פרוטוקולים/כספים/2677



2
ועדת הכספים
24.1.2001

פרוטוקולים/כספים/2677
ירושלים, י"א בשבט, תשס"א
4 בפברואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 215

מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ט בטבת התשס"א (24 בינואר 2001), שעה 09:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
מוחמד ברכה
משה גפני
צבי הנדל
אבשלום וילן
אמנון כהן
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
מאיר פרוש

יצחק כהן
חיים כץ

גבי גולן - יועץ לענייני תכנון ופיתוח, משרד רה"מ
חביבה כהן - מנהלת מרכז השקעות, משרד התמ"ס
רונית בראון - יח' השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
יעל ייטב - לשכה משפטית, נציבות מס הכנסה

אורי אולניק - עוזר השר
ערן גרף - אגף כלכלה
מיכל פלד - עוזר השר
שריל קמפינסקי - לשכה משפטית

אמיר לוי - משרד האוצר
רונית בראון - יחידת השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
יעל אביר - לשכה משפטית, אגף המכס ומע"מ
שמוליק שם-טוב- מנכ"ל הרשות השניה
דורון אבני - הרשות השניה
יעל בובליק - הרשות השניה
הדס פלד - סמנכ"לית ויועמ"ש, "רשת"
חיים זמל - סמנכ"ל כספים, "רשת"
זוהר קדמון - "קשת"
רון גזית - "קשת"
גיל דקל - מנכ"ל פרוייקט "שער הירדן"

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קרשנר

חנה כהן

1. צו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק)(תיקון).
2. תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח)(תיקון)
תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח)(תיקון מס' 2).
3. ערבות מדינה ל"שער הירדן פרוייקטים".
4. שנויים בתקציב לשנת 2000.
5. תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (כספים)(תיקון מס' 2).



צו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק) (תיקון)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר היום צו לעידוד השקעות הון – קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק. מדובר בהארכה נוספת של האישורים הזמניים לפי חוק עידוד השקעות הון לאזורי עדיפות, בעיקר בצפון. ראיתי שיש הודעה של היועץ המשפטי לממשלה שמסתייגת מהמשך הדברים, אבל בנסיבות העניין ומכיוון שעתה ערב בחירות ותהיה ממשלה חדשה, עדיף שהמצב הזה יימשך.

היועץ המשפטי מציע לשקול הארכת הצו לפחות משישה חודשים. צריך לעשות חשבון פשוט - יש עכשיו בחירות ותהיה הרכבת ממשלה, יהיה העניין של אישור התקציב, חגים וכו'. כלומר, הממשלה לא תוכל תוך חודש לעשות מפה חדשה.

בנסיבות העניין נראה לי שנשאר במסגרת אישור לשישה חודשים. אני חושב שאחת הפעולות האחרונות של ועדת הכספים הזאת לפני הבחירות לראש הממשלה צריכה להיות שהיא קוראת לממשלה החדשה, שאחת המשימות הראשונות שלה תהיה לקבוע אחת ולתמיד את העניין באופן קבוע ולהפסיק את התהליך של הארכות זמניות, שהוא תהליך לא תקין מבחינה קונסטיטוציונית והוא יוצר אי נוחות בקרב היועצים המשפטים ובצדק.

למרות פניית היועץ המשפטי לממשלה לשקול את קיצור התקופה, הואיל שפרקטית אנחנו מבינים שבגלל תהליך כניסת הממשלה החדשה, כשהתקציב עוד לפניה וכן החופשות של החגים, אנחנו נגיע ממילא לתום ששת החודשים. לכן אין טעם שאנחנו נאריך את זה במקרה הקונקרטי הזה לפחות משישה חודשים.

אני רוצה לתקן – אנחנו מאריכים כעת את תוקפם של אזורי עדיפות לאומית בשבעה חודשים, משום שהתוקף יפוג בסוף ינואר.

זה יהיה עד ה-31 באוגוסט.

זה תמיד הוארך עד אוגוסט, כי כך זה נוח למרכז ההשקעות.

עשינו את זה כבר מספר פעמים, הואיל שהממשלה טרם קיבלה החלטות סופיות.

אני מבקש לאשר את צו לעידוד השקעות הון.

הצבעה
בעד – הרוב

צו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק), התשס"א-2001, אושר.


תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח)(תיקון)
תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח)(תיקון מס' 2)(תיקון)

הנושא הבא – תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח)(תיקון).

בתום שנה אנחנו נוהגים לעדכן את תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח). בתקנות האלה יש תקרות לסוגי הכנסה שונים, כאשר הכנסה שהיא מתחת להכנסה שנקובה באותה תוספת פטורה מהגשת דוח.

זה היה אמור להשתנות בצורה דרמטית ברפורמה, אך מכיוון שלא התקבלה הרפורמה אנחנו בעצם מעדכנים את התקרות לפי המדד – עליית המדד של אוגוסט 99' עד אוגוסט 2000 שהיה 1.04%. לפיכך זה מעלה את התקרה מ-480 אלף ל-490 אלף.

התקרה של 250 אלף נשארה, בגלל עיגול סכומים.

זה נראה לי טריוויאלי לחלוטין ואפשר לאשר את התקנות.

הנושא השני גם קשור לאותן תקנות פטור מהגשת דוח. ישנה שם איזושהי חובה לדווח בקשר לכספים שנמצאים בפיקדון של תאגיד חוץ. רצינו לדחות את זה בשנת 2000 מחובת הדיווח ואנחנו רוצים להאריך את זה לשנה נוספת. מכל מיני סיבות שכרוכות בעיקר בהתארגנות לזה וכו', הוחלט לדחות את מועד התחולה של ההוראה הזאת.

מתי התחילו עם התקנה הזאת?

למיטב זכרוני זה היה ב-99', אבל היא עדיין לא בוצעה, כי נתנו פטור ב-99' וגם ב-2000. עכשיו אנחנו מבקשים להאריך את זה לעוד שנה.

היה צריך לעשות את זה עם הרפורמה במט"ח.

מדוע החליטו על כך אם ידעו שבמשך שלוש שנים לא יעשו את זה?

יש לנו delay בהתארגנות לאחר הרפורמה במט"ח. לא יישרנו קו בכל התקנות ובכל הפטורים ובכל חובות הדיווח וכו'. לכן לא ראינו מקום להתחיל ליישם רק את זה. תיקנו את זה, כדי שתהיה לנו אפשרות, אבל ככל שאנחנו רואים את ההתקדמות של זה, אמרנו שלא מתאים עכשיו להתחיל להחיל את זה בשנה הזאת. כמובן שאם תהיה רפורמה זה ישנה את כל התמונה.

הוועדה מאשרת את תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח)(תיקון), התשס"א-2001.




ערבות מדינה ל"שער הירדן פרויקטים"

"שער הירדן" הוא פרוייקט משותף ליזמים ישראלים וליזמים ירדניים. הפרוייקט הזה מקודם מזה ארבע-חמש שנים, כאשר ממשלת ישראל וממשלת ירדן תומכות בפרוייקט הזה.

מה מהות הפרוייקט?

פרוייקט "שער הירדן" הוא הקמה של אזור סחר חופשי פרטי משותף לישראל ולירדן. למעשה זה אמור לייצר מקומות תעסוקה משני צדי הגבול. אזור דרום מזרח בקעת בית שאן הוא אזור בעייתי מבחינת תעסוקה וגידול כלכלי, ולמעשה פרוייקט "שער הירדן" מהווה עוגן כלכלי לדרום מזרח בקעת בית שאן. הרעיון הוא להקים אזור תעשיה, שכבר הוקם למעשה משני צדי הגבול עם גשר שמחבר ביניהם, וליצור את הפעילות הכלכלית המשותפת כשהאזור הזה הוא אזור סחר חופשי ויש לו הסכמי סחר מיוחדים עם ארצות הברית שמאפשרים ייצור באזור הזה וייצוא לארצות הברית ללא מכסים וללא מכסות. האזור נהנה, לפחות בצד הירדני, מהטבות מס מפליגות.

מבחינת הצד הישראלי יש את הטבות המס של בקעת בית שאן.

הרעיון הזה הוא בשיתוף פעולה עם מועצה אזורית בקעת בית שאן, עיריית בית שאן הקיבוצים והמושבים בסביבה, כדי לאפשר הזדמנויות תעסוקתיות לתושבים באזור באמצעות יצירת מקומות תעסוקה.

איזו סוג פעילות אמורה להיות שם?

יש שם בעיקר תעשיה שמיועדת לייצוא לארצות הברית.

היכן בדיוק נמצא הפרוייקט הזה?

מדובר באזור שנמצא מול קיבוץ טירת צבי. האדמות שם הן אדמות חקלאיות של טירת צבי. כמובן שאנחנו עושים את הפעילות הזה במשותף עם קיבוץ טירת צבי. למעשה הפרוייקט הזה מייצר מקומות עבודה בבקעת בית שאן בנושא של הסדרי המעבר – מכס וביטחון – וכן כל אותם צרכים של חברות בינלאומיות, בעיקר מדרום מזרח אסיה, שצריכות את תכנת המחשבים, את מהנדס הייצור, את מפקח הייצור מהצד הישראלי ורוצות לעבוד עם הבנק הישראלי וחברת הביטוח הישראלית.

מה היקף החשיפה מבחינת ביטוח סיכוני סחר חוץ?

הביטוח מתבצע על ידי הב.ס.ס.ח. כאשר המדינה תעמיד שיפוי לב.ס.ס.ח. במקרה של סיכונים. למעשה אנחנו מזהים את הסיכון העיקרי של היזמים בכך שבגין תנאים מדיניים הפרוייקט הזה לא יוכל להתאכלס ולממש את עצמו בשלב א'.

רק על זה חל הביטוח?

הסיכון מתחלק בין היזמים ובין הממשלה – 70% ממשלה ו-30% יצרנים. הביטוח מוגבל ל-7 מיליון דולר, כאשר הביטוח יכול להיות מופעל רק שנתיים לאחר סיום 37 אלף מטר בנוי של רצפה. כלומר, אם היזמים סיימו את הבניה של שלב א' והם מציעים את המבנים ליזמים - שכן כל הפרוייקט מיועד לבניה להשכרה, דהיינו היזמים בונים ומשכירים את המבנים ליזמים – ולאחר שנתיים החברה תאמר לממשלה שיש לה 37 אלף מטר רצפה, רק אז הביטוח יכול להיות מופעל.

מי היזמים?

יש למעשה חברה משותפת ישראלית-ירדנית.

מימוש הביטוח יכול להיות לכל המוקדם 24 חודשים מיום ההשלמה. במידה שהיזמים לא יוכלו להשכיר לפחות 50% של השטח הבנוי, רק אז הם יוכלו לפנות למימוש. זה אומר שאם השכירו פחות ממחצית מאותם 37 אלף מטר, כלומר כ-17 אלף מטר, רק אז הם יכולים להפעיל את הפוליסה.

יכול להיות מצב שבאופן מלאכותי ידאגו לכך שרק 40% מהשטח יושכרו.

אם יהיה מצב של מימוש הפוליסה הנכסים עוברים למדינה.

כלומר אתה מאמין שתהיה פה התנהגות עסקית רגילה.

מעבר לזה, היזמים השקיעו עד עכשיו כ-10 מיליון דולר ולכן אפשר לסמוך עליהם.

לפרוייקט הזה יש חשיבות רבה מבחינת היחסים הדו-צדדיים בין ישראל לירדן. גם ממשלת ירדן וגם ממשלת ישראל רואים חשיבות בהמשך הפרוייקט ולכן פעלנו בצעד הבלתי שגרתי הזה ואנחנו מבקשים את אישורה של ועדת הכספים.

האם יש מניעה לקיים את הדיון הזה שלא בנוכחות החשב?

אני מציע שבמידה ותהיה למישהו מהנוכחים כאן שאלה שתישאר בלי תשובה יגיע לכאן החשב כדי להשיב.

אילו מקומות עבודה יתווספו לאזור באמצעות הפרוייקט הזה?

תושבי בקעת בית שאן תומכים בפרוייקט הזה, כי זה לתועלת המקום. בנובמבר 96' העברנו חקיקה בקונגרס האמריקני שייצוא ספציפי באזור הזה לארצות הברית יהיה ללא מכסים ובלבד שבין 8 ל-11% ערך מוסף יובא מהצד הישראלי. זה אומר שאפשר לומר שסך כל הישראלים המתוכננים להיות מועסקים אם באופן ישיר ואם באופן עקיף, כדי לייצר את אותו ערך מוסף של לפחות 8%, חייב לבוא על פי חוק מישראל.



מעבר לזאת, אם תיקחו למשל את קיבוץ טירת צבי, שהוא הקיבוץ הקרוב ביותר לאזור הזה, אזי הקיבוץ מתפרנס מהפרוייקט הזה אם על ידי מכירת מוצרים של מפעל הבשר שלהם "טיב צבי", אם על ידי שירותי קייטרינג וכד'. פרוייקט בהיקף כזה מניע את הצרכים של האזור הזה במתן שירותים, בשירותי הסעדה, בנקאות, ביטוח וכו'. כבר היום אנחנו מעסיקים אנשים מבית שאן שעובדים עבורנו במקום הזה.

האם אתה יכול לנקוב במספר מקומות עבודה שיתווספו לתושבי האזור הזה אם באופן ישיר ואם באופן עקיף?

אנחנו מדברים על 1,500 מקומות תעסוקה בצד הישראלי. 100 אנשים יועסקו בעבודה ישירה בפרוייקט, מלבד אנשי אבטחה, ביטחון ומכס. מעבר לזה, אנחנו מעריכים שלעוד 700 איש תהיה תעסוקה ישירה במתן שירותים לפרוייקט. שאר היקף התעסוקה הם אנשים שייצרו את אותו ערך מוסף, מכיוון שהתעשיות שמגיעות לפרוייקט הזה הן תעשיות מדרום מזרח אסיה, שחייבים לקחת את ה-8 עד 11% מהצד הישראלי.

איזה סוג של תעשיות יהיו שם?

יהיה מפעל להרכבת מוניטורים מטיוואן, יהיה מפעל מגרמניה שמרכיב גנרטורים ועוד.

המפעלים שאתה מציין הם כבר בהליכים מתקדמים של כניסה? אני מבין שהאינסנטיב שלהם זה ההטבה המיוחדת כלפי האמריקנים בפעילות שם.

האינסנטיב שלהם הוא שזה המקום היחיד במזרח התיכון שיאפשר הבאת ישראל וירדן לנקודה גיאוגרפית אחת, כי למשל מפעל מוניטורים מטיוואן אומר שהוא לא רוצה לעבוד עם בנקים ירדניים, אלא עם בנקים ישראלים.

אם המפעל הזה הוא בתחום מדינת ישראל, מדוע בעצם היה צריך לקבל היתר מיוחד מארצות הברית כדי לפטור ממכסים? הרי אם מקורו של מוצר הוא בישראל, ממילא לפי ההסכמים עם ארצות הברית יש לו את הפטורים האלה.

אין לירדן הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית. הפרוייקט הזה נמצא באמצע – משני צדי הגבול – ולכן ב-96' ביקשנו מהאמריקנים להרחיב את הפטור ממכסים לאזור הספציפי הזה. זה לא יכול להיות בכל מקום, אלא זה יכול להיות רק במקום שיש חיבור לישראל. חבר הכנסת הנדל שאל איך זה מבטיח תעסוקה בצד הישראלי, והתשובה לכך היא שהחוק הזה מכתיב 8 עד 11% ערך מוסף מהצד הישראלי.

אני מבקש מכל מי שקשור לפרוייקט לצאת בשלב זה מהחדר.

זה פרוייקט חשוב ביותר שהתחילו בו למעשה עוד בתקופתו של רבין ז"ל. זה קיבל דחיפה מאוד גדולה בזמן ממשלת נתניהו וזה נמשך גם בממשלה הזאת. אם אנחנו חפצי שלום עם ירדן, אין ספק שרק פרוייקטים מסוג כזה יכולים לקדם את השלום. לדאבוני הפרוייקט המשותף עקבה-אילת תקוע בגלל הצד הישראלי – גם בגלל הממשלה וגם בגלל הארגונים הירוקים.

עכשיו זה תקוע בגלל הצד הירדני.

אחד הדברים שיכולים לקדם את בית שאן באופן אמיתי ולא בצורה מלאכותית, זה הפרוייקט הזה, אם באמת יהיה שם פרוספריטי.

הביטוח הזה הוא לא בתחום הפעולה של הב.ס.ס.ח. וזה בעצם כתוב פה במוטמע. ב.ס.ס.ח. מבטחת נגד סיכוני סחר חוץ, כמו למשל אם שלחו משלוח לדרום אמריקה והשלטון שם התחלף ולא קיבלו את התמורה. לכן גם רצו להפריט את ב.ס.ס.ח.

חלק ממנו הוא בהפרטה.

פה זה דבר אחר לגמרי, כי זה לא נגד ביטוח סיכוני סחר חוץ.

הביטוח כאן הוא נגד סיכונים מדיניים.

מדוע לא לעשות איזשהו מכרז בין חברות הביטוח, כי מה שהממשלה צריכה לשלם פה זה רק את פרמיית הסיכון. גם התנאים פה, כמו למשל מחיר הבניה, הם קצת מוגזמים. ממה שאני קוראת בין השיטים, המחיר למטר מרובע הוא קצת גבוה, ואילו כאן מדובר במבני תעשיה קלים, שכן לא מדובר כאן בהיי-טק. זה צריך להיות כמו בכל פוליסת ביטוח רגילה, שהביטוח נקבע לפי מה שמבטחים.

את לא שואלת את כל השאלות האלה לגבי כל ביטוח שב.ס.ס.ח. עושה, אלא את סומכת על הגורמים המקצועיים שעושים את זה.

הב.ס.ס.ח. לא בא אלינו על עסקאות, אלא על היקף.

דבר נוסף – לוח הזמנים כאן הוא קצר מדיי. בעסקים כאלה, 24 חודשים, כאשר יש משק שנתון לתנודות מדיניות, זה מעט מדיי בשביל להעריך כדאיות כלכלית של פרוייקט. לכן אולי כדאי לעשות מדרגות – רבע במדרגה הזאת, חצי במדרגה הבאה ושלושת רבעי במדרגה הבאה.

לגבי העלות – יש כאן נושאים של ביסוס, נושאים של ריכוז וכו'. כידוע הב.ס.ס.ח. בחלקו מופרט וחלק לא מופרט ומי שמבצע את הביטוח זה החלק הלא מופרט, כך שאין טעם לעשות מכרז.

לנושא של הלוחות זמנים – אפשר לממש את הביטוח רק אם 24 חודשים לאחר השלמת הפרוייקט יושכרו רק עד 50% מהמבנים. זה הרבה מעבר למפעל כלכלי שישכיר אחרי 24 חודשים רק 50%.

אני לא מציע שוועדת הכספים תהפוך להיות לגורם שעושה שיקולים מסחריים ושיקולים עסקיים, זה לא בהכשרתנו. ההצעה כשלעצמה נראית סבירה על פניה, גם אם יש בה אולי כמה דברים שאפשר היה לשפר. בשאלה מה המחיר של עלות בניה למטר מרובע, עם כל הכבוד לנו אני לא חושב שיש לנו היכולת לענות על זה.

מי בעד לאשר מתן התחייבות לערבות מדינה ל"שער הירדן פרוייקטים"?

הצבעה
בעד – הרוב

הוועדה מאשר את מתן ההתחייבות לפרוייקט ואנחנו מקווים שהפרוייקט יצליח.




שינויים בתקציב לשנת 2000

היתה פניה למימון הסכם רפא"ל, הוועדה אישרה את המימון, אך חבר הכנסת ליצמן ביקש רוויזיה.

בישיבה הקודמת שמעתי שחבר הכנסת חיים כץ טען שלא נוהל משא ומתן עם אנשי רפא"ל. באותה ישיבה ביקשתי לדחות את אישור המימון בשבועיים, כדי לאפשר לאוצר לנהל עם העובדים משא ומתן. אני מבקש לשמוע אם התקיים משא ומתן כזה ואיפה עומדים הדברים.

אנחנו מדברים בהסכם שיהפוך לסמן ימני במשק. שמעתי אתמול את נאוה קרמר שאמרה שזה לא יהווה תקדים במדינה, אך לדעתי היא טועה. אנחנו מדברים על הסכם שעלותו 4.7 מיליארד שקל ל-1,500 איש, שכל גורמי השלטון במדינה, להוציא ראש הממשלה, התנגדו לו. האוצר והרשות התנגדו לזה לאורך כל הדרך. הם לא התנגדו להסכם, אבל הם התנגדו לסכומים.

אני לא בא לתקוף את ההסכם. יכול להיות שההסכם הזה מיטיב יותר מדי עם קבוצה של אנשים ואין לי התנגדות לכך, אבל ההסכם הזה חל רק על חלק מהעובדים ונשארו 1,300 איש, שהם כ-40% מהעובדים, שההסכם עימם לא הסתיים. מדובר בטכנאים, במהנדסים, האקדמאים והמינהליים שאיתם לא סוכם הסכם. ההסכם חל רק על מדורגי המחקר. ניהלו עם העובדים האחרים משא ומתן וגם אמרו שהוא עומד להסתיים, אך כשיצאנו מהישיבה נציגי האוצר חייכו להם, כי הם ראו שזה עבר בפעם הראשונה.

ב-17 לדצמבר הועברה לעובדים, בעקבות סיכום כלכלי, טיוטה משפטית להערותיהם. עד היום לא קיבלנו מהם תגובה לטיוטה הזאת. ברגעים אלה ממש העובדים מגיעים לאוצר על מנת לפתור את המחלוקות שעוד קיימות.

ביום רביעי הבא הוועדה תקיים ישיבה נוספת, כדי לסגור כל מיני נושאים שנותרו. מכיוון שחבר הכנסת ליצמן ביקש שבועיים כדי לאפשר לנהל משא ומתן עם העובדים, אנחנו נדחה את הרוויזיה ליום רביעי הבא.

אני לא רוצה לנצח את העובדים ולא רוצה להפר הסכמים, אבל שהאוצר ידע שהוא צריך לסיים איתם.



(הפסקה)



תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (כספים)(תיקון מס' 2)

אנחנו נמצאים שבועיים לפני סגירת המכרז לערוץ מסחרי חדש, הערוץ השלישי. חלק מההכנות למכרז זה התקנות שמוציא השר וכלולים בהן שלושה תיקונים.

ההצעה הראשונה שאנחנו מביאים היא להפחית את התמלוגים, שהיו עד עכשיו 8%, ל-4% לכל הערוצים המסחריים. כרגע מדובר על הערוץ המסחרי השני והערוץ המסחרי השלישי וזה יחול כנראה מאוחר יותר גם על הערוצים הייעודיים, כיוון שהתחרות נפתחת וההכנסות יקטנו וכך גם הסיכוי לרווחיות תקטן במידה כזאת או אחרת.

אני מניח שאתה מדבר על תמלוגים רק בטלוויזיה ולא ברדיו.

אנחנו נביא תקנות שמתייחסות לרדיו, אבל זה לא נכלל בתקנות הללו.

אני מציין את העובדה הזאת, כי בדיון לגבי הרדיו אסור לי להשתתף, משום שהקיבוץ שלי שותף באחד הערוצים.

ההנחה של כל המשרדים – משרד התקשורת, משרד האוצר, משרד המשפטים ושלנו – היא שבתנאי תחרות כאלה מן הראוי להוריד את התמלוגים. ההסכמה היא להוריד את גובה התמלוגים ל-4%.

הצעה השניה - במסגרת ההקלות שניתנות לערוץ המסחרי החדש עם כניסתו, אנחנו מציעים לתת לו פטור מתשלום תמלוגים לתקופה של שנה וחצי. על פי ההערכות שלנו הפטור הזה מקביל לפטור שניתן לזכייני ערוץ 2 בתקופה שהם נכנסו. היום התחרות יותר קשה, המצב בעייתי יותר, אבל למרות זאת השווינו פחות או יותר את התשלום ולכן ההצעה היא לתת פטור לשנה וחצי מתשלום תמלוגים.

התיקון השלישי – הסרת המגבלה שחלה על בעלי זיכיון באשר לשיעור עמלת הפרסום שניתן לקזז מבסיס ההכנסות לחישוב תמלוגים. זה אומר שלזכיינים יהיה מותר להפחית מהעמלות שהם משלמים למשרדי הפרסום 15%, כאשר בפועל הם משלמים כ-21%. אנחנו חושבים שהתיקון הזה מתבקש, כדי להוריד להם את הסך שהם משלמים.

מה ה-date line לפתיחת הערוץ השלישי?

אנחנו מעריכים שהערוץ השלישי יעלה לאוויר בסביבות נובמבר-דצמבר 2001. כמובן ששני התיקונים הראשונים יחולו רק מרגע עלות הערוץ השלישי לאוויר. את התיקון השלישי, שמדבר על תשלום עמלות בדיוק בסכום המדויק, אנחנו רוצים להחיל כבר מעכשיו, משום שהוא תיקון טכני שיחול גם על הערוץ השני.

אנחנו רוצים לברך את משרד האוצר שמשתתף במאמץ הזה, כי ברור לכולם שערוץ 2 לפחות, הולך לשנתיים קשות – 2002 ו-2003 – ואנחנו מאוד מעריכים את זה שהאוצר מבין את זה. זה מתייחס קודם כל להחלטה להוריד את התמלוגים מ-8% ל-4%, כי זה בהחלט יעזור להקטין את ההפסדים. זה טוב שהמדינה משתתפת עכשיו, כי היא נהנתה כל השנים ועכשיו הגיע תורה גם להשתתף.

מה שמפריע לנו זה העניין של החלת פטור על זכייני הערוץ השלישי מתשלום תמלוגים למשך שנה וחצי. הכוונה היתה ליצור שוויון – ותקפנו את זה בזמנו בבג"ץ – והציגו את זה כתנאים שווים לתנאים שהיו לנו בשנת הזיכיון הראשונה. בג"ץ דחה את הטענות שלנו. אני מסתכל עכשיו על דוח הרשות השניה לשנת 99' ולפיו בשנת הזיכיון הראשונה הכנסות הזכיינים היו 372 מיליון שקל. סביר להניח שהערוץ החדש יגיע גם כן למספרים האלה. אז אם נותנים פטור על 372 מיליון שקל בשנה, שזה כ-90 מיליון דולר, זה סביר. ברגע שמאריכים את זה לשנה וחצי, זה נשמע אחרת. אני בעצם מתכוון שהפטור לשנה הוא סביר והגיוני.

כלומר, אם היה מדובר בפטור לשנה, לא היתה לכם התנגדות לכך.

קיבלנו את זה. בג"ץ כבר הכריע שזו הנחת הינוקא שמגיעה להם. יש לנו בעיה עם החצי השנה הנוספת.

למעשה הגנת הינוקא שניתנת לערוץ השלישי היא יותר גדולה מהגנת הינוקא שהיתה לערוץ השני.

אין ויכוח שלגבי הערוץ השני הגנת הינוקא היתה לשנה. אין ויכוח גם על זה שהכנסות הזכיינים בשנה הראשונה היו 372 מיליון שקל. השאלה עכשיו היא מה יהיו הכנסות הזכיינים בערוץ השלישי בשנת הזיכיון הראשונה. אם הם יהיו יותר מאשר 372, אז לא מגיע להם פטור לשנה וחצי, בהנחה שרוצים לתת להם את אותה הגנה. אם ההכנסות יהיו פחות, אז כן מגיע להם.

צריך גם לזכור שאז דובר על פטור של 8% מ-372. גם אם נניח שיהיה שוויון בהכנסות, זה לא כמו 4% מ-372. אנחנו מדברים בערכים כספיים וההקלה על פני שנה וחצי היא לא יותר גדולה מההקלה שהיתה לערוץ השני.

כשהגשנו את העתירה הגשנו גם חוות דעת כלכליות על המשמעות של ההטבות שניתנו לזכייני הערוץ השלישי והנושא של הפטור מתמלוגים עוד לא עמד על הפרק, מאחר שהמכרז עוד לא פורסם ולא היה ברור אם יינתן פטור או לא יינתן פטור, אף על פי שלנו אכן ניתן פטור בשנת ההרצה. בלי הנושא של הפטור מתמלוגים, דובר על הטבות ועל הגנת ינוקא בשיעור כספי מאוד מאוד משמעותי ובג"ץ קבע שזה מידתי, אבל הנושא של פטור מתמלוגים עוד לא עמד שם על המאזניים. כלומר, אנחנו מוסיפים עכשיו את הפטור מהתמלוגים לכל חוות הדעת הכלכליות שלנו את מלוא הפטור ולא רק את הפטור השולי של החצי שנה, אלא את השנה וחצי, מאחר שזה לא עמד אז לדיון בבג"ץ וזה לא היה חלק מהתחשיב הכלכלי שנעשה.

האם ניתן היה לעשות הפרדה בין השנה לחצי השנה הנוספת ולומר שהשנה זה יהיה מנדטורי והפטור לחצי השנה הנוספת יהיה על בסיס השאלה מה יהיו הרווחים של הזכיין הנוסף באותה חצי שנה?

בכל מקרה מדברים על הפסדים, כי לא יהיו רווחים.

אני רוצה שהוועדה תקבל תמונה נכונה. כשהערוץ השני עלה הוא היה לבד בשוק ובתוך שנה הוא הגיע לרווחיות. הערוץ השלישי עולה בתנאים כאלה שלא יאפשרו לו לעבור לרווחיות עד השנה הרביעית או החמישית על פי כל התוכניות העסקיות שלנו.

מצד שני הערוץ השני לא לקח בחשבון שבתקופה הזאת ייכנס ערוץ שלישי.

הם לקחו את זה בחשבון. בתקופת הארכת הזיכיון זה נאמר במפורש.

פתיחת השוק לתקשורת היתה כנראה הרבה יותר מהירה ממה שהזכיינים שהלכו למכרז צפו שיקרה.

סביר להניח שהגנת הינוקא הזאת תהיה נמוכה ממה שקיבל ערוץ 2, גם אם זה לשנה וחצי.

אנחנו מדברים על מצב שבו אנחנו מקטינים את התמלוגים בענף הזה בצורה מאוד משמעותית ואני חושב שעל כך זכייניות ערוץ 2 צריכות לברך.

לאחר הברכה אני רוצה להתייחס לעוקץ. בג"ץ, כשדחה את העתירה, אמר שצריך להתייחס לכך שהשוויון הוא עניין מהותי. מבחינה מהותית תנאי הפעילות שונים לחלוטין וזו הסיבה שאנחנו סבורים שהחצי השנה הנוספת היא סקפטית. אנחנו מדברים על סיטואציה של שוק מאוד תחרותי, צריך לזכור שרץ במקביל מכרז לערוץ חדשות וההצעות למכרז זה יוגשו אך עשרה ימים לאחר שיוגשו ההצעות למכרז לערוץ השלישי. יש גם מכרז לערוץ ברוסית וגם הנציגים של "רשת" קנו את המכרז הזה. כלומר, יש לנו כאן מצב שאנחנו הולכים לקראת סיטואציה של תחרות מאוד גדולה ומאוד מפותחת.

תחת התחרות המפותחת הזאת, אין ספק שתנאי הפעילות של זכייני הערוץ המסחרי השלישי יהיו הרבה הרבה יותר קשים מאשר תחילת הדרך המונופוליסטית בשעתו.

צריך להוסיף לזה גם את הסיפור של ערוץ 33 שמכביד על זכייני הערוץ השני.

יש בינתיים גם פרסומת בערוצים זרים, שגם זה נוגס ברווחיות.

אנחנו מנסים להתמודד עם התופעה הזאת.

אנחנו סבורים שלאחר שדנו בעניין הזה בשיתוף עם הרשות השניה ומשרד האוצר – ואני מודה שלא היה פשוט להגיע להסכמה - על הורדת התמלוגים, צריך לזכור שעמדת הממשלה בשעתו היתה שונה ובעצם הלכנו פה לליברליזציה גדולה בתחום התמלוגים. אנחנו מצפים שהוועדה תאשר את התקופה הזאת. אנחנו חושבים שהיא מאוד חיונית לצורך הגשת ההצעות.

אולי כדאי שנקבע שבחצי השנה יהיה איזשהו רף שמעבר לו יהיה ברור שבניגוד לציפיות הערוץ השלישי עשה חיל בצורה בלתי צפויה. נניח שאתם מעריכים שזה לא יתרחש, אז אם זה לא יתרחש לא תהיה בעיה ונמשיך לתת להם את ההגנה. אם בכל זאת הערוץ השלישי יצליח או ששיעור ההפסדים שלו יהיה קטן, אולי במצב כזה כדאי שיהיה רף. אני חושב שצודק לעשות בדיקה בדיעבד.

אם בשנה הראשונה הנתונים יהיו כל כך מוצלחים, אני חושב שתהיה מוצדקת אז פניה עתידית, אבל לא נכון לקבוע את זה כבר היום.

אי אפשר לחשוד בנו שאנחנו מוותרים בכזאת קלות על תמלוגים. היה דיון עם משרד התקשורת ובהתחלה לא חשבנו שצריך שנה וחצי, אך לאחר שראינו את הנתונים וראינו כמה קבוצות נשארו במכרז לערוץ השלישי, בסופו של דבר השתכנענו וחשבנו שלטובת העניין ולטובת פתיחת השוק הזה לתחרות כדאי יהיה לוותר גם על החצי השנה הנוספת הזאת. ברמה המקצועית נטו, הגענו למסקנה שכדאי שזה ימשיך.

לגבי ההצעה שיהיה איזשהו רף - אני חושב שכמו שבאנו עם הצעה שלא יושמה בסופו של דבר, כאשר גילינו שלזכייני ערוץ 2 יש רווחים מאוד מאוד גבוהים עם שיעורי תשואה שלא רואים במשק, באנו עם החלטת ממשלה להעלות להם את שיעור התמלוגים. המצב הזה יכול להיות גם כאן. אם נגיע למסקנה שיש לזכייני ערוץ 3 רווחים מעבר למה שציפינו ואפילו אולי רווחים שהם לא מונופוליסטיים, אבל משהו שקרוב לזה, אז כמו שיזמנו מהלך עם זכייני ערוץ 2, יכול להיות דבר כזה גם כאן.

האם הוזמן לישיבה זו מישהו מנציגי המתמודדים על המכרז לערוץ השלישי?

אני לפחות העברתי את השמות שלהם לוועדה.

אני מבקש לבדוק אם הם אכן הוזמנו, כי אם הם לא הוזמנו אני לא יודע אם אנחנו יכולים למצות את הדיון היום.

בסך הכל אני חושב שהתקנות טובות וצריך לברך על המהלך הזה שמבחינת ההצהרות שניתנו באותו בג"ץ שדובר בו קודם, יש כאן מגמה לקיים אותן.

הערה ראשונה לגבי תקנה 3 – בנוסח הקודם שהועבר לעיוני נאמר שה-4% של תמלוגים יחלו החל מיום תחילתם של שידורי הערוץ השלישי, שאינם שידורי ניסיון. לדעתי הנוסח הזה הוא נוסח נכון, כי בעצם אומרים שזה יחל כאשר יתחילו בשידור ולא כשיהיה שידור ניסיון באיזושהי עיר או מושב או באופן חלקי. בנוסח החדש נאמר: "שידורים" – שידורי טלוויזיה בהיקף שלא יפחת מתשע שעות ביום, אשר כוללים תשדירי פרסומת". מסבירים לי שזה נכתב כך בגלל שבמכרז שלהם נאמר תשע שעות. זה לא אומר כלום, כי את המכרז אפשר לשנות ותנאים ניתן לשנות. השאלה שלי היא אם זה יהיה שמונה שעות ביום, אז במקרה כזה אין הצדקה להוריד את התמלוגים ל-4%? אני חושב שהחתך הנכון לא צריך להיות תשע שעות, אלא צריך להיות כמו שהיה כתוב בנוסח הקודם.

הערה שניה – אני חושב שהפתרון שהעלה חבר הכנסת גולדשמידט לגבי הפטור לשנה וחצי הוא פתרון נכון במובן זה שצריכה להיות שוויוניות גם בנראות. הפטור צריך להיות לשנה ונראה לי בהחלט הגיוני שיהיה כתוב במפורש שלשר תהיה סמכות לעשות משהו שבין אפס ל-4%. זה יכול להיות גם 3% או 2% אם נראה לפי התוצאות של השנה הראשונה שיש הצדקה לכך. אני חושב שזה פתרון נכון, זה ייתן את הכלים הנכונים והיה והם יצליחו זה יהיה בדיוק כמו שהיה לזכייני ערוץ 2, והיה ויהיה להם קשה יוכל השר לתמרן.

כפוף לשתי ההערות האלה אני מברך על התקנות.

עניין השתתפותם של נציגי המתמודדים על המכרז לערוץ השלישי נבדק והגורמים הבאים הוזמנו: איציק קול, אלי אזור ואבי טייטלמן.

רק איציק קול אישר את ההשתתפות שלו, אך הוא לא הגיע.

מדוע שיעור הפחתת התמלוגים צריך להיות מותנה במספר שעות שידור?

זה לא מותנה במספר שעות שידור, אלא מותנה בזה שזכייני הערוץ השלישי יתחילו בפעילות מלאה לפי מה שמוגדר להם בזיכיון בשנה הראשונה ובכך שהם ישדרו שידורי פרסומת, כי הרי התחרות אינה בזה שהם משדרים.

מה שכתוב בתקנה 3 זה שני דברים: שהם משדרים כמו שהם צריכים לשדר בשנה הראשונה, כלומר שידור מלא, ושהם מוכרים פרסומת, כי אם הם לא מוכרים פרסומת אז אין תחרות בשוק הזה. אם אין תחרות בשוק, אז גם אין הצדקה להוריד את שיעור התמלוגים.

אם זה היה מנוסח כך: הפסקת שידורי ניסיון והתחלת שידורי פרסומת, זה היה בסדר?

בהחלט.

אם כך שזה יהיה מנוסח כך.

לא אכפת לי שלא יהיה כתוב מספר השעות, אלא שיהיה כתוב מה הם מחויבים בשנה הראשונה ואשר הם כוללים תשדירי פרסומת.

אי אפשר להפנות ממש למכרז, אלא אנחנו יכולים לומר: שאינם שידורי ניסיון ושכוללים שידורי פרסומת.

אם כך זה יהיה הניסוח.

אני מציע שההצעה של היושב ראש לגבי השנה וחצי תתקבל. כלומר שיהיה סעיף מפורש שאומר את זה.

זה עניין של ניסוח ולא של מהות.

אני מבקש לשאול את הגורמים המוסמכים במשרד התקשורת לגבי עניין אחר שלא קשור לתקנות הללו. במשך למעלה מ-15 שנה ועדת הכספים מאשרת גם לער"ן וגם ל"קול הדף" מחיר שיחה זול יותר מאשר שיחה רגילה. האישור הזה הסתיים בתחילת חודש ינואר. השאלה שלי היא מדוע צריך לבטל דבר שקיים לפחות 15 שנה?

בשנת 98' מינתה שרת התקשורת לימור לבנת ועדה ציבורית כדי לבחון את כל הנושא של התעריפים המוזלים. בפועל היו שיחות מוזלות לער"ן ו"קול הדף" והיו עוד מספר בקשות שעמדו לפני שרת התקשורת דאז. הוועדה המליצה שהתקצוב של השיחות המוזלות האלה יהיה על חשבון אותם גופים נתמכים על ידי משרדי ממשלה או כל גורם אחר.

אתם מתכוונים לבקש הארכה של זה לשנה?

בשנת 98' זה הוארך לשנתיים, עד למציאת פתרון באמצעות תקציב המדינה. חלפו למעלה משנתיים ועדיין לא הבאנו את זה לדיון.

אני מבקש להעביר את הנושא הזה לשר התקשורת, כדי שיוכל לומר לנו תוך שבוע מה עמדתו בעניין.

בקשר לפטור שניתן לשנה וחצי – יש בעיה שאני מודע לה, שהתנאים של המכרז אינם פשוטים וחלק מהאשם מוטל עלינו, כי כאשר ניסחנו את החוק הטלנו הרבה מגבלות ואם נוסיף קושי זה יקשה עוד יותר על העניין. לכן אני רוצה לפצח את העניין בעדינות.

אם נגיד שהגנת הינוקא ניתנת ל-18 חודשים, אבל אם בדיעבד יסתברו מספר דברים לפי כללים שייקבעו, אז הגנת הינוקא, לפחות לחצי השנה האחרונה, תהיה לשיקול דעת השר באישור ועדת הכספים. האם הצעה כזאת יכולה להיות מקובלת עליכם? אני לא חושב שזה צריך להשפיע על המתמודדים, כי זה אומר שזה יקרה רק אם הם ירוויחו.

מבחינת הוודאות זה צריך להיות משהו שנתון לשיקול דעת של השר.

קודם כל צריך לקבוע את המדרגה – מה צריך לקרות בשנה כדי שהקטע של שיקול הדעת ייכנס לתוקף. אם זה לא מתקיים אז אין בכלל שיקול דעת והפטור הוא לשנה וחצי. צריך לקבוע שאם בתוך שנה מגיעים לדבר מסוים - -

מה תקבע? האם תקבע רמת הכנסות?

לי די ברור שבתנאי המשק הנוכחיים האנשים הנוכחים כאן צודקים בהערכה. השאלה היא איך קובעים את הפרמטר שיהיה דומה לפרמטר שהיה בשעתו לערוץ השני.

אני מציע שנאשר את התקנות כפי שמונחות לפנינו בכפוף לזה שתקיימו ביניכם דיון נוסף ותנסו להגיע להסכמה עם נציגי הערוץ השני. תנסו לבדוק אם ניתן להביא איזושהי מסגרת שבמידה שיתקיימו תנאים מסוימים אז הגנת הינוקא לא תהיה על מלוא השנה וחצי, אלא באופן מלא על שנה ובאופן חלקי על חצי שנה אם יתקיימו בדיעבד פרמטרים כאלה ואחרים. ביום רביעי הבא תהיה ישיבה נוספת של ועדת הכספים ואם תגיעו להבנות עד אז נוכל לאשר אותן.

נניח שיתקיימו פרמטרים מסוימים בתום שנה וחצי, אז הם בעצם ישלמו על החצי שנה הנוספת?

תהיה להם הגנה במשך שנה וחצי. אם יסתבר בתום שנתיים שלא כצעקתה והם הרוויחו בתקופה הזאת, אז על השנה הראשונה יהיה פטור ולא יהיה שיקול דעת לשנות את זה, אבל לגבי החצי השנה הנוספת יהיה שיקול דעת לשר להעלות את התמלוגים לאחוז כלשהו.

אנחנו נמצאים בנקודת זמן של שבועיים לפני הגשת הצעות למכרז. כל גורם שיכניס אי ודאות נוספת לגבי תנאי הפעילות הכלכלית של זכייני ערוץ 3, יכול לגרום נזק.

על איזו אי ודאות אתה מדבר? הרי אתה אומר להם שאם זה יקרה, זה יקרה רק אם הם ירוויחו.

אנשים מריצים מודלים כלכליים וצריך לדעת כמה תמלוגים ישלמו או לא ישלמו. אם היתה לנו הצפה של עשר קבוצות, הייתי יושב נינוח ורגוע בדיון הזה, אבל לא זה המצב.

אני מבקש שתבדקו את זה ותחזרו אלינו עם תשובה בשבוע הבא. בכפוף לעניין הזה אנחנו מאשרים את התקנות.

הוסכם לשנות את תקנה 3 ואם זה יאושר בנוסח הקודם יהיה קשה להחזיר את הגלגל.

זה יתוקן לפי מה שסוכם. עו"ד אנה שניידר תבדוק אם הניסוח תואם את מה שהתכוונו.

את הנושא השני אני משאיר בעצם לשיקול דעת משרדי הממשלה. אם תבואו ותגידו שזה יוצר מהומה בין הזכיינים, נשנה את דעתנו, אבל אני מבקש שבאמת תבדקו את זה, כי אנחנו סומכים עליכם. אם אני הייתי מתמודד, לדעתי זה לא היה צריך להשפיע על השיקול שלי, כי זה אומר שזה ישתנה רק במקרה של רווח ולא במקרה שמפסידים.

כל משקיע, לאחר כל המודלים הכלכליים, בתת ההכרה שלו הוא מקווה שהוא טועה והוא הולך להרוויח בגדול אחרי שנה.

אם תגידו בשבוע הבא שבדקתם את הנושא בצורה הוגנת וזה לא ניתן, נישאר במסגרת הקיימת.

אני מציע לעשות תנאי כפול. הבנו את זה שרוצים לתת הגנת ינוקא, אבל צריך לזכור שאם כתוצאה מהכניסה הזאת ומהשנה הזאת של השידורים זכייני ערוץ 2 יראו הפסדים שאף אחד לא חלם עליהם ואם השוק התכווץ והמצב קשה גם לנו וגם להם, צריך להיות באותו תנאי שגם אנחנו נקבל פיצוי על זה. אני חושב שצריך לשמור פה על עיקרון של הדדיות ושאם התוצאות הכספיות לשנת 2002 יראו הפסד, התנאים שיחולו על הערוץ השלישי יחולו גם עלינו.

לדעתי אנחנו לא יכולים להיענות לזה. מועצת הרשות השניה, שר התקשורת ומשרד האוצר עשו מהלך אדיר כלפי הערוץ השני וברור שגם לערוץ השלישי. אני מתכוון להפחתה ל-4% וגם האפשרות לנכות עמלות ריאליות של 15%. באו לקראתכם בצורה מהותית. קיבלנו את הבקשה של רון גזית וזה יקדים את הזמן שמאותו רגע אתם תיהנו מההקלה הזאת. אני מציע לסמוך על המערכת שאם יסתבר שיש "ברוך" מאוד גדול, תמיד אפשר יהיה בדיעבד לעשות שינויים.

אני מציע לאשר את התקנות בכפוף לתיקון של רון גזית שייעשה בתיאום עם עו"ד אנה שניידר והאחרים לגבי הניסוח. אני מבקש מנציגי משרדי הממשלה לבדוק בנפש חפצה את ההצעה שלי. אם תבואו אלינו בעוד שבוע ותאמרו שאפשר לעשות משהו לגבי החצי שנה, אנחנו נתקן את זה בשבוע הבא.

התקנות האלה מגיעות לוועדת הכספים מכוח סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה. הסעיף הזה אומר שמסים, אגרות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות ששיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק צריכים לקבל אישור של ועדת הכספים. אני מבינה שהתחשיבים האלה הם בגדר תשלום חובה על פי החוק ולכן ראו לנכון להביא את הנושא לאישור ועדת הכספים. אני לא כל כך מבינה מדוע הוצאתם מהעניין הזה את תקנה 4 שאומנם מתייחסת למועדים, אבל גם למקדמות ולכן כתוב ברישא של התקנות שזה למעט לעניין תקנה 4 באישור ועדת הכספים.

תקנה 4 מתייחסת לתיקון תקנה שנוגעת למועדי תשלום של דמי זיכיון. דמי זיכיון הם תשלומים שמשולמים לרשות ולא לאוצר המדינה ועל כן תקנות הכספים מסדירות גם את הנושא של תמלוגים וגם את הנושא של דמי זיכיון. מאחר שדמי זיכיון אינם נוגעים לתשלום חובה שמשולם לאוצר המדינה, הוא לא נופל תחת המטריה של סעיף 4.

אני בעד ההצעה של חבר הכנסת גולדשמידט, אבל זה תחת מחאה, כי אני זוכר את הדיונים הארוכים שהיו פה על ערוץ 3, כאשר באו לכאן אנשי האוצר וזרקו את המספרים המדהימים ואנחנו אמרנו להם שאולי כדאי לבדוק, מה גם שבא לכאן מומחה אחר והציג דברים שונים וביטלו את דעתו. יש לי גם חשבון עם ערוץ 2, שלגבי היצירה המקורית הם לא עומדים בהסכמים. עכשיו יורעו התנאים וכדי להצדיק את מה שעשינו עושים כל מיני הקלות והזכיינים של ערוץ 2 מבקשים שנפשיר להם הלאה, למרות שכשביקשנו מהם לתמוך ביצירה המקורית, זה לא בדיוק קרה.

אנחנו נדיבים ורחמנים, אבל אני מציע שלהבא ועדת הכספים תדע להתעקש על הניתוחים שלה ולא לקבל רק צד אחד כאורים ותומים. אני מציע לאוצר קצת יותר ענווה בדיונים כאשר הוא מניח הנחות לגבי העתיד. צריך להקפיד עם זכייני הערוץ השלישי שיתנו את מה שהם חייבים לציבור ורק אז הם יקבלו את ההנחות, כדי שלא יעשו צחוק מהוועדה.

בכפוף לכל מה שאמרנו, אני מבקש להעמיד את התקנות האלה להצבעה.

הצבעה
בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – 2

תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (כספים)(תיקון מס' 2) אושרו.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




- - - - - - - -




הישיבה ננעלה בשעה 10:45