פרוטוקולים/כספים/2873



2
ועדת הכספים
27.02.2001

פרוטוקולים/כספים/2873
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"א
20 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 221
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' באדר תשס"א (27 בפברואר 2001), שעה 10:00

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אפי אושעיה
צבי הנדל
אבשלום וילן
אמנון כהן
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
סופה לנדבר
יוסף פריצקי
ויצמן שירי

מ"מ: יצחק גאגולה
יצחק כהן
ענת מאור
יאיר פרץ
איוב קרא
משה רז

יואל נוה - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
אמיר לוי - ראש תחום תקשורת ומחשבים, א"ת, מ' האוצר
נחמן שי - יו"ר רשות השידור
אורי פורת - מנכ"ל רשות השידור
יוסף בראל - מנהל השידורים בערבית, רשות השידור
אמנון נדב - מנהל הרדיו, רשות השידור
אהובה אורן - משנה ליו"ר ויו"ר ו' הכספים, רשות השידור
יאיר אלוני - מנהל הטלוויזיה, רשות השידור
עמי עמרם - סמנכ"ל כ"א, רשות השידור
יובל גנור - דובר רשות השידור
אבי כץ - מנהל אגף הגביה, רשות השידור
אלינור בלקין-מיכאלי - ע' מנכ"ל, רשות השידור
אבי מוגרבי - פורום היוצרים הדוקומנטריים
יורם חטב - פורום היוצרים
יוסי משולם - רשות השידור
יצחק ריבלין - נציג הסתדרות ההנדסאים
מודי בן צבי - רשות השידור
חנה מצקביץ - היועצת המשפטית, רשות השידור
גיא קריגר - משרד האוצר
ראובן דירקטור - התנועה הקיבוצית
חיה נורברט - עמותת י"ש
עו"ד אליהו ובר - לשכת עורכי הדין
עו"ד אברהם ובר - לשכת עורכי הדין
משה דרורי - ארגון נכים נפגעי הנאצים וגרורותיהם ע.ר.
יוסף צ'רני - ארגון נכים נפגעי הנאצים וגרורותיהם ע.ר.
אריה שמעונוביץ - ארגון נפגעי הנאצים
ישראל ויזל

איוור קרשנר

אנה שניידר

סמדר אלחנני

סיגל גורדון

1. תקציב רשות השידור לשנת ‏2001
אגרת הטלוויזיה לשנת ‏2000.
2. אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
3. חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 12) (הזכאים לתגמול – הרחבת תחולה), של חברי הכנסת אברהם הירשזון וענת מאור.







תקציב רשות השידור לשנת ‏2001
אגרת הטלוויזיה לשנת 2001

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, הנושא הראשון שעל סדר היום: תקציב רשות השידור לשנת 2001 ואגרת הטלוויזיה לשנת 2001. לפני שאאפשר לסמדר אלחנני לומר כמה דברים, אני רוצה להזכיר שבשנה הקודמת קיימנו ישיבות ארוכות בנושאים שונים ברשות השידור כמו תקציב רשות השידור, התייעלות ברשות השידור, מצבה של הרשות והאפשרות לעבור לתנאים אחרים, בשנה האחרונה קרו מספר דברים ואני מבקש מהיועצת הכלכלית, סמדר אלחנני, לפרט בפנינו את השינויים.

אם אתה מוכן, אדוני היושב ראש, שאנשי רשות השידור יקראו מהפרוטוקול מה הם התחייבו בשנה שעברה ויאמרו לנו מה הם ביצעו, הייתי שמח לשמוע זאת ולא את המצב הגלובלי.

התשובה היא, שהם לא קיימו דבר ממה שהתחייבו.

לשאלתו של חבר הכנסת לנגנטל, צירפתי את החלטות ועדת הכספים בנייר שלי מיום 25 בספטמבר, החלטות שהתקבלו פה אחד לגבי תוכנית ההבראה. אני אדבר רק על הצדדים הכלכליים התקציביים, אין לי שום קשר לעניינים הפנימיים.

התקציב השנה גדל ריאלית לעומת השנה שעברה, בעוד שבשנה שעברה אמרו תהיה ירידה בהכנסות, קיצצו בתקציב, השנה התקציב גדל. לכן אני שואלת דבר שאני חוזרת עליו בכל שנה, אנחנו לא מקבלים את מאזן רשות השידור, כלומר, יתרת פתיחה, תוספות או גריעות מהמאזן ויתרת סגירה.

עברתי על החוברת של השנה לעומת החוברת של השנה שעברה, חוץ מאשר שינויים מזעריים במספרים, אין הבדל בין שתי החוברות.

את מדברת רק מבחינה תקציבית, את לא מדברת על ההבטחות.

אמרתי מראש שאני מתייחסת רק לעניינים התקציביים.

אין לנו דוח על ביצוע התקציב וזה מתקשר להערה שלי לגבי המאזן, יכול להיות שיש עודפים, יכול להיות שיש כריות מרופדות ויכול להיות שאין.

שיא כוח אדם – בשנה שעברה הייתה לרשות תוכנית שקבעה את המספר של שיא כוח אדם לתחילת 2001, לאחר קיצוץ היו צריכים להיות 1,690 עובדים. תסתכלו מה יש בתקציב לגבי נקודת המוצא: 1,810.

אני חושב שעל חוברת התקציב צריך לדון בסוף הדיון, יש להתחיל קודם בדברים העקרוניים. אני לא רוצה שיחשבו שגוף ציבורי מכובד כמו רשות השידור, ועדת הכספים היא רק תחנת מעבר על מנת להתחייב ולא לעמוד בהתחייבות ולאחר שנה להגיע לכאן עם אותן בעיות.

אני רוצה לשאול שאלה חשובה, למה אין ביצוע לשנת 2000?

מייד יושב ראש רשות השידור, שהוא חדש בתפקיד, יתייחס לדברים.

המוסדות החדשים של הרשות נכנסו לפני שישה שבועות וקיבלו את התקציב של 2001 מוכן מבלי יכולת להכניס בו שינויים, בקושי שיכולנו לקרוא אותו, בוודאי שלא יכולנו לחפש את התשובות לשאלות שהועלו כאן. גם הפרוטוקול של ועדת הכספים מהשנה שעברה, חבר הכנסת ויצמן, מונח לפניי, אבל לא יכולתי לעשות שום פעולה, לא אני וגם לא המשנה ליושב ראש ועדת הכספים, אהובה אורן, שנמצאת כאן אתנו, גם חברים אחרים, פשוט קיבלנו את כל התקציב כמעשה מושלם.

העברנו את התוכנית במהירות למשרד האוצר, עם הסתייגויות של משרד האוצר, הצלחנו ליישר אתם את ההדורים, העברנו את זה בממשלה והיום אנחנו מביאים את זה בפני הוועדה. מבחינתי, כמובן כל התחייבות שניתנה בעבר על ידי הרשות צריך לקיים ולכבד. בין השאר, הייתי במתקן בבאר שבע, אני יכול לומר, שזאת בושה וחרפה לרשות השידור, שהיא בעלת המתקן, היא מפעילה את המתקן אבל לא מפעילה אותו בפועל, זה דבר שחייב לבוא לידי טיפול, הוא מונח על שולחן הוועד המנהל ואני מקווה שנצליח להגיע למסקנה.

יש נושאים רבים נוספים שהוועד המנהל והמליאה החדשה לא הספיקו לתת את דעתם, כולל תוכנית ההבראה שלא באה לידי ביטוי בתקציב הזה, כולל נושא ההפקה הישראלית המקורית, שלדעתנו צריך לתגבר אותה ולהוסיף עליה והיא גם לא באה עדיין לידי ביטוי בתקציב הזה. כיוונים חדשים שאנחנו רוצים לראות בשידורי הרשות גם בטלוויזיה וגם ברדיו עדיין אינם פה, לכן מבחינתנו התקציב הוא לא טוב אבל מאחר ושנת התקציב מגיעה וצריך לאשר, הבאנו זאת לפניכם. אנחנו מקווים שתאשרו אותו על מנת שנוכל לקדם את התוכניות שלנו.

אני לא מבין מה קורה ברשות, התקיימו בוועדה שלוש ישיבות מאוד קשות על הרשות, סוכם על תוכנית הבראה ודברים נוספים, בכל הכבוד הראוי, גם אם אתה חדש, הצוות המקצועי לא התחלף, דובר על תוכנית הבראה, דובר על מהלך שאנחנו התחייבנו לעזור, דובר על עוד אלף דברים, ואתם מביאים ספר תקציב כאשר אין בו התייחסות לדברים שנאמרו בדיונים של הוועדה, אז איך אנחנו יכולים להיות רציניים בנושא שעסקנו? דרך אגב, אין כאן מישהו שמתנגד לשידור ציבורי, לחשיבות הנושא, כולנו בעד, אבל אנחנו מרגישים שלא עושים לנו חשבון.

אני מתנצל על איכות הקול שלי, הגעתי לכאן לאחר כמה ימי מחלה, חשבתי שהדיון חשוב מאוד והגעתי אליו. מנימת הביקורת שאני שומע, אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת, שבמהלך השנה האחרונה התחייבנו והגשנו לוועדת הכספים של הכנסת תוכנית הבראה שהכינונו בעצמנו ללא כל סיוע של משרד האוצר, למרות שמשרד האוצר ולשכת ראש הממשלה קיבלו על עצמם את ההתחייבות לעזור לרשות השידור בהכנת תוכנית הבראה כזאת, אך דבר לא נעשה, ועד כמה שאני זוכר, בישיבה האחרונה של ועדת הכספים של הכנסת, הוועדה קיבלה החלטה שבעצם מוחה על כך, שמשרד האוצר לא עמד בהתחייבות שלו, רשות השידור התחייבה להגיש תוכנית הבראה והיא אכן הגישה ועמדה בהתחייבות שלה. התוכנית קיימת, המצב נכון להיום הוא, ויכוח שעדיין נמשך אבל יש סימנים להתחלת פתרון כאשר רק בשבועות האחרונים, לפני כשלושה שבועות, משרד האוצר אישר לרשות השידור חלק מתוכנית ההבראה, דבר שיאפשר לפתור את הבעיה העיקרית שלה, שהיא בעיית האבטלה הסמויה שהפכה להיות גלויה, בעיה שרובצת על התקציב, בעיה שרובצת על יכולת התפעול והתפקוד של רשות השידור, בעיה שמשמרת הסכמי עבודה בלתי מתקבלים על הדעת, שהם חייבים להשתנות. סוף סוף קיבלנו מהאוצר אור ירוק להתחיל להוציא אנשים מהמערכת, דבר שיביא גם לשינוי הסכמי עבודה על פי הבסיס של הסכם בזק. התחלה של אישור תהליך שמשמעותו הוצאת עובדים על פי העקרונות של הסכם בזק, ההסכם שנחתם בין משרד האוצר לבין חברת בזק להוצאת עובדים, יש שם תנאי פרישה משופרים. אנחנו עכשיו עובדים על ביצוע אותו שלב, שהוא רק חלק מתוכנית ההבראה שהצגנו לכם אותה בכתב, הצגנו את העקרונות שלה גם בעל פה, והתוכנית הזאת עכשיו בתחילת ביצוע, אפשר לומר: סוף סוף.

יכול להיות שיש כמה התחייבויות שלקחנו על עצמנו, בין השאר הסיפור של אולפן בבאר שבע, אבל כדי לבצע צריך שיהיו כלים לביצוע. אחת הסיבות שלא יכולנו לעמוד בכל מה שהתחייבנו לגבי באר שבע זה מפני שיש לנו הסכמי עבודה עם ועד הטכנאים או ועד ההנדסאים של רשות השידור, שכובלים את הידיים ואת הרגליים, ואי אפשר לעשות שום דבר אלא אם כן ההסכמים האלה ישתנו ויותאמו לתנאים האמיתיים ולצרכים האמיתיים של השידור בשנות ה-2000. זה לא שהיום הם מתאימים לימי הצילום בפילם, שכבר עברו מן העולם לפני יותר מ-20 שנה, אבל הדרך היחידה לשנות את הסכמי העבודה, קודם כל, להוציא מתוך המערכת כמה מאות עובדים, שמתקיימים בגלל אותם הסכמי עבודה.

התקציב כפי שהוא מונח לפניכם הוא תקציב שאושר על ידי ועדת הכספים של רשות השידור, תקציב שאושר על ידי משרד האוצר, ואני רוצה לומר לכם, לפני כל אישור כזה אנחנו עוברים בדיקות על גבי בדיקות ושאלות ותשובות, אנחנו עברנו גם את ישיבת הממשלה לפני שבוע, וגם שם בסופו של דבר התקציב הזה אושר לאחר שניתנו כל התשובות לגבי העקרונות שלו, עכשיו אצלכם זו התחנה האחרונה.

אני מבקש שתבינו דבר אחד, אני מעלה על דעתי שיש טענות לגבי התקציב, גם לי יש טענות לגבי התקציב, כל אחד רואה את הצרכים שלו ואת המטרות והמטלות שלדעתו הן חשובות ביותר, אבל מעבר לריטואל הזה, אני מוכן לשמוע כל דעה. אישור התקציב הזה הוא תנאי לפרסום האגרה והתחלת גבייתה. כל מי שבאמת השידור הציבורי יקר לו – אני שמח לשמוע את זה כאן כל פעם מחדש – צריך שיהיה ברור, שאם האגרה לא תצא לדרך עד סוף החודש, אנחנו עלולים להיקלע למצב שבו רשות השידור לא תוכל לתפקד. אדוני היושב ראש, את הדיונים, את המשאלות, את הבקשות, את הרעיונות וההבהרות, כל זה אפשר יהיה לעשות לאחר מכן ובלבד שהאגרה תצא לדרך. אנחנו נמצאים כל הזמן בתהליך - - -

לפני שנה אמרתם בדיוק אותם דברים.

כל ההתחייבויות בשנה שעברה כלפי ועדת הכספים כן מולאו. אני לא יודע מאיפה נלקחה התזה, שההתחייבויות לא מולאו. בשנה שעברה הייתה לנו ישיבה בחודש מרץ, נקבעה פגישה נוספת כעבור שלושה חודשים, ואז נקבעה פגישה נוספת כעבור שלושה חודשים נוספים, בנוכחות השרה דליה איציק, ובכל הישיבות האלה לא אנחנו דווקא הותקפנו על ידי הוועדה הנכבדה הזאת.

צריך לקחת בחשבון נקודה נוספת, שאלינו מתייחסים כמו אל כל גוף סטטטורי אחר, כמו רשות העתיקות, כאשר אנחנו רשות השידור וסל המחירים שלנו שונה לחלוטין מסל המחירים של הרבה גופים, אצלנו זה לא נקבע על פי מחיר הירקות, אצלנו סל ההתייקרויות נקבע על פי המצב הריאלי בשוק התקשורת ובשוק התקשורת ההתייקרויות בשנים האחרונות גדלו במאות אחוזים. אנחנו בתקציב הזה צריכים לספוג גם את ההתייקרויות.

אני מבקש מחברי הכנסת לקרוא את הפרוטוקולים של הישיבות הקודמות, האמירה אז הייתה שונה לגמרי, אני לא זוכר שרשות השידור הותקפה, להפך, אני נהנה לזכור שהייתה הגנה על רשות השידור סביב השולחן הזה. ההתקפה לא הייתה כלפינו אלא כלפי מי שלא עשו דבר על מנת לעזור לרשות השידור במצוקותיה.

מי זה הם? על מנת שנדע למי לפנות בטענות.

דבר אחד ברור, בלי לפתור את הבעיות האמיתיות של רשות השידור, הריטואל הזה יישמע בכל שנה מחדש. כדי שלא תהיינה אי הבנות, הבעיות העיקריות של רשות השידור הן: א. עודף כוח אדם. ב. הסכמי עבודה בלתי אפשריים.

מה עם ניהול כושל לפי דוח ורדי?

עד כמה שידוע לי, אף אחד מהגורמים המוסמכים לא התייחס אל דוח ורדי ברצינות.

ככה זה נראה.

יש עשרות דוחות שנכתבו על רשות השידור מאז שהיא קיימת, אין אף דוח אחד שדומה לשני, הראייה היא, שאף אחד מהדוחות האלה לא אומץ עד היום. האמת היא לא בדוחות, האמת היא בעובדות, והעובדה היא, שחוק רשות השידור לא שונה ולא תוקן, 35 שנה מיום שהוא חוקק הוא לא התאים לתפקידו והשינויים שחלו ב-35 השנה האלה לא התאימו את החוק. עד היום לא נעשה שום שינוי לא בנושא של כוח אדם ולא בנושא של הסכמי עבודה, שכבר למעלה מ-20 שנה הם לא מתאימים לחלוטין לצרכים של השידור, איפה שצריך שלושה אנשים יש חמישה או שישה, איפה שצריך רכב אחד יש שניים או שלושה.

אבל מישהו קיבל אותם לעבודה, הם לא באו לבד.

זה נכון, אבל כל האנשים האלה התאספו שכבה על גבי שכבה. על פי החוק הם עובדי מדינה ואי אפשר לפטר אותם.

יש כאן מכתב שנשלח לחבר הכנסת אלי גולדשמיט, מהבנק הבינלאומי הראשון לישראל ובו כתוב כלהלן: "על פי החלטת ועדת הכספים של הכנסת מיום 4 ביולי 1995, שבהתאם לאישורי שר האוצר שנתקבלו מעת לעת, הוענקו על ידינו לרשות השידור הלוואות למימון פרוייקט קריית רשות השידור, מתחום שערי צדק ירושלים.

אנו מביאים לידיעתך כיושב ראש ועדת הכספים של הכנסת, ובאמצעותך לכלל חברי ועדת הכספים, כי מזה מספר חודשים מפגרת רשות השידור בתשלום חובותיה לבנק. יתרת החוב בפיגור כולל ריבית פיגורים עד יום מכתבנו עומדת על 6 מיליון ו-698 אלף שקלים חדשים.

מאחר ופניותינו לרשות לכיסוי הפיגור לא נענינו, אנו שוקלים לממש הבטוחות שבידינו לשם כיסוי החוב".

אדוני היושב ראש, אני מציע שנעשה סדר בדברים. הסדר שנעשה בדיון הזה, אם יותר לי להציע, אני חושב שאנחנו צריכים לדבר איך אנחנו רואים את רשות השידור ומה אנחנו רוצים שיהיה בבחינת השידור הציבורי. לפני שנדבר על התכנים, בעיון חטוף בתקציב, נראה לי שהוא לא תואם את הדעה הכללית הרווחת של חברי הוועדה. לאחר מכן אני מציע שנבדוק, מה התחייבו לנו ומה ביצעו. היועצת הכלכלית של הוועדה יכולה לעשות את זה ולתת לנו דוח על כך.

אני מקבל את הדברים של חבר הכנסת פריצקי, אני רק רוצה לשנות את סדר הדברים. לא היה כדבר הזה, שמוסד ציבורי לאחר כל כך הרבה ישיבות, הביא התחייבות לא רק של ההנהלה אלא גם של הוועד המנהל, הביאו לנו התחייבות בכתובים ולא עמדו בהתחייבות. ומכיוון שלא עמדו בהתחייבות, אנחנו צריכים לדון מה משמעות ההתחייבות ואי עמידה בהתחייבות. זה לא דוח מעקב. לא צריך להיות מעקב מכיוון שלא נעשה דבר.

ביקשתי את הפרוטוקולים של הדיונים הקודמים ואני מרגיש מבויש, מנכ"ל רשות השידור הגיע יחד עם כל הצוות שלו לבאר שבע וביקש סליחה מתושבי הנגב מכיוון שמעל 60% משטח מדינת ישראל לא מסוקר, אבל מאז לא נעשה דבר. היות שמאז ועד היום לא יכולתי לעשות דבר בעניין, אמרתי שאחכה לרגע המתאים. לכן אני מציע להתייחס לדברים שהם התחייבו כי אם אז הם התחייבו ולא קיימו עד היום, אני אומר, אין שום סיבה להאמין להם, ועד הטכנאים נשאר אותו ועד ובעוד שנה נחזור לאותו ריטואל, מה שלא נעשה עד עכשיו גם לא ייעשה בעתיד.

אני מאחל למנכ"ל רשות השידור בריאות ואריכות ימים. פניתי אליו לפני כמה חודשים אך לדאבוני הוא לא הסכים לקבל את השיחות ממני. פניתי הלוך ושוב עד שמזכירתך אמרה לי, שאבין לבד שאם אתה לא חוזר אליי, כלומר אתה לא רוצה לחזור אליי, ואם כך, אין לי ברירה ואני נאלץ לומר את מה שיש לי לומר לפני כולם.

ראשית, אני לא מוכן שתטילו את שק החבטות במשרד האוצר. החדר הזה סובל די מאנשים שמגיעים לכאן ומסבירים לנו שהאוצר לא בסדר. אני מכיר את אנשי האוצר, כשהם לא בסדר, אנחנו תוקפים אותם, אבל כשהם בסדר והאשמה היא במישהו אחר, אני לא מציע לאף אחד פה להכות על חטא בחזית של מישהו אחר. יש הרבה דברים שלא קשורים לאוצר אל שלא נעשו על ידי רשות השידור.

אני אומר כמו שאמר חברי , חבר הכנסת שירי ויצמן, לא עשיתם כלום ממה שהתחייבתם כאן בוועדה, הרי כולנו הסכמנו עד כמה חשוב השידור הציבורי, התנגדנו לאגרה אבל אמרנו, תגבו אגרה, העיקר שתהיו שירות ציבורי, היו הצעות חוק שכמעט ביטלו את האגרה, אבל עזרנו לטרפד אותן על מנת שכן יהיה שידור ציבורי, אבל לא עשיתם מאומה בעניין.

אתם חושבים, ואולי בצדק, שיש כאן קבוצה של אנשים טמבלים שיאשרו לכם שוב את התקציב. מאחר וגם אני פעם עסקתי במקצוע של "למרוח" ולחשוב שהצד השני לא כל כך מבין עניין ואנסה לעבוד על אשראי קצר, למדתי מהר מאוד שאנשים הם לא פסיכים פעמיים. סליחה שאני נוקט במילים לא פרלמנטריות, אבל הפעם אני לא מדבר מהמוח, אני מציע לעצמי ולחבריי, לא עוד. גם אם יהיה מצב שבו תיסגר רשות השידור לתקופה מסוימת, בואו לא ניבהל.

מה משמעות הצעתך?

אני יכול לדבר על היוצרים, שסתם הבטחנו להם שניתן להם, אבל שום דבר לא נעשה בשנה שעברה ועל פי התקציב שמונח כאן גם לא ייעשה יותר. חבר הכנסת שירי ויצמן, אני מבטיח לך שבפריפריה יהיו סיורים נוספים כמו כל ההבטחות שיקום רדיו דתי יקום, הוא נכלל בתקציב השנה שעברה, לא נעשה דבר.

אדוני היושב ראש, אני מציע להפסיק את הדיון כעת, אין טעם להמשיך לדון כאשר יש לי בעיה של אמון כלפי המערכת, זו לא בעיה של יכולת ביצוע, זו בעיה של אמון, זו בעיה הרבה יותר פרלמנטרית.

אדוני, קח בחזרה את מה שהבאת לנו, קרא את הפרוטוקולים, תבדוק מה צריך לעשות, בכל רגע שתרגישו שאתם מסוגלים להתמודד עם הדיון ועם דוח הביצוע ועם מה שאנחנו מבקשים כאן, תבואו לכאן בחזרה. אני אומר לך, אדוני היושב ראש, תרצה בעוד שלושה ימים, בעוד שבוע, מתי שתרצה להתכנס, נסכים, אבל אחרי שנראה דברים בשטח.

אני רוצה לברך את נחמן שי, שיצליח בתפקידו, נעזור לך להצליח, אבל תעזור לנו לעזור לך. אני גם חושב שצריך להפסיק את הדיון עם כל הליקויים שיש כאן, בלי דוחות ביצוע ובלי מאזנים, החברים לא יוכלו לדעת מה באמת נעשה, זה מעין מסך שלא רואים עליו דבר, הדיון לא רציני, גם כך הוא טעון מאוד.



אדוני היושב ראש, אני מציע להפסיק את הדיון כרגע, להגיע לכאן עם נתונים מסודרים ורק אז אפשר יהיה לקיים את הדיון מחדש.

אני מסכים עם הדברים שנאמרו ולכן אני לא רוצה לחזור על הדברים, אני רוצה להוסיף רק נקודה נוספת מזווית ראייה של מחשבה יצירתית שהייתי מצפה בשירות ציבורי בעניין השידור הערבי גם ברדיו וגם בטלוויזיה. אני חושב שאנחנו נמצאים במצב של הסתה פרועה מאין כמוה בשידורים הערביים של הרשות הפלסטינית ואין משקל מניח את הראוי לכאלה שלא רוצים להיות מוסתים, לא כל הערבים רוצחים ולא כולם שונאים, יש גם כאלה שרוצים לשמוע משהו אחר.

מה אתה רוצה להיות פרשן טלוויזיה?

אני רוצה שימותו פחות יהודים בארץ הזאת.

גם אני רוצה זאת.

לכן לפני שמפסיקים את הדיון הזה, אני מבקש שגם בנושא הזה יעשו שיעורי בית. אני מציע כמו קודמיי להפסיק את הדיון.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר, שיש לנו הזדמנות אחרונה להציל את השידור הציבורי במדינת ישראל. לצערי הרב, היכולת שלנו לאשר את האגרה, כן או לא, תביא לכך שיהיה שידור ציבורי או שלא יהיה שידור ציבורי במדינת ישראל. אם היום אנחנו נאשר את האגרה כפי שהיא ואת התקציב כמו שהוא, אנחנו מחסלים את השידור הציבורי במדינת ישראל. כולנו יודעים, שבסוף השנה הנוכחית תקום חברת החדשות, הדגל של השידור הציבורי היום הם שידורי החדשות. אני לא רוצה להמשיך ולדבר על ערוצי הטלוויזיה הנוספים, הערוצים הקהילתיים והתחרות לשידור הציבורי שתלך ותגדל. אם במערכת הזאת לא תהיה התייעלות אמיתית, היא תגווע.

לכן, אני מצטרף לעמדת חבריי ומציע שלא נדון באישור האגרה והתקציב כפי שמונחים לפנינו כרגע, אני מציע, שהרשות תכין שיעורי בית, אנחנו נצטרך לתרום את חלקינו בלחץ על משרד האוצר כי צריך להבין, למרות שהאשמה לא במשרד האוצר, אבל אין תוכנית הבראה בלי מקור מימון. בלי כסף העובדים לא ילכו הביתה, על מנת לייעל את המערכת, צריך לתת לפורשים פיצוי נאות על עבודתם. צריך לשלב את הכוחות יחד, גם של משרד האוצר וגם של רשות השידור.

אני רוצה להתחיל בדברי שבח, עברתי במהירות על חוברת התקציב, אני מוכרח לומר, שכמה הערות שנשמעו לפני שנה, אני רואה שהן מופיעות בספר התקציב, למשל, תקציב הרזרבה, כמו כן ערוץ 3. אני רואה שכמה הערות שלנו כן נשמעו. אבל לא יעזור דבר, אני רואה שיא כוח אדם, גם בטלוויזיה וגם ברדיו, אין ערוץ מסחרי אחד שעובד עם חצי מכמות כוח האדם הזאת. זו תוצאה של הסדרים היסטוריים, אמרנו כאן בישיבות הקודמות, אף אחד לא רוצה לזרוק לרחוב עם פנסיה מעליבה אנשים שעבדו שנים רבות בשירות הציבור.

אני מאוד מצטער, כמו חבריי, אני לא חושב שוועדת הכספים של הכנסת יכולה לקבל חוברת כזאת ולאשר אותה מתוך ידיעה שאפשר "לצפצף עלינו". הפוליטיקה הישראלית הופכת להיות חסרת אחריות ואני לא מתכוון להשתתף בחגיגה הזאת ומתוך אחריות, אדוני היושב ראש, אני מציע לך להחליט, שאנחנו נותנים חודש ימים לרשות השידור ולאוצר מדינת ישראל להביא את תוכנית ההבראה שדיברנו עליה, בלעדי זה, אין אישור לתוכנית. פעם אחת נתחיל להיות רציניים.

אני רוצה להתייחס למה שנאמר לגבי חלקו של משרד האוצר בנושא. ראשית אני רוצה לומר, אנחנו לא מתערבים בנושא התכנים, צריך להבין זאת, אישור התקציב שלנו לא מתייחס לחלוטין לתכני השידור, זה לא מענייננו, אסור שאנחנו נתערב בזה.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה, שבמהלך תהליך אישור תקציב רשות השידור בממשלה התברר לנו, שהכנסותיה של רשות השידור עלו על התקציב ב-75 מיליון שקל, מהם 50 מיליון שקל חרגה רשות השידור מהיקף ההוצאה המאושר לה בתקציב, מבלי שקיבלה לכך את האישורים לא של הממשלה ולא של ועדת הכספים. לפי הבנתנו וכמו שהוצג לממשלה, נותר עודף של 25 מיליון שקל בתקציב רשות השידור לשנת 2000.

אני רוצה לומר, שאנחנו טענו בוועדה גם בשנה שעברה, שלא מתפקידנו להביא תוכנית הבראה לרשות השידור, אנחנו יכולים לדון על פי הסמכויות הניתנות לנו ובעיקר לממונה על השכר בנושאים שקשורים לצורך תנאי פרישה ולאשר הסדרים והסכמים, אבל מי שצריך להביא תוכנית הבראה, להוליך תוכנית הבראה, לבצע תוכנית הבראה, הם הגופים של רשות השידור שלהם הסמכות. אם צריך להפריש עובדים, בסופו של דבר, התהליך נעשה ברשות השידור על ידי הנהלת רשות השידור ובאישור הוועד המנהל של רשות השידור.

יש לך מאזן של רשות השידור?

אין.

לגבי נושא ההבראה, היו שאלות, הוצגה תוכנית אחת שהביאה בזמנו רשות השידור, תוכנית שעוצבה על ידי שלום גרניט, יש לה עלויות גבוהות מאוד. לטענת רשות השידור, משרד האוצר או תקציב המדינה או משלם המסים הוא זה שצריך לשאת בכל העלויות הללו. אנחנו לא הסכמנו לתוכנית הזאת מעולם, אבל יחד עם זאת, נעשה מעשה - - -

כמה עולה התוכנית הזאת?

400-500 מיליון שקל אקטוארי.

כמה שנים אקטוארי?

זה תלוי, זה יכול להתפרס על הרבה מאוד זמן. יחד עם זאת צריך לזכור, שגם על פי טענת רשות השידור, הפרשתם של העובדים יוצרת חיסכון בתקציב השוטף של רשות השידור, כך שבסופו של דבר, הרשות אמורה לחסוך בתקציבה סכומים ניכרים כתוצאה מפרישתם של עובדים.

ואם נחשב את זה אקטוארי, למה נגיע, לערך נוכחי נקי?

צריך לזכור, שבמהלך הדיונים שהתקיימו עם הנהלת רשות השידור, כמו שאמר לנו המנכ"ל, יש תנאי פרישה שאושרו שהם תנאי פרישה משופרים, הם לא פוגעים בתוכנית גרניט בהיבט של תיקון בסיס השכר שמשפיע בין השאר על שכרם של גמלאים שכבר פרשו מרשות השידור, ששיפור שכרם בנקודת הזמן הזאת לא יעלה ולא יוריד לעניין הבראת רשות השידור כלפי העתיד, אבל יעלה סכום וממון רב. תנאי הפרישה הללו אושרו על ידי הממונה על השכר והוצגו לרשות השידור.

אתם מבינים שבתחרות הקיימת, העובדים הללו לא יכולים להיות כמו עובדים במערכות ממשלתיות אחרות.

הם לא אמורים להיות עובדים במערכות ממשלתיות אחרות.

יישארו רק עובדים סוג ג' ברשות השידור, כולם ילכו לתחנות האחרות.

לרשות השידור יש גם פתרונות להעסקת עובדים - - -

זאת לא תוכנית כבקשתך, לא מדובר בכל מי שרוצה לפרוש, מדובר באנשים שהרשות רוצה להפריש אותם.

מדובר באנשים שהרשות רוצה שיפרשו. התחרות ברשות השידור לא התחילה אתמול ונעשו הסדרים בעבר כדי לשמר כוחות מסוימים שהרשות רוצה בהם, או מבחוץ או מבפנים, בהסכמים. אנחנו לא נכנסים לניהול רשות השידור ואת זה צריך להבין. אני רק רוצה לומר, שבהקשר הזה לרשות השידור היו עודפי תקציב, לצערי הרב לא נעשה בהם שימוש בהקשר של תוכניות הבראה או פרישה או הסדרי פרישה.

הכל הלך לצריכה?

תן לי לראות מאזן, אולי בבנק נמצאים 50 מיליון שקל.

50 מיליון שקל הוצאו במסגרת התקציב השוטף ועוד 25 מיליון שקלים – על פי הנתונים שנמסרו לנו – נשארו כעודף בתקציב השנה.

אני אומר שוב, צריך לזכור שמי שמוליך את תוכנית ההבראה בכל גוף הוא לא משרד האוצר אלא הנהלת הגוף, היא צריכה לגבש את תוכנית ההבראה, היא צריכה להחליט מה היעדים של תוכנית ההבראה, היא צריכה לסמן את העובדים שיוצאים והיא צריכה לבצע אותה.

די ברור שיש לנו קושי להמשיך בדיון במצב הנוכחי. אני רוצה להציע לחברי הוועדה, שנקים ועדת משנה אד-הוק לנושא רשות השידור. אני רוצה להציע הרכב שיגבש את המשך הדיון בוועדת הכספים, כולל כל הנושאים שעלו פה, על מנת שנוכל להמשיך הלאה. אני מציע את חבר הכנסת נחום לנגנטל, כיושב ראש ועדת המשנה, וחברים בה חברי הכנסת: יצחק כהן, מוסי רז, יוסף פריצקי ומאיר פרוש.

לא נוכל לחזור על הדיונים שהתקיימו בשנתיים הקודמות, צריך להגיע לדיון מעמיק, דיון שנוכל לסכם אותו בהבנות בין רשות השידור לבין הגופים האחרים. לכן חברי ועדת המשנה יצטרכו להתגייס לעניין באופן מיידי על מנת שלא נצטרך לדחות את העניין, מדובר גם בעניין ההלוואה, גם בהמשך התקציב השוטף של רשות השידור ובעניינים שעומדים על סדר היום.

השאלה שנשאלת כרגע, האם יש טעם בשמיעת המשלחות או שנסגור את הדיון בעניין? בכל מקרה המשלחות יצטרכו להשמיע את דברן.

אני חושב שצריך לשמוע את המשלחות, דיברנו על בעיית ההפקה המקורית, צריך להעלות אותה, המשלחות נמצאות כבר כאן וצריך לתת להן לדבר.

אני חושב שאם באו לכאן משלחות מכובדות מכל קצוות הארץ, צריך לשמוע אותן, אבל הן צריכות לדעת שהן לא תשמענה פעם נוספת.

אני מציע שקודם אנחנו נשב בעניין, נבוא עם מסקנות, ולאחר מכן נשמע את המשלחות. זה יותר נכון ויותר ראוי, אפשר לשמוע גם עכשיו, אבל לדעתי זה מים מתחת לאדמה.

הם רוצים תוצאות ולא כבוד. אני פונה לכל המוזמנים, הרי אתם רוצים להיות מעשיים, ועדת המשנה תשב תדון ותזמין אתכם בהמשך.

לפני שמתפזרים אני רוצה להעיר הערה אחת, התקציב שהוגש לוועדה הוא איננו חוקי, בחוק רשות השידור אמורים לצאת 30% מתקציבי ההפקה החוצה ועל פי התקציב הזה זה לא כך, זה לא חוקי, אי אפשר לאשר תקציב לא חוקי.

אני מודה לכם, אנחנו נזמן אתכם לישיבת ועדת המשנה.

אני מכריז על הפסקה עד השעה 12:30.






אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

חברים, אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת הכספים, שני נושאים נוספים עומדים על סדר היום, נתחיל בנושא קצר, אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

סיכום של ועדת המשנה לעמותות שהתכנסה אתמול, בין יתר הדברים היא גם דנה בעיכוב שלא אישרה שתי עמותות ואתמול הסתדרו העניינים ואני מבקשת את אישור ועדת הכספים.

1. עמותת "נוות ישראל", מספרה 580049666 ומטרתה חינוך, הקמת בתי חינוך, מוסדות תורה וישיבות. הוועדה לא אישרה אותה מכיוון שבראשה עמד חבר הכנסת נסים זאב, והוועדה אמרה שאין זה נאה. למען הסר כל צל של ספק, חבר הכנסת נסים זאב כתב מכתב לרשם העמותות ולסגן נציב מס הכנסה לענייני עמותות, הוא התפטר מתפקידו ואיננו יותר יושב ראש העמותה ולפיכך קיבלה העמותה אישור לצורך זיכוי ממס הכנסה לתרומות.
2. עמותת "ידידי קרן פולברייט ישראל", מספרה 580304566, לגביה, בישיבה האחרונה שקיימה הוועדה לא המוצא אישור ניהול תקין. בינתיים נמסר לוועדה אישור ניהול תקין, אומנם זמני שיפוג במאי 2001, אבל בינתיים היא קיבלה אישור והתורמים לה זכאים לזיכוי ממס הכנסה.

אני מעמיד להצבעה את אישורן של שתי העמותות "נוות ישראל" ו"ידידי קרן פולברייט ישראל", ניתן להצביע.


הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
אישור העמותות נתקבל.

הוועדה אישרה את הצעת ועדת המשנה לעמותות ובזה אישרה את העמותות "נוות ישראל ו"ידידי קרן פולברייט ישראל".





חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 12) (הזכאים לתגמול – הרחבת תחולה)
(של חברי הכנסת אברהם הירשזון וענת מאור)

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום: חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 12) (הזכאים לתגמול – הרחבת תחולה), של חברי הכנסת אברהם הירשזון וענת מאור. אני רוצה להזכיר, שהצעת החוק אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית וניתן למשרד האוצר אורכה על מנת להגיע להבנה עם מציעי החוק לגבי הדרך שבה יתבצעו הדברים. קיימנו על כך ישיבה לפני שבוע שבה נתנו אורכה נוספת של שבוע – עד היום – על מנת שניתן יהיה להגיע להבנות.

על פי הצעתך בישיבה הקודמת, המלצת שנגיע להבנה בינינו לבין האוצר, התקיימה אתמול ישיבה בין נציגי האוצר לביני ובין חבריי שהולכים אתי בדרך הארוכה וכמובן חברת הכנסת ענת מאור, הגענו להבנות בנושא הזה. יושבים כאן שני עורכי הדין, יש לנו את הנוסח המתוקן והשלם.

אני מבין שמשרד האוצר מתנגד לחוק.

אני מבקש להסביר מדוע.

אתמול בישיבה אמרתי לנציגי האוצר, הרי אם אנחנו מגיעים להבנה בנושא הזה, מדוע שתתנגדו, שגם הממשלה תפעל בעד החוק הזה. אמרתי עוד, שלהערכתי אני חושב, שרוב חברי הכנסת יצביעו בעד החוק הזה וביקשתי שגם הממשלה תהיה בעד. הייתה התנגדות, עורך דין גיא קריגר קיבל את בקשתי ואמר שישאל את שר האוצר. אני מבין שנכון לעכשיו קיימת התנגדות.

אני רוצה להבהיר, שהנוסח שחילקתי לכם כרגע הוא נוסח שהוכן לקראת 19 בדצמבר, אלה ההערות של משרד המשפטים. כעת אני מבינה שהוא לא רלבנטי כי יש נוסח חדש שאני לא ראיתי אותו, אני מציעה שנביא אותו לדיון בוועדה, אבל הוא לא בידי.

הנוסח אינו מלא, הוא גובש בישיבה שנערכה אתמול, זה אמור להיות החוק כולו כאשר הפסקה הלא ממוספרת אמורה להיות תוספת להגדרה הקיימת של נכה, שבעצם מכניסה לתוך הגדרת נכה את מי שלא הוכר כנכה רק בגלל שהוא שהה ב-1.1.47 על אדמת גרמניה – שזו הייתה כוונת המציעים – וזה בלבד שהוא לא מקבל פיצוי בגלל נכותו או פיצוי שנקרא קרן סעיף 2, ואז כמובן אין מקום להכניסו בתוך מסגרת החוק.


סעיפים קטנים (א) ו-(ב) צריכים להיות ממוספרים כסעיף 2 וזה סעיף התחילה, שאומר, שתחילתו של החוק היא ביום הראשון לחודש שלאחר פרסומו, אבל לא ישולם תגמול ולא יינתנו הטבות אחרות לפי החוק העיקרי, חוק נכי רדיפות הנאצים למי שהוכר כנכה, על סמך ההגדרה החדשה, דהיינו, מי ששהה על אדמת גרמניה ביום 1.1.47, אלא מהיום שהגיש תביעה לפי החוק העיקרי. כלומר, אם הוא מגיש תביעה מאוחר יותר ממועד התחילה, הוא יהיה זכאי מאוחר יותר ממועד התחילה. אבל – זו אחת ההסכמות שהגענו אליהן אתמול – אם הוגשה תביעה כזאת בעבר, אזי תוכר הזכאות שלו מיום הגשת התביעה, בלבד שיום הגשת התביעה לא היה לפני 1.1.2000. דהיינו, אף אחד לא יקבל רטרואקטיבי לפני 1.1.2000, מי שהגיש בקשה לפני 1.1.2000 יקבל רטרואקטיבי מיום 1.1.2000, מי שהגיש בקשה מאוחר מזה, יקבל מהיום שבו הגיש את הבקשה גם אם זה לפני יום התחילה, מי שמגיש אחרי יום התחילה, מועד הזכאות שלו יתחיל לפי היום שבו הגיש את הבקשה.

למעט עניין הרטרואקטיביות, זה די דומה להסדרים שהיו בחוק נכי רדיפות הנאצים בתיקון שפתח אותו להגשת תביעות חדשות ב-1998 ובתיקון שהתקבל ממש לאחרונה לחוק נכי מלחמה בנאצים, שגם הוא נפתח ללא מגבלת זמן בהגשת תביעות. העיקרון של מועד תחילתו של החוק או מועד הגשת הבקשה, לפי המאוחר, הוא עיקרון שקיים גם בשני החוקים האלה. כאן יש גם את האלמנט הרטרואקטיבי.

אני מבין שמשרד האוצר לא מסכים לנוסח הנוכחי.

אני אגדיר זאת כך, אנחנו לא מסכימים לעיקרון שבחוק הזה, אני חושבים שהחוק הזה ככלל לא צריך להיעשות - - -

אבל אם הוא יעבור?

אנחנו חושבים שהנוסח הנוכחי, זה שמונח כרגע בפני היועצת המשפטית, אנה שניידר, הוא נוסח עדיף.

אני חוזרת על הפנייה של חבר הכנסת הירשזון למשרד האוצר ולתמוך בחוק.

הערה שנייה, צריך להבין שהוויתור על הרטרואקטיביות זו הייתה פשרה מהצד שלנו, פשרה מאוד גדולה. ישנם מאות או אלפים, שבעקבות המתנה לחקיקה, הם לא הגישו את התביעה ואנחנו מכירים אותם.

הערה נוספת לגבי הניסוח, מאחר והיועצת המשפטית רואה את הנוסח רק עכשיו, יכול להיות שיצטרכו להיות שינויים על פי המלצתה של היועצת המשפטית.

אנחנו נעשה זאת כעת.



אנחנו מדברים בתיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים ובתיקון להגדרת נכה שבסעיף 1 לחוק. ההגדרה של נכה היום בחוק אומרת כך: "נכה – אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אילולא הנאמר בהסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה מיום 10 בספטמבר 1952, ובמכתב מס' 1א' שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה". זה קיים היום. ההצעה היא להשאיר את ההגדרה הזאת ולסמן אותה כפסקה 1.

לא לסמן אותה כ-1, אלא בסופה להוסיף את הסייג.

בסדר, בסופה של הפסקה הזאת, להוסיף את הסייג שכרגע אקרא, שהובא לפנינו ממש ברגע זה – יכול להיות שאעשה תיקוני נוסח, אבל זה לא משנה כרגע – "על אף האמור לעיל, לא תימנע ההכרה באדם כנכה רק עקב שהותו על אדמת גרמניה ביום 1 בינואר 1947, ובלבד שלא קיבל ואינו מקבל תגמול, קצבה, או פיצוי ממקור אחר בגלל נכותו, ולא קיבל ואינו מקבל תשלום לפי ההסכם שנחתם בין שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה ביום 9 באוקטובר 1992". ואז יבוא סעיף תחולה ותחילה שאומר: תחילתו של חוק זה ביום 1 בחודש שלאחר פרסומו. ב. לא ישולם תגמול ולא יינתנו הטבות אחרות על פי החוק העיקרי למי שהוכר כנכה ושהה על אדמת גרמניה ביום 1 בינואר 1947, אלא מיום שהגיש תביעה לפי החוק העיקרי ולא לפני יום 1 בינואר 2000. כל זה טעון שיפוצים וניסוחים.

אם זה מוסכם עליכם, אתם מאשרים זאת לקריאה שנייה ושלישית, בכפוף לתיקוני נוסח שאעשה.

אנחנו מבקשים שיינתן לנו לנמק, אם נרצה להציג את עמדתנו המנומקת למה אנחנו חושבים שלא צריך לאשר לקריאה שנייה ושלישית.

אתה יכול להגיש הסתייגות.

אני מודיע לוועדה, אם הם מגישים הסתייגות, אני חוזר להצעה המקורית.

אנחנו לא מגישים הסתייגות.

אני רוצה להגיש הסתייגות.

אם כך, אתה מורה לי עכשיו להגיש הסתייגות לפי הנוסח הקודם.

נכון.

אני מבקש לסיים את המשפט. לא הייתה לנו כוונה להגיש הסתייגות מהנוסח הזה ולכן לא נגיש הסתייגות מהנוסח הזה, זה לא מוריד כהוא זה מההתנגדות העקרונית שלנו לחוק, וזה מוסכם וברור וידוע גם לחבר הכנסת הירשזון.

נתון נוסף שאנחנו חושבים שחשוב להגיד בפני חברי הכנסת הוא, שמה שהחוק הזה מוסיף בהשוואה לחוק הקודם, הוא גורע דברים אחרים – ואנחנו חושבים שטוב שהוא גורע אותם – אבל דבר אחד שהוא כן מוסיף, את האלמנט הרטרואקטיבי שלא היה קיים קודם, של לחזור אחורה עד לרצפה של 1.1.2000. קשה לנו מאוד להעריך את העלות של זה כי זה תלוי בהרבה מאוד פקטורים כמו כמה בקשות כאלה מאלה שהוגשו הן בקשות רלבנטיות, באיזה כמות של בקשות מדובר. אתמול נזרק איזשהו סכום גג שמדבר על תוספת של 200 מיליון שקל, אנחנו חושבים שהוא מופרז, החישוב שנעשה הוא, דובר על 4,000 בקשות של אנשים כאלה כפול 25 אלף שקלים בממוצע לשנה לנכה רדיפות נאצים, זו הזכאות הממוצעת על פי החוק. אם כל אותן 4,000 בקשות תזכינה לתגמול רטרואקטיבי של שנה אחורה, אזי היה מדובר על 100 מיליון שקל, ברור שלא מדובר על כל 4,000 הבקשות.

הנימוק שלך הוא על מנת לשכנע אותנו?

כדי שיהיה לכם נתון נוסף מול העיניים.

על מנת להיות הגון אני אומר, ש-100 מיליון זה מספר מופרז כלפי מעלה, זה נמוך יותר, בכל מקרה, ברור שמדובר בעשרות מיליוני שקלים, קשה לנו לנקוב כרגע במספר מדויק, וזה מוסיף על העלות הקיימת של החוק, שכידוע, על פי הערכה שלנו היא כ-300 מיליון שקלים לשנה.

אדוני היושב ראש, הערה אחת למה שאמר נציג האוצר, אני בנושא הזה לא רואה רטרואקטיביות משום שגם אלי גולדשמידט, יושב ראש ועדת הכספים, וגם אנוכי, הסכמנו לעכב את הגשת החוק הזה על פי בקשתו של שר האוצר. ובגלל שעיכבנו את הבקשה ונתנו לשר האוצר לבצע קודם את כל התהליכים עם גרמניה, החוק הזה התמשך. 1.1.2000 שקבענו פה הוא על מנת להחזיר זאת למקוריות של החוק, שיכול היה לעבור ואנשים היו יכולים ליהנות כבר אז מהתגמול.

שמענו את עמדת משרד האוצר, אנחנו נביא את ההצעה למליאה כפי שהיא, בלי הסתייגויות. אני רוצה לבקש מחבר הכנסת ליצמן, שיסיר את הסתייגויות על מנת שנוכל להצביע כולנו בעד.

אם שר האוצר יגיש הסתייגות במליאה, אני לא מסיר את הסתייגותי.

שר האוצר לא מגיש הסתייגות.

אני לא יודע, יש לי דוגמה מלפני שבועיים, שמשרד האוצר הצהיר שהוא לא מגיש הסתייגויות ושר האוצר הגיש הסתייגות.

אנחנו מצהירים כאן, שלא יוגשו הסתייגות של שר האוצר.

אם כך, אני מסיר את הסתייגותי.

חברים, אני רוצה להעמיד להצבעה את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מספר 12), (הזכאים לתגמול – הרחבת תחולה), מי בעד ומי נגד.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 12) (הזכאים לתגמול – הרחבת תחולה), נתקבלה.

ברוב קולות, הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 12) (הזכאים לתגמול – הרחבת תחולה), נתקבלה והיא עוברת למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 13:00