פרוטוקולים/כספים/3203




14
ועדת הכספים
30.5.2001

פרוטוקולים/כספים/3203
ירושלים, ט"ז בסיון, תשס"א
7 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ח' בסיון התשס"א (30 במאי 2001), שעה 10:00

חברי הוועדה: ישראל כץ - היו"ר
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
מיכאל נודלמן

יצחק כהן

פנחס קוטשר - מנהל תחום מזון ומוצרי צריכה, תמ"ס
שמחה יודוביץ - משרד החקלאות
אושיק בן עטר - ע' סגן בכיר לחשכ"ל, משרד האוצר
אהרון מעתוק - ראש המועצה מרום הגליל
מאיר אלמליח - מנהל החברה לקירור ואריזה "מרום הגליל"
איתי גפן - רשות ניירות ערך

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קרשנר

חנה כהן

1. החברה לקירור ואריזה "מרום הגליל" בע"מ.

2. הצעת חוק סיוע לקרית שמונה ולגליל (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשס"א-2001.

3. צו לעידוד החיסכון (הנפקה של החברה לישראל בע"מ).


החברה לקירור ואריזה "מרום הגליל" בע"מ

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מבקש מנציגת משרד החקלאות לתאר איפה אנחנו עומדים בנושא החברה לקירור ואריזה "מרום הגליל" בע"מ.

קיימנו דיון בנוכחות רואה החשבון של המועצה. היו שותפים לדיון נציג אגף התקציבים, חיים פרננדס, ונציג החשב הכללי, אושיק בן עטר. כמו כן נכח סמנכ"ל מועצת הפירות, משה זרחי. ניסינו לבחון את כל המכלול – את הנושא של מתן מעמד מפעל מאושר, הלוואה משלימה באמצעות החשב הכללי וערבות מדינה. כמו כן הלוואה נוספת באמצעות מועצת הפירות להשלמת המימון לביצוע השינוי וההתאמה של בית האריזה הזה.

אנחנו סברנו שבית אריזה הוא גם מנוף כלכלי שיכול לסייע למוקד ולאזור בתעסוקה לחלק מתושבי המקום, וגם לסייע לחקלאים להעלות את הערך המוסף שלהם, באמצעות זה שבית האריזה שיטפל יגבה מהם עלויות שירות מינימליות בדומה לבתי אריזה ובתי קירור אחרים באזור. כך הם גם יוכלו לשווק את התוצרת שלהם במועדים יותר מפוזרים, לאורך כל השנה, תהיה להם שליטה ובקרה ויפדו מחירים גבוהים יותר כתוצאה מזה שהם לא יהיו בידי הסוחרים והם ימכרו את הפירות במכירה חד פעמית שמציע מחיר מכל הבא ליד.

תקציב משרד החקלאות מופעל באמצעות מינהלת ההשקעות. אנחנו מוכנים לבחון את התוכנית, להתייחס לאותם סעיפים על פי עקרונות התכנון, על פי התוכנית שמינהלת ההשקעות יכולה לדון ולשפוט, לאשר השקעות מתוך מה שהגישו, מתוך תוכנית מסודרת שתוגש על פי הקריטריונים של מינהלת ההשקעות. אנחנו מוכנים לאשר להם מענק בגובה 30% ולגבי שני יישובים – אביבים ודובב – שהם יישובי גדר, שלהם אנחנו מוכנים ללכת על חלקם היחסי, כך שאם הם מהווים 20% בתוך כלל ההשקעה מבחינת היבולים שהם מביאים לשם, אנחנו נשלים להם ל-50% על חלקם היחסי.

החשב הכללי אמר שהם הפסיקו לתת ערבות מדינה לגופים עסקיים. אני מציעה שאושיק בן-עטר ירחיב וינמק בדיוק את ההתייחסויות.

לגבי מועצת הפירות – לא עומדת לרשות המועצה קרן שיכולה לתת הלוואות לחקלאים. הם נותנים הלוואות להון חוזר לחקלאים שמייצאים בלבד, רק עבור עונת הגידול. הפירות משועבדים למועצה וכשהתמורות מהייצוא חוזרות, אם הם לא פורעים את ההלוואות, הם תמיד יכולים לקזז מתמורות הייצוא.

בדקתי גם עם מנכ"ל המשרד אם קיימת איזושהי אפשרות לעזור. הבינונו מראש המועצה, אהרון מעתוק, שהם אינם מסוגלים לקבל הלוואה בבנק. כך שלמעשה כל מה שהצלחנו להעמיד לרשות בית האריזה זה ה-30% מענקים במסגרת עקרונות התכנון והנוהלים של מינהלת ההשקעות פלוס השלמה ל-20% נוספים עבור אביבים ודובב על חלקם בהשקעה, שמתבטא בעוד כ-20% מההשקעה.

בדיון שהיה עם משרד החקלאות הבהרתי – וגם הבטחתי שאני אבדוק את זה במינהל ערבויות המדינה – ומה שאמרתי בישיבה תקף ואפילו יותר חזק. המדיניות של החשב הכללי היא לא לתת הלוואות בערבות מדינה.

אני יכול להגיד לך שבקדנציה הנוכחית אישרנו כמה ערבויות.

אני לא מכיר ערבויות כאלה שניתנו.

גברת שניידר, האם זה נכון שאישרנו במהלך הקדנציה הנוכחית ערבות מדינה לכמה מפעלים?

לפי מיטב זכרוני לפחות אחד – ערבות למפעלי קדמני, שניתנה לפני כמה חודשים.

עד כמה שאני יודע קדמני זה סיפור ישן.

לפחות דבר אחד בטוח – אני לא מכהן בכנסת יותר משנתיים ומה שאני מדבר זה על דברים שקרו במהלך השנתיים. עד כמה שאני יודע זה היה בשנה האחרונה.

בדקתי את הנושא ואני יכול לומר לכם שהכלי הזה של ערבויות מדינה הוא כלי שהחשב הכללי לא מוכן להשתמש בו.

החשב הכללי לא רוצה, אבל זה לא אומר שלא צריך.

החשב הכללי לא מוכן להשתמש בכלי הזה, משום שאם הממשלה רוצה לסייע לגוף מסוים יש דרך תקציבית לעשות את זה – דרך תקציבית א' או דרך תקציבית ב'. הכלי של ערבויות מדינה גורם להתערבות של הממשלה בסקטור הבנקאי.

חשוב לי להדגיש שכן השתמשו בכלי הזה בשנה האחרונה. אם אין את הכלי הזה, אז איזה כלים אחרים יש?

אם המדינה רוצה לסייע לגוף מסוים, יש את הדרכים המתאימות לזה. יש את תקציב המדינה, יש את מרכז ההשקעות וכו'.

נציגת משרד החקלאות אמרה לנו זה עתה שאין מה לעשות מעבר ל-30% שהם יכולים לתת.

ועוד 20% עבור אביבים ודובב לגבי חלקם היחסי בבית האריזה.

זה נותן בסך הכל כ-35% מענק וזה לא יכול לעזור.

גם אם יגדילו את זה ל-60% זה לא יעזור, כי אין לנו הון עצמי. הכנו תוכנית כלכלית כפי שהתבקשנו, עם ניתוחים, עם בדיקות, עם אפשרות להחזרים כבר מהשנה השנייה.

באיזה סכום האוצר מוכן לסייע? תקרא לזה תקציב או כל דבר אחר.

הסכום שהמדינה מסייעת הוא דרך מרכז ההשקעות.

אני מבין שסכום ההשקעה הוא 12 מיליון, אבל פה מדובר בפחות.

להערכתי מה שיוכל להיכנס לדיון הוא סדר גודל של 6-7 מיליון שקל.

מתוך זה משרד החקלאות יכול לתת כ-2 מיליון. כלומר חסרים 4 מיליון. אני מציע שנבקש מהאוצר כן לתת ערבות מדינה ל-50%, כלומר עוד 3 מיליון, ושהמועצה תגייס עוד מיליון אחד.

אם נקבל ערבות ל-3 מיליון שקל, יכול להיות שנוכל לגייס עוד מיליון.

אני חוזר על מה שאמרתי – הכלי של ערבות מדינה הוא לא כלי רלוונטי מבחינת האוצר. אם אתם רוצים לעזור, תעשו את זה מתקציב המדינה.

תבדוק את זה שנית.

בדקתי את זה היום ואני חוזר ואומר שאם אתם רוצים לסייע, תסייעו דרך תקציב המדינה ולא דרך כלי של הלוואות.

אתם מוכנים לתת 3 מיליון?

אני לא נציג אגף התקציבים ואני לא יודע איך התקציב שלהם. מבחינת החשב הכללי, אנחנו לא נותנים את הכלי של ערבות מדינה.

לצורך האינפורמציה – השנה נתנו רק ערבות אחת לפרוייקטים של "שער הירדן". שנה לפני כן ניתנה ערבות מדינה בגובה של 15 מיליון דולר לתעשייה הצבאית. לפני שנתיים ניתנה לתעשייה האווירית הארכת תוקף של 100 מיליון דולר ועוד 105 מיליון דולר.

אני לא מקבל את הטיעון שברגע שעשינו פעם אחת, צריך להמשיך ולעשות את זה גם במקומות אחרים.

אני לא ממונה על ערבויות המדינה, אבל היום בדקתי את זה עם המינהל ונאמר לי חד משמעית שאם רוצים לעזור יש את הכלי של תקציב המדינה. יש את אגף התקציבים, יש את מינהלת ההשקעות ואפשר לעשות את זה דרכם.

למה נתתם ערבות מדינה בפרוייקט "שער הירדן"?

אני לא מכיר את הנושא הזה ולכן אני לא יכול להתייחס לכך. אני יכול לומר שבעבר הרחוק ניתנו הלוואות בערבות מדינה ועד היום אנחנו מלקקים את הפצעים של הכלי זה.

אני מציע שנפנה לשר האוצר.

דיברתי עם שר האוצר והוא אמר שהוא יבדוק את זה, אבל עכשיו אני רואה שאין שינוי במדיניות. קיימנו שלושה דיונים בנושא הזה וכל פעם האוצר חוזר עם אותה תשובה.

אני מציע לאמץ את ההצעה של חבר הכנסת ליצמן שמתבססת על כך שמדובר על השקעה של כ-6 מיליון שקלים ושמינהלת ההשקעות במשרד החקלאות תעמיד כ-2 מיליון שקלים – שהם 33% - לרשות הפרוייקט.

אני מציעה שתאמרו במפורש את אופן החישוב.

זה מבוסס על 30% כללי ו-50% לשני יישובי הגדר אביבים ודובב, על פי חלקם בהשקעה. משרד האוצר יעמיד סכום של 3 מיליון שקלים - -

בדרך שתיראה לו.

נכתוב שמשרד האוצר יעמיד 50% שזה עד 3 מיליון שקלים, והמפעל עצמו יגייס עוד מיליון שקלים. זאת תהיה ההחלטה שלנו והיא כמובן תועבר לשר האוצר ולכל הגורמים.

צריך להסמיך אותך לדבר עם שר האוצר.

לא צריך להסמיך אותי. זה כוחה של ועדת הכספים, שמקבלת החלטה ובבוא העת, אם מישהו לא מממש אותה, היא בעצמה מממשת את ההחלטה באמצעות העבודה של הוועדה. אם יגיעו לפנינו כל מיני בקשות תקציביות, אנחנו נודיע שסכום מסוים מיועד לפרוייקט הזה. לא ייתכן שיש כאן קונסנסוס לעזור וזה לא יבוא לידי ביטוי.

אני בכל זאת מציע שלאחר שנקבל את ההחלטה הזאת נבקש ממך לפנות לשר האוצר ולבקש את זה ממנו.

כל החלטה שלנו מועברת לשר האוצר. אני אישית דיברתי איתו כבר וחשוב שזו תהיה החלטת ועדה בקונסנסוס רחב. גם לוועדה יש איזשהו משקל ולא יכולה להיות התעלמות מהחלטותיה.

משרד התעשייה והמסחר בכלל לא נוגע בתחום הזה? בכל זאת מדובר פה במפעל מזון.

אין לנו שום כלי לעזור. יש חלוקה בתחום הזה. לפני כמה שנים היתה העברה של מפעלים – בתי קירור ובתי אריזה – שהועברו לטיפול מוחלט של משרד החקלאות. אני יושב כנציג משרד התמ"ס במינהלת ההשקעות בחקלאות, אבל אין לנו שום כלי לסייע להם.

עלתה האפשרות שיזם פרטי יהיה שותף בפרוייקט הזה?

עלתה אפשרות כזאת, אבל מתוך חשש שמה שקרה ב"מבואות חרמון"- שהיזם השתלט בסוף על כל המפעל - יחזור על עצמו אצלנו, אנחנו חוששים ממהלך מהסוג הזה.

אבל שם המפעל שווה 30 מיליון שקלים והם יפדו אותו אחרי בוררות ב-5 מיליון. עדיין המפעל הוא רווחי.

הייתי מוסיף להחלטה שני דברים: הממשלה יכולה להמיר את ה-3 מיליון שקל של הערבות לסיוע. כמו כן הייתי מצרף להחלטה את ההחלטה למתן ערבות שאישרנו לפני כחצי שנה לגבי "שער הירדן".

אפשר לכתוב שחבר הכנסת ליצמן מציין שהיו תקדימים בוועדה של העברת ערבויות מדינה בפרוייקט "שער הירדן" ושהוא ממליץ למשרד האוצר לנהוג כך או לחלופין להעביר את הסכום באופן ישיר.

אם יהיו הפגנות והשבתות וכל הדברים מהסוג הזה, הרי משרד האוצר היה מוצא פתרון. כדאי לעשות את זה בלי זה. אני לא רואה הבדל בין מפעל בבאר שבע או בקרית שמונה או בכל מקום שכן מסייעים באופן חריג. היו דברים מעולם שאמרו שימצאו דרכים לסייע למקום מסוים.

אנחנו צריכים לקבל תשובה מדוע לגבי מפעל קדמני אישרו ערבות מדינה ופה לא רוצים לאשר.

אני מקבלת את האפשרות שהעלה חבר הכנסת ישראל כץ ומבקשת מהמועצה לנסות בכל זאת לחשוב על יזם. זה שיקום בית אריזה משוכלל ומשודרג עם רמת קירור מבוקרת, והחקלאים יורשו להשתמש בו, ולא יהיה איש כלכלה שיוכל לתת את העוגן לתפעל את בית האריזה הזה וגם לטפל בהון החוזר שאתם תידרשו לו בהתחלה, אז אנחנו כאילו חוזרים להתחלה. לכן כדאי כן לחשוב על האפשרות הזאת. אפשר לעשות הסכמים טובים וברוח טובה ולא לחזור על הטעות שנעשתה ב"פרי מבואות חרמון". אם כבר הולכים למהלך כזה של שידרוג בית האריזה ולזה שרוצים לרתום את החקלאים לבית האריזה שיבואו גם למיון וגם לקירור, כדאי לחשוב גם על סגירת המעטפת הכספית של בית האריזה.

כל זה יכול להיעשות רק לאחר העלאת ערכו של בית הקירור.

זה נכון ולא נכון, כי יכול להיות שאם עושים ניתוח של הפוטנציאל ויש יזם ששותף לזה, יכול להיות שאפשר להרוויח.

זה כמו שבקיבוצים, במקום לתת להם את הכסף, אמרו להם למכור את המפעלים ליזמים.

אני לא מציע להם למכור את העסק שלהם, אלא להכניס יזם.

גם לגבי הקיבוצים אפשר היה להגיד להכניס יזם, אבל המדינה לא אמרה את זה, אלא נתנה להם כמה שהם צריכים.

בדקתי את הנושא לגבי מפעל קדמני ומתברר שלא היתה שם ערבות מדינה.

לקיבוצים פרסו חובות ל-20 שנה, הם נתנו קרקעות וכן הכניסו יזמים למפעלים, שידרגו ועשו כל מיני דברים. אל תאחזו בדברים שאינם.

אני מוכן שיתנו כאן מה שנתנו לקיבוצים.

אלה שני דברים שונים לגמרי. תפסיקו כבר עם המנטרות. יש פה בעיה ספציפית-נקודתית, איתה צריך להתמודד ועליה צריך לתת פתרון. ממה אתם רוצים שיתפרנסו בגבול הצפון, רק מסיפורים?

אני חושב שצריך לברך את חבר הכנסת ליצמן על הצעתו ואם היושב ראש מקבל אותה, אין לי בעיה להצביע בעד.

קיבלתי את ההצעה ואנחנו גם נאשר אותה.

אני רוצה להדגיש שבית האריזה הזה הוא האחרון שלא עשה שום שידרוג וכל שינוי כבר שלושים שנה.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת ליצמן?

הצבעה

בעד – הרוב

הצעתו של חבר הכנסת ליצמן התקבלה פה אחד והיא תועבר לשר האוצר ולכל הגורמים הקשורים לנושא.



אני מאחל למועצה שתצליח במהלך. אנחנו מקווים שבית הקירור האחרון שעוד לא שודרג, אכן ישודרג, כדי שהחקלאים שם לא יהיו תלויים בכל המתווכים למיניהם ויוכלו להתקיים מגידול המטעים.





הצעת חוק סיוע לקרית שמונה ולגליל (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשס"א-2001

הנושא הבא על סדר היום – הצעת חוק סיוע לקרית שמונה ולגליל. הצעת החוק הזאת שיזמתי כבר נדונה כאן בוועדה. מאחר שנעשו שינויים, עקב העובדה היסודית שבקריית שמונה השגנו כבר את ה-25% בחוק אחר, אני מציע לקרוא את ההצעה המתוקנת. יש כאן הטבות נוספות לקרית שמונה שהחלטנו עליהם בפעם שעברה ויש הרחבה לגבי הגליל עצמו.

חילקתי את הצעת החוק לפרקים לפי הנושאים השונים של ההטבות. אני מוכרחה לציין שעשיתי את זה בלחץ זמן אדיר, כי התבקשתי לעשות את זה אתמול בצהרים ואני מקווה שאין לי כאן טעויות. מאוחר יותר אני אעשה את כל ההגהות וההתאמות.

מטרה – 1. "מטרתו של חוק זה לסייע לקרית שמונה וליישובים המצויים בגליל".

הגדרות – 2. "בחוק זה –

'קרית שמונה' – תחום העיר קרית שמונה כמשמעותה בתוספת הראשונה לפקודת העיריות;

'הגליל' – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993;

'ישובי הגדר' – כמפורט בתוספת הראשונה;

עדיין לא הכנסתי את זה. יש החלטת ממשלה שקובעת מהם יישובי הגדר וטרם הספקתי להכניס את כל היישובים.

יש שינויים בהגדרה מאז שיצאו מלבנון?

לא. מדובר ב-15 יישובים.

'ישובי קו העימות' – כמפורט בתוספת השניה;



גם התוספת השניה היא לפי החלטת הממשלה וטרם הכנסתי את זה. מה שכן הכנסתי, ותראו את זה בסעיף 11 בסוף, שהשרים, כלומר שר האוצר ביחד עם שר התעשייה והמסחר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את התוספות. כך זה נותן גמישות, באישור ועדת הכספים, לעניין רשימת היישובים.

'השרים' – שר האוצר ביחד עם שר המסחר והתעשיה".

עידוד השקעות הון.

תיקון חוק לעידוד השקעות הון – 3. "בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק העיקרי) –

(1) "בסעיף 40ג, בסופו יבוא:
(ד) "על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) "מענק השקעה למפעל בקרית שמונה יהיה כאמור בסעיף 4 לתוספת;
(2) "מענק השקעה למפעל בגליל יהיה כאמור בסעיף 5 לתוספת".

(ה) "לעניין סעיף קטן (ד) –
'מפעל בקרית שמונה' – זכאי כאמור בסעיף 40ב שמקום מושבו בקרית שמונה;
'מפעל בגליל' – זכאי כאמור בסעיף 40ב שמקום מושבו בגליל;
'קרית שמונה' ו'הגליל' – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק סיוע לקרית שמונה ולגליל (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשס"א-2001.

(4) שיעור השקעה למפעל בקרית שמונה – 38%.
(5) שיעור השקעה למפעל בגליל – עד 30%".

זה כמו שעשינו לעניין הנגב כאשר 32% זה על פי החלטת ממשלה. לכן אנחנו כותבים 30% כמו בהצעת חוק של חבר הכנסת שירי ויצמן.


(2) "אחרי סעיף 76א יבוא:
'פרק עשירי 1: קרן לסיוע לעסקים ביישובי הגליל'.

"הגדרות 76ב. בפרק זה –

'יישובי הגליל' – קרית שמונה, יישובי הגדר ויישובי קו העימות המצויים בגליל;

'הגליל', 'קרית שמונה', 'יישובי הגדר', יישובי קו העימות' – כהגדרתם סעיף 2 לחוק סיוע לקרית שמונה ולגליל (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשס"א-2001.




"קרן סיוע לעסקים ביישובי הצפון" – 76ג.

(1) "מוקמת בזה קרן שמטרתה סיוע לעסקים ביישובי הגליל (להלן – הקרן).
(2) "הקרן תנוהל על ידי השרים.
(3) "השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את המקורות הכספיים לקרן וכן כללים לגבי הזכאות לסיוע מהקרן ולגבי דרכי פעולתה.
(3) "בתוספת, בסופה יבוא:
(4) שיעור השקעה למפעל בקרית שמונה – 38%.
(5) שיעור השקעה למפעל בגליל – עד 30%".

"תחולה ותחילה" – 4. (א) "תחולתו של סעיף 40ג לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3(1) לחוק זה, בשנים 2001, 2002 ו-2003.
(ב) תחילתו של פרק עשירי 1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, בשנת 2002 ואילך.

סיוע לדיור

"תיקון חוק הלוואות לדיור" – 5. בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992 4), אחרי סעיף 6ד יבוא:

6ה. (א) בסעיף זה –
"יישובי הגליל" – כמשמעותם בסעיף 2 לחוק סיוע לקרית שמונה ולגליל (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשס"א-2001.
"חייל משוחרר" – כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 5).

"זכאי, שהוא חייל משוחרר, יקבל מענק והלוואה כמפורט להלן למטרה של רכישת דירה, כהגדרתה בסעיף 6ד (א), - מדובר באותם 110 מ"ר שאושרו בהצעת החוק של חבר הכנסת סבן - בניית דירה או הרחבת דירה כאמור ביישובי הגליל:"

זה הרבה פחות ממה שהמדינה צריכה לתת. כשראש הממשלה פגש את אנשי הגליל הוא אמר להם שהוא מתכוון לתת להם את כל מה שנתנו לנגב, וכאן מדובר בהרבה פחות.

(1) בקרית שמונה וביישובי הגדר – מענק בסכום של 35,000 ₪ וכן הלוואה בסכום של 35,000 ₪;
(2) "ביישובי קו העימות – מענק של 30,000 ₪ וכן הלוואה בסכום של 30,000 ₪;
(3) במקום אחר בגליל – מענק בסכום של 25,000 ₪ וכן הלוואה בסכום של 25,000 ₪.

(4) "הוראות סעיף 6ב(ג) עד (ה) יחולו לעניין מענק לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים". הכוונה לפרסום כללים על ידי שר השיכון וכו'.

הנחות בארנונה ובדמי שכירות בדיור הציבורי.

זה בדיוק כמו שאושר.

בזה לא נגעתי, אבל זה רק לקרית שמונה.

כי שם היו בעיות מיוחדות.

יש לנו כאן את ההנחה בשיעור של 30% בארנונה. גם בדיור הציבורי – רק בקרית שמונה – יקבלו הנחה בדמי שכירות וישלמו דמי שכירות בשיעור של 90% מהסכום המשתלם לפי דרגה 9 לטבלת דמי השכירות לפי חוק הדיור הציבורי.

עדיפות לקיום משק הלול. יש כאן הרחבה גם לשנת 2004 באותם תנאים של 13% ו-17% כמו שנקבע לגבי 2003.

הקלות במס. לעניין מס הכנסה יש לי נוסח אחר מהנוסח המונח לפניכם.

"הנחות במס הכנסה" – 9(א) – בשנים 2001, 2002 ו-2003 יחולו על יישובים בגליל הנמצאים צפונית לקו רוחב 260 בשיטת קסיני סולדנר, הוראות אלה:
(1) יישובים כאמור, הכלולים בתקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובי גבול הצפון), התשמ"ו-1985 10) (להלן – התקנות), והזכאים להנחה ממס בשיעור שאינו עולה על 7% יהיו זכאים להנחה ממס בשיעור של 7%;

גם אלה שמקבלים אפס.

מי שאפס לא כלול בתקנות. מי שיש לו 5% יקבל 7%.

(2) יישובים כאמור שאינם כלולים בתקנות יהיו זכאים להנחה ממס בשיעור של 7%.

(ב) הוראות התקנות יחולו על היישובים לפי סעיף זה.

כלומר, כל ההוראות של דיווח - שיהיה תושב ושהוא יגור שם פרק זמן מסוים - כל הדברים האלה מחילים על התקנות.

זה ליישר קו לגבי יישובים בודדים, כדי שלא יהיה מצב שיישוב דרומי שמקבל ויישוב צפוני לא מקבל שום דבר.

סעיף 10 מתייחס לשיעור אפס במס ערך מוסף לבתי מלון בגליל. היום, לפי חוק מס ערך מוסף, יש שיעור אפס על לינה של תיירים בבתי מלון. בית מלון מוגדר כמקום שבו מלינים לפחות חמישה אנשים ולכן אני מניחה שמי שיש לו צימרים לפחות לחמישה אנשים יהיה כלול בהגדרה הזאת. לפי זה אנחנו אומרים: "בשנות המס 2001, 2002 ו-2003 יחולו הוראות סעיף 30(א)(8)(א)" – שזה הסעיף שנותן שיעור אפס – "בשינויים המחויבים גם על לינה של תושב ישראל בבית מלון בגליל; לעניין זה 'הגליל' – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993".

הוראות שונות.

"שינוי בתוספות" – 11. "השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאים לשנות את התוספות לחוק זה.

"ביצוע ותקנות" – 12. "השרים אחראים לביצועו של חוק זה והם רשאים להתקין תקנות לביצועו".

בתוספת הראשונה אני צריכה לפרט את יישובי הגדר והתוספת השנייה היא לגבי יישובי קו העימות.

יישובי קו הגדר ויישובי קו העימות הם על בסיס הרשימות שבזמנו אישרנו?

הם לפי החלטת הממשלה.

השרים יוכלו מעכשיו לעדכן בהתאם להחלטת הממשלה, מה שלא היה עד עכשיו.

קו רוחב 260 מתקן מספר נקודות שכל פעם תלויות באוויר. בהצעת החוק הזאת אנחנו עושים מה שהממשלה היתה צריכה לעשות מזמן ולא עשתה.

אני מציע להצביע לאשר את הצעת החוק. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה?

הצבעה

בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הצעת חוק סיוע לקרית שמונה ולגליל (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשס"א-2001, אושרה להנחה לקריאה ראשונה.








צו לעידוד החיסכון (הנפקה של החברה לישראל בע"מ)

מונחת לפנינו בקשת הרשות לניירות ערך. "הנדון: תשקיף החברה לישראל בע"מ – הנפקת ניירות ערך ואגרות חוב".

אנחנו מבקשים לאשר הנפקה של סדרת אגרות חוב על ידי החברה לישראל, עד 500 מיליון שקל ערך נקוב בפירעון לתקופה של בין שנה עד עשר שנים בתשלומים שווים ובריבית של בין 1% ולא יעלה על 7% לשנה.

הוועדה מאשרת לא את ההנפקה, אלא רק את הפטור ממס לפי צו לעידוד החיסכון.

מי בעד אישור הבקשה?

הצבעה

בעד – הרוב

הבקשה אושרה.


אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




- - - - - - - - -




הישיבה ננעלה בשעה 10:55