פרוטוקולים/כספים/2440



2
ועדת הכספים
26.12.2000

פרוטוקולים/כספים/2440
ירושלים, ז' בטבת, תשס"א
2 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ט בכסלו התשס"א (26 בדצמבר 2000), שעה 11:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
ויצמן שירי - מ"מ היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
אמנון כהן
ישראל כץ
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
יוסף פריצקי
שלום שמחון
צבי הנדל

יצחק סבן
יצחק כהן

מאיר סער - מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב

יעל ייטב
מיכל דויטש
דניאלה רימון

מיכאלה גרזון - משרד הבינוי והשיכון
יעל אביר - אגף המכס
יוסי שטיינמץ - אגף המכס

בועז ימיני
אורי שויסטרמן
עמית לנג
חיים פרננדס
רוני ארד
שרון גמבשו
אמיר לוי
יגאל גדרון
ארז ימיני



אריה מטוס - יו"ר איגוד המוסכים
שמעון ולינסקי - סגן מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה
חיים בללי - ראש תחום יצור סחר וייבוא, משרד התחבורה
ברכה דוידסקו - רכזת תחום יצור סחר וייבוא, משרד התחבורה
רבינוביץ ישי - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב
סקורניך יוסף - איגוד לשכות המסחר
גדעון רייס - איגוד לשכות המסחר
משה שגיא - משרד החינוך

אנה שניידר

סמדר אלחנני

חנה כהן

1. הצעת חוק מענק מיוחד לעידוד הנגב (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000.
2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 31),
התשס"א-2000 (חלקי חילוף לרכב).
3. שינויים בתקציב לשנת 2000.
4. המלצות ועדת המשנה לשוק ההון
המלצות ועדת המשנה לעמותות מיום 26.12.2000.






הצעת חוק מענק מיוחד לעידוד הנגב (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בהצעת חוק מענק מיוחד לעידוד הנגב (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000, של חברי הכנסת יצחק סבן, ויצמן שירי, משה גפני, עופר חוגי, אמנון כהן, ישראל כץ, רחמים מלול ואחרים.

הצעת חוק זו באה לעודד ולחזק את הנגב בכך שהיא נותנת אפשרות לזוגות צעירים ואחרים לבוא ולגור באזור הנגב. "הנגב" הוא כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב. אלה שירכשו דירה יקבלו מענק של 30 אלף שקל ועוד 30 אלף שקלים מותנים כפי שקיים במשרד השיכון. זה בוודאי יביא לזרימת ציבור גדול לנגב.

הנגב הוא כ-60% ממדינת ישראל אבל רק כ-8% מאוכלוסיית מדינת ישראל גרים בנגב. לכן צריך לחזק את הנקודה הזאת ולדאוג לכך שכמה שיותר תושבים יבואו לנגב.

מה עם תעסוקה?

אחרי כן תהיה הצעת חוק של חבר הכנסת ויצמן שירי לעידוד השקעות הון בנגב וזה ישלים אחד את השני, כך שיהיו גם תעסוקה וגם מגורים.

אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור עד כמה שניתן מהר. אף אחד לא יכול לנבא כמה זמן הכנסת הזאת תחזיק מעמד, ולכן חשוב שההצעה הזאת שתומכים בה רבים תעבור.

אני חושב שהצעת החוק הזאת במקומה, אם כי אני חושב שהיא לא מספיקה, כי שמענו שברזרבה של מה שנשאר מהמשכנתאות, הממשלה החליטה להגדיל את המענקים ואת ההטבות למי שירכוש דירות בפריפריה של ירושלים, אבל לא עשתה כך לגבי הנגב. היות שאני לא יודע מה תהיה הנציגות של הנגב בכנסת הזאת ובכנסת הבאה, אני מבקש שזה יהיה מהר. אני בעד כל חקיקה, כי בדרך כלל דברים באים במסגרת של תקנה, כשאתה יודע שממשלה לא תשנה כי יש לה עניין. אבל בגלל שאנחנו יודעים שממשלות באות וממשלות הולכות וחוק עידוד השקעות הון בא וחוק עידוד השקעות הולך, לכן אני בעד כל הצעה שמטיבה עם עולים חדשים וזוגות צעירים שגרים רחוק ממרכז המדינה ושיוצרת תמריץ לאנשים להישאר באזור הזה.

אני מציע לכל חברי הוועדה, כמי שבמשך כל התקופה היו בעד הנגב, לתמוך בהצעה הזאת פה אחד.

למיטב ידיעתי רוב אזור הנגב נכלל באזור עדיפות לאומית א', להוציא באר שבע שיש לה רק מעמד מיוחד. השאלה היא אם הצעת החוק הזאת לא תפגע באזורים האלה, כלומר, אם היום בירוחם מקבלים הטבות מעבר לזה, אם ההצעה הזאת תתקבל זה לא יפגע בירוחם, מאחר שגם אשקלון תקבל את ההטבה הזאת?

נגב זה מקו רוחב 100 דרומה. אשקלון לא נכללת בזה. נכללים בהצעה אזורים שהם דרומה מאשקלון. צריך לזכור שמדובר בקריאה ראשונה ואפשר יהיה לתקן דברים אם יהיה צורך בכך, אבל בינתיים צריך להריץ את ההצעה.

מה בא החוק הזה לעודד? אם החוק הזה בא לעודד מגורים בנגב – וזה רעיון טוב וצריך לעשות את זה – אז ההצעה הזאת לא משיגה את המטרה. הדבר הזה משיג מטרה, שיהיו דירות זולות ויהיה להן מענק. אני מציע למציעי החוק לשקול אם לא כדאי לקחת את הכסף הזה ולפטור למשל מארנונה או ליצור מצב שבו אנשים שגרים ישלמו פחות. אם החוק הזה יעבור, אני יכול לעשות דבר מאוד פשוט – זו תהיה השקעה טובה לקנות דירה בנגב ולא לגור שם.

זה רק לזוגות צעירים וזכאים.

לכן אני שואל למה הכוונה בעניין. האם הכוונה להביא יותר מתיישבים לנגב, לא חשוב איזו אוכלוסיה תבוא? אם אומרים שהממשלה תעמיד מענק שיינתן לרשויות המקומיות, שבשלוש השנים הראשונות יהיה פטור מארנונה, אז אנשים גם אם לא יקנו דירות, יבואו לגור שם, כי זה יהיה שווה.

לכן אני לא חושב שהצעת החוק הזאת באה לענות על העניין. אנחנו לא בוויכוח לגבי המטרה, השאלה היא אם זה משרת את העניין.

אני באופן עקרוני בעד הצעת החוק. בהיעדר מדיניות ממשלתית – של כל ממשלה – איפה צריך לעודד, זה יוצר מצב שאנחנו עושים חוק ספציפי לעכו וחוק ספציפי ליישובי תפר וכו'. זה יוצר זילות גדולה בכל מה שקשור לעניין. אני חושב שמרוב הטבות יש אזרחים מסוימים שנמצאים באזורים מסוימים שצריכים יועצים לענייני השקעות הון.

אני בעד הצעת החוק הזאת, למרות שבסופו של דבר היא יוצרת עוד נדבך אחד כדי לעזור בטלאי על טלאי. בסופו של דבר אין לנו עניין לעזור לכל מיני אנשים שלא צריכים את העזרה וגם בנגב יש אנשים שצריך לעזור להם הרבה יותר מאשר לעזור לאנשים אחרים. יש פה הרבה דברים שמתפספסים כתוצאה מחוק כזה. אבל אני בעד העניין, כי הוא תמיד יצור לחץ על הממשלה שצריכה להביא לפתרון כולל איך באמת מקדמים אנשים ומוציאים אותם מהמעגל שבו הם נמצאים וכן איך מעודדים מקומות פריפריאליים יותר מאשר מרכז הארץ . זו צריכה להיות המגמה, אבל כל החקיקות האלה אין בהן היגיון, קשה מאוד להגן עליהן, יש בהן רק יתרון אחד שהם יוצרים אנדרלמוסיה ובעקבותיה לחץ על הממשלה לעשות איזושהי מדיניות.

אני חושב שהחקיקה הסקטוריאלית מובילה אותנו לחיסולה של מדינת ישראל במובן של תכנון מרכזי וקביעת עדיפויות לאומיות.

מעניין שאתה אומר את זה אחרי דוח המבקר.

אני מוכן להתווכח אתכם על הסקטוריאליות, שאתם הנציגים האותנטיים ביותר שלה.

הקיבוצים זה לא סקטור? זה הסקטור הכי תובעני שהיה במדינה.

הנגב זה סקטור? מדובר פה על תושבי הנגב ולא על מצביעי ש"ס או מפלגה אחרת.

מה שקורה פה הוא שהממשלה – כל ממשלה שהיא - לא הצליחה ליצור לעצמה איזה מגמה של סדר עדיפויות. ממשלת ישראל היתה צריכה להוביל את סל ההטבות לנגב, כדי לשנות את העדיפויות במדינת ישראל.

אבל היא לא מובילה את זה, אז מה לעשות?

היה חוק עכו ועכשיו יש חוק נגב. אנחנו יוצרים מיש-מש ואני רואה בדיוק לאן זה יתגלגל. לכן אני מציע לכולנו - -

להציע חוק תל-אביב.

חבר הכנסת חוגי, אתה נמצא פה במשך שנה וחצי ואפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שאתה הצבעת לפי הנושא עצמו. 95% מההצבעות שלך היו הצבעות פוליטיות לפי חישובים פוליטיים.

זה לא נכון. אני יושב פה בכל הישיבות ומה שאתה אומר בהחלט לא נכון.

מה גם שזה לגיטימי.

זה לא נכון עובדתית. למה להגיד דברים לא נכונים? הייתי בכמה סיורים שלא היו להם שום קשר לחרדים ולנושאים דתיים ורוב המשתתפים בהם היו דווקא חברי כנסת מהסיעות הדתיות. אתה יוצר מחלוקת חינם.

בבאר שבע גרים כ-20 אלף סטודנטים. כמעט כולם, לאחר שהם מסיימים את לימודיהם, לא נשארים באזור הנגב. הצעת החוק הזאת יכולה להיות עידוד להישאר.

זה לא פייר להגיד שהם עוזבים בגלל דיור. הדיור לא הוא שיפתור את הבעיה.

במקומות כאלה גם אלף דולר זה הרבה ולכן עשרת אלפים דולר זה הרבה מאוד.

חוק הרשות לפיתוח הנגב נחקק בשנת 1991 ושנה לאחר מכן נחקק חוק הרשות לפיתוח הגליל. המטרה של החוקים הללו היתה להביא לפיתוח יותר מואץ של הנגב והגליל. בחוקים האלה יש רשימה של הרבה מאוד נושאים שצריך לטפל בהם ומהם מבינים שהכנסת והממשלה מעונינים לפתח את הנגב.

החוק מגדיר את הנגב מקו רוחב 115 דרומה. זה אומר מקרית גת, כולל קרית גת, דרומה. לא כולל את אשקלון, אלא חלק מהמועצה האזורית חוף אשקלון. החוק הזה כולל את שדרות ונתיבות. נכללים בו למעשה 32 יישובים, מתוכם 22 יישובים ו-11 מועצות אזוריות.

אני אגיש הסתייגות על כך שהחוק לא כולל את אשקלון.

אנחנו בינתיים בהכנה לקריאה ראשונה ולכן אין הסתייגויות.

המטרה היא למשוך את המדינה לנגב ולא להעמיד אותה באשקלון. אם ההטבה הזאת תינתן באשקלון, כולם ילכו לאשקלון.

אם אתה רוצה את דימונה וירוחם, אתה לא יכול לתת לקרית גת. אם אתה הולך בהיגיון הזה, אתה בבעיה.

בזמנו החוק היה מקו רוחב 110 דרומה וחבר הכנסת לשעבר דוד מגן העלה עוד 5% בקו הרוחב ואז קרית גת נכללה בזה.

לכן ההטבה הזאת היתה צריכה להיות מדורגת.

כבר דיברנו על כך, שאם נותנים בקרית גת כמו בדימונה, יעדיפו את קרית גת.

זו בדיוק הבעיה כאשר אין הצעה ממשלתית.

לגבי הנושא שאנחנו קוראים לו "פיתוח הנגב" – מבחינתנו פיתוח הנגב הוא מנוף לארבעה דברים נוספים: פיתוח תשתיות, בעיקר פיזיות; נושא הדיור; נושא התעסוקה; נושא איכות חיים. הצעת החוק שמונחת לפניכם מדברת על סיוע בנושא של דיור ואנחנו רואים את זה בחיוב.

מבחינת זוג צעיר שמחפש דיור, לפעמים הטבה של 30 אלף שקל היא זו שיכולה להכריע את הכף לטובת הנגב.

אני רוצה להודות ליוזמי החוק, בעיקר לחבר הכנסת סבן ושירי, על התמיכה בנגב.

מי מוסמך לומר מה העלות התקציבית של הצעת החוק הזאת?

משרד האוצר.

נכון להיום אזור הנגב מוגדר כאזור עדיפות לאומית. האזור מחולק בעצם לשני אזורי עדיפות לאומית: אזור עדיפות לאומית ב' שנכללים בו באר שבע וכו', ושם מקבלים הטבה במשכנתא של כ-60 אלף שקל ומתוך זה 42,500 כמענק. בשאר היישובים שהם באזור עדיפות לאומית א', תוספת הסיוע שניתנת לזכאים חסרי דירה היא 80 אלף שקל ומתוך זה 42,500 מענק. כך שהצעת החוק הזאת לא תיטיב את המצב, כי היא תחליף את הסיוע הזה.

זה לא בא להחליף. כתוב פה שהצעת החוק הזאת לא פוגעת בשום דבר אחר. אף אחד לא התכוון לפגוע בשום הטבה שקיימת היום.

לפי דבריה של גברת גרזון, אם היום בחוק עצמו יש כבר מענק של 42,500, אז ההצעה הזאת מחטיאה את המטרה.

זה לא קיים בחוק, אלא במסגרת תקנה נקודתית לפיה הם נותנים 20 אלף שקלים. אני רוצה להשוות את זה להר חומה.

בהר חומה אנחנו נותנים הטבה של 30 אלף שקל בהלוואה בלבד.

וכך גם לגבי אריאל וברקן?

שם זה כמו באזור עדיפות לאומית ב'.

מה שאנחנו מנסים להגיד בהצעת החוק הזאת, בלי שום קשר למה שהיה עד היום, שבנוסף לכל תינתן הטבה של עוד 30 אלף שקלים למי שירכוש דירה בנגב.

בפועל, באזור עדיפות לאומית א' נותנים כ-80 אלף שקל הלוואה ומתוכם 42,500 שקל מענק. השאלה היא אם ה-30 אלף האלה הם בנוסף ל-42 אלף האלה?

בוודאי שזה יהיה בנוסף.

צריך לנסח את זה כך שלא ייפגעו ההטבות האחרות.

זה אבסורד, ייתכן שכך יגיעו ליותר ממאה אחוז.

בסך הכל זה יכול להגיע לכ-50 אלף שקל. זה מאה אחוז?

המשכנתא מיועדת בעצם לקנות מוצר שהערך שלו שונה ממקום למקום. הבאתי לכאן נתונים על ממוצע מחירי דירות של שלושה חדרים. בנגב מחירי הדירות הם 330 אלף שקל בממוצע, כאשר בירושלים זה בתוספת של 50%.

לכן מס מכירה שהחליף את מס רכוש על הקרקע מאוד מקפח את הנגב ואת אנשי הפריפריה.

איך את מסבירה את מס המכירה שבמסגרת חוק ההסדרים, כאשר מחיר של קרקע היה עשרת אלפים דולר כולל פיתוח, מס הרכוש על הקרקע היה כ-25 עד 30 דולר, כי במסגרת הפרוגרמה של משרד השיכון היזם צריך לגמור תוך שנתיים את הבניה, אבל אתם הפכתם את העניין הזה למס מכירה וגובים הרבה יותר?

מס המכירה הוא עיוות מאוד גדול. בעיקרון זה יתרון אדיר של תל-אביב ורמת השרון על פני הפריפריה.

החוק הזה בא בזמן, כי אם מדינת ישראל הולכת להסכם מדיני, משמעות הדבר שעשרות אלפי משפחות יצטרכו למצוא מקום מגורים אחר. היום אני רוצה ליצור מצב שתושבי הנגב לא יעמדו כעניים בפתח במסגרת תקנה כזאת או אחרת, אלא שאם מישהו ירצה בכך הוא יוכל לקבל 90% מערך הבית כמשכנתא. לדברי נציגת משרד השיכון דירה של 3 חדרים עולה שמונים אלף דולר, אבל הסיכוי שמחיר דירה של 80 אלף דולר ייפול הוא אפס. יש שלב שבו מחיר הדירה לא יכול לרדת יותר, כי אם הוא יורד אז גם אין מכירה. אז אם אין קניה ואין מכירה, אין מאיפה לרדת. לא יקרה שום דבר אם המדינה תעשה כמו שהיא עושה לגבי מקומות שהם 20 דקות מכאן, כאשר היא נותנת כל מיני משכנתאות וסבסודים כדי לקנות דירה בברקן או באריאל. אם זה יהיה גם בנגב אנשים יחשבו פעמיים אם לא כדאי להם לממש את המשכנתא שלהם בנגב.

באוניברסיטת בן-גוריון יש 15,000 סטודנטים. 8,000 מהם אינם מאזור הנגב, אלא מגיעים מהמרכז וצפונה. 85% לא נשארים בנגב לאחר לימודיהם. אם במקביל להצעת החוק הזאת חוק עידוד השקעות הון ייתן תשובה וביישובי הנגב יהיה פער אמיתי, ולא שזה יהיה כמו היום שבמצפה רמון, דימונה ובאר שבע זה 24% וגם במקום שהוא במרחק 20 דקות מכאן גם מקבלים 24%. אם זה יהיה כך, אף אחד לא יירד לנגב. חוק עידוד השקעות הון והחוק הזה לא יהיו יעילים אם לא יהיה פער בין הנגב ליישובים אחרים.

מבקר המדינה כתב בדוח האחרון שלו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: אני מאשים את ממשלות ישראל.

למה אתה מתעלם מהנתונים. בנגב יש 25% מכלל ההשקעות ורק אחוז אחד ביש"ע.

אתה יודע מה זה ה-25%? מפעל אחד של אינטל לוקח 70% מההשקעות. מבחינתי מי שגר בברקן הוא גם במרכז הארץ.

43% מההשקעות הן במרכז הארץ. עם זה צריכה להיות התחרות שלך.

מבקר המדינה אמר בצורה ברורה שתושבי הנגב הופלו על ידי ממשלות ישראל. מדובר ב-3,600 פר תושב , יש 550 אלף תושבים, וזה 2 מיליארד שקל מתקציב המדינה. זה כל הסיפור.

כיוון שמחירי הדירות זולים, הסיוע גבוה ועדיין אנחנו רואים שאין נהירה לנגב, אני חושבת שהנושא של תוספת משכנתא הוא לא זה שיפתור את הבעיה, מה גם שהוא יתחרה מאוד בכל הנושא של עדיפויות אחרות. אם רוצים לעודד את ירושלים, כאשר מחירי הדירות שם גבוהים, אל מול הנגב, אז נכון להיום כבר יש לנגב יתרון.

אנחנו מתנגדים להצעה שקיימת בהצעת החוק לתת פטור בשיעור של מחצית ממס רכישה. כיום בעצם קיימת מדיניות מסוימת של הממשלה בקשר להטבות מס. הטבות במס רכישה לא ניתנות לפי אזורים. ההטבה שקיימת פה ושרלוונטית לענייננו היא חצי אחוז מס רכישה לדירות שהמחיר שלהן הוא עד 100,000 דולר. אנחנו לא מציעים למצוא הסדר שונה כאן, גם מאחר שאנחנו חושבים שצריכה להיות איזושהי אחידות ושבכל זאת נתנו מענה לבעיה הזאת לגבי הדירות שמחירן הוא נמוך. אנחנו לא חושבים ששינוי יפתור את הבעיות שעליהן מצביעים חברי הכנסת.

אין הנחות במס רכישה באזורים מסוימים בארץ?

ההנחות הן לא לפי אזורים.

הצעה דומה עלתה גם בחוק עידוד ירושלים בירת ישראל ואז ועדת הכספים בעצם קיבלה את הטענה.

אני מרגיש שלגבי הנגב אנחנו עושים אוסף של חוקים, כמו אוסף של חוקי יסוד שבונים קונסטיטוציה. יש לנו שלוש הצעות חוק: הצעת חוק של חבר הכנסת ישראל כץ לגבי הנושא של הטבות מס, הטבות מדורגות. הצעת חוק של חבר הכנסת שירי ויצמן שמטפל בבעיית התעסוקה בעיקר במסגרת עידוד השקעות הון. הצעת חוק של יצחק סבן שמטפלת בעיקר בהיבטי הדיור. אני חושב שהיה רצוי אם בשלב מסוים היינו מאחדים את שלושת החוקים האלה.

אנחנו במצב בעייתי – אני לא יודע אם נכון להביא עד לבחירות לראשות הממשלה הצעות חוק למליאת הכנסת.

זה ביוזמה של חברי כנסת משלוש מפלגות שונות. אי אפשר לחשוד בזה.

זה בלי קשר לעניין הפוליטי.

יש החלטה של נשיאות הכנסת לא להביא בתקופה שעד הבחירות הצעות חוק שעלותן גבוהה.

הואיל שהכנסת הזאת נשארת גם אחרי הבחירות לראשות הממשלה, אני מציע לאשר את החוק להעלאה לקריאה ראשונה, כפוף לשתי ההסתייגויות הבאות: זה יובא לאישור המליאה אם יתאפשר מבחינת נשיאות הכנסת להעלות את הנושא לקריאה ראשונה במהלך תקופת הפגרה. אם לא, העלאת הצעת החוק תהיה אחרי הבחירות.

איך יכול להיות שהמחלקה המשפטית מעכבת במשך חודשים את הצעת החוק שלי?

זה הועבר למשרד המשפטים יום לאחר שזה אושר כאן. מי שמפרסם את הצעות החוק בנוסח הכחול זה משרד המשפטים ולנו אין שליטה על כך.

לא ייתכן שהממשלה קובעת מה להביא לכאן חזרה, כאשר הכנסת מחוקקת חוקים ביום אחד.

זה במצב שיש הסכמה כללית של כל הסיעות ולכן נותנים לזה עדיפות.

גם פה יש הסכמה של הרבה סיעות.

אני מציע שנאשר את החוק לקריאה ראשונה. השינויים הנדרשים, כולל ההתייחסות להנחה במס רכישה והסתייגויות מהסוג שחבר הכנסת כהן הציג פה לגבי הכללת אשקלון ודברים נוספים יידונו בין קריאה ראשונה לבין קריאה שניה ושלישית.

אולי כדאי שבינתיים חברי הכנסת שירי ויצמן, יצחק סבן וישראל כץ ידונו ביניהם על איחוד שלוש ההצעות.

זה יכול להיעשות רק אחרי קריאה ראשונה.

אני מתנגד לזה. ברגע שנאחד יהיו כאלה שיגידו שזה הולך לעלות 4 מיליארד שקל וכו'. אני מעדיף לעשות את זה בנפרד.

סביר להניח שהצעת החוק הזאת תובא למליאת הכנסת רק לאחר הבחירות. מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה?

הצבעה
בעד – הרוב

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה.

אני רוצה להדגיש שכנראה ההצעה הזאת תובא למליאה לאחר הבחירות, אלא אם תהיה הסכמה להעלות את זה לפני כן.

מה לגבי הערכה תקציבית?

אני וחבר הכנסת סבן נשב ביחד ונעשה את ההערכה התקציבית.

(חבר הכנסת שירי ויצמן מ"מ היו"ר)


צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 31)

הנושא הבא על סדר היום – צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 31). הצו הזה קשור לנושא חלפים בטיחותיים לרכב.

אני מבקש להציע הצעה לסדר. שמעתי שמשרד התעשיה והמסחר לא אישר את מה שהחלטנו לגבי ההטל על שמן וכוספא ולא יהיה שום אחוז של מכס. אני לא חושב שזה מכובד שמשרד התמ"ס לא יתחשב בהמלצות של ועדת הכספים. דרך אגב, בשבוע שעבר זה נאמר כאן ברמז, שהם לא יכבדו את ההחלטה שלנו. השאלה היא אם אנחנו צריכים עכשיו להיענות לבקשות של האוצר או כל משרד אחר.

אנחנו צריכים לבדוק אם אלה רק שמועות או שזה נכון. בכל מקרה הסנקציה צריכה להיות כלפי משרד התמ"ס ולא כלפי משרד האוצר.

משרד האוצר לא קשור לזה.

נציג האוצר יכול להציג את הנושא, אבל במקביל הוועדה צריכה לבדוק אם מה שאמרתי אכן נכון. אם זה נכון, אנחנו לא צריכים לאשר שום העלאה ושום צו של אף משרד. אז התמ"ס יבוא ויבצע את מה שהחלטנו.

אם הדברים של חבר הכנסת פרוש נכונים, זה חמור מאוד. זו פגיעה בחוק.

צוות הוועדה יבדוק את הנושא.

חלקי חילוף לרכב מוסו עד לפני כחודשיים על פי שני קריטריונים: בטיחותיים או לא בטיחותיים. במידה שהם הוגדרו כבטיחותיים שיעור המס עליהם היה אפס, כלומר הם היו פטורים ממכס. חלפים שאינם מוגדרים כבטיחותיים, לכאורה מוסו ב-30%.

העניין הזה נבדק בשנים האחרונות וגילינו שזו אנומליה ליצור בשוק של חלקי חילוף שני שיעורי מס. בצורה כזאת אין שקיפות כלפי הצרכן, יש מצב שבו יש חיכוכים תמידיים בין יבואנים ויצרנים מקומיים לבין רשויות המכס, יש כל הזמן בעיית סיווג. הנושא של פער במיסוי יוצר לפעמים אינסנטיב לעשות מעשים לא חוקיים ולפעמים הדברים מתבררים בבית משפט ולא בטובתנו.

אנחנו רוצים להנהיג מערכת שתהיה שקופה, יעילה, עם ביורוקרטיה מינימלית וכמובן שאם אנחנו נותנים פטור, שזה יגיע לצרכן.

עיין ערך מזגנים לרכב.

מה שצרם לנו בראש ובראשונה הוא שהפטור הזה לכאורה לא הגיע לצרכנים. אנחנו נתנו פטור על חלפים בטיחותיים במטרה שאנשים יחליפו חלפים שהם יותר שכיחים, כמו בלמים, פנסים, מגבים וכד'. מבדיקה של כמה שנים גילינו שזה לא מגיע לצרכן ובשוק – יחסית לא משוכלל – של חלקי חילוף, שני שיעורי מס שכאלה הם רעה חולה.

לפיכך אנחנו מציעים להטיל מס אחיד ויחיד בשיעור 12% על כלל חלקי החילוף. עדיין, כדי לא ליצור אולי סוגיה ציבורית שבה עלולים לפגוע יתר על המידה בבטיחות, החלטנו בכל זאת להגדיר רשימה של חלפים – ולא מכלולים כפי שהיה עד כה – כמו פנסים, מגבים, רפידות בלם, מושבי בטיחות לילד, ABS וכריות אוויר. כזכור לכם, לגבי מזגנים ביקשנו מהוועדה לאשר הטלת מס של 30%, בצו הזה אנחנו בעצם מבקשים מהוועדה להטיל שיעור של 12% בלבד.

לפי זה יהיו חלפים שהמס עליהם יעלה מאפס ל-12%.

אכן קיימת רשימה של חלפים שבעבר הוגדרו כבטיחותיים ועליהם אנחנו מבקשים להעלות את המס מאפס ל-12%. בכלל זה נכללים משאבות מים, מגיני בוץ וכד'.

אלה חלפים שהמס עליהם הוא אפסי לעומת המס על מזגן למשל. אם זה 12% על 100 שקלים זה שונה מאשר 12% על 1,000 דולר.

במערכת בלימה למשל יש משאבה, יש צנרת, יש בורג ויש לפעמים גם בולמי זעזועים. בכל רכיב של הרכב יש בעצם רכיבים שהם חופפים. לכן אנחנו מנסים לפשט. בתוך הבלמים יש רפידות בלם, דיסקיות בלם – שאלה חלפים ששכיחות החלפה שלהם תדירה – והם עדיין פטורים ממס.

בפועל הרי לא מחליפים רק חלק אחד במערכת הבלימה, אלא את הכל.

ההחלפה השכיחה היא של רפידה, אחר כך של דיסקה ואחר כך החלפים האחרים.

יצרנו מצב שבו מדובר בשיעור מס שנועד בראש ובראשונה להפחית את המחירים לצרכן ולעשות סדר ויעילות בכל המערכת הביורוקרטית של המכס.

כמה מס מתקבל בסך הכל על חלפים לרכב?

סך מיסוי חלקי חילוף לרכב הוא כ-280 שקל מס קניה בלבד.

שר האוצר היה כאן בוועדה בעקבות חוק שכל חברי ועדת הכספים הגישו ואמר שמס הקניה הוא מס אנכרוניסטי שאין לו מקום בחברה מודרנית. הוא אמר שמשרד האוצר בראשותו נמצא בתהליך של ביטול מסי הקניה, ואכן באותה עת הוא ביטל חלק גדול ממסי הקניה וצמצם חלק ממסי הקניה.

הוא לא התכוון למס הקניה על רכב. הוא אמר שמס הקניה על הרכב הוא אחד ההכנסות הגדולות של המדינה.

שר האוצר אמר שבשלב הזה הוא לא מוריד מסי קניה לא על רכב ולא על דלק. המגמה היא לבטל בכלל את המושג הזה של מס קניה, שהוא מס בלתי מתקבל על הדעת, זה מס על מותרות.


מה שהאוצר מבקש עכשיו הוא ההיפך ממה שאמר שר האוצר. מה שקורה הוא שחלקים שמוגדרים כבטיחותיים הוגדרו תמיד כבטיחותיים ועכשיו אתם אומרים שעד היום זה היה פטור ומעתה יחול עליהם מס של 12%, כאשר המגמה שלכם – על פי מדיניות שר האוצר – היתה צריכה להיות הפוכה. כלומר, אלה שבאפס היו צריכים להישאר באפס, בהתאם למדיניות הקודמת והנוכחית, ואת אלה שיש עליהם מס של 30% להוריד ל-12%. לראשונה, לאחר תקופה ארוכה, האוצר בא לוועדה ומבקש להעלות את המס על מוצרים ששייכים לנושא הבטיחותי של הרכב בצורה כזאת או אחרת.

אין לי שום מחלוקת על העובדות ואכן המגמה היא לבטל את המס ואנחנו פועלים בכיוון. אבל אנחנו מבקשים קודם כל לעשות סדר – אנחנו מורידים מ-30% ל-12%. היה וועדת הכספים תחליט לא לאשר את הבקשה, המס יישאר בשיעור של 30%.

אנחנו לא מקבלים את האמירה הזאת. זו המדיניות של יושב ראש ועדת הכספים שמשרדי האוצר לא יגידו שאם הוועדה לא מאשרת משאירים את המצב.

12% נקבע כשיעור מס ששומר על איזון פיסקלי בין אובדן הכנסות. אין לי מחלוקת על כך ששיעורי המס צריכים לרדת, אבל אנחנו לא יכולים בלי מקורות פיסקליים לעשות את הדיפרנציאציה הזאת. בוא נניח שנשאיר על כל החלפים הבטיחותיים מס בשיעור אפס ונקבע אחוז כלשהו על החלפים האחרים. עדיין יש לי את הפער הבלתי סביר הזאת.

היו לכם 14 מיליארד הכנסות עודפות על מה שחשבתם שיהיה.

נגיד שיש לי כסף אבל יש פער מס בין 12 לאפס, זה עדיין משמר לי את הבעיה בין שני שיעורי מס על חלפים דומים עד זהים לחלוטין והצרכנים לא נהנים מזה.

את מס קניה צריך לבטל.

הוא מבקש קודם לאזן את המצב.

אני מציע לא להמשיך לדון בנושא הזה עד שלא יתברר לנו מה קורה עם ההחלטה לגבי ההיטל על השמן.

דיברתי עכשיו עם מנכ"ל משרד התמ"ס. הוא ביקש להזכיר שיש הסכם עם הממונה על ההגבלים העסקיים שקבע שהיה להם הסכם ולפיכך לא יוכלו לדרוש רק לגבי מפעל אחד. הוא טוען שהוא לא יכול להתנות על מה שעשה הממונה על ההגבלים, ולפיכך, אם הוועדה לא אישרה לו את הצו כפי שהוא הגיש אותו – שהיה 3% - כרגע הם לא הכינו צו חדש על הצעת הפשרה של הוועדה של 5.5% או 4.5% ומי שצריך לחתום על הצו הוא בכלל שר התמ"ס, שזה ראש הממשלה.

מדוע הם לא הכינו צו חדש?

הם טוענים שהיתה התניה של ההסכם לאיחוד המפעלים.

אבל הוועדה החליטה שכן.

אני מנסה עכשיו לנסח בזהירות הראויה את דבריו של מנכ"ל משרד התמ"ס שזה עתה דיברתי איתו על פי בקשת הוועדה.

אני מציע לחזור לדון בנושא שמונח לפנינו.

אני חושב שזה אחד הצווים הנבונים שהמכס מגיש, כי בסך הכל כולנו מרוויחים מזה. קודם כל הצרכן מרוויח, כי כל המחירים ירדו. המדינה גם תרוויח, כי היא תגבה יותר כסף. כמו כן, התחרות תהיה הרבה יותר הגונה, משום שעד עכשיו ניצלו את הפער הזה שעל פריטים מסוימים, שקראו להם בטיחותיים, הם היו רחוקים מבטיחותיים, ובמסווה של הבאתם עשו שיפטינג לפריטים אחרים ולכן התחרות בשוק הפכה ללא הוגנת.

יש הגבלת מחיר? אם אנחנו נוריד את המכס, האם משרד התמ"ס יוציא צו למחיר מירבי?

זה שוק פתוח.

מי לכפי תוקע שאם אני מוריד את המכס המחירים לא יעלו?

חבר הכנסת פריצקי, אתה מדבר דברי טעם, אבל היום יש פיקוח על המחירים והחלפים שקשורים למספר טיפולים בסיסיים, והוא פיקוח שמשרד התחבורה מתקשה לאכוף אותו. התחרות בשוק היא בדיוק כמו שמנכ"ל יבואני הרכב אמר, ולכן עצם ההפחתה של המס ויצירת שיעור מס אחיד תיצור מצב שבו יבואני חלפים תחליפיים יוכלו להתחרות עם יבואני חלפים מקוריים.

כלומר מותר ליבואן להיות יבואן רק של חלפים ולא של מכוניות?

בוודאי, יש עשרות כאלה. יש גם שמייצרים בארץ את אותם חלפים בטיחותיים.

אני חושב שהצו הזה הוא בכיוון הנכון, כי זה מונע את כל השיפטינג, שהוא הדבר העיקרי. אני רוצה להזכיר שההפחתה בוצעה בהוראת שעה וכבר אפשר לראות שהמחירים כבר ירדו.

הייתי מוטרד מזה שהיבואנים ירגישו נפגעים, אבל היות שכולם מסכימים לעניין הזה, אני מציע לאשר את צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 31).

אני מבקש התייעצות סיעתית.

בזמן שלא היית גברת אלחנני נתנה תשובה לגבי ההערה שהערת בתחילת הישיבה. חבל לעשות סלט מדברים שאינם קשורים.

אני אסביר לרב פרוש מה אמר מנכ"ל משרד התמ"ס. המנכ"ל אמר שהיות שהם הגישו לוועדה, והיות שהיה הסכם עם הממונה על ההגבלים העסקיים, הוא צריך להכין צו אחר וראש הממשלה שהוא שר התמ"ס צריך לחתום עליו. כל עוד שזה לא קורה הוא לא יכול לסדר את המצב הקיים, אלא להשאיר אותו במתכונתו הנוכחית. קרי, הוא חושב שאנחנו מפגרים מגן ילדים ולכן הוא ילמד את זה בדרך הקשה.

אני לא חושב שצריך לתת לשר האוצר על הראש כאשר מדובר בעניין של שר התמ"ס.

לפני כחודש, כשהיה לך ויכוח עם שר בכיר, אמרת שלא יעלה ולא יעבור פה בוועדה שום דבר.

אני חושב שכדאי לאשר את הצו הזה ואם רוצים להעניש אפשר לעשות את זה באמצעות העברות תקציביות שאנחנו צריכים לאשר. אני מבקש שנצביע לאשר את הצו.

הצבעה
בעד - הרוב

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 31) אושר.

אני מבקש רוויזיה.

אני אקיים בעוד שתי דקות הצבעה על הרוויזיה. אני מוחה על ההתנהגות של משרד המסחר והתעשיה שבכל מיני תירוצים לא מקיימים החלטות וסיכומים של ועדת הכספים ופועלים בניגוד להם. עד שהדבר לא יבוא על תיקונו, ועדת הכספים לא תדון בכל מה שקשור לבקשות או העברות תקציביות של משרד המסחר והתעשיה.

(הפסקה)

בנושא חלקי החילוף אני מצהיר שעצם ההעלאה של המס ל-12% לא פוגעת, אלא להיפך, היא נותנת לנו את הכלים להמשיך ולפעול להפחתה או לביטול המיסוי בכלל ועל החלפים האלה בפרט.

להבא אתם צריכים לדאוג להביא את הרשימה המדויקת, כדי שחברי הכנסת יוכלו לעשות את החשבון של העניין. לפעמים מדברים על הרבה מאוד דברים, אבל בסופו של דבר זה מסתכם באפס. יכול להיות שאתה מעלה בקטע מסוים, אבל בקלקולציה שבין המזגנים לבין התוספת של 12% למה שהיה אפס, יכול להיות שבסופו של דבר זה אפס. כדי שלא יהיה ויכוח, כדאי שנדע את כל הפרטים.

לאחר ההודעה של נציג האוצר, שהמגמה היא להמשיך במדיניות של ביטול מס הקניה, אני מסיר את הבקשה לרוויזיה. אני מודיע, לאור ההודעה של מנכ"ל משרד התמ"ס לאחר ההחלטה של ועדת הכספים, מכיוון שלוקח לו הרבה זמן להוציא צו וכו', לנו ייקח הרבה מאוד זמן עם בקשות שלהם.

חבר הכנסת גפני הסיר את בקשתו לרוויזיה ולפיכך בקשת האוצר לאישור הצו אושרה.




שינויים בתקציב לשנת ‏2000

פניה מספר 525.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב ההרשאה להתחייב בתקציב הפיתוח של מס הכנסה בהיקף של כ-10 מיליון שקל. מדובר בשני נושאים: הצטיידות למחשוב ופיתוח דיור של מס הכנסה.

מה קורה אם לא נאשר את זה?

כדאי לשאול את הרפרנט שמתעסק בזה. מדובר בפרוייקטים ממשלתיים.

מי בעד לאשר פניה מס' 525?

הצבעה
בעד - הרוב

פניה מס' 525 אושרה.

הגיעה אלינו פניה דחופה מס' 8-547 – היערכות מיוחדת של משטרת ישראל ליישום תוכנית "מצדים".

מדובר בהעברת 15 מיליון שקל לתקציב משטרת ישראל לטובת היערכות לתוכנית "מצדים". במסגרת תוכנית "מצדים" יוקם מערך שליטה פיזי ומבצעי של משטרת ישראל במטרה למנוע מעבר כלי רכב בדרכים לא מקובלות בין הרשות לישראל.

לפני שלושה שבועות באו לוועדה וביקשו כסף למיגון שכונת גילה. כל הוועדה הצביעה פה אחד בעד ההעברה. מתברר בסוף שהכסף לא הגיע ובדרך עיריית ירושלים לקחה חלק בשביל לשלם לעובדים סוציאליים.

לפני חודש אושר תקציב בהיקף 11 מיליון שקל למיגון גילה – 6 מיליון למיגון בתי ספר ומוסדות חינוך ו-5 מיליון לעובדים סוציאליים. ביום חמישי האחרון אושרה פניה נוספת של 25 מיליון שקל למיגון מרחב דירתי מוגן בשכונת גילה. אנחנו מתחילים לבצע את זה, אל תשכחו שזה היה רק ביום חמישי האחרון.

אני רואה שאתם מורידים מהוצאות חירום אזרחיות 15 מיליון שקל, מעבירים לרזרבה ומהרזרבה אתם מעבירים למשטרת ישראל וזרועותיה. מאיפה אתם מורידים את הכסף הזה?

הכסף יורד מתקנה לשעת חירום, תקנה שפתחנו רק ביום חמישי האחרון. יש מספר תוכניות שעומדות על הפרק במסגרת הוצאות חירום אזרחיות – מיגון העורף. מבחינתנו הנושא הזה עונה להגדרה של מיגון העורף.

מי בעד אישור הפניה?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מספר 8-547 אושרה.

פניה מס' 542.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב החטיבה להתיישבות.

אני מבקש לדעת מדוע הגיעה הפניה הזאת?

אני חושב שהפניה הזאת לא היתה אמורה להגיע לוועדה.

פניה מס' 533.

הפניה כוללת העברה של 2.7 מיליון שקל לתמיכה בכוללי שמיטה מתקציב הרבנות לתקציב משרד הדתות.

היתה כבר העברה של 2.7 מיליון שקל.

הרבנות הראשית אמרה שזה לא מעניינה לחלק את הכסף, אין לה ועדת תמיכות והיא לא יודעת לעשות את זה. יש תקציב שנקרא תמיכה בכוללים, וזה תפקידו. כרגע יושבים על קריטריונים ואני לא יודע איפה זה עומד עתה בדיוק. לפני שבוע נאמר לי שזה עומד להסתיים, אך עד היום לא קיבלתי תשובה אם יש קריטריונים.

בפעם הקודמת הסכום הזה הועבר לרבנות?

כן.

לא מדובר בכפל העברה.

למה נציג האוצר לא מסביר שבעצם הסכום הועבר לרבנות, בגלל שחשבו שמחסלים את משרד הדתות? זו הסיבה היחידה לזה.

הייתי בעד ההעברה הזאת כשזה עבר לרבנות ואני בעד זה גם היום, כי אני חושב שזו העברה נכונה וטובה. אני מבין שבדקתם עם מנכ"ל משרד הדתות אם הוא עשה קריטריונים וזה אומר בעצם שמנכ"ל משרד הדתות יודע איך הוא מעביר את הכסף, כמו שהוא העביר מכוללי פנסיונרים לכוללי היובל וכמו כל הדברים שהוא עשה, וכמו שאנחנו פה מתרוצצים ומעבירים תקציב לישיבות, אבל כבר עשרה ימים שזה לא מגיע לישיבות. אני רוצה לדעת אם יש קריטריונים שמנכ"ל הדתות החליט עליהם.

מלכתחילה ההעברה הזאת היתה צריכה להיות למשרד הדתות. יש קריטריונים - -

אין קריטריונים. לפני שתי דקות נציג האוצר אמר שאין קריטריונים.

בלי כסף לא ניתן לאשר קריטריונים. מחכים שההעברה הזאת תאושר ואז הקריטריונים יאושרו. הקריטריונים מוכנים לאישור.

אני מבקש שיגידו למי צריך להפנות בקשות - -

גם על דברים שהם מאוד חשובים לכם יש ויכוח?

אם הבקשה הזאת לא תאושר, איפה יישאר הכסף?

מי בעד אישור הפניה?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מס' 533 אושרה.

מי בעד אישור פניה מס' 542 – שינויים בתקציב החטיבה להתיישבות.

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מס' 542 אושרה.

פניה מס' 510.

מדובר בפרסום בטלוויזיה בשבת ולכן אנחנו נגד.

מדובר בתיירות זרה. למעשה גורעים מתיירות פנים ומעבירים לתיירות חוץ. אתה צריך להיות בעד ואני נגד, כי הורידו את הפרסומת בשבת.

יש בקשה להעברת 500 אלף שקל לטובת פעולות שמבצעים גורמי תיירות כדי להביא קבוצות נכנסות לארץ. כדי להביא קבוצות יש פרסומים שנמצאים אצל סיטונאי תיירות בחו"ל, ובעקבות המצב, כדי שסיטונאים לא יורידו את ישראל מהמדף, מגבירים את הפעילות הזאת. המקור לכסף הזה זה עודף קטן שנוצר בפעולות תיירות פנים שמבצע משרד התיירות. מדובר ב-500 אלף שקל שנחוצים לאור המצב.

מי בעד לאשר פניה מס' 510?

הצבעה
בעד – 1
נגד – 4

אני מבקש רוויזיה.


מי בעד לאשר פניה מס' 546 לשינויים בתקציב משרד הבריאות?

הצבעה
בעד - הרוב

פניה 546 אושרה.

מי בעד לאשר פניה 468 – שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה 468 אושרה.

פניה מס' 544 – שינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך?

מדובר בהפשרת רזרבה להתייקרויות והעברה מסעיפי שכר לגירעוניים.

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מס' 544 אושרה.

פניה מס' 1-540.

מדובר בהעברה של 9.5 מיליון ממשרד החינוך למשרד המדע, בהתאם להחלטת שר האוצר.

מי בעד לאשר פניה מס' 1-540?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מס' 1-540 אושרה.

פניה מס' 543.

מדובר בשינוי פנימי שעיקרו תקצוב של 2 מיליון שקל לתכנון מערכות מים ליישובי קו העימות, בהתאם להחלטת ממשלה 1626 מחודש מאי שדיברה על העברת 45 מיליון שקלים לסיוע לקו העימות.

מי בעד אישור פניה מס' 543?


הצבעה
בעד – הרוב

פניה מס' 543 אושרה.

יש לי עוד פניה שהובאה לוועדה רק עתה. זו הודעה לוועדה שמבקשים אישור פוזיטיבי.

מדובר ב-150 אלף שקל עודפים מחויבים בשביל שכר של יחידה שמוזגה בתוך נציבות המים.

מי בעד אישור פניה 021-41?

הצבעה
בעד - הרוב

פניה 021-41 אושרה.



אישור המלצות ועדת המשנה לשוק ההון
אישור המלצות ועדת המשנה לעמותות

אני מבקשת שהוועדה תאשר את המלצות ועדת המשנה לשוק ההון והמלצות ועדת המשנה לעמותות.

מי בעד אישור ההמלצות?

הצבעה
בעד – הרוב

ההמלצות של ועדת המשנה לשוק ההון וועדת המשנה לעמותות מיום 26 בדצמבר 2000 אושרו.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


- - - - - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 13:00