פרוטוקולים/כספים/3629



31
ועדת הכספים
24.7.2001

פרוטוקולים/כספים/3629
ירושלים, א' באלול, תשס"א
20 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 287

מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' באב התשס"א (24 ביולי 2001), שעה 10:30

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
ישראל כץ
יוסף פריצקי

משרד האוצר:
אסרף אמיר
אמיר ברקן
יגאל גדרון
אורן גלעד
דניאל לימור
עמית לנג
עמית לרנר
אסף רגב
גלי תורג'מן
יעל ייטב - נציבות מס הכנסה
מיכל דויטש - נציבות מס הכנסה

רומן גורביץ - משרד הקליטה
משה מרחביה- משרד התעשייה והמסחר
אדוארד בלאו- יועץ שר התשתיות הלאומיות
קונסטנטין בלוז- משרד התשתיות הלאומיות
אילנה ברדוגו- שירות התעסוקה
תא"ל במיל. אמירה דותן

אנה שניידר
שגית אפיק

סמדר אלחנני

איוור קרשנר

חנה כהן

1. תקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובי גבול הצפון)(תיקון), התשס"א-2001.
2. שינויים בתקציב לשנת 2001.
3. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.



תקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובי גבול הצפון)(תיקון)

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום תקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובי גבול הצפון) להגדלת ההנחה לקרית שמונה.

אני רוצה לברר את המעמד של העניין. נתקלתי במעמד מאוד מוזר. ביום העצמאות האחרון הוזמנתי לקרית שמונה, חגגו שם ברוב עם כעשרת אלפים אנשים וקיבלתי את תואר יקיר העיר על פעילותי למען קרית שמונה ובין השאר ציינו את החוק שהעברנו כאן בוועדה. פה בוועדה קיבלנו החלטה על חוק להגדיל את הפטור לקרית שמונה מ-20 ל-25%.

עד 25%.

כשהיה עיכוב בביצוע, פנינו לאנשי האוצר והם פעלו בצורה מאוד יעילה והכסף כבר מזמן בבנק של האנשים, רטרואקטיבית מינואר. זה היה במסגרת התיקון הכללי של החוק.

פתאום אני קורא בעיתונים ששר האוצר ביקר שם והודיע להם שתהיה הגדלה וכו'.

כלומר, אנחנו עושים עכשיו דיון סרק?

השאלה היא מאוד חשובה. אם עכשיו אנחנו הולכים לאשר תקנות שנובעות מהחוק, זה דבר מקובל, אבל זו לא החקיקה שכבר עשינו אותה. מידי פעם אנחנו מקבלים כאן החלטות שאחרי כן מקבלות ניסוח משפטי. לפעמים הביצוע לא תואם. אם זה התקנות, אז מדוע השר הכריז על מה שהוא הכריז? דרך אגב, אנשים צעקו לו שם שהם קיבלו כבר את הכסף, הכסף בכיס.

אם קיבלנו החלטה להגדיל את הפטור, וגברת שניידר ניסחה את ההחלטה בצורה משפטית, האם זה לא אוטומטי מוגדל ל-25% או שזה נתון עדיין לשיקול דעתו של שר האוצר?

אני רוצה להדגיש שקרית שמונה נבדלה מהרשימה האחרת. אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת כץ. הגיעו אליי מכתבים ופקידי האוצר עשו בפועל משהו שלא היה חוקי. הם נתנו לתושבי קרית שמונה את ההנחה בלי שהיתה להם סמכות, מתוך הנחה שכתוב בחוק.

הם עשו את זה על סמך חוק.

היתה סוגיה דומה עם חבר הכנסת יצחק סבן עם המשכנתאות, שאנחנו החלטנו ואחרי זה אנשי האוצר עשו אחרת.

שר האוצר צריך להתקין תקנות.

אני אומר דבר עקרוני. אנחנו יכולים לקבל החלטה, אבל יכול להיות שבסוף הגורמים הממשלתיים מפרשים אותה אחרת.

נניח מצב בו היום לא נחליט כלום, האם קרית שמונה מקבלת את ההגדלה?

זו שאלה אחרת – אם כשאין תקנות החוק תקף. אני שואל מה המעמד של ההחלטה שלנו.

אנחנו צריכים לזכור שיש לנו את סעיף 11 לפקודת מס הכנסה. הסעיף הזה אומר כך: "שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר הנחה ממס על הכנסה שהופקה, בדרך שנקבעה בתקנות, בשטח התיישבות חדשה או בשטח פיתוח שהוגדרו באותן תקנות, או על הכנסות של תושב שטח כאמור, וכן רשאי הוא, באישור כאמור, לקבוע ניכוי נוסף בשל נכסים של מפעל באותו שטח, והכל בתנאים שיקבע". זה סעיף מסגרת שמכוחו הותקנו במשך השנים כל התקנות שנותנות את ההנחה בפועל. נקבע שם השיעור של ההנחה, נקבעו התנאים לקבלת ההנחה וכל זה נקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.

יישובי גבול הצפון, אילת, מצפה רמון, היאחזויות נח"ל וכו', זה מה שהיה בחוק. במשך השנים תוקפן של התקנות האלה הוארך מפעם לפעם בחוקי הסדרים, בחוקים כאלה ואחרים. הקפיאו את הרשימות, הפשירו את הרשימות, הכל נעשה בעצם בצורה של סעיף מסגרת בחוק שמפנה לתקנות. הכל באישור ועדת הכספים של הכנסת.

בשלב מסוים התחיל איזשהו כרסום בעניין הזה והתחילו לעשות בתוך חקיקה ראשית רשימות של יישובים, שמבחינה משפטית – אם יורשה לי להעיר – זה לא תקין, אבל הכנסת קיבלה את זה.

מדוע זה לא תקין?

זה לא צריך להיות בצורה כזאת, כי אחר כך כל השינויים צריכים להיות בחקיקה ראשית.

זה אולי לא יפה ולא אסתטי, אבל זה לא רע.

במיוחד שכבר יש מבנה, שהכנסת קיבלה אותו, שנתנה סמכות מסגרת לשר האוצר עם פיקוח פרלמנטרי להתקין תקנות. זה התחיל עם עכו והמשיך עם עוד כל מיני רשימות. בסופו של דבר, במרץ 2001, ניסינו לעשות סדר בכל העניין הזה והתקבל חוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה)(הוראת שעה). ועדת הכספים אישרה כמובן את החוק הזה. החוק הזה אומר כך: "תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), שתוקפן פקע ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) יעמדו בתוקפן, כאילו לא פקע, עד יום ט"ז בטבת התשס"ב (31 בדצמבר 2001), ואין לגרוע מהן או להוסיף עליהן יישובים". כלומר, כל הרשימות בתקנות הקיימות מוקפאות. אי אפשר להוסיף יישובים ואי אפשר לגרוע.

ואז בא סעיף 2 ואומר כך: "על אף הוראות סעיף 1, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להגדיל את שיעור ההנחה ממס לתושבי היישובים בגבול הצפון כקבוע בתקנות מס הכנסה (הנחות ממס לתושבי גבול הצפון), התשמ"ו-1985, (להלן – תקנות גבול הצפון), ובלבד שההנחה המרבית לא תעלה על 15% מההכנסה החייבת של תושב כאמור, ולגבי תושב קרית שמונה – על 25% מהכנסתו החייבת". זאת אומרת, שוב הכנסת נתנה סמכות לשר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להגדיל את שיעור ההנחות לתושבי גבול הצפון, כאשר שיעור ההנחה המרבי לתושב קרית שמונה הוא 25% מהכנסתו החייבת.

רק דבר אחד את לא מציינת, שלפי אותו נוהג, שלדעתך הוא לא היה אמור להיות בחקיקה ראשית, קרית שמונה נכללה בחוק עצמו ב-25%.

לא.

בוועדה הוחלט על הנחה של 25% לקרית שמונה ובלי לתת סמכות לשר האוצר.

אבל הצבעתם על מה שקראתי.

בעניין הזה הזיכרון שלי אף פעם לא מטעה אותי. יש דברים שאני שוגה בהם, אבל אלה לא דברים שאני לא יכול לשגות בהם. עד מרץ 2001 זה אכן היה במסגרת ההיא, אבל מאז קבענו שקרית שמונה תקבל 25% וזה עבר בכנסת.

אחד מסמיך את שר האוצר להביא בכל עת לאישור ועדת הכספים עוד רשימות ולתת להם הנחה עד התקרה המרבית. המסלול השני הוא רשימות בתוך החקיקה ראשית. את בעצם תגלי שאנחנו ביקשנו את המסלול השני, אבל את אישרת את זה במסלול הראשון.

ההמשך אומר כך: "על אף האמור לפי סעיף 11 לפקודה, לעניין הנחות ממס -

(1) "דין תושב אחד היישובים המפורטים בתוספת הראשונה" – שזה אור הגנוז, בר יוחאי וכו' – "כדין תושב אחד היישובים המפורטים בתקנות גבול הצפון, למעט קרית שמונה"; - שזה 15%. כתבנו "למעט קרית שמונה", כי להם נתנו 15%.
(2) " דין תושב אחד היישובים המפורטים בתוספת השנייה" – שזה אבשלום, ביטחה, בית הגדי וכו' – "כדין תושב אחד היישובים המפורטים בפסקה (1) בתוספת השלישית לתקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובים מסוימים ובהאחזויות נח"ל)" – שזה 7%.
(3) "דין תושב אחד היישובים המפורטים בתוספת השלישית" – שזה רק ביריה – "כדין תושב אחד היישובים המפורטים בפסקה (2) בתוספת השלישית לתקנות יישובים מסוימים".

זאת היתה ההחלטה ובאותו יום היה תיקון לגבי שייח דנון.

שייח דנון נכלל. הכל ישנו.

חוץ מקרית שמונה.

כי קרית שמונה קיבלה 25% בסעיף עצמו.

לא, זה התקבל כאן באותה ישיבה.

אני יכולה לבדוק את זה, אבל על שולחן הכנסת הונח דבר אחר.

אם חבר הכנסת ישראל כץ אומר בוודאות שזה עבר בחקיקה ראשית, כל הדיון הזה מיותר.

אני לא אומר שזה עבר בחקיקה ראשית, אבל בוועדה הוחלט שקרית שמונה תקבל 25% וביריה 5%.

אני אוציא את הפרוטוקולים ואבדוק.

חבר הכנסת כץ טוען שהוחלט ולא בוצע עדיין.

עכשיו מביאים את זה לביצוע.

יכול להיות שבתום לב את לא כללת את קרית שמונה בחקיקה הראשית.

כללתי.

אני חושב שזה בתום לב.

כללתי את קרית שמונה, אבל גם כאן מפנים את כל היישובים לתקנות וכל התנאים צריכים להתקיים. לא היתה ברירה והכנסנו אותם כאן, כי הם לא היו בתקנות והתקנות מוקפאות. אני עשיתי לפי מה שהוחלט בוועדת הכספים. הבאתי את הנוסח לאישור בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, וכך הצביעו. הנוסח היה לפני הוועדה והרי אני לא מניחה לקריאה שניה וקריאה שלישית לפני שאני מקבלת אישור מהוועדה.

ההחלטה של הוועדה היתה שבקרית שמונה יקבלו הנחה של 25%.

הקונסטרוקציה הזאת אומרת בעצם שאם התקנות יפקע תוקפן ב-31 בדצמבר 2001, גם היישובים הכתובים כאן לא יהיו זכאים להנחה, כי כולם באותו סל. זה בדיוק אותו הדבר גם עם קרית שמונה.

זה נכון, אבל הקביעה שיש 25% היא לא קביעה שמסמיכה.

גם לגבי עכו הפונקציה היתה שהיא מוצמדת לשלומי.

גילינו בעצם שהושארה בטעות סמכות לשר האוצר, כלומר שמותר לשר האוצר תמיד להביא כל רשימה שהוא ירצה.

בסעיף 1 של החוק נאמר שאין לגרוע מהם או להוסיף להם.

אני יודע שלגבי קרית שמונה החלטנו שתהיה הנחה של 25%.

אני אבדוק את הפרוטוקול.

התקנות האלה מותקנות מכוח חוק ההסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה)(הוראת שעה), התשס"א-2001, שבמסגרתו הכנסת החליטה להסמיך את שר האוצר להעלות את ההנחה ל-25% מהכנסתו החייבת של תושב קרית שמונה. שר האוצר מבקש ליישם את הסמכות.

אנחנו לא קיבלנו החלטה להסמיך את שר האוצר, אנחנו קיבלנו החלטה לתת הנחה של 25%. חד וחלק, זו היתה ההחלטה.

הסוגיה הזאת לא שייכת לנציגת נציבות מס הכנסה. היא צריכה להביא לאישורנו מה שהאוצר נתן לה.

אם הפרוטוקול יאמר שזאת ההחלטה, יש לזה משמעות.

המשמעות תהיה אחרת ולא תהיה במסגרת החוק, משום שמה שהועבר לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ומה שקיים היום בספר החוקים הוא, הסמכה לשר האוצר להעלות את שיעור ההנחה.

בעצם כמו בשאר המקומות. יוצא איפה שקרית שמונה היא כמו ביריה ושר האוצר יכול להביא לאישור ועדת הכספים שינוי.

צריך להבחין בין שני דברים נפרדים. בגלל ההיסטוריה החקיקתית בעצם נוצרו שני מסלולים נפרדים. יש מסלול אחד שממשיך בתקנות. קרית שמונה היתה שם תמיד. חוק ההסדרים בשנים קודמות הסמיך את שר האוצר להעניק הנחה עד שיעור של 20% לקרית שמונה. בעצם מה שהחלטתם לעשות השנה זה להרחיב את הסמכות שלו ל-25%.

אנחנו החלטנו לתת, אבל מה שהצבענו עליו היה כנראה שונה. יכול להיות שכתוצאה מהדיון הזה יימנעו טעויות בעתיד, כי ההחלטה כאן היתה חד משמעית.

אני מציע שנבדוק את הפרוטוקול ולפי הפרוטוקול ננהג.

חוק ההסדרים מבחין בין ההסמכה של שר האוצר לגבי דברים מסוימים לבין רשימת יישובים שהמחוקק כבר קבע בחקיקה ראשית שהם נהנים מההטבות. כדי ליישם בעצם את הכוונה שהיתה פה, שההטבה לתושבי קרית שמונה תעלה ל-25%, שר האוצר מביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת את התקנות האמורות. הוא משתמש בסמכותו הקבועה בחוק ההסדרים והוא מבקש לקבוע שבתקנה 2 לתקנות מס (הנחות ממס ליישובי גבול הצפון), במקום 20% יבוא 25%. התחולה היא מה-1 בינואר 2001, תחולה רטרואקטיבית לתחילת השנה, על מנת שהתושבים יקבלו את ההנחה כפי שהכנסת רצתה לתת בתחילת שנת המס.

האם יש לכם הערכה כמה זה משפיע, מה היקף ההכנסה שם, מה יינתן בממוצע? אין עיני צרה, אבל במה מדובר כאן, מה המשמעות של זה?

אין לי הערכה תקציבית ומאחר שאני לא כלכלנית אני לא יכולה לעשות את זה. בדרך כלל כשאנחנו עושים הערכה תקציבית, אנחנו בוחנים בפועל את האוכלוסיה.

אמרתם לפני שבוע שסך הפטורים ממס במדינת ישראל הוא 29 מיליארד שקלים. בעצם חבר הכנסת פריצקי מבקש לקבל הערכה מה המשמעות של ההטבה הזאת.

זה היה 600 מיליון שקל, למעט אותו חלק בנגב שקיבל. כלומר, כולל אותו חלק בנגב שקיבל, זה היה 600 מיליון שקל עד לשנה. תוסיף את הנגב, שיש לגבי זה כל מיני אומדנים וכן את התיקונים המזעריים כאן, לדעתי הכל ביחד הוא פחות ממיליארד שקל לשנה. וזה מתוך 29 מיליארד שקל.

כמה הדלתא הזאת של עליית המדרגה מ-20 ל-25% לקריית שמונה?

אני רוצה להבין מה אנחנו עושים פה בעצם.

מה אתה עושה עם ה-13 מיליארד שאתה נותן פטור ממס להיי-טק או מה אתה עושה בכל ה-29 מיליארד?

את עמדתי הכלכלית בנושא הטבות ממס, אתה מכיר. אנחנו חלוקים בזה.

אני לא בטוח שאני יודע, כי אם אתה תראה את הפירוט של ה-29 מיליארד אתה תטען אחרת.

אני אומר לך מה עמדתי, למרות שאמרתי לך אותה הרבה פעמים. עמדתי היא שלא נותנים הטבות במס וכולם משלמים מס אחיד. כלומר, לבטל את כל ה-29 מיליארד והממשלה תיתן בתקציב סיוע למקומות, לאנשים, לגופים באופן כזה.

כשיבטלו את כל ה-29 מיליארד, אני אתך, כי אז יהיה מספיק כסף לתת לכולם.

דרך אגב, הכסף שאתה תשיג מגביית מס אמת, כתוצאה מכך שלא יהיו פערים והנטייה להוריד שיעורי מס, גם יביא הון, והממשלה צריכה לתת בתקציב לאזורים בקו הגבול וכו'. אני לא בעד הטבות מס.

תבדוק כמה מנאמניך ותומכיך נהנים מזה.

גם שיהיה לי נאמן אחד, זו עמדתי.

מחפשים את האזורים המרוחקים והמסכנים ואז אומרים להם שהם מקבלים הנחות שלא מגיעות להם. אבל כשזה ניתן לגופים כלכליים חזקים – אולי בצדק, כדי להמריץ אותם לפעילות – זה בסדר.

שאלת אותי שאלה נכונה – אם אני בעד ביטול הטבות להיי-טק, ואמרתי שכן. אני גם בעד ביטול הטבות להיי-טק. אני לא חושב ששום תעשייה או מגזר צריכים לקבל הטבות במס. המס הוא אחיד, פשוט וקל. כתוצאה מכך גובים מס אמת, כתוצאה מכך ההון השחור יורד וממשלה נכונה משקיעה בתשתיות או במקומות בהעדפות תקציביות למקומות כאלה ואחרים.

אני מניח שלמרות הכל אף אחד לא נגד אישור התקנות הללו.

זה כבר בחקיקה, אם באמת מכבדים פרוטוקולים. אם חברי כנסת מצביעים במליאה על דברים שהם לא החליטו, זה לא בסדר. אני יכול לייעץ ליושב ראש לבדוק תמיד מה מביאים למליאה ואם זה תואם את החלטות הוועדה. יש לנו אמון בדברים שאנחנו מצביעים עליהם, מתוך הנחה שמה שאנחנו מחליטים בוועדה זה מה שאנחנו מצביעים במליאה.

זו האשמה מאוד חמורה.

אני משוכנע שבמקרה הזה הכל בתום לב. אני מניח שהיתה טעות בגלל שיש שני מסלולים – אחד של תקנות ואחד של חקיקה. אני מניח שהבעייתיות בניסוח נובעת מזה שיש שני מסלולים. אנחנו ביקשנו להכניס את קרית שמונה לחקיקה הראשית.

ההיסטוריה החקיקתית לא קשורה לשר האוצר.

אני מבקש לאשר את תקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובי גבול הצפון)(תיקון), התשס"א-2001. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – הרוב
נמנעים - 1

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובי גבול הצפון)(תיקון), התשס"א-2001, אושרו.




שינויים בתקציב לשנת 2001

פניה 123 - השתתפות לסטודנטים עולים.

בגלל הגידול במספר הסטודנטים עולים מאתיופיה אנחנו צריכים להגדיל את התקציב.

כתוב "השתתפות הסוכנות היהודית בשכר לימוד לסטודנטים עולים". למה הכוונה?

מדובר רק בסטודנטים עולים מאתיופיה.

מינהל הסטודנטים שלנו מממן שכר לימוד לסטודנט. שכר הלימוד של הסטודנט מורכב ממספר דברים: שכר לימוד לאוניברסיטה ומעטפת קהילתית – מדריכים וכד'. הטיפול של הסוכנות בכל המעטפת מתבטאת ב-12 מיליון שקל שהסוכנות מעבירה אלינו לפעילות.

אז למה אתה רוצה הוצאה תקציבית להשתתפות בתוכניות של הסוכנות אם היא נותנת לך? זו קבלה, לא הוצאה.

משרד הקליטה לא מקבל מהסוכנות כסף, אלא שבפעילות של מינהל הסטודנטים, שזה מפעל משותף לסוכנות ולמשרד הקליטה, אנחנו נותנים חלק והסוכנות נותנת חלק.

מה החלק של המדינה?

אני לא יכול להגיד במדויק, אבל זה בין 85% ל-90%.

אז בשביל מה צריך את הסוכנות?

האוצר לא יוותר על הכסף הזה.

הסוכנות מתפעלת את זה.

כן.

כלומר, המדינה משלמת 90% והסוכנות עושה את העבודה עבור ה-10% שהיא נותנת?

לא את כל העבודה. הסוכנות עושה רק את המעטפת הקהילתית.

המדינה מעבירה את זה לעמותה?

לא מעבירים לעמותה. זה לא קשור לעמותות.

לא בכדי שאלתי את מה ששאלתי. מה שקורה הוא שהמדינה מעבירה בין 85 ל-90% ובפועל המדינה לא משתתפת במה שנקרא הפרוייקט הקהילתי. הסוכנות שולחת את מי שהיא רוצה, הסוכנות עושה את הכל.

אתה מבלבל בין שני דברים שונים.

למה הולך הכסף?

כשמגיע עולה חדש עד גיל 25, הוא זכאי לקבלת ההשכלה. אנחנו מממנים במשך שלוש שנים שכר לימוד לסטודנט עולה. שכר הלימוד זה לא רק הכסף, אלא מעטפת קהילתית, שכן הסטודנט חי במעונות, יש שם מדריכים והוא זכאי לטיולים, שיעורי עזר וכד'.

מי שולח את המדריכים, מורי העזר וכו'?

מינהל הסטודנטים של משרד הקליטה.

מה הסוכנות נותנת?

את הכסף.

והיא לא נותנת כוח אדם, מדריכים וכו'?

לא. היא נותנת רק את הכסף. אין לה מעורבות בפרוייקטים.

סטודנטים מצרפת שבאים לכאן ללמוד בישיבות, מקבלים את הדברים הללו?

הם לא סטודנטים.

לימודי ישיבה הם לימודים גבוהים. האם גם הם מתוקצבים?

לא. מינהל הסטודנטים משלם שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה שמוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

אם לומדים במכללה, מה ההבדל?

לסטודנטים עולים שלומדים במכללת "לב" למשל, שזה גם מוסד תורני וגם מוסד להשכלה גבוהה, אנחנו מממנים להם את שכר הלימוד.

מי בעד אישור פניה 123?

הצבעה
בעד – 2
נגד – 2

אני מבקש רוויזיה.

אני גם מבקש לשוחח עם מר סליי מרידור, כדי לבדוק מה קורה פה, כי העובדות שהוא מסר לי היו אחרות.

פניה מס' 126. משרד הבריאות מבקש שינוי תקציבי לשילוב חולי נפש בקהילה.

הפנייה מורכבת משני נושאים. הנושא הראשון – 60 מיליון – הוא לתוכנית של שילוב נכי נפש בקהילה. בשנה האחרונה ישנה תוכנית משותפת למשרד הבריאות, משרד האוצר והגורמים המקצועיים להעברת המשקל בין בתי החולים לבריאות הנפש אל הקהילה. בגלל שינויים טכנולוגיים שנעשו, היום אנשים שמאושפזים בבתי חולים יכולים בעזרת שינויים טכנולוגיים, קרי תרופות, להיות בקהילה.

1. זה מפנה מיטות שלא צריך אותן בבריאות הנפש. 2. הכסף שנחסך בעניין המיטות, צריך להיות מושקע בתחום האמבולטורי. התכנית שיש למשרד האוצר ומשרד הבריאות היא לארבע השנים הקרובות.

אני רוצה לפנות אל היושב ראש, ואני רוצה לדבר איתו לא פוליטית, אלא אנושית. אסור להצביע על הדבר הזה. אני מציע שנשמע למשל את אלה שמטפלים בדברים הללו ואת אלה שמטפלים בחולי הנפש. אם מה שקורה הוא שמוסיפים תקציב ולא גורעים מהטיפול בחולי הנפש, בבקשה. מה שכאן עושים הוא לא כך. יש איזושהי מגמה לסגור מוסדות שמטפלים בחולי נפש. שוחחו איתי מספר רופאים פסיכיאטריים שטוענים שיש אנשים שכשירים לזה, אבל יש אנשים שלא כשירים לזה וזה האילוץ התקציבי, משום שחולה נפש בקהילה עולה למדינה פחות מאשר חולה נפש בבית החולים.

אני מזמין אותך להזמין את כל הפסיכיאטרים המחוזיים ולשמוע מהם.

אני רוצה לשמוע עמותות שמטפלות בקהילות של חולי נפש. אני מבקש מהיושב ראש שישמע אותם.

משרד הבריאות בדק את הנושא הזה והחליט להביא את הנושא הזה לאישורנו.

משרד הבריאות בדק את זה באמצעות הרפרנטים התקציביים שלו. אני ממליץ ליושב ראש הוועדה לשמוע את האנשים.

אני מוכן לעשות את זה, אבל לא לעכב את הפנייה הזאת.

האם אפשר לדעת מאיזה בתי חולים יוציאו חולים לקהילה? אני מבין שלוקחים את זה מתמיכה לפי הסכם הבראה של קופת חולים.

זה לא בתי חולים מסוימים, אלא איזה אנשים יכולים לצאת. זה נכון לגבי כל בתי החולים. זה עניין מקצועי של מי להוציא ומי לא להוציא. מי שעשה את התוכנית זה אנשי מקצוע. פסיכיאטרים עשו את התוכנית ואנחנו היינו בקטע התקציבי.

לגבי השאלה למה זה ניתק מקופת חולים כללית. בשנה הבאה תהיה תוספת של הסכום הזה והוא לא ייגרע. כדי להניע את התהליך הזה השנה, צריכים להקים ועדות, כדי לבדוק איזה אנשים נמצאים שם. תהיה תוספת של הסכום הזה ולא יגרעו מסכום אחד.

האם אפשר לראות את התוכנית הזאת?

אני מניח שיש תוכנית. אני מציע לך להזמין את משרד הבריאות להציג את התוכנית.

היות שאנחנו מתכוונים להזמין את שר הבריאות לישיבה שתהיה בשבוע הבא על מערכת הבריאות, אפשר יהיה לשאול אותו גם לגבי העניין הזה.

לקופת חולים הכללית יש גירעון מאוד גדול. איך אתם לוקחים מהתמיכות שלהם?

לא יהיה מצב שבו אנחנו לוקחים לגמרי, כי זה יוחזר בשנה הבאה. כדי להניע את התהליך השנה, צריך להקים ועדות, כדי לראות מי יכול לצאת מבתי החולים.

ותחזירו את הכסף לקופת חולים?

אמת.

הנושא השני הוא העברת 5 מיליון לקו עימות. זה על פי החלטת ממשלה מה-17 במאי 2000, החלטה 1626. זה מיועד לשתי נקודות הזנקה בקרית שמונה ועוד שתיים במעלה יוסף. כמו כן שתי נקודות בגליל העליון – אחד בגב ההר ואחד באזור המזרחי.

מי בעד אישור פנייה מס' 126?

הצבעה
בעד – 4
נגד – 1

הפנייה אושרה.

אני מבקש רוויזיה.

אנחנו נצביע עוד מעט על שתי הרוויזיות שהיו עד כה.

אני מבקש שעל הנושא הזה נקיים את הרוויזיה מחר. לא יקרה כלום. אני אביא לכאן דוחות, שאתה תחשוב אחרת. אני יודע שהעניין האנושי הזה נוגע לך.

עם כל המשחקים שעושים בוועדת הכספים, יש כמה נושאים שאני לא מוכן לעכב, כמו בריאות וביטחון. לכן, ברגע ששר הבריאות תומך בזה, נראה לי שזה בסדר. שר הבריאות יהיה כאן בשבוע הבא ונוכל לדבר איתו על כך. אני לא חושב שצריך לעכב את הפנייה.

פנייה מספר 009-24 עוכבה על ידי חבר הכנסת פריצקי.

העיכוב הוא גם של חבר הכנסת גפני.

אנחנו לא נוכל לחכות לו, משום שהוא יושב ראש ועדה ולא יכול להתפנות.

בפנייה זו יש קיצוץ בהעסקת עולים בהיקף של 3.8 מיליון.

אם אתם זוכרים, היתה לאחר מכן פנייה מתקנת.

שר הבריאות ביקש להוסיף לעולים.

היתה מחלוקת בין שני המשרדים על מתמחים עולים.

אני רוצה שתצהיר לפרוטוקול שה-3.8 מיליון אינם נגרעים מסעיף העסקת עולים במשרד הבריאות.

זה אינו גורע.

כלומר, זה תיקון מעין טכני. אם כך, אני מסיר את הרוויזיה.

מי בעד אישור פנייה מס' 009-24

הצבעה
בעד – הרוב

הפנייה אושרה.

פנייה מס' 109.

מדובר על תקציב הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון. התחייבויות שתוקצבו בשנת 2000 והמשרד, מכל מיני סיבות, לא הספיק לנצל אותם, בעיקר מסיבות טכניות. רוצים להעביר אותם לשנת 2001.

באיזה פרוייקטים מדובר?

מדובר על פרוייקטים שתוקצבו בשנת 2000 בהרשאה להתחייב והמשרד לא הספיק לנצל את ההרשאה להתחייב ולכן אנחנו מעבירים לשנת 2001. מדובר בפיתוח ותשתיות ביישובי מיעוטים – מדובר על פיתוח מוסדות ציבור ביישובי בדואים בדרום ובצפון לפי החלטת הממשלה. בבנייה הכפרית מדובר על פנייה תקציבית בהתאם לסיכום של שר האוצר. דיור לקשיש – מדובר על בניית הוסטלים לדיור לקשיש, שלא הספיקו להתחייב עליהם בשנת 2000 ומעבירים אותם לשנת 2001.

באיזה אזורים מדובר?

הרשימה נמצאת במשרד השיכון ואני אשמח להעביר לכם אותה.

אני מבקש לקבל את הרשימה.

כמו כן מדובר על פרוייקטים מיוחדים במודיעין, אלעד ומעלה אדומים, שלא הספיקו להוציא את המכרזים ולא הספיקו להתחייב. בפנייה זו אנחנו מעבירים להם את ההרשאה לשנת 2001.

אנחנו נצביע בעד הפנייה, אבל אני מבקש בכל זאת לקבל את הרשימה של כל הפרוייקטים.

מי בעד אישור פנייה מס' 109?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה 109 אושרה.

פנייה מס' 51.

מדובר בהעברה של 3 מיליון מהרזרבה הכללית. הכסף הזה נועד לשמש תשלום לחברה מייעצת שעושה עבודה - -

זו פירמה של רואי חשבון.

זו פירמה ישראלית?

לא. זו חברה בינלאומית.

מדוע לא לקחת חברה ישראלית?

עשו מכרז וזו החברה שנבחרה. החברה הזאת עושה עבודה ביחס לשינויים מבניים שנדרשים במשק החשמל. את העבודה עושה קבוצה גדולה מאוד של יועצים – רואי חשבון, משפטנים, מהנדסים – ואין כאן מספיק.

אנחנו מייצאים לכל העולם חברות ייעוץ ולעצמנו אנחנו לא מסוגלים?

מהניסיון שלי, במדינת ישראל קשה מאוד להשיג יועצים למשק החשמל, שהם אובייקטיביים ולא קשורים לחברת החשמל.

מדוע הרשות לשירותים ציבוריים לא עושה את העבודה הזאת? הרי בשביל זה היא יושבת.

לא ממש. בעיקרון הרשות מתעסקת בתעריפים והחלוקה של התעריפים במתקנים השונים, אבל הם לא עושים את העבודה הזאת. העבודה הזאת נועדה לייעץ לוועדה שבראשה עומדים מנכ"לים של משרד האוצר ומשרד התשתיות ושאמורה לקבל החלטות.

אני לא מבין את הדבר הזה. הקימו רשות לשירותים ציבוריים, כדי שהיא תפקח על המונופול של חברת החשמל, תקבע תעריפים ותדאג שלא יהיה סבסוד צולב. בראש הרשות הזאת יושב חיים מילתא. נאמר גם שהמימון של הרשות הזאת ייקבע על ידי ועדת הכספים, על מנת שהיא תהיה בלתי תלויה. עכשיו עושים שינויים מבנים במשק החשמל ועושים את זה באמצעות משרד האוצר והתשתיות. אני מבין שהרשות העצמאית הזאת, שהיא בפיקוח שלנו, של הפרלמנט, הולכת ומוציאה מכרז לשינויים מבניים. האם אנחנו נותנים לחתול לשכור את השמנת או הפוך?

הרשות עצמה מפקחת על התעריפים, על אמינות אספקת החשמל ועל המונופול עצמו. ב-1999 הממשלה קיבלה החלטה להקים ועדה בראשות המנכ"לים. ועדה זו אמורה להגיע להחלטה בנושא המבנה הנכון של משק החשמל לקראת שת 2006, אז יהיה תום הזיכיון של חברת החשמל. אין שום קשר בין העבודה הזאת ובין העבודה של רשות הציבורית לשירותים ציבוריים.

החברה הזאת עובדת עבור משרד התשתיות ומשרד האוצר ולא עבור הרשות?

עבור הוועדה, שזה משרד האוצר ומשרד התשתיות.

למה?

יש שתי בעיות מרכזיות בתחום של אנרגיה בארץ. כאשר אנחנו נכנסים לנושאים חדשים, שהם חדשים לנו כמדינה, אנחנו נאלצים להיעזר בגורמים חיצוניים.

אנחנו מקבלים מחברת החשמל את תחזיותיה, את בקשותיה, את תוכניותיה וכו'. אלא מאי? אנחנו גם מעונינים לבחון מגוף אחר שאינו תלוי בה, לא היה בעבר וגם לא מקווה להיות תלוי בעתיד, דעה שהיא לעיתים דעה אחרת. במקרה הזה זה אפילו לעיתים לא כל כך רחוקות. לכן, בלית ברירה ולא מתוך רצון, נעזרים בגופים זרים שיש להם את הניסיון. זה לא The best .

אני לא חושב שהדוח הזה צריך לבוא למשרדים הממונים, אלא לרשות שמינו אותה.

הרשות לא עוסקת בפיתוח משק החשמל.

ברגע שמביאים חברה מבחוץ, אני חושב שהם דיי אובייקטיביים, על אף שזה מסונף לשר האוצר ושר התשתיות.

אין בעיסוק של הרשות פיתוח עתידי של משק החשמל בישראל. הרשות עוסקת בבקרה שוטפת על פעילות חברת החשמל, על תעריפים שלה, על עבודותיה ועל התקשרויותיה, אבל לא על פיתוח עתידי.

מי בעד אישור פנייה מס' 51?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 51 אושרה.

אני מבקש להצביע על הרוויזיות. התבקשה רוויזיה על ההצבעה על פנייה מס' 123. מי בעד הרוויזיה?

הצבעה
בעד – 3
נגד – 1

הרוויזיה אושרה.

מי בעד אישור פנייה מס' 123?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין

פנייה מס' 123 אושרה.

התבקשה רוויזיה להצבעה על פנייה מס' 126. מי בעד הרוויזיה?

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3

הרוויזיה לא אושרה.

פנייה מס' 106.

בסוף השנה שעברה הוקצו כספים לצורך הבידוק הביטחוני בנמלי הים ולא הספיקו לנצל את כל הכסף. הם צריכים עתה את הכספים האלה ולכן מעבירים להם אותם השנה.

מי בעד אישור פנייה מס' 106?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 106 אושרה.

פנייה מס' 119 – הוצאה לצורך ייעוץ – ועדת מכרזים לטיהור מים והתפלת מי ים.

מדובר במכרז השני להתפלת מי ים. מדובר במתקן שני להתפלת 50 מיליון מטר קוב לשנה שיוקם באשקלון. נושא הבקשה הוא התשלומים לחברות ייעוץ בסך 3.1 מיליון שקל לשנתיים. השנה זה 2.7 מיליון, מתוך זה 700 אלף שקל יבואו מהכנסות ממסמכי מכרז ו-2 מיליון שקל מרזרבה כללית.

האם מדובר בחברה שמייעצת לוועדת המכרזים?

מדובר בכמה חברות שמייעצות לעשות מכרז. חלק מהייעוץ הוא ייעוץ טכנולוגי שנעשה על ידי חברת "אדן", שעסקה בזה גם במכרז הראשון. יש ייעוץ משפטי שניתן על ידי יוסי לוי ושותפים, וכן כמה יועצים בנושא ביטוח וכו'.

איך אתם בוחרים יועצים?

על ידי מכרזים.

יוסי לוי נבחר במכרז?

כן.

הוצאת מכרז לייעוץ משפטי? אני רוצה לשמוע אתכם אומרים את זה לפרוטוקול, כי אחרי זה אני אבקש לראות את המכרז.

בנושא של שינויים מבניים במשק החשמל יצא מכרז.

זה נגמר. אנחנו מדברים עכשיו על תשתיות. אני רוצה לראות את המכרז.

יש לי את סיכום הדיון של ועדת המכרזים. למעשה מדובר בבחירה של היועצים.

זה לא מכרז.

השאלה היא אם צריך בכלל מכרז.

בהתקשרות כזאת של 2 מיליון זה מחייב מכרז.

מי בעד אישור פנייה מס' 119?

הצבעה
בעד – הרוב
נגד – 1

פנייה מס' 119 אושרה.

אני מבקש לראות את מסמכי המכרז.

פנייה מס' 120. אתמול עוכבה פנייה תקציבית של משרד התעשייה והמסחר בהיקף של 45 מיליון שקל לתוכנית "עידוד".

יש ערים שבהן אין בכלל אזור תעשייה ובכל זאת הם קיבלו כסף בתוכנית "עידוד".

בפניות של "עידוד" יש מספר מסוים של אזורים, כולם מקבלים כסף על פי תוכנית שכבר קיימת במשרד.

למה נועד הכסף? ביפיע למשל אין איזור תעשייה ולמרות זאת נתנו לשם כסף. כך גם בשייח דנון.

תוכנית "עידוד" היא תוכנית שנולדה ברפורמה, על פי המלצות ועדת גבאי, ב-1996. התוכנית רצה כבר חמש שנים ובמסגרתה בוצעו תשתיות חיוניות ב-21 יישובים, שנבחרו על פי מדדים סוציו-אקונומיים בעבר.

מתוך 21 היישובים, סומנו לפני שנה מספר יישובים שנבחרו בתוכנית "אופק" וסומנו עם תג מחיר, בסך הכל 45 מיליון שקל.

"אופק" זה לא "עידוד"?

לא, אין קשר. יש השקה, אבל אין קשר לתוכנית.

האם אתה יכול לשלם ל"אופק" מתוכנית "עידוד"?

ב"אופק" צבעו 45 מיליון שקל.

זה של הטיפול הנקודתי?

הפנייה הזאת כוללת את המטלה של "אופק".

כלומר, אתה משלם מ"עידוד" ל"אופק".

אנחנו מחכים כבר שלושה חודשים ל-45 מיליון שקל לטיפול הנקודתי – ל"אופק". בזמנו אמרנו שלא נאשר שום פנייה של משרד התעשייה והמסחר, עד שלא יועבר התקציב הזה. חסרים 45 מיליון שקל, שהודיעו לוועדה שעומדים להעביר את זה מרזרבה או מסעיף לסעיף עבור הטיפול הנקודתי. השאלה היא אם בהעברה הזאת יש את הסכום הזה או שאין?

חיובי.

האם זה מכספי "עידוד"?

כן.

זה לא בסדר. הכסף של "עידוד" צריך להישאר הכסף של "עידוד" ו-45 מיליון השקלים הללו צריכים לבוא מפעילות אחרת.

היתה החלטת ממשלה לגבי הטיפול הנקודתי ל-11 יישובים. הוחלט שכל המשרדים, במידה כזאת או אחרת, יתנו כסף. במסגרת אותה החלטה, שהיתה קשורה לתמ"ס, היתה התייחסות לנושא של "עידוד" שכבר קיימת מאז שנת 97'. לפי אותה החלטה הוקצו בתוכנית "עידוד" 45 מיליון שקל לטובת הנושא של הטיפול הנקודתי, כלומר תוכנית "אופק". בתוך תוכנית "עידוד" של משרד התעשייה והמסחר כבר רצים חלק מהכספים, לא כל ה-45 מיליון שקלים, מתוך תוכנית העבודה של המשרד עצמו, כי חלק מהנושאים משיקים. חלק מאותם נושאים שתוכנית "עידוד" טיפלה, יש חלק מהנושאים שקשורים לתוכנית "אופק".

אז זה ישרא-בלוף.

זו החלטת הממשלה.

זה לא נכון, תקרא את ההחלטה. בהחלטת הממשלה דובר על פרוייקטים חדשים. יש פה עבודה בעיניים. אני מבקש ששרת המסחר והתעשייה תגיע לוועדה ונעשה דיון משותף עם ראשי הרשויות.

מר מרחביה מנהל את תוכנית "עידוד" והבאנו אותו במיוחד להסביר לכם ש-45 המיליון הנוספים הם בהתאם להחלטת הממשלה. זה סכום שהוא מעבר למה שהיה בתוכנית "עידוד".

מהו התקציב של "עידוד 99"?

בסיס התקציב הוא 58,780,000 שקל.

כתוב כאן שמעבירים מהרזרבה הכללית 45 מיליון שקל לתמיכה בתעשייה בטיפול ממוקד.

זה לטיפול ממוקד, לא ל"אופק".

טיפול ממוקד הוא תוכנית "עידוד".

אין כאן שום בעיה מהותית. בהחלטת הממשלה נאמר במפורש שמשרד התמ"ס ישקיע 135 מיליון שקל לטיפול הנקודתי, כלומר תוכנית "אופק". במסגרת תוכנית "עידוד" יועברו 45 מיליון שקל לשנה, בכל אחת מהשנים 2001 עד 2003, מתקציב משרד התמ"ס.

ה-45 מיליון שקל האלה שאתה מבקש היום להעביר, זה לטיפול הנקודתי?

זה לכל התוכנית של "עידוד 99" וזה נועד כדי להשלים את אותו תקציב - -

צריך את כל הסכום. אז כמה מתוך ה-45 מיליון הם לטיפול הנקודתי?

במקרה יצא שיש פה את אותו סכום.

כמה מתוך זה הוא לטיפול הנקודתי וכמה ל"עידוד" רגיל?

אני חושב שהרוב.

יש פרוייקט טיפול נקודתי ויש תוכנית כללית של משרד התמ"ס.

רוב הטיפול ממוקד. כשאני אומר טיפול נקודתי, השם דומה, אבל אצלנו אנחנו קוראים לתוכנית "עידוד". התוכנית הזאת התחילה ב-97'. לפני שנה החליטו על תוכנית "אופק" שגם לה קוראים טיפול נקודתי. במסגרת הטיפול הנקודתי של הממשלה החליטו לאסוף כסף ובמקרה הזה צבעו כסף של תוכנית קיימת ליישובים שסימנו אותם ב"אופק".

כמה מתוך ה-45 מיליון הולך ל-11 שכלולים בתוכנית "אופק"?

אתם רואים שני מספרים זהים וזה מה שמטעה אתכם. במקרה כתוב בהחלטת הממשלה 45 מיליון ובמקרה יצא שהפנייה הזאת, שאין לה שום קשר לנושא הספציפי, היא גם עומדת על 45 מיליון. בסך הכל, בתוכנית "אופק", מתוך תוכנית "עידוד 99", ישנם 45 מיליון שקל.

אני רוצה לדעת כמה מתוך ה-45 מיליון הולך לטיפול הנקודתי וכמה לטיפול הממוקד?

זה אותו הדבר. במקרה הזה זה מתחבר.

מה החלוקה לפי רשויות?

יש לנו את אופקים, בית שאן, דימונה, ירוחם, מצפה רמון ותל-שבע. אלה היישובים שהם חופפים לתוכנית שלנו ולתוכנית "אופק", הכל לפי הפרוייקט. אופקים מקבלת כ-7 מיליון שקל.

כמה מתוך זה הולכים לרמלה-לוד?

רמלה ולוד לא נמצאים אצלי בתוכנית. תוכנית "עידוד" לא כוללת את הערים הללו.

אבל הם כן כלולים ב"אופק".

הם לא בתוכנית של משרד התמ"ס. אני לקחתי רק את אלה שבתוך הטיפול. זה לפי החלטת ממשלה. רמלה ולוד לא אצלנו.

הם כלולים בתוכנית הטיפול הנקודתי, אז למה הם לא מקבלים?

תוכנית "עידוד" נולדה מרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון. חוק עידוד השקעות הון עובד רק באזור פיתוח. לא יכולים ליהנות מזה יישובים שהם לא באזור פיתוח.

אבל מדינת ישראל החליטה שהערים הללו ייכללו בטיפול הנקודתי. אני מבקש שתענה לנו רק על זה – רמלה ולוד נמצאות בתוכנית לטיפול נקודתי, אז איפה החלק שלהן בתוכנית "אופק"?

התוכנית הזאת פועלת רק באזור עדיפות לאומית. נבחרו 21 יישובים שיהיו במסגרת התוכנית. לפני שנה צבעו שישה יישובים ואמרו לתת להם 45 מיליון שקל. זה מה שיש בבקשה כאן. אנחנו מנועים לטפל ברמלה ולוד.

אני חושב שיש כאן תחכום של האוצר. לא צריכה להיות החלטת ממשלה כדי להסב את הכסף מ"עידוד" לתוכנית "אופק". לא צריך אתכם ולא החלטת ממשלה. אם אתה אומר ש-45 מיליון שקל של עידוד שנמצאים כבר בתמ"ס ומעבירים ליישובים שנמצאים בתוכנית "אופק", אזי זה תחכום.

זה על חשבון יישובים אחרים. יש עכשיו 13 יישובים שמקופחים עכשיו.

המשרד לא נתן כסף נוסף. אני לא חושב שהחלטת הממשלה היתה להסב כסף שנמצא במשרד.

זה צריך להיות מהרזרבה של המשרד.

בהחלטת ממשלה נאמר שמשרד התמ"ס ישקיע 135 מיליון שקל במסגרת התוכנית, אבל 45 יבוא מתקציב משרד התמ"ס. הכוונה לתקציב נוסף ולא מתקציב "עידוד". אתם מבינים את החלטת הממשלה איך שאתם רוצים.

מחר יגיע לוועדת הכספים השר הרלוונטי בנושא של הטיפול הנקודתי. אני מציע שמחר תשאלו אותו את כל השאלות שאתם רוצים ורק לאחר מכן נחליט לגבי הפנייה התקציבית הזאת.

הייתי השבוע באופקים ויישובים אחרים - -

הם יכולים לחכות עוד יום אחד, לא יקרה שום דבר. מהיום הראשון שאני בוועדת הכספים, בכל נושא אופקים הם ראשונים.

פנייה מס' 002-38.

מדובר בפנייה תקציבית שמעוכבת כבר שלושה חודשים עד למתן הסברים. מדובר בהעברת תקציב למימון סגירת פעילות "אופריישן אינדיפנדס" בארצות הברית. הגיעה לכאן תא"ל במיל. אמירה דותן שביצעה עבורנו את הנושא והיא תוכל להסביר לכם מה היה בדיוק ולמה החליטו לסגור ולשם מה הכסף.

הפעילות היתה במהלך שנות ה-80 וה-90 על ידי צוות של מתנדבים אמריקנים וקנדים יהודים לעזור לחברות מסחריות קטנות עד בינוניות למצוא את דרכן בארצות הברית. הצוות כלל שלושה אנשים בארצות הברית ושני אנשים בארץ, כאשר הפעילות היתה ברחבי צפון אמריקה. התקציב היה 600 אלף שקל מהאוצר וכספים מתורמים בארצות הברית. העמותה היא עמותה אמריקנית.

כמה נתנה העמותה וכמה נתנה ממשלת ישראל?

המדינה נתנה 600 אלף שקל והאמריקנים נתנו או אותו הדבר או פי שניים ושלושה.

אין מספר ידוע?

בכל שנה זה היה משהו אחר. זה התחיל בשנת 92', כאשר באותה שנה רוב הכסף הגיע מארצות הברית, כמעט 3 מיליון דולר, כאשר רק 600 אלף שקל היו מישראל. בשנת 2000, לאור המצב של התעשיות, שבו בעצם השגנו את מה שרצינו, כלומר התעשיות הישראליות מצאו כבר את הדרכים שלהן, אמרנו שנפסיק את הפעילות ולכן אנחנו רוצים לסגור את העמותה. רצינו לסגור את העמותה, אבל אז לא היה תקציב. אמרנו לנו לחכות לתקציב המדינה, אבל ב-2000 לא היה תקציב מדינה ונאלצנו לחכות למרץ 2001 אז אושר תקציב המדינה. הגענו למרץ 2001, ביקשנו את התקציב הזה, כדי לסגור את העמותה, אבל אז הבקשה עוכבה כאן. אנשים מחכים למשכורות מ-2000, יש חובות לבנקים וחובות לספקים. אנחנו רוצים לסגור את העסק בצורה מכובדת כמו שעבדנו כל השנה.

כל שנה קיבלתם 600 אלף שקל?

נכון.

למה היה צריך אתכם אם יש את לשכת הקשר המסחרית? מדוע היה צריך להקים עוד עמותה? מי החליט על זה?

אז החליטו על זה שר האוצר, שר התמ"ס ושר החוץ.

היות שמדובר על כספי עבר ורוצים לסגור את העניין הזה בצורה מכובדת, אין שום סיבה לעכב את הפנייה הזאת.

מי בעד אישור פנייה מס' 002-38?

הצבעה
בעד – 1
נגד – אין

פנייה מס' 002-38 אושרה.

אני לא מבין איפה דה-הרטוך בכל הסיפור הזה.

פנייה מס' 003-01. חבר הכנסת חוגי ביקר לעכב את הפנייה. מי בעד אישור פנייה זו?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 003-01 אושרה.

פנייה מס' 001-04.

מדובר בהעברת עובד ממשרד ראש הממשלה לנציבות המים.

למה צריך כסף בשביל זה?

מדובר בהעברה של תקציב ממשרד ראש הממשלה לנציבות המים.

מי בעד אישור פנייה מס' 001-04?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 001-04 אושרה.



פנייה מס' 006-04 – שינויים פנימיים במשרד ראש הממשלה.

מדובר בהעברה לרשות החברות הממשלתיות מתוך תחום פעולה כללי.

זו העברה ממשרד ראש הממשלה לרשות החברות, שנמצאת תחת אותו סעיף 04, לפי סיכום בין המשרדים.

למה הולך הכסף?

לפרוייקטים של בינוי בעיקר בנושא של מיזוג אוויר.

מי בעד אישור פנייה מס' 006-04?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 006-04 אושרה.

פנייה מס' 008-04.

מדובר בהעברת עובד - על פי סיכום בין המשרדים – מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למשרד ראש הממשלה.

מי בעד אישור פנייה 008-04?

הצבעה
בעד – 2
נגד – 1

פנייה מס' 008-04 אושרה.

פנייה מס' 020-04.

מדובר בנושא מחסומים ואבטחת ראש הממשלה. היה צריך תוספת תקציב לנושא הזה וזו ההעברה.

לאיזה מחסומים הכוונה?

כשראש הממשלה יוצא לכל מיני אירועים יש אבטחה.

עד היום לא אבטחו אותו?

יש לזה תקציב, אבל הוא לא מספיק.

כשראש הממשלה יוצא לאירועים, עם כל הכבוד הראוי, מי שעושה את האירוע הוא שמשלם עבור האבטחה.

לא. מי שמשלם זה משרד ראש הממשלה לפי הוראות של השב"כ.

מי בעד אישור פנייה 020-04?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 020-04 אושרה.

פנייה מס' 004-05. חבר הכנסת גפני ביקש לעכב פנייה זו.

מדובר כאן במשכורת של חשב בגובה 35 אלף שקל בחודש. מדוע השכר כל כך גבוה?

473 אלף שקל להשתתפות במימון שכר החשב? חשב אחד? הורדת בכוח אדם והעלית בכוח אדם.

אני טיפלתי בזה בעבר ואני יכול להסביר את זה, למרות שעכשיו זה לא בתחום שלי. משנת 67' מדינת ישראל מעבירה כספים להסתדרות הציונית העולמית, כדי שהיא תפעיל את החטיבה להתיישבות. הם יושבים במשרד החקלאות. לאורך השנים הכספים האלה הועברו, כאשר חשב החטיבה היה עובד של ההסתדרות הציונית. לאחרונה נחתם הסכם בין הממשלה לבין החטיבה להתיישבות וההסתדרות הציונית, שבגלל שכל הכסף שמועבר זה כסף מדינה, שיהיה שם חשב מטעם המדינה, שיהיה כפוף לחשב הכללי. בגלל שעובד שם אדם שחי לפי התנאים של ההסתדרות הציונית העולמית, שטובים יותר מהתנאים של עובדי המדינה, ובגלל שאי אפשר להוריד שכר לאדם רק בגלל שעושים שינוי, אז באופן אישי לאותו אדם ימשיכו לשלם כמו שמקובל בהסתדרות הציונית. כשאותו עובד יפרוש לפנסיה וייכנס עובד אחר, הוא יקבל כמו כל חשב אחר.

יש פה חריגה בשכר. יש לכך אישור של הממונה על השכר?

הממונה על השכר אישר את זה.

מי זה החשב הזה?

צבי חיימוביץ.

מי בעד אישור פנייה 004-05?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 004-05 אושרה.

פנייה מס' 015-04 – תקצוב העברת עובדת בחצי משרה.

מה עם החצי השני?

החצי השני בפנייה 010-05.

מדובר בהעברה של 27 אלף שקל.

מי בעד אישור פנייה מס' 015-04.

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 015-04 אושרה.

פנייה מס' 005-05. חברי הכנסת גפני, אמנון כהן וחוגי ביקשו לעכב פנייה זו.

מדובר בשינויים פנימיים במשרד האוצר.

מדובר בהעברת הסמכויות מהמשטרה למכס לנושא בידוק ביטחוני.

מי בעד אישור פנייה מס' 005-05?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 005-05 אושרה.

פנייה מס' 009-05.

מדובר בשינויים פנימיים בנציבות מס הכנסה.

פנייה זו נועדה ליישום השינוי בתיקון פקודת מס הכנסה 126 – זיכוי ממס לתושבי באר שבע והנגב.

בעצם גרעת שני עובדים.

עשיתי המרה של משרות שיא כוח אדם לעובדים ארעיים.

מי בעד אישור פנייה מס' 009-05?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 009-05 אושרה.

פנייה מס' 600-06.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב התפעול של משרד הפנים. התקציב מיועד לטיפול באיחוד משפחות. בלשכה בירושלים יש עומס רב.

מה זה קשור לזיהום מים?

אלה שני דברים שונים. הדבר הראשון הוא יחידה שמתוקצבת בהוצאה מותנית בהכנסה. ככל שיש לה יותר הכנסה, אפשר לתת לה יותר הוצאה. אם העומס הוא גדול אז גם ההכנסה גדלה וגם אפשר לתקצב אותם בהוצאה גדולה. פה יש בקשה להגדיל מעט את התקציב של היחידה, על מנת שהם יוכלו לטפל בעומס שקיים.

דבר שני, יש פה בקשה להעביר למינהל המים כסף פנימי, על מנת לתקצב ועדה ציבורית לבדיקת זיהום המים בתל-אביב. זה בהתאם להחלטת ממשלה.

מה זה קשור למשרד הפנים?

הוועדה תבדוק גם את הזיהום האחרון שהיה בגוש דן?

למשרד הפנים יש מינהל מים. הוועדה הציבורית הזאת אמורה לבדוק את זיהום המים של תל-אביב, בהתאם להחלטת הממשלה.

מי בעד אישור פנייה מס' 006-06?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 006-06 אושרה.



פנייה מס' 007-06 עוכבה על ידי חבר הכנסת עופר חוגי.

על איזה אגם מדובר? יש במעלות אגם, אם כך מדוע צריך עוד אחד בשלומי?

אין צורך לדון שוב בפנייה הזאת. אם חבר הכנסת עופר חוגי יסיר את העיכוב הפנייה עוברת.

פניות מס' 009-06 ו-010-06.

מדובר בהעברת עודפים מחויבים משנת 2000 לשנת 2001 לתקציב התפעול של משרד הפנים. אין כאן הרבה מה להסביר, למעט זה שאלה כספים שחויבו בסוף השנה וצריך להעביר אותם לשנה זו.

מי בעד אישור פניות מס' 009-06 ו-010-06?

הצבעה
בעד – הרוב

פניות מס' 009-06 ו-010-06 אושרו.

פנייה מספר 008-07 - המשרד לביטחון פנים.

מדובר בהפשרה של רזרבה בשכר, רזרבה פנימית, על פי בקשת השר לביטחון פנים.

מי בעד אישור פנייה מס' 008-07?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 008-07 אושרה.

פניות מס' 010-07 ו-011-07 – המשרד לביטחון פנים. מי בעד אישור הפניות?

הצבעה
בעד – 2

פניות 010-07 ו-011-07 אושרו.

פניות מס' 006-83.

מדובר בהעברה 190 מיליון שקל מסעיף 83 לצורך פיתוח. סעיף 12 – גמלאות עובדי מדינה – מיועד לתשלום גמלאות לעובדי מחקר רפא"ל שפרשו לגמלאות. הדרך הנכונה לעשות את זה, זה מסעיף 12 לגמלאות עובדי מדינה.

מי בעד אישור פנייה מס' 006-83?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 006-83 אושרה.

פניות מס' 001-08 ו-004-08. מורידים מבית המשפט העליון ומעבירים לבית משפט השלום.

באיזה בית משפט מדובר?

הסניגוריה הציבורית פושטת את הרגל, מה קורה עם זה?

אין לזה קשר לכאן.

מי בעד אישור פניות מס' 001-08 ו-004-08?

הצבעה
בעד – הרוב

פניות מס' 001-08 ו-004-08 אושרו.

פניה מס' 008-08.

פה מוסיפים 2 מיליון שקל לפרקליטות מדינה וקודם הורידו 800 אלף שקל.

מה ההבדל בין רזרבה כוללת לרזרבה כללית?

מי בעד אישור פנייה מס' 008-08?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 008-08 אושרה.

פניות מס' 003-09 ו-007-05.

מדובר בהעברת תקן חשב ממשרד החוץ למשרד האוצר, כלומר החשב במשרד החוץ יקבל כסף ממשרד האוצר ולא ממשרד החוץ.

מה ההבדל?

כל החשבים צריכים להיות שייכים למשרד האוצר. פה זה תיקון טעות.

השכר של החשב הוא 49 אלף שקל? יש פה חריגה בשכר.

יש כאן החזר הוצאות רכב, שעות נוספות והשכר הבסיסי.

אם כך מצבם של חברי הכנסת גרוע.

מי בעד אישור פניות מס' 003-09 ו-007-05?

הצבעה
בעד – 1
נגד - 1

אני מבקש רוויזיה.

פנייה מס' 006-09.

מדובר בהעברת כספים למשרד לביטחון פנים בגין אבטחת סגנית מושל מדינת מרילנד שהיתה פה בביקור בשנה שעברה.

מדובר ב-36 אלף שקל.

מדוע זה מוטל על משרד החוץ?

מי בעד אישור פנייה מס' 006-09?

הצבעה
בעד – 1
נגד - 1

אני מבקש רוויזיה.

אני מבקש להצביע עכשיו על הרוויזיה להצבעות על פניות מס' 003-09, 007-05 ו-006-09. מי בעד הרוויזיה?

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין

הרוויזיה התקבלה.

מי בעד אישור פניות מס' 003-09, 007-05 ו-006-09?

הצבעה
בעד – הרוב

פניות מס' 003-09, 007-05 ו-006-09 אושרו.

פנייה מס' 005-13.

מדובר פה על 800 אלף שקל שמועברים מתקציב משרד האוצר לצורך מימון העסקת רואה חשבון לבדיקת מכר בדיור הציבורי. הכוונה שהרואה חשבון יעבור על כל התיקים ולבדוק אם אכן קיבלו את ההנחות המגיעות ולבדוק שהחברות העבירו את העמלה למדינה. הכוונה שיהיה פעם אחת דוח מסודר, כדי שנדע כמה דירות מכרו בדיור הציבורי.

מכרו מעט מאוד דירות ציבוריות.

אין אף דוח מסודר בנושא.

כמה מקבל הרואה חשבון פר תיק?

זה שכר לפי שעה.

הוא יכול למשוך כמה שירצה.

לדעתי 800 אלף שקל לעבודה בה מדובר, זה לא הרבה.

מחר יבואו אלינו בדרישה לעוד מיליון שקל.

זה התקציב שמאושר לרואה חשבון לצורך כל הבדיקה.

כמה תיקים יש?

אני מעריך שזה בסביבות כמה אלפים. אין לי מספר מדויק.

מדוע לא לפזר את הבדיקה בין כמה רואי חשבון?

לא צריך יותר מדיי רואי חשבון.

אני לא מוכן לאשר דבר כזה. אני חושב שצריכים להיות לפחות חמישה רואי חשבון.

תתפלא לשמוע, אבל כנראה שרואה החשבון כבר התחיל לעבוד לפני כמה חודשים.

באיזה רואה חשבון מדובר?

רואה החשבון שנבחר במכרז הוא אילן שגב. לפי האפיונים של המשרד יש צורך רק ברואה חשבון אחד.

חבר הכנסת חוגי, אני מבקש שתסתכל על המטרה.

המטרה מצוינת, אבל לא ייתכן שבמשרד הבריאות למשל יהיה רואה חשבון אחד שמטפל בכל משרד הבריאות. יוצא מזה שיש כמה רואי חשבון שיש להם מונופול, הם עובדים חמש-שש-שבע שנים ואף אחד לא מחליף אותם. הגיעו למצב שמעבירים להם כל חודש 300-500 אלף שקל לפחות. אני חושב שבכל פרוייקט חייבת להיות חלוקת עבודה בין כמה רואי חשבון ולא אחד. אין שום סיבה שאדם אחד ירוויח את כל הקופה.

המטרה נראית לי ראויה.

אני מבקש בכל זאת שהעבודה תתחלק בין כמה רואי חשבון.

אני חושב שאיחרנו את זה. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש מהאוצר לא להעביר לאישורנו דברים שכבר התחילו בביצועם. אני בטוח שרואה החשבון כבר עובד ואין טעם עכשיו לעכב את הפנייה.

אני מבקש שלהבא לא יהיה רואה חשבון אחד, אלא שבכל מכרז ייבחרו כמה רואי חשבון.

אני חושב שחבר הכנסת חוגי צודק. 800 אלף שקל זה הרבה כסף וזה הרבה תיקים. אז במקום לתת את זה לאדם אחד, יש לתת את זה לכמה.

כל הסיפור הזה ששמו מינוי יועצים, רואי חשבון, עורכי דין וכו', הוא סיפור פרוץ, מתחילתו ועד סופו. לא בכדי ביקשתי ולא בכדי עיכבתי בפניות קודמות שבהן דובר על יועצים. אין ספק שבמצב של מיתון כמו שיש היום במשק, שהוא מיתון קשה ובעיקר פוגע בבעלי עסקים קטנים, המדינה צריכה לאפשר כמה שיותר נגישות לכמה שיותר אנשים.

אני אפנה בנושא לאגף התקציבים, כדי שיחלקו עבודה מסוג כזה בין כמה אנשים.

אנחנו נכנסים עכשיו לפגרה. פגרה היא זמן לקיים דיונים מסוג כזה. אדוני היושב ראש, מותר לך לקיים דיונים לא רק בהעברות תקציביות. אנא תקיים דיון בשאלה האמיתית של מינוי אנשים חיצוניים למערכת ולפי איזה קריטריונים הם עובדים.

אני מבקש לפנות לחשב הכללי בנושא זה. אף אני סבור שצריך לחלק עבודות מסוג כזה לכמה אנשים.

במשרדי הממשלה יושבים חשבים כבר 20 שנה ויותר. במשרד הבריאות למשל יושב חשב שנתן את העבודה לאח שלו ולאף אחד לא אכפת.

מי בעד אישור פנייה מס' 005-13?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 005-13 אושרה.

פניות מס' 009-18 ו-018-18?

מדובר בעודפים משנת הכספים 2000 במענקי איזון ובתוכניות הבראה. אנחנו מבקשים להעביר אותם לשנת 2001.

לפי איזו רשימה?

זה לא קשור לרשימה, אלה עודפים מחויבים.

איפה זה יחולק? גם בשנה שעברה לא קיבלנו את הרשימה.

לי אין את הרשימה, משום שמי שמקצה את הכספים זה משרד הפנים. התפלגות התקציב ברשויות מקומיות, בעיקר בתוכניות הבראה, היא לא ליניארית על פני השנה, משום שהרשויות צריכות לעמוד באבני בוחן. יש כאלה שעומדות ויש כאלה שלא עומדות. בגלל זה תמיד, אבל תמיד, כל שנה תמיד יישארו עודפים יחסית גבוהים בתקציב הרשויות המקומיות, משום שבסוף השנה יכול להיות שמספר רשויות מגיעות למה שנקבע וזה מחייב להעביר להן כסף.



בגלל שאין התפלגות שווה, תמיד נוצרים עודפים. זה כסף שכבר מחויב לאותן רשויות, בהתאם לעמידה שלהן ביעדים ובתוכניות הבראה ולכן אנחנו מבקשים להעביר את זה משנה שעברה לשנה.

מדוע זה בא בשתי בקשות?

כי יש העברה טכנית של סעיפים מסוימים שלא יכולים לעבור ביחד עם סעיפים אחרים.

אני בכל זאת מבקש לראות את הרשימה.

מי בעד אישור פניות מס' 018-18 ו-009-18?

הצבעה
בעד – הרוב

פניות מס' 018-18 ו-009-18 אושרו.

בפנייה מס' 006-19 לא נדון, משום שהרפרנט לא הגיע.

פנייה מס' 009-23.

בשנה שעברה היתה תוספת של 20 משרות לשיא כוח אדם על חשבון עבודה ארעית. השנה בטעות לא תקצבו את זה והפנייה הזאת היא לתיקון הטעות.

כלומר, לקחו עובדים מעבודה ארעית ושמו אותם בתקן. 20 איש? מתוך כמה?

מדובר ב-20 משרות מתוך 651 שהיו. התיקון הזה היה בשנה שעברה והשנה שכחו לתקן את השינוי.

מה זה המרכז לייעוץ תעסוקתי?

זה מרכז שעושה אבחון למקומות עבודה, קורסים וכן ייעוץ לאלה שצריכים לעבור קורסים.

כל העובדים הארעיים האלה התקבלו בהתאם לתקשי"ר?

בוודאי.

מי בעד אישור פנייה מס' 009-23?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 009-23 אושרה.

פנייה מס' 002-34.

בקשה זו מופיעה במערכת הכספית כמאושרת. יש אפילו תאריך אישור – 6 במרץ 2001.

אין טעם לדון בבקשה הזאת.

אני ביקשתי לעכב את הפנייה הזאת.

אחרי 21 יום זה עובר אוטומטית.

למען הסר ספק, אני מבקש לאשר שוב את הפנייה הזאת. מי בעד אישור פנייה מס' 002-34?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 002-34 אושרה.

פנייה מס' 018-34.

מדובר בעודפים מחויבים של משרד התשתיות.

מי בעד אישור פנייה מס' 018-34?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מסק 018-34 אושרה.

פנייה מס' 021-34.

מדובר בהכנסות של המכון הגיאולוגי.

מי בעד אישור פנייה מס' 021-34?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 021-34 אושרה.

פנייה מס' 024-34.

עוד אוטו?

זה שייך לנציבות המים. למעשה אלה שתי בקשות שונות – אחת של אגף פיקוח עליון ואחרת זה רכישת רכב ליועצת המשפטית. הרכישה אושרה על ידי החשב הכללי. 110 אלף שקל מיועדים לרכישת רכב ו-100 אלף שקל זה התאמות שכר, כלומר העבירו מסעיף שכר אחד לאחר, כי היתה חריגה.

מי בעד אישור פנייה מס' 024-34?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 024-34 אושרה.

פניות מס' 012-34 ו-001-39.

מדובר בהעברה ממשרד התקשורת למשרד התשתיות. יש ועדה לרעידות אדמה שישבה במשרד התקשורת והעבירו אותה למשרד התשתיות. אנחנו בעצם רוצים להעביר את התקציב של הפעילות שלה.

מי בעד אישור פניות מס' 012-34 ו-001-39?

הצבעה
בעד – הרוב

פניות מס' 012-34 ו-001-39 אושרו.

פנייה מס' 003-36. פנייה תקציבית זו נועדה לממן רכישת רכב לסגן שרת התעשייה והמסחר.

אני מבקש לעכב פניות של משרד התעשייה והמסחר, עד שלא יעבירו 45 מיליון שקל לטיפול הנקודתי. זה לא בגלל סגן השר, אלי בן מנחם, שאני מכבד מאוד, אבל יש עיקרון שביקשנו לעמוד עליו, שנעכב פניות של המשרד, עד שלא נקבל תשובה ברורה בנוגע לתקציב של 45 מיליון שקל לטיפול הנקודתי.

מחר אנחנו נדון בנושא הזה.

אם כך, אני מבקש לעכב את אישור הפנייה הזאת עד מחר.

אני ביקשתי לעכב את הפנייה הזאת. איזה אוטו מתכוונים לקנות לסגן השר, אלי בן-מנחם?

ב"גלובס" היה כתוב שהוא כביכול קונה רכב ב-30 אלף שקל. הוא טוען שהוא חוסך. לא יכול להיות שבתקשורת הוא יגיד דבר אחד ומצד שני הוא ייסע באוטו חדש.

היינו יכולים להפריד את זה לשתי פניות ואז הייתם רואים את זה אחרת. בעיקרון זו בסך הכל העברה בין תוכניות. אתם רואים רק את החלק החסר בתוך התוכנית.

חברי הכנסת שאלו מדוע נאמר שהרכב של סגן השר עולה 30 אלף שקל.

זה לא עולה 30 אלף שקל ואני מסביר עתה למה רואים רק 30 אלף. הרכב עולה 120 אלף שקל.

אני אחראי לזה שייצא תיקון בעיתון. סגן שר אומר שהוא צנוע. קורקינט, אופניים בלי רמה. מה זה הדבר הזה? שיא הצניעות.

מי בעד אישור פנייה מס' 003-36?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 003-36 אושרה.

פנייה מס' 005-36.

אני מבקש לקבל את ההסבר עכשיו, אבל לקבל את ההחלטה רק מחר, לאחר שנשמע את ההסבר על הטיפול הנקודתי.

אני מסכים לעכב את הפנייה הזאת עד מחר.

פנייה מס' 008-38.

פנייה זו לא קשורה למשהו של משרד התעשייה והמסחר. מדובר פה במאיץ חלקיקים.

על איזה הסכם חתומה המדינה? מה התמלוגים שהיא תקבל בעתיד מהמאיץ הזה? אני מבקש לראות ההסכם.

אין כאן תמלוגים, כי זה דבר ששייך למדינה. המאיץ הזה הוא מאיץ פרוטונים שנועד למחקר במדינת ישראל. מה שנעשה היום בכור הגרעיני ייעשה במאיץ פרוטונים, לטובת החוקרים במדינה. היום הכור מיושן ויש בו גם סכנה לסביבה. כל מה שנעשה פה זה במסגרת מה שנקרא "תל"ם" – תשתיות לאומיות מדעיות – שהוא איגוד וולונטרי שיושבים בו נציגי משרד המדע, ות"ת, האוצר ומפא"ת.

הנושא הזה מאוד חשוב. המדינה משתתפת בו בהיקף של 7.2 מיליון דולר במשך חמש שנים, וזה מתוך פרוייקט בהיקף של 25 מיליון דולר. 17 המיליון הנותרים ממומנים על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית.

מי בעד אישור פנייה מס' 008-38?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 008-38 אושרה.



אישור מוסדות ציבור לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

מאחר שאני צריך לעזוב את הישיבה, אני מבקש לדון בסעיף הבא בסדר היום. ועדת המשנה בראשותי דנה בבקשתו של שר האוצר לאשר מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. הוחלט להמליץ לוועדת הכספים לאשר את כל הרשימה, מלבד עמותת "אלשפעה ואלרחמה" ועמותת "הקרן להנצחת הבבא סאלי".

מה הבעיה עם העמותה להנצחת הבבא סאלי?

יש חשד שהעמותה הזאת מנהלת למעשה עסק. העליתי שאלה, שחבר הכנסת גפני הנהן בראשו לגביה. הסיפור מאוד פשוט - חנות לתשמישי קדושה בבני-ברק, שמוכרת מזוזות וספרי תורה, ומשלמת מס והכל בסדר. אותה חנות משלמת גם מע"מ. יושב פה גוף שנותנים לו תרומה והוא נותן תשמיש קדושה. מה ההבדל?

מה לגבי פיתוח בית העלמין שהעמותה עושה?

יש בעיה עם המקומות הללו.

אתה לא צריך לדאוג מזה שהם משלמים מס הכנסה. דוד יהושע יודע טוב לעשות את זה.

אני מציע כן לאשר את העמותה הזאת. על הבקשה של עמותת "אלשפעה ואלרחמה" לא נצביע עכשיו, כך גם לגבי העמותות שאין להן אישור ניהול תקין. לגבי העמותה "הקרן להנצחת באבא סאלי", אני כן רוצה להצביע.

זו מליאת הוועדה וזכותך כיושב ראש להחליט להצביע על כך עכשיו.

הוועדה מאשרת את כל העמותות בפנייתו של שר האוצר לאישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, במכתבו מיום ו' בתמוז התשס"א, למעט: 1. עמותה מס' 1 ברשימה, מס' 580299535, שלגביה מחכים לדוח נוסף מרשם העמותות; 2. עמותה מס' 580250546 וכן עמותה 580218568 לא אושרו בגלל שלא המציאו אישור ניהול תקין.

צריך להוסיף הסתייגות, שהיה ויובא אישור ניהול תקין, ייראה כאילו זה מאושר.

הוועדה מאשרת גם את שתי העמותות הללו בכפוף להמצאת אישור ניהול תקין מרשם העמותות.

מי בעד ההצעה?

הצבעה
בעד – הרוב

ההצעה אושרה.


שינויים בתקציב לשנת 2001

אנחנו חוזרים לשינויים בתקציב לשנת 2001. פנייה מס' 010-71.

מדובר פה על העברה של עודפים מחויבים בגובה של 47 מיליון שקל. העודפים האלה נובעים ממכירת דיור במסגרת מבצעי המכר בדיור הציבורי. העודפים האלה מיועדים לשיפוי הסוכנות היהודית בהתאם להסכם שהממשלה חתמה.

מי בעד אישור פנייה מס' 010-71?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 010-71 אושרה.

פניות מס' 012-70 ו-005-29.

הסכום הראשון הוא העברה של 709 אלף שקל מהתקציב הפיתוח של משרד השיכון לתקציב הרגיל, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1627 – קו עימות. התקציב נועד למימון פעילויות חברתיות ושיקום שכונות בקרית שמונה.

ההעברה השנייה היא העברה מתוכנית שיקום שכונות לתוכנית חיזוק שכונות, בהתאם להחלטת הממשלה 2485 – טיפול נקודתי.

מי בעד אישור פניות מס' 012-70 ו-005-29?

הצבעה
בעד – הרוב

פניות מס' 012-70 ו-005-29 אושרו.

פנייה מס' 003-22 – עודפים ברבנות הראשית משנת 2000. מי בעד אישור פנייה זו?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 003-22 אושרה.

פנייה מס' 002-53.

מדובר בהעברת 800 אלף שקל בשינויים פנימיים להיכל המשפט החדש שנבנה בבאר-שבע. יש פריסת תשלומים לגבי הבנייה שלו והעברה זו נועדה לכך.

מי בעד אישור פנייה מס' 002-53?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 002-53 אושרה.

פנייה מס' 001-89.

מדובר בלשכת הפרסום הממשלתית. זה מפעל ממשלתי שפועל על פי עיקרון של הכנסות והוצאות. בשנים של עודף הכנסות הגוף הזה שם את העודפים בקרן פיתוח. עתה אנחנו מתבקשים לשחרר 300 אלף שקל לצורכי שיפוץ דיור.

מי בעד אישור פנייה מס' 001-89?

הצבעה
בעד – הרוב

פנייה מס' 001-89 אושרה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.





- - - - - - - - - - - -





הישיבה ננעלה ב-13:15