פרוטוקולים/כספים/3355




22
ועדת הכספים
19.06.2001

פרוטוקולים/כספים/3355
ירושלים, י"ד בתמוז, תשס"א
5 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 271
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח בסיון תשס"א (19 ביוני 2001), שעה 10:00

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
נחום לנגנטל
רחמים מלול
ויצמן שירי

מ"מ: משה רז

יאיר אורגלר - יו"ר הבורסה לניירות ערך
שאול ברונפלד - מנכ"ל הבורסה לניירות ערך
מירי כץ - יו"ר רשות ניירות ערך
אלעזר אמיר-הימל - מנהל מחלקת שוק משני, הרשות לניירות ערך
אביבה בן-משה - מנהלת מחלקת חשבונאות, הרשות לניירות ערך
אמיר שרף - סגן היועץ המשפטי, הרשות לניירות ערך
ד"ר אייל סולגניק - רואה חשבון, הרשות לניירות ערך
משה פרץ - הרשות לניירות ערך
אבי זיבלמן - נציג I.D.B
עו"ד עודד ערן - נציג I.D.B
עופר פלג - אגף שוק ההון, משרד האוצר
דרורה ליפשיץ - לשכה משפטית, משרד האוצר
גד סואן - איגוד החברות הרשומות בבורסה
נתי שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הרשומות בבורסה
ורדה לוי - איגוד החברות הרשומות בבורסה
ישראל שטראוס - נשיא לשכת רו"ח
ארנון רצ'קובסקי - לשכת רו"ח

אנה שניידר

סמדר אלחנני

סיגל גורדון

1. תיקון תקנון הבורסה – הנפקה במכרז ללא מחיר מירבי.
2. תקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים) (תיקון)
תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים).


תיקון תקנון הבורסה – הנפקה במכרז ללא מחיר מירבי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, הסעיף הראשון על סדר היום: תיקון תקנון הבורסה, הנפקה במכרז ללא מחיר מרבי, תציג את העניין מירי כץ, יו"ר רשות ניירות ערך.

למעשה הנושא של הנפקות עם תקרה ובלי תקרה עולה ויורד על סדר יומה של הוועדה מזה מספר שנים. היו מספר שנים שההוראה נקבעה בתקנון הבורסה מכוח צו, הצו פקע לפני כשלוש שנים. הייתה שנה מסוימת, מאחר ומצב הנפקות היה עם מגוון, היו הנפקות שהוצעו עם תקרה, היו הנפקות ללא תקרה, חשבנו שלא מתחייבת התערבות של המחוקק בנושא אם השוק מסדיר את עצמו. לפני למעלה משנה, אחרי מספר הנפקות שבהן היו הנפקות שקשה היה להסביר את עודף החיתום האדיר, הגענו למסקנה שצריך להסדיר את השוק, משרד האוצר והרשות לניירות ערך חשבו שצריך לקבוע החלה, באותו זמן התכנס גם דירקטוריון הבורסה והגיע למסקנה זהה והציע לתקן את התקנון.

הנושא הובא לוועדה בתמיכה של כל הנוגעים בדבר. בוועדת המשנה, הצעת הפשרה שסוכמה, שההוראה תיקבע כהוראת שעה לשנה, הוראת השעה עומדת לפקוע ואנחנו חושבים שצריך להאריך אותה ולעגן אותה בהוראה בתקנון.

אתמול או שלשום, לבקשתנו, באישור משרד האוצר, הופץ תזכיר חוק שישמש את שיטת התיקון כאשר שיטת התיקון תשתנה לפחות לגבי ההנפקות הגדולות, אני מניחה שיהיה פתרון שונה - - -

כמה זמן עד שהחוק הזה יגיע?

אי אפשר לדעת, קפצנו ממש בצעדים ראשונים, חשבתי שראוי שאזכיר זאת על מנת לתת את התמונה השלמה. גם שהחוק יתקבל הוא לא מתכוון לתת פתרון לכל ההנפקות אלא רק להנפקות הקלות ולכן ממילא יהיה צורך בהוראה הזאת.

למה לא לחכות לחוק?

ראשית, גם כאשר החוק יתקבל זה פתרון להנפקות הגדולות ולא להנפקות הקטנות שלגביהם לא מוצע לשנות את ההסדר. בזמנו ראינו, שדווקא בהנפקות הקטנות שבהן אפשר בקלות להגיע לחיתומי יתר, אנחנו יוצרים אווירת קזינו במדינה.

תרשה לי לברך אותך בישיבה הראשונה שאנחנו משתתפים בראשותך.

כמו שאמרה מירי כץ, בנושא הזה דובר ודובר וכבר דיברנו כל כך הרבה שאין הרבה מה לחדש, היום ממילא הנושא הזה לא רלבנטי כי אין הנפקות, לבוא היום ולדבר על מעין גזירות או שחלק מציבור המנפיקים רואה בזה גזירה כשאין הנפקות, זה נראה לי מגוחך או סתם שגרה של מי שמעביר כל פעם מחדש הצעות.

בוועדת המשנה של ועדת הכספים הוחלט בשעתו על הוראת השעה, הפרוטוקול אומר, להמליץ על הוראת שעה לתקופה של מ-1 ליולי 2000 עד 1 ליולי 2001, ובמהלך השנה יתקיים דיון נוסף ומעקב. תוך כדי זה יועברו התיקונים העוסקים ברישום כפול וברפורמה בשיטת החיתום.

רישום כפול עבר, רפורמה בשיטת החיתום לא נעשתה. אמרה מירי כץ, שלפני יומיים שלושה הוא עבר, אנחנו טרם קיבלנו, אני מניח שאם היא אמרה - זה נכון, זה יעבור, נקבל את זה ונגיב על כך. ההוראות לגבי שיטת החיתום הן מאוד מבורכות ואנחנו לוחצים כבר הרבה זמן שזה יעבור, זה מתעכב ומתעכב. הם מייתרים לפחות חלק גדול מכלל הנושא של ההגבלות על מחיר מרבי.

לכן, הייתי מציע, שאת הדיון הזה נערוך בשלב מאוחר יותר, יש סיכום משנה שעברה, שיהיה דיון נוסף מיוחד לנושא הזה ויהיה מעקב. דיון נוסף לא נעשה ולכן אני מציע לדחות את הדיון ולחכות עד שתעבור הרפורמה בשיטת החיתום ואז בחבילה אחת להעביר את כל הדברים.

לא אמנה את כל הנימוקים שבשעתו התנגדו להם, כולם יודעים, כולם דיברו על כך, וממילא כפי שאמרתי, הנושא לא אקטואלי כי אין הנפקות.

לא מדובר כאן באיזשהו הסדר חדש, מדובר בהמשך הסדר תזכיר החוק. מסלול הדברים הוא כזה, שניתנו שלושה שבועות להערות, לאחר מכן, בהתאם לנוסח שיגובש לאחר ההערות זה יועבר לוועדת השרים לחקיקה.

מה התהליך?

אם הדברים יתפתחו כמו שצריך, זה יכול להיות תהליך מהיר, אבל בכל זאת זה לוקח את הזמן שלו.

אני יכול להבין, שהדיון לא יתחיל לפני המושב הבא?

קרוב לוודאי שלא.

זאת אומרת, שלפני ינואר אין על מה לדבר.

סביר להניח שלא.

אפשר להאריך לשנה.

הדברים שציטט מר גד סואן הם מהסיכום של ועדת המשנה לשוק ההון, שקבעה לה דרכי פעולה ומעקב. הסיכום של ועדת הכספים, שהוא מה שמחייב, לא חזר על ההמלצות של ועדת המשנה. שלא תהיה פה הטעיה, הבאתי את הסיכום של ועדת הכספים וזה היה אישור ההחלטה ביום 28 ביוני שנת 2000: לאשר לפי הנוסח החדש המצורף בזה, שנתן את זה רק לתקופת התשקיפים.

אני הקראתי מהפרוטוקול של ועדת המשנה.

זו ועדת המשנה, אבל אלה היו המלצות שלא חזרו עליהן במליאת הוועדה.

יכול להיות שאנחנו יכולים להמליץ עליהן מחדש.

אם מתכוונים להאריך לשנה, אני אקבל זאת. אם לא, הייתי רוצה לומר משהו.

אני יכול לומר, שאני מתכוון להאריך זאת בשנה נוספת.

מקובל עליי ולא אבזבז את זמן הוועדה. כלומר, התקנה תוארך על פי תשקיפים שמועד פרסומם עד 1 ביולי 2002.

כפי שחבר הכנסת אבי יחזקאל המליץ לפני שנה, אנחנו נאריך בשנה נוספת.

אני מקבל בברכה את ההצעה שלך, אני מבקש שהפעם יוסיפו לפרוטוקול, שיתקיים דיון נוסף בעניין הזה.

אני מעריך שנקיים דיון לפני שזה יובא לאישור.

אם כך, אנחנו מאריכים את התקנה בשנה נוספת.



תקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים) (תיקון)
תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים)

הסעיף הבא בסדר היום: תקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים) (תיקון), ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים מיידיים).

אני רוצה לומר מראש, שסט אחד של תקנות מדבר על הדוחות הכספיים השנתיים והסט השני מדבר על הדוחות הכספיים הרבעוניים. אני מבקשת לומר כמה מילות הקדמה ולבקש את עורך הדין הראשי של רשות ניירות ערך, ד"ר אייל סולגניק, להיכנס לפרטים ביתר דיוק כי מדובר בנושאים מקצועיים ושאינם פשוטים.

ראשית אומר מה הנחה אותנו בהגשת התקנות. כולם יודעים שנושא הגלובליזציה והנושא של עסקאות בין מדינות הולך ותופס מקום נכבד יותר ויותר. היום, על פי התקנות הקיימות, כאשר חברה אינה בעלת שליטה אבל יש לה השפעה מהותית על חברה שהיא רוכשת וצריך לצרף את הדוחות הכספיים של אותה חברה, ביקשנו שיגישו את הדוחות לפי המתכונת הישראלית, דהיינו, גם בעברית וגם לפי כללי חשבונאות שמקובלים בישראל. עם הזמן הגענו למסקנה, שזה מטיל נטל כבד על חברות. לא פעם עורכי הדין של חברות בכל ארצות תבל לא בהכרח בקיאים בכללי החשבונאות כאן ולא בתחום ניירות ערך, למרות כל החשיבות שאנחנו מייחסים לשיטה שלנו, וזה מטיל נטל כבד. לכן ניסינו למצוא דרך שתיישב בין הדברים, מצד אחד תקל על עול החברות, מצד שני, תמצא את הדרך שעדיין תקל על ציבור המשקיעים בישראל. גיבשנו הצעה שעקרונותיה הן, הגדרה של מתי יש צורך לצרף את הדוחות, הפנינו לאפשרות של הצגת אותם דוחות לפי הכללים החשבונאים הבינלאומיים או כללים של מדינות שראינו שהם מקיפים. נתנו פתרון לנושא של כללי חשבונאות שחלים על חברות פרטיות כדי להבטיח שגם אם החברה איננה נסחרת בבורסה, נוכל לקבל את התקנות של אותן חברות ברמה הטובה של ציבור המשקיעים בישראל. נתנו ביטוי לצורך לתרגם את התקנות כדי שניתן יהיה לקרוא אותן ומי שאיננו בקיא בשיטה הזרה יוכל להבין מה הייתה המשמעות לפי השיטה בארץ.

ניצלנו את ההזדמנות בתיקון הזה – שהוא התיקון העיקרי והמהותי – לתקן שני תיקונים נוספים שנבעו מהרצון להתאים את הדברים בארץ לעולם כולו. לפני כשלוש שנים נפלה החלטה, שהכללים הבינלאומיים יהפכו לבסיס לתקינה בישראל. מכאן יש כמה שינויים שרצינו כדי להתאים את החברה בישראל למה שדורשים הכללים החשבונאים הבינלאומיים: הנושא של דיבידנד שהוכרז אחרי תאריך המאזן, והנושא של התחייבות למצבת עובדים - - -

אני מבין שהדבר נעשה בהסכמה ביניכם - - -

אתה מכיר את העניין, שעל הצימוקים כולם מסכימים, אבל יש מרכיבים בעוגה שדיברנו עליהם ארוכות ומסתבר שלא כולם מסכימים עליהם.

גם על פי גודל המשלחות אני מבין שאין הסכמה.

עשינו את הרישום הכפול, וכל המטרה הייתה להקל על כל התהליכים.

ראשית, אדוני היושב ראש, מה שמונח לפניכם זה בעצם עבודה של הרבה מאוד זמן, עבודה שהייתה נתונה להסכמה במנות, יתרה מכך, עבודה שזוכה לברכות חמות מאוד מהשוק, ואני מזהה בקהל כמה אנשים שמאוד רציניים בשוק ואני יודע את דעתם האישית שהיא דעה מאוד תומכת במוצר שמונח לפנינו.

אני רוצה להסביר את מהותו של המוצר ולפרט את דבריה של יושבת ראש הרשות. אני לרגע גולש לתחומים שהם בגדר כמעט ואסור להתעסק בהם, קרי חשבונאות, אבל אני רוצה להסביר בשנייה את הדברים ואני אהיה ציורי ברשותכם על מנת שהעניין יובן.

כאשר חברה א' מחזיקה מעל 20% מחברה ב', היא צריכה להכליל את הדוחות הכספיים של החברה ולמשוך את המספרים של החברה למטה.

25%.

אתה צודק, בעבר זה היה 25%, לא מזמן זה תוקן ל-20%.

החברה צריכה לקחת את הדוחות הכספיים ואת נתוני הרווח מלמטה ולמשוך במספר אחד לתוך הדוחות שלה.

לחלק היחסי.

מדויק. מה הבעיה? היא מושכת את החלק היחסי במספר אחד ולכן מי שקורא את הדוחות של החברה למעלה, לא יכול בעצם להבין מה המרכיבים של החברה למטה. התקנה הזאת – שהיא בעצם בנויה על גבה של תקנה קיימת שעובדת – אומרת, אנחנו רוצים פירוט של המרכיבים של החברה הזאת כדי שמי שמנתח את החברה למעלה יוכל להבין איך משפיעה החברה למטה.

אם אתה חברה ציבורית למעלה ואני לא חברה ציבורית, למה אני צריך ללכת לתת לך את כל האינפורמציה? אנחנו מכירים את הסיפור של חברה שנתנה אינפורמציה ולבסוף לקחו לה את כל המניות. אני אומר, אני לא חברה ציבורית, אני לא חייב להראות איך אני פועל, חלק מהרווחים שלי הם על פי סוד המקצועי שלי והחלטתי שאני לא רוצה להיות חברה ציבורית. מצד אחד יש לזה יתרון ומצד שני יש לזה חסרון. במידה ותאפשר לחשוף את הדבר הזה, תיצור מצב, שחלק גדול מהגופים האלה שאני מדבר עליהם, לא ייכנסו לכל מיני שותפויות. זה לא נשמע הגיוני.

ההערות שלך חשובות, אבל בואו נסקור את הסיטואציה. אנחנו נמצאים בסיטואציה, שיש גם את תקנה 23 וגם את פסק הדין של בית המשפט העליון, כלומר, אנחנו בסיטואציה קיימת. אנחנו באים להקל – וזאת נקודת המפתח שאני רוצה שתזכרו בדיון שלנו. מייד אמנה את סט ההקלות. חשוב להבין שיש לפעמים רגולציה מכבידה, הפעם הרגולציה הזאת היא רגולציה מקלה. אנחנו כאן נתנו מענה של ממש למצוקות שהתעוררו בשטח, לבעיות שהתעוררו בשטח כתוצאה מהגלובליזציה ומהשקעות חוצות גבולות ונתנו כאן מענה יפה, מענה שזוכה לברכות מאנשים שביום יום שלהם זה הביזנס שלהם.

אתה משרד רואה חשבון של חברה א', אתה מכין את הדוחות הכספיים על פי דרך מסוימת ועל פי דרך חשבונאית, במקרה הזה אנחנו יודעים, שדוחות כספיים הם לא תמיד מדע מדויק, זה פונקציה של פירושים, ביאורים. אני שואל אותך שאלה, תאר לעצמך שאתה מחזיק 20% ממניות של חברה ב', הפעולה החשבונאית של חברה ב' לא נראית לרואה החשבון של חברה א', הדוח של מי יקבע? אני רוצה בחברה א' להראות רווח נומינלי כזה או אחר, מינוס 30%, היות ואני בעל 80% מהמניות, אני רוצה לגלגל את הרווחים לשנה הבאה, אולי לעוד שנתיים ואולי יותר, חברה א' רוצה להנפיק את החברה בבורסה, מבקשת מכפיל גבוה מאוד, כמובן שאם הרווח יהיה גבוה יותר, קרוב לוודאי שגם המכפיל יהיה באותה מידה. מה משמעות הדבר? מכיוון שאתה רוצה לשמור על האינטרס שלך, אתה הופך לבעל עניין. בעל עניין תהיה בתוך מועצת המנהלים בדירקטוריון, תנסה לשמור על האינטרס של החברה.

קל לנו להחליט, המבחן האמיתי שלנו, לכמה נזק אנחנו עלולים לגרום? אני בטוח שלכל החלטה שלנו יש בה מעט נזק, השאלה כמה?

לא בזה עוסקת התקנה. התקנה הקיימת היום מניחה את הדברים - - -

אייל נתן דוגמה שמייד נזעקתי אליה ועשיתי חשבון.

הדברים שאתה מדבר עליהם אינם כלולים בתקנה הזאת. התקנה הזאת מנסה להתייחס לסיטואציה מאוד ספציפית, של צירוף דוחות של חברות כשהחברה המגנה היא חברה שנרכשה בחוץ לארץ והיום לגביה יש הוראות. ההוראות היום קובעות שזה הרבה יותר מכביד.

ישנה תקנה 23 קיימת לעומת התקנה הזאת, אנחנו רק מקילים. היכן אנחנו מקילים? נכון להיום, אם הייתה לך חברה א' בארץ, החברה הנותנת לחברה ב' בחו"ל, היית צריך לקחת את הדוחות של החברה בחו"ל – על פי החוק הקיים – להפוך את זה למתכונת הישראלית המלאה, למרות שכל המעורבים שם הם רואי חשבון זרים, מנהלים זרים, אנשים שישראל זרה להם, ולהכניס זאת במתכונת הישראלית. מה שאנחנו אומרים, לא עוד. מעכשיו אנחנו נותנים לך אפיק לעשות את זה כמו שזה.

בנתונים שאתה מקבל, אתה יכול לעשות את הדוחות הכספיים בהתאמה לחברה הישראלית. לעומת זאת, אם שיטת הדיווח אינה אותה שיטה איזה שיטה תקבע?

הנושא של השיטה מוסדר במקום אחר. בואו נעשה סדר, יש רישום כפול שזה דבר אחד, יש את שיטת השווי המאזני. כאשר חברה א' מחזיקה בחברה ב' ב-20%, היא חייבת למשוך את חברה ב' – בלי קשר לתקנה הזאת – לפי שיטת החשבונאות הישראלית או לפי שיטת החשבונאות הבינלאומית. זה לא נקבע על ידי רשות ניירות ערך, זה נקבע בכללים של לשכת רואי חשבון לפני שנים, אנחנו לא מתערבים בזה, אנחנו לא עוסקים בשאלה הזאת עכשיו. כל מה שאנחנו עוסקים עכשיו זה רק בדבר אחד, לקחת את הדוחות של החברה בחו"ל, שצריך לצרף אותם בכריכה אחת לדוחות של החברה הישראלית, ובמקום לדרוש, שהחברה בחו"ל תעשה מתכונת ישראלית ותבזבז זמן ומשאבים, כל מה שאנחנו מציעים זה להקל, לקחת את זה במתכונת הזרה. זה מה שאנחנו מבקשים, רק הקלה.

האחריות על מי נופלת? אם מחר רואה החשבון בחו"ל "פישל" בגדול, אחד הבעלים ערך דוחות שאף אחד לא יכול להבין, אנחנו מדברים על רשות ניירות ערך שחובת הדיווח צריכה להיות מאוד זהירה, איך אתה יכול לקחת אחריות על אותו גוף שעשה את הביקורת והגיש את הדוח כמו שהוא, ואתה לקחת את הדוח שלו וצירפת. אתה לוקח את החברה שהרוויחה 100 מיליון דולר "באוויר", החלק היחסי שלך 20 מיליון דולר - - -

אנחנו לא משנים את מבנה האחריות. יש לך את החברה כאן בישראל, לצורך הצירוף בכריכה היא הייתה צריכה לקחת את הדוח ולהעבירו למתכונת חשבונאות ישראלית. אני פוטר אותך מזה.

אתה עושה את החיים קלים יותר.

בתרגום אתה ממילא לא חוזר ובודק את הדוחות, אתה לוקח אותם כדוחות נקיים, אתה רק מתרגם אותם.

למה לתרגם?

יש שני סוגי תרגום, כרגע אני מדברת על התרגום החשבונאי.

עזבי את התרגום החשבונאי, אני מדבר על התרגום מאנגלית לעברית, ברישום הכפול לא עשינו את זה.

נכון, אבל שם זה היה - - -

אדוני היושב ראש, אני חושב שכאן חלק מהאנשים מקדימים את המאוחר.

כדי לסבר את אוזנו של חבר הכנסת שירי, היום מדובר בתקנות בהחלפת סעיף 23 לתקנות הקיימות, התקנות הקיימות אומרות כך: בדוחות התאגיד יצורפו דוחות כספיים מבוקרים של חברות כלולות למעט דוחות שאינם מהותיים בעסקי התאגיד. כלומר, ישנה קביעה קטגורית שצריך לצרף את הדוחות, ואחר כך יש סעיף שאומר, שהרשות רשאית לפטור את התאגיד מצירוף דוחות של חברה כלולה אם לדעתה כרוך צירוף הדוחות בקשיים מיוחדים או שאינו רצוי, ובלבד שמתן הפטור לא יפגע בענייניו של המשקיע ובניירות ערך של התאגיד.

באה עכשיו רשות ניירות ערך ומציגה בפני הוועדה הסדר שבמהותו איננו הסדר שונה, לא נכנסים לשום דבר שונה ממה שהיה עד היום, אלא מסדירים את הנושא של אופן צירוף הדוחות בצורה מקילה יותר. אם נעבור על התקנות נראה את ההקלות שניתנות.

נצא מנקודת הנחה שאנחנו מאשרים את התקנות ואין בעיה. אמר רואה חשבון ישראל שטראוס, שאני מקדים את המאוחר. אני שואל, יכולה להיות סיטואציה מסוימת, שעל אותו בסיס שאישרו או חייבו, אני לא רוצה לצרף את הדוחות כי אני מוטרד מדרך עשיית הדוחות בחברה הקשורה - - -

חבר הכנסת שירי ויצמן, למען הסדר הטוב, תן לאייל סולגניק לסיים את הסקירה. לאחר מכן תשאל את כל שאלותיך.

סטינו מהעניין, הנקודה החשובה היא, שאנחנו במצב נתון והמצב הנתון הזה דורש את כל הצירופים ולא משנה דבר מהדברים האלה. בשלב הזה זה לא מובא בפני השולחן הזה לשנות משהו מהדברים. אנחנו מבקשים לעשות דבר אחד, להקל, אולי זה חריג אבל זו המטרה.

להקל מבלי לפגוע בציבור המשקיעים.

מה הביא אתכם להקלה הזאת?

כאשר ישבנו, אביבה בן-משה, אמיר שרף, אנוכי ואחרים שעוסקים באכיפה יום יומית, נתקלנו באינסוף פניות של רואי חשבון שאומרים, חבר'ה, כאשר החברה בחו"ל - אנחנו חסרי אונים. אנחנו צריכים להפעיל על החברה שנמצאת בחו"ל את התרגום – לא בעברית – צריך לתרגם את זה במכונה חשבונאית. אנשים פנו אלינו ואמרו, עם התקנה הקיימת קשה לנו לחיות, תקלו עלינו. אמרנו להם, אין בעיה, נלך לקראתכם, אנחנו מבינים את הגלובליזציה, אנחנו מבינים את העסקאות חוצות גבולות, אנחנו מבינים שכאשר חברה ציבורית ישראל משקיעה בחברה, קשה לה לקחת את החברה בחו"ל ולתרגם את המספרים שלה לשיטה הנהוגה בישראל ולכן נלך לקראתכם. ולכן נרשה לכם לצרף זאת בגומי כמו שזה. זו הקלה מאוד משמעותית.

לכן שאלתי, האחריות כלפי אותו משקיע של מי, מי נושא באחריות?

לא שינינו - - -

לדוגמה, אני סומך על משרד רואה החשבון שלי, יש לי תיק השקעות ואני בעל מניות, רכשנו בנאסד"ק 20% ושם יש נפילה, אנחנו יודעים שהנפילה שם היא לא מקומה רביעית אלא מקומה 400. על מנת לא להפסיק את התיק הכבד של אותה חברה, פיברקו דוחות. במה משרד רואה החשבון שלי אשם?

אני מוכן לאשר את התקנות הללו, אין בעיה, אבל במידה וצצה בעיה כזאת אני רוצה לדעת מי הכתובת? שלא ייווצר מצב, שהתיק "ייפול" על משרד רואה החשבון שלי. זה לא מצב שאפשר לפתוח בחקירות, כאן מדובר בחברה ציבורית, ברגע שהיא עומדת לפרסם את הדוח, אתה יכול להיות בסטייה של עשרה ימים, אבל כאן אתה חייב לפרסם את הדוח, זה לא מספיק זמן לבדוק. אני רוצה להגן על רואה החשבון שלי.

חבר הכנסת שירי, מה שמטריד אותך הוא האחריות לגבי הנתון הכספי שמופיע בתוך הדוחות הכספיים של החברה הציבורית בישראל אם יש לך את הרווח או את ההפסד מהחברה הכלולה ואתה מוטרד לגבי הנתון הזה. את הנתון הזה היא מושכת בכל מקרה היום. הנתון הזה גם היום יכול להיות בהתאם לכללים שמשכו אותו מדוחות החברה למטה. הנתון הזה נמצא היום ללא קשר לאופן שבו - - -

מי אחראי על זה היום?

בהתאם לאחריות שחלה על רואי החשבון למעלה לגבי הנתונים שהם מושכים מלמטה, יש כללים מאוד מפורטים לגבי האחריות הזאת ואנחנו לא מתעסקים אתם היום, אנחנו מתעסקים רק בעניין שהוא טכני במהותו והוא הצירוף של הניירות.

הבנתי זאת, אתם חוזרים על זה כמה פעמים. אני אומר, אישרנו את העניין, אתה רוצה להקל את החיים, אבל אני רוצה לעבור הלאה, לאחר שאישרנו, אולי אני לא מספיק ברור - - -

אף אחד לא מבין, למה אתה מתקדם כמה צעדים קדימה?

מסיבה פשוטה, יכול להיות שבסיטואציה מסוימת שאתה מנסה להקל – אני בעד להקל - אבל אני אומר, אני רוצה לשמור על האינטרסים של אותו אדם שמשקיע באותה חברה ישראלית אבל כתוצאה מכך שאף אחד אינו אשם הוא האשם. ישנן חברות ישראליות שהן בבעלות 20% של חברות בחו"ל והן צריכות להכניס את החלק היחסי בדוחות, אבל התברר, שקבוצת נוכלים ניסתה "לדפוק" את הישראלים. מחר בבוקר, אותו משקיע, כל כספו ירד לטמיון. הרשות לניירות ערך אומרת, אנחנו לא אחראים.

ראשית, אנחנו רוצים להודות ולברך לרשות לניירות ערך על התקנות המפורטות לפני כשנה וחצי, קיבלנו טיוטה ראשונית וכתבנו, שהחומר הגיע לגורמים המקצועיים שלנו רק ביום ראשון, קרי שלשום, הוכן אתמול ונשלח לוועדה אתמול אחר חצות. הדיונים התקיימו לפני שנה וחצי, ישנם דברים שאמרנו לפני שנה וחצי, ולצערנו הרב אנחנו צריכים לומר אותם פעם נוספת, זה לא שייך להרבה מאוד דברים אחרים שרשות ניירות ערך הייתה בסדר מבחינת הפתיחות והנכונות.

בתזכיר של חמישה עמודים אנחנו מפרטים את עמדתנו - - -

אף אחד לא הספיק לקרוא זאת.

את החומר לוועדה צריך להעביר לפחות יום קודם. אנחנו מאשרים דברים מבלי לקרוא את החומר, זה לעשות צחוק מעבודה. יש כאן השלכה כספית שלפעמים יכולה להתבטא במיליארדי שקלים. אני רוצה ללמוד את הנושא, מותר לי לקרוא את החומר לפני הדיון בוועדה?

אדוני היושב ראש, חומר זה בצורתו הנוכחית, הגיע ללשכת רואי חשבון ביום חמישי אחר הצהרים, והגיע ליושבי ראש הוועדות שלנו ביום ראשון בבוקר. כל מה שעמד לרשותנו, 24 שעות לעבוד על החומר במתכונתו הנוכחית. אילו הרשות לניירות ערך הייתה מעבירה אלינו את החומר במקביל כאשר העבירה לכנסת, אנחנו היינו מייד מתקשרים עם הרשות ומפנים את תשומת לבה להערות שלנו.

העברנו את התקנות לוועדת הכספים בתקופת השר הקודם וזה חזר ואושרר על ידי השר הזה.

לעניין זה, אם הייתם שולחים לנו את החומר בשעה שהעברתם אותו לכנסת, הדברים לא היו נעשים ברגע האחרון.

לגופו של עניין יש לנו מספר הערות, יפרט אותן עמיתי, יושב ראש הוועדה לעקרונות חשבונאים ודיווח כספי. בעיקרון, צודקים אנשי הרשות שהם באו להקל, אבל אנחנו מדברים על מספר נושאים שהעלינו אותם גם בעבר, שלדעתנו הם אינם מקילים, אלא להפך, הם מחמירים.

אני רוצה להזכיר לנוכחים את מה שכבר הודגש כאן, אנחנו עוסקים בחברות פרטיות, חברות פרטיות מכל רחבי תבל, מיוון, ברזיל, ארגנטינה, ממרכז אירופה וכו'. יש כאן מספר כללים ומספר החמרות שלדעתנו הצורך לדרוש מאותן חברות לדעת איך כלולים הכללים הבינלאומיים או הכללים הישראליים, בוא נאמר שבדרך כלל זה לא ישים, אבל כמובן שאפשר להגיש את זה גם לפי הכללים הבינלאומיים, השאלה היא, השפה הבינלאומית, שפת העסקים הבינלאומית שבכל הבורסות בעולם ניתן להגיש אותה היא השפה האנגלית. כאן כתוב, שגם אם זה באנגלית צריך לתרגם את זה לא רק בעברית, אלא לצרף אישור של המתרגם.אני רוצה להבין, איך רואי החשבון יכולים לסמוך על התרגום מפורטוגזית או תרגום מספרדית או תרגום משפה אחרת שאנחנו לא יכולים לקרוא אותו? אני לא מכיר מאזנים ביידיש.

סליחה מר שטראוס, מאחר ואתם לא יודעים לקרוא את התרגום וגם הציבור לא יודע לקרוא את התרגום, אבל מישהו תרגום את זה, מי שתרגם את הדברים צריך לקחת אחריות. אתה וגם חבר הכנסת ויצמן שירי אומרים את אותם דברים שאנחנו אומרים בצורה אחרת.

אני לא רואה בעיה בתרגום, גם אני מבין שאם נביא משהו לבורסה וזה צריך אישור לתרגום, זה לא עיתון שצריך לתרגם.

טועה מי שסבור, שלתרגם אפילו מהשפה האנגלית זה דבר פשוט. זה לא פשוט מכיוון שיש ניבים בכל אחת מהשפות. במדינת ישראל, אם הרשות הייתה מקבלת את זה בערבית, היא לא יכלה לומר מילה כי זו לשון רשמית במדינת ישראל. אם זה יתקבל באנגלית, אנחנו נפנה ליועץ המשפטי לממשלה, ואני מציע ליועצת המשפטית של הוועדה, הגברת אנה שניידר, לבדוק את הנושא, ישנה החלטת היועץ המשפטי לממשלה משכבר הימים, שמשרדי ממשלה צריכים לקבל מסמכים הכתובים בשפה האנגלית.

אנגלית, צרפתית וערבית הן שפות בינלאומיות.

אני לא רוצה להיכנס לפרטי הפרטים, יש לנו כאן מספר הערות שצריך לבדוק את הקשר בין חוק החברות לבין הדרישות כאן כי חלק מהדרישות אינן עולות בקנה אחד עם הדרישות לפי חוק החברות. פירטנו את הדברים ואני מציע שהנושא ייבדק, אנחנו לא אפוטרופוסים של חוק החברות.

אני רוצה ללמוד את החומר, זה יהיה מאוד לא מכובד אם נאשר בהינף של הרמת יד נושא שאנחנו לא מכירים.

אני חושב שאנחנו כן נחליט בעניין היום, נמצא כאן רואה חשבון ישראל שטראוס, הוא יסביר את נייר העמדה שלה.

אני מרשה לעצמי להעיר, התחלתי לקרוא את המסמך, יש כאן הערות משפטיות, אני לא מסוגלת לתת עליהן תשובה מהמותן, גם אני ראיתי זאת רק הבוקר, יכול להיות שלרשות יש תשובות משפטיות שיספקו אותנו אבל קודם צריך להציג זאת. כלומר, ההערות של לשכת רואי חשבון צריכות להיות מוצגות בצורה מסודרת, יש כאן למשל הערה כללית, נטענת טענה שיש סתירה בין חוק החברות לבין חוק ניירות ערך לעניין הזה, לעניין הזה צריך לקבל תשובה אחרת אם הטענה נכונה, אין בסיס לתקנות.

על מנת לא להלאות אתכם בדברים, אני אעביר את שרביט הדיבור לעמיתי, ארנון רצ'קובסקי, יושב ראש הוועדה לעקרונות חשבונאים ודיווח כספי, זה הגוף שקדם למוסד לתקינה חשבונאית. אני רק רוצה להעיר הערה אחת קטנה, אנחנו עוסקים בחברות פרטיות ובתוספת עלויות גדולה, הכי גרוע, בשינוי של לוח זמנים. דוחות רבעוניים של החברה המדווחת, החברה העיקרית, צריך להגיש תוך 60 יום מתום תקופה, ודוחות שנתיים תוך 90 יום. זה אומר, שאם ישנה פעילות בדרום אמריקה, יכולה להיות חברת אם בדרום אמריקה שהכל מנוהל בספרדית, אנחנו דורשים מהם לקבל באנגלית, אנחנו לא מכירים את השפה הספרדית. אנחנו מבקשים כי מה שמגיע, שלא יעמיסו עלויות ולוח זמנים.

בדוחות שאישרתם על הרישום הכפול, חברות ישראליות יכולות להגיש לכם את הדוח העיקרי בשפה האנגלית, וכאן פתאום, חברה ישראלית, שיש לה משהו זניח יחסית, ועדיין לפי הנוסח המקל הוא בעצם בא להחמיר.

ראשית, אני מבקש להצטרף לברכות לרשות לניירות ערך על העבודה היסודית שנעשתה, אנחנו גם סבורים שמדובר בצעד שנועד להקל אבל בדרך נשארו כמה "עזים" וכמה הקלות שבעצם אינן ניתנות ליישום. כל מה שאנחנו מבקשים הוא, לשפר את הנוסח המוצע כדי שהוא אכן ישיג את המטרה שלשמו הבאתם את הנוסח.

מה הם הנושאים שאנחנו מבקשים לשפר? נגע כאן עמיתי, ישראל שטראוס, בנושא השפה. אני רוצה להדגיש, השפה האנגלית בחשבונאות היא שפה בינלאומית. כרואה חשבון, אם ללקוח שלי יש חברה בפורטוגל, אני לא יודע לקרוא פורטוגזית, אולי במשרד שלי יש איזה סטז'ר יודע לקרוא פורטוגזית, אבל אני לא סומך על כך כי צריך מומחה בעניין. לכן, אני מבקש מרואה החשבון שם שיתרגם לי את הדוחות באנגלית וייקח על כך אחריות. הוא חותם לי על הדוח ובזה הוא לקח על עצמו את האחריות.

מאחר והדוחות האלה מתקבלים ממילא בידי רואה החשבון הישראלי או בידי המדווח הישראלי בשפה האנגלית בדרך כלל, הרי מה שאנחנו מציעים הוא, שכדי שלא לגרום להכבדה מיותרת, לעלויות מיותרות ולפעמים לאי דיוקים שנובעים מהתרגום, שאף אחד לא ייקח עליהם אחריות, תשאירו את הדוחות בשפה האנגלית. זו שפה מקובלת במדינת ישראל, ואם המדווחים ברישום הכפול יכולים לדווח באנגלית, בוודאי שגם חברה כלולה שמוחזקת אי שם ולא מהווה דבר מאוד מהותי, יכולה לדווח באנגלית.

אני חושבת שיש הטעיה מאוד גדולה בלדבר גם על מה שמקבלים רואי החשבון וגם על הרישום הכפול. אין ספק שרואי החשבון יודעים אנגלית, ברישום הכפול אנחנו יצרנו מסלול מיוחד וכל מי שהולך לחברות הרישום הכפול, הוא יודע מראש שהוא הלך לחברות שכל ההתנהלות שלהן היא באנגלית. להבדיל מ-20-30 חברות שהן רישום כפול, אנחנו מדברים על 650 חברות נוספות, שהן מיועדות למשקיע בישראל. דיבר כאן חבר הכנסת ויצמן שירי, על יכולת להגן על הציבור, אין לצפות שכל מי שיבוא לסחור בבורסה יצטרך לדעת שפה זרה, להבדיל מרואי החשבון. לכן, להבדיל מהרישום הכפול, ששם קבעו כללי משחק שכולם יודעים שנכנסים אליהם נכנסים באנגלית, כאן זה מירב החברות.

השאלה שנשאלת, האם בנושאים אחרים יש דברים שהשפה האנגלית מקובלת עליהם?

אני לא יודעת.

צריך להבין שהאקט הזה של צירוף הדוחות הוא בעצם אקט שהופך את זה לחלק אינטגראלי מהדוחות של המצרפת. זאת אומרת, הדוחות המצורפים לדוחות של החברה הציבורית, הדוחות המצורפים מחו"ל הופכים להיות חלק מהדוחות למעלה. לכן, כמו שלא תעלה על דעתך שירשמו - - -

לא נכון.

אל תאמר לי: לא נכון. הדוחות המצורפים הופכים להיות חלק אינטגראלי מהדוחות של המצרפת, ולכן, כפי שלא נעלה על דעתנו שהדוחות למעלה יהיו כתובים בשיטה של עברית, בולגרית, פורטוגזית וספרדית אחרת, כך לא נעלה על דעתנו שיעשו את כל הצירופים. לכן אנחנו אומרים, מצדנו, שיצרפו את הדוחות בפורטוגזית, על זה את הדוחות בעברית עם אישור מתרגם. לא ביקשנו אישור של רואי החשבון, לא הקשנו, הלכנו על הנתיב הכי קל, רק הנתיב הטכני.

יכול להיות שההקלה הזאת יוצרת פרצה, שמחר בבוקר - - -

חבר הכנסת שירי, היא לא משנה את האחריות.

כמה מתוך חברי ועדת הכספים יכולים לקרוא את הדוחות באנגלית? יכול להיות שזאת בעצם התשובה.

לא כולם נולדו בארצות הברית.

האחריות תחול על המתרגם? אפשר יהיה לתבוע את המתרגם על רשלנות?

אני מבקש להדגיש, הדוחות העיקריים הם דוחות בעברית, כל מה שאנחנו מדברים זה על פלג קטן של הרחבה מסוימת שנדרשת במקום שהמחוקק מצא לנכון שהחברה - - -

אתה מבין שזה חלק מהדוח הגדול. למה אתה מבין שהדוח העיקרי חייב להיות בעברית ולעומת זאת, שהדוח הגדול, שהוא חלק מהדוח העיקרי, לא צריך להיות בעברית?

הבעיה היא של האחריות. כאשר הדוח יימסר באנגלית, הוא יהיה חתום על ידי רואה החשבון שערך אותו והוא לוקח את מלוא האחריות. כאשר הדוחות יועברו במתכונתם, הם יהיו רשומים באנגלית, או באנגלית או בפורטוגזית עם הדוח של רואה החשבון. אחר כך, יצטרכו מתרגם שלפי התקנות אמור לתת את האישור. מיהו המתרגם? גבירותיי ורבותיי, לא יימצא אדם בארץ שייקח אחריות על תרגום של דוחות שנעשו בשפה זרה כי התרגום הוא מלאכה מאוד מורכבת ומסובכת, על אחת כמה וכמה תרגום דוחות כספיים.

אתה למעשה רוצה לאלץ את רואה החשבון של אותה חברה – שאתה מחזיק 20% בחברה – לעשות לך דוח באנגלית למרות שהוא רוצה לעשותו בצרפתית. אתה אומר, אותו משרד רואי חשבון חתום ואחראי על הדוח, מחר יש "פאשלה", אני מכיר את רואה החשבון שלי שנמצא כאן, אתה קיבלת את הדוח של רואה החשבון האחראי על כך - - -

זה קיים כך גם היום.

האם לא צריך לתת את הדעת על השפה?

הנקודה הבאה, מהם המבחנים של מהותיות? כאן אני רוצה לחזור ולהדגיש, בצד אחד יש לנו תועלת כאשר אנחנו מצרפים דוחות ונותנים מידע נוסף לקורא של החברה המחזיקה, מצד שני יש עלויות שלפעמים הן קשות מאוד, העלויות האלה הן לא רק בכסף אלא גם בצורך בחשיפה של אותה חברה פרטית וגם שיבוש של לוח הזמנים. לכן, אנחנו צריכים לעשות את השיקול של עלות תועלת. כך עשתה בתקנות גם הרשות לניירות ערך, היא אמרה, במקום שזה לא מהותי, הנזק לא שווה את העלות. במקום אחר, יישאו בעלויות כי זה חשוב ומהותי לקורא.



אחד המבחנים שנקבע כאן הוא מבחן המהותיות כלפי ההון העצמי. אני מתנצל שאני צריך להיכנס לדברים טכניים אבל הון עצמי זהו הפרש בין נכסים לבין התחייבויות. ברגע שיש הפרש, הרי הסכום יכול להיות קטן מאוד ואז גם 10% מסכום קטן תמיד יהיה מהותי. גם כאשר מדובר במשהו לא מהותי, הוא ייהפך להיות מהותי. בדקנו, מסתבר שבמקומות מכובדים כמו ארצות הברית, המבחן הוא מבחן הנכסים. כדי לבחון האם ההשקעה מהותית, שואלים, כמה היא מתוך סך כל נכסי התאגיד. שם המבחן הוא 20% למהותיות, כאן נקבע רף נמוך יותר של 10% למהותיות. זה מקובל עלינו, אבל מהנכסים ולא מההון העצמי. נתנו כאן דוגמה לאבסורד, חברה שיש לה נכסים של 200 מיליון והון עצמי של 10 מיליון, השקיעה בחברה מוחזקת, שכל ההשקעה היא 1.2 מיליון, יחסית לנכסיה, לא מהותיים לחלוטין, ובכל זאת, לפי מבחן המהותיות שנקבע בתקנות, זה נופל במהותיות.

קראת את סעיף ג'?

קראתי את סעיף ג'. לצערי סעיף ג' הוא עלה תאנה מפני שהוא אותו קריטריון שבא להקל כביכול, ואומרים, מתי בכל זאת החברה תהיה פטורה? כאשר דוחות החברה הכלולה הנם חסרי משמעות באופן מובהק ביחס לדוחות. מה זה אומר באופן מובהק? זה מקרה כל כך קיצוני, מי יפרש לנו?

זה הניסוח שלכם. לשכת רואי חשבון הציעה לנו את הניסוח הזה. סליחה שאימצנו את ההצעה שלהם.

ללא המילים: באופן מובהק.

אם זה בניגוד לדעתך, אנחנו מבקשים שתמחק את המילים הללו, מה אכפת לך למחוק? אנחנו מבקשים שהקריטריון יהיה הגיוני.

משרד האוצר עומד מאחורי התקנות?

בוודאי, משרד האוצר הגיש את התקנות לפי הצעת הרשות.

אדוני היושב ראש, מבחן הנכסים הוא מבחן הגיוני, לא ברור לי מדוע הרשות לא אימצה - - -

האם הנוסח שהובא לכאן תואם אתכם?

בעבר התקיימו ישיבות.

מה זאת אומרת בעבר?

בחודשים האחרונים, לפני שנה.

מתי התקיים הדיון האחרון?

לפני שמונה חודשים.

לפני שמונה חודשים הסכמתם על הנוסח הזה?

לא.

לא הסכמנו לבסיס ההון העצמי.

אפשר לדעת עם מי דנו בנושא?

ישבנו עם אדיר ענבר, סגן נשיא לשכת רואי חשבון ויושב ראש המועצה המקצועית של הלשכה, שלא נמצא כאן, ישבנו גם עם ארנון רצ'קובסקי - - -

מה הוסכם?

אדוני היושב ראש, אדיר ענבר אישר הבוקר כל מילה שכתובה כאן, שליש מהמילים נכתבו על ידו, שליש מהתזכיר הזה נכתב על ידו. ישבתי אתו אתמול, אדיר ענבר אמר, שהלשכה לא הסכימה לזה.

אדון ישראל שטראוס לא טרח להיות נוכח בדיונים, עכשיו הוא בא וצועק בכל רם. מה שאתם עושים כאן זה דבר שלא ייעשה.

רבותיי, אני מתכוון לדחות את המשך הדיון לשבוע הבא. בינתיים אני מבקש כמה דברים: א. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, אנה שניידר, לבדוק את הטענה שלכם בעניין הסטירות המשפטיות בתקנות.

גם לגבי השפה האנגלית.

השפה האנגלית זה לא עניין משפטי.

זה כן.

עם כל הכבוד, אני קובע שלא. הוועדה בשבוע הבא תחליט אם כן או לא. בשבוע הבא אני מתכוון לקבוע ישיבה נוספת בעניין.

עד לשבוע הבא אני מבקש שתתקיים ישיבה בין הרשות לניירות ערך לבין לשכת רואי חשבון על מנת להגיע להסכמות ולהבנות ביניכם, ואנחנו נצביע על כך בישיבה הבאה.

בנסיבות העניין, אנו נתכתב בלבד, אם נמצא צורך בזה.

מדוע? אולי עם קיום ישיבה ביניכם תגיעו לנוסחה מוסכמת. הרי אם לא, שוב יתחיל כאן ויכוח.

אי אפשר לשבת אתם, הם מפירים את ההסכמות, הם מסכימים וחוזרים בהם.

התבקשתי על ידי קבוצת B.D.I להיות נוכח ולהביע את עמדתם בנושא מאוד פרקטי בדיון הזה. אני חושב שבכל הדיון הייתה חסרה נקודה אחת וזה השוואת המצב הקיים שהוא מאוד בעייתי, יש בסך הכל שורה אחת בתקנות שעוסקת בזה ולכן החברות לא יודעות כיצד להתנהג למצב המוצע, גם אם אפשר היה לשפר אותו, הוא יוצר מצב של בהירות. לכן B.D.I, שהיא בעצם המשתמש החשוב ביותר כי יש לה הרבה מאוד חברות שהיא מחזיקה, חושבת שהיא יכולה לעמוד בתקנות האלה ואם אי פעם בעתיד יהיה צריך לשפר, אולי צריך לשפר, אבל הצד הפרקטי, האם אפשר או אי אפשר לחיות עם התקנות החדשות, היה חסר בדיון הזה ואני חושב שבדיון הבא צריך לדון גם בזה. המסקנה של קבוצת I.D.B לפחות, שהמצב המוצע הוא בהחלט מצב טוב וסביר.

אדוני היושב ראש, יש כאן בעיה, אנחנו מקבלים כאן תקנות מוצעות, לצערי, אנחנו נגררים כאן לכל מיני דיונים מקצועיים שהם דיונים מוקדמים. לי יש בקשה לחזק את תביעתך, אני לא יודע מה מערכת היחסים בין הרשות ללשכת רואי חשבון, אני מקווה שהיא תקינה. אני מבקש משני הצדדים להתעלות על כל חשבונות העבר, לשבת פעם אחת, לסיים עם כל הויכוחים, יהיו חילוקי דעות. בכל מקרה, מבחינתנו הרשות היא הכתובת והיא שתציג את העמדה. אני לא מוכן להיות כאן שופט בויכוחים מקצועיים שפרט לשכל הישר, אין לי את ההשכלה הדרושה כדי לשפוט בהם. אני גם לא חושב, שתפקידה של הוועדה לרדת לפרטים מקצועיים, אלא לעסוק במכלול.

התקנות שהרשות מציעה כאן הן תקנות שרוצות להקל על הציבור ולחברות. לשכת רואי חשבון לא אומרת שהתקנות לא טובות או אינן מקלות. אם יש בעיה משפטית, היועצת המשפטית יכולה לתת תשובה על כך. אני לא רואה שיש בעיה מהותית - - -

אבל אנחנו שומעים שיש חילוקי דעות.

אין חלוקי דעות.

אני רוצה לומר, שאין שום בעיה שנגרמת בתקנות החדשות, שלא הייתה קיימת במצב הקיים. זאת אומרת, שהתקנות החדשות רק משפרות לעומת המצב הקיים.

אנחנו מבינים שיש שיפור.

מכיוון שהתקנות כן נוגעות להמשך הפעולה של אותן חברות ציבוריות, אנחנו כן רוצים לברך על ההקלות שיש במסגרת התקנות האלה. מתעוררים לי חששות - שאולי כתוצאה מאי הבנות שנגרמות בין הרשות למוסד לתקינה כזה או אחר – עשויות להיקבע תקנות, שיכול להיות שיש מקום לשפר בהן דבר קטן כזה או אחר שיהיה לתועלת כולם. אחד הדברים שאני כן מבקשת שיחשבו בו, הנושא האחרון שהועלה וזה הנושא של עיקרון המהותיות. לאור התקינה הקיימת בארצות הברית זה הנושא של 20% ולא 10% כמקובל בארצות הברית. ולהוריד את המבחן של ההון העצמי, שהיישום שלו הוא בעייתי, וללכת בפתיחות ולפחות לבחון את האפשרות, לקחת את המבחן החלופי של אחוז מסך הנכסים של החברות ולא אחוז מההון העצמי.

את ההערות שלכם הגשתם בכתב?

לא.

אני מבקש שתגישו זאת מיידית על מנת שלקראת הדיון הבא נקבל תשובות בעניין.

שלחנו מסמך בעניין.

בנסיבות העניין אני מבקשת לדחות את הדיון, שזה לא יתקיים בשבוע הבא, כי אני חושבת שבנסיבות שנוצרו יש חשיבות שאני עצמי אהיה נוכחת בדיונים. אני לא רוצה לפתוח כעת תיבת פנדורה, הפעם ארצה לשמוע באוזניי את הדברים. בשבוע הבא אני נמצאת בכנס של רשויות לניירות ערך בעולם, אם זה חיכה כל כך הרבה זמן, אפשר לדחות זאת בשבוע נוסף.

הסתמן כאן רושם כלשהו, שיש כאן שני צדדים והוועדה צריכה להכריע בין שני הצדדים. לפי חוק ניירות ערך, חובת ההצעה הסטטוטורית וההיוועצות היא של הרשות לניירות ערך ושר האוצר שמגיש לוועדת הכספים. כמובן שצריך לעשות שימוע ציבורי כדי לשמוע את כל ההערות של כל הנוגעים בדבר, אבל לא מדובר כאן בלשכת רואי חשבון מול רשות ניירות ערך והוועדה צריכה להחליט ביניהם, יש חובה סטטוטורית של הרשות לניירות ערך לטפל בדברים האלה, אני לא חושבת שמישהו סביב השולחן הזה חושב, שהתקנות האלה לא טובות יותר מהמצב הקיים.

ראשית, ברור לי שהתקנות אכן מקילות, לכן אני מקווה שבישיבה הבאה נאשר את ההקלות.

שנית, היות והיועצת המשפטית של הוועדה אמרה, שהיא צריכה לבדוק את הטענה של לשכת רואי חשבון בעניין הסטירות המשפטיות, הדרך הטבעית, לאפשר לה לבדוק זאת ולדחות את הדיון.

אני מבקש בינתיים, שיהיה תיאום בין הרשות לניירות ערך לבין לשכת רואי חשבון. זה לא אומר שהם חייבים להגיע להסכמה, יכול להיות שיש פוליטיזציה בעניין, אני לא רוצה להיכנס לזה, אני אומר, שבישיבה הבאה אני מתכוון לאשר את התקנות.

אם הסיבה לדחייה היא הטענה המשפטית ובגללה מתכוונים לדחות את הדיון, אני חושב שאפשר לוותר על זה מכיוון שהטענה היא לא חזקה.

אני צריך לבדוק את הדברים, אני לא משפטן, היועצת המשפטית תבדוק את הדברים, תחליט ותבוא עם תשובות לישיבה הבאה. אנחנו לא מחליטים מבלי ששמענו את חוות דעתה של היועצת המשפטית.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.







הישיבה ננעלה בשעה 11:25.