פרוטוקולים/כספים/2564



2
ועדת הכספים
31.12.2000

פרוטוקולים/כספים/2564
ירושלים, י"ט בטבת, תשס"א
14 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000), שעה 13:30

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט – היו"ר
אבשלום וילן
ישראל כץ
יוסף פריצקי
ויצמן שירי
שלום שמחון

מ"מ: עבד אלמאלכ דהאמשה
יצחק כהן
ענת מאור

עו"ד דויטש מיכל - הלשכה המשפטית, נציבות מס הכנסה
יעל ייטב - הלשכה המשפטית, נציבות מס הכנסה
עו"ד יעל אביר - אגף המכס ומע"מ
מארק איסמעילוף - היועץ המשפטי, הסוכנות היהודית
מאיר ניצן - הסוכנות היהודית
אבינועם בר-יוסף - הסוכנות היהודית
אברהם אוליאל - רשם האגודות השיתופיות
בינת שוורץ - משרד הפנים
אמיר ברקן - אגף התקציבים, משרד האוצר
יונתן גרטי - אגף התקציבים, משרד האוצר
שי יפתח - אגף התקציבים, משרד האוצר
רימון דניאל - משרד האוצר
אלדר דוכן - משרד האוצר
גבי גולן - יועמ"ש לענייני תכנון ופיתוח, משרד רה"מ

אנה שניידר

סמדר אלחנני

סיגל גורדון

1. חוק עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, התשס"א – 2000, (של ח"כ ש. שמחון וקבוצת ח"כים).
חוק עיגון ורישום זכויות בקרקע של חקלאים ושל תושבי ערי פיתוח ושכונות שיקום, התשס"א – 2000 ( של ח"כ י. כץ וקבוצת ח"כים).
2. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות ליישובי הנגב), התש"ס-2000 ( של חבר הכנסת ויצמן שירי וקבוצת ח"כים).



חוק עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, התשס"א – 2000, (ש. שמחון וקבוצת ח"כים).
חוק עיגון ורישום זכויות בקרקע של חקלאים ושל תושבי ערי פיתוח ושכונות שיקום,
התשס"א – 2000, (י. כץ וקבוצת ח"כים).

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, על סדר היום שתי הצעות חוק, האחת: הצעת חוק עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, התשס"א – 2000, של חבר הכנסת שלום שמחון ואחרים, והשנייה: הצעת חוק עיגון ורישום זכויות בקרקע של חקלאים ושל תושבי ערי פיתוח ושכונות שיקום, התשס"א – 2000, של חבר הכנסת ישראל כץ וקבוצת חברי כנסת.

תרשה לי להסביר.

לפני שאת מסבירה אני רוצה לומר דבר. מונחות כאן שתי הצעות חוק שעברו תיקונים בהתאם להצעת החוק הראשונה. בעצם, אנחנו נביא להצבעה במליאת הכנסת את שני החוקים כפי שהם, יש כאן רק תוספת של חבר הכנסת ישראל כץ בנושא עיגון זכויות תושבי ערי פיתוח, שכונות שיקום ואזורי שיקום, ואני מבקש להוסיף את התוספת הזאת גם להצעת החוק שלי, כך שבעצם יעלו שני חוקים זהים. שוב, אני מבקש, שסעיף 9 בהצעת החוק של חבר הכנסת ישראל כץ יבוא כתוספת גם בהצעת החוק שלי. מוסכם גם על חברי הליכוד וגם על חברי העבודה להעלות את החוקים הללו ולכן אנחנו מעלים שני חוקים שהם זהים במהותם.

נכון לרגע זה מונחות לפנינו שתי הצעות חוק, האחת של חבר הכנסת ישראל כץ והשנייה שלי. כאשר הצעות החוק יעברו בקריאה שנייה ושלישית, ההצעות תהיינה של ועדת הכספים ואז יושב ראש הוועדה יחליט לאחד את החוקים לחוק אחד. כרגע הסכמנו ששתי הצעות החוק יעלו כמו שהן.

לשם הבהרה, בפעם האחרונה כשדנו בהצעות החוק, עברנו על הצעת חוק אחת, של מי הייתה הצעת החוק?

שלי.

והצעת החוק זהה להצעה השנייה, אין הבדל בשום מילה?

פרט לסעיף 9 שאני מבקש גם להוסיפו.

אם כך צריך לדון בסעיף 9.

אני רוצה להסביר, שקיימות על שולחנה של ועדת הכספים שתי הצעות נפרדות, האחת – פ/957, של חברי הכנסת ישראל כץ, שלום שמחון, צבי הנדל, אבשלום וילן, נחום לנגנטל, ענת מאור ויאיר פרץ. כמו כן, קיימת הצעת חוק פ/1330, של חברי הכנסת שלום שמחון, ישראל כץ, צבי הנדל, אבשלום וילן, ענת מאור ויאיר פרץ.

כלומר, מבחינה פורמלית יש כאן שתי הצעות חוק נפרדות, שתיהן הגיעו לוועדת הכספים להכנה לקריאה ראשונה. אין מניעה להעלות אותן במאוחד, אין גם מניעה להעלות אותן בנפרד, איך שתחליטו.

אנחנו נעלה אותן בנפרד.

את אומרת שדנו בשתי ההצעות במאוחד, אני מבקש שתתייחסי לעניין סעיף 9.

ההבדל היחיד בין שתי הצעות החוק הוא קודם כל בשם. הצעת חוק אחת, שמה הוא: הצעת חוק עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע. הצעת החוק השנייה, שמה: הצעת חוק עיגון ורישום זכויות בקרקע של חקלאים ושל תושבי ערי פיתוח ושכונות שיקום. על פי בקשתו של חבר הכנסת ישראל הוספתי בסעיף 9 סעיף שאומר: עיגון זכויות תושבי ערי פיתוח, שכונות שיקום ואזורי שיקום. בסעיף זה יש הגדרה של "תושב זכאי" – כל אחד מאלה: (1) זכאי כהגדרתו בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט – 1998.
(2) תושב עיר פיתוח כמשמעותה בסעיף 3 לחוק ערי ואזורי פיתוח.
(3) מי שמתגורר בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת
שיקום לפי חוק התכנון והבניה, או על אזור שיקום לפי חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום.

כמו כן, בסעיף קטן (ב) כתוב: הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תושב זכאי. המשמעות היא, שהוא מקבל את הזכויות כפי שכתוב כאן.

למעשה מדובר בהרחבה של הזכויות.

אני מוכרחה לציין, שמפאת קוצר הזמן, לא בדקתי האם זה כולל את כל מי שזה צריך לכלול. אולי יש עוד איזה שהם גורמים שהם דומים במובן הזה שיש להם זכויות לא רשומות ואולי לא כללתי אותם, אני לא יודעת.

נמצא כאן נציג הסוכנות ואני רוצה לשאול אותו, מה לגבי רכוש הסוכנות? כמו כן, מה בנושא הערבים, איפה אנחנו מרחיבים?

אני לא המומחית בעניין הזה, צריך לבדוק את הדברים.

אני רוצה לשאול את חבר הכנסת ישראל כץ, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "תושב זכאי"?

על פי ההגדרה שמפורטת בהצעת החוק.

האם יש התייחסות לגבי התושבים הערבים? יש כאלה הגרים בבית ללא היתר במשך 30 שנה.

תושב זכאי הוא במובן של מה שהמדינה הגדירה עד היום. אם ביישובים הערביים אין שכונות שיקום, זה חמור מאוד. מפתיע אותי לשמוע שאולי אין שכונות שיקום בישובים הערביים, אני מאמין שיש.

בישובים הערביים הבלתי מוכרים – יש.

אני מאמין שגם בישובים הערביים יש שכונות שיקום.

אין שם שכונות שיקום.

אתה רוצה לומר לי, שבטייבה אין שכונות שיקום?

עד כמה שידוע לי, במקום כמו טייבה אין שיקום שכונות.

אם הממשלה תכריז עליה כעל שכונת שיקום - - -

אנחנו דנים כרגע בחוק, אנחנו רוצים להחיל את החוק - - -

אני רוצה להציע הצעה שאולי תהיה מקובלת על חבר הכנסת דהאמשה. אני חושב שההצעה צריכה לכלול כל אזרח מאזרחי מדינת ישראל שעונה על איזשהו קריטריון סוציו-אקונומי.

בזמנו הסביר עו"ד בירן, שב-1970 הזכויות של הצפוניים מעוגנות, ואלה שהיו לפני 1970 הם נכנסים לתוך הקריטריון הזה וההגדרה הזאת נכונה לגביהם. אגב, יכול להיות שהבתים במגזר הערבי כן רשומים.

לא, חלק גדול מהם לא רשומים.

בזמן הקצר שיש לנו לסעיף הזה, לא תהיה לנו שום דרך לראות את הבעיה בכללותה. אני מציע שנאמר לעצמנו, ראשית, כאן לא מדובר על יהודים, מדובר על שכונות פיתוח, אזורי פיתוח ושכונות שיקום.

הישובים הערביים לא נכללים כאזורי פיתוח?

אני לא יודע, אבל אפשר לקבוע, שיהיה ברור לנו, שלקראת הקריאה השנייה והשלישית - - -

חבר הכנסת גולדשמידט, ההצעה טובה אבל איננה יעילה, אנחנו יודעים איך עוברות הצעות לקראת קריאה שנייה ושלישית.

לא, לא - - -

בדיון האחרון שהתקיים בוועדה סוכם, שאנחנו מאשרים לקריאה ראשונה, ישנן הסתייגויות ובין הקריאה הראשונה השנייה והשלישית נדון בהן, ביניהן, ענייני הסוכנות. אי אפשר לכסות את כל הנושאים, אבל צריך לשאוף להגיע למקסימום. אם ישנם דברים שזועקים לשמיים, אומנם ראש הממשלה התפטר, אבל חברי הכנסת לא התפטרו, יש להם עניין לדון ולהשלים את כל הנושאים. אני אומר לך, דווקא בעניין של עיגון זכויות החקלאים, אני לא מכיר הצעת חוק אחרת, שהוועדה הזאת ישבה שעות על גבי שעות על מנת למצות את כל העניין.

חבר הכנסת דהאמשה, כל עוד אני מנהל את הישיבה, אני מבטיח לך שנמצה את העניין עד כמה שניתן על מנת לתת כיסוי הוגן ולא כיסוי כזה שייתן מענה רק למגזר מסוים וישאיר את האחרים כחשופים בצריח.

חברי הכנסת אפשר להצביע?

אפשר לקיים דיון אמיתי?

סליחה, לא היית כאן בדיון הקודם, התקיים דיון וסיכמנו שלאחר כל התיקונים נביא זאת לאישור.

אני מדבר על דיון מהותי.

בשבוע שעבר התקיים דיון, עברנו סעיף סעיף בהצעת החוק, הוגשו הסתייגויות שונות, סיכמנו, שחלק מההסתייגויות נכניס בין הקריאה השנייה והשלישית. בישיבה הקודמת שדנה בעניין אמרנו, שתתקיים ישיבה נוספת ובה נצביע.

ודאי שהצעת החוק הזאת היא הרבה יותר טובה מהצעת החוק הראשונה, אבל עדיין יש לה בעיות לא פשוטות, יש לה את הבעיה העקרונית מספר 1, שהולכים להפרטה של קרקעות, זו המשמעות האמיתית של העניין.

איזו הפרטה, על מה אתה מדבר?

ברגע שאתה רושם זכות חכירה פירושו של דבר, שהוא יכול להעביר ולמכור אותה למי שהוא רוצה ולעשות בה מה שהוא רוצה, זו המשמעות.

זה לא נכון.

זה דיון עקרוני ולא מפלגתי. אפשר לומר: רבותיי, מדינת ישראל אומרת, נגמר הרעיון - שלי יש בעיה אתו - של קרקעות הלאום. אנחנו אומרים, אתם התושבים תחליטו על אדמותיכם, תמכור למי שאתה רוצה ותעשה מה שאתה רוצה.

תסלח לי, זה לא נכון מה שאתה אומר.

אדוני היושב ראש, אפשר לקיים דיון אמיתי?

בדברים שלך אתה לגמרי סותר את מה שכתוב בחוק.

למה?

אני אומר לך למה, אף חקלאי לא יכול להעביר את הקרקע, מכירה לצורך הפשרה לא יכולה להתבצע, יש מיליון ואחד גופים שיכולים לאשר תוכנית מתאר. שנית, אני אומר לך, שלמדינה צריך להיות אינטרס, שחקלאי ירד מהעניין שנקרא חקלאות.

תפסת את השור בקרניו, השאלה אם זה האינטרס של המדינה.

אני בטוח שכן. בוודאי שכן. אין שום משק ממוסה במדינת ישראל כמו ענף הנדל"ן.

מלכתחילה הוחלט, שוועדת ההסכמות תנסה להגיע לנוסח מוסכם לגבי הצעת החוק. לטובת חברי הכנסת שלא נכחו בוועדת ההסכמות אני רוצה לציין, שלא הושג נוסח מוסכם לפחות על דעת הגורמים ששותפים לוועדת ההסכמות. משרד האוצר – שאני מייצג אותו – מתנגד בתוקף להצעה הזאת.

את זה אמרת גם בפעם הקודמת.

חבר הכנסת פריצקי לא היה ולכן אני רוצה לומר לו, שאני לא רואה הבדל גדול בין ההצעה הזאת להצעה המקורית. אני גם חושב שהעניין של "תושב זכאי" זה מעין הסוואה כי אין כאן שוויון.

אני מבקש ממך, אל תחלק ציונים לחברי הכנסת, תאמר את מה שיש לך לומר כנציג משרד האוצר ובזה מסתיים העניין.

אני לא מחלק ציונים, אני חוזר בי, אבל אני רוצה לציין, שאף תושב זכאי לא קיבל 70 דונם מהמדינה.

חברי הכנסת, אפשר להצביע?

אני מבקש התייעצות סיעתית.

אני חוזר בי בעניין ההתייעצות הסיעתית.

אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה בעניין שתי הצעות החוק לשם העברתן לקריאה ראשונה: הצעת חוק עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, התשס"א – 2000, של חבר הכנסת שלום שמחון וקבוצת חברי כנסת. והצעת חוק עיגון ורישום זכויות בקרקע של חקלאים ושל תושבי ערי פיתוח ושכונות שיקום, התשס"א – 2000, של חבר הכנסת ישראל כץ וקבוצת חברי כנסת, מי בעד ירים את ידו, כולל התוספת בסעיף 9 בהצעת החוק של חבר הכנסת ישראל כץ אשר תחול גם בהצעת החוק של חבר הכנסת שלום שמחון.

לפני ההצבעה, אני רוצה לומר בנוגע לסעיף 9, שאני רואה אותו כרגע בפעם הראשונה, יכול להיות שאני לא מבין אותו נכון, אבל אם אני מבין אותו, המשמעות היא, שמי שמחזיק בדירה ציבורית יהפוך עכשיו להיות חוכר. אני מבקש להזכיר דבר אחד - - -

החוק הזה לא מתנגש עם חוק הדיור הציבורי?

להפך, הוא מחזק אותו.

על פי חוק הדיור הציבורי, הזכאי אמור לקנות את זכויותיו בדירה. אני לא יודע אם הסעיף הזה - - -

סיכמנו שבין הקריאות השונות אני אאפשר לך להשמיע את דברייך. התחייבתי לאפשר לך להביע את כל ההסתייגויות הקשורות לסוכנות בין הקריאות הבאות.

אני רק רוצה לציין, כמובן שהסוכנות איננה מתנגדת לסעיף הזה בתנאי שהוא לא פוגע בהסכם בין הממשלה לבין הסוכנות בנושא הפיצוי לסוכנות בגין הדירות הציבוריות.

אנחנו ניגשים להצבעה, מי בעד העברת שתי הצעות החוק לקריאה ראשונה, שירים את ידו.




הצבעה

בעד – 6
נגד – 2
נמנעים – 1

חוק עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, התשס"א – 2000 (ש. שמחון וקבוצת ח"כים), והצעת חוק עיגון ורישום זכויות בקרקע של חקלאים ושל תושבי ערי פיתוח ושכונות שיקום, התשס"א – 2000 (י. כץ וקבוצת ח"כים), תעבורנה לקריאה ראשונה.

אני קובע ששתי ההצעות תעבורנה לקריאה ראשונה, הצעת חוק עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, התשס"א-2000 של חבר הכנסת שלום שמחון וקבוצת חברי כנסת, והצעת חוק עיגון ורישום זכויות בקרקע של חקלאים ושל תושבי ערי פיתוח ושכונות שיקום, התשס"א-2000, של חבר הכנסת ישראל כץ וקבוצת חברי כנסת.

אני מבקש לרשום בפרוטוקול, שהצבעתי נגד במקום חבר הכנסת תאופיק חטיב.






הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות ליישובי הנגב), התש"ס – 2000
(של ח"כ ו. שירי וקבוצת חברי כנסת)

חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות ליישובי הנגב), גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות. הצעת החוק של ח"כ ויצמן שירי היא בהסכמה של סיעות הליכוד והעבודה וזה צריך לעלות מחר - - -

זה לא יעלה מחר, מבחינתי, אני לא יכולה לגרום לכך שמשרד המשפטים יפרסם את זה עד מחר לקריאה ראשונה. מה שאני יכולה לעשות, לאחר הישיבה היום, להעביר את ההצעה למזכיר הכנסת, אריה האן, עם בקשה לפרסום לקריאה ראשונה.

בסדר. אני רוצה להביא מחר בקריאה ראשונה שלוש הצעות חוק, אגב, גם ש"ס, גם העבודה וגם סיעת הליכוד שותפות להצעות. הצעת חוק של ח"כ סבן בנושא הטבות בדיור בנגב, שעברה אצלנו את הכנתה לקריאה ראשונה, הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל כץ בנושא הטבות המס, והצעת חוק נוספת שכעת אנחנו דנים בה, של חבר הכנסת שירי ויצמן, הצעת חוק לעידוד השקעות הון, הטבות ליישובי הנגב. זה איזשהו משולש שמכסה את המצב הקיים בנגב. אני אומר גם לאנשי מס הכנסה ולכל מי שיושב כאן, אנחנו מכינים את ההצעות רק לקריאה ראשונה, יש לנו עוד מעבר של בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, אני חושב שטוב היה אם שלוש ההצעות בסופו של דבר תאוחדנה להצעה אחת, כי יש בהן שרשרת הטבות, ויכול מאוד להיות שנבצע שינויים גם במפת הטבות המס הארצית, אבל הקו שאנחנו הולכים בו, שאנחנו רואים בנגב – גם בעקבות דוח מבקר המדינה – אזור שראוי לתת בו הטבות משמעותיות נוכח העובדה שבשנים האחרונות על פי דוח מבקר המדינה הנגב לא קיבל את מה שהיה צריך לקבל על פי דין, על פי הכללים ועל פי ההחלטות.

הצעת החוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות ליישובי הנגב), מגדירה את ההטבה במענק ההשקעה ל-38%. מטרת התיקון לעודד יזמים להשקיע בנגב. בין היישובים שיכללו: נתיבות, רהט, באר-שבע, תל-שבע, אופקים, ירוחם, מצפה-רמון, דימונה וערד.

מה זאת אומרת בין היישובים שיכללו?

כל היישובים מקו רוחב 100 דרומה, פרט ליישובים עירוניים שאני לא מכניס אותם בכוונה כמו עומר, מיתר ולהבים, למרות שהם נמצאים בקו רוחב 100 דרומה.

איך אתה יודע שהם לא יכללו?

הם לא יופיעו בחוק.

החוק לא מבדיל.

בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית אני אוסיף הערה נקודתית, בנוסף לזה התחייבתי להכניס את שדרות למרות שהיא לא נמצאת בקו רוחב 100.

מתי תוסיף?

בין הקריאות.

למה לא עכשיו, אחר כך יגידו שזה נושא חדש.

או.קי, נוסיף כעת את שדרות.

מה לגבי קריית גת?

אני לא יכול להוסיף את קריית גת כי אם קריית גת תיכנס, אף אחד לא יגיע למצפה רמון ולדימונה.

זה נכון גם לגבי שדרות.

אני לא בטוח, שדרות הוא יישוב מוגבל מבחינת יכולת התעסוקה שהוא מציע.

אני מציע לך לעשות שדרוג, לא עכשיו, אבל אני מציע לך כן להתחיל עם קריית גת ושדרות מבחינת קו הרוחב, אבל לקבוע שדרוג.

כולם אוהבים את הנגב, כל ראשי הממשלה מלאים סימפתיה לנגב, אבל פרט לבן-גוריון, אף אחד לא עשה מאומה. לכן אמרתי, היות ואני נמצא בכנסת כבר שנה וחצי, למדתי עד כמה אפשר לסמוך על הפוליטיקאים ועל הפוליטיקה, אף אחד לא עשה כלום, לכן אני רוצה לתת את ההטבות במסגרת חוק. הלוואי ונגיע למצב שכתוצאה מהחוק הזה יגיעו לנגב יזמים ולא רק סיסמאות.

אני משוכנע שלמדינה צריך להיות אינטרס להעביר תעשיות שלמות לנגב כי אחזקה של תעשייה שכזאת מבחינת מיסוי הרבה יותר כדאית למדינה.

אני רוצה למחות, שבדיון רציני שכזה בנושא חוק עידוד השקעות הון, אין כאן נציג של מרכז ההשקעות.

לפני שאני מתחיל, אני רוצה לציין, שהנתונים של שנת 2000 עוברים עיבוד במרכז ההשקעות, במשרד התמ"ס, ואני יכול לומר לכם, ששנת 2000 הצטיינה בגידול בהיקף ההשקעות ביחס לשנת 1999.

איך החלוקה האזורית? במרכז יהיו יותר השקעות בגלל ההיי-טק.

התזה המרכזית שאנסה להציג לכם, שהגדלת שיעור המענק לא תביא שום מפעלי היי-טק לדרום.

זה נכון.

זה לא נכון. היית אומר את זה גם כאשר הבאתם את "אינטל" לקריית גת? אינטל היו מגיעים לקריית גת אם לא היו מענקים?

"אינטל" זה לא היי-טק.

"וישי" זה לא היי-טק, אינטל זה כן היי-טק.

"אינטל" הוא מפעל שמייצר, אבל למפעל שמפתח תוכנות, אין משמעות - - -

אם מחר בבוקר מקימים באוניברסיטת בן-גוריון את המכון הלאומי לביו-טכנולוגיה –

כמי שהיה מעורב מאוד בהכנת המכרז להביא מפעל תוכנה לשדרות, והכלים שבהם השתמשנו כדי למשוך אותם, אני יכול לומר לכם באחריות, שעידוד השקעות הון זה לא פרמטר, זה לא מה שיביא את המשקיעים שאנחנו רוצים להשקיע בפריפריה.

אנחנו חייבים להסכים על איזה שהיא מטרה משותפת, אני חושב שהמטרה שאנחנו יכולים להסכים עליה, לא לעודד השקעות הון או לעודד בעלי הון, לתת רנטות לבעלי הון, אלא לשפר את איכות החיים בפריפריה. זו המטרה שאנחנו צריכים להסכים עליה.

נכון.

התזה שאני מנסה להציג בפניכם, שחוק עידוד השקעות הון, בגלל שהוא מיושן, בגלל שהוא נחקק בשנת 1959, בגלל שניסינו את כל הורסיות של המענקים, מ-40% ועד 20% לאורך הרבה מאוד שנים ולמרות המיליארדים ששפכנו משנת 1959 ועד היום, זה לא השיג את המטרה שרצינו מכיוון שאופי אוכלוסיית המפעלים שמגיעה לפריפריה בגלל חוק עידוד השקעות הון היא אוכלוסייה שלא תורמת למטרה שאנחנו הקמנו לעצמנו.

תמיד אתה יכול לומר שאתה לא מאשר את המפעל של פלוני, הרי זה מה שקורה היום, שלא תמיד מאשרים כל השקעה במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

כשאנחנו בונים מערכת תמריצים, ברגע שאנחנו מתמרצים גורם ייצור ספציפי, לבד אנחנו מכוונים את אותם מפעלים שיגיעו כדי לקבל את אותו תמריץ. מיד תראו שמה שמעניין את אותן תעשיות, שאנחנו רוצים שיגיעו לפריפריה, שמשלמות שכר גבוה כמו למשל אותה חברת תוכנה שאנחנו רוצים להביא לשדרות, לעודד השקעות הון זה לא מדבר אליהן, הן צריכות משהו אחר.

חוק עידוד השקעות הון נולד בשנת 1959, ניסינו כמעט את כל טווח המענקים, אבל במבנה הבסיסי שלו הוא יוצר עיוותים.

נכון שהחוק מיושן אבל גם התזה שלכם מיושנת.

עוד לא שמעת אותי.

אני שומע אתכם כל הזמן, שמעתי גם את הגברת חביבה כהן. ברגע שאתה אומר, שאין משמעות למספרים, אם זה 38% או 24%, אני רוצה שתדע, ביום שלא יהיה הבדל בין מצפה רמון למרכז, אין שום תקומה לנגב. החוק הזה מטרתו ליצור אפליה מתקנת, תיקון עיוות, אל תביאו לנו מפעלי שיש וגם לא מפעלי בלוקים.

אני מציע, מאותו קו שאתה מחליט עליו, לקבוע, שאזור המוגדר כאזור עדיפות א' יקבל 38% ואזור עדיפות ב' יקבל - - -

לא, אני לא מוכן.

אני אומר לך מדוע, אשקלון, באזור דרום, זה אזור פיתוח א', אתה לא יכול שלא להתייחס למה שהוגדר כאזור פיתוח א'.

(מציג שקף שכותרתו: בעיות ועיוותים כלכליים בחוק הקיים)

אני אסקור בקצרה את העיוותים הקיימים היום בחוק ומלווים אותנו לאורך השנים.

ישנו עיוות בהקצאת מקורות השקעה וגורמי ייצור שונים, כתוצאה ממערכת אפליות שיצר החוק. אנחנו דווקא מעודדים בעלי הון. יש גורמי ייצור נוספים שמשתתפים בתהליך הייצור המעוותים בין יצוא ליבוא, משקיעי חוץ מקבלים יותר ממשקיעים מקומיים, תעשיה מקבלת יותר מול השירותים, השקעות גדולות מקבלות יותר מול קטנות וכו'.

כל זה מביא לביצוע השקעות לא יעילות וחסרות כדאיות כלכלית.

החוק הזה מעודד לתת רנטה גבוהה לבעלי ההון והשכבה המנהלת. הוא מייצר מנגנון בירוקרטי גדול וסבוך והרווח שנובע מההטבות ליזם נמוך בהרבה מעלותם למדינה.

איון ויכוח – אני מקווה שגם לא אתכם – שהאינטרס הלאומי של מדינת ישראל הוא, שהנגב והגליל יזכו לעדיפות, שהאוכלוסייה תהיה שם, תרוויח טוב יותר, אנחנו מסכימים לזה?

אין ספק, מזה התחלתי.

אם כך, אל תאמר לנו מה לא טוב בחוק, תאמר לנו, מה ממשלת ישראל עומדת לעשות?

חבר הכנסת פריצקי, אני מתכוון בדיוק לדבר על זה, אני מנסה לייצג כאן תזה שאומרת, שאנחנו מחפשים פה את המטבע מתחת לפנס.

כשאתה אומר, שאין קשר בין גובה המענקים המשולמים למפעלים מאושרים לבין מספר מקומות העבודה שהם יוצרים ואיכותן, אתה לא מדבר לעניין.

זה לא עניין אישי, אני מייצג את עמדת הממשלה שהחליטה להתנגד להצעת החוק שלך.

חיזוק הזיקה בין מתן מענקי השקעה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון לבין יצירת מקומות תעסוקה)

המצב הקיים היום הוא, שאין קשר בין גובה המענקים המשולמים למפעלים מאושרים לבין מספר מקומות העבודה שהם יוצרים ואיכותן. כמו כן, אין פיקוח אמיתי על עמידה בתוכניות תעסוקה ואין תמריץ משמעותי לעמידה בהן. נביא בהמשך דוגמאות.

דוח מבקר המדינה מס' 46)

היו כמה דוחות של מבקר המדינה, ואני רוצה לספר לכם מתוך דוח מספר 46 של מבקר המדינה.

דוח מספר 46, מאיזה שנה?

נדמה לי משנת 1995.

מתוך בחינת תוצאות הסיוע, שניתן למפעלים שאושרו בשנים 1985-1989 במסלול מענקים, להגדלת התעסוקה, עולה התמונה הבאה:

- תחזית הגידול במספר המועסקים ב- 118 מפעלים, שסיימו את השקעתם והיו לגביהם נתונים מלאים על הגידול במספר המועסקים, עמדה על 7,013 מועסקים חדשים. כך הם "מכרו" למדינה למה לתת להם סובסידיה.
- כשמבקר המדינה בדק זאת הוא גילה, שהגידול בפועל במספר המועסקים היה 529 בלבד.
- למפעלים אלו ניתנו מענקים בגובה של 240 מיליון דולר, כלומר, שילמנו קרוב לשני מיליון ₪ לעובד, ועוד הטבות מס שקשה לאמוד את ערכן.

היום אנחנו נמצאים בשנת 2000, מחר בשנת 2001, אתה מציג מסלול שלפני 15 שנה, ומשנת 1985 ועד 1989, זו הייתה התקופה הטובה ביותר של המדינה בהשקעות ביהודה ושומרון. אם באותה תקופה היינו פונים ליהודה ושומרון והנגב, הייתה בדיוק אותה רמת השתתפות של המדינה וזה נותן לך את התשובה מדוע החוק אינו טוב. אם היית אומר, שהחוק לא טוב אבל היום בחוק עידוד השקעות הון יש 24% לנגב, אני אומר לך, שהייתי מתחייב להשאיר את זה 24% אבל בתנאי שיהיה בין הנגב לבין יהודה ושומרון פער של 15% לפחות, ברגע שאין פער, אף אחד לא ייסע 200 קילומטר דרומה להקים מפעל.

צריך שיהיה פער.

צריך להיות פער אבל כרגע אין פער.

אני מתווכח על הכלי, אני לא מתווכח על המטרה.

מתוך דוח מבקר המדינה האחרון)

גם דוח מבקר המדינה האחרון, מס' 50, מתייחס לחוק עידוד השקעות הון. אני מצטט מתוך הדוח האחרון: "כיוון שהמענק ניתן כשיעור מסוים מההשקעה בציוד ובמבנים, מעודד החוק השקעה במפעלים עתירי הון, ואומנם הוקמו באזורי העדיפות, בייחוד בעבר, בעיקר מפעלים עתירי הון בענפים לא מתוחכמים. השכר במפעלים מסוג זה נמוך יחסית ושיעור המהנדסים והטכנאים המועסקים בהם קטן בהשוואה למפעלים אחרים".

מה עוד אמר מבקר המדינה בדוח האחרון שלו? הוא אמר, שתושבי הנגב הופלו על ידי מדינת ישראל ב-3,680 שקלים פר אזרח. זה 2 מיליארד שקל בכל שנה.

אני אגיע לזה.

הבעיה שאתה מתייחס אליה היא בעיה נכונה אבל היא לא פה.

היא בהחלט פה.

לא, היא לא פה, אני אסביר לך מדוע, לך תתקן את בסיסו של החוק.

אין בעיה שתבטל הכל, אבל תדאג שלנגב תהיה פריבילגיה בגלל המרחק.

השורה התחתונה היא, ששר האוצר ושר התמ"ס הבינו, שחוק עידוד השקעות הון חייב לעבור, הם הקימו ועדה מאוד מכובדת בראשות שני מנכ"לי המשרד, פרופסור בן-בסט וד"ר חורש, הוועדה הזאת מתקדמת מאוד, תוך שבועיים נתחיל - - -

תעשה לי טובה, שר האוצר ושר התמ"ס היו כאן בוועדה, הם אמרו בצורה ברורה, שהם יבטלו את חוק עידוד השקעות הון. ישנה מפה של סדרי עדיפויות, הם רצו לבטל אותה, פתאום הם אומרים, שאי אפשר לבטל ביהודה ושומרון כי נתן שרנסקי בקואליציה.

אני לא יכול להתייחס לדברים האלה.

אני מסכים אתך שחוק עידוד השקעות הון לא טוב, אבל מה עשיתם, שנה וחצי רק הבטחתם, יושב כאן נציג משרד ראש הממשלה, שביקש כל הזמן, תאריכו, תאריכו, והארכנו את המפה כל פעם בארבעה חודשים, בחודש הבא מסתיימת ההארכה האחרונה, שוב תבקשו להאריך?

עוד אומר מבקר המדינה: "שעלות התמריצים הניתנים לפי החוק מוגבלת למדי. התמריצים עודדו השקעות באזורי העדיפות, אולם בסופו של דבר לא הביאו לגידול בהיקף ההשקעות, לתוספת של מפעלים או של מועסקים. לתמריצים יש השפעות לוואי לא רצויות: העדפת פעילות עתירת הון – במקום סיוע בהגברת התעסוקה, ניצול קטן יחסית של ההון המושקע, משיכת מפעלים שההשקעה בהם כרוכה בסיכון רב, סיכוייהם להיסגר גדולים".

בהתייחס לבדיקה שערך המבקר ב-1995 לגבי יצירת מקומות עבודה והגדלת היצוא: "נבדקו מפעלים שניתנו להם הטבות לפי החוק בסך 2 מיליארד דולר בשנים 1985-1994. נמצא, שרק רבע מהמפעלים עמדו בתחזיות בשני התחומים. עוד נמצא, כי אף שלפי התחזיות, שעל פיהן אושרו תוכניות ההשקעה, היו ההשקעות אמורות ליצור כ- 7,000 מקומות עבודה חדשים, גדל מספר מקומות העבודה במפעלים שבהם אושרו התכניות רק ב-500".

בהתייחס לבדיקה נוספת שערך המבקר ב-1999, לגבי 537 תוכניות שאושרו בשנים 1985-1998 למפעלי תעשייה בדרום הארץ ואשר בגינן שולמו מענקים בסכום של כ-800 מליון דולר, עלה כי: "20% מהמפעלים שסיימו לבצע את תוכניות ההשקעה שאושרו להם בתקופה הנבדקת לא היו פעילים באפריל 1999, ולפי הבדיקה המדגמית, כ-17% מהמפעלים הפעילים היו ברמת סיכון גבוהה – מפעלים בפירוק או מפעלים שסיכויי ההישרדות שלהם לטווח ארוך נמוכים".

הבטחתי לתת דוגמה, אני לא רוצה לומר את שם החברה שמדובר בה, אבל מדובר בתוכנית השקעות בדרום שאושרה במרכז ההשקעות ביוני שנה זו. על פי החוק, החברה הגישה השקעה בהיקף של 75 מיליון דולר. המענק שתשלם המדינה בגין השקעה זו יגיע ל-61 מיליון שקל.

תוספת התעסוקה שתנבע מהשקעה זו על הערכת היזמים, עומדת על 66 משרות. המענק שישולם עבור כל מקום עבודה נוסף יתקרב למיליון שקל.

אנחנו חושבים שאנחנו נותנים את המענק לדרום, אבל בעצם אנחנו נותנים את המענק להרצליה פיתוח.

אנחנו רוצים לקבע את התפיסה של עידוד לנגב, אנחנו עושים זאת באמצעות שלוש הצעות חוק, בין הקריאות נאחד את שלוש הצעות החוק, נראה את התמונה הכוללת של הטבות המס בכל הארץ, יחד עם זאת, נעבוד במידת האפשר בתיאום מלא ולא נעשה מחטפים.

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק של חבר הכנסת ויצמן שירי, הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות ליישובי הנגב), התש"ס-2000, להכנתה לקריאה ראשונה, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות ליישובי הנגב), התש"ס-2000, נתקבלה והיא תעבור לקריאה ראשונה.

אני מודה לכולם, ההצעה אושרה פה אחד, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 14:50.







הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות ליישובי הנגב), התש"ס-2000, נתקבלה והיא תעבור לקריאה ראשונה.

אני מודה לכולם, ההצעה אושרה פה אחד, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 14:50.