פרוטוקולים/כספים/2538
2
פרוטוקולים/כספים/2538
ירושלים, י"ד בטבת, תשס"א
9 בינואר, 2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 195
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' בכסלו התשס"א, (5 בדצמבר 2000), שעה 10:00
נכחו: חברי הוועדה: א' גולדשמידט - היו"ר
מ' ברכה
מ' גפני
ע' חוגי
ישראל כץ
י' ליצמן
נ' לנגנטל
ר' מלול
מ' פרוש
י' פריצקי
מ' שטרית
ו' שירי
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 05/12/2000
פגישה עם יו”ר ועדת הכספים של הפרלמנט הדני.; שינויים בתקציב לשנת 2000.; הצעה לסדר – חה”כ ע` חוגי.
פרוטוקול
מ"מ
ק' אביטל
ע' א' דהאמשה
נ' דהן
י' וקנין
מ' רז
מוזמנים
¶
נושא 1: Mr. Peter Duetoft, M.P – פ' דיוטופט, יו"ר ועדת הכספים של הפרלמנט הדני
Mr. H.M Kofoed Hansen – ק' הנסן, שגריר דנמרק בישראל
נושא 2: שר העבודה והרווחה רענן כהן
א' אליאל - רכז חינוך, משרד האוצר
א' גלעד - רפרנט תמ"ס, משרד האוצר
י' גרטי - רפרנט ממ"י ותכנון, משרד האוצר
א' ימיני - רפרנט משק המים, משרד האוצר
ע' כץ - רפרנט עבודה ורווחה, משרד האוצר
ע' לנג - רפרנט פנים, משרד האוצר
י' מרוז - משרד האוצר
ט' נוימן - משרד האוצר
ח' פרננדס - משרד האוצר
י' שלם - משרד האוצר
א' רגב - רפרנט שיכון, משרד האוצר
נ' רייס - משרד האוצר
א' שביט - רפרנט תחבורה, משרד האוצר
ס' שוורצביין - רפרנט מאקרו, משרד האוצר
ל' גרזון - משרד הבינוי והשיכון
מ' שגיא - משרד החינוך
ד' ארטום - משרד העבודה והרווחה
ב' יפה-נוף - משרד העבודה והרווחה
א' סלומון - מרכז תקציבים בכיר, משרד התחבורה
סדר-היום
¶
1) פגישה עם יו"ר ועדת הכספים של הפרלמנט הדני.
2) שינויים בתקציב לשנת 2000.
3) הצעה לסדר – חה"כ ע' חוגי.
פגישה עם יו"ר ועדת הכספים של הפרלמנט הדני
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני פותח את ישיבת הוועדה.
I have the honor to welcome Mr. Peter Duetoft, the chairman of the finance committee in Denmark. I really appreciate it on behalf of my friends and our finance committee here. I want to express our deep appreciation of your willing to stay with us in Israel these days, which is not very easy. You came to Israel to find out about the political situation here and to talk about it with your colleagues back in Denmark and other Scandinavian states.
I want to inform my colleagues here that you are also the chairman of the Umbrella organization of 31 Israeli friends associations in Denmark. You are a very good and old friend of us – not old by age, but by friendship. I really want to thank you very much for your coming and sharing this time with us.
I want to present some of my colleagues in the finance committee. On my right hand side this is member of Knesset Meir Shitrit who is a member of Likud, and he is the chairman of the opposition in the finance committee and used to be the minister of finance in the previous government. By him sits Mr. Dahamshe who is a member of the Knesset since 1996 – a member of faction that most of its’ voters- - -
היו"ר א' גולדשמידט
¶
I’m modest. Almost all their supporters are Arab citizens in Israel. Mr. Yaakov Litsman is a member of an ultra orthodox party in Israel called Agudat Israel. Muhamed Barake is a chairman of a party. Here I can say that most of its’ supporters are Arabs but there are Jews as well. The faction consists two Arab members and one Jewish member of Knesset. Mr. Meir Porush is also a member of Agudat Israel, which is an ultra orthodox party in Israel. Mr. Mosy Raz is a member of Merets party. He is a new elected member of the Knesset and very activist in his non-parliamentarian activities as Peace Now; He is one of Peace Now leaders. Mr. Ofer Hoogi, last but not list, is a member Shas party that is also a very ultra orthodox party of Sephardic jews.
On my left side sits Smadar Elhanani, who is our economic consultant in this committee. On my right side sits Mrs. Ana Shnider who is our legal consultant. And these are the members of the Knesset.
Would you share with us, in your introduction, what happens in a quite progressive parliament in Northern Europe in a small country but a very modern one of Denmark – the system of forming the budget and the inter-relations between the government ant the parliament when forming the budget.
Meir Shitrit is laughing because yesterday I, as the chairman of the finance committee, and the minister of finance had some very friendly argument. I don’t think that in your Nordic character you have this kind of harsh arguments among politicians. Nevertheless, if you may share it with us we will be more than thankful.
מי מתקשה פה באנגלית, כדי שנצטרך לתת קצת הסברים תוך כדי הדיון?
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
Mr. Chairman, thank you. It’s an honor to visit this committee. First of all, I would like to present myself. I have been in politics 25 years. The first 9 years I was the chairman of Center party, after that I was two years in the European parliament in Strasbourg, and since 1988 I have been in the parliament. I’m the chairman of the finance committee seven years, and before that I was the chairman of foreign policy committee. I’m a historian, and very interested in historical places like Israel. This is my background. Maybe it’s good and simple just to say that I’m totally aware to the fact that it’s very easy to come from a Nordic country to Israel or to the Middle East and try to solve all the problems. I think that many around the world who have all the good solutions and all the good ideas, but of course it’s much more difficult to solve the problem when you are sitting in Jerusalem.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
I’m not coming here to be the wise man.This time I’m in Israel of two reasons. The first one is to learn about what is happening, and the second one is that I think it was too stupid that some Danish delegations were cancelled or postponed, and somebody had to show that there is still a good connection between Danmark and the Knesset, and then it was my honor to come here.
I understand that the security and foreign affairs committee in the Knesset is the most important committee.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
In Denmark I know that the finance committee is the strongest.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
That’s good to know.
Of course it’s easier in Denmark to discuss and concentrate much more about economic issues than it is in Israel, because of the security situation. As I mentioned, the finance committee in Denmark is the strongest because it is very similar to the American appropriation committee. It means that no minister can use money without an acceptance from the finance committee. We have a tradition of sending greeting cards at Christmas time in Denmark, and I’ve never got so many greeting cards from ministers as after I became a chairman in the finance committee. They are all very kind and friendly, because they need our support.
We have four main issues. Of course we are discussing and working with the budget. It starts in August and ends in December. The third reading is going to be next week. So, it’s only because everything is sold I’m sitting here. If it worked as usual, I’d be in Denmark and negotiate the budget. But, It’s finished and we have a budget from next week.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
Yes, I’m here to discuss with you how to do it.
The second thing is that during a year a lot of things happen. A budget is a budget, and you have to make some decisions every week using money or changing the budget in differnt ways. The third thing is a discussion of the general economic policy. The forth thing and very important thing is to take care that the money is used in an appropriate way. We discuss why the ministers are using too much money or why didn’t they get what they had to get from the money. We have some big scandals in Denmark just now about EDB IT systems – Big states IT systems. What you call- - -
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
I think we have done it in education area, in the labor policy area and so on. they have all been three times so expensive as predicted, and they can do half of what they should do. Of course that is very unfortunate for our budget and finance committee or for finance minister to see that situation, and that is one of our big discussions just now. That is the technical side of it.
The political side of what we are doing - I’m a historical exception. I’m the first chairman who has not supported the government that is in power. It’s a tradition that the chairman of the finance committee, because it’s such a strong committee, always comes from the governmental party or from one of the supporting parties. After the last elections the government appointed me even if my party has voted to another government. That never happened before. That means that today the government does not have the majority in the finance committee. We are 17 members - they have 8 behind them, and we have 9. But, it was their choice.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
Yes, but I think there is one big difference; We have a tradition that you on a very easy way make very wide compromise in the political life. That means of course that Danish politics is very much more boring than the Israeli politics.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
You are more colorful. I think that the Knesset’s meetings is much more fascinating the those in the Danish parliament or in the Norwegian parliament.
That is also a very nice symbol of our budget procedure. The tradition is that after the illustration the government has to come with the budget in August. Then we have the first reading at the beginning of September. Then we use October and part of November negotiating the budget. Then we make a deal.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
The finance committee is making the practical side, and the political negotiations are between the parties and the minister of finance.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
Nothing. We had a budget of - now I have to change to US dollar - around 60 billion US dollars, and the change is around- - -
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
If you see the change from the government budget on 60 billions and to the major opposition party, I think that there are three billions difference. And the last compromise – there has been a change of one or two billions. One or two billions out of 60 billions are not very much.
י' ליצמן
¶
Firstly, can you just, please, tell us how many sessions does the finance committee take on the budget? Secondly, how many sessions does the government take on it? I’m talking about sessions in order to check out how much the government is taking.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
The political negotiations between the government and the parties are rolling during two weeks every day.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
That is between the government and all the parties. These are the negotiations.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
They are starting in spring where the minister of finance is mentioning to the other ministries what the frames are and how much they have to cut down or so on. Then all the other ministries - ministry of housing, agriculture, education and so on - are making their demands to the minister of finance around May. At that time the minister of finance try to make a compromise between them, and then the battle in the government is starting. It’s rolling during late May and the beginning of June in a very heavy way. They agree, inside the government, in the middle of June, and then the proposal is going to the parliament in August.
The time from March, April to mid June is the internal battle in the government between the minister of finance and all the others. All the others are coming to us in the opposition and they also have demands in the negotiation. They are coming to us saying: “Couldn’t you raise that question in the negotiation later?”.In August it is coming to the parliament. In September we have the first reading. Then we have two or three weeks for the negotiation between the parties and the government. At the beginning of mid November we have an arrangement.
This year it’s not a big arrangement. There are ten different agreements with different parties. One part of the budget is discussed with one group of parties, another - with another one and so on. That means that next week we are going to vote around one thousand amendments to the budgets, but very few of them will have a majority.
י' ליצמן
¶
Did it ever happen that there was a problem and the finance committee didn’t finish on time?
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
No. It happened only one time because there were elections.
מ' שטרית
¶
What did the regular excess of the members of the parliament and the finance committee about bills, private bills, which suggest very large amounts without any sources, financing?
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
We have changed very much. Some years ago it was very easy to come with very big proposals without the financing of it. It has changed now. It’s not very popular to do that, because we saw how much it destroys our economy. Today, all parties try to make the financing of their proposal. Of course in a different matter, if you are taking the opposition, the liberals and the conservative parties, their claims are concentrating very much of calling down our developing help to the third world. The parties where I’m coming from and the government deny that, because we are saying we are not going to punish people in the third world because we had economic demands in or country. This is one of the ideological discussions. Of course, they are doing it, because you can’t make proposals today in the Danish parliament without a financing. It’s impossible.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
There is no legal way to prevent it. It is done only at the political progress. Today and in the last 4-5 years we had very good budgets. We have 12 billions Danish crones, that means around two billions US dollars at the positive side in the budget, but before that we had deficits year after year. That means today we have a debt around 70 billions.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
No, the state deficit.
In the last five years it has been positive, and we are calling it down.
Of course you can do when you are coming with a lot of proposals that cost a lot of money. But, politically, you will be dead, because the voters are more clever today than ten years ago. Ten years ago they believed they could get everything without paying for it.
מ' שטרית
¶
That is the difference.
Excuse me, I have to leave. I welcome you and I wish you a good time here, and I hope that you will have success what ever you do.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
Thank you very much.
The procedure is very different from here. It’s a tradition that all these amendments, one thousand, I mentioned - we vote about them. After that all parties who now or later want to be a part of the government vote for the budget. You only have the far left and the far right that are against the budget. All the other parties are supporting the budget, because this is a political signal that the Danish society needs to have a budget and needs to have stability. That is a political tradition that we are not taking the political battle around the budget when the amendments have been voted. I think, that this is quite different from what is happening in Israel.
ע' א' דהאמשה
¶
I must leave. I’m was very happy to meet you. Unless you speaking about political issues, I can be represented by all these present here. But if you are talking about political issues, Mr. Barake represents me.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
The main problem today is that all statistics show that we are going to have a lot of elderly people during the next 3-5 years. It means that the pension system will brake down. There is a lot of pressure on our social welfare system. You can see that the numbers of youngsters who are going to earn the money and pay the taxes are falling and the numbers of people who want to use the social welfare system are growing very much. It’s not a problem today, but we can see it will be a problem during the next 4-6 years.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
It’s a fact that we are the lowest in Europe. Nobody really knows why.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
That is the main problem in the future.
We try to change the education system to make the new technology and to make the society even more effective; So, less people can produce more.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
It’s around six billions US dollars, but that is only the governmental money. All our primary cost and so on are community cost paid by community taxes. So, we are around 12 billion US dollars.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
That is a good question. Of course ten years ago we knew against who, but today we have changed our defense very much from a domestic defense to an international force. That means we are very active. We are is Kosovo, in Bosnia, in Ethiopia and so on.We have changed and we know that we have to join the Nato and UN forces which are going out.
But, we do have a problem, because we have full exceptions to the Mastricht treaty.One of the exceptions is exactly on the defense questions, and that means of course that we can be in an international forces under the UN or under Nato, but when it’s the flag with the yellow stars we can’t join it even if it is similar to the other one. That is very crazy, but it was an exception.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
We can’t use it in European Union. Every security decision made by the European Union – we are excepted from, because we have an exception from the Mastricht. Remember the history. Denmark had a referendum in 1992 about the Mastricht treaty. We lost it, and then we got exceptions under EMU, the common coin.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
No. I’m very pro. I think I’m the hardest supporter in Denmark. But we have an exception on the common coin, on the defense policy, on unionship, state ship, and on the justice.What is it called?
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
It means we have a referendum two months ago about the common coin.We lost again, so we can’t join the common coin.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
Yes, many years to come. Don’t worry. That was the ministry of foreign affairs saying that. The Politicians are saying: “ No, that…”.
I’d like to say some few words the other situation. Let me underline in Denmark that the general feeling in Denmark about the middle east situation is still that we are very positive to Israel. When you are coming around speaking with all the people, they still have this positive view of Israel. But, of course, the media and pictures of battles between soldiers and kids are making some changes. It’s more difficult today than before, when you are out discuss what is happening in the middle east and what is happening in Israel according to use more power to defense than before. I know this is unfair, because I know the media always takes a little cut and they never see what is happening in general at all the scenes. It’s a very important thing to say that the media pictures are very difficult thing to take care of and it’s very difficult to have a discussion when the media makes that special picture.
The same thing I’d like to say is - of course, it’s my opinion. It’s the friendship leading opinion and I think it’s a very wide opinion in the Danish society - that there is only one way to peace, and it is that the Jewish people and the Palestinian people both of them are going to have in their daily life a good life. Two years ago I was visiting in the west bank and Gaza, and it’s not in the long run a possibility, and you know it, and I know you accept it, to have a third world country living together at the west bank- - -
When you are walking over the border to Gaza, you are going from Europe to Africa, and that is not in the long run the possibility to have this big difference in economy and social level and all these things. That is the reason that Danish policy have been to support political peace process without any conditions for the right of Israel to survive and at the same time to give money trying to make economic growth in the territories. I think that this double side of the policy is necessary.
There for, frankly speaking, maybe our ambassador disagree with me, my opinion is that something dangerous can happen at the EU meeting next weekend, if the declaration that will make will be too one eyed, because this case is not a one eyed case. If both people will not have a safe future, and I believe in a safe future, there will be no peace.
I think that it’s very easy to understand in Denmark, also people who are more skeptical, what is happening here. They know that there is no discussion about Israel, but they also know that it’s necessary that in the daily life people may feel the peace. They need to feel the peace process on their own body. If you don’t feel that, there is no peace.
י' ליצמן
¶
I think that it will very important that you will visit Gilo. If you visit Gilo, the expressions of the people there will change a little bit the view.
יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הדני פ' דיוטופט
¶
I think it will be tomorrow. Maybe I will change my mind, but that is my fundamental saying. I will just assure you that it’s only one or two small parties in the Danish parliament that will make question about the Israeli right to defend itself and to survive.Of course they are trying to force something, but, generally speaking, it will not be successful. I think it’s important to send that message, and I’d very happy if my visit here could be used as an example that we still have connections between our countries in a positive way; In the bad times you have to see who your friends are, and Denmark is a friend.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
We remember some very bad times that you were with us - 50 years back in dark days - and we can’t forget it. We will never forget how the Danish people stood with us.
Mr. Chairman, I really want to thank you very much. First of all - I want to make this message also through your ambassador here - the friendship of the Danish people towards Israel is very precious and very much appreciated. It’s very solid. It always survived very difficult times, and it always was very candid and friendly towards Israel. There role of the Scandinavian people as a whole, as a group of people, peace loving people and Danish people in particular is the role which they play in the peace making in this area and it’s admirable. It’s not only Oslo agreement. Oslo is Oslo, but it’s only that. It’s part of the peace keeping forces part of the contributing countries, and I’m very much in favor of this. I always had the notion, that without bringing up or raising the standard of living amongst the Palestinians and bringing down the gap between the 16 or 17 thousands dollars per-capital in Israel and the one thousand per-capital as an average between Gaza and the west bank - in Gaza basically it’s 700 dollars per-capital - without lowering this gap, there will be no chance for peace in the area even if we are coming to terms on all the political issues. If there is this difference between the two peoples in economic fields, we shall loose this war for peace.
I think that what you are doing by contributing money to the Palestinians, by helping them to make projects is something which must be encouraged. I really want to send this message. I’m sure that all the members of the committee share this view with me.
I hope that the next visit that you’ll make here will be much more pleasant and more peaceful one.
I want to assure you that even though you have these pictures or other pictures in the media, these two peoples - the Palestinian people and the Israeli people or let’s say the Jewish people and the Palestinian people - want peace, they will live in peace and they will overcome all the obstacles in the way to peace. There is no alternative but to reach peace in this area. I’m sure that someday this hope will be fulfilled and accomplished.
Thank you very much for your brief explanation about your system.
אני מודה לכולם.
אנו נצא להפסקה בת חמש דקות.
(הישיבה הופסקה בשעה 10:51.)
(הישיבה חודשה בשעה 11:10.)
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 396 לוועדה)
ש' יפתח
¶
מדובר בהעברת מאה מליון ש"ח בהרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית לתקציב משרד הבינוי והשיכון - לסעיף 70. הפניה באה לתקצב את שיפוי הסוכנות היהודית בגין מתן הנחות לדיירים במסגרת מבצעי המכר הממשלתיים. שיפוי זה הוא בהתאם להסכם בין הממשלה לבין הסוכנות.
ש' יפתח
¶
בפניה זו מדובר בשינויים פנימיים בסעיף 42 - סעיף מענקי בינוי ושיכון. זו פניה שבאה להתאים את התקציב בתכניות הסיוע השונות לקצב המימוש בפועל.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
חבר-הכנסת חיים כץ, לא אעשה את הפניה לגבי רפא"ל היום, כי חשבתי להזמינם. אמרתי למר קרשנר, שנעשה זאת ביום אחר. זה נושא יותר מדי כבד.
ח' כץ
¶
אם כך, אלך לראות שיגור. התעשיה האוירית משגרת היום חללית ברוסיה, ואומרים שהיא תכניס למדינה 500 מליון דולר. זה הרבה כסף והרבה טכנולוגיה. משדרים זאת מליד סיביר בגלל הכיוונים והזוית.
מ' פרוש
¶
ראשית, מדוע יש הפחתה במענקים לבניה ביטחונית?
שנית, למה אנו מפחיתים אצל עולים חדשים שזה 137 מליון שקל--
מ' פרוש
¶
--והם מקבלים זאת אחר כך שוב - 90 מליון שקל - תחת סעיף מענקי תשלום שכר דירה?
שלישית, מיכאלה גרזון ממשרד השיכון, האם באמת בתכנית "עשר פלוס" לא היה מימוש?
מ' רז
¶
אינני רוצה לשאול, אלא להגיד שיש כאן משהו שאינני יכול להסכים לו, ואני חושב שגם אתה, היושב-ראש גולדשמידט, לא יכול להסכים לו. קורה כאן דבר מאד פשוט, ונאמר לנו גם: באו אנשים וקנו באיזורי עדיפות לאומית, ואנו יודעים בדיוק באיזה איזור עדיפות לאומית; איננו מדברים על מצפה-רמון או על קרית-שמונה. אנחנו מדברים על מעלה-אדומים, כפר-דרום, נצרים וכו'. במקומות האלה בנו השנה. באו אנשים למקומות האלה הרבה יותר ממה שתיכננו. שמענו, שבחודש הקודם 57% מהתחלות הבניה במדינה היו מעבר לקו הירוק, וזה פי 26 או 27 ממה שצריך לפי ייצוגם באוכלוסיה. עכשיו, באים ואומרים: "באו יותר מדי מתנחלים. בואו ונממן אותם ע"י זה שנוריד לעולי אתיופיה, נוריד מבניה ביטחונית ונוריד מעולים חדשים שאינם עולי אתיופיה". אני חושב, שהדעת לא יכולה לסבול דבר כזה. אינני מסוגל להצביע בעד דבר כזה. איזה מין דבר זה? האם מורידים על בניה ביטחונית?
ש' יפתח
¶
אנסה להסביר. גם כאשר אנו מורידים עכשיו לעולי אתיופיה או לאוכלוסיית העולים הכללית, אין כאן שינוי בתנאים, במשכנתא. עולה חדש שהגיע אתמול לקבל משכנתא, יכנס לבנק, ועולה שיגיע מחר לקבל משכנתא יקבל את אותה משכנתא.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אינני מצביע על זה עכשיו. אני רוצה, שמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון או נציג השר פואד יבוא לכאן ויסביר זאת.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
לא. זה נושא כבד. אינני אדם שבהכרח בגלל שמדובר בהתנחלויות אני נגד וכו'. אבל, אם המקורות באים ממקומות כמו בניה ביטחונית, סיוע לעולים וכו', ואני עדיין לא הבעתי עדמה, אני חושב שזה טעון הסבר מדרג יותר בכיר, עם כל הכבוד ליושבים פה.
ש' יפתח
¶
כאשר אנו קובעים את תקציב המשכנתאות בתחילת השנה, לא קובעים זאת כמגבלה לעצם הפעילות אלא באים ומניחים הנחות עבודה לגבי קצב המימוש.
מ' רז
¶
אתה אומר, שאם מחר יבואו עוד אנשים אתה תממן. אני אומר לך, שאני לא אממן על חשבון בניה ביטחונית ועל חשבון עולי אתיופיה ועולים אחרים.
ס' אלחנני
¶
אני מפנה את תשומת לב חברי הוועדה לכך שיש פה עמלת ניהול הבנקים שגדלה. העמלה לא צריכה לגדול. עמלת ניהול הבנקים גדלה מ-341 מליון שקל בעוד 28 מליון שקל. זו פעילות שאפשר היה בהחלט לצמצמה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
גבירתי, אם אקיים את הדיון מחר ואז תגידי זאת, האם יקרה משהו? אבקש שמחר יבוא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון או עוזר השר פואד.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני מבין, אך יש פה שאלה שנוגעת גם בעניינים קצת פוליטיים. אני מבקש לקבל על זה תשובה. אל תכעסו, ואין פה שום פגיעה במעמדכם המקצועי. העלו פה שאלה, ואני רוצה להבין ביותר מחצי דקה מה היא המשמעות של פגיעה במשכנתאות של עולי אתיופיה. יכול להיות שזה לא פוגע בכלום ויכול להיות שמה שאתם אומרים נכון, ויכול להיות שכל עולה מאתיופיה מקבל את מה שמגיע לו. אני לא בטוח, שזה קורה במציאות. אני רוצה להבין זאת יותר טוב.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
באותה הזדמנות, מחר, תענו למה צריך לשלם לבנקים עוד 28 מליון שקל.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 464 לוועדה)
ש' יפתח
¶
זו פניה של שינויים פנימיים בתקציב המרכז למיפוי ישראל, ובין היתר יש כאן הפשרת רזרבה להתייקרויות שכר בסך 400 אלף שקל. יש להם קצת גרעון בתקנות השכר כתוצאה מפרישת עובדים.
א' רגב
¶
אני אסף רגב. זו פניה של שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון, שעיקרם: (1) תשעה מליוני שקל בהוצאה מותנית בהכנסה ותשעה מליוני שקל מהרזרבה הכללית, שזו הרשאה טכנית בגין ההכנסה ובגין הסכמים שנחתמו בין מינהל מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון לגבי פיתוח תשתיות בישובים בדואים בצפון ובנגב. (2) יש פה הגדלת הכנסות כתוצאה מגביית עלויות פיתוח בסך 266 מליון שקל, שמטרתם לממן תשתיות בבניה חדשה ופרוייקטים באלעד, במעלה-אדומים ובמודיעין. יש פה עוד שינויים פנימיים, שעיקרם 8 מליוני שקל למימון שיפוץ דירות בדיור הציבורי, 14 מליון שקל למימון השתתפות בהקמת מוסדות ציבור, 21 מליון שקל להחזר הוצאות תכנון ו-3 מליוני שקל בגין חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 470 לוועדה אושרה.
נעבור לפניות מעוכבות בשיכון. אתה אומר, שיש פניות מעוכבות. אני מבקש שתלכו למשרד הוועדה ותוציאו את הפניות המעוכבות בנושא שיכון. תחזרו לכאן, וננסה יותר מאוחר לטפל בזה.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 350 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 350 לוועדה - שינויים בתקציב המשרד לתשתיות לאומיות, הפשרת רזרבה להתייקרויות בסך מליון ומשהו שקל.
א' ימיני
¶
אני ארז ימיני, ואני מחליף את גליה תורג'מן לצורך הפניה. מדובר פה בהתייקרות שכר חוקרים לפי הסכמים שנחתמו עמם. זו הפשרה של הרזרבה להתייקרויות שכר.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 376 לוועדה - שינויים פנימיים בתקציב מפעלי מים בסכום כולל של מליון וחצי שקל.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 376 לוועדה אושרה.
פניה מספר 378 לוועדה - אני מבין שזה המשך הפניה של "טאואר סמיקונדקטור", שטיפלנו בה.
י' מרוז
¶
הבקשה התקציבית נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב משרד החוץ. מפשירים כאן את הרזרבה להתייקרויות בשכר.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 381 לוועדה - שינויים פנימיים בתקציב של משרד המשפטים, הנהלת בתי-המשפט.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אבל, לא על מנת לעכב. אני חייב להצביע על זה. אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 390 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 390 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 398 לוועדה - תיירות. אין רפרנטים לגבי תיירות. נעבור לפניה הבאה.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 399 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 399 לוועדה - 1.7 מליוני שקל לתקציב המעבדה הלאומית לפיזיקה. על פניו, זה נראה בסדר וזה לא פוליטי.
א' גלעד
¶
אני אורן גלעד. מדובר ברכישת ציוד למעבדה לפיזיקה - לחידוש ציוד שלה ולקניית ציוד חדש. אלה דברים שמתעדכנים עם הזמן.
א' גלעד
¶
לא. זו יחידת סמך ממשלתית; היא שייכת למשרד התמ"ס ומתוקצבת מתקציב משרד התמ"ס, ועובדיה הם עובדי משרד התמ"ס.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 399 לוועדה אושרה.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניות מס' 400, 402 עד 409 ו-411 עד 416)
י' מרוז
¶
יש סיכום בין משרד האוצר, שר האוצר, לנציב שירות המדינה על תכנית רב-שנתית. המשרדים מקצים, ואנו מקצים תמורה תמורת כל משרה שהם מקצים לערבי או לדרוזי.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
זה חשוב מאד. יש פה תיגבור תקציבי, באמצעות משרד האוצר, למתן משרות למיעוטים. אני מעמיד להצבעה את פניות מספר 400, 402 עד 409 ו-411 עד 416 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניות מס' 400, 402 עד 409 ו-411 עד 416 לוועדה התקבלו.
י' מרוז
¶
זהו ההסכם עם המשרדים: על כל משרה שהם מקצים לקליטת ערבי או דרוזי, אנו נותנים להם משרה בתמורה. אם המשרד נתן 5, הם מקבלים 5 מאיתנו. אבל ,יש שם מיכסה שנתית של משרות.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 401 לוועדה)
י' גרטי
¶
אני יוני גרטי. הפניה נועדה לבצע שינויים בין תכניות בתקציב המינהל, כדי לממן מיחשוב, השלמת שכר איפה שנדרש, הזמנת שומות לנוכח התייקרות מחירי השומות אצל השמאי והכנת תכניות מיתאר לכפרים ערביים. זה משהו שמבצעים בהתאם להחלטת ממשלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 410 לוועדה - 21 מליון שקל לתיגבור תקציב המענקים לרשויות שתקציבן מאוזן. האם זה לא קשור לרשויות ללא מענק? הצג זאת.
ע' לנג
¶
זה בתוך התקציבים המועברים לרשויות המקומיות. למעשה, זו העברה פנימית שמשרד הפנים מבקש אותה על מנת לחזק סעיף שנקרא: מענקים המיועדים לרשויות מקומיות שתקציבן מאוזן. בסוף השנה, משרד הפנים מעניק מעין פרמיה כזו לכל רשות ששמרה על תקציב מאוזן והתנהלה בצורה יעילה. למעשה, אין פה שינוי. זו העברה מתקנה לתקנה.
י' פריצקי
¶
אני מצביע נגד, משום שכל עוד יש סיפורי ארנונה כאלה ברשויות מקומיות, הודעתי שלא יהיו העברות. תורידו ארנונות.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אם כך, אצביע בצורה מסודרת. אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 410 לוועדה.
ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד - 1
פניה מס' 410 לוועדה התקבלה ברוב קולות.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
בהתנגדות חבר-הכנסת פריצקי, פניה מספר 410 לוועדה אושרה.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 417 לוועדה)
ט' נוימן
¶
עושים מספר שינויים קטנים לקראת סוף השנה: סעיפי שכר - התאמה למצב בפועל. אנו רוכשים שני רכבים ממוגנים להסעת העובדים.
ט' נוימן
¶
לא נכון. לגבי סמכויות מסויימות בשטח C, מאחר וישראל נשארה ריבון בשטח המינהל האזרחי ממשיך להפעיל סמכויותיו כריבון- - -
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 417 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 417 לוועדה התקבלה ברוב קולות.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
ברוב חברי-הכנסת ובהתנגדות חבר-הכנסת מוסי רז, פניה מספר 417 לוועדה אושרה.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 418 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 418 לוועדה - 19 מליון שקל להצטיידות והערכות לחירום בעקבות אירועי הימים האחרונים.
ט' נוימן
¶
אנו העברנו עד היום 26 מליון שקל למשרד לביטחון פנים לצורך ההיערכות המיוחדת בגין האירועים. אנו מעבירים עכשיו להשלמת ההיערכות לקראת ה-1 בינואר ועד בכלל עוד 19 מליון שקל. זה כולל חמישה מליוני שקלים לשירות בתי-הסוהר עקב הגידול במספר העצורים.
י' פריצקי
¶
עם כל הכבוד הראוי, מה אתם עושים בשירות בתי-הסוהר עם חמישה מליוני שקל, אחרי הדו"ח של האגודה לזכויות האזרח אתמול לגבי בית-המעצר בבאר-שבע?
ט' נוימן
¶
כרגע, 700 ומשהו נקלטו בתוך בתי-הסוהר הקיימים ע"י ציפוף. אנו בתכנית מוסכמת על המשרד לביטחון פנים של שיפוץ כל בתי המעצר במשטרה ותכנית של בינוי ושיפוץ בתי-סוהר. אין לזה קשר לדבר הזה. זה קשור לתוספת כלכלה, וזה קשור לתוספת היערכות אם יצטרכו לקלוט עוד אנשים.
ט' נוימן
¶
באופן עקרוני, עצורים עצורים במשטרה. המשטרה מתוך מיתקני המעצר שלה העבירה לשירות בתי-הסוהר חייבי שב"ס - אנשים שכבר צריכים להיות היום במיתקני שירות בתי-הסוהר ולא הועברו. לכן, השתחרר לשם כך מקום לעצורים. הכסף הזה מיועד לתוספת כלכלה והיערכות.
י' פריצקי
¶
אם היושב-ראש יבטיח לי דיון על שאלת תיקצוב בתי-המעצר, בתי-הסוהר, וזו שאלה לא פוליטית אלא שאלה אמיתית של זכויות אזרח, מאד אשמח.
נ' דהן
¶
זה לא רק כסף. זה עניין של מדיניות, וזה עניין של קיום החוק וקיום החלטת בג"ץ שהתייחסה לשיפור בתי-המעצר.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אם תעזרו לי להגשים את מטרתי שתהיה ממשלת אחדות לאומית ויהיה זמן, אני מבטיח שזה יהיה הסיור הראשון. אם בעוד חודש הכנסת מתפזרת, איך אני יכול להבטיח לך דבר כזה ובכנסת הבאה אני יודע שאתה תהיה ואינני יודע אם אני אהיה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
ב-1994 הלכתי לישון לילה בבית-המעצר באבו-כביר, ומאז היו עוד חברי-כנסת שעסקו בזה והיה דו"ח. חברת-הכנסת זהבה גלאון עשתה דו"ח מפורט מאד שראוי לציון, והיו על זה אינספור דיונים בוועדת החוקה. אני מוכן לקיים דיון יסודי על העניין הזה, וחשוב לקיים דיון יסודי על העניין הזה ואפילו אולי דיון משותף של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושלנו. אבל, אני יכול לעשות זאת, רק אם יש כנסת. אם אין כנסת, לא אעשה זאת כי לא יהיה זמן. בכפוף לדבר הזה, אני מבטיח.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 418 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 418 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 418 לוועדה אושרה.
סמדר אלחנני, רישמי למר קרשנר את נושא הדיון המשותף עם ועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
בדוק זאת עם סמדר אלחנני.
רפא"ל זה נושא מורכב, ויש פה חבר-כנסת – חבר-הכנסת חיים כץ - שעוסק בזה הרבה. אני רוצה בעניין הזה לאפשר לקיים דיון כהלכתו. אינני עוסק היום בנושא רפא"ל. זה לא יעלה היום.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 419 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 419 לוועדה - השתתפות מע"צ בגין פרוייקטים במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי.
נ' לנגנטל
¶
זה לא עניין של עצירה. הם באים כך כל פעם, אבל הבעיה היא שדברים אחרים הם לא מביאים לפה. את השינויים האחרים, שהם צריכים להביא, הם לא מביאים. זה היה פה לפני סוכות, ואמרת לי: "בשבוע הבא". בכל פניה אני מגיע לפה, ואומרים לי: "עכשיו, מגיש מישהו אחר". אני אומר: "תביא זאת בפעם הבאה", והוא אומר לך: "לא".
היו"ר א' גולדשמידט
¶
זה נכון, וזה בגלל שאנו לא בהכרח מענישים את האוצר או את משרד התחבורה. בסופו של דבר, אנו מענישים את הצרכנים.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני יודע שזה לא פוליטי, אבל מי יודע שהמניע לא פוליטי? בעיתון יהיה כתוב, שעצרנו פיתוח לערבים ולדרוזים. לך תסביר זאת עכשיו.
נ' לנגנטל
¶
בכל דבר יהיה כתוב. הכביש הבא יהיה לירושלים. הכביש הבא יהיה בנגב. תבין מה קורה פה. זהו התרגיל.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
כאשר תהיה לך העברה שמשמעותה תוספות שכר או העברות פנימיות - תעצור, אבל לא פיתוח.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
בסדר. קיבלנו תשובה.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 419 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 419 לוועדה התקבלה ברוב קולות.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
ברוב קולות ובהתנגדות חבר-הכנסת לנגנטל - כשאני מציין שההתנגדות איננה לעניין עצמו אלא מטעמים אחרים - פניה מספר 419 אושרה.
עתה, פניה מספר 420 לוועדה - מע"צ. פניה זו תהיה בפעם הבאה, ולא עכשיו. הלכתי לקראת חבר-הכנסת נחום לנגנטל.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
היא לא מעוכבת. נצביע עליה בימים הקרובים.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 422 לוועדה)
א' גלעד
¶
מדובר בשינויים פנימיים בתקציב המדען הראשי של מרכז ההשקעות וקצת תוספות. 500 אלף שקל נוספים לתקציב המועצה הישראלית לצרכנות ו-1.925 מליוני שקל לתכנית "עידוד 99".
א' גלעד
¶
זה לא מפורט פה, אך אני יכול להגיד עכשיו. זה הולך לקרית-שמונה למנחת מטוסים שם.
המועצה לצרכנות - זה לפי סדר העדיפויות של המשרד. הם החליטו לתקצב אותה בעוד 500 אלף ש"ח.
י' פריצקי
¶
האם אלה שינויים פנימיים על-פי סדר עדיפויות או עדיפויות פנימיות על-פי שינויים של סדרי-עדיפויות? סלח לי על הביטוי הלא פרלמנטרי של ז'וז'ו חלסטרה, אך מה זה ה'ח'ארטה' הזה? תגיד לי כמה אנשים יש בכוח אדם מקצועי ומה הורדת.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אם אתה רוצה לחכות ולשמוע ממישהו, בבקשה. הפניה לא מוצבעת. אני מבקש להזמין את נציג המשרד, כדי שיענה על שאלת חבר-הכנסת פריצקי לגבי ההפחתה הזו. לא דנים בזה עכשיו.
פניה מספר 423 – עשינו את זה כבר.
א' גלעד
¶
אני יכול לתת תשובה כללית. המשרד לא מוציא בכל שנה את כל התקציב שיש אצלו. אנו פה אגמנו, לקראת סוף שנה, את התקציבים, כדי להעביר ל"עידוד 99", וחלק ניכר מתוך 1.925 מליוני השקל זה 1.3 מליוני השקל האלה, וזה כסף שהשנה לא ינוצל. לכן, אנו מעבירים אותו לטובת "עידוד 99".
י' פריצקי
¶
אני רוצה שיבוא נציג המשרד ויסביר איך כשיש מאתיים אלף מובטלים המשרד לא מכשיר אנשים מקצועיים לעבודה בהיי-טק ולמה הוא לא עושה זאת. אם הוא לא עושה זאת מאיזה שהן סיבות, אני מודיע לך שאני ועוד כמה חברים פה נשפד אותו על טיל. לא יכול להיות דבר כזה. מה זאת אומרת?
ע' חוגי
¶
בנושא הטיפול הנקודתי – ודיברתי על זה עם מר קוצי'ק - התברר שכל התקציבים מופנים לרשות, והרשות עושה בכסף מה שהיא רוצה. יש בתי-ספר שנהנים מהכסף הזה, ויש ילדים של מעיין החינוך התורני ושל החינוך העצמאי שכלל לא נהנים מהכסף הזה. אני מבקש להביא את מר קוצ'יק לכאן לשם הסברים.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
תשובתי: המנכ"ל קוצ'יק היה כאן לפני שבוע על-פי דרישת חבר-הכנסת מאיר פרוש לדיון מהיר . התקיים פה דיון די מעמיק בנושא היעדים של הטיפול הנקודתי, ואפשר היה להעלות זאת אז. אינני יכול לטרטר אותו כל יום. אני מציע, שנזמין את יוסי קוצ'יק שיענה לך על השאלות האלה. יש לך שתי דרכים: דרך אחת היא להגיש שאילתה במליאה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
דרך שניה היא שכאשר יבוא נושא הטיפול הנקודתי לאישור ועדת הכספים אפשר להעלות את הנושא הזה. הוא לא הגיע עכשיו. האם אביא אותו סתם?
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניות מס' 434 ו-435 לוועדה)
ע' לנג
¶
זו בקשה, שמצד אחד היא החצי השני של תחבורה, מאחר וזה מועבר בהשתתפות ממשרד הפנים למשרד התחבורה, למע"צ, לנושא פיתוח תחבורה. חצי נוסף של הפניה הוא העברת תקציב למינהל מקרקעי ישראל עבור פיתוח תכניות מיתאר במיגזרים הדרוזיים- - -
היו"ר א' גולדשמידט
¶
שוב, מיגזרי המיעוטים. אני מעמיד להצבעה את פניות מס' 434 ו-345 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניות מס' 434 ו-435 לוועדה התקבלו.
א' גלעד
¶
בשנה שעברה עברה החלטה על 18 מליון שקל – תקציב שנתי - לרשות לפיתוח ירושלים, וזאת לתמיכות בכל מיני נושאים ופה אפשר לראות את הפירוט. נתחיל בזה, שיש כאן העברה של ששה מליוני שקל מהתקציב בו היא נמצאת כרגע, שזה תקציב פיתוח של איזור התעשיה, דרך הרזרבה לתקציב התמיכות, ושם זה מתחלק ל-1.5 מליוני שקל שהולכים למרכז הביוטכנולוגי וזה עובר דרך המדען הראשי ועוד 4.5 מליוני שקלים שעוברים לצורך פרוייקטים של הרשות לפיתוח ירושלים.
א' גלעד
¶
בסך-הכל, ששה מליוני שקלים: 1.5 מליוני שקלים ועוד 4.5 מליוני שקלים. 4.5 מליוני שקלים עוברים דרך הצינור של "עידוד 99". שוב, גם הכסף הזה עובר ישירות לרשות לפיתוח ירושלים.
ע' חוגי
¶
איך אתה יכול חוקית להעביר לרשות לפיתוח ירושלים? אתה יכול לעשות להעביר לעיריית ירושלים, אבל הרשות לפיתוח ירושלים היא לא גוף ממשלתי.
מ' פרוש
¶
היא כן גוף ממשלתי, והוא משותף לפנים, אוצר ועיריית ירושלים. תקציבו בנוי משני שלישים מהממשלה ושליש מהעיריה. ביסודו כך היה.
א' גלעד
¶
בסופו של דבר, ההחלטה מדברת על העברת 18 מליון שקל מתוך מקורות התמ"ס. זה בדיוק מה שאנו עושים פה.
א' גלעד
¶
יש שם עוד 12 מליון שקל שנשארים בתוך תקציב איזורי תעשיה, וזה דרך תקציב איזורי תעשיה מאושר עבור הרשות. בעצם, היחידה לאיזורי תעשיה בתמ"ס מפתחת עבור הרשות לפיתוח ירושלים.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני מעמיד להצבעה את פניות מספר 436 ו-437 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניות מס' 436 ו-437 לוועדה התקבלו.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניות מספר 436 ו-437 לוועדה אושרו.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניות מס' 438 ו-439)
נ' לנגנטל
¶
אתה יכול לדחות זאת. יש הרבה מאד בעיות עם משרד התחבורה מלפני סוכות. בהנחיית יושב-ראש הוועדה, כל פעם הוא שולח אותי, בצדק מבחינתו: "תדבר". כל הסיורים שנקבעו גם לי כדי לבדוק מה היא הבעיה נדחו. אתמול הסבירו לי מה הסיבה לכך שזה נדחה, ואמרו לי שמסוכן להסתובב שם, למשל בגוש עציון.
א' שביט
¶
בגלל קידום הפרוייקטים. יש לי אפשרות לקדם את הפרוייקטים במסגרת הרשאה להתחייב בתקציב משרד התחבורה.
נ' לנגנטל
¶
זה מה שאני אומר לך. אמרנו: "רכבת היא העתיד", וזה מה שחשוב. שר התחבורה בדצמבר בשנה שעברה בא ואמר לנו, שזו גולת הכותרת של המשרד.
א' שביט
¶
השאלה היא: מה עושים בחודש דצמבר? על מה מתחייבים לשנה? זו השאלה שעומדת פה. יש 25 מליון שקל בהרשאה להתחייב בתוך התקציב.
י' פריצקי
¶
עם כל הכבוד הראוי, לא זה מה שחבר-הכנסת לנגנטל מדבר עליו. שפלי ארץ אנו ודלים, אבל כשבא לפה שר ואומר: "רבותי, יש לי פרוייקט אותו אני לוקח" - אנו על פני הדברים מאמינים לו. יושב פה מי שהיה מנכ"ל המשרד ואומר: "אינני מבין מה קורה פה ומה הולך פה. אתם מספרים לי על העברה מפה ולשם". תסבירו לי, בבקשה, לא ע"י אמירת "שינויים פנימיים" או "שימוש בעודפי תקציב". האמן לי שאני יכול לך שאני יכול לתת לך שבעה סלוגנים שאתם יכולים להפיצם בין נערי האגף. אפשר לומר "שינויים פנימיים מועדפים" או "עדיפות פנימית לשינויים תקציביים שלא נצפו". תגידו לנו מה קרה.
נ' לנגנטל
¶
ברור שהם מאושרים. לנו הכי חשוב כרגע שבאר-שבע תהיה? פה אמרו לנו, ועל זה הלכנו. אבל, מתברר שאמרו לנו סתם, ואחרי זה לא מסוגלים לבצע זאת. עכשיו, אומרים: "קח את הכסף הזה ושפוך אותו שם כי שם זה יותר זמין". יש לך עוד ארבעה מיליארדי שקלים לכבישים שאושרו בהיתכנות כלכלית שאפשר לבצע אותם אלא שאין לך כסף. מעבר להיתכנות הכלכלית ולבדיקות הכלכליות שלכם ועל-פי כל הקריטריונים שלכם, עושים שיקולי עדיפות איפה שמים יותר את הכסף - נכון?
א' שביט
¶
ההגיון אומר, שכאשר אתה מתחיל פרוייקט כדאי לך לסיימו כמה שיותר מהר כדי שהציבור ייהנה ממנו כמה שיותר מהר - נכון? זה ברור.
נ' לנגנטל
¶
אם אתה הופך כביש חד-מסלולי לדו-מסלולי, כבר משתמשים בו. אבל, לא משנה. בעיקרון, בגדול, אתה צודק.
נ' לנגנטל
¶
מה הסיבה לכך שזה נעצר? למה כבר בספר התקציב של השנה הזו אומרים שזה קיים כבר בבסיס התקציב? אני רוצה לדעת למה. דרך אגב, את הערתי אמרתי בדצמבר בשנה שעברה. אמרתם, שתבואו בסוף השנה. אין לי אמצעי אחר מאשר לבקש מכם את ההסברים עכשיו. אם אתם עוברים איתנו את המשוכה עכשיו- - -
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אינני מקיים על זה הצבעה. אני מבקש להביא לכאן את מנכ"ל משרד התחבורה לשם הסברים לחברי-הכנסת לנגנטל ופריצקי בנושא.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
לגבי פניה מספר 440 בעניין בריאות, אין רפרנט.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 441 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 441 לוועדה: "שר האוצר מציע...". האם אתה מכיר את ההצעות של שר האוצר? מה הוא מציע לחברים המופקרים?
י' מרוז
¶
יש ועדה שפועלת בתוך משרד האוצר, וזו ועדת חריגים לכל מיני מקרים חריגים בהם ניתן פטור ממסים עקיפים. מדובר בעיקר בעולים חדשים שיש להם פטור ממכס על רכבים ודברים כאלה. רק מקרים חריגים מובאים לוועדה, והיא מאשרת אותם ונותנת פטור ממסים. אנו מתגברים את תקציב הוועדה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 442 לוועדה בעניין תחבורה. מדובר בנמל חדרה ובנמל יפו. חבר-הכנסת לנגנטל, האם אתה תעכב את זה?
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 442 לוועדה. מי בעד תיחזוק הגוררות בנמל חדרה ושינויים פנימיים בנמל יפו?
ה צ ב ע ה
פניה מס' 442 לוועדה התקבלה.
נ' לנגנטל
¶
אחרי שאישרנו זאת, הגיע הזמן שמשרד התחבורה לא יעסוק במכירת אסלות בנמל תל-אביב ובחלוקת קפה. אין דבר יותר לא הגיוני מזה שמשרד התחבורה עושה ביפו ובתל-אביב במכירת אסלות בנמל הרציף.
נ' לנגנטל
¶
הערה - בדרך כלל, המנכ"ל שהיה לפניך והמנכ"ל שהיה אחריו הם האנשים הכי לא נורמליים שיש בעולם. אינני אומר זאת. זה שהיה לפני היה מצויין, וזה שאחרי הוא עוד יותר טוב.
נ' לנגנטל
¶
המעולה שבמעולים. השר הזה הכי מתעניין במשרד שיש לו, מעבר למשרד התיירות. חס וחלילה, שלא יובן ממני דבר לא נכון. אני רק אומר: חבל שנושא נמל יפו ונמל תל-אביב - שהצלחנו להיפטר מזה ולהעביר זאת למינהל מקרקעי ישראל שיטפלו בנדל"ן – חזר חזרה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
חבר'ה, יש לנו הרבה פניות. האפשר לעבור הלאה אחרי ה-250 אלף שקל?
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 443 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 443 לוועדה - שינויים פנימיים בתקציב משרד ראש הממשלה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
בפניה מספר 444 לוועדה שר האוצר מבקש שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד האוצר. מה הוא רוצה לפתח? - מיתקן שיקוף.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 444 לוועדה אושרה.
אנו לא עושים את פניות מספר 445 ו-447.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 446 לוועדה)
ב' יפה-נוף
¶
אני ברוך יפה-נוף ממשרד העבודה והרווחה. משרד העבודה והרווחה מפעיל את רוב שירותי הרווחה באמצעות הרשויות המקומיות, כשאנו מעבירים לרשויות המקומיות כדי להפעיל את הרווחה ומקבלים השתתפות של 25%. השתתפות הרשויות המקומיות בשיעור של 25% נרשמת כהוצאה מותנית בהכנסה. במשך השנה נוספו תקציבים לשירותי הרווחה שהועברו לרשויות המקומיות, והרשויות המקומיות הוסיפו את חלקן - את ה-25% שלהן. כתוצאה מכך, צריך היה לתקן את ההוצאות. מדובר פה על אישור תקציבי שמבקש רק תיקון של אותן הכנסות שמגיעות מהרשויות המקומיות – חלקם זה אותן 25% שהן מחוייבות עבור השלמת השתתפותן בהוצאות הרווחה לאוכלוסיה שלהן.
ב' יפה-נוף
¶
ה-75% של המשרד לא מופיע פה. הוא כבר מופיע בפניה 454 שנגיע אליה, כשהפרידו זאת מבחינה טכנית, או שזה כבר ניתן באישורים קודמים. זה עניין טכני.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
הרשות מוציאה ופונה אליכם. לכן, זו הוצאה מותנית בהכנסה. ההסבר ברור.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 446 לוועדה, וכל אחד יצביע בדרכו. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד - רוב.
פניה מס' 446 לוועדה לא התקבלה.
ב' יפה-נוף
¶
אנו לא נוכל לשלם לחינוך התורני את החודשיים האחרונים. מופיע פה סכום של חמישה מליוני שקלים.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
ברוך יפה-נוף, זה עניין בינו לבין הפוליטיקאים. למה אתה צריך להכניס את הראש הבריא שלך למיטה מה-זה חולה? עזוב זאת.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניות מס' 448 ו-449 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניות מספר 448 ו-449 לוועדה. האם בחינוך יש בעיות פוליטיות? יופי, אפשר להעביר זאת במהירות. מדובר על 12.335 מליון שקל. חבר-הכנסת יוסי פריצקי, בזמנו, עצרת פניה. האם זה היה זה? – לא.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
ליתר ביטחון, נצביע. ליתר ביטחון, אני אומר את הדברים לצורך הפרוטוקול. זו פניה, שחבר-הכנסת יוסי פריצקי בזמנו עיכב בצורה מסויימת, כנראה באמצעות רביזיה ואחר כך הסיר אותה. אני מעמיד להצבעה את פניות מספר 448 ו-449 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניות מס' 448 ו-449 לוועדה התקבלו.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניות מספר 448 ו-449 לוועדה אושרו.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 398 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 398 לוועדה - שכר ומינהלה בלשכות המשרד ברחבי העולם ופעולות משותפות עם גורמי התיירות הפרטיים. כשעלתה הפניה קודם, הרפרנט לא היה.
א' תמרי
¶
מדובר בהתאמות אחרונות בין תכניות בתקציב משרד התיירות. מדובר בעיקר בהתאמות שכר. משרד התיירות העלה את רמת פעילותו בלשכות בחו"ל הן של השליחים והן של העובדים המקומיים שהוא שוכר שם בעיקר בגלל הפעילות בשנת 2000 ועכשיו בגלל המשבר. מדובר בהתאמה כדי לכסות את הגרעון שנוצר.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
מה המקור של זה? אני רואה שהמקור הוא שירותי תיירות בישראל והכשרת כוח-אדם בתיירות.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
האם יש שאלות? בסדר.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 398 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 398 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
כנראה, שיש להם שם איזה שהוא משרד או איזה שהוא סניף. אינני רואה בעיה להעביר מהנהלה לאמרכלות וכספים.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 450 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 450 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 450 לוועדה אושרה.
פניה מספר 451 לוועדה - משרד הפנים - תכנית מיתאר לאיזור נתניה. אין רפרנט.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
זה יפול בוועדה, ותהיה רביזיה.
בינתיים נעבור לפניות משרד העבודה והרווחה. עתה, פניה מספר 454 לוועדה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
הוא הלך.
האם רפרנט פנים ישנו? האם הוא חזר? הוא איננו.
עתה, פניה מספר 455 לוועדה העוסקת במשרד ראש הממשלה. מי מציג זאת?
י' מרוז
¶
פניה מספר 455 לוועדה עוסקת במשרד ראש הממשלה, אבל זה לא הנושא שלי.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 456 לוועדה)
א' גלעד
¶
בפניה זו יש לא מעט שינויים פנימיים בזוטות, והדברים העיקריים שם הם קודם כל ששה מליוני שקלים, שאנו מוסיפים בתקציב הממונה על היהלומים - יותר נכון בתקציב מכון היהלומים, שזה גוף נפרד. זהו גוף שגובה שני פרומיל על המחזור של יהלומים מלוטשים שנכנסים למדינת ישראל. מכיון שהשנה יש גידול די משמעותי בהיקף אותם יהלומים, יש גידול בהכנסות שלהם ואנו לא רוצים שזה ילקח מקופת המדינה ואז אנו מאפשרים לו להגדיל את הגבייה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני מכיר את זה קצת.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 456 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 456 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 455 לוועדה - 1.7 מליוני שקלים לצורך מימון גרעונות שכר בארץ ובחו"ל, והפשרת רזרבה לנושא מערכת מחשב בסך 1.5 מליוני שקלים. האם כל זה שייך ל"נתיב"?
היו"ר א' גולדשמידט
¶
לא סגרו את "נתיב".
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 455 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 455 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני שמח, שיש פה תוספת של 16 מליון שקל לסנגוריה הציבורית, וזה חשוב מאד, אם כי יש הפחתה של מליון וחצי שקל ביחידה לחקירת שוטרים.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אתם יודעים כבר. האם עלי לעשות את כל הטקס כל פעם?!
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 471 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 473 לוועדה – שר האוצר מבקש העברת תקן ממשרד האוצר (ראשי) לתקציב נציבות מס הכנסה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 473 לוועדה אושרה.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניות מס' 472 ו-474 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני מעמיד להצבעה את פניות מספר 472 ו-474 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניות מס' 472 ו-474 לוועדה התקבלו.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניות מספר 472 ו-474 לוועדה אושרו. יופי.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 477 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 477 לוועדה - שינויים בתקציב משרד התשתיות בסך 110 אלפי שקל במימון מינהל מקרקעי ישראל לטובת יעוץ בתחום המחצבים והמכרות.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 478 לוועדה. שוב, זה שר התחבורה. חבר-הכנסת לנגנטל, אתה רוצה לבדוק.
נ' לנגנטל
¶
אני רוצה להגיד, שגם אתה לא יכול להסכים לזה. זה קיצוץ עצום במיגזר הערבי והדרוזי של מעל שלושה מליוני שקלים, כאשר, למשל, מוסיפים כמעט שני מליוני שקלים לשיפוץ משרדים. האם זה נשמע לך הגיוני?
א' שביט
¶
אנו מבקשים שני דברים: דבר אחד הוא האיזונים, כמו שדיברנו קודם פחות או יותר, בין הסעיפים של המשרד. דבר שני הוא גידול של 15.5 מליון שקל הוצאה מותנית מתקציב הרשות לבטיחות לנושא הבטיחות.
נ' לנגנטל
¶
אבל, הם הורידו לך זאת מדברים שאינך יכול להסכים להם, למשל: שלושה מליוני שקלים במיגזר הערבי ובמיגזר הדרוזי.
נ' לנגנטל
¶
אני אומר לך, שיפצלו. לגבי כל מה שקשור באמת לתשתית בטיחות, אני מציע לאשר להם זאת 24 שעות לפני שזה יונח פה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
יש פה עניין של בטיחות. אני לא משחק עם זה.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 478 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 478 לוועדה לא התקבלה ברוב קולות.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אתה לא בעד.
ברוב של נגד, כאשר חבר-הכנסת גולדשמידט היה בעד, הפניה לא התקבלה. אני מבקש רביזיה.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 480 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 480 לוועדה - שינויים פנימיים בתקציב משרד ראש הממשלה. יש פה תוספת של 2.1 מליון שקל למינהלת שיחות השלום.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני מעמיד להצבעה את פניה מס' 480 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד - 1
פניה מס' 480 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אני מעמיד להצבעה, שוב, את פניה מספר 480 לוועדה. מי בעד? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בעד - הרוב
נגד - 1
פניה מס' 480 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
ברצוני להגיד לך, ותעבירי זאת - וזה לא קשור לנשיא המדינה, ואני שומר על כבודו - שאני חושב שיש בעיה עם טקס שעולה 350 אלף שקל. אני חושב, שזה קצת מוגזם.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
אמרתי שאינני בא בטענה בעניין הזה לנשיא. אני חושב, שזה לא בסדר.
אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 481 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 481 לוועדה התקבלה ברוב קולות.
מ' גפני
¶
אני לא יודע מי הנשיא. האם אתה יודע מה אפשר לעשות ב-350 אלף שקל? יש אנשים שהמקרר שלהם ריק.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 482 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
יש תוספת של שלושה מליוני שקל לסנגוריה הציבורית. זה חשוב.
אני מעמיד להצבעה את פניה ס' 482 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 482 לוועדה התקבלה.
י' מרוז
¶
מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר מבצע סקרים - סקר נכסי מדינה – עבור כל מיני גופים כמו ביטוח לאומי וכו'.
א' שביט
¶
יש פה שני דברים: דבר אחד הוא מיגון כלי רכב, ואנו מוסיפים 3.2 מליוני שקל בהשתתפות משרד הביטחון. הדבר השני הוא שבנושא השכר אנו מאזנים את סעיפי השכר במשרד ואנו מעבירים כסף- - -
א' אליאל
¶
אני אורי אליאל, ואני אסביר זאת. אלה שתי פניות נפרדות: הפשרת עודפים מחוייבים בתקציב ההשכלה הגבוהה, ופניה נוספת של הפשרת רזרבה להתייקרויות לנושא ההשכלה הגבוהה וזה הולך לתקציב ות"ת.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
סליחה. אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 488 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 488 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
עתה, פניה מספר 492 לוועדה - שינויים פנימיים מאוזנים וכן הפשרת רזרבה להתייקרויות בתקציב משרד החינוך.
א' אליאל
¶
יש לפניה שני חלקים: סעיף אחד הוא הפשרת 370 מליון שקל מרזרבה להתייקרויות לנושאי שכר. הסעיף השני הוא שינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך שברובם הם לפתיחת שנת הלימודים - כל התיקצוב של נושא הגידול הטבעי, סעיפים של בטיחות ומיגון אוטובוסים.
נ' לנגנטל
¶
עד שאקרא לו, אני מבקש שוועדת הכספים תברך בברכת מזל טוב בר-מצוה את רועי ואת עומר שהוא כמעט בגיל בר-מצוה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
הברכה ניתנת לכם בשם כל חברי ועדת הכספים. אנו מאד שמחים שבאתם לבקר אותנו. תגדלו למצוות ולמעשים טובים.
י' ליצמן
¶
אני מעריך מאד את השר בפרט בתקופה הקצרה שהוא נמצא והוא עוזר. אני מרגיש, שבנושא מעונות יום הגברת- - - היא מתנכלת לציבור החרדי באשדוד ועושה דברים שלא ייעשו. היא עושה דברים לא נכונים. אם השר לא יטפל בזה, אתמיד בזה ואין לי בעיה.
שר העבודה והרווחה רענן כהן
¶
כבודו, חברי הטוב, הגיש בקשה ואני ביקשתי בחיוב לטפל בה. אחרי שקיבלתי מכתב מפורט על נתונים לא ברורים, העברתי את המכתב של משרדי ישירות אליו בלי להסתיר. ביקשתי שתגיעו להידברות אחרי שתבואו אלי, כדי שאוכל לקבל החלטה. כשנותנים בתוך משרד מכתב עם כל מיני פירוטים כשהפירוטים לא ברורים, אינני יכול לעקוף את המערכת בלי לטפל. אני מוכן להיפגש איתך יחד איתה. אתה יודע, שדלתי פתוחה ואין לי שום בעיה. אזמן את הפגישה אצלי במשרד.
לגבי שני מליוני השקלים, - אני רוצה לומר לך- - -
שר העבודה והרווחה רענן כהן
¶
אין בעיה. לגבי שני מליוני השקלים, אנו הולכים לקמפיין אלימות במשפחה, שזה הדבר הכי קשה והכי מסובך.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
זו היתה רביזיה שלי, כי הפניה נפלה.
תחילה, אני מבקש את הסכמתכם לכך שאני עושה את הרביזיה עכשיו ולא דוחה אותה למחר. אני מעמיד להצבעה את הרביזיה.
ה צ ב ע ה
הרביזיה על פניה מספר 446 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
הרביזיה עברה.
אני מעמיד להצבעה את פניה מס' 446 לוועדה.
ה צ ב ע ה
פניה מס' 446 לוועדה התקבלה.
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 446 לוועדה אושרה פה אחד.
שינויים בתקציב לשנת 2000
(פניה מס' 454 לוועדה)
היו"ר א' גולדשמידט
¶
פניה מספר 454 לוועדה נועדה לבצע שינויים פנימיים והפשרת רזרבות להתייקרויות בתקציב המשרד. יש פה שורה ארוכה של דברים. האם אתה יכול להסביר זאת?
ב' יפה-נוף
¶
אני מוכן להסביר את הדברים העיקריים. תחילה, יש כאן לקראת סוף השנה ראינו שיש גרעונות כתוצאה מזה שנשים שמקבלות הנחה במעונות יום נוספו וקיבלו זכאות - עשרה מליון שקלים.
ב' יפה-נוף
¶
כן, יש עשרה מליון שקלים.
כמו כן, יש כאן חמישה מליוני שקלים כדי להשלים את החודשיים האחרונים. זה הפרוייקט של חינוך תורני שאנו נותנים 450 שקל לכל ילד. חסר לנו תשלום של חודשיים, חמישה מליוני שקל אפילו, ויש כאן את התוספת הזאת.
יש פה תוספת של תשעה מליוני שקלים להנחות.
ב' יפה-נוף
¶
מצאנו להם כבר פתרון.
דבר שלישי גדול הוא סכום של תשעה מליוני שקל הנחות שנותנים אותן לעיוורים ולנכים בשיחות טלפון. אלה הדברים הגדולים.