאכי לא ביניהם וזה עוול שצריך לתקן אותו.

אני חושב שהוועדה צריכה לפנות למשרד האוצר.
בנסיבות האלה, בחיבור הזה בין אשכולות אחד עד ארבע במקרה של ישוב שנמצא בטיפול נקודתי, זה הגיוני שמשרד הפנים יגדיל את המענק בהשוואה ל95- אחוז לפי דוח סוארי.

יש עוד ישובים שנמצאים באשכול הזה.

הובא לידיעתי הנושא הזה ואני העליתי אותו. אני
חושב שאישרנו כאן רשימה, אבל העובדה שהישובים שצריכים נמצאים טיפול נקודתי, זה לא פותר להם את הבעיה. הרי ראש העיר לא ייקח כסף משיקום השכונות ויעביר לטיפול של העירייה. אם העירייה לא תפעל, לא יקרה דבר.

אני חושב שצריך לקיים דיון מיוחד נוסף לגבי אותם ישובים שלא נכללו בעשרת הישובים וכן עונים לקריטריונים.

צריך לדעת בכמה ישובים מדובר.

לא הרבה כי הרוב נכללים בטיפול הנקודתי אבל
הטיפול הנקודתי לא נותן פתרון.

אם תוסיף עוד ישובים, יצטרכו לחלק את הכסף
אחרת.

לא מדובר על זה.

מדובר על דוח סוארי.

מה התקציב לפי דוח סוארי?

בדיוק שלושה מיליון שקלים.

ובזה מיישרים קו.

לגבי הטיפול הנקודתי. קודם כל, אני מודה
לאמנון כהן על היוזמה ועל שפנה בקשר לרמלה ולכל הנושא. האמת שזה גם משתלב בבדיקות שהתחלנו לעשות לגבי ביצוע החלטות ממשלה שקיימות במגוון של תחומים ודברים. העיקרון שהיה קיים וקיים בוועדה, ואני בטוח שיהיה קיים, שהחלטות צריך לקיים. אם לא מקיימים אותן, צריך לשנות אותן כמו שנעשה לגבי משפחות ברוכות ילדים. זאת אומרת, אתה יכול לקיים, אתה יכול להחליט שאתה לא מקיים, אבל אתה לא יכול להשאיר נושא בחזקת נושא שמונח באיזשהו מקום במיוחד שאתה נוגע בראשי הערים, בנבחרי ציבור ובאזרחים שיודעים שהדברים האלה הובטחו וסוכמו על-ידי השלטון בצורה הכי מוסמכת עם חוברות יפות שעכשיו הן יפות יותר אבל אני מניח שהפעם גם יש בהן תוכן. היו כאן ראשי ערים בכל מיני דיונים וכל אחד היה כבר בטוח שהדברים סוכמו, אבל לא.

עוד לא התחילו לחלק את הכספים?

אני רוצה להגיע לזה. מה שאמרתי עד עתה, זו רק
ההקדמה. ההקדמה היא על הרקע לעניין. ההקדמה, והיא קצרה, אומרת שאני חושב שכועדה פעלנו נכון ובשתיים או שלוש ישיבות עיקר תפקידנו היה להביא את זרועות הממשלה השונות לחקר האינפורמציה, משהו כמו ועדת חקירה, לדעת מה המצב, מה קיים, מה צבוע בתקציב, מה הובטח, מה לא הועבר, מה צריך להיות מועבר ואיך יועבר. אני מקווה, ועוד מעט אני רוצה לבדוק את זה כי זה עיקר התפקיד שלנו כוועדה – כאן מילאנו תפקיד שהוא לא שלנו או שהוא שלנו רק באופן עקיף – שנוכל לכפות על הממשלה למלא את ההחלטות שלה כל עוד היא לא משנה אותן. זה בעצם מה שעשינו בסדרת הדיונים כאשר גם הבאנו לתיאום בין משרדי הממשלה השונים, שגם זה לא תפקידנו הרשמי אבל שמחנו לעשות אותו.

אנחנו כרגע נמצאים במצב שלכאורה, ואני מקווה שזה באמת כך, כל ההתחייבויות וכל התוכנית שהיא טובה – ואני חייב לציין את מי שהיה שותף לה ושתכנן אותה שאני מניח שזה אהוד ברק ובייגה שוחט – תבוצע. אכן התוכנית הייתה מצוינת אבל היא לא בוצעה כפי שתיארתי עד עכשיו. אני חייב לציין שהקונספציה והנכונות לקבל את ההחלטה היו דברים נכונים ומסוג הדברים שממשלות כן צריכות לעשות – לאתר את הבעיה, למקד את הבעיה עד כמה שאפשר במקומות מסוימים, להביא תוכנית שהיא סבירה, שאם היא תתבצע היא מסוגלת לקדם בעיות אמיתיות. כך זה תוכנן וכך זה הוחלט אלא שהבעיה לאחר מכן הייתה בביצוע ויכול להיות שהיו כאן נסיבות ויכול להיות שגרמו לכך חילופי השלטון החלקיים וכל שאר הדברים.

אני חושב שכועדה - ואני שמח שהיושב-ראש חבר הכנסת ליצמן המשיך לדחוף את הנושא – מילאנו למופת את חלקנו את חלקנו הפרלמנטרי בעניין הזה, אבל בזה לא הסתיים החלק שלנו וזה קשור לשאלות שהועלו כאן כי עכשיו אנחנו מגיעים לתפקיד המקורי שלנו.

התפקיד המקורי שלנו הוא קודם כל לראות מה מעבירים לנו היום כבקשות להעברת כספים. זאת אומרת, מבקשים מאתנו לאשר דברים שונים, היה סכום של 45 מיליון ממשרד התעשייה שעוד מעט נשמע אם זה עבר מהרזרבה למשרד, משרד המדע שהתחייב לשני מיליון שקלים, ואני לא רוצה שנהיה במצב שאנחנו חוגגים ועדיין זה לא מתבצע.

צריך להניח שכל הדברים שמתוארים כאן עד סוף הסכומים אכן מעוגנים כבר - כולל החלטות שצריך לקבל היום להעברות, אם יש החלטות כאלה – בסכומים צבועים ומסומנים שהם ניתנים להוצאה כרגע מול הרשויות.

עכשיו התפקיד שלנו גם להיכנס יותר לעומק ולאו דווקא רק בהקשר של האם יש מגזרי חינוך שמופלים לרעה כן או לא, שזו סוגייה רצינית אבל אני לא רואה בה סוגייה סקטוריאלית. מה שנוכל נעשה היום, ואני הייתי מציע שהיושב-ראש יקים ועדה בראשותו, ועדת אד-הוק לנושא הזה, ועדה שתלווה את המעקב מול הרשויות ומול משרדי הממשלה לביצוע התוכנית הזו. לדעתי זה תפקידנו כועדת הכספים.

האם החשש שלך שלא יבצעו משהו?

אני אומר שהתוכנית היא יפה. אני חייב להוסיף
שהשר שמואל אביטל בלהט ובמסירות יוצאת דופן שחורגים אפילו מעבר לחובתו של שר נאבק בממשלה כדי שהממשלה עצמה גם כן תתקדם לקראת ביצוע ההחלטות שלה. בסוף אחת הישיבות הוא העביר החלטה שנרשמה בפרוטוקול ובה נאמר שהממשלה כן מתחייבת לבצע את התוכנית, דבר שלא היה מובן מאליו קודם לכן. אחרי כן מישהו הכחיש שיש פרוטוקול כזה, אחרי כן הוא פנה ודרש לאשר שיש פרוטוקול כזה, אחרי כן הוא ציין גם את ראש-הממשלה ובצדק שהכריע לטובתו בוויכוח הפנים ממשלתי הזה וחייבים לשבח אותו על הדבר הזה.

אנחנו כועדה אולי האצנו וסייענו תוך כדי הדיונים ואכן בסופו של דבר יש כאן תוכנית שצריך היום לדעת האם כל התקציבים בשלים או מופשרים או קיימים בצורה אמיתית לביצוע התוכנית כך שלא יבוא ראש עיר אחד עוד עשרה ימים או עוד חודש או חודשיים או שלושה ויאמר יפה מאוד, זה על הנייר אבל אני בשטח לא מקבל את הכסף. צריך לראות שהכל קיים, מתואם, לפי סעיפים, לפי שלבי ביצוע וכולי. אם אכן זה קיים, צריך גם לעקוב אחרי הביצוע כי יכולים להתגלות קשיים גם בדרך.

אדוני היושב-ראש, זו הצעתי באופן כללי. אני מציע שתקום ועדה בראשותך, ועדת אד-הוק לנושא, כי כאן כבר היה איזה סיפור עם ועדות משנה ואני לא רוצה שבעוד תשע שנים פתאום מישהו יטען שהוועדה הזו צריכה לפקח באופן קבוע על ביצוע תוכניות . לכן אני מציע שתקום ועדה אד-הוק לנושא הזה, במיוחד כשמדברים על הוספת ישובים חדשים. פעם הייתה החלטה ישנה על שלושה, אחרי כן דיברנו כאן על הרחבה מסוימת, ודאי שהוועדה צריכה ללוות ושייקבע בהתייעצות אתה איזה ישובים אלה יהיו לנוכח החומר שנמצא כאן, איך עושים את הצירוף הזה וכולי. זה צריך להיות כבר לקראת תקציב שנה הבאה. בעיקר הוועדה צריכה להיות כתובת לאותם ראשי ערים ונציגי עיריות כדי שיוכלו לבוא אל גורם מסוים ולומר שדברים מסוימים לא פועלים ולא מבוצעים.

אם ההצעה השנייה תתקבל, אני חוזר לדבר הראשון שאמרתי ואני מבקש שיאמרו לנו האם ברגע שתאושרנה הפניות האלה, תם ונשלם לפחות על הנייר מבחינה פורמלית.

יזמנו את הדיון הזה בעקבות פנייה של מספר
ראשי ערים ונציגיהם שאמרו שהתוכנית לא מתבצעת. לאחר שהשר אביטל היה בסיור כאשר כל ראשי הערים התרכזו ברמלה, קראתי שהנושא תקוע ולכן יזמתי את הדיון ואני מודה לחברי יושב-ראש ועדת הכספים לשעבר ישראל כץ שהסכים לקיים את הדיון כדי לראות למה הדברים לא מתקדמים. יש החלטת ממשלה והחלטות צריך לבצע, אבל כאן זה לא קורה. לאחר מספר דיונים ראינו את הדברים כפי שהם ואני מצטרף לכל דבריו של ישראל כץ. משרדי הממשלה היו צריכים לצבוע את התקציב קודם כל ממעטפת התקציב הקיים שלהם, אבל ראינו שכאן הייתה בעיה כי התקציב שאושר בשנת 2000 ו2001- היה לפני החלטת הממשלה וכאן היה הקושי הרב במשרדי הממשלה שהיו צריכים לצבוע את התקציב מתוך תוכניות קיימות.

אני רואה כאן את הקובץ ובו את הרזרבה של הממשלה עליה התחייבה מהרזרבה הכללית שלה כך שהיא תוציא 102 מיליוני שקלים לפרוייקט הזה. אני לא רוצה שגורל ה102- מיליוני שקלים האלה יהיו כגורלם של אותם 27 מיליון שקלים עליהם דיברה שרת החינוך כשהכסף בתוך ארון נעול ולא נמצא בתקנות, כך שכל עיר יודעת מה היא צריכה לקבל.

כאמור, אני מצטרף לדבריו של ישראל כץ ומבקש לדעת האם הדבר תורגם לתקנות ולסעיפים הרלוונטיים כך שראשי הערים שנמצאים כאן, ואלה שלא יכלו להגיע, יוכלו לבצע את הפעילויות כי אני יודע שחלקן כבר מתבצעות. מה שקשור בחינוך, בשנת הלימודים שהתחילה בספטמבר, נאמר שזה התחיל לפעול ויש הרבה התחייבויות, הוכנו תוכניות, הוצאו מכרזים וכולי.

אני כמובן מצטרף לדבריו של ישראל כץ ותומך בהקמת ועדה פנימית שלנו שתורכב ממספר חברים עליהם יחליט יושב-ראש הוועדה, כך שלראשי הערים תהיה כתובת. העבודה העיקרית כמובן היא דרך השר שמואל אביטל שצריך לבדוק את הדברים לעומקם, לראות איך זה מתבצע, את השוויוניות והפעולות השונות שמתבצעות בשטח. כאמור, אני מציע שבנוסף לשר אביטל תפעל ועדת אד-הוק ולאחר שנראה שהכל מתבצע במשך מספר חודשים, נבטל את הוועדה.

אנחנו נקים ועדת משנה רק לביצוע. אני חושב
שאלה שנוכחים כאן יהיו חברי ועדת המשנה כי כנראה שרק אותם הדיון הזה מעניין.

הוחלט להקים ועדת משנה למעקב אחרי ביצוע תוכנית אופק. חברי הוועדה הם: חברי הכנסת יעקב ליצמן – היו"ר, אברהם הירשזון, אמנון כהן, ישראל כץ ואברהם שוחט.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לפתיח של
ישראל באשר לקריית מלאכי. אני חושב שלמרות הדברים שאמר כאן חבר הכנסת שוחט, יש דברים מיוחדים וקריית מלאכי היא באמת מקום מיוחד בנושאים האלה. אם ליאור קצב מדבר על תקציב של שלושה מיליוני שקלים, אני לא חושב שזה יפגע קשות בתקציב המדינה ותקציב המדינה יתמוטט.

אני חושב שאנחנו כועדת כספים נטפל בטיפול נקודתי במקומות מסוימים. אם יש מקום כמו קריית מלאכי שאנחנו מתאחדים עליו, אני חושב שמן הראוי שנדרוש שהנושא הזה יתבצע.

לעצם התוכנית. קודם כל, אני רוצה להצטרף לברכות לחבריי בוועדה שפעלו בנושא הזה. אני באמת רוצה לברך אותך השר אביטל משום שאני חושב שחשוב מאוד שדווקא אדם מסוגך, דווקא בתקופה הזאת יהיה בתפקיד הזה ושתוכנית אופק תתבצע תחת עינך הפקוחה. כל התוכנית הזאת באה למעשה כדבר לא שיגרתי כדי לתת זריקת עידוד בין מגוון רחב של נושאים בישובים ולהציב אותם בתוך תקופה קצרה כמה מדרגות קדימה. אחר-כך אני לא מעריך שהיא תמשיך, ואולי תהיה תוכנית אחרת, אבל זו מטרת התוכנית הזאת.

מאחר שזו מטרת התוכנית הזו, אדוני היושב-ראש, יש לביצוע תפקיד מרכזי מאוד בנושא הזה כי שלוש שנים זו תקופה קצרה מאוד, ואם אתה רוצה לקפוץ מספר מדרגות, אתה צריך להתחיל מיד ולרוץ בנושא הזה כי יש מהלכים ותהליכים בחינוך ובדברים אחרים. לכן הנושא של המעקב הוא אחד הדברים החשובים ביותר לביצוע.

לכן אני מצטרף לדבריהם של ישראל כץ ואמנון כהן בנושא הזה ואכן צריכה להיות ועדה כדי שאנחנו יחד עם השר החברתי באמת נטפל בנושא המעקב ונשאל את השאלות הקשות ביותר. יכול להיות שיהיו מכשלות בממשלה ויכול להיות שתהיינה גם רשויות מקומיות שלא תעמודנה בדברים והכסף יתמסמס בנושא הזה, ואולי אפשר לשנות נתיבים של כסף ולהעביר את הכסף למקומות שיש צורך בהם.

אני עובר על המקומות ואני רואה את הפירוט ואני רואה רשויות מסוימות שבנושא של טיפול בלקויי למידה נכנס פה סעיף עם תקציב לכך. יש מספר רשויות שבהן אגורה אחת לא מושקעת בנושא של לקויי למידה. אני חושב שהנושא של לקויי למידה הוא אחד הדברים המרכזיים והחשובים ביותר. אני חושב שחלק גדול מבני הנוער לא מצליח לסיים בגרות, לא מצליח לסיים לימודים משום שאין התייחסות נכונה לנושא של לקויי למידה, ובמקומות שיש, ובמקומות שעושים את הדברים, בהחלט אותם בחורים שהם מוכשרים מאוד בפני עצמם אלא שלא יכולים לתרגם את הכשרון שלהם באותה צורה שאחרים מתרגמים, מגיעים להישגים אדירים.

אני הייתי רוצה לדעת בנושא הזה של טיפול בלקויי למידה איך התקבלה ההחלטה הזאת שבמקומות מסוימים יש תקציב לנושא הזה ובמקומות מסוימים אין תקציב, ואם אין האם זה בגלל חוסר ערנות של רשויות מסוימות או אולי אין להם לקויי למידה, דבר שקשה לי להאמין.

אולי בהערה כדי שזה לא יתגלגל לדיון. התוכניות
כאן ומערכת הסעיפים הזאת היא פונקציה של דיונים מקצועיים בין הצוותים שלנו עם אנשי המקצוע בעיריות ועם כל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים. כלומר, כשבאו והגדירו את הנושאים, זאת פונקציה של בחינה מקצועית משותפת של כל הגורמים המקצועיים. זה אולי באמת השוני בתוכנית הזאת. לכן אם בעיר מסוימת יש את תתי-הסעיפים כפי שהם, זה פועל יוצא של ראייה מקצועית עם ראשי הערים ועם הגורמים המקצועיים שלהם ושל זרועות הממשלה השונות והמשרדים הרלוונטיים.

הבנתי את תשובתך, אבל אני אומר לך שיכול
להיות שזה בגלל חוסר מקצועיות והתייחסות במקומות מסוימים. אחד התפקידים החשובים ביותר הוא להרים שכבות מסוימות. אני בא מהעיר תל-אביב ואני אומר לך שבגימנסיה הרצליה כלל לא הייתה התייחסות לנושאים האלה. יש לך פורום מקצועי ודיונים מקצועיים ואני אומר לך שלא הייתה שום התייחסות. מרגע שהתחילה התייחסות ראית שיש כר פעולה אדיר לנושאים האלה. אני לא רוצה שנקבל מוסכמות אלא נדגיש דברים שחשובים לנו. הייתי מבקש שאדוני יבדוק את זה ומאחר שהיושב-ראש קבע ועדת משנה שהנוכחים כאן יהיו חברים בה, נשמע את הדברים האלה אולי נקודתית גם מהרשויות.

אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, אני מאוד בעד הקמת ועדת המשנה הזאת ואגב, היא לא צריכה להיות לשלושה חודשים אלא היא צריכה באמת ללוות את הפרוייקט הזה. כשהפרוייקט ייגמר, הוועדה צריכה לסיים את תפקידה. אני באמת חושב שאם יש אנשים מסיעות נוספות שירצו להצטרף לוועדת המשנה, אני לא חושב שצריך למנוע את הדבר בעדם רק בגלל שהם לא היו נוכחים כאן.

ועדת המשנה פתוחה בפני כל מי שרוצה להצטרף,
למרות שיש חברי כנסת שלא טרחו לבוא לדיון שאנחנו מקיימים עכשיו.

התוכנית אמנם יוצאת לדרך עם התקציבים
הדרושים, אבל הייתי מזכיר את מידת אי-האמון בהחלטת הממשלה בנובמבר 2000 לקיים את התוכנית. אני זוכר את ההערות שנאמרו שהתוכנית הזו בעצם לא קיימת כי היא איננה בתוך התקציב. פעמים רבות היה צריך להזכיר למה היא לא בתוך התקציב, וזה מאחר שהיא אושרה בממשלה בנובמבר והתקציב היה מונח כאן. כך שפעמים רבות הייתי צריך לומר שיש מחויבות לתוכנית. היה חוסר אמון מוחלט לגבי התוכנית וגם לגבי התוכנית לאוכלוסייה הערבית ונאמר לנו שאנחנו מספרים מעשיות, הכל בלוף וכולי.

צריך קודם כל לומר תודה לברי הולצמן ולאנשים שעבדו יחד עם אנשי אגף התקציבים והכינו את התוכנית במשך מספר חודשים ולא ביום-יומיים. התוכנית לא נולדה ברגע אחד, כולל השיחות עם המנכ"לים של המשרדים, כולל יצירת מחויבויות של המשרדים שחלק מהם אחרי כן הוכחשו כאן על-ידם, אבל בסך הכל כשזה בא לממשלה בפירוט מלא, וזה בא לממשלה בפירוט מלא, זו הייתה ההחלטה. אני יודע מה אני הייתי מצפה מעצמי אם הייתי נשאר בתפקיד שר האוצר ואני אומר לכם שההתחייבות הזו הייתה מתקיימת ולא היינו צריכים להגיע לחודש אוגוסט כדי לבצע אותה. התוכנית היא תוכנית חשובה למרות שיש מחלוקות אם כן צריך לקיים אותה או לא.

לכן תמוהים בעיני הדברים שנאמרו, אבל יכול להיות שהיו נסיבות כפי שתיאר אותן ישראל כץ כשאמר שהיה צריך ללחוץ כדי שהכסף יגיע וכולי. באופן בסיסי התוכנית הזו היא תוכנית שצריך לתת לה את ההזדמנות ולראות מה מידת התועלת שלה ואני בטוח שתהיה לה. אני מקווה שכל המערכות יתבצעו כראוי ולא יתפתחו מנגנונים שיחיו מהכסף הזה במקום שהוא יגיע לאלה להם הוא מיועד.

אני רוצה להזכיר גם את אהוד ברק שנתן גיבוי מלא לשתי התוכניות האלה כאשר תמיד היו ויכוחים עם האוצר על ההיקף ועל הגודל כאשר מטבע הדברים כך זה מתנהל. משנתקבלה ההחלטה התחלנו לעבוד על התוכנית כבר בינואר 2000 כי זה לא דבר שנולד ברגע. בנובמבר באנו עם התוכנית לממשלה והיא אושרה. לצערי הרב זה לקח יותר מדי זמן כדי שהיא תגיע לכאן לביצוע.

אני מקווה שהשר שמואל אביטל בתפקידו ילווה את התוכנית כראוי. אני רק אומר שחייבים להיות מנגנוני בקרה מאוד מאוד הדוקים. היה לנו ניסיון שאחרי כן היה כרוך בוויכוחים רבים, התוכנית הארבע-שנתית לדרוזים, כי היו טענות ונזקקנו לחודשים רבים כדי לאתר מה שולם ומה לא שולם והתוכנית הייתה תוכנית גדולה עם מיליארד שקלים. לכן מראש צריך מאוד מאוד לעקוב גם אחרי ההוצאה הכספית וגם אחרי יעילות התוכנית וגם לנהוג גמישות מסוימת כאשר אם יש נושא שלא עובד, יש ועדת מנכ"לים ואפשר לשנות דברים כדי לשמור על המערך הכספי.

אנחנו מסיימים היום את העניין. אני מניח שהתוכנית תצא לדרך עם תחילת שנת הלימודים ואני מאחל בהצלחה. תמיד תזכרו איפה זה הוחלט ואיפה התגבשו הרעיונות.

ציינתי זאת לפרוטוקול.

מילה על קריית מלאכי. אני חושב שצריך לעזור
לקריית מלאכי במצוקות שלה ומדובר ביישוב מאוד בעייתי בגלל הרכב אוכלוסייה וסיבות רבות נוספות.

אני חושב שכאשר רוצים לעזור, יש כל מיני דרכים לתת העזרה אבל אסור לעשות זאת בדרך ששוברת קריטריונים כי אז הכל נפרץ.

אם אתה רוצה לעזור, למה שלא תגבש הצעה?

יושב כאן אבי גפן ואני לא חושב שהוועדה צריכה
לעשות זאת.

בלי לעשות מסגרות חדשות, אפשר להוסיף
לתוכנית הזאת את קריית מלאכי?

לפי דעתי לא כי מיד זה יוריד תקציבים לאחרים.

אפשר להוסיף תקציב.

אתה שומע את אנשי קריית מלאכי. הבעיה היא
שהם רוצים 95 אחוז לפי סוארי. אם אתם רוצים לעשות זאת, תמצאו דרך לעשות זאת.

מונחת כאן פנייה תקציבית, בקשה מספר 18007,
פניות 29006, 23012. זו הפנייה התקציבית שנועדה להעביר סך של 102.83 מיליון שקלים בהוצאה ו58,5- מיליון שקלים בהרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית למשרדי הממשלה השונים לפי התוכנית. הפנייה הזו כוללת רק את המשיכות מהרזרבה הכללית, גם בהוצאה וגם בהרשאה, לתוך תקציבי המשרדים. היכן שזה מתחייב, לעשות גם תקנות ספציפיות עם צביעה כשכתוב תוכנית אופק.

זה לשנת 2001?

כן.

ב2002- זה יהיה בבסיס?

ל2002- כרגע אין החלטה שזה לא יהיה בבסיס.
במסגרת הזו אתם רואים גם את ההקצאות לתוך תקציבי משרדי הממשלה. רשויות מקומיות – ארבעה מליון, משרד ראש-הממשלה – 1.33 מיליון לתפעול ובקרה על התוכנית, משרד החינוך – 55,5 מיליון שקלים, משרד העבודה והרווחה – 14 מיליון שקלים, משרד הבינוי והשיכון בסעיף התפעול הכללי שלו – שני מיליון שקלים, תקציב פיתוח רשויות מקומיות – 3.5 מיליון שקלים, סעיף הפיתוח של משרד השיכון ולא התקציב התפעולי – 22.5 מיליון שקלים במזומן ו55- מיליון שקלים בהרשאה להתחייב.

אם אתם זוכרים, בישיבה קודמת בנושא הבאנו את הפירוט בתוך תקציבי המשרדים והיו בעיות עם שני משרדים גדולים ועיקריים בתוכנית כאשר אחד מהם היה משרד החינוך והשני משרד התעשייה והמסחר. משרד החינוך לא הסכים לבצע את חלקו בתוכנית עד שאנחנו נעביר את חלקנו. הפנייה התקציבית הזאת נועדה להעביר את חלקנו בתוכנית ואנחנו מאוד מקווים שכנגד העניין הזה תהיה מחויבות של משרד החינוך לבצע את התוכנית כי בזמנו הוא לא צבע תקנות תקציביות פרטניות לתוכנית. במשרד החינוך – רק להבהרה ואינפורמציה – אין צביעה פרטנית של כל הכסף לסעיפים של טיפול נקודתי בגלל דברים שקשורים עם הפעילות שקשורים עם המשרד, אבל המחויבות שלהם היא ברורה כנגד התוספת שלנו לתוכנית. בכל המשרדים האחרים, כמעט כל הכספים מסומנים בתקנות ייעודיות עם הפירוט שאומר או תוכנית אופק או טיפול נקודתי.

משרד התעשייה והמסחר על-פי החלטת הממשלה היה אמור להעביר מתקציבו 45 מיליון שקלים לטובת התוכנית. מונחת בפניכם פנייה תקציבית אחרת למשיכה של 45 מיליון שקלים מהרזרבה הכללית לתוך תוכנית עידוד 1999 במשרד התעשייה והמסחר.

זה לא טיפול נקודתי.

חלק כן חופף לטיפול הנקודתי, אבל צריך להבין
שעכשיו סך המקורות אצלם גדל ב45- מיליון שקלים ולא צריכה להיות שום בעיה.

עדיין לא קיבלנו פירוט מדויק. משרד התעשייה
והמסחר היה אמור לתת 45 מיליון שקלים מתוך התקציב שלהם. האם זה מהרזרבה של המשרד?

מהרזרבה.

השאלה האם ניתנו 45 מיליון שקלים אלה
לתוכנית אופק ואני לא מדבר על עידוד 1999.

אנחנו במשרד האוצר מצטערים על מהלך אחד
שעשינו בתוכנית הזאת והוא שאנחנו התכתשנו עם משרדי הממשלה שייתנו את החלק שלהם לתוכנית. אנחנו לקחנו את זה על עצמנו למרות שלא היינו חייבים לעשות זאת וזאת כדי לקדם את התוכנית עד כמה שניתן. נכון לרגע זה במשרד התעשייה והמסחר אנחנו מגדילים את התקציב של עידוד 1999 ו2001- ב45- מיליון שקלים. הסיכום על ההגדלה הוא לא בגין תוכנית אופק אלא בגלל סיבות אחרות.

הטענה של משרד התעשייה והמסחר הייתה שהם לא יצבעו את החלק שלהם בתוכנית כי חסר להם כסף לעידוד 1999. הבסיס גדל ב45- מיליון שקלים ואני מציע שהוועדה תקבל את הפירוט הזה מנציג משרד התעשייה והמסחר שיאמר בדיוק להיכן הולך הכסף הזה. חלק מה45- מיליון שאנחנו מעבירים הוא חופף למה שצריך להיות בטיפול הנקודתי וחלק לא, אבל משרד התעשייה והמסחר צריך לעמוד במחויבות שלו לפי החלטת הממשלה כאשר יש שם צביעה של 45 מיליון שקלים לפי התוכנית.

עד כמה שאני זוכר בדיון הקודם היה גם נציג
משרד התעשייה והמסחר והוא אמר שהוא מחכה להבהרה.

הוא לא ידע לתת תשובה.

הוא ידע להראות בדיוק מאיפה אנחנו לוקחים את
כל ה45- מיליון שקלים שהם לטובת אותם ישובים שנמצאים בתוכנית.

זה לא 45 מיליון שקלים כולל.

אני מציע שתזמנו אותו. יש פה שתי פניות
תקציביות נפרדו. יש את הפנייה שהצגתי כרגע ויש פנייה תקציבית אחרת על עידוד 1999.

לא יעלה על הדעת שמשרד התעשייה והמסחר לא
מקציב לתוכנית. אנחנו צריכים לשמוע ממנו שברגע שאנחנו מאשרים את הפנייה שלך, הוא מעביר 45 מיליון שקלים לתוכנית כי בלי זה לא נאשר.

כפי שאמרתי, כאן יש 102.83 מיליון שקלים
בהוצאה ו58.5- מיליון שקלים בהרשאה להתחייב כשההרשאה בעיקרה הולכת למשרד השיכון, 55 מיליון שקלים, וההוצאה מתפרסת על משרדי הממשלה לפי החלטת הממשלה.

הכל מסומן בתקנות פרטניות, היכן שכתוב עליהן טיפול נקודתי, למעט מה שאמרתי לגבי משרד החינוך.

המעקב והבקרה לפי ההגדרה שלנו נמשכים. מי
שלא יודע, התוכנית הזו התחילה לפעול לגבי שנת הלימודים תשס"א בקשר לפנימיות יום לילדים. כבר על זה יש לנו לקחים וישיבות סיכום של נציגי ועדות חינוך של הישובים השונים, כולל ראשי ערים, כולל ישיבות סיכום תקופתיות שהתקיימו לקראת סיום שנת הלימודים.

אנחנו כבר מבחינים בסחף מסוים שעלה ונצטרך את סיוע ראשי הערים עם המערכת שלהם ואני מעדכן את חברי הוועדה על כך שחלק ממשרדי הממשלה מסתפקים בביצוע התקציבים המסומנים והצפויים ונמנעים מתקציבים אחרים שהם בשגרה. לפי דעתי זה גורם כשל עיקרי שיכול להתחיל השנה כמעט באופן מיידי ואני מסמן את זה כיעד ראשון, גם לוועדה שאני מבין שהיא עומדת לעקוב אחר ביצוע התוכנית הזאת.

על קו הטלפון נמצא נציג משרד התעשייה
והמסחר ואני רוצה לשאול אותו לגבי התחייבות המשרד ל45- מיליון שקלים. הוא אומר שזו התוכנית. כלומר, 45 מיליון שקלים עוברים לתוכנית.

יש החלטת ממשלה להתחיל את זה בעוד שלושה מקומות ומדובר בישוב הערבי, בישוב חרדי וישוב כפרי.

זו לא הייתה החלטת ממשלה בניגוד למה שמונח
כאן שכן היה בהחלטת ממשלה. זה עלה שם בשולי הדיון ואכן נעשתה עבודה ראשונית של איתור.

אני מקווה שתבדקו ותביאו את הנושא בהקדם.
גם אנחנו בוועדת המשנה נבדוק את הנושא ונשתדל לעזור בקטע הזה.

אני רוצה להביא להצבעה את הסעיף הזה. פנייה 118-112. מי בעד? מי נגד?

אושר.

ה45- מיליון שקלים בסוף צריכים להיות
מתורגמים לתוכנית ספציפית מול ישוב. מי שלוקח את התוכניות המפורטות רואה שיש שם סדרת פעולות. השאלה אם משרד התעשייה והמסחר יברח כפי שברח עד שהוועדה עצרה אותו.

אנשי האוצר רואים בעיה עם ה45- מיליוני
שקלים?

זה מוסכם עלינו.

מי בעד פנייה 120, להוסיף 45 מיליון לתוכנית
עידוד 1999 כשנציג התעשייה והמסחר הצהיר שהם ייתנו את הכסף?

אושר פה אחד.

אני רוצה להודות לבייגה שוחט שהכין את התוכנית. אני רוצה להודות לאנשי האוצר, לאבי גפן, שעבדו קשה על התוכנית הזו, לשר אביטל היום מוביל את זה, לשר האוצר ולשני ראשי-הממשלה.

אני חושב שזה רגע היסטורי. האחריות עכשיו
עברה אלינו ראשי המועצות והמבחן יהיה בזה שהישובים שנמצאים היום באשכולות מאוד נמוכים, בתוך שלוש שנים יהיו במקום אחר לגמרי. אני מאמין שיש לנו את היכולת לעשות את זה.

אני רוצה להודות לראש-הממשלה לשעבר אהוד ברק והשבוע הודיתי לו כבר בכתב על תחילת התוכנית כי התוכנית הזאת היא לא תוכנית כללית אלא היא באה לכל ישוב וישוב באופן פרטני. שאל קודם חבר הכנסת הירשזון לגבי זה ואני אומר שישבו עשרות ומאות שעות על התכנונים האלה ואני חושב שכל ישוב בחר לעצמו איך הוא מעלה את האיכות שלו ואיך הוא גורם לישוב להיות ישוב איכותי וכך יוצא מהמקום בו הוא נמצא עתה.

אני רוצה להודות לכל מי שעסק במלאכה, למשרד ראש-הממשלה, לצוות התיאום והבקרה, למשרד האוצר, לשר שמואל אביטל, לוועדת הכספים שתמכה לאורך כל הדרך בנושא ועמדה מול תרגילים של משרדי הממשלה שאני מבין את המצוקה שלהם כי הרי לא נוצר עוד תקציב והתקציב הוא מאוד מוגבל, אבל למרות זאת ועדת הכספים ישבה ואני מקווה שתסייע בידינו יחד עם משרד ראש-הממשלה לוודא שהתוכנית אכן תתקיים והתקציבים יועברו.

לגבי הנושא שעלה בישיבה הקודמת. יש בעיה שנתקלתי בה בנושא שיקום שכונות חברתי. אנחנו מעלים נושא חינוך תורני, בא משרד החינוך ואומר שזה מוכר שאינו רשמי ואנחנו לא רשאים לדון בזה.

אנחנו מבקשים שמקרים כאלה תעביר אלינו.

שוב, תודה לכולם.


תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון)

ישנם שינויים שנדרשים כאשר לפעמים אדם
שהיה לו פחות מחמישה אחוז, מוצא את עצמו עם כוח הצבעה אפקטיבי שהוא למעלה מחמישה אחוזים וזה לא כתוצאה ממעשה יזום על ידו אלא כתוצאה מזה שהשתנו כוחות ההצבעה כי מניות מסוימות כאילו יצאו מהמשחק באופן רעיוני. אז מצד אחד אנחנו לא רוצים לחשוף את אותו אדם ואנחנו אומרים שאם זה לא כתולדה ממעשה שלו, הוא יתחיל לדווח כבעל עניין רק כאשר הוא עצמו לראשונה ירכוש או ימכור מניות שאז זה מעשה אקטיבי שלו.

יש נושא אחר שנוגע לדיווח על רכישה על-ידי החברה עצמה וישנו נושא שלישי שמדבר על הקלה לחברות כאשר במקום שידווחו כל פעם שקנו חצי אחוז או מכרו חצי אחוז, מכרו מניה או קנו מניה, אם קנו ומכרו פעמים רבות במשך חודש, הגענו למסקנה שירכזו את הדיווח עד שיגיעו לאחוז אחד ורק אחרי כן ייתנו על זה דיווח מרוכז. אם היו מספר עסקאות קטנות אבל הגיעו בכל-זאת לאחוז עוד במהלך החודש, יקדימו את הדוח המרכז.

זה בעיקרון אלא אם אתם רוצים לעבור כל תקנה בנפרד ואז כמובן נגיע לפירוט. אם מקובל הרעיון, יש כאן שני שינויים קלים כאשר מדובר בהוספת או הסרת מלים מסוימות כאשר בעיקר זה נובע מהעובדה שהתקנות האלה כבר מתגלגלות הרבה זמן על שולחן הוועדה ובינתיים היה תיקון בתקנון הבורסה שאסר על מכירות בחסר של מניות. לכן, כדי שלא יבינו מתוך התקנות - בזמנו כל זמן שזה לא היה אסור, אנחנו רוצים שידווחו על זה – מתוך זה שאמרנו שידווחו על זה למרות שבתקנון הבורסה זה מותר, אנחנו אומרים שנוריד את זה כאן, זה אסור וממילא אין על מה לדווח.

"דרך השינוי, רכישה לרבות רכישה שחלים עליה
סעיפים 333 ו340- לחוק החברות".

"לרבות מכירה בחסר, חתימה על כתב השאלה" -
יימחקו. זה מופיע בעוד מקום.

אפשר לומר שבכל מקום שמופיעות המלים
"לרבות מכירה בחסר" -- הן יימחקו.

בסדר.

התיקון הראשון אותו אנחנו מבקשים, בעמוד
הראשון של הטקסט, תקנה 2, שהיא תיקון לתקנה 24. כתוב: "בדוח יפורטו למיטב ידיעתו של התאגיד המניות הרדומות וניירות הערך הניתנים להמרה או למימוש (להלן – המירים במניות רדומות) שהתאגיד או". כאן אנחנו מבקשים להוסיף את המילה "חברת בת".

בסעיף 309 לחוק החברות האפשרות לרכוש את מניות התאגיד ניתנת הן לחברת בת והן לתאגיד אחר שנמצא בשליטה אך אינו חברת הבת. המלים "חברת בת" נשמטו.

אנחנו מצביעים על כל נושא בנפרד?

כן. הנושא השני עדיין לא קשור והוא גם לא
קשור.

מי בעד תקנות ניירות ערך, דוחות תקופתיים
ומיידיים (תיקון), כולל התיקונים? מי נגד?
הסעיף אושר.


תיקון תקנון הבורסה – יחידה של קרן סגורה –
חלק שני, פרק י"ח. חלק רביעי, סעיף 10

אושר.


תקנות ניירות ערך (פרטים לעניין סעיפים 15א' עד 15ג) (תיקון)

לפני כשנה העברנו תיקון חוק שנגע לפטורים
מסוימים ופרסום תשקיפים ובעקבותיהם פרסמנו תקנות. עם התקנות הגענו למסקנה שישנם דברים בצד הניסוחי שניתנים לפרשנות לא נכונה והתקנות האלה באות לכסות על כך.

סעיף 1 ו2- מהווים השמטות וטעויות בהדפסה.
בתקנה 1, המילה "בהצעה" נשמטה. כתוב "במהלך השנה" אבל היה צריך להיאמר "בהצעה ובמהלך השנה".

אלה לא תיקונים לעומת מה שקיים. התיקון
שאנחנו מציעים הוא התיקון עצמו.

כאמור, בתקנות 1 ו2- נפלו טעויות הדפסה.
תקנה 3 נדרשת בעקבות תיקון לחוק בעניין הרישום הכפול שנכנס לתוקף לאחר שהתקנות אושרו. בסעיפי הסמכה נעשתה הוראה ועכשיו נדרשת ההשלמה בתקנות.

הייתה אי-הבנה. התיקונים שהקראנו אם
התיקונים שנעשו לפני שנה. זאת אומרת, הטקסט הוא ככתבו וכלשונו.

יש עם התקנות האלה בעיה? אין. מי בעד תקנות
ניירות ערך (פרטים לעניין סעיפים 15א' עד 15ג' (תיקון)? מי נגד?

אושר.

בתקנות (1) בתקנה 2, אחרי המלים "שהתאגיד או", יבוא "חברת בת או".

בתקנה 4(4) יימחקו המלים "לרבות מכירה בחסר, חתימה על כתב השאלה".

בתקנה 4(5) יימחקו המלים "לרבות מכירה בחסר".


חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 3)

אנחנו מצביעים על רוויזיה של חבר הכנסת בייגה
שוחט על הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 3), קצבאות לחיילי יחידות השדה התשס"א2001-.

מי בעד הרוויזיה? מי נגד?

הרוויזיה לא אושרה.


צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין – להגנה על הייצור המקומי)
(הוראת שעה) (מס' 2)

לפני הרוויזיה על הסעיף השני אני רוצה להעיר
הערה. יש טענה של נציגי מפעלים שחלקם לא הוזמנו להשמיע את הטיעונים שלהם, למרות שהיה נציג מפעל תה"ל נדמה לי.

בדיון היו נציגים משני הצדדים וכל אחד הביע את
דעתו בעד ונגד. לצערי גם בתוך המפעלים נדמה לי שיש ויכוחים. התברר בדיון בוועדה שגם אלו שמייבאים וגם מייצרים, קיים מישמש גדול בכל הנושא ולכן אנחנו צריכים להיות אובייקטיביים.

אתה הצעת לממשלה פשרה ואני מבין שהיא
דחתה אותה.

אני הצעתי שתי הצעות. הצעתי פשרה כאשר
במקום 25 אחוז שנראה לי הרבה כי זה מגיע לחמישים דולרים, שיקבעו עשרה דולרים. ההצעה הזו נדחתה על-ידי נציג משרד התעשייה והמסחר.

רציתי לדחות את הדיון עד אחרי הדיון בבית-המשפט עם התחייבות של הממשלה שעד אחרי הדיון תתחייב לא לגבות את ההיטל אבל היא לא מוכנה לכך.

האם מבחינת הפרוצדורה מותר לנו להצביע עוד
פעם על הצעת הפשרה של עמיר פרץ שאמר שלא נחליט עד אחרי הדיון בבית-המשפט? אני מבין שאסור לנו אלא אם תתקבל הרוויזיה. אני מציע לך לשקול שאם תתקבל הרוויזיה, נצביע מחדש על הצעתו של עמיר פרץ.

לא אתה קובע את המכסים אלא הם קובעים.

הוא לא הלך לקבוע מכסים אלא הציע הצעה.
בדיון הקודם הסכמתי לזה בתנאי שיודיעו לפרוטוקול שעד אחרי הדיון לא ייגבו.

אבל הם לא מסכימים.

אני חושב שזו שטות שהם לא הסכימו לזה. אם
אתם רוצים לחכות, אנחנו יכולים לחכות. אני מוכן לחכות עשר דקות עם ההצבעה כדי שמישהו יבדוק עם משרד התעשייה והמסחר, כי אולי השרה דליה איציק מסכימה.

אף אחד לא פותח דיון אבל אני רוצה לומר את
ההתרשמות שלי. עם כל הכבוד הגיע הפקיד ממשרד המסחר והתעשייה וכששאלתי האם נערך דיון רציני בנושא, לא היה לו תשובה. הוא לא הביא טענה להיצף וכל הדברים שאנחנו בקיאים בהם. התרשמתי לו שנוח לו שהוועדה תעשה לו את העבודה השחורה. אפילו בהצעת הפשרה הוא לא יכול היה לדון.

אני לא כל כך מכיר את הנתונים כי לא הייתי
בישיבה, אבל אני רוצה לומר משהו ברמה העקרונית.

באופן כללי אני נגד היטל בטחה כי זה תמיד מאבד את המשק, תמיד יוצר מצב לא נכון ותמיד כשמישהו נהנה, מישהו אחר נפגע. נדמה לי שהענף הזה הוא ענף מאוד בעייתי ולא מעט מהחברים שיושבים בוועדה לחצו עלי בעניין לבידי אשקלון ושאלו למה לא פותחים, וחשבתי שלא צריך לפתוח את זה כי חשבתי שאין למפעל זכות קיום בנתונים הקיימים.

אנחנו נשארנו בעצם עם מעט מאוד ייצור בארץ ובכל מקרה הייצור הקיים הוא נמוך. לכן כאשר באה הממשלה, משרד התעשייה באישור האוצר, בנושא כזה של היטל בטחה, אני כן הייתי הולך על העניין למרות העיוותים שזה יוצר במשק מתוך המגמה שקיימת לחבר את החברות ולהגיע להתייעלות. לא הייתי זורק את הדברים האלה לפח והייתי אומר שייסגר הכל ושיפטרו את העובדים. לכן לא הייתי שותף בהצבעה הקודמת אבל עכשיו אני אשתתף ואני אתמוך בהיטל, אבל אני חוזר ואומר שזה דבר בסיסי יש עליו תמיד סימני שאלה, אבל אם באמת יתאחדו המפעלים ואם תהיה התייעלות והם יכולים להתחרות אחרי כן בשוק - לא הייתי מזלזל בזה.

זה חומר גלם בתעשייה.

אני כן הייתי מצביע בעד עמדת הממשלה.

אנחנו נצא להפסקה בת חמש דקות כי אני רוצה
לדבר עם שרת התעשייה והמסחר.

אני מציע שלא נצביע היום לא על הרוויזיה ולא על
שום דבר אחר. אני מציע שנביא לכאן את שרת התעשייה, ואם זה ייקח עשרה ימים, לא קרה שום דבר. לא יתכן שבנושא כל כך חשוב וכל כך רציני לא תבוא השרה לוועדה ולא נשמע את דעתה בנושא הזה. לכן אני מציע לא להצביע, להקפיא את העניין ולזמן את השרה.

אני מסכים.

אני מציע שמישהו יגיש רוויזיה ונחכה עם
הרוויזיה עד אחרי שבית-המשפט יפסוק. אני מקבל את ההצעה. בוא נחליט שבעניין הזה לא נדחה עד אין סוף אלא מיד אחרי שבית-המשפט יפסוק שזה ב7- באוגוסט והיום הכי קרוב ל7- באוגוסט הוא היום שאנחנו צריכים לבוא ולהצביע בנושא הרוויזיה.

אני אמנם ממפלגתה של שרת התעשייה והמסחר אבל אתי היא לא דיברה נכון לרגע זה. אבל אם זה כל כך חשוב, אני מבקש שהיא תבוא לישיבת הוועדה.

ראשית, אנחנו נדחה את ההצבעה עד אחרי
החלטת בית-המשפט ב7- באוגוסט 2001. שנית, אנחנו נזמין את שרת התעשייה והמסחר לישיבת הוועדה.

העברות תקציביות

פנייה 36005, דף 52. משרד התעשייה והמסחר.

הפנייה הזו נועדה לממן העסקה של עובדים
זמניים מהיחידה למידות ומשקולות.

מי בעד פנייה מספר 36005? מי נגד?
אושר.

בעוד שתי דקות נקיים רוויזיה.

אין רוויזיה. זו הרוויזיה. ביקשת לעכב.

רוויזיה זו רוויזיה ועיכוב זה עיכוב. לא צריך
לערבב.

עמוד 56, פנייה מספר 38044, 36007. משרד
התעשייה והמסחר.

הפנייה הזו נועדה להעביר בתוקף הסכם תקציבי
עם משרד התעשייה והמסחר סכום של ארבעה מיליוני שקלים. אנחנו מעבירים כספים לתקציב התפעולי, בהתאם לסיכום תקציבי.

מי בעד פנייה מספר 38004 ופנייה 36007?
אושר.
אני מצביע על הרוויזיה 36005. מי בעד הרוויזיה? מי נגד?

אושר.




הישיבה ננעלה בשעה 11:00