פרוטוקולים/כספים/3039




2
ועדת הכספים
03.04.01

פרוטוקולים/כספים/3039
ירושלים, י"ד באייר, תשס"א
7 במאי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי








פרוטוקול מס' 248

מישיבת ועדת הכספים
מיום שלישי, י' בניסן התשס"א (3 באפריל, 2001) בשעה 10:30

חברי הוועדה: ישראל כץ – היו"ר
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
יוסף פריצקי

משרד התקשורת: אורי אולניק
שריל קמפינסקי – יועמ"ש
ערן גרף – אגף כלכלה
דורי צ'יקו – אגף כלכלה
קובי אלפנדרי- ממונה מחשוב ספקטרום
אורי אולניק

רביב סובל
ישעיהו בן יהונתן – אגף הצווים, מכס ומע"מ
רג'ין יהודה כלף
טלי דולן – יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה

ש. שם טוב – מנכ"ל הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
נאווה בת צור – סמנכ"ל הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
כוכי מרדכי – מנכ"ל התאחדות תחנות הרדיו האזורי
חנה גרטל – יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזורי

דוד מזרחי
איילת כהן-מעגן




קובי זכאי – חברת "פרטנר"
מירה דאיבוג – סגן מנהל בנק הדואר

אנה שניידר

סמדר אלחנני

אייוור קירשנר

לאה קיקיון

1. תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תשלומי בעל זכיון לשידורי רדיו) (תיקון)
מכתב שר התקשורת מיום י"א באדר התשס"א (16.03.01) עמ' 3

2. תקנות הבזק (תשלומיום בעד שירוי בזק המפורטים בתוספת לחוק)
מכתב שר התקשורת מיום כ"ו באדר התשס"א (21.3.01) עמ' 8

3. תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)(תיקון מס' 2)
מכתב שר התקשורת מיום כ"ג באדר התשס"א (18.03.01) עמ' 12

4. תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר) (תיקון)
מכתב שר התקשורת מיום ט' באדר התשס"א (4.03.01) עמ' 20

5. תקנות מע"מ (רישום)(תיקון)
מכתב שר האוצר מיום י"ג באדר התשס"א (8.03.01) עמ' 22

6. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה)
מכתב שר האוצר מיום כ"א באדר התשס"א (16.03.01) רשימה מספר 3163901
עמ' 23

7. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 47), התשס"א-‏2001
8. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 48), התשס"א-2001
עמ' 28








תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תשלומי בעל זכיון לשידורי רדיו) (תיקון)
מכתב שר התקשורת מיום י"א באדר התשס"א (16.03.01)

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה.

יש לנו כאן הצעה של שר התקשורת בתיאום עם שר האוצר להציע מספר הקלות בתחום התמלוגים לעניין תחנות הרדיו האזורי. עיקרי ההצעה הם להפחית או לשנות את שיעור התמלוגים שקבועים היום בתקנות. כיום יש שיעורים מדורגים, בהתאם להכנסות. אנחנו מציעים לקבוע שיעור אחיד, מופחת, בגובה 4 אחוז לשנה. מדובר בהפחתה על דעת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, ולמיטב ידיעתי זה גם מקובל על בעלי הזיכיון לרדיו אזורי.

יש עוד הוראה שנכללה כאן, והיא נועדה לאפשר קיזוז של מלוא סכום עמלות הפרסום המשולמות לסוכני פרסום, וזאת לצורך חישוב ההכנסות החייבות לעניין תשלום תמלוגים.

מה היה הדירוג לפני השינוי?

בין 4 אחוז ל- 8 אחוז, תלוי בהכנסות.

זאת אומרת שעכשיו אתם בעצם לוקחים את המדרגה הנמוכה ביותר.

נכון.

צריך לראות את העניין הזה על רקע מהלך קצת יותר כולל. לפני מספר חודשים, הוועדה הזו נתנה אישור להפחתה משמעותית מאד בתמלוגים שמשלמות זכייניות טלוויזיה. היתה שם ירידה של בין 8 ל- 4 אחוז. כאשר הלכו למהלך הזה, בתיאום עם הרשות השניה, נערך בירור עם תחנות הרדיו האזוריות, והדבר הזה הוא בעצם בקשה שלהם מזה הרבה זמן, נוכח מצוקה שהיתה להם בתחילת דרכם. זה נכון שמתיישרים פה על המדרגה התחתונה, ולשאלה של חבר הכנסת יעקב ליצמן האם מישהו נפגע כתוצאה מכך – אף אחד לא הולך לשלם יותר תמלוגים, והרבה מאד תחנות הולכות לשלם פחות תמלוגים.

צריך לכרוך את העניין יחד עם עוד שינוי שנעשה ברשות השניה, שקשור בתשלום דמי הזיכיון. נעשתה הפחתה מאד משמעותית בתשלום דמי הזיכיון שמשלמות תחנות הרדיו, ואם אנחנו רואים את זה כמהלך משולב, של כמה משלמים לרשות השניה בדמי הזיכיון וכמה משלמים לתמלוגים, אנחנו רואים שכל תחנות הרדיו יוצאות נשכרות באופן מאד ניכר כתוצאה מההפחתה הזו. לכן אין מי שנפגע. ביררנו את העניין, ולמיטב ידיעתנו אין כל תחנת רדיו שמלינה על ההפחתה הזו.

יש פה גורם חוץ פרלמנטרי שהוא נגד המהלך הזה? – אין. אם כך נשמע את חברי הכנסת.

הבעיה שלי היא כזו: אני מניח שהיו תחנות שהרוויחו יותר, או שהתקבולים שלהם היו גבוהים יותר, ולכן הם שילמו יותר תמלוגים, והיו תחנות מעצם טיבן שהרוויחו פחות. יש תחנת רדיו שקרובה לליבי, תחנת רדיו "קול חי". זו תחנת רדיו חוקית, אזורית, לקהל מיועד, משלמת תמלוגים, פועלת לפי חוק ולפי דין. הם היו הנפגעים הראשונים מהרדיו הפיראטי, משום שרדיו 103 FM לא נפגעו מהשידורים הפיראטיים. הרדיו הזה הוא הנפגע ביותר. ברגע שאתה מוריד תמלוגים וקובע אותם על הדרגה הנמוכה ביותר, אתה גורם לכך שהתחנות הקטנות, החלשות, נפגעות באופן יחסי, מה עוד שאתה עכשיו גם מתיר לנכות את עמלת הפרסום מהתקבולים. כלומר- מי שמפרסם יותר גם ינכה, וכולם עובדים בערך על אותו שיעור. משל למה הדבר דומה? שהעשירים והעניים במדינת ישראל ישלמו מס הכנסה בצורה שווה. מי ייפגע מזה? – לכאורה אף אחד, אבל יוצא שיש כאן מס לא פרוגרסיבי.

עולה השאלה, ואני רוצה לדעת – מה קורה לתחנות קטנות במצב הזה? האם הם לא תימחקנה? הרי יש תחרות בסופו של דבר, על איזשהו פלח מסוים.

הבקשה של הרשות, מלכתחילה, היתה לבדוק מבנה פרוגרסיבי, גם בהפחתה. עמדת האוצר בנושא זה היתה שיש מדיניות של הפחתה ל- 4 אחוז, באופן אחיד לכל כלי התקשורת. כיוון שזה הרע במיעוטו, מבחינתנו, קיבלנו את זה.

אבל אתה היית מעדיף, בכנות, שזה יהיה פרוגרסיבי.

אני הייתי מעדיך שזה יהיה פרוגרסיבי.

אני סמנכ"ל לרדיו ברשות השניה. אני מבקשת להעלות שתי הערות. הנושא של הפחתת דמי הזיכיון והפחתת התמלוגים שלובים זה בזה, כי מה שקורה הוא שתחנות שהרוויחו הרבה, למשל – באזור המרכז, כאלה שיש להם יותר מאזינים- שם הפחתת דמי הזיכיון הם הנמוכים ביותר, בין 20 ל- 30 אחוז. לעומת זה הם ירוויחו בהפחתת התמלוגים, כיוון שאם הם הרוויחו הרבה הם ישלמו עכשיו פחות תמלוגים.

לעומת זה, בתחנות יותר חלשות, בפריפריה בעיקר, שאינן עוברות את האחוזים שיכולים ליהנות מהפחתת התמלוגים – שם הפחתת דמי הזיכיון היתה ממש משמעותית. למשל – כל הים האדום, מ- 50 אלף שקל במונחי בסיס, יורד היום ל- 5,000 ₪. זאת אומרת – כן לקחת בחשבון שמי שלא ניהנה מהפחתת דמי הזיכיון, נהנה מהפחתת התמלוגים, ומי שלא נהנה מהתמלוגים – יהנה מהפחתת דמי הזיכיון, עם הפנים לפריפריה ותחנות חלשות.

נקודה שניה שהיא חשובה ביותר, זה תחנת רדיו "קול חי". מכיוון שהיה לנגד עינינו שהיא התחנה הסובלת כמעט ביותר, לא מהתחנות הפירטיות, אלא מהנושא של צמצום על צמצום – לא די שהם צריכים להתרכז באזור המרכז, הם גם מתרכזים בקהל יעד שהוא בערך שליש מאזור קהל היעד של שאר התחנות. אי לכך – לגביהם, כמו לגבי כל תחנה ייעודית, למשל – רדיו בערבית בצפון, הופחתו דמי התמלוגים למדרגה של אחת לפני האחרונה. המשמעות הכספית היא שאם קודם רדיו "קול חי" שילם, במונחי בסיס, כ- 450 אלף שקל, היום הוא ישלם 25 אלף שקל במונחי בסיס. זאת אומרת – הוא לא ייהנה מהפחתת התמלוגים, הוא לא יגיע לרמה הנמוכה ביותר או לרמה הגבוהה ביותר, אבל הוא ייהנה בצורה מאד משמעותית מהפחתת דמי הזיכיון. אנחנו חושבים שאנחנו מתקנים כאן עוול שנעשה.

השאלה היא אם לא לעשות את זה פרוגרסיבי, כמו שהיה קודם, ולהוריד את זה פרו ראטה לכולם, ולא להגיד שלכולם מדרגה אחת.

אז אנחנו נמצא את עצמנו במצב שהרדיו, שההכנסות שלו הן די מזעריות לעומת הטלוויזיה, יימצא במצב נחות לעומת זכייני הטלוויזיה. אני לא חושבת שהיית רוצה בכך, לאור ההערות שהשמעת.

השאלה שלי היא כזו: האם זה שייך לנושא שהם פוחדים שעומדים לתת אישורים לעוד תחנות, ולכן רוצים ערב פסח להקדים תרופה למכה? אני לא מבין את כל הדברים, שיסבירו לי יותר לעומק: מי עומד להרוויח היום?

ברור שהגדולים.

כאן נראה לי שהולכים לעשות - -

יש לך הצעה אחרת איך לעשות את זה?

נמצאת כאן המנכ"לית של התאחדות תחנות הרדיו האזורי, האם יש לך מה לומר?

זה נושא שעבדו עליו בנפרד ממני. אני אתן להם להשמיע את הדברים.

אבל למיטב ידיעתך – אין תחנת רדיו שמתנגדת למהלך הזה?

לא, ודאי שלא. כל הפחתה תהיה מבורכת.

אני רוצה להשיב לשתי השאלות של חבר הכנסת ליצמן. ראשית לשאלה האם יש פה משהו שרוצים לעשות, מעין מחטף – ודאי שלא. אין פה שום נסתר. החשש הוא שככל שהתעריפים האלה יאושרו מאוחר יותר אנחנו ניכנס למסלול של רטרואקטיביות. לא רצינו להיכנס לעוד רבעון.

כמה כסף זה יעלה לממשלה?

הפסד של מיליון שקל, שנתי. בהתאם לסעיף 40 (ב) לחוק יסוד: התקציב אנחנו חייבים להציג דרך מימון אלטרנטיבית. ההכנסות הצפויות מהמכרזים של הזכיין לערוץ השלישי לא היו כלולות בתחזית של הכנסות המדינה.

אם הבנתי נכון, רדיו "קול חי" ישלם 50 אלף במקום 450 אלף, אז הוא מקבל 400 מתוך המיליון?

לא. יש כאן שתי הפחתות. הפחתה אחת היא של כמיליון שח, זו הפחתה בתמלוגים. ההפחתה השניה היא כ- 2.5 מיליון ₪. זו ההפחתה בדמי הזיכיון. כנגדה יש קיצוץ בהוצאות של הרשות השניה.

איזה קיצוץ?

אנחנו הורדנו את ההוצאות של הרשות השניה, ולכן המדינה לא מעורבת. הורדנו את ההוצאות, ובעיקר את דמי הזיכיון. שם גם עשינו מהלך שעוזר לתחנות החדשות. שם הורדנו יותר. לגבי התמלוגים – זה באמת לא פרוגרסיבי. שתי תחנות חלשות לא ניהנות מזה בכלל.

מי החלשות?

רדיו "קול חי" ו "רדיו ירושלים".

הגענו עם המכתב הזה. היו שיחות עם רדיו "קול חי". קיבלתי אישור מפורש מבאי כוחם של רדיו "קול חי" שראו שוב את התמונה הכוללת, דהיינו – ההפחתה המאד משמעותית בדמי הזיכיון לצד הירידה, והמהלך הזה הוא בתמיכתם. יש פה הפחתה מאד משמעותית. קשה לי לראות מי מבין תחנות הרדיו יתנגד.

לשאלה שלך – מי הן התחנות החזקות ומי הן החלשות – אני חושב שעדיף שאנשי הרשות השניה ישיבו.

שמוליק שם טוב;

שתי התחנות החלשות שניהנות פחות מהורדת התמלוגים הן רדיו ירושלים ו "קול חי". לעומת זאת הן נהנות מהורדת דמי הזיכיון. התחנות החזקות יותר הן: "רדיו ללא הפסקה", "רדיו דרום" ו "רדיו חיפה". כאשר אנחנו מדברים על תחנות חזקות ותחנות חלשות – הכל יחסי. תחנות הרדיו, כמעט כולן – להוציא, אולי אחת או שתיים – לא החזירו את ההשקעה שהן השקיעו בסוף תקופת הזיכיון השניה שלהן. רובן הגדול לא החזירו את ההשקעות שלהן בכלל, ולכן כולן במצב לא טוב, יחסית. מתקנים כאן עוול היסטורי שנעשה להן כל הזמן. לדוגמה – ערוץ 2 קיבל פטור מתמלוגים בכלל בשנה הראשונה לשידורים, כאשר הוא הרוויח הרבה מאד כסף, כולנו יודעים. התחנות האלה לא קיבלו פטור מתמלוגים כאשר הן התחילו לרוץ. לערוץ 2 כבר הורידו את התמלוגים ל- 4 אחוז, בתהליך שנעשה כאן לפני חודש או חודשיים. פה אנחנו כל הזמן נמצאים במצב שאנחנו מנסים איכשהו לעזור להם באיחור, ולתקן עוול.

האם לחבר הכנסת ליצמן יש הערות או בעיה עם זה? אם כך אנחנו נעבור להצבעה: מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

אני יושבת ראש התאחדות תחנות הרדיו. אני קודם כל מודה על הנכונות להפחית לנו מדמי התדר, ועל הנכונות להקשיב לנו, כי אנחנו באמת תעשייה שסובלת תקופה ארוכה. אפרופו התדרים – נאמר לנו שלא שומעים את 95.5 בפאתי ירושלים. אני מודיע לכם שבתחנות הרדיו האזוריות אין תדר אחד נקי. זו אחת הבעיות הגדולות שלנו. התדרים שניתנים לנו הם עדיין לא נקיים.


































תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק)
(מכתב שר התקשורת מיום כ"ו באדר התשס"א (21.3.01)

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שב- 25 לספטמבר אישרה ועדת הכספים את תקנות הבזק – תשלומים. התיקון המהותי לא נעשה בוועדת הכספים. התיקון המהותי נעשה בוועדה אחרת, שקבעה ששר התקשורת ייקבע את תעריפי הנגישות לחברה הסלולרית, בעוד שקודם החברות עצמן יכלו לקבוע את התעריף, והיו ביניהן הבדלים גדולים. מה שקבעו בתקנות אחרות, שאושרו בוועדה אחרת, ומה שאישרה הוועדה, זה את הגובה, עם מדרגות. בגלל הופעתם של נציגי החברות הסלולריות פה, וחלק מהם נפגעו, אמרה הוועדה שהיא מאשרת את זה רק עד ה- 31 במרץ. כאשר הביאו לכאן עכשיו את כל התעריפים לא הסכימו שהתעריף הזה היה זמני. מאז מתנהל פה, מאחורי הקלעים, דיאלוג עם משרד התקשורת כל הזמן. התעריפים עצמם נקבעו במדרגות לשלוש שנים, עד 1 בינואר, 2003. זו היתה החלטה בעייתית של ועדת הכספים. הוועדה אמרה שזה עד ה- 31 למרץ, וכך זה נכתב במכתב שאתם קיבלתם. זה לגבי התעריפים עצמם. הסמכות נקבעה במקום אחר. התעריפים עצמם נקבעו פה בוועדה.

היום אין תעריפים?

לדעתי לא. זה לא מה שהם אומרים, נכון. אני מנהלת אתם מאז דיאלוג. הוועדה ביקשה שנבדוק את השפעת השינוי הזה, כי ב "פלאפון" זה הוריד מאד את התעריפים, ל "סלקום" זה איפשר להעלות את התעריף. הם העלו. ודאי שבמצב של תחרות לא משוכללת, כמו שהיה עם הסלולריות, לגבי היכולת שלהם לקבוע מחיר לשיחה הנכנסת, כאשר אין שליטה באיזו חברה השיחה נעשית – אני לא יכולה להתנגד לגישה שאומרת שהמחוקק נכנס לתחומים שיש בהם כשל שוק כדי לשפר את מצבו של הצרכן. עם זאת, יש פה שני דברים. הפערים, למשל, של קישורי הגומלין בארץ, שונה מקישורי הגומלין לשיחה שנכנסת מחוץ לארץ. זה גם אושר.

חלק מהעניין הזה נמצא בבג"ץ. אני לא חושבת שבתקופה הקצרה הזו שעברה אני יכולה בכלל להיכנס לבדיקת מצבן של החברות הסלולריות. אותי מעניין מצבו של הצרכן. מצד שני, זה שקובעים לחברות גג בתחום מסוים, עדיין לא קבעת להם את כל מחיר השיחה הנכנסת. יש להם תחומים שהם עדיין יכולים לשחק בהם. יש להם אמצעים נוספים. אתה רואה היום במודעות את כל אמצעי התחרות. לכן, זה לא אומר – אם מקצצים להם בתחום אחד, שהם לא יכולים לשפר את מצבם. הבדיקה היא גם מוקדמת וגם מיותרת כרגע. הם הגישו לנו פה את דברי ההסבר.

ברשותכם, אני אנסה לעשות כאן קצת סדר בנושא שהוא אמנם קצת מורכב, אך אני חושבת שבכל זאת זו סוגייה שניתנת להבנה. יש לנו את העניין של קישור גומלין. הוא קשור לכל התשלומים שמועברים בין המפעילים השונים. התחנות האלה, וההסדר המהותי שסמדר אלחנני התייחסה אליו, מוסדר בעקבות תקנות, לפי סעיף 5 לחוק הבזק, ואלה הן תקנות שמותקנות בידי שר התקשורת בהסכמת שר האוצר. בעקבות כשל שוק, שמייד ניתן יותר פרטים והסבר יותר מפורט לגביו, החליטו במשרד התקשורת שיש מקום להסדיר את מה שקשור לתעריף בעד שיחות נכנסות לרשת רט"ן. זה העולם של תקנות קישור הגומלין.

יש לנו עוד עולם שקשור אליו, והוא העולם של התשלומים שמשלמים מנויי חברת בזק בעד כל מיני שיחות. עד ספטמבר, לעניין שיחות שהיו מרשת בזק לרשת רט"ן, קבעו תקנות הבזק שמנוי משלם תעריף של מרכיב אחד מפוקח, בתוספת זמן אוויר. זמן האוויר היה מרכיב לא מפוקח. כל מפעיל רט"ן קבע את המרכיב הזה לעצמו. כשבאנו ורצינו לתת פתרון לכשל השוק ולהסדיר את מה שקשור לתשלומים בין המפעילים השונים, היה צורך, על מנת להבטיח שההסדר הזה יחול גם לעניין התשלומים שמשלמים משתמשי הקצה, היה צורך פשוט לעשות את ה- linkage הזה בין תקנות הבזק לפי סעיף 15, שהוועדה אישרה, והתקנות של הקישור גומלין. זאת אומרת – להחליף את ההפניה שאמרה "בתוספת חיוב בעד זמן אוויר" , ולהחליף אותה בהפניה לתקנות קישור הגומלין, על מנת להבטיח שכל החיסכון שביקשנו שיבוא לידי ביטוי ביחסים בין המפעילים, שיבוא לידי ביטוי גם ביחסים לעניין מנויי בזק.

כאשר באנו לוועדה כדי לעשות את התיקון הזה בתקנות הבזק הוועדה ביקשה לאשר את ההסדר הזה כהסדר זמני. דובר על התאריך של ה- 31 במרץ, כאשר אז, בעת הדיון, סברנו שבכל מקרה, באותו מועד, אנחנו באים לעשות את העדכון של מכלול תעריפי בזק. מסתבר שעדכון אכן עשינו והיה צריך לעשות אותו ב- 1 למרץ. באנו לוועדה עם נוסח של תקנות שכלל את ההוראה הזו כהוראה קבועה. הגשנו לוועדה, כפי שאתם ודאי זוכרים, מסמך רחב היקף בשגגה. לא ניתנה התייחסות לנושא הספציפי הזה, או להפיכת ההסדר מקבוע לזמני, ולכן באו היום על מנת להשלים את התמונה הזו. המהות של ההסדר לא השתנתה, הוא רק הפך מזמני לקבוע.

אני רוצה לצטט את יושב ראש הישיבה אז, אלי גולדשמידט, שאמר – אם לא אעשה לכם את זה זמני, לא תבואו אלי לכאן עם ההסבר שאני רוצה לשמוע לגבי איך השפיע התהליך הזה. לכן הוא עשה את זה זמני. אני הוכחתי לכם עם הסיכומים שזה זמני. לזמניות היתה סיבה. היא לא היתה גחמה. השאלה היא אם אתם רוצים להמשיך עם זה כזמני לעוד שנה, עד לאישור התעריפים הבאים שיבואו לוועדה - -

מה יקרה בינתיים? במה את מתנה את זה?

באותן התניות שעושים חברי כנסת.

צריך להבהיר שאנחנו בכל מקרה מגיעים לוועדה בעוד שנה עם העדכון, עם ההוראה הזו. זה פורמלי, בסך הכל.

זאת הסמכה פורמלית, ובעצם, באותו דיון שהיה צריך להיות, היה צריך להעלות את הנושא הזה, ומשרד התקשורת לא העלה את זה כתוצאה מטעות. היועצת המשפטית, שריל קמפינסקי, דיברה איתי, ואמרתי לה שהוועדה לא אישרה את זה, במסגרת הדיון הקודם שהיה, ולכן אין מנוס מהבאת הנושא לאישור בוועדה. אני, לפי מיטב הבנתי, לא רואה קשר ישיר בין התעריפים שכבר אושרו, לבין הנושא הזה. יש כאן, בעצם, איזושהי בעיה משפטית, שמעבירים סמכויות מסעיף אחד לסעיף אחר, ואני לא רואה צורך לקשור את הדברים יחד. כלומר, אפשר לאשר את זה, והנושא של התעריפים בבדיקת החברות, וכן הלאה, זה נושא שעומד בפני עצמו. הוועדה יכולה בהחלט להתנות אותו בתנאים, ולומר שזה יחול עד תאריך מסוים, כשזה יבוא לאישור הוועדה. כרגע זה לא עומד בכלל לאישור בפני הוועדה.

בנסיבות האלה אני חושב שמין הראוי שנאשר את זה.

יש לי שאלה אחת: אני רוצה לדעת אם אתם לא עושים פה מעקף. אני מבין שיש פה עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ.

אין שום קשר. ברור שחברת טלפון, שהתקנות האלה גרמו לכך שה- inter connect שלה, התקנות שהיא גובה התעריף שהיא גובה, עמד על 70 וכמה אגורות בזמן השיא, והיום הוא עומד על 50 אגורות – יש פה הפסד כספי מאד גדול, אז בטח שיילכו לבג"ץ.

אם כך, נאשר את זה.

אני רוצה להאיר עוד נקודה, שהיא כלכלית. אף אחד לא יודע כמה הוא משלם בקישורי הגומלין. כאשר אתה עושה הסכם עם חברה סלולרית אתה יודע כמה עולה שיחה יוצאת. אתה לא יודע כמה הם גובים על שיחה נכנסת. זה דבר יקר. מה שחסר לי, ואני לא יודעת אל מי לפנות כרגע – זה לחייב לתת מידע יותר מפורט לצרכנים לגבי כמה עולה לצלצל לחברות האלה.

דווקא לאחר התקנות האלה יש מצב שהציבור לא יהיה במצב שהוא היה קודם, שלא ידעת, אם התקשרת למנוי חברה כזו או אחרת - -

אני מחברת "פרטנר" ואני רוצה להעיר לגבי כשל השוק שהיה. מי שנפגע מכשל השוק שהיה כל השנים זו חברת "פרטנר" עצמה. "פרטנר" היא היחידה, גם לפני התקנות האלה, שאצלה מחיר שיחה היה מיעד ליעד, בלי אבחנה בין שיחה בתוך רשת "פרטנר" ושיחה מחוץ לרשת. כל התעלומות שהצרכן עמד בפניהם כאשר הוא התקשר מרשת לרשת לא היו קיימים בפני צרכני "פרטנר".

האם יש הבדל בין התעריף הבינלאומי למקומי?

זה שונה לגמרי. זה גם מוסדר בתקנות קישור הגומלין - -

לא אמרתי שזה לא מוסדר. אמרתי שיש הבדל בין המחיר כאשר זה קישור גומלין מחוץ לארץ לבין מהארץ.

הקישור גומלין מחוץ לארץ לרשת בזק דומה כמו השלמת השיחה מרט"ן לרשת בזק. אותו מחיר.

הוא יותר נמוך מ- 50. למה?

יש הבדל בין השלמת שיחה בין בזק לרט"ן, ולזה אנחנו מתייחסים, ולבין - - בזק. התעריפים של בזק נקבעו בוועדת גרונאו.

בוועדת גרונאו אמרו שזה היה צריך להיות שווה.












































תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)(תיקון מס' 2)
מכתב שר התקשורת מיום כ"ג באדר התשס"א (18.03.01)

לגבי תקנות הטלגרף האלחוטי אנחנו בעצם באים לעשות 4 שינויים, שאנחנו מציעים בתקנות. הראשון שבהם מדבר על תחנות עסק רט"ן, ופה אנחנו מדברים לאור מכרז הסלולר שהתחלנו למכור את מסמכיו ב- 28 לחודש הקודם. אנחנו מקצים לחברות שיזכו במכרז תדרים נוספים שלא נכללים באגרות שקיימות כיום. סך כל התדרים שאנחנו מקצים במכרז זה 175 מגה הרץ. מתוכם, 40 מגה הרץ הם מעל לתקרת גובה האגרה שקיימת כיום. האגרה כיום נקבעה עד 2 ג'יגה הרץ, ואנחנו רוצים להרחיב את זה ל- 2.2. מדובר בתיקון טכני, כדי שה- 40 מגה הרץ האלה ייכללו באגרות.

מי משתמש בתדרים האלה עכשיו?

בחלק מהתדרים הצבא משתמש, והוא מפנה אותם.

מה צפי ההכנסה שלכם כתוצאה מזה?

ההכנסה מהשינוי ל- 2.2, כאשר מדובר ב- 40 מגה הרץ, וזה אומר, בתשלום של מלוא גובה האגרה, ב- 29 מיליון ₪ לשנה.

ומה הם תנאי הרשיון שקשורים לאותו עניין?

זה לא קשור לבקשה.

זה מאד קשור. זה מס על מס על מס.

אתה לוקח ממנו כסף על המוצר, כדי שהוא יוכל לספק לך אותו. הוא כבר שילם לך על התדרים. העלות הזו בסוף תתגלגל על מישהו.

על הצרכן הסופי.

אני מבקש להבהיר. לטעמנו, משרד התקשורת מנהיג מערכת של שלושה מעגלי מס: מס על מס על מס. אבהיר מדוע: כדי לקבל את הרשיון, "פרטנר" שילמה בזמנו 400 מיליון דולר. היום, כשמדובר בתדרים הנוספים האלה, מקיים משרד התקשורת מכרז שהמינימום לתשלום הוא 100 מיליון דולר. זאת אומרת – בפחות מזה לא נקבל את התדרים הנוספים. נשלם עוד 100 מיליון דולר, נשלם תמלוגים של 8 אחוז מההכנסות, ובנוסף – אגרות תדרים. על אותו דבר, על אותם שימושים, על אותה הקצאה – יש פה מס על מס על מס. זה מצב בלתי נסבל, ואני חושב שזה גם לא כלכלי להטיל מס על מס על מס, על אותו שירות ועל אותם תדרים.

ברור שזה מייקר את השירות בצורה בלתי רגילה. יש לי שאלה לנציג משרד התקשורת: ההכנסות האלה הן הכנסות ייעודיות, או הכנסות לקופת המדינה?

אלה הן הכנסות לקופת המדינה.

זאת אומרת שזה לא בא לפתח איזושהי רשת, זה עוד מס.

זה נועד לייעל את השימוש בתדרים.

זה מוצר חסר. יש מחסור בתדרים.

אין לי טענה. אני אומר דבר פשוט: במדינת ישראל יש יותר טלפונים סלולריים מאשר טלפונים נייחים. יש כ- 3 מיליון טלפונים נייחים ו- 4.5 מיליון סלולריים. זאת אומרת שזה מכשיר יותר עממי, ואני משלם בישראל הרבה יותר ממה שמשולם באירופה, למשל, על השימוש בתדר.

כי במדינה שלנו הממוצע לשיחה למנוי הוא בין הגבוהים בעולם.

אז לי יש אינטרס מאד ברור, שאם יש 4.5 מיליון מנויים, אני צריך שהשירות הזה לא יהיה להם יקר. זה כבר לא שירות אקסקלוסיבי, זה עממי. לכן, אם מביאים פה אגרה שבסופו של דבר תתגלגל לצרכן, אני רוצה להבין למה.

אני, בסופו של דבר, תומך בזה. זה לא שאני כל כך נלהב לתמוך בכל הנושא הזה, אבל עדיף לי שבסופו של דבר זה ייפול על האזרח. עדיף לי שזה ייפול ככה מאשר יותר גבוה.

אני רוצה להעיר לגבי הדברים שאמר נציג "פרטנר". בשעתו היה ויכוח מאד גדול, גם בעיתונות, בין עמדת משרד התקשורת לעמדת משרד האוצר לגבי סכום המינימום. הסכום שנקבע במכרזים הוא סכום נמוך לעין ערוך לעומת מה שדרשו נציגי האוצר – נמוך כמעט פי 4. הדבר השני – לאחרונה נפגש שר התקשורת עם נציגי כל חברות הסלולר. הם הביעו בפניו קשיים שהם רואים לגבי תשלום סכום המינימום במכרז, והוא בהחלט אמר שעכשיו, לאחר שהמכרז יצא לדרך, בזמן ההערות והתיקונים במכרז הוא רוצה לשמוע את כל העמדות של השחקנים, ושוב – לגבי אותו סכום השקעה מינימלי וועדת המכרזים תשקול בהחלט את העמדות שיושמעו בפניה.

אין כל חובה. ברור שכל מפעיל קיים מעוניין להתפתח וללכת למכרז הזה. צפוי שהמפעילים ירצו להשתתף, אך ברור שאין מדובר באותה רצועת תדרים. האגרה שבגינה מתבקש השינוי זה עבור מה שלא מצוי בפס התדרים שמשתמשת בו היום חברת "פרטנר". היא הולכת לתחום חדש, לשירותים חדשים.

יש לי הערת תשובה, ולאחר מכן – לגבי תוכן התקנות עצמן. דיברו פה על פסים מלוכלכים. הפסים ש "פרטנר" קיבלה הם מאד מאד מלוכלכים, אתם יודעים את זה. לכן גם לא תהיה לא ברירה גדולה אלא להשתמש בתדרים נוספים, שאתם מקצים במסגרת המכרז הזה. להציג את זה באופן שהוצג – אין להם חובה, זו קצת היתממות. מפעילים לא יכולים להרשות לעצמם לא לגשת למכרז הזה. לומר שאין חובה זה נכון, אבל לא במקרה הזה. מדובר בכפל תשלומים או מסים או אגרות לרשויות המדינה, על אותו שימוש ועל אותו נכס, שהוא במחסור או לא במחסור, ואני חושב שזה לא במקום.

אני מציע שבנסיבות העניין נאשר את העניין.

הנושא השני שעליו אנחנו מדברים הוא מערכות גישה אלחוטית. במכרז, שהיום אנשים מקבלים את הבקשות הבסיסיות במערכות גישה אלחוטית שבעצם יתחרו ברשת של בזק מקצים הרבה מאד תדרים לחברות שיזכו. עקב כך באנו במטרה להוזיל את אגרות התדרים בכדי שהחברות החדשות יוכלו לנצל טוב יותר את התדר שהם יקבלו, ובעיקר לאור העובדה שהם ינצלו אותו בשלבים. תהיה מערכת מלאה בכל תחומי התדר שהם ירכשו מהתחלה. קבענו כבר מדרוג כלשהו, כך שבשנים הראשונות הם ישלמו באופן משמעותי פחות.

הנושא השלישי – אנחנו מדברים על שידורים לציבור מתחנות הרדיו. שינינו את המדרוג שקיים כיום, כך שיהיה עידוד לתחנות הרדיו לשדר בהספקים נמוכים יותר, בכלל – שיגרום לנו אפשרות לחזרה לתדר וגם להפרעות פחות גדולות בין התחנות השונות. ברגע שירדו להספקים נמוכים, גם אם לא ירדו – עצם העידוד עצמו יגרום להוזלה לחברות שיישארו בהספקים נמוכים יותר. לחברות שמשדרות בהספקים גבוהים יותר יהיה תמריץ לרדת להספקים נמוכים יותר.

איזו הוזלה יש, באיזה קנה מידה?

אנחנו מדברים על הוזלה של כ- 37 אחוז על כל מגה הרץ. אנחנו בעצם קבענו גם מדרגה נמוכה יותר.

יש כאן דבר שהוא לא נורמלי, עם כל הכבוד הראוי. אני מבין שאתם רוצים לעודד את השימוש בהספקים נמוכים יותר, אבל מצד שני אתם לא עושים כלום כנגד רדיו פיראטי. למה מעלים הספקים? – משום שיש הפרעות תדר. לא קולטים, אז מעלים הספקים על מנת שיקלטו. אתה לא יכול לומר – תשדרו בהספקים נמוכים, ולא לעשות כלום לאלה שמפריעים בשידור. לא יכול להיות דבר כזה. בינתיים הם לא עושים כלום. לא יכול להיות שמי שבסדר "נדפק" ומי שאינו בסדר – לא עושים לו שום דבר.

אתה רומז שעכשיו הולכים להסדיר את זה, כדי שיהיה אפשר להסדיר את ה - -?

אני לא רומז לכלום. מבקשים פה עכשיו העלאת כסף לתדרים. מנסים לעודד תדרים נמוכים. מצוין, כדי לנצל טוב יותר את הספקטרום. לא הולכים להכשיר את הערוצים האחרים. כאן יש בעיה של ספקטרום של הכשרת הערוצים האחרים, כי יש דיגיטציה, אבל נעזוב את העניין הזה לרגע. עם זאת, אי אפשר לעודד מצד שני שימוש בתדרים הנמוכים ולא לעשות מלחמה כנגד אנשים שמשתמשים בתדרים הנמוכים האלה.

מן הראוי לומר מה המצב העובדתי. תחנות הרדיו האזורי אינן משלמות אגרות תדרים. לכן, רק בהתייחס לסוגיית אגרות התדרים – אין למעשה הבדלים בין השחקנים בשוק, בין החוקיים לבין אלה שאינם חוקיים. משרד התקשורת בהחלט סבור שעל תחנות הרדיו לשלם את אגרות התדרים. בצד העובדה הזו פנה שר התקשורת הקודם לחשב הכללי במשרד האוצר, מתוך הבנה למצוקת תחנות הרדיו האזורי בתחילת דרכן, על אף שהתוצאות הכספיות של השנה האחרונה מראות שיפור אצלן – בבקשה הזו היתה מעין מחילת חובות בכל הנוגע לאגרת התדרים לתחנות הרדיו האזוריות. טרם נתקבלה תשובה מהחשב הכללי לפניה הזו.

סליחה, נאמר שתחנות הרדיו האזוריות לא משלמות דמי תדר - -

עושות דין לעצמן ולא משלמות.

אבל יש לזה שתי סיבות טובות: האחת, התחנות הפיראטיות עולות על הדרים שלנו, אין לנו תדר נקי. אנחנו נתקלים בחומה שאנחנו לא יכולים לעבור אותה. אין לנו תדר. ברגע שיהיה לנו תדר, ניתן יהיה להתווכח על דמי התדר.

אני רוצה להציע לכם הצעה – דמי התדר ישולמו, בתנאי שהם יהיו מיועדים לקרן שתטפל ברדיו הפיראטי.

אני מציע שנסיים את סעיף ד', כדי שנוכל להתייחס לכל הדברים יחד.

הסעיף האחרון הוא גם תיקון טכני. אנחנו מדברים בו על רשיונות סחר, שזה בתי עסק שמקודדים מכשירי אלחוט. אנחנו רוצים שבמקום שהאגרה תהיה אגרה שנתית, על סך אלף ₪, שזו תהיה אגרה דו שנתית על סך 1,800 ₪.

אחד הדברים שעלו בוועדה לגבי רשות השידור הוא ש "רדיו מורשת" לא מקבל את התדר המתאים לו. יש משדרים, הכל קיים, אך הוא לא משדר. שומעים אותו רק משעה 4 או 6 אחרי הצהריים, כי זה מה שניתן, כרגע. אומרת רשות השידור שיש החלטה, יש תקציב, וגם ניקנו המשדרים, אך משרד התקשורת לא מאפשר את הדבר הזה. מה האמת בסיפור?

אני רוצה להתייחס לנושא הרדיו הפיראטי. באגף הספקטרום של משרד התקשורת, אליו אני שייך, קיימת יחידת פיקוח. הבעיה היא שהמשאבים שלה אינם גדולים. כמות כוח האדם שם מועטה ביותר. הם עושים ימים כלילות בניסיונות חוזרים ונשנים על מנת לנסות ולהוריד את התחנות הפיראטיות. לעתים אנחנו שומעים עליהם ברדיו, כאשר יש הפרעות למטוסים בנתב"ג. שוב – זה עניין של כוח אדם, שנדרש לפעילות אינסופית סביב השעון, בנושא הזה של הפעילות על הרדיו הפיראטי.

כמה חסר לכם?

יש שם שני אנשים וחצי. לגבי תקציב אני לא יכול לענות לך. הבעיה היא בעיה אמיתי שקיימת בשטח. מעבר לכך – לא ייתכן שניתנו רשיונות כחוק לרדיו האזורי והם לא ישלמו על דברים שהם משתמשים בהם.

אבל הרדיו האזורי צריך לקבל תמורה ראויה לכשהוא ישלם.

כאשר לא אוספים את הזבל אני גם לא מקבל תמורה מלאה על הארנונה שאני משלם.

לא, זה מוצר אחר.

זה בכלל לא מוצר אחר. יש פה משאב שהוא מצומצם. יש לנו מדיניות של אגרות הספקטרום, בין היתר מהסיבה הזו - -

אבל משרד התקשורת פנה וביקש למחוק את החובות הללו.

רק את חובות העבר, וחלק.

הממשלה בכובע אחד ממליצה למחוק, אתם באים ורוצים לגבות. אולי כדאי שהממשלה תגבש את עמדתה קודם כל, בסוגיה הזו.

יש כאן מכלול של סוגיות. משרד התקשורת נמצא כאן. הם סבורים שצריך לוותר. אני לא נציג החשב הכללי, ואני לא יודע מה הוא יחליט. בכל אופן – אני לא בטוח שאנחנו נתמוך בזה.

לגבי הסוגיה של השימוש בתדר וההפרעות לתדר – הבעיה היא לא בעיה פיקוחית. זה לא עניין של תקציבים לאגף הספקטרום וליחידת הפיקוח, למרות שהם התנו את הסייגים לשידרוג היחידה. חבל שהדיונים מופרדים בין ועדת הכלכלה וועדת הכספים, אבל זה נידון רק לפני חודש בוועדת הכלכלה. זה עניין מערכתי של ענישה פלילית ואחרת, על מי שמשדר באופן בלתי חוקי. דבר שני - קרה שנתנו יותר רשיונות, כאשר אחד הניסיונות זה לייעל את השימוש בתדרים על ידי מתן יותר רשיונות לתדר, כדי להקל על איזושהי מצוקה, או תחושה של אנשים.

היה ניסיון לשחרר תדרים מהצבא. היה שימוש לא יעיל של הצבא עשה בתדרים.

הצבא עובר לדיגיטציה וזה בסדר גמור.

האם קיבלו בחזרה? כי גם שילמנו עבור זה.

זה חוזה שפרוס על כמה שנים. חלק שוחרר וחלק ישוחרר בשנים הקרובות.

זאת אומרת שיש פוטנציאל לעוד תדרים.

זה תדרים לא לרדיו.

לעניין החלק שעוסק באגרות תדרים ותחנות עסק רט"ן – לכאורה התיקון שמתבקש הוא בסך הכל הרחבת תחום התדרים עליהם אפשר להטיל אגרות, אבל למעשה התוצאה היא הרבה יותר מהותית. עד היום, בעלי רשיונות קיבלו תדרים יחד עם הרשיונות שלהם. נקבע מלכתחילה שלשנים הראשונות הם ישלמו אגרות תדרים בשיעור שמתחיל מ- 20 אחוז ועולה בהדרגה עד שבשנה החמישית הוא 100 אחוז מתעריף האגרה. כתוצאה מהמכרזים החדשים יקצו תחומי תדרים חדשים לבעלי רשיונות קיימים, ויכול להיות שגורם חדש יבקש רשיון רט"ן, ויקבל את אותו תחום תדרים. מה שיקרה הוא שהוא יקבל הנחה בשנים הראשונות, בהתאם לתקנות, ובעלי רשיונות קיימים כבר לא יקבלו את ההנחה הזו. זאת אומרת – על אותו ערוץ תדרים שכולם שילמו דמי רשיון מלאים, החדש ישלם 75 אחוז מהם. בעלי הרשיונות הקיימים ישלמו אגרות תדרים בשיעור גבוה יותר ממי שמקבל רשיון לראשונה. יש בזה אפליה לרעת בעלי הרשיונות הקיימים, וצריך לתקן אותה.

אין פה אפליה, יש פה הקלה כלפי אנשים - -

סליחה, מדובר פה על תדרים חדשים לגמרי. כולם משלמים דמי רשיון. החדש משלם אפילו 75 אחוז ממה שמשלם הקיים. בנוסף הוא מקבל הנחות על תדרים חדשים, שכולם עושים בהם שימוש לראשונה. השימוש הוא אותו שימוש. מדובר פה באפליה על אגרה שמוטלת על שימוש. אפליה כזו לא תוכל לעמוד.

אני שאלתי שאלה, ולא קיבלתי עדיין תשובה.

לגבי השאלה שלך – תקבל תשובה פרטנית ממשרד התקשורת. אני לא יודע את מלוא הפרטים. מקצת הפרטים שידועים לי הם שיש ויכוח בין משרד התקשורת לבין רשות השידור לגבי התדר שבו שידרה "רדיו מורשת". בשעתו, לפני כ- 5 או 6 שנים נחתמו תקנות שמסדירות את השימוש בתדרים, היכן רשות השידור משתמשת, היכן תחנות הרדיו, גלי צה"ל וכדומה. אותו תדר של הרשת המסורתית לא נכלל בגדר מה שהיה מגיע לרשות השידור בתוך אותן תקנות. עקב כך התעוררה איזושהי מחלוקת לגבי הרדיו הזה. שוב – זו תשובה לא מלאה, ואתה תקבל תשובה מלאה.

אני אודה לך אם תוכל גם לפתור את הבעיה, מעבר להסבר מדוע זה כך. יש פה שלושה משדרים שניקנו כראוי, ויש אנשים שזו עבודתם והם מחוסרי עבודה.

לגבי הטענה של נציג "פרטנר", התיקון שנעשה הוא תיקון אחד. מה שאתה מעלה זו סוגיה שיכול להיות שצריך ללבן, אך זה בלי כל קשר לתיקון שנעשה, הואיל וגם אם לא ייעשה התיקון הזה, התדרים שתקבלו הם חדשים.

לכן צריך לעשות את הדיפרנציאציה כמו שעושים לבעל רשיון חדש שיקבל את אותם תדרים.

זה לא קשור לתיקון הספציפי הזה.

זה קשור ועוד איך, כי פירושן של התקנות, כאשר הוועדה תאשר אותן, הוא שכאשר אנחנו נקבל את התדרים אנחנו נשלם לפי השנים שבהן קיבלנו את הרשיון לראשונה. "סלקום" ו "פלאפון" ישלמו תשלום מלא, ואנחנו נשלם 50 אחוז. בעל רשיון חדש ישלם 20 אחוז. זו אפליה שלא עומדת.

בכל מקרה, הבעיה שאתה מעלה לא קשורה כרגע לתיקון. הבעיה הזו יכולה להתעורר באותה מידה כאשר מפעיל קיים עובד על תדרים חדשים, או אפילו במכרז הספציפי, כרגע, מכרז הרט"ן שמתנהל כרגע. רק חלק קטן מהתדרים שמוקצים הוא מהתחום שבין 2 ג'יגה הרץ ל – 2.2 ג'יגה הרץ. רוב התדרים האחרים הם בתחום שקיים היום ומוסדר היום בתקנות. אז הטענה שאתה מעלה היא טענה כללית, היא לא רלבנטית כרגע לתיקון הטכני של המשרד עצמו.

היא רלבנטית, כי ייווצר מצב משפטי שאם לא יתקנו אותו הוא ייצור בעיה.

כאשר אתם מגיעים לפה ומסבירים לנו שהתיקונים הם "רק" תיקונים טכניים, וכל כך מתעקשים עליהם, זה רק מעורר אצלנו שאלות מדוע אתם כל כך מתעקשים.

אני מבקש דבר אחד – אני אצביע בעד, אבל אני מבקש התחייבות של יושב ראש הישיבה להמציא לי וליתר חברי הוועדה שיבקשו פירוט של מה שנעשה במשרד התקשורת בשנה האחרונה מבחינת תקציב, כוח אדם והעמדות לדין, בכל הנושא של רדיו פיראטי.

אני גם מבקש שההערה של נציג "פרטנר" תילקח בחשבון. אתם אומרים שאין בעיה, והוא אומר שייתכן שתהיה. אז תבדקו.

אם כן, מיצינו את העניין, ואנו נאשר את התיקון בכפוף לבדיקת הטענה של נציג "פרטנר" בנושא האפליה.




















תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר) (תיקון)
מכתב שר התקשורת מיום ט' באדר התשס"א (04.03.01)

אני רוצה לבקש מכם לאשר לנו שירות פדיון מלוות חובה. אמנם השירות קיים בבנק הדואר כבר כ- 10 שנים, אבל במתכונת שונה. עד היום בעל תעודת מלווה היה ניגש לאשנב, מבקש פדיון, והיו נותנים לו את ערך התעודה בניכוי עמלה. למרות שהשירות קיים כבר עשר שנים, כמובן שאפשר לפדות גם בבנק ישראל, ונשארו למעלה מ- 300 אלף בעלי תעודות שלא באו לפדות. ההשערה היא שלפחות חלק גדול מזה קרה עקב אבדן תעודות. לכן בנק ישראל מבקש ליזום מבצע חדש לפדות מלוות שלא כנגד תעודות המלווה המקוריות, אלא באמצעות תעודות זכאות שיונפקו עכשיו וישולחו לבעלי המלוות הביתה. לצורך ביצוע מבצע הפדיון החדש פנה בנק ישראל לבנק הדואר וביקש לשתף פעולה, כאשר בנק הדואר יקבל באופן ממוחשב on-line את קובץ הזכאים, ועל פי קובץ הזכאים ייעשה הפדיון. בעל תעודת הזכאות שיקבל אותה בדואר ייגש לסניף הדואר ויוכל לפדות. תיעשה בדיקה, ואם אכן האדם מופיע ברשימה – הוא יקבל את ערך פדיון התעודה.

השינוי שאנחנו מבקשים הוא במבנה האגרות עבור הפדיון. עד היום, מה שהיה קיים כאגרה בסיסית, זה אחוז אחד, ואנחנו מבקשים להשאיר גם היום אחוז אחד. זה גם מה שנקבע במערכת הבנקאית. השוני העיקרי זה באגרות מזעריות והאגרות המרביות. אנחנו מבקשים להעלות את האגרה המזערית, וזה לצורך כיסוי הוצאות תפעול של המבצע הזה. יש, כמובן, עלויות של חיבור on line, תכנה, ומתן השירות. כדי שנוכל לבצע את זה צריך להעלות במקצת את האגרות המזעריות. מה שרציתי להדגיש הוא שבכל מקרה זה זול יותר בהרבה מהמערכת הבנקאית, ואם אנחנו בודקים את העלות האלטרנטיבית, שאזרחים יוכלו לגשת ולפדות בבנק ישראל עצמו – יש גם הבדל גדול. מי שקרוב לאזור המרכז יכול לגשת, אבל אפילו עלות ההגעה לפדיון בבנק ישראל היא הרבה יותר זולה מהעלות שאנו מבקשים כאן.

בנק ישראל באמת עושה מבצעים גדולים לנסות ולפדות את כל אגרות החוב. יש כ- 300 אלף אגרות כאלה. בדרך כלל מדובר בסכומים קטנים. לכן חלק מהאנשים לא באים. אני חושבת שבנק ישראל צריך לקחת על עצמו חלק גדול יותר מהעלות הזו.

למיטב ידיעתי אסור לו.

כי כשאתה נכנס לבנק ישראל אתה לא משלם כלום.

האפשרות עדיין נשארת. מי שרוצה יוכל להגיע לבנק ישראל.

אני חושבת שסניפי הדואר, שהם בתפוצה מרבית בכל מדינת ישראל צריכים לשמש יותר ויותר כמסוף.

זו בדיוק ההצעה.

אני מבין שאני יכול לפתוח חשבון בבנק הדואר, ויש לי פנקס שיקים. כרטיס אשראי אני גם מקבל בבנק הדואר?

לא.

כלומר פנקס שיקים, חשבון – אלה הם השירותים הבנקאיים שהוא נותן.

והעברות כספים והוראות קבע.

בעבר היו תוכניות חיסכון, לתקופה מצומצמת, וזה נגמר.

זה נגמר משום שלפי החוק בנק הדואר צריך להפקיד את הכספים שלו באוצר המדינה, ואוצר המדינה לא מעוניין לקבל אותם, היום.

ברור. זה הגיוני. זה הרי לא אמור להיות בנק. זה אמור להיות איזשהו שירות לאזרח שכבר בא לדואר, וכן הלאה.

אם אין הערות נוספות, אני מציע לאשר את זה. תודה.



















תקנות מע"מ (רישום) (תיקון)
מכתב שר האוצר מיום י"ג באדר התשס"א (8.3.01)

חוק מס ערך מוסף קובע שכל התקנות לפיו טעונות אישור של ועדת הכספים, גם אם הן מהותיות, וגם אם הן טכניות. תקנות מע"מ (רישום) קובעות את דרכי הרישום של עוסקים לצורך מע"מ, קרי – הם צריכים לקבל מספר עוסק, הם צריכים לשלם את הדו"חות, הם יכולים לקבל ניכוי מס תשומות, וכן הלאה. המדינה חילקה לאזורים, שעל כל אזור חולש משרד מע"מ אזורי. כשירות לציבור ישנה תוספת לתקנות מע"מ (רישום), שבה מופיעות כל הכתובות של המשרדים השונים בארץ. עכשיו יש כנראה עדכון, הם מכניסים את התוספת ובאים לוועדת הכספים כדי לאשר.

אם כך, אני לא רואה כל סיבה שלא לאשר.

על זה מטרידים את ועדת הכספים? על היכן יהיה משרד מע"מ?

בהרבה מאד מקומות מע"מ ומס הכנסה יושבים באותו בניין. זה נוח.

יש פה בקשה שהנושא של בנק הדואר יתחיל רק מה- 1 ביוני.

בסדר, קיבלנו.






















אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
מכתב שר האוצר מיום כ"א באדר התשס"א (16.03.01)
רשימה מספר 3163901

יש כאן רשימה של מוסדות ציבור. היה משהו לגבי נהריה. האם ביררת אתם?

הם אמרו שהם ישלחו לנו פקס, אך עדיין לא הגיע שום דבר.

אני מציע לאשר את זה בכפוף לכך שהם ישלחו את הרשימה.

אני מניח שאתה תסכים אתי לאשר את זה בכפוף לכך שחברי הנהלת העמותה מרביתם אינם קשורים לעיריה במישרין או בעקיפין. אנחנו לא רוצים עוד גוף שיהיה תחת פיקודו של העיריה.

איך זה מקובל בדרך כלל, בכל מקום?

אני לא יודע. זו פעם ראשונה שזה מגיע לפה.

למה לקבוע כלל כזה - -?

משום שבאיזה שהוא מקום צריך להתחיל. לפי עיתון "הארץ" תבוא לכאן עוד קרן, הקרן החדשה לירושלים, שהוקמה.

היא כבר עובדת שלוש שנים.

הוקמה קרן חדשה. אני לא חושב שאני צריך לאפשר מצב שבו קרן, שמקבלת - -

אם היית אומר שזה כלל שהולכים אתו לכל אורך הדרך – ניחא. השאלה אם זה ריאלי לעשות את זה דווקא כאן.

האם הגוף נקרא "החברה לפיתוח נהריה"? אני יודעת שיש רשויות שיש להן חברות לפיתוח.

אני רוצה לומר במה העניין. אני מבין שהעיריה רוצה לגייס תורמים לפרוייקטים. זה לגיטימי. ברגע שנותנים זיכוי ממס על התרומות, אוצר המדינה משתתף בכך, למעשה. ראש עיר יכול להחליט שבמקום לממן פרוייקט מסוים מתקציב העיריה הוא יגייס תורם, אוצר המדינה ישתתף. יש פה שאלה לא פשוטה של חלוקה שוויונית, של שיקול דעת. העניין הזה לא פשוט.

אבל אם המדינה מאשרת להם, הרי שרשם העמותות בדק את זה, ומשרד האוצר המליץ.

אותה טענה לא יכולה להיטען גם לגבי עמותת מרכז הפעוט, מספר 12 ברשימה?

אני מנסה לעשות מאמץ שתהיה איזושהי הפרדה בין הון לשלטון. אני לא רוצה שיהיה ראש עיר שיאמר לתורם: תרום לקרן מסוימת, תמורת הבטחות. לכאורה יכול להיות מצב שחברי העמותה לא קשורים לעיריה, וראש העיר רק לוחש על אוזנם. אין לדברים סוף.

לדעתי, אם הם קשורים לעיריה, זה עדיף מאשר ההפך. יש להם אחריות.

אז תכפיף את העניין לביקורת, זו עמותה. מה קורה כאן? – העיריה כפופה לביקורת של מבקר פנים, וזה בסדר גמור. העמותה לא כפופה לשום דבר.

היא כפופה לרשם העמותות.

זה עלול להיות קופה ב' של העיריה. אני לא רוצה מצב כזה.

משרד האוצר הגיש את הרשימה, בחתימת שר האוצר. יש לו שיקול דעת. יש כאן נקודה שהיא כלכלית – שמישהו יתרום, ואז המדינה, כאשר היא מזכה אותו במס – היא מפסידה כספים, מבחינה פוטנציאלית. אם משרד האוצר, שאמור לספוג את העניין הזה, באופן תיאורטי, כמובן, מגיש לנו את זה – הנקודה הזו היא לא מענייני. אני מקבל את זה שאתה בודק את הדברים מבחינת כללי מינהל תקין, שלא עשו כאן איזה מעשה עורמה.

מה שאתה מציע הוא יותר חמור – להכפיף אותם לביקורת העיריה. זה לא יהיה כך. אז לפחות נקבע שמרבית חברי הנהלת העמותה לא יהיו קשורים לעיריה.

אני לא יודע אם זה כלל טוב.

איך תפקח על העניין?

עצם זה שזו עמותה, המדינה הכירה באפשרות להפריד ישויות משפטיות, נתנה אישור לעיריות להקים עמותות. הכללים של העיריה הם כאלה, ויש את רשם העמותות והפיקוח שלו עם כללים כאלה. הכל נעשה בצורה מסודרת.

היום בחברות ממשלתיות חדשות יש רוב לעובדי המדינה. פעם זה היה הפוך.

כי חברה ממשלתית גם כפופה לביקורת מבקר. פה יש לך גוף שלא כפוף לשום ביקורת.

העיריה כפופה, ונציגיה, אם הם שם, כפופים גם הם?

לא.

אבל עצם העניין שנותנים להקים עמותה – קבעו שתהיה ישות משפטית אחרת. ברור שאף אחד לא יכול לגנוב מהעמותות או לעשות מעשים שלא ייעשו – כי יש את רשם העמותות, ויש פיקוח. אם המצב הקיים לא עונה על כל הבעיות – אפשר ליזום תיקונים.

לפי חוק מבקר המדינה יש אפשרות להרחיב את הסוגים של הגופים המבוקרים, בהסכמת מבקר המדינה. יכול להיות שצריך לבדוק אם באופן כללי - -

אני רוצה לתת דוגמה. ראש העיר הקודם של תל אביב, שלמה להט, עשה דברים נפלאים עם קרן תל אביב לפיתוח.

ובקרן ירושלים זה לא אותו הדבר?

כן, אבל לכאורה יוצא שיש כאן חלוקה לא שוויונית. אף אחד לא רוצה לשים מבנה בשכונות עוני.

אני רוצה לחשוב על כללים חדשים, אבל אין טעם להחיל את המסקנות שעדיין אין לי על נהריה דווקא.

באיזה שהוא מקום זה מוכרח להתחיל.

אני הצעתי בזמנו לקחת את כל רשימות הפטורים הקיימות, לסווג אותם, ולבחון קודם כל מה קיים, גם מבחינה היסטורית. אחרי זה אפשר לשקול כללים של פרסום לאזרחים – כמו שעושים היום במקרים אחרים, שלא רק המקצוענים יידעו איך ניתן לעשות את הדברים, אלא שכל אזרח יידע מה הזכויות שניתנות במידה ורוצים להקים קרן תרבות או קרן לפעילות חברתית – שכונתית. מה קורה היום? – יש את אלה שמתמחים בעניין, ואם ניקח את כל מה שקיים נראה שיש לזה מאפיינים די ברורים. אנשים לא מודעים לדברים. איך, למשל, בעניין הכספים הייחודיים יש רשימת קריטריונים שמתפרסמת בעיתון, עם מועדים להגשה? למה כאן אין?

אבל אי אפשר לקחת את נהריה כבת ערובה.

מה שקורה כאן הוא שלשר האוצר יש סמכות בלעדית להמליץ. אני צריך להביא לאישור את מה שעבר, לא את מה שלא עבר. צריך לדעת מה לא עבר, ולמה.

צריך לבדוק מה ממוצע הזמן שלוקח לאזרח שפונה לקבל תשובה, מה אחוז הבקשות שנפסלות או לא מקודמות, מה מאפיין אותם – אחרת שר אוצר מסוים יקדם עמותות תרבות ושר אוצר אחר יקדם עמותות מסוג אחר.

אני רציתי לומר שיש פתרון לבעיה שהעלה חבר הכנסת יוסף פריצקי. בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה יש רשימה של גופים שנתונים לביקורת המבקר. בין היתר כתוב שזו גם כל רשות מקומית, וגם כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שהרשות המקומית משתתפת בהנהלתו, אולם הביקורת על גוף כזה לא תופעל, אלא אם הוועדה לביקורת המדינה או מבקר המדינה החליטו על כך ובמידה שהחליטו. כלומר, שאפשר להסדיר את העניין הזה.

אז אני מציע שנאשר. ביקשנו את הפרטים. אני לא יודע אם אני מעדיף שיהיה רוב לאנשי העיריה או לא. אולי עדיף שיישבו נציגי ציבור?

אני מעדיף שיישבו פקידי עיריה, אם יש ביקורת.

ננסח בשם הוועדה פניה לוועדה לביקורת המדינה.

צריכה להיות החלטה שהם מעמידים אותם לביקורת.

לגבי הרשימה הזו, של ה- 5,000, אני מציע לנסות ולרכז לפי קטגוריות. שיהיה נוהג פרסום לציבור על זכאות של אנשים לפנות ולבקש.

יש מדריך איך להקים עמותה למטרת מעמד של זיכוי ממס.


































צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 47), התשס"א-2001

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 48), התשס"א-‏2001

בתיקון מספר 47 מדובר בתירס מתוק. יש כל מיני סוגי תירס, והמס על תירס הוא 0.71 לק"ג, בדרך כלל בפרטים אחרים. בפרט מסוים, שזה תירס קפוא, במקום לקבוע שיעור מס של 0.71, משום מה נשמט הדבר הזה. אם כן, זה דבר טכני לחלוטין.

לגבי הצו השני, שהוא צו גדול יותר – אנחנו עשינו רפורמה במיסוי החקלאות.

זה נראה נושא מורכב.

לא, הוא פשוט. זה נעשה בתיאום עם משרד החקלאות, עם מגדלי הפירות והירקות – על דעת כולם.

אני חושב שצריך להיות דיון בהשתתפותם – מייד אחרי החג. זה נושא שיכולות להיות לו רגישויות.

זה על דעת כולם – מגדלי הפירות והירקות, משרד החקלאות - -

אנחנו נקיים ישיבה אחרי החג, ונזמין משלחות. אם אין בעיה – שיקבלו את הבשורה במקום. אולי יהיו גורמים שירצו להעלות טענות. זה נושא מאד מורכב. בכל זאת, אתה הולך לאפשר כאן יבוא פירות וירקות, שזה קיים - -

אפשר להתייחס לפרטים האחרים? – יש כאן דבש, גבינות, ועוד.

זה הכל מוצרי חקלאות.

גם אם אפשר לפרק את הדברים, מבחינת הצו. זה במילא כרגע הועלה. מה- 26 בפברואר, ועכשיו הוועדה צריכה לאשר את זה.

הבעיה היא שכאשר עושים דברים כאלה, צריך לדאוג שיגיעו משלחות מכל הצדדים. נשמע את הדברים ואז נוכל להתייחס. זה תחום שלם. נקיים ישיבה על זה אחרי הפגרה.

אני רוצה להבין אבל על מה מדובר.

יש לך איזון – מצד אחד מוצרים זולים, מצד שני – יצרנים שעוסקים בזה.

צריך לבדוק את זה. צריך להזמין גם נציגים של מחלבות קטנות. יש פה ריכוזיות אדירה, כולנו יודעים על מה מדבור.

חבר הכנסת עופר חוגי ביקש רביזיה. הוא טוען שהוא לא קיבל הודעה. אנחנו הודענו לו בפקס לבית ולמשרד.

מי בעד הרביזיה? מי נגד? תודה, הרביזיה לא התקבלה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 12:30