פרוטוקולים/כספים/2840



2
ועדת הכספים
31.1.2001

פרוטוקולים/כספים/2840
ירושלים, י"ח באדר, תשס"א
13 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ז' בשבט התשס"א (31 בינואר 2001), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
צבי הנדל
אמנון כהן
יעקב ליצמן
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי

יצחק כהן
משה רז

משרד החקלאות:
ד"ר אליעזר נילי - וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי
סיימון ברנן - גזבר המכון הווטרינרי
מיכל סגן-כהן - לשכה משפטית

ש' מקסימוב - ארגון משקי הפטם
יעל ייטב - מס הכנסה
מיכל דויטש - מס הכנסה
טלי דולן - יועמ"ש, משרד האוצר
יעל אביר - לשכה משפטית, אגף המכס ומע"מ
עמית לרנר - משרד האוצר
רונית בראון - משרד האוצר
י' בריס - משרד האוצר
רמי דיין - משרד האוצר
ק' יתח - משרד האוצר

יאיר שלמה - יו"ר ועד העובדים
דקל אריה
רועי קורשן

גלית לוי - עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת חיים כץ

סמדר אלחנני

איוור קרשנר

חנה כהן

1. תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2001.
2. תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות).
3. תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)(תיקון).
4. צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(התליית תחולתם של סעיפים 4 ו-5).
5. צו מס הכנסה (סכום המחייב קטין בהגשת דוח)(תיקון).
6. צו מס הכנסה (הגדלת שיעורי המקדמות)(תיקון).
7. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים
כהכנסה)(תיקון).
8. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(שיעורי פחת)(תיקון מס' 3).
9. הצעה לסדר של חבר הכנסת פריצקי – "שער הירדן פרוייקטים".
10. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות של עמית בקופת גמל מרכזית לקצבה).
תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון מס' 2).
11. שינויים בתקציב לשנת 2000.





תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2001

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר היום – סיכום ועדת המשנה לשוק ההון – תקציב הרשות לניירות ערך.

על דעת כל אלה שנכחו בישיבה של ועדת המשנה התבקשתי להביא את הדברים לוועדת הכספים.

ועדת המשנה לשוק ההון המליצה לוועדת הכספים לאשר לרשות לניירות ערך תקציב ביניים של רבע שנה, כדי שזה לא יפגע בפעילותה. כלומר, כל התשלומים שהם תשלומים שנתיים, כגון שכר דירה, ביטוחים ורשיונות, יהיו בסכום השנתי וכל הדברים האחרים יהיו לרבע שנה. במהלך הזמן הזה תיעשה בדיקה לגבי התוספת לתקציב של הרשות לניירות ערך.

הדבר הזה היה מוסכם גם על הרשות, כלומר זה לא נתקל בהתנגדות. כמו כן הוועדה רשמה לפניה שאם יהיו עודפים מהכנסות של הרשות לניירות ערך מעבר לאיזשהו אחוז שייקבע בהכנסות שיימצאו, תישקל אפשרות להפחתת האגרות של הרשות לניירות ערך. התקציב של הרשות לניירות ערך לא בנוי עדיין על האגרה.

כמו כן יתקיים דיון על המאזן של הרשות לניירות ערך, כלומר לגבי הקרנות, העודפים וכו'.

בניגוד לתקציב המדינה, לרשות לניירות ערך אין סעיף מילוט שמאפשר פעילות אם אין להם תקציב.

האם יש בכלל אפשרות לתקציב רבע שנתי? אני לא מכיר דבר כזה.

זה נקרא תקציב ביניים.

הדבר הזה מקובל ואין עם זה שום בעיה. בעבר עשו את זה גם בתקציב המדינה.

זה מוסכם על יושבת ראש הרשות?

זה מוסכם על כולם. אתם יכולים לא לאשר את המלצות ועדת המשנה ולאשר את התקציב כפי שהוגש.

אנחנו נוהגים לקבל את המלצות ועדות המשנה, אלא אם זה משהו חריג במיוחד.

אני בכל זאת מבקש לדעת מדוע לא לאשר תקציב לשנה, הרי מדובר בדבר לא פוליטי, מה גם שאנחנו נכנסים לתקופה לא קלה. אני לא אוהב את הרעיון לאשר תקציב רבע שנתי ולכן הייתי מעדיף לאשר תקציב שנתי. האם אפשר לקבל איזשהו נייר מגברת נילי כץ בקשר לזה?

תקציב הרשות לניירות ערך במלואו מצורף למזכר.

מדוע לא מאשרים את כל התקציב וגומרים עניין?

משום שהתקציב הגיע באיחור ולא היתה אפשרות לבדוק אותו.

בשנה שעברה התעוררה בעיה עם התקציב לרשות ניירות ערך שהגיע לוועדה, ואז החליטה הוועדה למנות צוות בראשותו של חבר הכנסת מאיר שטרית, כדי שבמהלך השנה יבדוק את תקציב הרשות לניירות ערך. בדקנו את התקציב ועם שכר הדירה אין מה לעשות, כי יש חוזה לעשר שנים ואם יפרו או ישנו אותו זה יעלה יותר.

שוק ההון במדינת ישראל זה לא משחק, זה עסק שמגלגל סכומים ענקיים וזה בעצם מעמדנו בעולם.

יש כאן אלמנט של אי ודאות ואנחנו לא יודעים מי ינהל את העניינים אחרי שבוע הבא. לכן אני סבור שהפתרון פה הוא פתרון ביניים סביר וזה נותן שקט לשלושה חודשים. זו פשרה שמגלמת גם אחריות וגם רצון לבדוק ולא מצב שבו אנחנו חותמת גומי.

המלצות ועדת המשנה לשוק ההון אושרו.




תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)

כיוון שאנחנו מנצלים את הדיונים על אגרות גם לנושאים אחרים, אני מבקש לשאול מספר דברים הנוגעים למחלת "הפרה המשוגעת". לאחרונה קראתי שבמשך שנים ארוכות היה יבוא של בשר מאירופה שחשוד במידה זו או אחרת במחלת "הפרה המשוגעת". האם אתם יכולים להתייחס לנושא הזה?

אני מציעה לשלוח לך את הירחון של השירותים הווטרינריים שיש בו דוח ממצה על הנושא.

זה דבר מאוד מטריד. נכון שבמערכת הבחירות שלנו אנחנו מתעסקים עם הרבה דברים חשובים, אבל באירופה הנושא של "הפרה המשוגעת" הוא נושא שמפיל ממשלות ומדיח שרי חקלאות למיניהם. זה בהחלט נושא כבד וקשה ואני מבקש לשמוע על כך, למרות שזה לא הפורום של ועדת הכלכלה שהוא זה שנדרש לדון בנושא הזה.

אני חושבת שבשלב זה אנחנו רק יכולים להתברך במצב שבו אנחנו נתונים.

עד השנה האחרונה היה לנו יבוא בשר משני מקורות באירופה – מאירלנד ועגלי חלב מהולנד. לאור החששות והמודעות הגבלנו את גיל הבקר המיובא מאירלנד ל-24 חודשים, שזה גיל שמבטיח שהמחלה לא תחדור עם הבקר ארצה, כי הביטוי של המחלה הוא בבקר יותר זקן – גיל חמש-שש שנים.

בעקבות מה שמתרחש היום באירופה, מנהל השירותים הווטרינריים החליט לאסור יבוא של בשר מאירופה. יש גם בעיה של אמינות והאירופאים בעצמם קצת בפאניקה וכל אחד מרמה את השני, אבל בגלל שזוהו כבר 19 מקרים בגרמניה והגרמנים הפסיקו לאכול בשר, החלטנו שכרגע לא נייבא בשר מאירופה.

העובדה שהתגלו 19 מקרים לא אומרת שום דבר, כי המחלה הזאת יכולה לקנן בגוף האדם 20 שנה עד שזה מתגלה.

הנושא מאוד מורכב ולכן אני גם אתייחס לניסיונות של העיתונות הבריטית והתחקיר האחרון של האינדיפנדנס שטען כאילו בריטניה הפיצה מתוך מודעות קמח בשר לארצות שונות, כאשר היא ידעה שגורם הזיהום מצוי בהן. גם ישראל הוזכרה במאמר הזה ובעקבות זה מנהל השירותים הווטרינריים התראיין אתמול ברשת ב' והסביר באיזה צעדים אנחנו נקטנו. אני רוצה להזכיר שמנהל השירותים הווטרינריים התקין תקנות ב-1988 שאסרו האבסה בקמחים ממעלי גרה. עצרנו את כל היבוא של הקמחים ארצה ואפילו רצו לתבוע אותנו ב-W.P.O. , אבל בסוף אמצו את המדיניות שלנו בכל העולם.



היום אנחנו אומרים שאין לנו ביטחון של מאה אחוז שהמחלה לא תגיע ארצה, אבל נקטנו בכל האמצעים – מניעת יבוא בשר, יבוא קמחים וכל האמצעים העיקריים והידועים. מנהל השירותים הווטרינריים אמר שגם אם יהיה אירוע, הוא לא יהיה ברמה של התפרצות כפי שהוא קיים באירופה.

האם התגלה מקרה כלשהו בישראל?

לא. אנחנו מבצעים ניטור מאוד מאוד מחמיר. לישראל יש גם בעיה של כלבת ולכן כל בעל חיים שמראה סימפטומים עצביים – אם ברמת בית המטבחיים או ברמת השדה – יש הוראה חד משמעית של מנהל השירותים הווטרינריים להעביר אותו למכון הפתולוגי בבית דגן. הניטור מאוד מאוד מחמיר, יצאה הודעת רענון ואנחנו במעקב מאוד רציני.

יש בישראל תופעה קשה של שחיטה שחורה ולזה נועדה יחידת הפיצוח. יש תופעה של שחיטה שחורה שחלקה בישראל וחלקה ברשות הפלסטינית ולכן האיש שאוכל במסעדה לא יודע אם הסטייק שלו בא משחיטה שחורה או לא משחיטה שחורה.

נושא השחיטה השחורה הוא נושא מורכב והוא עומד בפני עצמו. היום, עיקר הבקר שמגיע לרשות הפלסטינית הוא בקר אוסטרלי שנמצא בפיקוחנו ותחת תעודות זהות שלנו. זה שיש שחיטה שחורה וגם הברחה של ביצים ומוצרי חלב זה בגלל שחלק מהחקלאים שלנו משתפים פעולה.

מאז שיחידת הפיצוח התחילה לעבוד נפתחו 1,600 תיקים נגד העבריינים שחשודים בהברחת בשר.

יש לכם סמכות לקנס מיידי?

כן.

האם אתה יכול להרגיע אותנו ולומר שאנחנו יכולים להמשיך לאכול בשר בקר?

חד וחלק כן.

התקנות שהוועדה מתבקשת לאשר הן תקנות שבאות להסדיר בדיקות אחרות בבעלי חיים. התקנות הללו אושרו על ידי ועדת הכלכלה ואושרה אגרה לעניין אותן תקנות בוועדת הכספים של הכנסת, אך היא אושרה עד תום שנת 2000. עכשיו אנחנו מבקשים לאשר מחדש את האגרות והפעם ללא הגבלת זמן.

אני חושב שזו דרישה מוגזמת לבקש לאשר ללא הגבלת זמן. אני חושב שטוב שתבואו פעם בשנה ותבקשו את הארכת האגרה.

אם הכנסת מאשרת תקציב כל שנה והטכניקה בישראל היא שאחת לשנה, לפחות בתיאוריה, בודקים את המחויבויות התקציביות, האגרות, המסים וההיטלים, אני לא חושב שצריך לחרוג במקרה הזה מהכלל הזה.

הבעיה שלנו היא שאנחנו לא יכולים לתכנן תקציב מראש, כי התקציב של השירותים הווטרינריים בנוי על ההכנסות מהגביה הזאת.

אתה יכול להגיד את זה על מבני חינוך ועל כל דבר אחר.

לחינוך יש תקציב משלו ואילו התקציב שלנו בא מההכנסות האלה.

אין לנו שום סיבה לסטות מהכלל הזה, אחרת אפשר היה לעשות את זה לגבי כל האגרות, כדי שלא יבואו לכאן כדי לחדש את האישור כל פעם. אני מציע להאריך את זה רק בשנה.

הגבלת התקופה לגביית האגרה הוא חריג בכל האגרות. האגרה הובאה כיתר כל האגרות של משרד החקלאות. יש לנו הרבה מאוד אגרות ויש תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) שנעשו באישור ועדת הכספים והן משולמות בהתאם לתקנות האמורות. למעשה, האגרה הזאת היא היחידה שמוגבלת בזמן ואין אף אגרה שמשרד החקלאות גובה והיא מוגבלת בזמן.

יש לי תחושה שאתם מבקשים להוציא משהו שהוא בפיקוח שלנו. אני מציע להאריך את התוקף רק בשנה.

הוועדה מאשרת את האגרה לשנה אחת בלבד.





תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)(תיקון), התשס"א-2000

תקנות מס הכנסת (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) קובעות זיכוי במס של 15%, מוגבל בסכום של 44 אלף שקל לחודש, כזיכוי במס לעובד שעובד במשמרת שניה ושלישית. אנחנו מבקשים להאריך את תוקף התקנות כך שיוטלו גם בשנת 2001.

אין עם זה בעיה ולכן הוועדה מחליטה לאשר את התקנות.



צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(התליית תחולתם של סעיפים 4 ו-5), התשס"א-2000

סעיף 4 לחוק התיאומים קובע חובת תיאום הכנסה בשל מלאי. סעיף 5 לחוק התיאומים קובע חובת תיאום מקדמות מלקוחות ומקדמות לספקים. לאור אינפלציה בשיעור אפס, אנחנו לא חושבים שראוי שהסעיפים האלה יהיו בתוקף. יש סמכות לוועדה להתלות את תחולתן ואנחנו מבקשים להתלות את התחולה ב-2001.

זה ברור ולכן הוועדה מאשרת את צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(התליית תחולתם של סעיפים 4 ו-5).

אני נגד זה, כי אני מבקש שזה יהיה רק לגבי עבודה שמותרת לפי החוק.



צו מס הכנסה (סכום המחייב קטין בהגשת דוח)(תיקון), התשס"א-2000

קטין חייב בהגשת דוח, אלא אם כן ההכנסה שלו לא מגיעה לסכום מסוים. אנחנו מבקשים להעלות את הסכום לפי שיעור עליית המדד מאוגוסט 2000, ומ-2001 הסכום יהיה 44,210 שקל.

הצו אושר.





צו מס הכנסה (הגדלת שיעורי המקדמות)(תיקון)

זהו תיקון טכני.

הצו אושר.


צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה)(תיקון)

בצו זה מוצע להוסיף את סכום המחזור המעודכן לשנת המס 99' לפי שיעור עליית המדד.

הצו אושר.




תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(שיעורי פחת)
(תיקון מס' 3), התשמ"ט-1989 (תיקון), התשס"א-2001

בתקנות הללו אנחנו מבקשים להאריך את תוקף התקנות האלה, שנותנות פחת מוגדל למלונאות ולתעשייה לשנת 2001.

התקנות אושרו.


(הפסקה)




הצעה לסדר של חבר הכנסת פריצקי - שער הירדן פרוייקטים

ביקשתי לקיים דיון בעניין "שער הירדן פרוייקטים" והסרתי את בקשתי משתי סיבות: א. ביקשתי לקיים דיון אקולוגי והתברר לי שסיפור "שער הירדן" נידון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז הצפון. אני אמון על העניין שוועדת הכספים לא תדון בנושא כל עוד הוא תלוי ועומד, מעין סוביודיצה, בוועדה אחרת, כי אני חושב שזה לא ראוי. אני מבין שיש תוכנית, והיא הופקדה, והגישו התנגדויות, ויקיימו הליכי תכנון ובניה ומה שיוחלט יוחלט, ואם לא יימצא חן הנושא יבוא לכאן.

ב. ביקשתי לקיים דיון מקיף וכללי בנושא ערבויות מדינה, ואני אשמח לשמוע מה סוכם בקשר לזה.

על פי בקשתך, סיכמנו שוועדת הכספים תקיים דיון עקרוני ומקיף לאחר הבחירות בשאלה של ערבויות מדינה לגופים פרטיים, לא בהקשר ספציפי של "שער הירדן פרוייקטים", אלא בהקשר כולל.

הפניה של "שער הירדן" הגיעה זמן קצר לפני שדנו בנושא ולא היה סיפק בידי לבדוק את הכל. לכן בדקתי את זה לאחר שזה אושר וכתבתי על כך תזכיר שנשלח לכל חברי הוועדה.

הפניה לוועדת הכספים בקשר ל"שער הירדן" מוכתרת בכותרת של "ערבות מדינה". בגוף הפניה אין שום איזכור לערבות מדינה, אלא מבקשים בסך הכל פטור לפי סעיף 6(ג) של חוק יסודות התקציב, שפותר מהצגת המחויבות שיש בקשר לזה בתקציב. זאת לא ערבות ולכן השאלה שלי היא אם זה כיסוי אחר.

מדוע את מעירה את ההערה הזאת עכשיו? מה זה קשור?

אני חושבת שהציגו לא נכון את העובדות לוועדה.

מדוע לא אמרת את זה כשזה נידון?

לא הספקתי לעשות את זה. אתה מקפיד שיעברו לפחות 24 שעות בין הפניה לדיון ואילו במקרה הזה לא היו 24 שעות.

האם את רוצה לומר שלא קוראים לזה ערבות, אלא התחייבות של המדינה לשפות את הב.ס.ס.ח.? אמרת את זה עניינית בזמן הישיבה. אם אני מבין נכון, חבר הכנסת פריצקי לא מתכוון רק לסיטואציה של ערבות מדינה. יש דרכי סיוע שונות – יש דרך סיוע שהיא הדרך הקלאסית של ערבות מדינה ויש דרך סיוע מהסוג הזה, שבה הב.ס.ס.ח. מתחייב התחייבות כלשהי ועל היקף מסוים המדינה אומרת שאם יידרשו לשלם היא תיתן שיפוי. מה שחבר הכנסת פריצקי מבקש זה בעצם קריטריונים לסיוע. הוא קרא לזה בשם ערבות מדינה כשם כולל ולא בהכרח ערבות מדינה במובן הטכני של המילה.

אתה צודק. המדינה מתחייבת ליזמים פרטיים בצורה מסוימת ולכן במקום כלשהו צריך לקבוע קריטריונים איך עושים את זה.

בעניין "שער הירדן" יש חשיפה של המדינה של 7 מיליון.

עד תקרה של 7 מיליון.

אז החשיפה הזאת יכולה להיות בדרך של ערבות מדינה והיא יכולה להיות בדרך של התחייבות לשיפוי. על רקע זה מבקש חבר הכנסת פריצקי, ובצדק מבחינתו, לקיים דיון בשאלה מה הקריטריונים שאנחנו כוועדת כספים צריכים לשים לעצמנו כשמביאים את כספי משלם המסים כגיבוי לתהליך של יזמות פרטית. לגיטימי בהחלט לשאול למה אנחנו עושים את זה ב"שער הירדן" ולא עושים את זה במקום אחר. אין קשר בין זה לבין הטכניקה המדויקת שזו לא ערבות אלא התחייבות.

הואיל והפרוייקט עומד היום בפני ועדה מחוזית, כלומר עוד לא יוצא שום שקל לטובת זה, יש לנו זמן לדון בזה.


תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון מס' 2), התשס"א-2000
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות של עמית בקופת גמל מרכזית לקצבה), התשס"א-2000

הנושא הבא על סדר היום – קופת גמל מרכזית לקצבה.

*בריס

קופת גמל מרכזית לקצבה זה כלי שנועד לתת מענה לגופים שיש להם פנסיה תקציבית ויש להם בעיה ייחודית. בדרך כלל, כאשר יש למעביד התחייבות לפנסיה תקציבית, העובד עובד היום ובעוד מספר מסוים של שנים תהיה מחויבות למעביד – שהוא כמובן יצטרך להעריך אותה ולהיערך לקראתה – לתת לעובדים האלה פנסיה תקציבית. הרבה מהמעבידים מנהלים איזושהי עתודה לצורך ההכנה, כדי שבבוא העת יהיה להם מאיפה לשלם את הפנסיה התקציבית.


הנושא הזה התחיל משני גופים - רשות שדות התעופה ורשות הנמלים והרכבות – שניהלו עתודה כזאת, כדי שבבוא העת יוכלו לשלם את הפנסיה התקציבית הזאת. עד שנת המס 98' הם היו גופים פטורים ממס והחל משנת המס 98' הם גופים חייבים במס מכוח חוק ההסדרים שסיים את הפטור שלהם ממס.

בדומה, חברת החשמל – לא בגלל שינוי בחקיקה, אלא בגלל שינוי בדרך חישוב הפחת על הנכסים שלהם – עברה ממצב של פטור ממס למצב של חיוב במס. נוצר מצב שבו למעשה אם הם ימשיכו לצבור את העתודה הזאת אצלם, הרי שהיא תישחק בגלל שהרווחים עליה יהיו חייבים במס.

בשעתו היתה הבטחה לגבי רשות שדות התעופה ורשות הנמלים והרכבות שהם לא ייפגעו מהחבות במס לעניין הספציפי הזה. מאוחר יותר הציע הממונה דאז על שוק ההון לאפשר גם לחברת החשמל להצטרף להסדר הזה.

ההסדר מתייחס לגופים האלה בגלל האופי המיוחד שלהם. קודם כל מדובר ב-public utilities – נותני שירות לציבור הרחב – שאם למעשה היה חיוב במס, במידה מסוימת הוא היה מתגלגל חזרה אל הציבור הרחב דרך התעריפים שמשולמים על השירותים שניתנים על ידי נותני השירות, שמה שמאפיין אותם שהם נותנים שירות לכולם וכל הציבור נזקק לשירותיהם.

לכן יש מן הצדק לפטור ממס, בפרט כאשר מדובר בגופים האלה, שיש להם את הנושא הייחודי של הסכמים עם הממשלה.

אם לא היתה פנסיה תקציבית והיתה קרן פנסיה, הם היו חייבים במס.

*בריס

ההבדל בין קופה מרכזית לקצבה לבין קופה רגילה לקצבה הוא שבקופה רגילה יש הפרשה של העובד ושל המעביד ויש קרן פנסיה שמשלמת. פה אנחנו מדברים על מצב שבו העמית הוא המעביד והחבות של המעביד לא נגרעת כהוא זה בגלל קיומה של קופה מרכזית לקצבה. אם בבוא העת לא יהיה בקופה מספיק כסף לשלם את הפנסיות, עדיין עומדת החבות של המעביד לשלם את הפנסיה.

בעצם אתה אומר שהמעביד יכול לפתוח איזשהו חשבון חסכון לטובת פנסיה תקציבית. איך אתה יכול לבדוק שזו לא קופת חיסכון לנושאים אחרים?

*בריס

יש כאן שני סטים של תקנות: תקנות שהן באישור שר האוצר, שנוגעות להיבטים הטכניים של הניהול ושל הפיקוח על הקופות האלה. כמו כן יש תקנות אחרות שנקראות תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות של עמית מקופה מרכזית לקצבה), שהן התקנות שקובעות את ההטבה המהותית במס. ההטבה במס היא הוצאה מוכרת, כלומר השמונה ושליש יהיו הוצאה מוכרת.

מה קרה עד עכשיו?



*בריס

למעשה עד עכשיו הם ניהלו את זה כקרן פנימית והרווחים עליה היו פטורים ממס.

מה משתנה?

*בריס

כיוון שהגופים האלה עברו למצב של חבות במס, אם לא נאפשר את ההפרשה שלהם לקרן נפרדת, אז הרווחים על הקרן הזאת יישחקו, כי הם יהיו חייבים במס.

השינוי המהותי בתקנות האלה מדבר גם על התרת ההוצאה בניכוי, כלומר מדובר בעצם בשתי הטבות מס . הכרה בזה כקופת גמל תאפשר פטור ממס על הרווחים וההוצאה תותר למעביד במנגנון מסוים: 81/3% בעת ההפקדה והיתרה במועד המזכה שהוא המועד שבו פורש העובד לגמלאות.

התנאים שנקבעו לגבי משיכת הכספים נגזרים למעשה מתוך הסכמי השכר, אבל קבענו שזה יהיה באנלוגיה מוחלטת למה שקורה בקרנות פנסיה.

האם יש השלכה בכל ההטבה הזאת על תעריפי החשמל לצרכנים?

אין קשר לזה.

להיפך, אם לא תעשה את זה, ייתכן שזה יאלץ אותם להעלות את התעריפים.

העלות התקציבית של פנסיה תקציבית וכל תנאי השכר נלקחו בחשבון בחוק משק החשמל, שהוסיף לתעריף את כל העלויות.

מר בריס הציג את התקנה הזאת כתקנה כוללת, אך בעצם התקנה הזאת היא ספציפית לחברת החשמל. הערתי על כך גם למשרד האוצר ואמרתי שצריך לעשות תקנה כוללת שתהיה אחידה, כי יש הרבה גופים שהם רשויות ציבוריות ולכן צריך לקבוע מסגרת כוללת. אין כאן שום קשר לעובדים, כלומר בשביל שתהיה הפרשה נכונה לעובדים בפנסיה תקציבית, צריך בעצם להפריש 30%, שזה האומדן של כמה עולה פנסיה תקציבית. לכן קבעו פה 81/3 וזה לא פוגע בעובדים, כי ההתחייבות של חברת החשמל לפנסיה תקציבית לעובדים היא מוחלטת וגורפת. זאת הקלת מס לחברת החשמל ולגופים אחרים שייכנסו למסגרת הזאת. אני מציעה לקבוע מסגרת כוללת.



בעקבות זה מועלית בעיה מאוד עקרונית והיא הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה, כלומר איפה הקופה המרכזית לפנסיה תקציבית של עובדי המדינה.

מה שקרה הוא שחברת החשמל ועוד חברות מסוימות יעברו ממצב של "יחידת סמך" להיות יחידות עצמאיות. כתוצאה מכך, ההתחייבות של המעביד לפנסיה התקציבית צריכה להישמר. בזה אין שום חולק ועובד חברת החשמל שהתחיל לעבוד בגיל 25 והיום הוא בן 45, יש לו 20 שנה פנסיה תקציבית. השאלה שלי היא איפה הכסף – אני מקווה שיהיה מצב שבו כשהמדינה מעבירה ליחידת סמך היא מעבירה כסף לאיזושהי קופה, על מנת שישתחרר כסף לשוק להשקעות לפרוייקטים. האם כל זה הוא "בוכלטריה" בתוך הספר או שיש כסף אמיתי שהולך לקופת גמל, להשקעות אמיתיות בפרוייקטים?

*בריס

הכסף הולך לקופת גמל ללא אגרות חוב מיועדות ויהיה מכרז לחברה מנהלת. המכרז יהיה על דמי הניהול ועל איכות ההשקעה.

לגבי השאלה מדוע התקנות האלה לא יהיו כלליות לגבי כל הרשויות הציבוריות – כשאנחנו עושים את הפרמטרים שלנו לגבי נותני שירות לציבור שיש להם את הבעיה הספציפית הזאת, למעשה יש לנו על השולחן שלושה גופים כאלה ואני יכול לכתוב את זה בהגדרה הכללית.

אם יהיה לך מחר עוד גוף שעונה על אותם קריטריונים?

*בריס

אני אהיה חייב להחיל את התקנות האלה גם עליו.

זאת אומרת, למרות שהיה כדאי לעשות משהו כולל, בפועל כל מי שעונה על הקריטריון שדומה לחברת החשמל, רשות שדות התעופה ורשות הנמלים והרכבות, הכלל הזה יחול עליו.

*בריס

בפועל יש לי רק את חברת החשמל, כי היה לנו ניסיון למצוא מנגנון שיספק את כולם. אנחנו מעוכבים שלוש שנים, בגלל שאנחנו לא מצליחים ליישר קו. נטפל קודם בחברת החשמל ואז נשפר את השאר.

אני מבקש שהתקנות האלה יחולו על כולם. כרגע חברת החשמל מתאימה לזה, אבל צריך שיהיה ברור שאם תהיה רשות ציבורית אחרת, זה יחול גם עליה. אני מבקש שזה יהיה אוניברסלי לכולם.

זה יחול על כל מי שעונה לקריטריונים האלה.

זה לא מנוסח כך.

אם יבוא תאגיד באותם קריטריונים האם הוא יצטרך אישור של ועדת הכספים?

*בריס

הוא יצטרך אישור של שר האוצר.

מר בריס אמר שבמקרה כזה הוא יביא את זה לאישור שר האוצר ולוועדת הכספים.

*בריס

יכול להיות שלא צריך את אישור ועדת הכספים.

אני בכל זאת מבקש לאשר משהו אוניברסלי.

אי אפשר לנסח את זה כך.

אם כך אני מבקש התייעצות סיעתית.

*בריס

ברשות שדות התעופה רוצים לעשות תיקונים לפני שנצרף אותם. אני מנהל איתם משא ומתן על כך.

קראתי את התקנות ואני חושב שיש בעיה עם סעיף 49ג(2)(ג) לתקנות שבו נאמר: "העמית הוא חברת חשמל לישראל בע"מ". מה שחבר הכנסת יצחק כהן מבקש ובצדק הוא למחוק את הסעיף הזה.

אני רוצה שזה יהיה אוניברסלי.

*בריס

בשלב הזה יש התנגדות של רשות שדות התעופה ורשות הנמלים.

צריך לאפשר למי שרוצה להיכנס ומי שלא רוצה, שלא ייכנס.

יש אחידות דעים בוועדה שכל מי שנמצא באותם קריטריונים צריך ליהנות מאותה הטבה. לא יכול להיות שגוף אחד יצטרך לשלם מס הכנסה וגוף שני לא, כאשר מדובר באותם גופים. עם זאת, אומר לנו מר בריס שיש עדיין ויכוחים עם גופים אחרים שעדיין לא רוצים להיכנס לקריטריונים האלה וברגע שהדבר הזה ייפתר זה יבוא לאישור שר האוצר ויכול להיות שגם לאישורנו, כדי לתת את אותן הטבות.

הרעיון הכללי הוא שאנחנו לא רוצים לתפור פה חליפה לחברת החשמל, אלא אנחנו רוצים לבטא גישה אוניברסלית ועל פי זה ניגשת ועדת הכספים לעניין. בכל מקרה שזה יהיה דומה לאירוע של חברת החשמל, אנחנו נאפשר את זה.

אני בכל זאת מציע שסעיף 49ג(2)(ג) יימחק. אני לא רוצה שזה יהיה נקודתי לחברת החשמל.

מה יקרה אם סעיף זה יימחק?

*בריס

אנשי רשות שדות התעופה ורשות הנמלים והרכבות יחשבו שאני עשיתי להם שוד, כי הבטחתי להם שלפני שאני אכלול אותם אני אדבר איתם ואני אגיע איתם להסכמה.

אז תגמור קודם גם איתם ואז תבוא אלינו.

*בריס

אבל אז חברת החשמל יהיו מעוכבים. אני עובד על זה כבר שלוש שנים.

אין סיבה שרשות שדות התעופה תחזיק את חברת החשמל כבת ערובה.

בכל מקרה אני לא חושב שצריך לתקן תקנה נקודתית, אלא זה צריך להיות אוניברסלי לכולם - נר לאחד, נר לכולם. לא ייתכן שזה יהיה רק לחברת החשמל.

אם נמחק עכשיו את הסעיף הזה, אנחנו נכנסים לבעיה עם שתי רשויות שלא הובאו עתה לדיון ואנחנו כופים עליהם הר כגיגית, דבר שהם אולי לא רוצים בו.

ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו.

מצד שני, אם לא נאשר את התקנות כלשונן, אנחנו נפגע בחברת החשמל שעושה את הדבר שהיא צריכה לעשות. לכן אני מציע לאשר את התקנות כפי שהן ואפשר יהיה לקיים במועד אחר דיון עם נציגי רשות שדות התעופה ורשות הנמלים יחד עם מר בריס ולשמוע מהם מדוע הם לא מוכנים להסדר הזה ואולי אפילו לנסות לכפות עליהם את הדבר הזה.

*בריס

אני מקווה שעד אז נגיע להסכם איתם.

התפקיד של ועדת הכספים הוא לעשות דברים כלליים ולא משהו נקודתי.

אני מבקש להעמיד את התקנות ללא סעיף 49ג(2)(ג), כפי שהציע חבר הכנסת כהן, להצבעה. מי בעד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – 4

התקנות אושרו כפי שהוגשו לוועדה על ידי שר האוצר.

אני מבקש שגברת אנה שניידר תעבור על הניסוח המשפטי של התקנות ואם יש בעיה של ניסוח הוועדה מסמיכה את מר בריס וגברת שניידר לתקן, ואם תהיה בעיה מהותית התקנות יוחזרו לוועדה.

הוועדה רושמת שהובאו לפניה תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון מס' 2), התשס"א-2000, שלא מחייבות את אישור ועדת הכספים.




שינויים בתקציב לשנת 2000 – פניה מס' 445/7

לפני מספר שבועות אישרנו על בסיס בדיקה שנעשתה על ידי צוות משנה בראשותו של חבר הכנסת פריצקי את הפניה התקציבית שקשורה במימון ההסכם עם עובדי המחקר של רפא"ל. היו על העניין הזה ויכוחים וחבר הכנסת חיים כץ הוביל את הקו שמסתייג מההסכם הזה ובעקבות זה הוקם הפורום בראשותו של חבר הכנסת פריצקי שבדק את הדברים והמליץ לוועדה לאשר את ההסכם. ההסכם אכן אושר, אך לאחר מכן ביקש חבר הכנסת ליצמן רוויזיה שהמהות שלה היתה לבדוק את המשא ומתן בין האוצר לבין שאר העובדים ברפא"ל בתקופה המקבילה להסדר הזה.

מחיתי גם על כך שההסכם אושר ושולם עוד לפני שהביאו את זה לאישור ועדת הכספים.

למעשה היו כבר שתי ישיבות שבהן הנושא עמד להצבעה ובשתיהן נעתרתי לבקשתו של חבר הכנסת חיים כץ לדחות את העניין, על מנת לאפשר מיצוי של ההסכמות בין האוצר לבין נציגי העובדים.

כיוון שאנחנו נמצאים עתה בישיבה האחרונה של הוועדה לפני הבחירות, אני רואה קושי לדחות את הנושא הזה פעם נוספת. מצד שני, הבנתי מחבר הכנסת חיים כץ שהיתה התקדמות במשא ומתן בין העובדים לבין האוצר. יש חשש שאם נאשר היום את העניין הוא ירד מהפרק ולאחר מכן תהיה אולי לעובדים האחרים פחות אוזן קשבת באוצר. לכן אני מבקש לשמוע, על מנת שלא נעכב את התהליך, מהן ההסכמות שהגיעו אליהן. זו בעצם תהיה הצהרה בפני ועדת הכספים, שתהיה מחייבת, ואז גם העובדים יחושו יותר שקט נפשי לקראת המשך הדיון איתם. אני חושב שבזה נפתור את הבעיה. אם לא נבוא כדי סיפוקנו בעניין הזה, לא יהיה לי מנוס אלא לדחות את זה פעם נוספת, למרות שאני חושב שזה לא בסדר לדחות רוויזיה כל כך הרבה זמן.

האם הפעולה כבר בוצעה ועתה אנחנו נדרשים לשמש כחותמת גומי?

הסבירו לנו שזה דבר חוקי במסגרת חוק שירות המדינה (גמלאות).

במאזן בשנה הבאה יופיע מינוס.

משרד האוצר מחויב להחלטת ראש הממשלה מה-31 באוקטובר 99', שבה ראש הממשלה אישר את העברת עובדי המחקר לחברת רפא"ל והנחה את הממונה על השכר במשרד האוצר לסיים את המשא ומתן עם העובדים. על פי הנחיה זו אנחנו עובדים, מתנהל משא ומתן עם העובדים ואנחנו רואים חשיבות רבה בהשאלת העובדים האלה לחברת רפא"ל בע"מ, על מנת שהחברה תוכל לתפקד.

אני יושב ראש ועד עובדי המדינה ברפא"ל. אנחנו מנהלים משא ומתן כבר למעלה משנה. ניתן לסיים את המשא ומתן הזה תוך שבוע שבועיים, אבל ביום שוועדת הכספים תאשר את ההסכם עם עובדי המחקר, היא בעצם תקבור את ההסכם שיש לנו ול-1,300 עובדים לא יהיה הסכם. מה שנציגת משרד האוצר מספרת לכם זה סיפור אלף לילה ולילה. הייתי אמור להיות במשרד האוצר, אך דחו לי את הפגישה. כך גם היה אתמול. משחקים איתנו ב"תלך תבוא". הם יודעים שאישרתם להם את הכסף ובגלל זה הם לא מתייחסים אלינו וגם לא לוועדת הכספים. אני מבקש שתיקחו את זה בחשבון ולכן תדחו את הרוויזיה עד כמה שניתן.

לא ברור לי על מה מלין יושב ראש ועד העובדים ברפא"ל. העברנו לו ולחבריו טיוטת הסכם כבר בחודש דצמבר, אבל לקח להם חודש ימים לשוב אלינו עם דרישה חדשה ולא עם הערות על הטיוטה שהעברנו אליהם.

ועדת הכספים עובדת בקטע הזה מול חבר הכנסת חיים כץ, כי הוא העלה את הנושא הזה. חבר הכנסת כץ אמר לנו שהיתה התקדמות במשא ומתן בין העובדים ובין האוצר. ההתקדמות הזאת באה לביטוי בהסכם שמונח לפנינו. האם נציגות האוצר מוכנות להצהיר שההסכם הזה מוסכם גם על האוצר?

ההסכם הזה עבר בהנהלת רפא"ל.

זה לא מקובל עלינו. ההסכם שמציג מר שלמה הוא הסכם שנכתב על ידי ועד העובדים. ב-17 בדצמבר העברנו אליהם טיוטה משלנו ולא ייתכן שעכשיו הם יציגו את ההסכם הזה וידרשו את הסכמתנו.

אני מבקש לקיים דיון בלי נציגי העובדים.

האם אפשר לדחות את הנושא הזה בעוד שבוע או עשרה ימים?

מדובר בתעשייה ביטחונית פר אכסלנס של ישראל, שמייצרת דברים שכולנו מבינים למה וכמה הם חשובים. עובדים המחקר שם יכולים לומר שהם מוותרים על ההסכם והם ייסעו לסיליקון ואלי. יש בעיה אמיתית לתעשיות הביטחוניות בישראל ולכן אני לא חושב שצריך לדחות יותר את אישור ההסכם.

למעשה אין בעיה, כי הכסף כבר אצלם.

אני דוחה את העניין הזה לישיבת ועדת הכספים הבאה, ואני מציע לכולם לשבת לדיון ולהגיע להסכמות.

אני מבקש שתחייב את הצדדים לשבת.

מתנהל משא ומתן אינטנסיבי ויכול להיות שבעוד שעתיים תתקיים עוד ישיבה למרות שמר שלמה לא מעודכן.

הוועדה דוחה את המשך הדיון בנושא עד לישיבה הבאה שתהיה לאחר הבחירות לראש הממשלה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




- - - - - - - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 11:35