פרוטוקולים/כספים/2990
2
ועדת הכספים
26.03.2001
פרוטוקולים/כספים/2990
ירושלים, כ"ו בניסן, תשס"א
19 באפריל, 2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 243
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, ב' בניסן התשס"א (26 במרץ 2001), שעה: 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 26/03/2001
חוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה), התשס"א-2001, חוק הסדרים במגזר החקלאי (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשס"א-2001, חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשס"א-2001, חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס"א-2001
פרוטוקול
חברי הוועדה: ישראל כ"ץ – היו"ר
אפי אושעיה
מוחמד ברכה
משה גפני
אברהם הירשזון
צבי הנדל
אבשלום וילן
עופר חוגי
תאופיק חטיב
דוד טל
אמנון כהן
יצחק כהן
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
מיכאל נודלמן
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
יאיר פרץ
מיכאל קליינר
אברהם שוחט
ויצמן שירי
מ"מ: צבי הנדל
יצחק כהן
אבי בן בסט - מנכ"ל משרד האוצר
אוהד מראני - הממונה על התקציבים במשרד האוצר
אבי גורן - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יעקב הבר - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
אלי יוסף - דובר משרד האוצר
רמי ארד - משרד האוצר
חיים דוקלר - משרד האוצר
יואל נווה - משרד האוצר
גב' טלי דולן - משרד האוצר
גב' יעל ייטב - משרד האוצר
גב' מיכל דויטש - משרד האוצר
גב' יעל אנדורן - משרד האוצר
חיים ברביבאי - ראש עיריית קרית שמונה
צבי בר-חי - ראש מועצת אזור הר חברון
משה יוגב - נציג תנועת ההתיישבות "אמנה"
חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון מס' 17)
חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון הארכת
מועדים) (מ. גפני וקבוצת ח"כים)
חוק מס הכנסה (פטור על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת
שעה) (תיקון מס' 8).
חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 8)
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס"א
חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון מס' 17)
חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון הארכת מועדים) (מ. גפני וקבוצת ח"כים)
אנחנו נתחיל לדון במספר חוקים, ואנחנו נקטע את הישיבה באמצע לצורך גישה לוועדת הכנסת ברגע שיהיה דיון בנושא הטיעון לנושא חדש לגבי התקציב.
אנחנו דנים בחוק ההסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה). למעשה, יש כאן הצעת חוק ממשלתית ויש גם את הצעת החוק של חבר הכנסת גפני וקבוצת חברי כנסת . חבר הכנסת גפני עזב פגישה עם ראש הממשלה על מנת לבוא ולהיאבק על מספר יישובים שעוד מעט גם הם יזכו בהטבות ממס.
חבר הכנסת גפני, תסביר לנו בבקשה את הצעת החוק שלה ומהי מטרתה. האם ישנו הבדל בין הצעת החוק שלך להצעת החוק הממשלתית?
ב – 31 לדצמבר פקע הזיכוי במס ליישובים השונים והממשלה בכל חוק הסדרים מאריכה את המועד. כולנו יודעים מה קרה ב- 31 בדצמבר. מסיבות לא מקצועיות, אלא מסיבות פוליטיות, ב- 31 לדצמבר לא אושר תקציב המדינה וגם לא חוק ההסדרים, ולכן הזיכוי במס שכולם יודעים שצריך להאריך את המועד לגביו, לא הוארך.
אני, יחד עם חברים נוספים בוועדת הכספים, כולל אותך אדוני יושב ראש הוועדה, הנחתי ב- 18 בדצמבר הצעת חוק פרטית שבאה להאריך את המועד לשנה נוספת. אנחנו מבקשים להאריך את המועד עד 31 בדצמבר 2001. אני מניח שההבדל ביני לבין הצעת החוק הממשלתית שהוצבעה ואושרה במליאת הכנסת, לאחר שהוצבעה ואושרה הצעת החוק שלנו, ויש גם את התוספת שוועדת הכספים אושרה.
בהצעת החוק שלנו מופיעים כל הישובים לפי הדרגות. יש ישובים שיש להם 7% הנחה ויש ישובים שיש להם יותר. כל הישובים שאושרו בשנה שעברה נכללים בהצעת החוק הזו. אני מבקש לאשר באופן מהיר את הצעת החוק כדי שעד ה- 31 בדצמבר בשנה האזרחית הנוכחית, הישובים הזכאים להנחות במס אכן יקבלו אותן.
שלא כהרגלי אני מברך את חבר הכנסת גפני. החוק ראוי. אני רק בבעיה גדולה. אומנם, האזור שלי זכה בחוק הנגב שנכנס, אבל מי שנמצא ממש בנגב, והרבה דרומה מאשקלון זה הר חברון. הר חברון נמצא במצב הרבה הרבה יותר קשה מעומר ומעוד כל מיני מקומות שמצבם הרבה יותר קל ממצבם של חבריי בהר חברון. יש כמה תיקונים שראוי להכניס. למרות שקו הרוחב מכליל את קריית גת ואת אשקלון, גוש עציון לא בפנים. הר חברון ודאי לפי כל קו רוחב נופל שם.
חבר כנסת שונים קיבלו פניות מישובים ובואו נשמע את הפניות וכך נוכל להתייחס גם במישור העקרוני וגם במישור המעשי.
חבר הכנסת שירי ויצמן, אני מברך אותך על הגעתך לוועדה. רשות הדיבור לחבר הכנסת לנגנטל.
אדוני היושב ראש, רבותיי חברי הכנסת. ראשית, אני תומך בהצעת החוק שהביא חבר הכנסת גפני וגם בהצעת החוק הממשלתית. אני רק חושב שאסור לתקן עוול בעוול. כרגע נוצרו כמה ישובים שלהם יש את ההנחות, ושכונות שנמצאות במרחקים של מילימטרים מהם, נמצאות במצב שבו אין להם כלום. אם חוק הנגב מתקבל אז אנחנו יוצרים מצב שבו יש אי נעימות בין הישובים השונים. אני בהחלט מסכים להכללת חמשת הישובים אותם ציין ידידי חבר הכנסת הנדל. אני מבין את הניסיון של חיים דוקלר לשמור על הקופה. גם הוא מבין שאנחנו לא רוצים לחזור למצב של דרום נהריה וצפון עכו. חמשת הישובים שצוינו כאן ובינהם בת עין ונהוגות הם ישובים חדשים שהם מאוד קטנים מול אלון שבות, למשל, מול המקומות הגדולים יותר.
ישנם עוד שלושה מקומות שייתכן שהם מופיעים ברשימות שלכם, וגם אותם צריך להכניס ובינהם: עץ אפרים שהיא שכונה קטנה מאוד של אלקנה. אלקנה נהנית מזה אבל עץ אפרים לא. עץ אפרים היא במורד הכביש. זה אותו מקום.
חבר הכנסת לנגנטל, לא מגיע להם. אני רוצה לומר ביושר, כי הם חברים שלי בדיוק כמו שהם חברים שלך. גם לאלקנה לא מגיע. אני מבקש להוסיף מקומות שוועדת טל שמונתה על ידי הממשלה המליצה עליהם.
הישוב השני הוא רחלים והישוב השלישי הוא רבבה. שלושת היישובים האלה נמצאים בשומרון ואני מציע להוסיף אותם בנוסף לרשימת הישובים שהציע חבר הכנסת הנדל. למיטב ידיעתי, עץ אפרים, רחלים ורבבה מקבלים כרגע אפס, הם לא ברשימה למרות שהם נמצאים בשכונות של ישובים גדולים שכן מקבלים הנחות.
כנראה נשמט פה בטעות ישוב מהצפון ואני מציע לצרף אותו במסגרת ה- 5%. אני מדבר על הישוב שיך דנון. את מושב אשרת צריך להכניס במסגרת 7% או 10%.
בניגוד לעמדתי הפוליטית, אם ישובי הר חברון נמצאים באותו קו רוחב שעליו הוחלט הם צריכים להיות מצורפים פנימה. אני אנהל פוליטית את המאבקים. לא יכול להיות שתהיה הפליה הפוכה.
אני מצטרף לבקשתו של חבר הכנסת אבו וילן. הישוב שייך דנון נופל בדיוק מערבית לקיבוץ יחיעם ומזרחית למושב נתיב השיירה. הוא נופל בדיוק בינהם. שני הישובים האלה נכללים ברשימה והיישוב שנמצא בין שני הישובים האלה לא נכלל.
על בסיס אותם עקרונות שדובר כאן קודם, היו מספר ישובים שהם באמת שכנים לישובים אחרים. חלק מהם הזכירו חבר הכנסת הנדל וחבר הכנסת לנגנטל. אני רק רוצה להזכיר ישובים באותה קטגוריה שמשום מה הושמטו. מדובר ביישובים קטנטנים. למשל, הישוב ברוכין שבשומרון שבו מתגוררות 11 משפחות. היישוב גבעות בגוש עציון בו יש 10 משפחות. אין שום סיבה שהיישוב נופים שבשומרון לא ייכלל בקטגוריה של ה- 7%. היישוב נעלה שבאזור בנימין ועופרים בבנימין.
אני בדקתי כי כל הישובים מסביב לקוממיות ולחזון יחזקאל קיבלו את ההטבות, ורק הם נשארו בחוץ.
זה לא החוק הזה. אנחנו הגשנו את חוק הנגב לגבי הטבות במס משום שהנגב הופלה מהבחינה הזו. מה שאתה אומר עכשיו הוא נכון לגבי חוק הנגב, כי בחוק הזה הנגב כמעט ולא נכלל. אתה צודק לגבי חוק הנגב ושהישובים האלה נמצאים ממש בגבול, ויתכן שכשהחוק הזה יגיע הנה נצטרך לדון על זה. במסגרת החוק הזה יש גם ישובים הרבה יותר מרוחקים שלא נכללים פה. במסגרת חוק הנגב הטיעון שלך הוא טיעון רציני.
אנחנו שמענו כאן את הערות חברי הכנסת. חלק מהן חופפות, ואני מבין שהכל מבוסס על פניות של ישובים. עשינו תיקון לפני שנה, אחרי ש- 15 שנה לא הייתה תזוזה בנושא. מטבע הדברים מראש לא דנו בישובים חדשים.
ברור. זה כמנהגו של חבר הכנסת הנדל. אני עוד זוכר שלפני שנה הוא היה הרוח החיה בעניין הסינון והבאת הישובים.
בהחלט. כל הפניות נרשמו כאן, ואנחנו עוד מעט נחליט איך אנחנו נטפל בנושא הזה. אנחנו שומעים את הצלצול מהמזכירות ואנחנו נצטרך לעשות הפסקה בישיבה כדי להצביע במליאה.
צביקה בר-חי, ראש המועצה האזורית הר חברון, יש כאן שאלה עובדתית. עד כמה שזכור כאן לגורמים השלטוניים שלושת היישובים האלה כן נכללים. אתה אומר שבפועל זה לא קורה, אז אולי זה רק בעיה טכנית.
אני רוצה לוודא האם חבר הכנסת הנדל או חבר הכנסת לנגנטל או אני, האם אחד מאיתנו הזכיר את הישובים צופים ואבני חפץ? אם לא, צריך להוסיף גם אותם.
אמרו לי שהישוב אבני חפץ נמצא בפנים. לדעתי צודקים חברי הכנסת אבו וילן ותאופיק חטיב בבקשה שלהם.
יש ביש"ע קרוב לעשרים ישובים בלבד מתוך מאתיים הישובים, שאינם נכללים בחוק של ה- 7%, כיוון שהם הוקמו אחרי שהחוק ננעל לפני כ – 13 שנה, בשלוש קריאות. לאט לאט מתקנים את המצב. הפעם האחרונה שאתם ישבתם ודנתם בנושא הזה היה לפני שנה ומאז קרה משהו בשטח. יש מלחמה.
מר דוקלר, יש לי כאן את הרשימה שלכם של שנת 2001 והם לא מופיעים. גם אם במקרה הוסיפו ישוב פעמיים אז הוא לא יקבל 14% הנחה.
אני מציע כך. אנחנו נעלה להצביע במליאה וכל אחד יצביע כפי דרכו, ומייד בסוף ההצבעה אנחנו נרד בחזרה לכאן ונמשיך לדון.
הישיבה הופסקה בשעה 10:40.
הישיבה חודשה בשעה 12:00.
אנחנו נשלים את הדיון בנושא הצעת החוק הנוגעת לאזורים ולשיעורי המס וכו'. לאחר מכן, אנחנו נצטרך לקבל כאן החלטות לאור החלטות ועדת הכנסת. אחרי כן נקיים דיון על התקציב.
הצעת החוק של חבר הכנסת לנגנטל אושרה בוועדת הכספים להנחה לקריאה שנייה ושלישית, ונאמר לי להמתין להודעה ממנו מתי להניח את זה. בשבוע שעבר הוא הודיע לי להניח. הנחתי על שולחן הכנסת ועדיין לא התחילה הקריאה השנייה. ישנו סעיף 124 לתקנון הכנסת שאומר שהוועדה הנוגעת בדבר רשאית לחדש דיוניה בהצעת חוק גם לאחר שהונחה על שולחן הכנסת כל עוד לא התחילה הקריאה השנייה. זה בדיוק המצב. לצורך כך, צריכה הוועדה לקבל החלטה. כתוב: "החליטה הוועדה לעשות כן, יודיע יושב ראש הכנסת על כך בכנסת והקריאה השנייה תידחה עד שהצעת החוק תוחזר ותונח על שולחן הכנסת". משמע, אתם צריכים עכשיו לקבל החלטה להמשיך בדיונים לגבי הצעת החוק של חבר הכנסת לנגנטל ואז מנהל הוועדה צריך להודיע ליושב ראש הכנסת מכוח סעיף 124 שזו ההחלטה שהתקבלה ויושב ראש הכנסת יודיע על כך בכנסת. ואז ההצעה תחזור לוועדה ותוכלו להמשיך לדון בה מתי שתרצו.
על פי התקנון, ברגע שהצעת החוק הונחה כבר על שולחן הכנסת, היא חדלה להיות הצעת חוק שהיא בלעדית של חבר הכנסת לנגנטל.
אנחנו נחכה שהוא יגיע ונעשה את זה. הנה הוא הגיע. חבר הכנסת לנגנטל, האם הסכמת למשוך את הצעת החוק שלך?
לא. אני לא מושך בינתיים את הצעת החוק. יש לי פנייה של ראש עיריית ירושלים ושל עוד אנשים שאני לא אמשוך את זה.
האוצר דיווח שאתה הסכמת. אתה אומר שלא הסכמת. אני כרגע לא אדון בזה. רצו למשוך את זה לדיון מחודש. אני מניח שזה יבורר איתך ותודיעו לנו.
אני מבקש מחיים דוקלר, המשנה לנציב מס הכנסה, לומר את דבריו. בבקשה.
אולי כדאי שקודם תתייחס לדבריו של חבר הכנסת גפני לגבי עצם ההחלטה הנוספת שהייתה בשנה שעברה.
לגבי זה אנחנו מביאים הצעה שלוקחת את הישובים שנכנסו בשנה הקודמת ומאריכים את התוקף לשנת 2001.
מעבר לזה ישנן שתי נקודות אליהן אני רוצה להתייחס. הנקודה הראשונה היא הוספת היישובים. אנחנו טוענים, לא פעם ולא פעמיים, ששיטת הסלאמי של הוספת ישובים חייבת להיפסק וחייב להיות דיון מסודר לפי קריטריונים ברורים. לדוגמא, נוסח ועדת טל שהמליצה המלצות ושרי האוצר אותם. נדמה לי שפה הייתה דוגמא טובה איך כל חבר כנסת בא עם צקלון והיישובים שלו באמתחתו. אנחנו מתנגדים לצורה הזו.
אני טוען שראוי היה לעשות דיון מעמיק ומקצועי. צריך לקבוע קריטריונים אחידים ומוסכמים. פה כבר ראינו איך חוק הנגב מקיש להטבות של יהודה ושומרון.
אנחנו לא קיבלנו את ועדת טל? האוצר אימץ ואפילו ממשלתו של בנימין נתניהו אימצה זאת וגם ועדת בן בסט אימצה זאת.
בדרך מהממשלה לכנסת היו כל מיני עכבות. כעיקרון, לצד ההיגיון שבחלק מהבקשות, אנחנו כנגד ההוספה של הסיפוח הזוחל הזה של הישובים.
הנקודה השנייה היא בהשקה שבין חוק הנגב לבין התקנות הקיימות. זה פשוט לעשות שעטנז. הכנסת יישובי דרום הר חברון לחוק הנגב היא טעות.
אם מדובר על הוספת ישובים אז עמדתנו העקרונית היא נגד ההוספה בשיטת הסלאמי. הייתה לנו לפני שנה תוספת של 53 ישובים, עכשיו קובעים עוד 15 ישובים. מן הראוי שנקיים דיון מסודר עם קריטריונים כדוגמת ועדת טל. אז גם היינו חוסכים את כל העניינים שהיו סביב הנושא הזה.
אילו ועדת טל הייתה מיושמת, אז היישובים שאני מבקש לגביהם היו נופלים בתוך זה. פנו אליי הרבה גורמים ולא דיברתי, אפילו לא חצי מילה, על ישוב שלא היה נופל בקריטריונים של ועדת טל, למרות שלחצו עליי ואמרו לי שיש לי בישובים האלה הרבה מצביעים.
דעתי על חוק הנגב היא ברורה וידועה. מדובר בהוראת שעה. לו יישמו את ועדת טל אז לא היינו מגיעים לחוק הנגב. בקשתי שהיישובים האלה שברשימה שנופלים במסגרת של המלצות ועדת טל יוכנסו פנימה. זה צודק, זה הגון זה ישר. מדובר במעט מאוד אנשים.
צבי, הרי ועדת טל גם גורעת מקומות. יכול להיות מקום גדול ומפואר שהוא לא נגרע, אבל שכונה עלובה ששוכנת לצידו ושנמצאת באותו מקום לא נכנסת לעניין. זה גם עיוות שאי אפשר להמשיך איתו.
לגבי הר חברון זה ברור, כי זה חלק מהנגב. אגב, חבר הכנסת וילן אמר ביושר שבלי קשר להשקפה הפוליטית שלו הוא מכיר בקו הגיאוגרפי הזה והוא גם יתמוך בזה, בלי קשר לפתרונות עתידיים. לגבי הר חברון זה פשוט שגיאה שלי בחוק הנגב. אני מודה בעניין, אבל אנחנו כרגע לא דנים בחוק הנגב.
המועצה האזורית הזו היא חלק מהנגב. אנחנו כרגע לא דנים במכלול הר חברון, אלא באותם ישובים שהם בהנחה של אפס ללא שום היגיון. הם צריכים להיות פנימה. אפילו אנשי מקצוע טענו שהם נמצאים. יכול להיות שאנחנו החלטנו עליהם אלא שהיה שיבוש במנגנון יישום החלטות, ולכן ליתר בטחון אנחנו מדברים עליהם.
חבר הכנסת חטיב, אתה נימקת לגבי שייך דנון ועכשיו אתה רוצה להוסיף.
בנוסף למה שנטען כאן, יש לי רשימה של לפחות חמישה ישובים שקורסים בגלל בעיות של אבטלה ואל הוספתי אותם פה. דיברתי על שייך דנון בגלל שהיא נופלת בדיוק באותו קו מבחינה גיאוגרפית. מדובר ב- 1,500 תושבים. שייך דנון היא מערבית לקיבוץ יחיעם ומזרחית למושב נתיב השיירה ששניהם כלולים באותה קטגוריה של 15%.
הגעתי הנה לאחר ששמעתי את הויכוח שהיה אתמול שבו היה מעורב חבר הכנסת יצחק כהן שדיבר על העיוות שנעשה בין היישובים בקו העימות ליישובים שלאורך קו הגדר, וזאת כאשר באים ומוחקים 200 מיליון שקל לקיבוצים. דרך אגב, אין לי בעיה עם זה, אבל צריכים להסתכל על כל הדברים.
דבר אחד מאוד חורה לי. הייתה החלטת ממשלה בשיא הקטיושות על קריית שמונה. קריית שמונה ספגה 95% מהקטיושות, ואיך שהוא ניתקו את קריית שמונה מתוך ההחלטה, ומכניסים אותה לתוך ה- 20%, כאשר בהחלטת ממשלה דיברו על 25%.
לא היה אף דיון בוועדת כספים בנושא הזה. הייתה החלטה מפורשת, והבינו שנכון שיש קו עימות, אבל יש קו עימות ויש קריית שמונה. הדבר המצחיק הוא שיסוד המעלה נמצא בעשירון העליון ובאמת מגיע להם הנחה במס של 15%. פשוט חבר'ה מסכנים. כל העשירים של קריית שמונה יורדים לשם.
אתה מסתכל בחוברת שלנו שיצאה בראשון לינואר, אבל למיטב זכרוני, ואפשר לבדוק, לפני כחודש בעקבות חוק הנגב היה פה דיון ואני לא יודע באיזה שלב הוא נמצא. האם הוא כבר אחרי קריאה ראשונה או לפני קריאה ראשונה?
היה חוק קריית שמונה שעבר בוועדת הכספים, והוא הונח עכשיו לפני הכנסת לקריאה ראשונה, אבל זה משהו אחר. יש החלטת ממשלה שלא סותרת את הדבר הזה.
אני מבקש להכניס לפרוטוקול את נושא קריית שמונה, מה עוד שהממשלה גם החליטה בהתאם שזה יהיה 25% במקום 20%.
יש מפעלים שנמצאים בתוך גבול השיפוט של מועצה אזורית, אבל הם נמצאים בקריית שמונה. כל העובדים בני קריית שמונה, וגם אותם צריך להכניס לתוך הנושא הזה.
אני רק רוצה להדגיש שהנושא הזה של 200 מיליון שקל לקיבוצים הוא בסדר, אבל תשכחואת המושבים שנמצאים על ההר. זה כל הסיפור. תודה רבה.
אני מודה לראש עיריית קריית שמונה. אדוני ראש העיר, אני רוצה לומר לך שכל חברי ועדת הכספים הם בעד קריית שמונה. כולם גם חתמו על הצעת חוק שבאה לשפר את מצבה של קריית שמונה ובהזדמנות הזו אני שמח שזה בברכת הממשלה, אולי אפילו ביוזמת הממשלה. אנחנו גם נוכל עכשיו לתקן את הנושא של ה- 25% לקריית שמונה כאשר רוב חברי הכנסת חתמו גם על הבקשה הזו, ואנחנו בהחלט נעשה את זה בסיומו של הדיון הזה, ולגבי שאר הדברים, ברגע שיגיע דיון על הנושא הזה בהחלט העמדה שלי ושל רוב רובם של חברי הוועדה כאן, היא לתת לקריית שמונה העדפה עקב כל הנסיבות מבלי לפגום בזכות של ישובים אחרים. כל הדיון לגבי המגזר החקלאי, מושבים וקיבוצים הוא דיון נפרד, רק כפועל שעבד בזמנו שם אולי אתה יכול להיות חלק ממנו. אני מקווה שתוכל לבשר לאנשי עירך עוד היום על ההחלטה שלנו וזו תהיה בהחלט בשורה טובה. תהיה לכם עדיפות על יישובי הסביבה, גם על יסוד המעלה ויישובים אחרים, כי אין ספק שאנחנו צריכים להגביר את כוח המשיכה של קריית שמונה, ולא צריך אפילו לפרט למה.
אני מבקש להוסיף שחבר הכנסת ברכה מצטרף לבקשה של חבר הכנסת חטיב ושל חבר הכנסת וילן לגבי שייך דנון.
יסביר לי כבודו מה ההיגיון שאליפלט ומשמר הירדן הושמטו? אני רוצה שתכניסו אותם
ל- 7% כמו השאר.
אני רוצה לסכם את הדיון, אנחנו נשמע את היועצת המשפטית ונעבור על החוק כחוק, ולאחר מכן נצביע. קודם כל נקבע את מעמד הדברים. חבר הכנסת גפני הגיש הצעת חוק שבאה לצרף את מה שהחליטה הוועדה והכנסת לפני שנה לתוך ההצעה. אין ספק שהיוזמה שלו גם גרמה לליבון הנושא, והתברר שהממשלה עצמה מוכנה לעשות את אותו הדבר. חבר הכנסת גפני, אני חושב שכבר זכית ובמקום לעבור את כל מסלול הייסורים של החקיקה בקריאות השונות, ומלאכתך תעשה כבר היום דרך זה שאנחנו נחליט על הצעת החוק הממשלתית כבר לקריאה שנייה ושלישית. האם אתה מוכן לעבור ולתמוך בהצעת החוק הממשלתית תוך כדי זה שהצעת החוק שלך עשתה כבר את שלה?
תודה רבה, אני מודה לך על ההיענות לבקשה לפשט את הדיון וגם על היוזמה. אנחנו נתרכז כרגע בהצעת החוק הממשלתית.
כעת אנחנו דנים בהצעת החוק הממשלתית. אנה, תסבירי את הצעת החוק. לפני כן, אני רוצה לברך את הגברת אנה שניידר על כך שנבחרה לתפקיד היועצת המשפטית של הכנסת. אני חייב לומר שאני הצבעתי רק לאחר שהובהר לי שהיא הסכימה להישאר גם בתפקיד היועצת המשפטית של ועדת הכספים. אני מניח שרוב חברי הוועדה התלו את ההצבעה בעניין הזה.
הצעת החוק היא תיקון מס' 17 לחוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה), עמ' 545 לחוברת הכחולה שאתם מחזיקים. חוק ההסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) בשנת 91 הוסיף סעיף 12 שבו נאמר שהתקנות שהוצאו לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה שנותנות הקלות ליישובים, ימשיכו לחול עד תאריך 31 בדצמבר 2000. זה היה המועד האחרון שהתקנות היו בתוקף. עכשיו באה הממשלה ומציעה לכתוב שתקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה שתוקפן פקע ביום 1 בינואר 2001 יעמדו בתוקף כאילו התוקף לא פקע עד 31 בדצמבר 2001. כלומר, בסעיף 1 אתם מאריכים את התוקף של התקנות הקיימות ללא שום שינוי. זה תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, תקנות יישובי גבול הצפון, ותקנות יישובי ספר וכו'.
עכשיו אנחנו עוברים לפסקה 2 . סעיף קטן (ב) לסעיף 12 המקורי דן בהסדר מיוחד לגבי יישובי גבול הצפון שנותנים להם 15% ו- 20% לקריית שמונה. את הסעיף הזה מציעה הממשלה להאריך גם כן עד 31 בדצמבר 2001.
הכנסת קיבלה את תיקון מס' 16 לחוק ההסדרים באפריל 2000 ושם הוסיפו סעיף נוסף לאותו חוק הסדרים, סעיף 13. סעיף 13 הזה אומר שעל אף האמור בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה לעניין הנחות ממס, דין תושב אחד היישובים המפורטים בתוספת הראשונה כדין תושב אחד היישובים המפורטים בתקנות מס הכנסה הנחות ממס ביישובי גבול הצפון. יש רשימה הכוללת את אור הגנוז, בר-יוחאי, געתון, זיו הגליל, יחיעם, יסוד המעלה, מירון, נתיב השיירה, עין יעקוב, פקיעין החדשה, רג'ר, שדה אליעזר ופקיעין.
בהמשך לסעיף נאמר כי דין תושב אחד היישובים המפורטים בתוספת השנייה, כדין תושב אחד היישובים המפורטים בפסקה 1 בתוספת השלישית לתקנות מס הכנסה הנחות ליישובים מסוימים ובהיאחזויות נח"ל. טלי, איזה אחוזים כתובים בפסקה הזו?
אז התוספת השנייה חלה על אבשלום, בטחה, בית הגדי, בית הערבה, ואני לא רוצה להמשיך לפרט את היישובים.
אני יודעת. קריית ספר- מודיעין. אני אסדר את זה. זה לא בעיה. זה דבר טכני. חבר הכנסת גפני, אני דיברתי עם העוזר שלך ואני אכניס את זה.
את אותו סעיף 13 גם צריך להאריך כי אם לא יאריכו אותו כל היישובים שנמצאים שם, התוקף של החוק לגביהם פג.
כן, אז אני מציעה שהוועדה תאשר סעיף 2 להצעת החוק שיאמר כך: בסעיף 13 לחוק העיקרי, במקום בשנת המס, 2000 יבוא בשנות המס 2000 ו- 2001. בצורה כזו אנחנו מאריכים את התוקף לגבי אותם ישובים שמופיעים בשתי הרשימות.
עכשיו אתם רוצים להחליט כאן על דבר נוסף והוא להכניס ברשימות האלה ישובים חדשים, ואתם גם צריכים להחליט לאיזה מהרשימות. כלומר, האם 15% או 7% או 10%, אני לא יודעת. זה אומר, שאני צריכה להוסיף כסעיף נוסף חדש. אני רוצה שיהיה ברור שאני מוסיפה סעיף שאומר: תיקון התוספת הראשונה, קרי, הישובים שיש להם 15%. אני כותבת: בתוספת הראשונה ייווספו היישובים הבאים, ואתם תגידו לי איזה ישובים ותדעו שזה 15%.
אני אגיד מה ביקשו כרגע. שייך דנון, חברי הכנסת וילן, חטיב וברכה. זה כרגע באפס והם רוצים 7%.
אני כרגע לא מתייחס ל- 7%. 15% - יש כאן בקשה של חבר הכנסת וילן לגבי שני יישובים, אושרת ועמקה מ- 7% ל- 15%. חבר הכנסת וילן, האם הבנתי נכון?
אני רוצה לומר לפרוטוקול שהולכים ופורצים פה כל היגיון. גם המצב הנוכחי של יישובי הצפון וגם ועדת טל המליצה על מרחק של 10 ק"מ מקו הגבול הצפוני. זורקים פה את שמו של מושב אליפלט, והולכים וגולשים פה ל- 20 ו- 17 ק"מ מגבול הצפון. רבותיי, ייכנסו פה עוד עשרות יישובים בלי בדיקה, בניגוד לכללים של ועדת טל. חייבים לתפוס את הנושא הזה. זה פריצת גדר נוראית.
אנחנו מדברים על 7% ולא מדברים על 15% לגבי אף אחד.
אני מבקש מנציג יישובי קו הצפון לצאת החוצה מחדר הוועדה. מה זה ההפקרות כאן, באמת? אני מבקש מכולם לשבת.
תוציא את כולם החוצה. הם כבר אמרו את דברם. אתה יכול להוציא את המשלחת של יישובי יש"ע שנמצאת פה ואת נציגי הגליל המערבי.
אני מקבל את ההצעה. אני מבקש מכל ראשי הרשויות והנציגים השונים לצאת החוצה. אני מודה לכם על ההבהרות החשובות ונא להשאיר אותנו כאן לבד.
בייגה, אתה יודע טוב מאוד ש- 15 שנה כל הממשלות לא נגעו בזה, טכנית, לא בגלל צדק. יש ישובים חדשים ויש ישובים יהודים.
אני לא אומר שלא צריך להוסיף ישובים, אבל אי אפשר לזרוק את הקריטריונים. אי אפשר לקחת ישוב שהוא לא בקו עימות ולהכניס אותו לקו עימות.
בייגה, זה מה שאנחנו עושים. נכון שמר דוקלר לא מסכים לכל דבר, אבל אנחנו נעזרים בידע שלו כדי לעשות ביקורת על עצמנו וזה מה שאנחנו עושים עכשיו.
אני רוצה לסכם את הצעת החוק. לאחר בדיקה במפה אני מקבל את הטיעון ששייך-דנון זכאית ל- 15% מאחר והיא נמצאת בתוך תחום קו העימות. שיך-דנון מאפס ל- 15%. 15% יש לישוב אחד בלבד והוא שייך-דנון. קריית שמונה מ- 20% ל- 25%. כל שאר היישובים הם 7% ואני אקריא את הרשימה: אבני חפץ, אשכולות, ברוכין, בת עין, דוגית, נחל נגוהות, נופים, נעלה.
עופרים, עץ אפרים, קידר, רבבה, רחלים, שמעה. נחל רותם לא קיים. האם אתם בטוחים שסנסנה היא בבני שמעון?
לא, לא. אושרת ועמקה כרגע לא. ביריה – 5%, היא צפונית לצפת, ויחול עליה 5% כמו על צפת.
אני מציע שבנושא עמקה, אושרת, אליפלט ומשמר הירדן נדון בזה בהזדמנות הקרובה. כרגע זה לא בחוק.
אני מציע שתגישו את זה בתור הסתייגות. חבר הכנסת כהן, אתה מומחה בהסתייגויות. יש לך עזר כנגדך את חבר הכנסת ליצמן.
אני רוצה להבין כדי שאני לא אעשה טעות בניסוח. קבעתם פה עכשיו ארבע קטגוריות. קטגוריה אחת – 5%. קטגוריה שנייה – 7%, כל הרשימה שהקראתם.
אני טעיתי קודם ובנושא התקנון יש תיקון חדש שחבר הכנסת גפני הפנה את תשומת לבי אליו, שאפשר לצרף מצב כמו עכשיו שבו חבר הכנסת גפני וכל המציעים האחרים יוכלו להצטרף להצעת החוק של הממשלה. יש סעיף חדש שלא הייתי מודעת אליו.
מצוין, אנחנו מצרפים. אני אתן לחבר הכנסת שוחט להעיר הערה, למרות שנראה לי שהגענו לקונצנזוס, גם לאור ההערות שכבר השמעת.
יש כאן כל כך הרבה אבסורדים קשים וזה לא מעכשיו אלא הרבה שנים. אם דימונה מקבלת 5% עם גג של שבעת אלפים שקל לחודש, כלומר, מקסימום ההנחה היא 350 שקל, וגבעת זאב לדוגמא, מקבלת 7% עם גג של עשרת אלפים לחודש, פרט למה שהוחלט לגבי ישובים אחרים, ברור שהעסק הזה מפורק לחלוטין.
כן, אני יודע ואז יהיה אבסורד במקום אחר. אני מציע שנפנה לממשלה כדי שהיא תבוא עם דו"ח טל. בזמן ממשלתו של ביבי הוחלט להקים ועדה ויש דו"ח שיש בו היגיון מסוים. הוא לא בנוי על סוג ישיבות כמו שהתנהלו כאן היום. אדוני היושב ראש, אני מציע לך שאם נקבל החלטה אנחנו פונים לממשלה להביא את חוק טל אל הוועדה כדי לתקן את כל מה שקרה פה, אני חושב שנעשה משהו.
אני מצטרף לסיום הבקשה של חבר הכנסת שוחט להביא את ועדת טל לכאן בהקדם לדיון כאן, כדי שפעם אחת נדון בכל הנושא ולא בטלאים.
גברתי, בגלל טעות שלי נמחק כאן הישוב סנסנה, כי חשבו שהוא במועצה אזורית אחרת, ואני מבקש להוסיף אותו ברשימת הישובים של ה- 7%.
אני כרגע מציב להצבעה את כל הדברים שנאמרו על ידי אנה שניידר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
אני מאחל לכולם בתיאבון ותודה רבה.
(מכאן - חבר המתרגמים בע"מ)
מר דוקלר לא מסכים לכל דבר, אבל אנחנו נעזרים
בידע שלו לעשות ביקורת על עצמנו, וזה התהליך אותו אנחנו עושים.
אני רוצה לסכם את זה. חבר הכנסת גפני, יש לך
תרומה לחוק הזה ואני רוצה לסכם אותו. לאחר בדיקה במפה, אני מקבל את הטיעון ששייח דנון זכאית ל15- אחוז מאחר שהיא נמצאת בתוך תחום קו העימות. שייח דנון מאפס ל15- אחוזים.
אני רוצה להקריא את שמות הישובים בתוספת הנוספת. ישוב אחד בלבד מקבל 15 אחוז וזה שייח דנון. קרית שמונה מ20- ל25-. יכול להיות שאנחנו מתפרצים לדלת פתוחה כי הממשלה כבר החליטה על זה אבל ליתר ביטחון גם אנחנו מחליטים על כך.
אבני חפץ, אשכולות, ברוכים, בת עין, דוגית, נחל נגוהות, נופים, נעלה, עופרים, עץ אפרים, קידר, רבבה, רחלים, שמעה.
זה לא. אושרת ואמקה כרגע לא. ביריה חמישה
אחוזים, יחול עליה כמו על צפת. לאחר שיקול והערות לגבי נושא אליפלט, אמקה, משמר הירדן, המרחק הוא גדול מדיי.
אני מציע שבנושא אמקה, אושרת, משמר הירדן
ואליפלט נדון בהזדמנות קרובה וכרגע הם לא נכללים בחוק. אתם יכולים להגיש הסתייגות ואני מציע שתעשו זאת.
אני רוצה להבין, כדי שאני לא אעשה טעות
בניסוח. קבעתם פה עכשיו ארבע קטגוריות. קטגוריה אחת היא חמישה אחוזים, בה נכללת הרשימה שקראת, קטגוריה שנייה היא של שבעה אחוז בה נכללת הרשימה שקראת, קטגוריה שלישית, שייח דנון, עם 15 אחוזים, וקטגוריה רביעית, קריית שמונה עם 25 אחוזים.
טעיתי קודם בנושא התקנון ויש תיקון חדש שהיפנו את תשומת לבי אליו. אפשר לצרף מצב כמו עכשיו. כלומר, חבר הכנסת גפני וכל המציעים האחרים יוכלו להצטרף להצעת החוק של הממשלה.
אני אתן לחבר הכנסת שוחט להעיר הערה למרות
שנראה לי שהגענו לקונצנזוס גם לאור ההערות שכבר השמעת. אני לא פותח את זה לדיון בעקבות ההערה.
כשקוראים את הדברים האלה, יש כאן כל כך
הרבה אבסורדים. אם דימונה מקבלת חמישה אחוז עם גג של 7,000 שקלים לחודש, כלומר שמקסימום ההנחה היא 350 שקלים, ומקום אחר מקבל שבעה אחוזים עם גג של 10,000 שקלים לחודש, ברור שזה אבסורד.
אני יודע ולכן יהיה אבסורד במקום אחר. אני
מציע ליושב-ראש שאם נקבל החלטה שפונים לממשלה להעביר את חוק טל לוועדה כדי לתקן את כל מה שזקוק תיקון, נעשה מעשה.
אני מצטרף לסיום הבקשה להביא את חוק טל
בהקדם לדיון כאן כדי שנוכל לדון פעם אחת במכלול ולא לעשות זאת בחלקים.
בגלל טעות שלי נמחק כאן הישוב סנסנה כי חשבו שהוא במועצה אזורית אחרת ואני מבקש להוסיף אותו למסגרת השבעה אחוזים.
אני מעלה להצבעה את כל הדברים שנאמרו על-ידי אנה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
אושר.
עכשיו נצטרך לדון בשלושה דברים, בנושא משרד הדתות, הארנונה והסתייגות עמיר פרץ.
יש כאן שני סעיפים מהירים כאשר הראשון הוא הארכת פטור לגבי שכר-דירה.
אני מודיע לפרוטוקול שאני עצמי משכיר דירה ואני מקווה שאין עם זה בעיה.
אנחנו מבקשים להאריך את התוקף של חוק מס
הכנסה פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים, כך שהוא יחול גם בשנת המס 2001. אני מזכירה לכם שהחוק קובע שיחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים אחת או יותר בסכום של עד 7,000 שקלים יהיה פטור ממס לגבי הכנסתו מהשכרת אותה דירת מגורים. הפטור ניתן רק לדירת מגורים שמושכרת על-ידי יחיד או שמושכרת על-ידי חבר בני אדם שאישר לעניין זה נציב מס הכנסה, כשהמטרה היא בסופו של דבר שדירת המגורים אכן תשמש למגורי יחיד ונקבעו מספר תאגידים שכאשר הם משכירים את הדירות, עדיין החוק יחול לגביהם, למשל דיור לנכים, למפגרים וכן הלאה אבל אף פעם לא להשכרת דירה שמשמשת למגורי עובד.
אנחנו מבקשים להאריך את תוקף החוק הזה כך שיחול גם בשנת המס 2001.
יש עוד דבר שלא מופיע בהצעת החוק ואנחנו מבקשים להכניס אותו. החוק הזה חוקק ב1990- ונקבע בו מנגנון עדכון ששכר הדירה פטור אחת לרבעון. לאור תנאי האינפלציה אנחנו מבקשים שהעדכון ייעשה כמו רוב תקרות מס הכנסה בפקודת מס הכנסה. כלומר, אחת לשנה. בעצם מה שאנחנו רוצים זה לשנות את סעיף 4 שקובע את התיאום כך שהתיאום יהיה אחת לשנה.
בדיוק. אנחנו דנים בהסדר הקיבוצים.
חוק הסדרים במשק המדינה, פרק ח' שבו קובע
הקלות מס מסוימות בהסדר הקיבוצים ובהסדר המושבים.
בעיקר קיבוצים. כשאת אומרת הסדר קיבוצים
ומושבים, אנחנו מבינים שהכוונה היא פה ושם גם למושבים.
זה לא נכון. זה הסדרים במשק המשפחתי. כאשר
מחזירים חובות, זה לא אירוע מס. זה רץ מ1988- וכל שנתיים מאריכים את זה. שתקרא את דברי ההסבר, עמוד 544.
אנחנו מבקשים להאריך את תוקפם של שני
חוקים. הראשון הוא פרק ח' לחוק הסדרים במשק המדינה תיקוני חקיקה התשמ"ט1989- שקובע את ההקלות במס הנדרשות להסדר הקיבוצים. בגדול זה נותן פטור ממס הכנסה, למחיקת חובות, פטור ממס שבח למקרקעין ששימשו את הקיבוצים ומשמשים לכיסוי חובות הקיבוצים, ופטור ממס לגבי מכירה ללא תמורה בתוך האגודה השיתופית. זה הסדר הקיבוצים ואנחנו מבקשים להאריך את תוקפו של פרק ח' לאותו חוק הסדרים במשק המדינה מ1989- שבו נקבעות הטבות המס להסדר הקיבוצים כך שהוא יחול עד 31 בדצמבר 2002. זה לגבי הסדר הקיבוצים.
ב1992- חוקק חוק הסדרים במגזר החקלאי והמשפחתי שכינויו הוא חוק גל. הטבות המס שנקבעו בזמנו בהסכם הקיבוצים באופן כללי בשינויים המחויבים נקבעו גם לגבי חוק גל. גם את הטבות המס שבחוק גל אנחנו מבקשים להאריך עד 31 בדצמבר 2002.
כל מושבניק או קיבוצניק שילך לבג"ץ יזכה משום
שאלה שעדיין לא עשו את ההסדרים זה מאחר שלא הסתדרו עם המדינה מסיבות כלשהן. הקצב היום הוא מאוד דליל ואנחנו מדברים בבעיות שנשארו. במקרה דנן הוא יטען טענת שוויון מול כל האחרים שלהם ההסדר עצמו קיבל פטור ממס ופה, אם תהיה החלטה פוליטית שלא לאשר, פירושו של דבר שכל בג"ץ מיד ישלח את המדינה שתחוקק את החוק.
אני מבקש לדעת אם האוצר חושב שזו הארכה
נכונה, כאשר לפי ההסבר אני מבין שמדובר בתוספת לעוד שנתיים כשההסדר היה לשש שנים. שנית, אני רוצה לדעת מאיפה נובעת הערכת העלות.
אדוני היושב-ראש, אני באופן סיסטמתי מתנגד
להנחות במס ולהטבות במגזרים כאלה. אני מוכרח להבין פעם אחת מתי זה יסתיים. ההסדר הזה שמקבל כל שנה בתקציב המדינה סכום ניכר מאוד וגבוה מאוד, אני רוצה לדעת מתי הוא יסתיים. אני מבין שסייעו לחקלאים שהיו במצוקה, אבל יש איזשהו מצב שאנחנו נושאים על גבנו חטוטרת במשך שנים ועוד שנים ועוד שנים ועוד שנים ואף אחד לא רואה את הסוף. בזמנו בא האוצר ואמר שבתוך חמש-שש שנים כל העניין יסתיים, אבל העניין ממשיך וממשיך.
לכן אני מודיע שאני אתנגד להצעת החוק הזאת.
מאחר שאני בין אלה שהייתי בחבורה מאוד
שנואה וכועסים עליה, אני מכיר את המצב. הרגשתי כבר בחיים מה זה לעבוד כשאתה אנדרדוג ודורסים אותך. תמיד זה ריטואל קבוע שכאשר הימין בשלטון, יורדים על הקיבוצים, כשהשמאל בשלטון, יורדים על ההתנחלויות. מאחר שחונכתי שמה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, אני רוצה לומר משפט אחד. מדובר כאן על הסדר של חבורת אנשים שיכולים להיות לי חילוקי דעות אתה, אבל הייתה תקופה במדינה שהם עשו ציונות ממדרגה ראשונה ועשר דרגות יותר מאחרים. הגיעו אתם להסדר וההסדר עם רוב רובם נגמר. יש כמה מהם שזה סדר גודל של עשרה אחוז שעוד לא גמרו אתם את המקח והממכר ויש חילוקי דעות. אם אנחנו מאריכים, אנחנו מאפשרים להם להמשיך את המשא ומתן. אם המשא ומתן לא יסתיים, אין כסף, אבל אם הוא יסתיים, בא לציון גואל. זה לא שאנחנו ממשיכים דבר שכאילו חוזר על עצמו פעמיים.
אני מחזק את דבריו של חברי צבי הנדל אבל מצד
שני אני מצטרף גם לדבריו של חבר הכנסת פריצקי. אני בעד שנאשר את ההצעה היום, אבל פעם אחת אני רוצה ללמוד את נושא הסדרי הקיבוצים. אני חושב שהכוונה הייתה טובה ואני מזדהה עם זה. בשנת 1995 היה צריך לסיים את הנושא הזה, אבל כל שנה באים ומאריכים את החוק וזה על גב דברים אחרים. אני מוכן לאשר אבל אני רוצה שנשב ונלמד את הנושא הזה.
כל נושא מינהלת ההסדר, זה דבר שיש לו כוונות
טובות. המציאות בשטח היא שהאוכלוסיות היותר חלשות נשארו כאן תקועות עם החובות. אני מדבר על תיאור מצב ואומר שהחלשים תמיד נשארים בסוף. נצטרך לדון כדי לראות איזה פתרונות אפשר לתת אחת ולתמיד.
ביקשנו לעשות חלוקה, אבל נאמר לנו שקשה
לעשות אותה. אני מבינה שהחלק הגדול יותר בו מדובר, גם לגבי חוק גל, הוא פחות לגבי הקיבוצים. הרוב הגדול של הקיבוצים שזקוקים להסדר הקיבוצים, אלה קיבוצים שממילא מכריזים על הפסד ולכן גם אם הם היו חייבים במס, אולי לא היו משלמים אותו. לא בהכרח זה תמיד כך לגבי המושבים.
הסדר הקיבוצים הראשון אושר בוועדת כספים
בשנת 1989 והובא לאישור הממשלה כששמיר היה ראש-הממשלה. אני מציע לא לדחות את האישור, אבל במקביל אתה יכול לזמן ישיבה לדיון בנושא.
כך נעשה. אנחנו נזמין את הנוגעים בדבר ונבחן
את הדברים.
מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? מי נמנע?
אושר.
לגבי הארנונה.
אנחנו חייבים כאן לסיים כמה דברים כדי
שהתקציב יידון. אם כן, נסיים את נושא הארנונה ונעלה להצבעה.
בנושא הארנונה יש לנו כרגע שני סעיפים. סעיף
ראשון הוא הוראות בעניין תקנות ארנונה לשנת 2001. בוועדת הכנסת אושר שהסעיף הזה איננו נושא חדש ולכן אנחנו יכולים לדון כאן. מדובר כאן למעשה באשרור תקנות הארנונה לשנת 2001 והעלאת השיעור עד 1.25 אחוז בכל סוגי הנכסים.
הסעיף השני הוא הסעיף שמתייחס לשיעור
הגירעון השוטף והאפשרות להוסיף ארנונה נוספת כאשר עולה השיעור של הגירעון על חמישה אחוז ברשות מקומית.
אתם צריכים להחליט מה אתם עושים לגבי שני
הסעיפים. לפצל אי-אפשר כי צריך להעלות בקשה חדשה. למשוך, גם כן לא מושכים אלא אני מחליפה סעיף בסעיף ואני אומרת שבמקום הסעיף הזה בא הסעיף הזה.
דנו על זה כבר בוועדה וזו הייתה ההמלצה שלנו.
ההמלצה היא לבטל את הסעיף שאומר שבמידה שיש חמישה אחוז גירעון, השרים יוסמכו להטיל ארנונות וגזרות על הציבור באותה עיר. ביקשנו והממשלה נענתה והיא לא מביאה את זה. אנחנו הסכמנו והממשלה החליטה שהיא הולכת בדרך המלך, ואם צריך לטפל בנושא הארנונה, זה יהיה דרך בקשת הממשלה לאשר שיעור של עד 1,25 אחוזים תוספת לארנונה כפי שאנה אמרה.
זה מה שעושים עכשיו ועושים זאת בכובד ראש
מושלם. לגבי כובד הראש אני יכול להעיד. אני הבעתי בשם הוועדה את ברכת המזל טוב שגם נתנו לך לרגל נישואי הבן בבלגיה שבעזרת השם יבוא עם הכלה לישראל וישתקע כאן ויגביר את הציונות. עקב כך כנראה אדוני לא השתתפת בדיון שהיה כאן והתקיים בכובד ראש בזמנו.
אני מציע לאשר את הבקשה.
יש לך שלושים שניות להתייעצות עם כל הסיעה.
אני מתפלא על עמדתך עם כל זה שאני מעריך את רצונך להתייעץ עם חבריך.
מי בעד אישור הבקשה והחלפת הסעיפים כפי
שהצעתי? מי נגד? מי נמנע?
הבקשה אושרה.
ה פ ס ק ה
אנחנו מתייחסים לתכנון ובנייה ומיסוי מקרקעין
בהצעת חוק ההסדרים. ליתר דיוק, לסעיף 26 להצעת החוק שדן בתיקון חוק מיסוי מקרקעין, שבח, מכירה ורכישה. הסעיף הזה מתייחס למיסוי במקרה של חלוקה ואיחוד של חלקות במקרקעין. לסעיף הזה הגיש חבר הכנסת עמיר פרץ הסתייגות שנטען בה שהיא נושא חדש, הוא הלך לוועדת הכנסת וועדת הכנסת החליטה שלא מדובר בנושא חדש.
ההסתייגות למעשה מתייחסת לסעיף 60 לחוק מיסוי מקרקעין והוא מבקש להוסיף בו סעיף שאומר כך: "מכירת והקניית זכות במקרקעין ברת זכות בתאגידים לקופת-חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד1994- כמילוי התחייבות, כסיוע בעלים או כסיוע גופים קשורים או בעלי זיקה לבעלים, עקב הסכם שנועד להבראת קופת-חולים שהמדינה צד לו או אושר על ידה ופטורה ממס כמשמעותו בסעיפים 6, 9 ו72-(ד). פירושו של דבר, פטור ממס שבח, ממס רכישה, וממס מכירה".
בנוסף מבקש חבר הכנסת עמיר פרץ להוסיף לחוק מס ערך מוסף פסקה בסעיף 30 לחוק שדן בחיוב במס בשיעור אפס והוא רוצה להוסיף שם את אותו הנוסח שאומר: "עסקה של מכירה בהתניית זכות באותם תנאים שמס ערך מוסף עליה יהיה בשיעור אפס".
אם כן, יש לנו כאן פטור מארבעה מסים שמתייחסים למקרקעין.
עכשיו הוועדה צריכה להחליט אם היא מקבלת את ההסתייגות הזאת. אם הוועדה מקבלת את ההסתייגות הזאת, זה בעצם נכנס כחלק מחוק ההסדרים. אם הוועדה דוחה את ההסתייגות הזאת, היא תעלה למעלה כהסתייגות במסגרת ההסתייגויות.
אני רוצה להודיע שהממשלה מושכת את פרק
תכנון ובנייה ומיסוי מקרקעין בחוק ההסדרים. היא מושכת את כל הפרק.