פרוטוקולים/כספים/4321
2
ועדת הכספים
11/07/2001
פרוטוקולים/כספים/4321
ירושלים, כ"ו בטבת, תשס"ב
10 בינואר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ' בתמוז התשס"א (11 ביולי 2001), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 11/07/2001
שינויים בתקציב לשנת 2001.; חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס` 13),התשסא-2001.
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
סופה לנדבר
רחמים מלול
אלכס נודלמן
יוסף פריצקי
איוב קרא
מוסי רז
מוזמנים
¶
שרת החינוך לימור לבנת
יגאל גדרון - משרד האוצר
יעקב הבר - משרד האוצר
ארז ימיני - משרד האוצר
אמיר לוי - משרד האוצר
עמית לנג - משרד האוצר
יפת מנחם - משרד האוצר
יוליה מרוז - משרד האוצר
חיים פרננדס - משרד האוצר
משה שגיא - משרד החינוך
סדר-היום
¶
1) שינויים בתקציב לשנת 2001.
2) חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 13),
התשסא-2001.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(בקשה מס' 015-24 לוועדה)
היו"ר י' ליצמן
¶
אני פותח את הישיבה. מונחת לפנינו בקשה מספר 015-24 - מתן שירותי בריאות הציבור לעולי אתיופיה וקניית שירותים מעבר לקו הירוק.
י' גדרון
¶
פניה זו נועדה לתגבר את בריאות הציבור בנושא עולי אתיופיה - לתגבר דברים ספציפיים לעולי אתיופיה.
הנושא השני הוא מירפאות מעבר לקו הירוק ואמבולנסים. לאחרונה, גדלו שם מאד העלויות, בגלל שאין אפשרות להגיע למרפאות בתוך הקו הירוק ויש הוצאות שמירה וביטחון, ומשרד הבריאות מבקש לתגבר את הנושאים האלה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני יודע זאת. אעשה ישיבה על זה. אבל, אני שואל אותך לפני כן: מה אתם, האוצר, תורמים לזה בדיוק?
י' גדרון
¶
הבנתי. קופת-חולים לאומית פנתה בנושא הזה, ואחד הדברים שנמצאים בתוך הסכום הזה הוא עזרה להם. משרד הבריאות, כמובן, החליט להקצות את הכסף הזה לעזרה. אינני יודע אם זה זה החלק הראשון או שזה חלק מזה, אבל יש דברים בנושא.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את בקשה מספר 015-24 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בקשה מס' 015-24 לוועדה נתקבלה.
י' גדרון
¶
שוב, זהו תגבור סעיפי הוצאות הרכב בבתי-החולים הגריאטריים בעקבות הסכם שהיה בין האוצר לנציבות שירות המדינה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 82 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 82 לוועדה התקבלה.
א' וילן
¶
אדוני היושב-ראש, היו הרבה מאד בקשות מעוכבות של 21 יום וכו'. האם בעקבות ההצבעות שוחררו חלק מהעיכובים?
א' קרשנר
¶
יש פה איזה שהוא עיכוב של משרד החקלאות - פיתוח תרופה נגד איידס. האפשר להעביר זאת? חבר-הכנסת גפני ירד מזה. זה עוכב ע"י חברי-הכנסת פריצקי וחוגי.
היו"ר י' ליצמן
¶
לא. צריך שיהיה רפרנט, והוא יהיה בעוד רבע שעה או חצי שעה. הזמינו מישהו.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(פניה מס' 46 לוועדה)
א' ימיני
¶
אני ארז ימיני. מדובר בפניה שכוללת שני מרכיבים. המרכיב הראשון הוא הגדלת תקציב פיתוח המיחשוב של נציבות המים לצורך פיתוח מערכות מיחשוב. זה פרוייקט שנעשה בהר צורפים. דבר נוסף הוא העברת 104 אלף שקל להשתתפות משרד התשתיות ברשות נחל קישון.
א' ימיני
¶
יש אחת-עשרה רשויות ניקוז, ויש שתי רשויות נחל: רשות נחל קישון ורשות נחל ירקון. במליאת רשות נחל ירקון יושבים נציגי משרדי ממשלה, וישנה השתתפות למימון התקציב השוטף של רשות נחל ירקון. אנו לא כל כך מעורבים; רשות נחל ירקון - האחריות היא של המשרד לאיכות הסביבה. משרד התשתיות הוא לא משרד שאחראי על רשות נחל קישון, אך הוא משתתף בתקציבה כחבר במליאה.
א' ימיני
¶
אין לי תשובה לזה. אצטרך לברר ולחזור עם תשובה.
רשות נחל קישון היא רשות סטטוטורית האחראית על הקטע הרטוב של נחל קישון, ורשות ניקוז נחל קישון אחראית על כל היובלים של נחל הקישון. זו רשות שאחראית בין היתר על הפיתוח סביב הגדות.
ס' אלחנני
¶
השאלות התייחסו רק לתוספת לתקציב לצורך המיחשוב, אבל באותה מידה צריך לשאול מדוע אפשר היה לקצץ כמעט שלושה מליוני שקלים מהשירות ההידרולוגי בימים טרופים אלה.
א' ימיני
¶
היתה בעיה ואנו הכרנו בבעיה של השירות ההידרולוגי, שיש לנו בעיה בניטור, ותיקצבנו 75 מליון שקל לשלוש שנים בשירות ההידרולוגי לצורך תכנית ניטור. נציבות המים לא מצליחה עכשיו לבצע את הפרוייקט הזה. בסך-הכל, זה פרוייקט שהם לא כל כך מצליחים לבצע אותו במהלך השנה, והוא לא ייפגע בסך-הכל.
היו"ר י' ליצמן
¶
בדיוק. אנו שמחים על זה. אנו נאשר זאת.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 46 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 46 לוועדה התקבלה.
א' ימיני
¶
זו תוספת של מזומן, וכאן ניתנת רק הרשאה לשני מליוני שקלים תוספת מזומן. זה פשוט לפני העברת עודפים.
היו"ר י' ליצמן
¶
גם לא יעריכו. נראה לי, שהיתה איזו שהיא 'פאשלה' שם.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 53 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 53 לוועדה התקבלה.
ע' לנג
¶
אני עמית לנג. זו פניה, שרובה שינויים פנימיים, וחלקה תיקצוב קמפיין ההסברה לחסכון במים בנציבות המים.
ע' לנג
¶
ההורדה מחומרים מסוכנים זה תקציב שלא יבצעו אותו השנה. נשאר שם עודף, וזה שימש אותם לדברים אחרים.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 54 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 54 לוועדה התקבלה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אתמול מחיתי על זה שלא הביאו גם 11 מליון שקל של הסמינרים. מה עם זה? אני מביא את זה, ואתה רואה שאינני מעכב לך.
היו"ר י' ליצמן
¶
אתמול לא הבאתי זאת. אמרתי להם, שגם על זה יש הבטחה של שר האוצר הקודם בכתב ולא הביאו זאת. אני שואל אותו איפה זה.
היו"ר י' ליצמן
¶
האם אלה שתי רשויות? האם אתה רוצה להגיד לי שאני צריך לחכות? אתה ממשרד החינוך ולא ממשרד האוצר, וכאן כתוב: "שר האוצר".
מ' שגיא
¶
אלה פעולות שעברו ועדת רכישות ונחתמו חוזים כנגדן, והן לא הוצאו בסוף השנה. אנו מדברים על מאתיים מליון שקל מתוך- - -
א' וילן
¶
משכורות מורים וכו' זה תקציב קשיח, וזה יוצא. בתקציב שמשוחרר, אני רואה שבמינהל פדגוגי-כללי 51 מליון שקל לא יצאו ועכשיו מוציאים אותם. אני רוצה להבין את הטכניקה ואיך זה עובד. למה נשארים כל כך הרבה כספים במהלך שנת כספים?
מ' שגיא
¶
זה סוף השנה שעברה. למעשה, אלה יותר פעולות חשביות, שאם חשב המשרד לא מקבל את דו"חות הביצוע במועד ואם כל הנהלים הביורוקרטיים לא מתקיימים - הוא לא משחרר את הכסף. אבל, מצד שני, יש התחייבות חוזית כלפי אותם גופים שזכו במכרזים או שנחתמו חוזים איתם והחוזים האלה לא בוצעו בתחילת 2001.
א' וילן
¶
אני לא מקבל את ההסבר הזה. יכול להיות שהוא נכון עובדתית, אך אינני מקבל זאת כמדיניות. אני מקבל תלונות מכל מיני גופים שעובדים עם משרד החינוך על כך שעצרו להם כל מיני העברות לגבי חוזים וכו' והחשב משך אותם. אם אני רואה עכשיו, מדברים על מאתיים מליון שקל. זה גוף שהיה צריך לקבל בדצמבר, ויש את כל מוסדות החינוך והמכללות - הרי כולם תמיד לחוצים עד הסוף. אם החשבות בגלל ביורוקרטיה מעכבת כל כך הרבה זמן העברות שמגיעות כדין בגלל שנת תקציב, והוא אומר: לא הגיע זה וזה והחשב מעכב- - -
מ' שגיא
¶
ההיקף הזה הוא היקף שפחות או יותר מבוצע כל שנה. זה אותו היקף עודפים מחוייבים. זה לא משהו חריג.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני רוצה להצביע, ואני מבקש רביזיה בעצמי. אבל, אני אומר לכם שיכול להיות שאני אשחרר זאת במשך היום. ברצוני לראות מה קורה. לא אכפת לי לאשר זאת.
היו"ר י' ליצמן
¶
האם זו הערה על כך שזה הרבה זמן? אני חייב להעיר לך, שבסך-הכל הכסף שמעבירים כאן אפילו לא בא לדיון וזה טיפול נקודתי. אתם לא הבאתם זאת.
היו"ר י' ליצמן
¶
מה זה שייך? מה זה משנה איפה זה מונח: כאן או באוצר? אתה אומר שזה מה-19 ביוני. הכסף, שאתה מבקש כאן, 50 אלף אלפי שקלים בהרשאה ו-7,000 אלפי שקלים עבור טיפול נקודתי, אפילו לא בא אלינו לדיון. זה - הבקשה של האוצר - אמור לבוא בימים אלו לוועדה.
ע' לנג
¶
יש חלק של הטיפול הנקודתי שהוא משיכה מהרזרבה הכללית, שהוא תוספת, וזה יגיע אליכם. יש חלק אחר שהוא בתוך המשרדים. מה הבעיה?
היו"ר י' ליצמן
¶
אתם לא מדייקים. יש כסף שאתה מבקש להעביר לטיפול נקודתי. בסך-הכל, הסעיף הזה בכלל לא שווה כי לא הבאתם טיפול נקודתי.
א' ימיני
¶
זו פניה שנועדה לתקצב פרוייקטים בביוב במסגרת שתי החלטות ממשלה שהתקבלו. החלטת ממשלה אחת היתה ב-22 באוקטובר 2000 - טיפול בתשתיות ביוב במיגזר הערבי ובמיגזרי מיעוטים אחרים.
ר' מלול
¶
זה לא בגלל שאני מכיר אותם. ישנם ישובים שהוחל בפרוייקט בהם והוא לא נגמר. אני מציע, שלא תתחילו בישוב אחר, כל זמן שנתקיימה התשתית כבר באותם ישובים ורק חסרה השלמה על מנת להזרים את המים אל תוך צינורות הביוב. אני מכיר כמה ישובים בדרום שזו הבעיה שלהם.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מציע להחליף את השם של קרית-ספר לשם ערבי, ואז נקבל שם עבור הביוב. למשל, קרית-ספר לא מקבלת עבור ביוב. אין להם ביוב מרכזי.
היו"ר י' ליצמן
¶
הם מבקשים כסף עבור הביוב ולא מקבלים. אולי צריך להחליף את השם לשם ערבי, ואז יכלילו אותם בתוך התכנית של ארבעת מיליארדי שקל של הערבים.
מ' גפני
¶
הוא צודק. המצב במיגזר הערבי באמת גרוע. המצב במודיעין עילית הוא כמו בישובים הערביים. כל הביוב זורם לואדי ויש מחלות.
א' וילן
¶
הביוב במדינת ישראל הוא שערוריה לאומית שנמשכת הרבה שנים. יש 220 מליון קוב מי ביוב שזורמים בואדיות, הולכים לים ומזהמים את הסביבה. הכל בגלל שלא היו מוכנים להשקיע בפרוייקטים כדי לסדר זאת. במיגזר הערבי זה עוד יותר גרוע. חבר-הכנסת מלול דיבר על הדרום, ויש ישובים בגליל ובלב הארץ. זה ישירות שם באקויפר החוף, במקומות שזה נכנס לתוך המים. זו כבר לא אמוניה. לא אחזור על הצעתי; יש 800 מליון שקל כספי קרן איזון של החקלאים שהאוצר לקח וזה לפיתוח תשתיות מים. השנה כבר סוף-סוף משחררים 151 מליון שקל ובונים כמה מאגרי ביוב. הכסף קיים. זו בטלנות. אפשר לעשות את הפרוייקטים האלה הרבה יותר מהר. יש את קרית-ספר ואת מודיעין עילית, ואתן לך רשימה של עשרות ישובים שצריך להסדיר זאת שם. זה לא נעשה במכה אחת, וזה תהליך הדרגתי של זיהום, וזו הבעיה. אחרי זה יקפצו על החקלאים. לא אתן את כל ההרצאה. אבל, זו שערוריה. כמה הם מביאים פה? 70 מליון שקל בהרשאה להתחייב.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 57 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 57 לוועדה התקבלה.
היו"ר י' ליצמן
¶
פניה מספר 64 לוועדה - אין רפרנט. נעבור לפניה הבאה.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(פניה מס' 70 לוועדה)
ע' לנג
¶
זו העברה של 17.2 מליון שקל מהרזרבה הכללית להתיישבות צעירה בישובים בגולן, בבקעה ובמעלה-אפרים. זו התחייבות של שר האוצר.
א' וילן
¶
תלמד את הנושא. עם כל הכבוד הראוי, החטיבה להתיישבות איננה משרד החקלאות. כתוצאה מההסכם בין הסוכנות היהודית לממשלת ישראל, שכאשר התורמים סירבו להשקיע ברמה העקרונית מעבר לקו הירוק, החטיבה להתיישבות זה הכספים המועברים. רשום משרד החקלאות, אבל היא משקיעה באותם איזורים בדיוק.
ע' לנג
¶
זה יכול להיות לשירותי רווחה וחינוך. זה ניתן במסגרת מענק האיזון. זה כאילו תגבור למענק האיזון.
א' וילן
¶
יש פה מענקים להתיישבות צעירה. מבקר המדינה 'הרים' על טיל את החטיבה להתיישבות כבר פעמיים, ויש שם דברים לא סימפטיים. עיני איננה צרה, למרות שאינני מתלהב מזה פוליטית. אם מגיע, יש צרכים לגיטימיים, איפה שיושבים אנשים - אני בעד. אבל, אני אומר לך שאינני בטוח שפה אין כפל תשלומים - מה ששאל הרב ליצמן. יותר מפעם אחת גילינו שם את הדברים האלה. בנוסף, אני יודע מי ביקש את הכספים האלה, ואלה דברים שצריך לבדוק אותם.
א' וילן
¶
אני מבקש לבדוק האם אין פה כפל תקציבים בין כספי החטיבה להתיישבות. אתה אמרת שהכל מוניציפלי. אני כבר ראיתי את החטיבה להתיישבות- - -
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 70 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 70 לוועדה התקבלה.
ע' לנג
¶
מוגשת פה העברה של 12 מליון שקל מהרזרבה הכללית עבור טיפול בנושא קדחת הנילוס המערבי - תיגבור נושא ההדברה בעניין. זה בהתאם לסיכום בין משרדי האוצר ואיכות הסביבה, החקלאות והבריאות.
א' וילן
¶
האם השתגעתם? האם עכשיו, בשיא הקיץ, אתם נזכרים לטפל? צריך להעמיד אתכם לדין, אם לא הוצאתם את הכסף בנושא הזה. לפני שנה עשרות אנשים נפטרו מזה.
א' וילן
¶
אינני מבין. יש לנו קדחת הנילוס בקיץ. הטיפול ביתושים וכו' צריך להיות כבר כשזה מתחיל. אחת מהשתיים: או שאתה מגיע אלינו בחודש יולי ומבקש כסף לטיפול שכבר- - -
א' וילן
¶
אם לא, אחת מהשתיים: אם השתמשת בכסף בלי אישור - זה לא בסדר, ואם לא ביצעת זאת עד היום - אתה גם לא בסדר.
ע' לנג
¶
אינני הגורם המקצועי להגיד לך בדיוק מה צריך לעשות שם. הבקשה הגיעה, וסיכמנו איתם. הבקשה הגיעה לפה. יש להפנות את השאלה למשרד לאיכות הסביבה. אני מניח, שהם עדיין צריכים את הכסף.
היו"ר י' ליצמן
¶
אינני בטוח שהוא צודק בזה. אני באמת רוצה לבקש, שתבדוק אם לא הוציאו את הכסף: אם לא הוציאו - מתי יוציאו. אם הוציאו - מתי הוציאו.
היו"ר י' ליצמן
¶
כן. אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 71 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 71 לוועדה התקבלה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אלי גולדשמידט עשה זאת בדיוק באותו יום. הוא נתן חמש דקות לרביזיה - נכון או לא? הוא נתן שתי דקות להתייעצות.
י' פריצקי
¶
חבר-הכנסת משה רז ביקש רביזיה על פניה מספר 70 לוועדה. אני מצטרף לרביזיה שלו, כי אין לי מושג מה היא "התיישבות צעירה".
מ' רז
¶
"התיישבות צעירה" זו התיישבות מעבר לקו הירוק, גם אם הישוב הוקם לפני שלושים שנה. מעלה אפרים היא התיישבות צעירה. עוד מעט יגידו שירושלים היא התיישבות צעירה.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(פניות מס' 76 ו-77 לוועדה)
ח' פרננדס
¶
פניות מספר 76 ו-77 נועדו להעביר 15 מליון שקל בהרשאה להתחייב ו-12.3 מליון שקל במזומן מסעיף 32 לסעיף 33. הכסף משמש למימון פרוייקטים לתכניות בנושא יעול השימוש במים. כל התקציב הזה מתוקצב במסגרת סיכומים בין משרד החקלאות למשרד האוצר.
י' פריצקי
¶
הצעתי לחבר-הכנסת פורז כך: יש לשר סמכות לפי חוק הפיקוח על מצרכים (שירותים) לקבוע מחיר מכסימום.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את פניות מספר 76 ו-77 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניות מס' 76 ו-77 לוועדה התקבלו.
היו"ר י' ליצמן
¶
פניות מספר 76 ו-77 לוועדה אושרו פה אחד.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(בקשה מס' 004-33 לוועדה)
א' קרשנר
¶
יש בקשה שעוכבה בעניין של פיתוח התרופה נגד איידס - בקשה מספר 004-33. האם אפשר להעביר זאת להצבעה? הבקשה לא נמצאת בתיקים. היא היתה בתאים, והיא עוכבה.
א' קרשנר
¶
קודם כל, על-ידךָ, ואתה הורדת זאת. גם מר גפני הוריד את ההסתייגות הזאת. נשאר חבר-הכנסת פריצקי.
א' וילן
¶
עיכבתם תרופה לאיידס. החוקר, הפרופסור, התקשר אלי ואמר: "האם אתה יכול להסביר לי?", ואמרתי לו: "לא".
ח' פרננדס
¶
גם אנו תמהנו. הסתבר שבמכון הוטרינרי במסגרת המחקרים שהם עשו התגלה איזה שהוא חומר ברקמת בעלי-חיים שיכול לרפא כויות. חוקר סיפר לנו, שבמקרה החומר הזה השפריץ על כויה שהיתה לעוזרת מחקר, וביום המחרת היא חזרה ללא כויה. הם בדקו את החומר הזה מאותה תרבית.
י' פריצקי
¶
אומר למה אני שואל אותך את השאלה הזו. בדרך-כלל, מדינה לא עוסקת בפיתוח ביוטכנולוגי. בנושא פיתוח ביוטכנולוגי עוסקות חברות פרטיות. מפתחים פיתוח ביוטכנולוגי במסגרת חממות וכו'. נניח שהמכון הוטרינרי מצא פטנט. האם מתחילים למכור? האם מדינת ישראל מוכרת תרופות? האם נהיה פטנט? אינני מבין את המבנה. משהו פה לא הגיוני.
ח' פרננדס
¶
במשרד החקלאות שאני מכיר יש גוף גדול - מינהל המחקר החקלאי - שמפתח כל מיני פיתוחים. ברגע שהמחקר יישומי, הם באים משווקים אותו ומקבלים תמלוגים.
א' וילן
¶
זה התגלה בבעלי-חיים במקרה זה, והתחילו לחקור את הנושא. החוקר סיפר שרודפים אחריו מכונים מחו"ל עם הצעות אדירות, אך הוא עובד פה ורוצה להישאר פה. אושר כבר תקציב המחקר. הלוואי שתהיה התרופה.
ח' פרננדס
¶
פה אנו מתקצבים את המחקר עצמו. אינך יכול לתקצב מחקר לפני שאתה לא יודע אם יהיו לו פירות או לא.
ס' אלחנני
¶
זה רשום באופן כולל. בביקור בבית-החולים "שיבא" הציגו בפני חברי הוועדה שיש הרבה מאד חוקרים, וגם שם השפריץ משהו על מישהו ויצאו פלאים. אבל, הטענה היתה, והיא מתחברת למה שאומרים פה, שבתוך כל הגופים החצי-מדעיים וכל מכוני המחקר הממשלתיים יש המון ידע של החוקרים. הם לא רוצים לעשות זאת במסגרת המכון, כי אז הם לא מקבלים כלום. כלומר, מה שאתה מציע זה גם לא הפתרון האידיאלי. מדובר ביישום לא במובן הגנרי של המלה. "יישום" זו החברה שמנצלת את מחקרי אוניברסיטת ירושלים. יש אותו דבר במכון ויצמן שמאד מצליח. הדוגמא של מכון ויצמן היא הטובה ביותר. הוא מקבל הכנסות. הממציא מקבל חלק. הלכתי ל"יישום" לראות איך הם עובדים. אתה מגייס הון. קרנות מחקר מחפשות את הביוטכנולוגים. לא חסר כסף למחקרים בביוטכנולוגיה. אבל, צריך לעודד כדי להקים חברות. צריך להקים חברה שמגייסת הון.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את בקשה מספר 004-33 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בקשה מס' 004-33 לוועדה התקבלה.
א' לוי
¶
אני אמיר לוי. אנו מבקשים את אישור הוועדה לתוספת שש משרות במשרד התקשורת: שתי משרות ללשכה המשפטית, שתי משרות למועצה לשידורי כבלים, משרה אחת לאגף ההנדסה ועוד משרה אחת. הדבר נובע מתוספת עבודה שיש למשרד בעקבות פתיחת שוק התקשורת לתחרות.
(שרת החינוך ל' לבנת נכנסת לחדר הישיבות.)
א' לוי
¶
זה בעקבות פתיחת השוק לתחרות וריבוי העבודה במשרד והכניסה הצפויה לתוקף של מימון תיקון 25 בחוק הבזק - מתן הרשיון לכבלים - המכרזים.
א' לוי
¶
לפני זה נשאלתי לגבי עלות המשרות. מדובר בסדר-גודל של 120 עד 150 אלף שקל למשרה לשנה - עלות עובד. לא מדובר במשרות בכירות. אלה חודשי עבודה, ואלה משרות של עורכי-דין איזה מהנדס אחד ואולי כלכלן או שניים.
א' לוי
¶
מה שאתם רואים כאן הוא תקציב חצי שנתי. זה מבוסס לששה חודשים. 250 אלף שקל זה סדר-גודל של חצי שנה.
יש סך-הכל בערך עשר משרות בלשכה המשפטית של משרד התקשורת.
א' לוי
¶
ועוד איך זה קשור למשרד. מכינים רשיון לשירותי תקשורת, רשיון לסלולר, מכרז לסלולר, 6-7 בג"צים, ערוץ חדשות יעודי, ערוץ רוסי בדרך וערוץ מורשת בדרך. עורכי-דין עושים את כל זה. את תיקון 24 לחוק הבזק, תיקון באורך הגלות, לא עושים כלכלנים.
ע' חוגי
¶
כל פעם באה לפה דידי לחמן-מסר, והיא עושה את המשא ומתן ויושבת על החוזים. אינני מבין למה צריך להגדיל את המחלקה המשפטית.
א' לוי
¶
אענה לך בכנות. בקשת משרד התקשורת נמצאת אצלנו על השולחן לפחות שנה וחצי, והם לא קיבלו את התוספת הזו עד שהשתכנענו שהם קורסים תחת העומס. הם ביקשו שבע משרות ללשכה המשפטית ולא שתי משרות, והם קיבלו מאיתנו שתי משרות. האמן לי, שלא היינו נותנים אם לא היינו משתכנעים. אתה יודע בדיוק את הגישה שלנו.
א' לוי
¶
אני עובד צמוד עם המשרד, ולא היינו נותנים להם תקן אחד אם היינו חושבים אחרת. אינך חושד בנו שאנו משחררים תקנים בקלילות.
א' וילן
¶
חבר-הכנסת חוגי, אני מציע שתיפגש איתם ותציג להם את המימצאים. אם מישהו עשה שם מינויים מיותרים, זה לא קשור להעברה התקציבית. אם יש לך מידע, תעביר זאת לאנשי אגף התקציבים. הם לא פוליטיים. אולי אפשר לחסוך כמה משרות.
היו"ר י' ליצמן
¶
מצביע. אני מעמיד להצבעה תא פניה מספר 64 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 64 לוועדה התקבלה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אמרנו, שנגמור עוד היום. רצינו להצביע לפני חצי שעה, וחבר-הכנסת אמנון כהן ביקש ואמר שהיות ולחבר-הכנסת חוגי היו אתמול שאלות שהוא לא ידע, שנחכה עד שהוא יגיע, ולא מעבר לכך.
היו"ר י' ליצמן
¶
אבל, אמרתי גם שאאשר זאת היום, שאשחרר זאת היום, והוספתי מיד על המקום - נכון? למה להגיד אחרת ממה שאמרתי?
א' וילן
¶
כבוד השרה, ביקשתי דיון, ללא כל קשר לאישור, לגבי השאלה איך קורה שחמשים שנה אומרים פה שמאתיים מליון שקל מתקציב הפעולה כל שנה לא יוצא בשנה תקציבית ועובר אחרי זה בגלל חסימות ביורוקרטיות.
א' וילן
¶
הנציג הסביר לנו, שהחשב לא מאשר הוצאות בשנת התקציב בגלל שהוא לא קיבל את כל הניירות וכו'. זה מגיע למאתיים מליון שקל. שאלתי איך זה יכול להיות שזה כל שנה נמשך וגופים ומוסדות צריכים גם את הכסף ומקבלים רק שנה אחרי זה.
שרת החינוך ל' לבנת
¶
אענה לך תשובה חלקית, ואני מודה שאין לי תשובה מלאה, וחלק מהתשובה לא אומר, וגם אגיד לך למה. תחילה, אכן יש תמיד בעיות להרבה גופים שמקבלים את תקציביהם בתום השנה. חלקם קורסים וחלקם מתמוטטים בגלל זה. בעיניי, אלה מהלכים לא תקינים, לא נכונים ולא כך צריך להיות. קודם כל, זו עמדתי. למה זה קורה? לפעמים, זה קורה משום שהגופים לא מגישים את כל הניירות שהם צריכים, ושולחים אותם הלוך וחזור כי הם לא נותנים את כל הניירות. בלי כל הניירות, גם אתה לא היית רוצה שהמשרד ישלם. זה מקובל גם עלי, ועל זה אין מה לדבר. יש גם תמיד נסיון לשחק בכספים ובינתיים לחכות וכו'. גם זה חלק מהדברים המקובלים, שלדעתי, בהרבה מאד פעמים הם מוגזמים משהו. השורה האחרונה בעניין היא, שחלק מאותו תקציב שלא מתקבל בסופו של דבר אי אפשר לשלם אותו, אי אפשר להשתמש בו, חוזר לאוצר ולא קורה כלום. ואז, בעצם, משרד החינוך והגורמים הקשורים והתלויים בו מפסידים, כי הם לא מקבלים ולא רואים את הכסף הזה.
שרת החינוך ל' לבנת
¶
עכשיו, אנו מנסים לזרז את התהליכים האלה, כדי שמי שמגיע לו יקבל ולא יטורטר לשוא ומי שלא מגיע לו לא יקבל. זה עניין אחר לגמרי. הכל הולך לפי הכללים. ממילא שום דבר לא יכול לעבור בלי אישור חשב. אין כאן דבר שאפשר לשלם בלי אישור של החשב.
מ' גפני
¶
שרת החינוך זה הקבינט האמיתי. בגלל שאנו נוהגים באחריות והעברנו את תקציב המדינה, אנו מחכים חודשים ארוכים. אישרנו גם את הקיצוץ. אישרנו כל מה שהאוצר ביקש. מגיעים אחרי חודשים ארוכים דברים שאצלנו הם בסיס התקציב: שעות בבתי-הספר, הסעות בבתי-הספר - מה שאצל כל אחד זה מובן מאליו. בסוף, מגיעות ההעברות, וזה מגיע לא טוב. האוצר עושה זאת בכוונה. הוא שם זאת בסעיף כזה, כדי שלא יוכלו להוציא את הכסף. מה את היית עושה במקומי? אני רק מתאר לעצמי שהחדר היה מלא עכשיו בתקשורת. את היית מקללת את שר האוצר.
היו"ר י' ליצמן
¶
הרב גפני, היות והשרה כאן, נסיים את הסעיף הזה של משרד המשפטים, פניה מספר 80, ונצביע על הבקשה לגבי החינוך.
י' מרוז
¶
מדובר בהעברת 2.2 מליוני שקל מהרזרבה הכללית לתקציב הנהלת בתי-המשפט לצורך מימון תיגבור של אבטחה של ועדת החקירה של אירועי אוקטובר - ועדת חקירה ממלכתית - בראשות השופט אור.
י' מרוז
¶
הוחלט על התיגבור התקציבי הזה בעקבות האירועים האלימים בעבודת הוועדה בתחילת השנה. מערך האבטחה הציע לתגבר את אמצעי האבטחה שיש לוועדה. בנו שם קיר זכוכית שמפריד בין רחבת הקהל באולם הוועדה לבין המקום הפיזי בו יושבים חברי הוועדה. בנוסף, הוקם VIDEO CONFERENCE, שמאפשר לא להכניס את כל הקהל לאולם בו יושבת הוועדה אלא הם יושבים באולם מרוחק ונפרד וצופים במתרחש.
היו"ר י' ליצמן
¶
הכל טוב ויפה, אך למה זה צריך להגיע מאוחר? היו התראות כל הזמן, והיו כבר כמה נסיונות. מה זה שווה עכשיו?
י' מרוז
¶
מיד אחרי שמונתה הוועדה, הועבר תקציב ראשון בסך של כמליון וחצי שקל להיערכות לעבודת הוועדה שכללה גם היערכות אבטחתית ביטחונית. בנוסף, הוקצב עוד סכום כסף בתחילת השנה של כשבעה מליוני שקלים לעבודת הוועדה עצמה ולתפעולה השוטף. כלומר, כבר הוקצב כסף. האירועים האלה הוכיחו שצריך תיגבור אבטחתי. זה משהו המציאות מכתיבה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני רוצה בירור למה זה לקח כל כך הרבה זמן לכל האבטחה הזו. השופט אור ידע מהתחלה שיש בעיות שם עם הביטחון נגד העדים, ולא עשה שום דבר. עכשיו, אחרי מעשה, כשזה כבר בסוף הדיונים, אנו הולכים לאשר להם דברים.
י' מרוז
¶
לוועדה היה תקציב לפעילות השוטפת, שבתוכו הוקצב גם סכום מסויים לנושא האבטחה. עכשיו, צריך תיגבור. ממשיכים לעבוד. התקציב כמעט מוצה.
י' פריצקי
¶
אם לא נאשר זאת, את אומרת שלמעשה הוועדה תתקשה מאד להמשיך. משכו על חשבון משהו אחר מהתקציב השוטף, כי הרי לא יפקירו את השופט אור להתלהמויות אנשים. אם אתה לא תאשר זאת- - -
י' פריצקי
¶
יש לזה משמעות אחת, והיא שהוועדה תיפסק. יכול להיות שזה טוב; יחזרו המהומות ויהיה שמח. למה לא?
היו"ר י' ליצמן
¶
היינו צריכים להקים ועדת חקירה על מה שהיה שם עם השוטר המסויים הזה ולגבי זה שבכלל גילו אלו שוטרים ירו שם ואלו שוטרים - לא. יש הרבה דברים. במקרה, זה לא שייך לדת. זו שמירה של שוטרים.
י' פריצקי
¶
אגיד משפט: יש אלוקים. שלושה-עשר אנשים שנהרגים, ואני נזהר מאד במילותי, וסוף-סוף קמה ועדת חקירה לבדוק זאת וכתוצאה מכך יש רגיעה ברחוב הערבי ובודקים זאת כמו שצריך ויש תחושה של הגינות ותחושה שמתייחסים אליהם, אל בעייתם, טוב - הדבר הזה הוא כמעט קודש. לא הייתי נוגע בו.
א' וילן
¶
היושב-ראש, ברצוני לצטט את חבר-הכנסת טל אתמול בישיבת ועדת העבודה והרווחה, שאמר לי שהוא מכיר בעליונות בית-המשפט ובחשיבות שלטון החוק ועוד כאלה וכאלה דברים.
א' וילן
¶
אתמול למדתי שיעור מחבר-הכנסת טל על חשיבות עליונות בתי-המשפט וחשיבות שלטון החוק וכו'. יש פה בעיה. בהמשך לדברי חבר-הכנסת פריצקי, העסק מאד רגיש, והפסיקו את הדיונים עד שנתנו את האבטחה. לכן, זה מסוג הדברים איתם אנו לא יכולים לשחק. זה בדיוק כמו קדחת הנילוס: קודם עושים, ואם לא עושים - אוי ואבוי, ואחרי זה באים לאישור. עלינו להרגיל את המערכת שלא כך עובדים, אבל, לצערי, עושים גם כל מיני עיכובים פוליטיים ללא שום קשר. דברים כאלה לא צריך לעצור. צריך לעשות, כי זו הגנה על השופטים ועל השוטרים. אין מה לשחק עם זה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 80 לוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אחד
פניה מס' 80 לוועדה התקבלה.
י' מרוז
¶
כן. מדובר בהעברת 4.5 מליוני שקלים מהרזרבה הכללית לתקציב משרד המשפטים למימון צוות הקמה והיערכות להקמת הרשות ליישום חוק איסור הלבנת הון.
י' מרוז
¶
חבר-הכנסת פריצקי, אי אפשר לשים זאת כהוצאה מותנית בהכנסה. היינו עושים זאת, אם הרשות היתה מיועדת לגביית כספים. בסופו של דבר, מי שיגבה היא המשטרה וגופי אכיפה אחרים. למעשה, הרשות נועדה ליישם את החוק במובן של איסוף נתונים ועיבוד נתונים חשובים והעברתם לגופים.
י' מרוז
¶
קודם כל, חוזרים לדיון שדומה לדיון שהיה פה קודם. למשרד המשפטים יש תקציב שוטף. משרד המשפטים לאורך תקופה מסויימת יודע את הנושאים הדחופים איכשהו לתת להם מימון גישור לצורך תיקצוב הנושאים האלה. מה לעשות, עד שהפניה הגיעה- - -
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 81 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 81 לועדה התקבלה.
י' מרוז
¶
מדובר בהעברת עשרים מליון שקל לטובת הסניגוריה הציבורית. הביקוש לשירותי הסניגוריה גדל באופן ניכר בשנים האחרונות, ונוצר חוסר תקציבי בתקציב הסניגוריה הציבורית. מדובר בהעברת עשרים מליון שקל, כשכל הסכום הזה נועד לתשלומים לסניגורים ציבוריים שכבר ביצעו את עבודתם בתיקי הסניגוריה.
י' פריצקי
¶
אדוני היושב-ראש, אני עכשיו מזדהה עם שאלתך. יש מצב, ואני אומר זאת מתוך ידיעה מהשטח עצמו, שהסניגוריה הציבורית נועדה לדבר מופלא, חשוב וטוב - שיהיה סניגור לאנשים שאין ידם משגת. מה שקורה זה ששופט, בנוהג שבעולם, אוהב שלפניו מופיעים פרקליטים. רואים אנשים, שאני אומר לךְ שידם משגת להשיג סניגור ויכולים לעשות הכל ואומרים: "אין לי". אומר השופט: "בבקשה לסניגוריה הציבורית", והם מקבלים. האם יש כללים?
י' פריצקי
¶
אם זה כך, צריך בכל הכבוד הראוי משרד האוצר להוציא כללים ברורים מאד להנהלת בתי-המשפט מי עושה ומי לא עושה. לא, יש פה מצב שהוא מאד נוח.
י' פריצקי
¶
אבל, אני עכשיו רואה את המדינה. חבר-הכנסת שוחט, אני חושב שמי שאין ידו משגת צריך להעמיד לו סניגור. אבל, לא יכול להיות דבר כזה שמי שידו משגת יביאו לו סניגור, ואז בא האומלל שאין לו - ואין לו.
י' מרוז
¶
בימים האלה יש את כל הנושא הבעייתי הזה שאתה מעלה עכשיו, ויש בעיה כזו שהיא בחקיקה כי בחקיקה יש איזה שהוא סעיף בחוק הסניגוריה הציבורית שמאפשר לשופטים, על-פי דעתם, למנות סניגור ציבורי ללא עמידה במבחני זכאות כלכלית. זה מטופל.
א' שניידר
¶
אני זוכרת, שפה בוועדה נדונו כללים של סניגוריה ציבורית, וביקשתי עכשיו שיביאו לי אותם. נדמה לי, שבכל זאת יש שם איזה שהוא מבחן הכנסה. אם המבחן לא מושלם, יש לתקן את החקיקה. זה נכון שלא צריך להיות מצב שכל מי שרוצה יוכל להיזקק לסניגוריה הציבורית, אבל לומר שאין כללים בכלל זה לא נכון. יש כללים.
ע' חוגי
¶
יש גידול מאד גדול בתקציב משרד המשפטים. גם בזמנו הגידול נבע בגלל בינוי ופיתוח גדולים מאד. גמרו לבנות בבאר-שבע ובחיפה, והתקציב נשאר אותו דבר. מ-1999 תקציב משרד המשפטים גדל כמעט ביותר מ-50%.
י' מרוז
¶
בניית היכל המשפט בחיפה עדיין לא הסתיימה. התשלומים האחרונים עבור בית-המשפט בבאר-שבע עדיין מבוצעים בפועל. לכן, הסעיף התקציבי הזה עדיין לא הופחת. כמובן שברגע שיסתיים התזרים המימוני, יסתיימו כל הפרוייקטים, אתה תראה לזה ביטוי גם בתקציב הפיתוח של הנהלת בתי-המשפט.
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 95 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 95 לוועדה התקבלה.
י' פריצקי
¶
האם תוכלי לתת לנו כמה שולם מה ולמי וכן את שמות הסניגורים? איך מתחלק התקציב הזה? מעניין אותי לדעת זאת.
י' פריצקי
¶
לסניגוריה ציבורית. איך הוא מתחלק פחות או יותר? אני חושב, שגם חבר-הכנסת ליצמן ישמח לדעת זאת.
י' מרוז
¶
זה מתחלק לשני חלקים. חלק אחד הוא יחידת המטה, ולמעשה זו היחידה במשרד המשפטים שמנהלת את כל המערך. בנוסף, יש סכום גדול, פי ארבעה בערך מהסכום של המערך התפעולי, שמיועד לתשלומים לעורכי-דין ממונים.
י' מרוז
¶
לגבי זה, אין שום בעיה. אני יכולה להביא את כל הפרטים. בעקרון, יש תקנות בחוק הסניגוריה הציבורית שמגדירות בדיוק איך ממנים, כמה משלמים ומה צריך להיות גובה סכום הטרחה.
היו"ר י' ליצמן
¶
חבר-הכנסת יוסי פריצקי, ביקשתי גם להכין מכתב לאורן מראני על כל ההעברות שביקשנו היום, כדי שלא יגיד שלא ידעו שלא ביקשנו.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(בקשה מס' 007-20 לוועדה)
היו"ר י' ליצמן
¶
אנו חוזרים לסעיף קודם - לבקשה מספר 007-20 לוועדה: העברת עודפים מחוייבים בתקציב משרד החינוך.
היו"ר י' ליצמן
¶
הסבירו כבר. אני מעמיד להצבעה את בקשה מספר 007-20 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בקשה מס' 007-20 לוועדה התקבלה.
היו"ר י' ליצמן
¶
כן.
(הישיבה הופסקה בשעה 10:17.)
(הישיבה חודשה בשעה 10:38.)
הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)
(תיקון מס' 13), התשס"א-2001
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 13) (קיצבאות לחיילי יחידות השדה), התשס"א-2001.
א' שוחט
¶
ברצוני להגיד מלה ברמה העקרונית, ולא חשוב אם החוק הזה עולה 5 מליוני שקל, 10 מליון שקלים או מיליארד שקלים. אחד הדברים הכי מעוותים במערכת התשלומים של המשק הישראלי הציבור היה הפנסיות המוגדלות, כשלא היה לזה שום חשבון. אף פעם לא נערך חשבון אמיתי בעניין. אף פעם לא ידעו מה היא ההוצאה התקציבית. לא בכדי הגענו למצב שהחשבון האקטוארי של החוב של הפנסיה הציבורית של הממשלה הוא מעל מאתיים מיליארד שקל, וזה עוד לפני הרשויות המקומיות. זהו חשבון אקטוארי. לכן, אני שמח מאד, שהיה לי הכבוד בשלהי הכהונה הקודמת לגרום לכך שמנכ"לים, ראשי עיריות, חברי-כנסת ושרים ואחרי זה הצלחנו גם לגבי שופטים - הורידו להם את הפנסיה מ-7% ל-2% ומ-4% ל-2% בכל המערכות, כי אם רוצים לשלם - לשלם על השולחן, ולא לשלם דרך הפנסיה כשאף אחד לא יודע את המחיר ואף אחד גם לא מרגיש זאת בחשבון שלו כשהוא מנהל תקציב למעט מינהל הגמלאות שהעסק הולך ותופח כל הזמן. לכן, המגמה הזו, כפי שמוצעת כאן, היא הפוכה, היא לא נכונה והיא משבשת. מה שהיה צריך לעשות הוא בכל צה"ל להוריד ל-2%: בצנחנים, בטייסים וגם באלופים שממשיכים לקבל 4%. אין שום סיבה בעולם לכך שכל המשק לא יתייצב מסביב למה שמקבל עובד ליד פס הייצור בתעשיה או מורה בבית-ספר. אתה רוצה לשלם - תשלם דרך השכר באופן גלוי, תקציבית, כדי שיראו כמה שזה עולה.
לכן, החוק הזה ברמה העקרונית הוא אסוני, כי הוא משנה כיוון. במקום בכיוון הנכון הוא הולך בכיוון ההפוך. לכן, ההתנגדות שלי לא תלויה בכסף או בכמה זה עולה, וזה בלתי רלוונטי. אני אומר לחברי הוועדה: אתם משנים מגמה שהתחילה ונפלה ראשונה דוקא על הנבחרים, על ראשי ערים ועל הפקידות הבכירה, והיא עשתה צדק בעניין הזה. תמיד היו אומרים: "למה אתם מקבלים 4% פנסיה? למה למי שיושב ארבע שנים יש 20%?". בצדק תיקנו עניין זה. לכן, החוק הזה הוא חוק רע. דרך אגב, לפי מה ששמעתי, הוא גם חוק רע לחיילים. אם יש היום 3,000 איש כאלה ורק 10% מהם מגיעים לגיל פנסיה, כי עכשיו גם בשירות קבע עפים החוצה, אזי האלטרנטיבה של תשלום לאורך כל השירות נותנת לכולם את הכסף ולא רק לאלה שמגיעים לסוף הדרך. יש בזה גם חוסר הגיון מבחינת החיילים.
לכן, אני אצביע נגד בכל מקרה - הסכמות או לא הסכמות - כי אני רואה בזה עניין עקרוני. אני אומר לחברי הוועדה: תחשבו טוב. זה עניין עקרוני מהמדרגה הראשונה.
א' וילן
¶
זה עשרים שניות. עניתי על זה אתמול ואמרתי, שלפני שנה כשבאתי לעוזי לוי ואמרתי לו: "בוא ותשנה את כל מבנה השכר בצבא, ונפתור את הבעיה", הוא אמר לי: "כן, כן". עכשיו, הם באים לפה ואומרים: "עוד חודשיים". אני אומר פה, שאני מוכן לבוא איתך בדברים מתי נעלה זאת למליאה, ואין לי בעיה עם זה. אבל, אני אומר לך, שפה זה תיקון עיוות הסטורי משנות ה-50 שנמשך על קבוצה מאד קטנה, ולכן במקרה זה נתקן ונכריח אותו לעשות את מה שחבר-הכנסת שוחט אומר בצבא. עד היום, לא היה להם אומץ לעשות זאת. טוב, שהחוק הביא אותם לזה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 13) (קיצבאות לחיילי יחידות השדה), התשס"א-2001? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 13)
(קיצבאות לחיילי יחידות השדה), התשס"א-2001 נתקבל.
א' שוחט
¶
לא. רק בדיוני תקציב אפשר לעשות רביזיה. יש נהלים. אם רוצים לשבור את הכל, צריך לשים את הכל- - -
היו"ר י' ליצמן
¶
חבר-הכנסת שוחט, אינני הולך לעשות עכשיו את הרביזיה הזו. אני רוצה להגיד לך, שחבר-הכנסת אלי גולדשמידט עשה רביזיות תוך חמש דקות כל הזמן. זה היה עם חבר-הכנסת חוגי ועם כולם, והוא נתן להם חמש דקות.
א' קרשנר
¶
יש עיכוב של חבר-הכנסת פריצקי בעניין החיילים המשוחררים. הוא ביקש הסברים, וקובי הבר יכול להסביר את העניין. תסביר איך יש עודף של חצי מיליארד שקל.
י' הבר
¶
זהו הסבר פשוט מאד. השיטה בחוק היא, שלחייל יש במשך חמש שנים אפשרות לממש את ההטבות, והוא לא חייב לממש זאת בשנה הראשונה. אנו מתקצבים כמעט מלא את הקרן הזו. בדרך-כלל, בשנה הראשונה ובשנה השניה הם לא מממשים זאת. אם תוך חמש שנים הוא לא מימש, אנו שולחים לו צ'ק הביתה. מכיון שזה חוק שבנה את עצמו מ-1994, אנו רק ב-2002-2001 הגענו ל-STEADY STATE. בגלל זה צברנו עודפים מהעבר. אנו מעבירים את העודפים האלה, כי עכשיו אנו הולכים לשלם סכומים יותר גדולים. משנת 2002 אנו נגיע להיקפים של מיליארד או מיליארד ומשהו של החוק. בהתחלה, הוא בנה את עצמו לאט-לאט. כדי לא לעשות 'בְּרוֹך' תקציבי בבת-אחת, בנינו גם אנו את התקציב לאט-לאט.
א' קרשנר
¶
יש עוד שלוש פניות מעוכבות של משרד התחבורה: אחת - שני מליוני שקלים למע"צ לתיקון נזקים בכבישי מע"צ, שניה - חצי מליון שקל לשירותי מידע של מע"צ והשלישית - פיתוח מימשק בין משרד התחבורה לחברת "דרך ארץ".
היו"ר י' ליצמן
¶
אני מעמיד להצבעה את בקשה מספר 001-28 לוועדה - שני מליוני שקלים המיועדים לתיקון נזקים בכבישי מע"צ. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בקשה מס' 001-28 לוועדה התקבלה.
היו"ר י' ליצמן
¶
אין נגד. הבקשה אושרה פה אחד.
אני מעמיד להצבעה את בקשה מס' 003-40 לוועדה - התקציב השוטף של מע"צ. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בקשה מס' 003-40 לוועדה התקבלה.
היו"ר י' ליצמן
¶
מותר לי.
אני מעמיד להצבעה את בקשה מס' 008-40 לוועדה. - פיתוח מימשק בין משרד התחבורה לחברת "דרך ארץ".
ה צ ב ע ה
בקשה מס' 008-40 לוועדה התקבלה.