פרוטוקולים/כספים/3358
2
ועדת הכספים
12/06/2001
פרוטוקולים/כספים/3358
ירושלים, י"ד בתמוז, תשס"א
5 ביולי, 2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 268
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"א בסיון התשס"א (12 ביוני 2001), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 12/06/2001
מענק לנפגעי האירוע החבלני בדולפינריום.; שינויים בתקציב לשנת 2001.
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: ישראל כץ - היו"ר
; משה גפני
עופר חוגי
איתן כבל
אמנון כהן
יעקב ליצמן
סופה לנדבר
רחמים מלול
יוסף פריצקי
אברהם שוחט
ויצמן שירי
מוזמנים
¶
נושא 1: סגן שר בלי תיק יורי שטרן
אהוד בן-דרור - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר
שמואל פינצ'י - המוסד לביטוח לאומי
נושא 2: אמיר אסרף - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר
עמיחי כץ - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל לימור - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר
עודד רביד - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר
אמיר שביט - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר
סדר-היום
¶
1) מענק לנפגעי האירוע החבלני בדולפינריום.
2) שינויים בתקציב לשנת 2001.
מענק לנפגעי האירוע החבלני בדולפינריום
היו"ר ישראל כץ
¶
אני פותח את הישיבה. על סדר-היום נושא שחברת-הכנסת סופה לנדבר ביקשה להעלות: מענק לנפגעי האירוע החבלני בדולפינריום.
ס' לנדבר
¶
אינני מדברת עכשיו על אשדוד. אנו חיכינו שאתה תגיע, ואז התחלנו לעשות החתמה של אנשים. במשך כמה ימים החתמנו אלפי אנשים בעניין בית-חולים. שר הבריאות אמר שלא יקום בית-חולים באשדוד. בגלל זה, אמרתי שכן יקום. נעשה הכל, כדי שהוא כן יקום. יכול להיות שהוא לא יהיה שר, אבל בית-חולים יהיה.
ס' לנדבר
¶
אני אסירת תודה על כך שנענית לעניין במהירות.
במשך שבוע ימים מאז קרתה הטרגדיה הייתי יחד עם מספר חברי-כנסת, וכמעט לא היה חבר-כנסת שלא נסע לבקר את המשפחות, ואני חושבת שכולם ראו את המצוקה הנוראית שיש במשפחות האלה. כאשר נהרג ישראלי, זה כואב באותה צורה. אבל, בנוסף לכאב, יש פה מצוקה נוראית. אספר כמה דברים שאני ועוזריי הפרלמנטריים ראינו; אחרי מה שקרה בנתניה נסענו לבקר בבית-החולים בחדרה, ועולה חדש אחד שנפצע, אחרי ניתוח לב פתוח, לא היה במקום אלא נלקח לבדיקות. השארנו לו כרטיס ביקור שלי. כאשר ירדנו לחפשו, חשבנו שאם לא נמצא אותו נשאיר לו כרטיס.
אדוני יושב-ראש ועדת העליה והקליטה, צבי הנדל, תודה שהגעת.
כאשר ראינו אותו, אמרתי לו שהשארתי לו כרטיס ביקור שלי ושאם הוא יצטרך יפנה אלי. הוא הרים עיניים, הסתכל עלי ואמר: "סופי, לגבי מה אני יכול לפנות?". אמרתי: אתה יכול לפנות לגבי כל דבר, חוץ מכאב פיזי כי בכאב פיזי אינני יכולה לעזור לך". הוא השיב: "יש לי בעיה ואני מתבייש להגיד. מחר או מחרתיים עלי לצאת מבית-החולים, ואין לי לאן לחזור. בני התחתן, אני לבד, עברתי ניתוח לב פתוח ואני חי מ-1,400 שקל. אין לי כסף לשכירות. אין לי דירה". טיפלנו בעניין, ועלי לומר שבמשרד הקליטה סידרו לו דירה קטנה לחצי שנה, חדר בהוסטל, ועזרו לו לעבור.
נגענו גם במצוקת המשפחות האלה. שמעתם, שהיו צריכים לקבור כמה ילדים בקבורה אזרחית. לפי המנהג היה צריך לקבור את הילדות, שלא התחתנו, בשמלות. העובדת הסוציאלית התקשרה למשפחה אחת ובתום-לב לא חשבה שאין בבית מאתיים שקל לשמלה ושאין שם כסף לאוכל. הביטוח הלאומי עוזר למשפחות הללו, ויש עזרה לא קטנה של מדינת ישראל.
ס' לנדבר
¶
בקבורה אזרחית יש מנהג שקוברים את המת בארון ועם בגדים. העובדת הסוציאלית התקשרה במוצאי-שבת למשפחה ושאלה מה הם צריכים, הם אמרו שהם קוברים אותם לא כיהודים, והם רצו לקבור אותם כיהודים וחשבו שהם נהרגו כיהודים וצריך לקבור אותם כך, אבל אין לי ויכוח עכשיו לגבי זה. ואז, היא אמרה: "תקנו שמלה, ואחר כך נתחשבן". היא בתום-לב לא חשבה שבמשפחה אין מאתיים שקל לקנות ביגוד אלמנטרי שהם צריכים. ואז, השכנה התנדבה ונתנה כסף ועזרה. במשפחה אחרת ישבו שבעה ולא היו כסאות או מקומות לשבת. זו מצוקה נוראית. המדינה עוזרת, ועתה נשמע במה היא עוזרת. אבל, בגלל המצב המיוחד של כל המשפחות שנמצאות בארץ שנתיים, שלוש שנים או חמש שנים, וזו עליה טריה שנפגעה, אני חושבת שצריכים לעזור להם במענק מיוחד. למעשה, זו היתה הבקשה.
י' פריצקי
¶
לפי אלו קריטריונים תתני להם את המענק הזה? אין ספק לגבי המצוקה באופן הכי ברור. אני יכול להבין, שאפשר להקים קרן לנפגעי טרור שבה כל משפחה שנפגעת, בלי שום קריטריון שהוא, תקבל, נניח, 1,000 או 2,000 שקל.
י' פריצקי
¶
משהו שהוא אולי מעין סיוע מיידי בלי לשאול שאלות. אומרים: "אתה משפחה", וקשה לי להגדיר מה זו בדיוק משפחה, כי דוקא בחבר העמים המשפחה גדולה מאד ולפעמים גרים עם סבא וסבתא בבית. המצוקה נוראה, והיא קיימת, לא עלינו, לא רק אצל עולים אלא גם בדימונה, בירוחם, בנגב ובכל המקומות האלה. מה את מציעה לעשות?
אמנון כהן
¶
במסגרת הביקורים, כל חברי סיעת ש"ס התפרשו על כל המשפחות, ואכן המצוקות אמיתיות. לא מספיק שיש חבלי קליטה ואלה גם שנים ראשונות שלהן בארץ - רובם נמצאים בארץ 5-7 שנים - כל יום הוא חשוב בשבילם כי כל יום הוא יום עבודה. אפילו שבעת הימים בהם ישבו שבעה ולא הלכו לעבד זו למעשה פגיעה בשכרם כי לא כולם עובדים בעבודה מסודרת, שנותנים להם זאת מהעבודה, וזו בעיה.
אמנון כהן
¶
במשפחות, שביקרתי, אכן יש מצוקה קשה. הייתי בשכונת התקוה במשפחה שאיבדה את שתי בנותיה, וראיתי איך הם גרים בבית. שירתתי במילואים בעזה וראיתי איך גרים שם, ואני חושב שזה היה אותו דבר. היו שם דברים על דברים. ברצוני לומר תודה מיוחדת לשוק התקוה, שהתארגנו ומבחינת אוכל הביאו להם כתרומה אספקה הרבה מאד ועזרו למשפחה. אבל, יש להם מצוקת דיור; הם גרים שם בשכירות, והדירה מוזנחת מאד. פה אני חושב שמשרד הקליטה ומשרד השיכון אולי יכולים באמת לתת להם הרגשה טובה עם דירת "עמידר" או משהו כדי לעזור להם באיזה שהוא מקום בארץ. בנוסף, אפשר לחשוב על הקמת איזו שהיא קרן לנפגעי איבה. אולי יש דבר כזה.
אמנון כהן
¶
לצערנו, אנו במצב נתון מסויים במדינה. אני חושב, שבלי שום הבדל בין עולים וותיקים, כשיש נפגעים, אנו צריכים איכשהו, בצורה הומאנית, מה שמציע אולי גם חבר-הכנסת פריצקי, לפתוח איזו שהיא קרן שתהיה באחריות האוצר שיהיה שם תקציב מיוחד - חד-פעמי משהו לתת - וכמובן לגבי כל משפחה זה יהיה לגופו של עניין של כל משפחה ומשפחה לגבי מה שיכול לעזור. אפשר אפילו היה שחברי-כנסת, כל חבר-כנסת יאמץ משפחה, ויהיו מלווי אותה משפחה בכל המוסדות הממשלתיים שכן יכולים לסייע.
ס' לנדבר
¶
אנו אימצנו את המשפחות בארגוני העולים, וגם פתחנו חשבון מיוחד, אך לא על זה מדובר. מדובר פה על מענק חד-פעמי.
סגן שר בלי תיק י' שטרן
¶
אסביר מה המצב. כאשר אתה קורא את העיתונות לאחר הפיגוע, יש לי רושם שהתגלה במדינת ישראל איזה שהוא שבט חדש שקודם הסתובב במדבריות או בערים ולא נפגש עם העולם החיצון ועכשיו פתאום גילו אותו כולל את המצוקה. המצוקה היא באמת איומה ונוראה. יש משפחה שבה אם, אמה והבן הקטן. זה מה שנשאר לאם ש'הלכו' לה שתי בנות. היא גרה בארץ שש שנים ועובדת מזנון של משרד החינוך, שזה כבר מצב טוב. רוב הרהיטים בביתה הם ארגזי קרטון. בשכונת התקוה - ולא אומר שמצאתי שום דבר דומה באף משפחה אחרת, וביקרתי ברבות - כל השוק בא אליהם כל יום וכל שעה; בית-הכנסת בסביבה עשה מניין והתפללו שלוש פעמים ביום אצלה בבית. זה דבר בלתי רגיל, אך זה לא יכול לפצות על המצוקה הבסיסית. פה ההבדל הגדול בין המשפחות הותיקות בדרך-כלל לבין משפחות העולים; למשפחות העולים לא פתורה בעיה בסיסית אחת - בעיית הדיור. בדרך-כלל, המשפחה הותיקה, גם עניה, גרה בדיור ציבורי או בדירה משלה. כל משפחות העולים, כל אלה שביקרתי והייתי בהלוויות זה כבר עשר משפחות, יותר ממחצית - לאף אחת אין דירה משלה. זה אומר, שכמעט כל הכנסת המשפחה הולכת לתשלום שכר דירה, ולא נשאר לחיים.
סגן שר בלי תיק י' שטרן
¶
אפילו אם מגיע, בדיור ציבורי היום בקושי כמה דירות בחודש מקבלים אנשים שעלו ארצה ב-1991, ואלה רק זקנים ונכים.
סגן שר בלי תיק י' שטרן
¶
בגלל החוק, זה הצטמצם עוד כמובן. אבל, גם ללא חוק, אבל המצב חמור. אז, מה קורה? חוק נפגעי פעולות האיבה חוּקק עבור כל עם ישראל - המציאות הישראלית הממוצעת, ולא המציאות הישראלית של עולים חדשים שחיים כלכלית בעולם אחר. לכן, אנו נלמד את החוק וחייבים ללמוד את החוק, אך את הנקודה הבסיסית היא של היעדר דיור והפיכת פרנסת המשפחה בעצם למקור פרנסה של בעל המשפחה, וזה כמעט אוטומטית מחשבון המשפחה לחשבונות של בעלי הדירה. זה בחוק לא נכלל בחשבון.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מציע, שנתמקד בבקשת חברת-הכנסת סופה לנדבר. היא ביקשה לדון בנושא משפחות הנפגעים. אם נדון עכשיו בכל נושא העולים, נצטרך לעבור לוועדה הרלוונטית.
היו"ר ישראל כץ
¶
הרוב מ-1989 שעלו ברוב הגדול. זה אחד ההסברים לשאלה מדוע שוק הדירות לא ממשיך להמריא הוא שהם כבר רכשו דירות.
היו"ר ישראל כץ
¶
מה אתם מציעים ספציפית לגבי המשפחות האלה עקב מצבן? דרך אגב, אני מבין שיש גם את משפחות הפצועים.
סגן שר בלי תיק י' שטרן
¶
ההצעה של חברת-הכנסת לנדבר טובה. אם מסיבות אלה או אחרות היא לא מתקבלת, הייתי מבקש לכלול את אוכלוסיית נפגעי הטרור העולים בהגדרת אוכלוסיית המצוקה מבחינת המשכנתא המועדפת. ליוצאי אתיופיה, איראן ועוד כמה ארצות מצוקה נותנים משכנתא.
ס' לנדבר
¶
תקרא את החוק. הם מקבלים דירה. היום, במצב כזה הם לא צריכים לחכות עד שיקבלו מהשוק או עד שאנשים בעלי לב טוב יתגייסו. קשה מאד לקבל נדבות. שמעתם, שהמשפחות האלה לא קמו ולא ביקשו.
סגן שר בלי תיק י' שטרן
¶
אם לפי החוק הם מקבלים את מה שאני מציע, אז ההצעה של חברת-הכנסת לנדבר היא היחידה.
ש' פינצ'י
¶
ברצוני להציג בצורה מסודרת את הטיפול באוכלוסיה ע"י הביטוח הלאומי. אוכלוסיה זו מוכרת כנפגעי פעולות איבה, וזו הגדרת האוכלוסיה.
ש' פינצ'י
¶
ודאי, גם הפצועים. זה מתחיל מזה שהאירוע מוגדר כאירוע חבלני, וכל מי שנפגע בעקבות אותו אירוע מוכר כנפגע פעולת איבה. יש הכרה של אירוע, וכל מי שהשתתף בו, קרה מה שקרה בעקבות אותו אירוע, מוכר כנפגע פעולות איבה. יש לנו פה מספר אוכלוסיות: אלמנות, יתומים, הורים שכולים ונכים. הטיפול באוכלוסיה וההטבות הם הטבות זהות לחלוטין לאלה של משרד הביטחון ואגף השיכון. זו זהות מוחלטת ובמאה אחוז עד אחרון המקרים הבעייתיים הפרובלמטיים ביותר. אנו מנסים לעשות השוואה מלאה ומוחלטת, למרות שלפעמים זה קשה מאד כי אין להם תינוק בן חצי שנה שרק אתמול קברנו אותו, אין להם ילדים צעירים בני 14-15 ואין להם גם איזה שהוא זקן בן 75 שהיה באוטובוס ונפגע באיזו שהיא פעולת טרור. משתדלים לעשות את ההתאמה כמה שאפשר יותר. למשרד הביטחון יש את ר"מ-2 שנמצא בכל בית-חולים ואחר כך יש את אגף השיקום. אנו, כביטוח לאומי, נכנסים גם לנעלי ר"מ-2.
היו"ר ישראל כץ
¶
יש לי שאלה הקשורה לכסף, ואני בכוונה רוצה לשאול זאת עכשיו כי לא נלמד כרגע את הדבר כי באמת יש ועדה במקומות אחרים. אני מצטער שאני מנסה לכמת זאת בכסף. לכמה כסף תהיה זכאית אותה משפחה ששתי בנותיה נהרגו?
ש' פינצ'י
¶
אני מחזיק לפני לוח לגבי הורים שכולים, עליהם אנו מדברים עכשיו. הורים שכולים זכאים בשנה ראשונה לתשלום קבוע של אלף שקל לחודש ולעוד שני מענקים, באותה שנה ראשונה, ובסך הכל נותנים 43 אלף שקל. מענק אחד יקבלו החודש - 21 אלף שקל, ובעוד חצי שנה - עוד 21 אלף שקל, ובסך-הכל 42 אלף שקל.
היו"ר ישראל כץ
¶
מדברים כאן על מצוקות מיידיות. למה שהסכום הזה לא ינתן להם תוך יומיים? האם זה אפשרי לתת מקדמה במענק על חשבון הסכום? האם זה בוצע? האפשר לבצע זאת?
היו"ר ישראל כץ
¶
נמשיך לשמוע את דבריך, אך ברצוני שנהיה כאן פרקטיים. יש את הדבר המיידי, ותיארו כאן דברים של ממש שאומנם הם רק החלק הכספי שהוא הכי פחות בעייתי בנושא אך יש לעזור בו. אני חושב, שהבשורה שיכולה לצאת מכאן היא שבאופן מיידי יקבלו מענקים על חשבון הסכומים שמגיעים.
היו"ר ישראל כץ
¶
אין ספק מה קרה כאן, ואף אחד לא צריך להוכיח, לצערו, כלום. הנתונים ידועים, ואינם יכולים להשתנות. אם זה אפשרי, אפשר על-פי ממש החלטה שאתה מודיע לוועדה ואנו מחליטים בנושא הזה ומבצעים זאת - לתת כמקדמות מיידית את אותם המענקים.
ש' פינצ'י
¶
אמשיך בנושא ההורים השכולים. ממש בשבוע ראשון בא אליהם הביתה עובד שיקום, עובד סוציאלי, של ביטוח לאומי עם תביעות ביקור של ניחום אבלים - יום ראשון או שני אחרי התחלת ישיבת השבעה - עם צ'ק בסכום של בערך 5,000 שקל שנקרא: מענק אבל. זה ניתן מיידית, וזה חוץ מ-42 אלף השקל. כל מה שאומר עכשיו בהמשך הוא חוץ מזה.
י' ליצמן
¶
האם הם יכולים להגיד שאינם רוצים את העובד הסוציאלי המסויים אלא רוצים שביטוח לאומי יעזור להם?
ש' פינצ'י
¶
בביקור של אותו עובד הם עדיין לא מכירים אותו, ואין סיבה שהם יגידו שהם לא רוצים אותו. אולי הוא יהיה בסדר?
ש' פינצ'י
¶
אין שום בעיה להחליף. עדיין לא נתקלתי בבקשה להחליף במקרה כזה, אך אפשר ואין שום בעיה להחליף וזה גם לא מסובך.
ש' פינצ'י
¶
זו לא הבעיה. נתקלים בבעיות פסיכולוגיות וצריך התערבות מקצועית - אנו יכולים לממן גם טיפולים פסיכולוגיים ויש לנו תקציב מיוחד למטרה הזו. אנו, בנושא הזה, רגישים וגם נדיבים.
ש' פינצ'י
¶
זהו תקציב של משרד האוצר, והוא יוצא דרך ביטוח לאומי על-פי הכללים. הבאתי רק שתי חוברות לגבי נספים ונפגעים. יש כבר חוברות שיצאו השבוע ברוסית. כל המשפחות קיבלו את החוברות גם בשפה הרוסית.
ש' פינצ'י
¶
בימי חמישי, ראשון ושני כל המשפחות, בלי יוצאת מהכלל, כבר קיבלו בין 1,000 ל-3,000 שקל. זו מקדמה על חשבון.
ש' פינצ'י
¶
עברתי מנושא משפחות שכולות לנושא שאדוני שאל עליו - פצועים בבית-חולים. לפצועים בבית-חולים מכוסות כל ההוצאות של בן המשפחה או יותר מבן משפחה אחד שנמצא ליד מיטת הפצוע.
ש' פינצ'י
¶
שמעתי זאת, ואני באמת יכול להצטער. לא היתה סיבה שזה יקרה. לכן, הכנסנו מקדמות. כל ההוצאות - זה הוצאות נסיעה וזה גם הוצאות לינה בבית-מלון, אם צריך, אם גרים רחוק.
ש' פינצ'י
¶
נכון מאד. הפעם נחשפנו למצוקות קשות חברתיות מעבר לפיגוע עצמו. הפיגוע חשף בעיה חברתית קשה מאד.
ש' פינצ'י
¶
אם הם מקבלים הבטחת הכנסה, הם ימשיכו לקבל הבטחת הכנסה. אין פה הפסד הכנסה, וביטוח לאומי לא יתן משהו שהוא מעבר לביטוח לאומי שממילא כבר ניתן.
ש' פינצ'י
¶
אמרתי, שהפסד הכנסה מקבל האדם ליד מיטת הפצוע.
מה מקבל הפצוע? הפצוע, שנמצא מאושפז, מקבל תגמול טיפול רפואי. הצעירים שעכשיו מאושפזים ורובם פחות מגיל 18 - כל מאושפז יקבל בתקופת האשפוז 2,000 שקל בחודש כאשר הוא בטיפול רפואי ולא מסוגל ללמוד או לעבוד. זה 2,000 שקל, כי המבוגר מעל לגיל 18 מקבל 4,000 שקל. החוק אומר, שצעירים מתחת לגיל 18 מקבלים 50% - 2,000 שקל.
ש' פינצ'י
¶
זה תגמול טיפול רפואי אמיתי.
יוצא הפצוע מבית-החולים - נקבעים אחוזי נכות, ויקבל את הקיצבה בהתאם לאחוזי הנכות.
היום, אנו מדברים על קבוצת מאושפזים, והם תוך שבוע או שבועיים, הצעירים, יקבלו לחשבון הבנק שמסרו תגמול טיפול רפואי. וזאת, למרות, בעצם, שהם לא היו מפרנסים ולא הפסידו שום הכנסה. החוק אומר, שהם יקבלו כל חודש - המאושפזים.
בני המשפחה - נכסה את כל ההוצאות בגין השהייה ליד מיטת הפצוע. זה יכול להיות שכר דירה באיזו שהיא מלונית ליד "תל-השומר". זה יכול להיות כיסוי של הכל.
ש' פינצ'י
¶
יש את שתי האוכלוסיות, הפצועים וההורים השכולים, ולא דיברנו על אלמנות ויתומים. אבל, יש סדרה רחבה מאד של הטבות לגבי צרכים שמתעוררים. נכה חוזר הביתה עם קטיעת רגל וגר בקומה שלישית - יש סיוע בירידה לקומה נמוכה יותר. אם הוא לא יכול עדיין לחזור מיד הביתה וצריך איזה שהוא שלב ביניים - שכר דירה לשלב ביניים. רכישת רכב - בודאי ובודאי לפי המצב הרפואי. יש כאן רשימה מאד ארוכה.
ש' פינצ'י
¶
נכון, זה אחר כך.
באותה תקופה ראשונה העובדים הסוציאליים שלנו ביקרו את כולם כבר בימי ראשון ושני, עמדו על הצרכים ונתנו מענה לכל, כולל הבאת אנשים מחוץ-לארץ וכיסוי הטסות אנשים. הייתי בקשר עם הסוכנות היהודית, והבאנו מהרי אורל ומאיפה לא הבאנו.
ש' פינצ'י
¶
אני מבטיח להעביר גם חוברות, ואתם תגידו למי, ברוסית ובעברית.
דיור - בדרך כלל, פה מצאנו אנשים שלא גרים בדירות משלהם. כולם גרים בשכר דירה. מהרגע הראשון התעוררה שאלת תשלום שכר דירה. אנו יכולים לסייע בסיוע חלקי בתשלום אותו שכר דירה. הרי הם שילמו את שכר הדירה. הם, בהחלט, זכאים לקבל סיוע בתשלום שכר דירה.
ס' לנדבר
¶
אתה בעצמך אמרת שמצב המצוקה מיוחד וקשה במיוחד. ביקשתי ממך לעשות סיור מיוחד בגלל הבעיה שהתגלתה.
י' פריצקי
¶
מגיעים עובדי רווחה מהר מאד, ובמובן זה יש להכיר להם תודה. נניח, שעובד רווחה רואה שמשפחה זקוקה, למשל, לכסאות או למשהו, האם יש איזה שהוא מנגנון שעובד רווחה, באישור הממונה שלו, יוכל לקחת 400, 500 או 1,000 שקל, ואינני מדבר על סכומים גדולים, ולתת איזה שהוא משהו מיידי כדי לסייע?
מ' גפני
¶
ברצוני להצטרף לשאלת חבר-הכנסת פריצקי. מאד יפה מה שביטוח לאומי עושה מבחינת צורת התשלומים. אבל, חברת-הכנסת סופה לנדבר וחבר-הכנסת אמנון כהן העלו מצוקות מיידיות שהם לא עומדים בקריטריונים. כלומר, יש מצב שאתה נכנס למשפחה שהבן, הבת, הבעל או האשה- - -
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת פריצקי, עם כל הכבוד, ההתמדה בשהייה בתוך כתלי בית הישיבות היא חלק אינטגרלי מזכות האדם לדבר לאחר מכן. ברגע שדיברו על הדברים ולא היית, עם כל הכבוד לא אחזור עליהם. אסכם, ואם למרות הסיכום שלי עדיין תהיינה שאלות, חבר-הכנסת גפני ינהג בעניין הזה כמו שהוא נוהג בחדר בו מנהל את הישיבות בהרבה יותר תקיפות לבטח.
י' פריצקי
¶
אדוני היושב-ראש, אני מוכרח לומר שההערה שלך גרמת לי אולי לשמוח על כך שחבר-הכנסת ליצמן הולך להיות היושב-ראש.
היו"ר ישראל כץ
¶
לכיוון הזה אני רוצה להובילך סוף-סוף. דרך-אגב, אינני ממליץ לאנשים להתחיל להשתתף בדיון, לצאת ממנו ולחזור ולדרוש שכל הדיון יתחיל מהתחלה.
היו"ר ישראל כץ
¶
קיבלנו הסברים ברורים לגבי זכויות המשפחות שקרה להן האסון ויש בהן הרוגים ונרצחים. קיבלנו הסבר חלקי גם לגבי נושא הפצועים עד גיל 18 ומעל גיל 18 לגבי הדברים המגיעים להם. הבעיה העיקרית שקיימת כאן כרגע היא נוכח תיאור המצוקות, וחברי-הכנסת סופה לנדבר, אמנון כהן, יוסי פריצקי, משה גפני, רחמים מלול, יעקב ליצמן וסגן השר יורי שטרן העלו זאת - הצורך המיידי בסיוע. חבר-הכנסת פריצקי, כשלא היית, ארע כאן נס והצלחנו להבין את המצב. אחרי מאמצים, למרות שלא היית, ביקשנו ונענינו.
היו"ר ישראל כץ
¶
את זה לא אמרתי. התרומה היא תרומה חיובית. אנו נענינו, וזה יבוצע גם מיידית. אנו מדברים כרגע משפחות ההרוגים, כי, לצערנו, כאן הקריטריונים ברורים. לגבי הפצועים, מדובר על אחוזי נכות ודברים שייקבעו בעתיד וזה עניין של ועדות ודברים אחרים לגבי הסיוע הרפואי המיידי. חבר-הכנסת פריצקי, מגיעים סכומי כספים שבשנה הם כ-40 אלף שקל או דברים דומים לזה.
היו"ר ישראל כץ
¶
ביקשנו לתת מקדמה - להקדים את סכום, נניח 20 אלף שקל, ולתת אותו מיידית לאותן משפחות, כדי שלא יהיו כל מקרי קורעי הלב ששמענו כאן ולפחות בטווח המיידי המצוקה הכספית לא תהיה זו שתמנע רכישת שמלה, אירוח או כל הדברים האחרים, למרות שאנו מביעים הערכה לכל אזרח שבא ומסייע ומנדב אוכל ודברים אחרים, ויבורכו העושים זאת, וזה חלק מהמסורת שלנו כאן במדינה ומהמסורת היהודית הייתי אומר.
היו"ר ישראל כץ
¶
הוא בא מרצונו ודאי בא ומשתתף, ואם זה ליד שכונת התקוה - לבטח הלב שם רחב מאד בלי פרופורציה ליכולת ואולי אף ההיפך.
חבר-הכנסת פריצקי, ברצוני שתהיה שותף לסיכום הזה שפנינו ונענינו. אנו מחליטים, וקיבלנו כאן הודעה, שבאופן מיידי בעקבות הדיון המהיר הזה שיזמה חברת-הכנסת סופה לנדבר, המקדמות יועברו מיידית למשפחות.
היו"ר ישראל כץ
¶
זה חשוב, וגם בגלל זה היה שווה לכנס את הישיבה ולהעלות את הנושא הזה, כדי שהדבר הזה יקרה.
אם יש חומר בעברית או ברוסית, נא להעביר לחברי-הכנסת שמעוניינים בו.
י' פריצקי
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להציע הצעה מעבר לזה. אני מציע, שוועדת הכספים תקרא, תבקש, למשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה להקים קרן לא גדולה ולא מדובר על הרבה כסף. ברצוני להשאיר זאת לשיקול דעתו של עובד רווחה.
י' פריצקי
¶
נכון. אני מדבר על כך שזה יהיה עד גג של 3,000 ש"ח למשפחה. כל הרעיון הוא, שכאשר בא עובד רווחה למשפחה, יש לו כסף שהוא יכול לרכוש משהו.
י' פריצקי
¶
אינני מדבר על לתת. אני מדבר על מישהו שבא ואומרים לו שאין שמלה, והוא אומר: "גבירתי, אל תדאגי. אני אקנה לך" או "אין אוכל? - אני הולך לקנות".
י' פריצקי
¶
אינני יודע אפילו איך לקרוא לזה, כי לאו דוקא להרוגים אלא גם לנפגעים. אינני מטיל ספק בשיקול דעתם של עובדי רווחה מקצועיים. מבחינתי, אפשר לעשות זאת בפיקוח, ולא שיחתום על צ'ק סתם אלא שיהיו שתי חתימות ולא משנה. תנו לעובד הרווחה את האפשרות, כשהם מגיעים שעה או שעתיים אחרי האירוע למשפחה, לתת משהו. זה הרעיון, ואני חושב שעל זה אנו מדברים פה. אני חושב, שלזה התכוונה חברת-הכנסת לנדבר. אנו לא נפתור את מצוקת הדיור של העולים האלה ולא נעשה זאת. אבל, תן איזו שהיא קרן. על כמה כסף מדברים פה?
היו"ר ישראל כץ
¶
יש כאן עוד נתון, ואני רוצה לדעת אם אני קורא נכון. חבר-הכנסת אמנון כהן, אתה יושב-ראש קרן יושב-ראש הכנסת סיוע לנזקקים, ואתה יכול לתת 1,500 שקל, ובאישור יושב-ראש הכנסת - 3,000 שקל. למה לא להשתמש בזה?
היו"ר ישראל כץ
¶
היועצת המשפטית הפנתה את תשומת לבי. בוא ונחליט, שכל המשפחות האלה יקבלו את אותם 3,000 שקל.
היו"ר ישראל כץ
¶
אנו באים בטענות לממשלה מדוע היא לא עושה מיידית. בוא ונדאג לזה. אני בטוח, שיושב-ראש הכנסת גם ימצא את הדרכים כדי שזה יהיה מיידי.
היו"ר ישראל כץ
¶
האם אנו יכולים לרשום לפנינו שינתן מענק של 3,000 שקל באישור יושב-ראש הכנסת לכל אחת מהמשפחות?
אמנון כהן
¶
סכום של 1,500 שקל הוא בסמכותי, ואם זה סכום של 3,000 שקל - יש צורך באישור יושב-ראש הכנסת.
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת אמנון כהן, אני מבקש, בשם הוועדה, שתפנה ליושב-ראש הכנסת, ואם צריך גם אני אדבר איתו, כדי שידאגו לביצוע מיידי.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מוכן להצביע על כל דבר. אבל, כשהוא תיאר כאן בדיוק את סמכויות העובדים הסוציאליים שיש להם סמכות לקבל החלטות שעולות כסף, זה דרך אגב בדיוק מה שאתה אומר. אין לי בעיה לקבל החלטה, אבל זה מה שקיים.
ש' פינצי
¶
הוא לא יכול להחליט שהוא מוציא 400 שקל ובמקום הוא חותם על הצ'ק. כמו שאמרתי, יש מסגרת ויש כללים שלדעתנו הם יחסית די נדיבים, אבל זה לא מהיום למחר. מענק אבל מגיע תוך יומיים עם צ'ק של 5,000 שקל למשפחה אבלה. אם הוא רואה משפחה בלי רהיטים, אין לו תקציב להוציא. זה לא בסמכותו, וגם אין לו תקציב להוציא.
ש' פינצ'י
¶
אם צריך סיוע בתשלום שכר דירה - בהחלט כן. אם יש צורך יותר מאוחר לעבור דירה - בהחלט כן. אם נכה חוזר הביתה ומדובר בסיוע ברכישת רכב - בהחלט כן. אלה דברים באמת משמעותיים. נכה נכנס פעם ראשונה לדירה והוא ממש לא ערוך לכך שתוך יומיים שלושה ימים- - -
היו"ר ישראל כץ
¶
למעשה, אנו מחליטים שתי החלטות: אחת - מקדימים את המענקים, שניה - כל משפחה מקבלת 3,000 שקל באישור יושב-ראש הכנסת.
יש לי הצעה
¶
חברת-הכנסת לנדבר, אני מטיל עלייך, בשם הוועדה, להיות בקשר עם הגורמים הועסקים בזה כדי לבדוק האם יש תחומים שאולי כרגע לא מטופלים ואין תיקצוב לטפל בהם במסגרת הקיימת. אם תאתרי דברים כאלה, תביאי אותם לפני הוועדה ואנו נקבל החלטות בהתאם.
ס' אלחנני
¶
מר פינצ'י, המקומונים התל-אביביים כיסו זאת הרבה יותר מאשר מקום אחר. אחת הבעיות, שנוכחתי מתפקידי פה שהיא קיימת בכל חוגי האוכלוסיה, היא איך לדעת מה מגיע לך והתירגום. אתה צריך איש אחד למשפחה שיהיה איש הקשר כדי לדעת. המלים שאמרת כאן לא מובנות. צריך מי שמתרגם גם את השפה.
ש' פינצ'י
¶
הפעם גם דאגנו. הייתי עם מנכ"ל הביטוח הלאומי בבית-חולים "איכילוב" ביום ראשון לפני שבוע ויומיים. מנכ"ל הביטוח הלאומי יחד איתי והמנהלת המקומית שלי בתל-אביב כינסנו את כל המשפחות בבית-החולים "איכילוב" בשני מוקדים, והסברנו זכויות. אני יודע, שזה לא מספיק. עובדות השיקום שלנו ישבו עם כל משפחה ראשית - על זכויות, ושנית - הן שמעו בעיות, והשאירו חוברות כי זו תקופה קשה ולא קולטים זכויות והאנשים בהלם ולא קולטים זכויות. אחרי יומיים כבר היו לנו חוברות ברוסית, והנה הן כאן. אי אפשר לקרוא באותו רגע שהעובד הסוציאלי מדבר איתך, כי אתה מבולבל, מתרגש ואינך מרוכז וקורה משהו נורא. אתה בא הביתה וקורא זאת. החוברות הן בידי האנשים. הם יבואו הביתה ויקראו זאת בנחת. העובד הסוציאלי עומד לרשותם עם כרטיס ביקור ופלאפון 24 שעות, ולכל משפחה יש אחד. בכל משפחת חללים היה ביקור של עובד סוציאלי ומתורגמן. אין לנו עובדות סוציאליות שמדברות רוסית, אך תמיד צורף מתורגמן.
ש' פינצ'י
¶
יש בעיה עם הלא חוקיים. יש פה שתי שאלות: אם הוא נכנס לארץ כדין והאם יש לו אישור לשהייה בארץ. החוק אומר שזכאי מי שנכנס לארץ כדין, וזה המבחן. אם הם נכנסו לארץ כדין, הם תחת המטריה שלנו. זו התשובה.
ש' פינצ'י
¶
היתה בעיה, שמישהו נכנס בזהות מזוייפת, וזה מה שגילינו באותו יום כשהארון היה על המטוס ואנו מימנו את ההטסה ואת הכל. לפתע הסתבר שהוא נכנס לארץ בזהות מזוייפת. אמרנו שלא נשלם קיצבה חודשית כי הוא לא נכנס כדין, אך את ההוצאות החד-פעמיות כמו מענק אבל והטסה כיסינו. זו היתה ההחלטה.
ש' פינצ'י
¶
נכון. התלבטנו אם לתת את הצ'ק או לא, ואמרנו שלא נהיה קטנוניים וניתן את הצ'ק. כאמור, אני מבטיח לשלוח חוברות.
ר' מלול
¶
אני רואה, שפחות או יותר בעניין נפגעי פעולות איבה הביטוח הלאומי פועל די יפה ומכסה בצורה די הוגנת ודי סבירה את כל ההוצאות. מה קורה למשל עם נפגעי אסון ורסאי? האם לא רק שהם נפלו בין ההריסות, הם נופלים גם בין הכיסאות? האם צריך הצעת חוק מיוחדת עבורם, כפי שראיתי שמתחילים ליזום פה בכנסת? האם הביטוח הלאומי לא מכסה דבר כזה? האם לא עלה על דעת הביטוח הלאומי הדבר הזה?
ש' פינצ'י
¶
אני מכיר אישית כמה משפחות שנפגעו שם, והסיפורים עצובים. הביטוח הלאומי נותן את הפתרונות לפי כללי הביטוח לאומי, וזו לא פעולת איבה. זו מערכת אחרת לגמרי של חוקים.
י' פריצקי
¶
ודאי שיש נפקא מינא ולא מבחינת האסון. נניח שקבוצת אנשים הולכת ונפער בור כי בנו כביש לא טוב. האם אין הבדל בין זה לבין פיגוע?! יש הבדל. כאן יש מישהו אחראי שצריך לשלם וצריך שיהיה ביטוח.
מ' גפני
¶
חבר-הכנסת פריצקי, אתה משפטן. מה זה משנה נפקא מינא או לא נפקא מינא. ביטוח לאומי פועל על-פי חוק. אם אנו סבורים שאסון ורסאי, מבחינת נפילת המשפחות בין הכסאות והמצוקה שלהן, דומה לנפגע פעולות איבה- - -
ר' מלול
¶
חברת-הכנסת סופה לנדבר העלתה את הנושא הזה, וזה נושא קרוב ללבה. אני חושב, שיש את כל הנושא של הנפגעים באסון ורסאי.
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת פריצקי, אני מבקש לסכם את הנושא. חברת-הכנסת לנדבר העלתה נושא הקרוב ללב כולנו, והיא מטבע הדברים עסקה בו יותר. יש כאן אירוע טראומטי בקנה מידה לאומי, וראש הממשלה הגדירו כאסון לאומי. אנו את חלקנו הצנוע מאד לסיוע לאותן משפחות משתדלים לעשות בדיון. ברצוני, שוב, לסכם את שלושת הדברים עליהם אנו מחליטים.
ראשית, יוקדמו הכספים שמגיעים, ויוקדמו כמענקים מיידיים לאותן משפחות - לפחות חלק מאותם כספים. קיבלנו את הסכמת המדינה לנושא.
שנית, ינתן, בטיפול של חבר-הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, מענק בסך 3,000 שקל באישור יושב-ראש הכנסת לכל אחת מהמשפחות הנ"ל.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני לא מכניס זאת.
שלישית, הוועדה מטילה על חברת-הכנסת סופה לנדבר להיות בקשר עם הגורמים המוסמכים - וגם חבר-הכנסת פריצקי ביקש זאת - כדי לבדוק האם יש תחומים שכרגע אינם מטופלים דיים בהתאם לחקיקה. אם כן, לבוא ולהמליץ בפני הוועדה על קבלת החלטות בנושא הזה.
אלה שלושת הדברים, שאני מבין שפה אחד אנו מחליטים עליהם.
היו"ר ישראל כץ
¶
הערה אחת לגבי הפצועים - הכאב הוא כאב, והם חלק מהאסון. לגבי פצועים, המצב שונה. לגבי פצוע, יש הליך של קביעת זכויות שאותו פצוע עובר אותו מול המדינה. לא מדובר באותם קריטריונים, ומצב כל אחד שונה מזה של האחר. אנו גם לא יכולים לקבל החלטות על דברים שעדיין לא הוגדרו. לכן, אנו לא יכולים כוועדה היום לקבוע קביעות מוחלטות בנושא. אם יש דרכים לסייע לאותן משפחות, בבקשה, וכל אחד שיכול - יבורך על הנושא הזה.
מ' גפני
¶
אדוני יושב-ראש הוועדה, נעשה פה מעשה לא הגון מצד משרד האוצר בקנה מידה לאומי. לא אחזור על כל נאומי שכולם כבר מכירים אותו בעל-פה. ראש הממשלה מכיר אותו וגם שר האוצר מכיר אותו.
היו"ר ישראל כץ
¶
גבירתי היועצת המשפטית, יכול להיות שההערות האלה מכוונות גם אלייך. לפי מה שאני מבין, הוא בא לתאר איזה שהוא חסך לא תקין בנוהל שבין קבלת החלטות בכנסת לבין ביצוען. חבר-הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הפנים, רוצה כרגע להתייחס לנושא הזה.
מ' גפני
¶
לא אחזור על כל נאומי, וכבר אמרתי זאת לראש הממשלה, לשר האוצר וגם לך, יושב-ראש הוועדה, וגם חבריי אמרו זאת. אנו נכנסנו למין אדישות.
מ' גפני
¶
אני פטור מלהסביר לחברי הוועדה, שהיינו פטריוטים והסכמנו להעביר את תקציב המדינה כשחתכו לנו בבשר החי, שמתקציב פעולות החינוך העצמאי, למשל מתוך תקציב של 44 מליון שקל שיש כל שנה, אז השנה בתקציב יש 17 מליון שקל; זה לא שיש 44 מליון שקל והורידו שני מליוני שקלים ויוסיפו, אלא מתוך 44 מליון שקל יש בתקציב 17 מליון שקל. כלומר, קיצצו. מה שמשרד האוצר הודיע שהוא מוסיף 25.5 מליון שקל, הוא הוסיף יותר ממה שיש בתקציב עצמו. סתם לשם משל: בשעות החינוך העצמאי היה צריך להוסיף 2,500 שעות, וכבר במשך עשר שנים מוסיפים את 2,500 השעות. מה שקורה במשרד החינוך זה כך: עד נכון לרגע זה, ואנו ב-12 ביוני, אין שעות של החינוך העצמאי. אין הסעות. המובילים או חברת "אגד" באים למרכז החינוך העצמאי, והמנהלים כבר לא יכולים לשבת במשרד כיון שמאיימים עליהם באופן אמיתי. שר האוצר אמר: "יש תקציב מדינה". לגבי תרבות חרדית, אנו נמצאים במשרד החינוך, ואנו ב-12 ביוני, ועד נכון לרגע זה לא הועבר שקל אחד.
מ' גפני
¶
מה זה מעניין אותי בכלל? לגבי הסמינרים עליהם דיברנו כל הזמן והבנות שצריכות ללמוד, בשנה שעברה בוועדת הכספים, ויושב פה חבר-הכנסת פריצקי שזוכר זאת לבטח, 11 מליון שקל משרד החינוך לא העביר. הוא שיחק פה עם יושב-ראש הוועדה, אלי גולדשמידט, ועם כולנו ועוד פעם ועוד פעם ובשלושה מליוני שקלים, בחצי מליון שקלים ובששה מליוני שקלים, עד שאילצו אותו להעביר. בייגה שוחט אילץ אותו להעביר - בסדר. הגיע סוף השנה, והם אמרו: "אנו כבר לא יכולים. כבר אין ועדה". היה כאן ניסן רז וכולם. קיבלנו מכתב מהעוזר של בייגה שוחט, שזה הופך להיות עודפים מחוייבים וזה, סכום של 11 מליון שקל, יעבור בתחילת שנת 2001. יש גם 11 מליון שקל של השנה, שגם זה יצא החוצה. זה כבר 22 מליון שקל. נכון לרגע זה, לא הסכום של 11 מליון השקל של השנה שעברה נמצא ולא הסכום של 11 מליון השקל של השנה.
מ' גפני
¶
כן, בגלל שהוא הבין שאני כבר על סף התפוצצות. אמרתי לו: "בסדר. עדיין לא החלטנו על משבר". מה אני יכול לעשות?
מ' גפני
¶
יכול להיות, שבעוד יומיים.
אני מתחיל לחשוש, ואמרתי זאת גם לחבריי, שאנשים לא יאמינו לנו. הרי אנו הסחטנים הכי גדולים במדינה, הבריונים הכי גדולים. יש לנו את כל התפקידים בממשלה.
מ' גפני
¶
יכול להיות. הכל יש לנו. יש מין שקט כזה, כאילו לא מעבירים את הכסף והכל בסדר. היושב-ראש ישראל כץ, זו שחיתות של משרד האוצר של משרד האוצר ונבזות שאין דוגמתה. מתעללים בילדים, בתלמידות ובציבור החרדי. לא אתן להעביר פה אפילו העברה אחת. משחקים איתי פה עם העברות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם סיפור של משרד התשתיות ועם סיפורים של משרד הפנים. האם הם חושבים שאנו נמצאים פה באוגנדה? העברה אחת לא תעבור.
היו"ר ישראל כץ
¶
יש רק הערה אחת שארצה להעיר שקשורה לכל הדברים. חבר-הכנסת גפני, אני בטוח שהדברים נאמרים מנהמת לבך.
מ' גפני
¶
היושב-ראש ישראל כץ, אקח אותך לבתי-הספר ותראה. רשת הגנים אצלנו קרסה. בבתי-הספר אין יותר הסעות. לא משלמים שכר דירה על מבנים שהמדינה לא בונה. אחרי זה אני עוד צריך להסתכסך עם לימור לבנת, שאומרת לי: "האם אתה נגד משרד החינוך?". בשביל מה אני נמצא פה בבניין? האם אני כאן כדי להצביע נגד חוק הגליל?
היו"ר ישראל כץ
¶
--עד לאותו רגע שהתרשמתי, ואני חושב שבצדק, שיהדות התורה מיקמה את עצמה - שהתינוק הזה הפך לגבר. היושב-ראש המיועד של הוועדה, ולא אקדים את הדברים שאשא מחר ב-10:45 לשבח יושב-הראש הנכנס - הוא חבר בכיר ואולי הבכיר בסיעת יהדות התורה.
היו"ר ישראל כץ
¶
לגבי הפרשנות הזאת, אינני רוצה להכנס. חבר-הכנסת פרוש הוא כבר סגן שר והוא לא יוכל להגן על עצמו, גם אם הוא ירצה, בוועדה הזו. אעשה זאת במקומו. חבר-הכנסת פרוש עתיד להיות יושב-ראש הוועדה. אני מניח, שהוא בקיא בדרכים כיצד ניתן לטפל ולפתור בעיות מהסוג הזה. אני מניח, שגם תהיינה לו לא מעט סמכויות לגבות את עמדותיו בנושא. אני מבטיח לא לשנות עמדותי גם כאשר אהיה בתפקיד אחר או לא אהיה בתפקיד הזה, בניגוד לאופנה שפשטה בקרב פוליטיקאים אפילו בכירים לשנות את השקפתם עם שינוי תפקידם.
היו"ר ישראל כץ
¶
חס וחלילה, ואפילו לא לחבר-הכנסת פרוש. התכוונתי למאיר פרוש שנהיה סגן שר שיכון, ואני מקווה שהוא לא ישנה את השקפותיו ביחס להחלטות שהוא נקט בוועדה. דרך אגב, אני אומר את דעותי בתוך החדר וגם בחוץ באותה מידה. אמרתי לא מעט פעמים גם בפומבי את עמדתי האישית לגבי חשיבות היתר המיוחדת שיש לחינוך היהודי כאחד הדברים הבסיסיים שהחזיק אותנו כעם.
היו"ר ישראל כץ
¶
לא אמרתי שהוא לא יהודי. אתה יודע, שכמו שמדברים על מאכלים לכל מאכל יש את הכינוי שלו. ודאי שמי שלומד שם יהודי, ולומדים שם כל מיני נושאים. זה אותו חינוך, שדיבר עליו חבר-הכנסת גפני, שאני מכנה אותו: החינוך הדתי, החינוך היהודי, והחינוך ההוא הוא חינוך חילוני יהודי. להשקפתי, החינוך הדתי היהודי הוא אחד הדברים שהחזיק את העם הזה אלפי שנים, ובעזרת ה' יחזיק אותו עוד הרבה שנים בניגוד לאוייבינו שמקוים שזה לא יהיה כך. השקפתי ברורה. חבר-הכנסת רז, ודאי שגם אתה תסכים שלא צריך להיות מקופחים ביחס למישהו אחר.
היו"ר ישראל כץ
¶
זה לא לגבי הכל. לגבי נושא הרחבת הממשלה והמימון, מאחר ולשמחתי לא הייתי צריך להעביר את ההחלטה, הפקדתי זאת בידי מישהו אחר למחרת ופיצלנו זאת, אמרתי שהוועדה צריכה להתנצל בפני חבר-הכנסת שוחט על ההתקפות שהוא ספג לפני שנה וחצי על הרבה פחות מזה.
ו' שירי
¶
אתם עוד תתגעגעו. הוא לפחות אף פעם לא התחמק מהופעה מול ועדת הכספים. לעומת זאת, שלושה חודשים יש פה ועדת כספים, ואני סופר על חצי כף יד את מספר הפעמים ששר האוצר החדש הגיע לכאן, וכשהגיע לכאן - זה רק אחרי שידע את תוצאות ההצבעה. האם אתה זוכר את עניין תוצאות ההצבעה?
מ' גפני
¶
אנו שיבחנו אותו כשהוא היה שר אוצר, ולא אמרנו זאת אחרי שהוא הפסיק. יש לנו חילוקי דעות בהשקפת עולם איתו. יש לנו חילוקי דעות על משפחות ברוכות ילדים ועל הרבה נושאים. אבל, סיכום היה סיכום.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מניח, שגם זה יטופל.
מעבר להשקפה, מעבר לזכות לשויוניות, בכל מקרה, אני חושב שהחלטות כנסת וסיכומים והודעות של שר אוצר בכנסת צריך לכבד.
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת גפני, אנשים כאן לא היו בתחילת הפרק הזה, ולא נוכל לחזור למקור ולהתחיל שוב לשבח ולספר מה יקרה כאן מחר ואיך זה ישפיע, אני מקווה לטובה, על אותם דברים שלא טופלו עד עכשיו.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני תומך ואתמוך גם מחרתיים בקו הזה. אני חושב, שגם חבר-הכנסת פריצקי יגיד שאם נאמרו דברים והיו סיכומים צריך לבצעם.
היו"ר ישראל כץ
¶
אמרתי את השקפתי האישית, אבל כולם מסכימים שצריכה להיות שויוניות. כולם ודאי מסכימים שאת ההודעות וההחלטות צריך לבצע.
אני גם דרשתי ולא בכדי, והיתה כאן החלטת ועדה בנושא לקראת ההמשך, שהדברים יוכנסו לבסיס התקציב. לא יתכן, שזה ינוצל ככלי לחץ פוליטי בצורה כזו או אחרת. זה ודאי פוגע בתלמידים, וזה לא לכבוד הפוליטיקאים להיות מעורבים. אתמוך בקו הזה ובכל מדיניות שיובילו כאן גם בהמשך.
אחרי ההקדמה שלך ודבריי, אני מבקש לעבור לנושא השינויים בתקציב שמבקשים כאן.
מ' גפני
¶
אני מבקש התייעצות סיעתית על כל ההעברות. חבר ועדת הכספים, חבר-הכנסת פרוש, מייצג את יהדות התורה בוועדה.
מ' גפני
¶
היושב-ראש ישראל כץ, אל תעלה זאת עכשיו. למה אתה מסבך לנו את העניינים? בנוסף, אני חייב את הרב רביץ ונדמה לי שגם את הרב הלפרט. אני מדבר על כל ההעברות התקציביות.
היו"ר ישראל כץ
¶
מצידי, שתהיה התייעצות משולשת. אני נפעם מהמעבר העצום הזה בין הדבקות בקואליציה אתמול לבין שמירת הקואליציה עכשיו.--
היו"ר ישראל כץ
¶
נראה לי, שאנו פועלים כאן בהתאם להחלטות ממשלה. במה זכינו אתמול שהקואליציה כל כך התחזקה והיום כבר נחלשה?
מ' גפני
¶
כל סיכום, שאני מסכם ושחבריי מסכמים, אנו מכבדים את זה עד הסוף. אתמול נאלצנו להצביע נגד חוק הגליל.
מ' גפני
¶
רציתי לתמוך, אך אמרו לי: "יש סיכום איתכם. עד שאינכם מודיעים שהסיכום הזה נגמר בגלל שאנו הפרנו אותו, אתם לא יכולים להפר אותו". התלבטתי אתמול האם זו כבר הפרה של ההסכם. אמרתי: "בוא ונמתין עוד כמה ימים". אינני רוצה להיות זה שמפר את ההסכם.
ו' שירי
¶
חשוב לומר את זה. ההגיון יפעל גם באותו מקרה. אני בכוונה אומר זאת לחבר-הכנסת ליצמן כיושב-ראש הוועדה.
מ' גפני
¶
חבר-הכנסת שירי, הנסיון עם אנשי יהדות התורה שישבו בראשות ועדת הכספים היה בדיוק מה שאתה אומר. הסולידריות הזו היתה, ואתה יכול לבדוק את העניין.
ו' שירי
¶
אם הסולידריות הזו תהיה קיימת, זה בסדר כי זה היה גם בתקופה שחבר-הכנסת גולדשמידט היה יושב-ראש הוועדה כשהיה משהו צודק עניינית. אם זה יהיה ככה, זה יהיה בסדר.
היו"ר ישראל כץ
¶
אז, אני משבח שוב, ואני מבקש להתמיד בזה גם עכשיו ולכבד את החלטות הממשלה. דרך אגב, רק בגלל שמצלמים אינני יכול לשבח את דבקותכם בעניין אישור תקציב רשות השידור בהתאם לבקשת הממשלה.
היו"ר ישראל כץ
¶
כמו רוב הקואליציה. חבר-הכנסת גפני, אפשר לסכם שבבניין הזה בימים האלה קואליציה זה עניין פוזיציה.
היו"ר ישראל כץ
¶
מדובר, בבקשה זו, על תקצוב מענקים להשבת קולחין להמרת השימוש במים שפירים בחקלאות. ברצוני לציין, שמדובר כאן על כך שיש משבר במשק המים ושיש חשש שיהיה מחסור במים.
מ' גפני
¶
אם אלה דיני נפשות, האם כך הממשלה מתייחסת לעצמה כשלא רפרנט של האוצר מגיע ולא שר התשתיות או מישהו?
י' פריצקי
¶
אינני מבין מה הולך פה. אני היחיד פה מהאופוזיציה וכולכם בקואליציה, ואני חושב שצריך להעביר זאת.
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת גפני, הייתם צריכים לתת לי התראה מראש על המרד שאתם מעמידים כאן בוועדה. לא ציפיתי, שאחרי הדבקות אתמול בקואליציה כנגד הגליל היום תפרוץ כאן מרידה נגד טיהור מים. בסך הכל, זהו מצב חירום במשק המים. מה קרה מאתמול עד היום?
מ' גפני
¶
אסביר לך. אני בעד חוק הגליל. אני בעד מציע החוק. אתמול פנו אלי מראשי הקואליציה ואמרו לי: "יש הסכם בינינו, ואת ההסכם יש לכבד". בגלל שאנו מכבדים הסכמים, בניגוד לאלה שחותמים איתנו על-פי רוב, באנו להצביע נגד מצפוננו בעניין חוק הגליל. במקרה הזה, אין שינוי ממה שהיה עד היום. אם זה יימשך יותר מעוד יומיים או שלושה ימים, עניין זה יביא אותנו למחשבה מה לעשות עם רביזיה בחוק הגליל.
היו"ר ישראל כץ
¶
אינני רוצה להרחיק לכת עד כדי כך ולתת לעצמי מחמאה שרק כנגד חוקים שלי כאן מגייסים את כולם על סמך הסכמים.
מ' גפני
¶
לא. האם לא הלכנו איתך בחוק הנגב? האם לא הלכנו עם חבר-הכנסת שירי? אתם סתם לא סולידריים עכשיו.
היו"ר ישראל כץ
¶
שר התשתיות הודיע, שהוא עומד לסגור את השיברים לערים וישובים מסויימים. יש מחסור במים, וכאן יש להעביר החלטה שתזרז מציאת מקורות מים לשתיה. אני מעלה נושא זה להצבעה כמקובל.
היו"ר ישראל כץ
¶
תופתע באיזו מהירות יתברר לך שאינך יכול לעשות זאת - לפחות לא מתוך החדר. הדברים הושמעו, והכל יהיה בהתאם לנהלים. מי שיבקש התייעצות, מי שיבקש רביזיות - יעשה את זה.
אני מבין, שיש כאן שתי בקשות דומות בנושא משק המים. פניה מספר 35 עוסקת בנושא העברת תקצוב יועצים לוועדת המים המשותפת עם ירדן. יש כאן העברת תקציב של 7.180 מליוני שקלים לצורך גמור חשבון עם חברת הגיחון בגין הקמת מכון הטיפול בשפכים המערבי של ירושלים. מדובר כאן בטיהור שפכים.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מניח, שתפקידם לדאוג לתת כמה שפחות מים לירדנים. חבר-הכנסת גפני, אני מדבר ברצינות ואני מתפלא.
א' שוחט
¶
יכול להיות. אני חושב, שהיום במצב משק המים לעצור תקציבים שעוסקים בפיתוח מקורות מים, בשחרור מים שפירים והעברה למים מושבים, כפי שכתוב פה, עם כל מה שכרוך בעניין הזה, אני הייתי מציע גם לאלה שכועסים אולי על האוצר שלא ממלאים התחייבות בשלב כזה או אחר לא לעשות זאת בנקודה הזו של משק המים ומשק הביוב. זה כמעט פיקוח נפש. תטפלו בדברים האחרים, ותעצרו את כל מה שאתם רוצים לעצור. אל תגעו בנושא המים. חבר-הכנסת גפני, זה יותר מדי רציני.
ע' חוגי
¶
אני רוצה לדעת על כמה יועצים מדובר, כמה מקבל כל יועץ, על מה משלמים לו ומה היא תקופת עבודתו. לגבי גמר החשבון של הגיחון, על מה מדובר?
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מעמיד להצבעה את פניות מספר 34 ו-35 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניות מס' 34 ו-35 לוועדה התקבלו.
ע' חוגי
¶
אני רוצה שתקיים הצבעה על פניה מספר 34, ועל פניה מספר 35 - לא. אני מבקש להצביע על כל פניה בנפרד.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מפסיק את הישיבה. עתה, חמש דקות להתייעצות סיעתית.
(הישיבה הופסקה בשעה 11:28.)
(הישיבה חודשה בשעה 11:30.)
ע' חוגי
¶
אנו לא מתנגדים לפניה מספר 34 לוועדה.
לגבי פניה מספר 35 לוועדה, לפני שאנו מאשרים, אנו רוצים לדעת על כמה יועצים מדובר.
היו"ר ישראל כץ
¶
אנו נאשר, ונציין בפרוטוקול שחבר-הכנסת חוגי מבקש לקבל את פירוט רשימות היועצים לגבי סעיף 2 בפניה מספר 35 לוועדה.
אני מבקש לאשר את פניות מספר 34 ו-35, כאשר פניה מספר 35 היא בכפוף למה שאמרתי לפרוטוקול קודם לכן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? חבר-הכנסת שוחט, האינך בעד?
היו"ר ישראל כץ
¶
פניות מספר 34 ו-35 לוועדה התקבלו פה אחד. טוב שיש דיונים ממצים.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(פניה מס' 36 לוועדה)
א' שביט
¶
יש בפניה שני דברים מרכזיים, כשדבר אחד הואהגדלת השתתפות משרד הביטחון במיגון כלי רכב נגד אבנים בסך 3.3 מליוני שקלים.
א' שביט
¶
אינך רואה זאת כי זו השתתפות, כלומר זה פלוס ומינוס. זה נמצא בפרט מספר 4002 לגבי מיגון כלי רכב. זו השתתפות משרד הביטחון בתוך הפניה הזו. אינך רואה זאת, כי זה בתוך התקנות. יש שם מינוס ופלוס. ברמת התכנית אתה רואה אפס. זו השתתפות של משרד הביטחון במיגון. הוא מוסיף פה עכשיו 3.3 מליוני שקלים לנושא המיגון בכלי הרכב נגד אבנים.
היו"ר ישראל כץ
¶
אתם מערבים כאן בין שני דברים. יש את המיגון נגד ירי, שלצערנו לא מטופל כרגע עדיין, ויש מיגון נגד אבנים. זה דבר שכל הממשלות לאורך הזמן לפי קריטריונים, כשמבתי-ספר ועד דברים ציבוריים אחרים ואוטובוסים יש תהליך של מיגון קבוע ומימון קבוע למיגון בנושא הזה.
י' פריצקי
¶
אדוני היושב-ראש, אני לא נגד ואין נגד. ברצוני להבין את הדבר הפשוט מאד: לפי אלו קריטריונים אתם עושים זאת?
י' פריצקי
¶
מה הדבר הזה? גם לי אכפת מתינוק. אני שואל שאלה פשוטה מאד: לפי מה עובדים פה? המותר לי להבין לפי מה עובדים פה?
א' שביט
¶
מתוקצב מראש בתקציב המדינה סכום של 7.5 מליוני שקלים לנושא הזה. אנו עושים פה תוספת. תקציב המדינה הוכן לפני המאורעות, ובעקבות פרוץ המאורעות גם בסוף השנה שעברה הגדלנו זאת כי יותר אנשים פונים, וגם השנה אנו עושים זאת. זה בדיוק כמו שעשינו בשנה שעברה.
היו"ר ישראל כץ
¶
לבטח אכפת לך מכל נפגע לא פחות מאשר לי, אבל אני מתפלא עליך שאתה חושב הרפרנט יסביר עכשיו את מדיניות משרד הביטחון. מדובר כאן בתוספת. האוצר הביא בקשה, וצריכים לאשר. אם אתה רוצה דיון במדיניות המיגון של משרד הביטחון לגבי מיגון מפני אבנים או מיגון מפני ירי, שלצערי אין מה לדון, ודאי שאפשר לקיים דיון כזה. אני מקווה, שיקיימו דיון כזה. כרגע, בהזדמנות הזו, אומרים לך שיש מדיניות שבמסגרתה היו 7.5 מליוני שקלים והיתה תוספת. עכשיו, זה בגלל האירועים, וזה ברור.
היו"ר ישראל כץ
¶
לגבי המים, בצדק אישרנו, ולגבי מיגון מדובר בהצלת חיים. האם אתעסק עכשיו בהסברת תורת הקריטריונים?
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מניח, שמשרד הביטחון - ולא שזה פוטר אותנו מבדיקה בעתיד - עושה את הדברים בצורה מסודרת. האם עושים פרוטקציה למישהו ונותנים לו מיגון?
היו"ר ישראל כץ
¶
מה קרה לכם הבוקר? חבר-הכנסת שירי, בעקבות אמירת של ראש הממשלה אתמול לגבי חוקי הנגב, צריך להוציא אנרגיה בזמן הקרוב.
היו"ר ישראל כץ
¶
צריך שלא יצטייר כאן רושם לא נכון. חבר-הכנסת פריצקי, אני מנסה להגן על הרקורד והקרדיט שלך. חבר-הכנסת פריצקי ביקש פירוט שינתן לנו בהמשך לאחר האישור. לחבר-הכנסת רז יש עמדות אחרות על רקע אחר.
מ' רז
¶
אם ההסבר הוא שרק מי שגר שם מקבל ומי שלא גר שם, גם אם עליו להגיע לשם בנסיבות מסויימות, לא מקבל - אני נגד זה.
י' פריצקי
¶
לגבי מבחן סוציואקונומי, אם לי יש 20 אלף שקל בחודש ולמישהו מביתר עילית יש 4,000 שקל - האם אני מקבל את אותו הדבר? מה ההגיון פה?
ו' שירי
¶
האם המדינה ממגנת את גילה? המדינה ממגנת גם את המכוניות, והמדינה שילמה על עשרים אוטובוסים אזרחיים ממוגנים חדשים.
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת מלול, בכל שנה מוסיפים. אלה שקיימים כבר קיימים. לא כל שנה ממגנים. מי שיש לו - יש לו.
מ' רז
¶
יש דברים שכבר הבטיחו לנו לפני ארבעה חודשים שינתנו. החטיבה להתיישבות הבטיחו שבראש השנה יביאו דברים, וזה היה לפני שבעה חודשים.
א' שביט
¶
בתוך תקציב משרד התחבורה ממומנים גם בבסיס התקציב פעולות הקרן לבטיחות בדרכים. לקרן הזו יש עודפים. אנו מבקשים להוסיף אותם בהוצאה מותנית בהכנסה בסכומים שכתובים פה - בסביבות עשרה מליון שקל - וזו תוספת מעודפים של השנה שעברה שיעברו לקרן.
א' שביט
¶
נכון. אלה ספיחים של הקרן. בקרן שנשארו כספים, והם לא מתנדפים באויר אלא אומרים שהם יכנסו פנימה לתוך תקציב הרשות. הכל פה בהוצאה מותנית.
ו' שירי
¶
אל תגיד, שזה משרד התחבורה. מי שקובע את הקריטריונים זה רק מיפקדת העורף. פה זו השתתפות של משרד התחבורה. זה חלק מתקציב.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 36 לוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - 1
פניה מס' 36 לוועדה התקבלה.
י' ליצמן
¶
עד פניה 36, תאמין לי שאף אחד כאן לא יודע על מה הוא הצביע.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(פניה מס' 38 לוועדה)
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת גפני, אגדיר במה מדובר. מדובר כאן בביצוע שינויים בתכניות הפיתוח, תקציב הפיתוח, של משרד התחבורה בסכום של 29 מליון שקל בהוצאה, ו-20.5 מליון שקל בהרשאה להתחייב והגדלת הוצאה מותנית בהכנסה בסכום של 35.5 מליון שקל בעיקר לטובת פרוייקטים במיגזר הערבי ותכנית הטיפול הנקודתי בישובים שונים, וכן פרוייקטי בטיחות במימון הקרן למימון פעולות למניעת תאונות. אני מבקש שיוסבר לגבי כל אחד מהדברים מה הם הסכומים שמיועדים.
ע' רביד
¶
תיקון טעות אחת - הטיפול הנקודתי איננו במסגרת הפניה הזו, אלא במסגרת פניה שהועברה כבר לפני חודש. אז, נושא הטיפול הנקודתי כבר טופל. למשרד התחבורה הועבר כסף במסגרת פניה פנימית.
מ' גפני
¶
זה פשוט. האינך מבין?! במשרד האוצר הם יודעים שהם מתנהגים כמו חיות בכל מה שנוגע אלינו, ואינני מתכוון לאנשים אלא למשרד. הם כותבים בכותרת כך. הם יודעים שעל בטיחות נצביע בעד, ואז הם כותבים "בטיחות". הם יודעים שחלק מאיתנו רוצה מאד את הטיפול הנקודתי, ואז הם כותבים "טיפול נקודתי". בעצם, במציאות יש העברה מה שהם רוצים ולא מה שאנו רוצים.
היו"ר ישראל כץ
¶
אם זו פעם ראשונה שהוא מופיע, סימן שהוא לא היטעה אף פעם את הוועדה ולא נתן נתונים לא נכונים. מה אתם רוצים ממנו?
ע' רביד
¶
דבר אחד הוא, שמדובר פה על העברת סכום כסף לטובת פרוייקטים במיגזר הערבי שזה במסגרת החלטת ממשלה.
דבר שני הוא העברת כסף לטובת מיתקני בטיחות ותשתית שמועבר מהקרן למניעת תאונות דרכים.
ע' רביד
¶
אשלים את דבריי, ואולי אחסוך לך את השאלות. הטיפול הנקודתי זה פניה שגם היתה במסגרת החלטת ממשלה, וכל הכסף שלה הועבר כבר לפני חודש. הסיבה לכך שלא ראיתם זאת פה בוועדה היא בגלל שזה הועבר בתוך תכנית.
היו"ר ישראל כץ
¶
ביקשנו פירוט, והבטיחו לנו שלגבי כל מה שמועבר בתוך התקציבים נקבל את הרשימה. הבטיחו לנו על הכל, על כל המשרדים - מסומן מה מיועד ומה מבוצע בטיפול הנקודתי ומה התקציב הקיים. הבטיחו עוד דברים שהממשלה הזו לא קיימה.
ע' רביד
¶
ההחלטה מדברת על כך, שבכל שנה משרד התחבורה יקצה 45 מליון שקל ובהרשאה לטובת המיגזר הערבי. כרגע, במקור קיים שם סכום שהוא נמוך מזה. אנו העברנו את ההפרש כדי להשלים לסכום.
י' פריצקי
¶
גם על דברים קטנים למדנו לעמוד. גם על דברים קטנים למדנו להתגבר.
היושב-ראש, אם אתה רוצה להצביע, תצביע.
י' פריצקי
¶
לא נעלה זאת להצבעה. יביאו זאת לפה ברמת התכניות. אני רוצה להבין איפה זה במיגזר, מה היא ההרשאה להתחייב ובאלו פרוייקטים מדובר. על איזה כביש מדברים איתי? על מה מדברים?
ע' חוגי
¶
בפניה מספר 38 כתוב: שיפוץ משרדים - מליון שקל, ומיגון ומיחשוב - חמישה מליוני שקלים. על אלו משרדים מדובר?
היו"ר ישראל כץ
¶
הראית באלו סכומים מדובר? 29 מליון שקל בהוצאה, 21.5 מליון שקל בהרשאה והוצאה מותנית בהכנסה בסכום של 35.5 מליון שקל.
היו"ר ישראל כץ
¶
אתה רוצה פירוט של התכנית בכללותה. יכול להיות, שזה מתאים גם למה שרצינו בוועדה - פירוט של מה נעשה בהבטחות שניתנו למיגזר הערבי.
היו"ר ישראל כץ
¶
אם כך, אולי באמת אני מציע שבעתיד יהיה כאן דיון בנושא המיגזר הערבי.
מאחר ומדובר כאן בסכומים גבוהים בתכניות, אנו רוצים לראות את פירוט התכניות. באים לוועדה ומתלוננים כל מיני גורמים, ששום דבר לא מבוצע. אנחנו מרגישים מבויישים. מצד שני, אנו לא נדע מה אנו מאשרים. לכן, אני מציע באמת להכין לנו תכנית מסודרת ובמהירות לבוא לוועדה עם התכנית הזו כדי שנראה אותה. אולי אלה דברים שאנו בלאו הכי דנים בהם, ונוכל להודיע לאותם גורמים ולשמוע אותם בנושא הזה.
היו"ר ישראל כץ
¶
פניה מספר 38 לא מאושרת. זה דורש דיון עם נתונים.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(פניה מס' 40 לוועדה)
היו"ר ישראל כץ
¶
אין רפרנט.
התחלנו כבר לדון בפניה מספר 40 - תמיכה במסופים יבשתיים בעקבות גרעון הנובע מהמצב הביטחוני, ומדובר ב-15 מליון שקל. באלו מסופים מדובר?
א' שביט
¶
יש לממשלה הסכם שאנו מכנים אותו: רשת הביטחון למסופים. רשות שדות התעופה מתפעלת את כל מסופי הגבול באופן שוטף, ואנו נותנים רשת ביטחון בין ההוצאות וההכנסות ואנו מאשרים את התקציב שלהם. למעשה, אנו משלמים ב-2001 בגין שנת 2000, כלומר כל שנה בגין השנה הקודמת, כולל החזרי ההון על פיתוח המסופים עצמם. מאוקטובר יש ירידה דראסטית של לפחות 60% בהכנסות המסופים, בגלל שלא עוברים אנשים בטאבה וגם באלנבי. דוקא בקרני קורה הדבר ההפוך. בגלל שסגרו את ארז, הרבה יותר סחורות עוברות דרך קרני. גם בנהר הירדן פעילות הנוסעים ופעילות המיטענים שם יחסית גדלה קצת בתקופה האחרונה בעיקר בגלל יבוא מנהר הירדן. כל הדברים האלה יוצרים גרעון יחסי גדול יותר ממה שתוכנן כאשר בנינו את התקציב.
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת חוגי, מזמן לא עברת במסופים. למסופים יש קריטריונים איך הם עובדים משיקולים ביטחוניים ואחרים. יש הכנסות ממעבר - זה מכסה את הרוב. אין הכנסות - באה המדינה ואומרת: "אנו חייבים לכסות", ואנו נתנגד לדבר הזה?! האם נשים פחות בודקים?!
א' שביט
¶
סובסידיה לרכבת בסכום של שני מליוני שקלים - אנו מעבירים מהרזרבה לתמיכות. יש לנו הסכם, והייתי אומר שהוא אף במחלוקת עכשיו אצל היועץ המשפטי לממשלה, בין מימון הגרעון השוטף של הרכבת, בין רנ"ר, לבין משרד האוצר: האם רשות הנמלים והרכבות מממנת את הגרעון או משרד האוצר? בעקרון, תוכננה הפרדה בין הרכבות לבין רנ"ר, כלומר להפריד את כל נושא הרכבות ולהקים חברה, ולעשות את כל סיפור הרכבת לא בתוך רשות הנמלים והרכבות.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 40 לוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 40 לוועדה התקבלה.
ע' כץ
¶
מדובר בהעברת מליון וחצי שקל מהרזרבה הכללית לטובת טיפול במשפחות צד"ל - משפחתונים, עובדים סוציאליים, פעולות קהילתיות - לפי תכנית שהגיש המשרד.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 43. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 43 לוועדה התקבלה.
היו"ר ישראל כץ
¶
עתה, פניה מספר 47 לוועדה - משרד התמ"ס. מה עם ההעברה הפנימית של 45 מליון שקל? מה עם 45 מליון השקל שהבטחתם להעביר מהרזרבה של התמ"ס לתקציב התמ"ס לטובת טיפול נקודתי? אמיר אסרף, בתור רפרנט חדש, תראה מה קורה כאשר משרד האוצר לא ממלא את הבטחותיו.
היו"ר ישראל כץ
¶
בתור חדש, עכשיו תראה מה קורה כאשר משרד האוצר לא ממלא את הבטחותיו. הנושא יורד מסדר-היום.
היו"ר ישראל כץ
¶
יש החלטה של הוועדה לא לטפל בהחלטות התמ"ס ובבקשות התמ"ס, עד שלא יועברו 45 מליון שקל מהרזרבה של התמ"ס לתקציב התמ"ס לטובת הטיפול הנקודתי. יצא נציג משרד האוצר, בירר ואמר, נדמה לי, כבר לפני שבועיים: "אנו מעבירים, ומביאים לכם פניה תקציבית להעביר את 45 מליון השקל מהרזרבה של התמ"ס לתקציב השוטף לטיפול נקודתי". דבר זה לא בוצע. מנהל הוועדה ניסה לברר, והתברר שזה לא במקרה. יש כאן התנהגות לא הולמת של משרד האוצר כלפי ההבטחות של עצמו לוועדה.
היו"ר ישראל כץ
¶
כל עוד הנושא הזה תלוי בי, אינני דן בזה.
שינויים בתקציב לשנת 2001
(פניה מס' 48 לוועדה)
ע' כץ
¶
זו העברה מהרזרבה הכללית לתקציב משרד המדע - 14 מליון שקל - לטובת פיצוי נפגעי המכביה, האסון המפורסם לפני ארבע שנים. זו פשרה שקיבלה תוקף של פסק-דין לא לגבי כולם אלא לגבי שבעה שאלה המקרים הקשים יותר.
ע' כץ
¶
זו פניה תקציבית, שמשרד האוצר משלם. בקרוב תהיה עוד פניה, כדי לגמור את השאר כי זה פסק-דין דחוף ויש לבצע זאת באופן מיידי.
היו"ר ישראל כץ
¶
אני מציע, שנאשר זאת. אני מעמיד את פניה מספר 48 להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 48 לוועדה התקבלה.
י' פריצקי
¶
אני רוצה זאת 24 שעות מראש. צריכה לבוא פניה. אינני מבין זאת. מדובר בתמיכה בגין קיצוץ לחקלאים.
א' ימיני
¶
אני ארז ימיני, רפרנט מים. אוכל להסביר, גם אם לא נצביע עכשיו. השנה, בשנת 2001, כמו בשנת 2000 ובשנת 1999, יש קיצוצים במיכסות מים שפירים לחקלאות, בין היתר, בגלל משבר המים. במסגרת קיצוצי מיכסות המים, המדינה תומכת בחקלאים בגין הפגיעה בהכנסה מחקלאות שנובעת מאי-שימוש במים. זו תמיכה שלא יוצרת איזו שהיא זכות קניינית על המים, אלא זו אך ורק תמיכה בגין פגיעה בהכנסה שנובעת מירידה בשימוש במים. בשנת 2000 הוקצה לה סכום של 170 מליון שקל, וזה כעת כבר בשלבי ביצוע. יצא קרוב ל-100 מליון שקל לגבי שנת 2000.
לגבי שנת 2001, נקבעה מתכונת שונה של התמיכה, והיא כוללת 160 מליון שקל לתמיכה ישירה לחקלאים שנפגעה הכנסתם מחקלאות בגין הקיצוץ במיכסות המים, ועוד 60 מליון שקל שזה תמיכות להשקעות בחקלאות וכל מיני השקעות שבעתיד יאפשרו להתמודד עם מחסור במים, שזה שמירה על קרקעות ע"י תמיכה בעיבוד קרקעות בעל, סיוע לרשתות מים חוסכות במים בחקלאות ודברים נוספים.
הפניה הזו, גם אם תחליטו לא להצביע עליה, מדברת על הסכם שנחתם בין משרדי החקלאות והאוצר שמדבר על 220 מליון שקל תמיכה, כשמתוך זה 160 מליון שקל מיועדים לתמיכה בחקלאים לקיצוץ במיכסות המים.
היו"ר ישראל כץ
¶
חבר-הכנסת פריצקי, מה זה משנה? זה הסכם פיצויים שכבר נחתם מזמן ומושכים אותם כבר בגרונם. אנשים לא חוסכים במים, אם לא מפצים אותם על מה שכבר הבטיחו להם.
י' פריצקי
¶
צריך, שמפעלי החמוצים ומפעלי החתונות בכל מיני קיבוצים ומושבים לא ישתמשו במים. הרי הבעיה היא שלא יודעים שזה מים לחקלאות. מוכרים מים לאגודה חקלאית, ויש את החקלאי המסכן. אתה יודע מה? אתה צודק. כמה מהם יש כאלה? הגיע הזמן פעם אחת לעשות סדר.
א' ימיני
¶
חבר-הכנסת פריצקי, אומר מה הדבר שהקפדנו שיהיה בתמיכה הזו. דאגנו שתהיה פגיעה בהכנסה בחקלאות. כל נישום במס הכנסה מגיש דו"ח בו הוא מפרט את הכנסותיו - גם חקלאי.
א' ימיני
¶
יש מצב שבעל מיכסה שמחכיר את הקרקע לאחר או שבעל מיכסה מוכר את מיכסת המים, בדרך כלל זה ע"י החכרה של קרקע וזה מה שמקובל - כדי למנוע את המצב הזה, קבענו שתנאי הסף לקבלת תמיכה יהיו פגיעה בהכנסה חקלאית. האם זה מאה אחוז יסגור אותנו מבחינת רמאויות? התשובה היא: לא, כי עדיין יש אפשרויות לעשות כל מיני שותפויות ודברים אחרים.
א' ימיני
¶
אבל, זה פחות או יותר מכניס אותנו לאיזה הוא מיתווה שהתמיכה כן מגיעה למי שהכנסתו נפגעה מחקלאות, ולא לכל מיני בעלי מיכסות שהמיכסות כשלעצמן לא נותנות לי קניין.
א' ימיני
¶
דוגמא: הרבה חקלאים שאינם חקלאים באיזור המרכז. חקלאי כזה לא יכול להציג ירידה בהכנסה בחקלאות, אם הוא נניח חקלאי שעובד במשהו אחר ומחכיר את הקרקע.
י' פריצקי
¶
ברצוני להציע הצעה פשוטה מאד, ואני כבר אומר פה התחייבות למחר בבוקר. אם תביא לי למחר בבוקר את הקריטריונים הברורים מי מקבל זאת, וזה מצדיק את מה שאתה אומר, אני מצביע על זה.
היו"ר ישראל כץ
¶
האוצר מקשה על כל חקלאי שמבקש. זה נבדק ועוכב הרבה זמן ע"י האוצר מול החקלאות. האמן לי, שמלאכת הבדיקה והעיכוב נעשו מעל ומעבר. סחטו כל טיפת מים בענין, מעבר למועדי הבדיקה שהיו דרושים לעניין. פתאום אנו מקבלים את הדבר הזה, שיש לו השפעה על מצב אנשים אך גם על מצב משק המים. כשבאו וקיצצו, קבעו קריטריונים לפיצוי. זו לא פעם ראשונה, וזה היה גם בשנים קודמות.
א' ימיני
¶
יש מספר תנאי סף. תנאי סף מספר אחד הוא, כמובן, ירידה של הכנסה חקלאית של 10%.
תנאי סף נוסף הוא, שלוקחים את השנים 1996, 1997 ו-1998 שהיו שנים בהן ניתנו מלוא מיכסות המים לחקלאות, ובודקים מה היתה צריכת המים לחקלאות. המיכסות ההסטוריות לרוב היו מעל הצריכה בפועל. בודקים מה היה הגבוה יותר: המיכסה בפועל או השימוש, ולפי זה נותנים את התמיכה. זו תמיכה ולא פיצוי, כי לא מדובר פה על קניין. החקלאי מגיש את תכנית הגידולים שיש לו, שמאושרת ע"י משרד החקלאות, ודו"חות של מס הכנסה ונציבות המים על צריכת מים. עכשיו, יש טבלה של גידולים שכל חקלאי גידל, והתמיכה ניתנת בהתאם לסוג הגידול. יש מידרג למטעים, לגידולי שדה ולמידגה.
היו"ר ישראל כץ
¶
אנו נצביע עכשיו, ואני מבקש להעביר בדחיפות את אותם קריטריונים שהתבקשו לוועדה, לחבר-הכנסת פריצקי.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 52 לוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 52 לוועדה התקבלה.