פרוטוקולים/כספים/2332



2
ועדת הכספים
30.11.00

פרוטוקולים/כספים/2332
ירושלים, י"ז בכסלו, תשס"א
14 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 193

מישיבת ועדת הכספים
מיום חמישי, ג' בכסלו התשס"א (30 בנובמבר, 2000) בשעה 10:00

חברי הוועדה: שלום שמחון – מ"מ היו"ר
עופר חוגי
מ"מ: עמיר פרץ

משרד האוצר: חיים דוקלר
אורי קרניאל
טלי דולן
יעל ייטב

בועז מקלר – תנועת המושבים

איוור קירשנר

סמדר אלחנני

לאה קיקיון

1. צו מס הכנסה (הוספת חוק לעניין קביעת אחוז נכות), התשס"א-2000
מכתב שר האוצר מיום ט"ו בחשוון התשס"א (13.11.00) עמוד 2

2. תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)(תיקון), התשס"א-2000
מכתב שר האוצר מיום ט"ו בחשבוון התשס"א (13.11.00) עמוד 3

3. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ)(תיקון), התשס"א-2000
כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי)(הוראת שעה), התשס"א-2000
מכתב שר האוצר מיום ח' בחשוון התשס"א (6.1.00) עמוד 4










צו מס הכנסה (הוספת חוק לעניין קביעת אחוז נכות), התשס"א-2000

שלום לכולכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון אשר לפנינו – צו מס הכנסה, הוספת חוק לעניין קביעת אחוז נכות.

סעיף 9 (5) לפקודת מס הכנסה קובע את הפטור ממס הכנסה לנכה שנקבעו לו 90 אחוזי נכות או יותר. מי הוא נכה? בסעיף יש רשימה של חוקים שנכות שנקבעה על פיהם היא נכות שגם מס הכנסה מקבל אותה כנכות שמקובלת עליו, נכות של 90 אחוז או יותר. יש פה, למשל –מי שנקבעה נכותו לפי חוק נכים תגבולים ושיקום, מי שנקבעה נכותו לפי חוק המלחמה בנאצים, חוק נפגעי פעולות איבה, פרקים שונים בחוק הביטוח לאומי. פנו אלינו מהעמותה לנפגעי גזזת, ואמרו לנו שחוק הגזזת נכנס לתוקף ב- 1 בינואר, 95, ונקבעו גם בו דרכים לקביעת אחוזי נכות בשל מחלת הגזזת. לכן ביקשו מאתנו שמי שנקבעו לו 90 אחוז או יותר בשל מחלת הגזזת – גם הוא ייכנס אוטומטית לרשימה של החוקים שאנחנו מכירים בנכים שנקבעו על פיהם גם כנכים לצורך פקודת מס הכנסה. מכיוון שהחוק נכנס לתוקף רק ב- 1 בינואר, 95, אנחנו רוצים לקבוע תחולה רטרואקטיבית החל מתאריך זה, כי לפני כן לא היתה אוכלוסייה כזו שנקבעה כנכה. אגב, אוכלוסיית נכי הגזזת שנקבעו להם אחוזי נכות כל כך גבוהים היא קטנה מאד. אנחנו באמת לא רואים צורך לטרטר אותם לוועדות נוספות.

זה טוב שכולם מגיעים בהסכמה, ורוצים לעשות דברים טובים. אני רק רוצה שתדע, אדוני היושב ראש, שמדובר באחד החוקים התקדימיים שהכנסת חוקקה. החוק מטפל באוכלוסייה שקיבלה טיפולים של הקרנות בשיטות מאד קשות, בשנות ה- 50. מי שיודע איך עשו את ההקרנות אז, יודע שמרחו את האזור המוקרן בשעווה, תלשו את כל השיער, בעיקר את שיער הראש, ואחר כך הקרינו על ראשי האנשים במכונות הקרנה מיושנות ביותר. אם הייתם שומעים עדויות הייתם מתעלפים. בדרך כלל היה מדובר בילדים קטנים, בני 6 או 8, שנחטפו מבתי הספר. היתה הוראה להוציא אותם, כי חשבו שמדובר באיזו מגיפה. ההורים ידעו שהם נלקחו לאתרי ההקרנות רק לאחר שהם הגיעו לשם. הם נקשרו למיטות ועברו את ההקרנות. היום, אחרי 30 שנה, מסתבר שחלקם חולים בכמה מחלות שהן תוצאה של ההקרנות הללו. חלק מהמחלות הן מחלות סרטן. והם אלה שנקבעה להם נכות של 90 אחוז. לשמחתי הם לא רבים. המחלות היותר אופייניות הן נשירת שיער ומחלות חניכיים, אך יש חלק קטן שחולים בסרטן. יש משפחה שבה שלושה אחים נפטרו כתוצאה מההקרנות הללו. היום, לשמחתי, יודעים שמדובר בפטריה שמטופלת במשחה. אז לא ידעו זאת, וההקרנה היתה הדרך היחידה בה טיפלו בעניין הזה. יש כמה חוקים שחוקקו, ומדינת ישראל מתעלמת מהם.

יש הליך של בג"ץ כנגד מדינת ישראל. סעיף בחוק, המדבר על הקמת מכון לאומי לטיפול בגזזת, שחוקק ותוקצב, לא מתבצע. נפגעי הגזזת מוצאים את עצמם משתרכים בתור יחד עם כל החולים האחרים. לפעמים מדובר באנשים שנראים מאד מעוותים, והעניין אינו פשוט. אני מברך על המעט שניתן להם היום. אני מודה לכם.

אגב, מדובר ב- 50 שנה, לא שלושים שנה.

תופעות הלוואי התחילו לפני 30 שנה.

הצו אושר.

תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)(תיקון), התשס"א (13.11.00)

התקנה הבאה עוסקת גם היא באחוזי נכות. גם פה מדובר בתקנה מיטיבה. במקרים שלאדם נקבעה נכות בשל כך שהוא לקה ביותר מאיבר אחד, וכתוצאה מחישוב מיוחד הוא מגיע לכך שנקבעת לו נכות של 89 ומעלה אחוזים, אנחנו מבקשים לקבוע שבכל מקרה, כשנקבעת נכות בשל חישוב מיוחד, אחוז הנכות שנקבע יעוגל ל- 90 אחוז. זה נעשה בעקבות פניות של נכים אלינו.

נקבעת נכות של 89 אחוז ואחוז מסוים – האם מדובר פה במדע מדויק?

נכון. עד היום פעלנו בעצם בניגוד לחוק, וכאשר נקבעה נכות של למעלה מ- 89 אחוז, היינו מעגלים ל- 90 אחוז, למרות שלא היתה לכך אסמכתה חוקית.

כתבתי לכם מה משמעות ההטבה מבחינה כספית, ואיזה פטור ממס יש לנכים מהסוג הזה. יש פה הטבה שהיא רטרואקטיבית. אנשים אולי לא הגישו בקשות, הם צריכים לפתוח תיקים, ומדובר בשלוש שנות מס, מ- 97. הם צריכים לדעת את זכויותיהם. כמו שאני מכירה את הדברים, 99 אחוז מהאוכלוסייה לא יודעים להתמודד עם דו"חות מהסוג הזה ועם פניה לרשויות. הם אף פעם לא בטוחים אם זה כדאי להם או לא. השאלה שלי היא האם אתם מיזמתכם יכולים לפנות אל כל האנשים האלה, ולהודיע על זה.

קודם כל צריך להבין שכאשר מדובר פה לגבי נכים מדובר גם על אוכלוסיית העצמאיים וגם על השכירים. אנחנו לא יכולים לצאת עם הודעות אישיות על כל תיקון חקיקה. יש לנו רמה מסוימת של פרסומים, ב "דע את זכויותיך", באינטרנט, וכן הלאה.

לא רק שזה יפורסם, זה גם מתואם עם ארגוני הנכים ומוסכם על ידיהם. הם עצמם יתנו לזה פרסום.

תודה, התקנות אושרו.














תקונת מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ)(תיקון), התשס"א-‏2000
כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי) (הוראת שעה), התשס"א-2000

העניין הבא – תקנות מס הכנסה, ניכוי הוצאות שהיה לתושבי חוץ, תיקון – התשס"א 2000וכללי מס הכנסה – נקודות לתושב חוץ זכאי, הוראת שעה, התשס"א – 2000.

אנחנו רוצים להביא לסדר בנושא שלא הוסדר מאז מלחמת ששת הימים, כאשר התעוררה שאלה למה זכאים תושבי השטחים. הבעיה נשארה פתוחה עד היום מבחינה חוקית. ניתנו כל מיני החלטות ממשלה והוראות מינהליות, לא בצורה שמוסדרת בחקיקה. בשנים האחרונות התעוררה הסוגיה עם העובדים הזרים בחקלאות, במלונאות ובבנייה. גם שם הדברים לא הוסדרו. היו הנחיות מינהליות כאלה ואחרות. לכך צריך להוסיף שיש לנו את התקנות של מומחה זר, ששם המדינה קבעה כללים למה זכאי מומחה זר. התקנות נותנות למומחה הזר בשנה הראשונה את הוצאות הלינה או שכירת חדר, כנגד קבלות, וגם הוצאות בגין ארוחות. בשנים האחרונות ראינו את העובדים הזרים כמומחים זרים, למרות שמומחה זר צריך להיות מוזמן על ידי תושב ישראל, ושיש לו מומחיות בתחום מסוים. היה פה, בפירוש, אי סדר מסוים, ואנו רוצים לקבוע פה כללים בשאלה מי הוא מומחה זר, ומי הוא עובד זר.

אנחנו מציעים לתת למומחה זר את מה שמגיע היום בתקנות, ואחר כך הוא יקבל 2 ורבע נקודות זיכוי, תוך קביעת מבחנים - -

אתם עושים הפרדה בין עובד זר למומחה זר. כמה יקבל עובד זר?

עובר זר יקבל 2 ורבע נקודות זיכוי, כמו כל אזרח ישראלי. תושב ישראל מקבל 2 ורבע נקודות זיכוי. היתה פה התלבטות לא קלה, וזה ניתן, בפועל. הפסקנו את זה לפני שנה, ועכשיו אנחנו רוצים להביא לסדר.

מה הפסדנו, כחקלאים?

לא הפסדתם, כי בפועל זה ניתן.

עכשיו העלות של העסקת פועל זר תהיה גדולה יותר.

להפך, הנטו שלו יגדל. לקופת המדינה זה יעלה.

זה טוב לחקלאים.

ואם אתה מגלם את זה, אתה מגלם את זה בפחות.

החקלאים רצו את זה.

יש ניכוי במקור? גם לזרים?

כן.

מס בריאות וביטוח לאומי?

כן.

נעבור לתקנה השניה.

בעצם דיברתי על שתי התקנות בחבילה אחת, אבל אנחנו מבקשים שבהגדרה של "מומחה חוץ", בסעיף 1 יוכנס : "שוהה ומועסק בישראל כדין", כי לגבי עובדים הזרים הכנסנו: "שהייתו והעסקתו בישראל מאושרת על פי דין". מומחה זר, בדרך כלל, לא מובא לישראל על ידי חברות כוח אדם, אלא על פי הזמנה. לגבי העובד הזר אנחנו באים להגן סוף סוף את מתן 2 ורבע נקודות הזיכוי, כאילו הוא תושב ישראל. זאת הטבה לעילא ולעילא. התחולה היא מ- 2001 לשלוש שנות ניסיון. מכיוון שלא היה לנו בסיס חוקי והיתה לנו חוות דעת משפטית שאסור לנו לתת את ה- 2 ורבע נקודות זיכוי, הורינו לכל המעבידים בצורה ממוסדת לא לנכות, לא לתת את ה- 2 ורבע נקודות זיכוי. בדקנו ומרבית המעבידים אכן לא ניכו. הם ביצעו את הנחיותינו, כי זה החוק. אם עכשיו נחזיר למעבידים זה לא יגיע לכיסם של העובדים, ואז סתם ניתן כסף למעבידים, כאשר העובד כבר אולי לא בארץ.

אני יכול לומר לך שבמגזר החקלאי הם התחשבנו אתך בסוף השנה.

כולם התחשבנו בסוף השנה, אבל אין הצדקה לתת, כי אנחנו רוצים להחזיר לעובד ולא למעביד.

זה קטע שהוא רגיש, ואני מכיר אותו. אנחנו נאשר את התקנות, להוציא את העניין הזה של שנת 2000. אני רוצה לבדוק את זה. אני רוצה לומר שאם הייתי יודע על כך לא הייתי מנהל את הישיבה בחלק הזה, בגלל העובדה שאני מייצג את החקלאים. מאחר ואני כבר כאן, יש לי שתי אפשרויות: לדחות את זה ולהביא את זה ביום אחר, או להחליט שאנחנו מאשרים את זה, להוציא הבדיקה של שנת 2000. את הבדיקה אני אעשה מייד אחרי הישיבה.

אני רוצה שתבין את הדברים. קודם כל, חוקית – לא היתה סמכות לתת את ה- 2 ורבע נקודות זיכוי. אנחנו נתנו, לפי הוראות מינהליות, כאלה ואחרות. בתחילת שנת 2000 הוצאנו הוראה מפורשת. מרבית המעבידים אכן ביצעו את ההנחיה.

הבנתי את הדברים. אני אומר שוב – יש עכשיו שתי אופציות. או להחליט עכשיו שאני לא דן בחלק הזה, אלא דוחה אותו לשבוע הבא. האפשרות השניה היא לאשר את הכל, בכפוף לבדיקה של עניין שנת 2000. יכול להיות שזה ייפתר תוך חמש דקות.

אני מבין שלגבי מומחה חוץ אין שום הסתייגות. לגבי עובד זר – מאשרים בכפוף לבדיקה של שנת 2000.

אני רוצה להעיר שהכללים האלה, לגבי עובד זר שהוא איננו מומחה חוץ הם לא באישור ועדת הכספים. הבאנו אותם לידיעת הוועדה. זה לא לאישור הוועדה.

אנחנו הבאנו את זה כחבילה – מומחה זר ועובד זר. אנחנו מוכנים למשוך את זה, לא להעלות את זה לדיון, ונשלח לך את זה בדואר, לידיעה. אנחנו מודיעים לך שאתה לא צריך להביע דעה.

אני רוצה לחזור לעניין המומחה הזר. זה היה בוועדה פעם. נתנו רשימה ענקית של סכומים שמותר לנכות ממשכורתו. יצאו שם סכומים אדירים לניכוי, כך שיצא שאין ניכוי מס במקור. עכשיו אתם מתקנים, מחמירים עוד קצת בהגדרה של מומחה חוץ. אני מקווה שהוא צריך להיות אזרח זר.

לא אזרח זר, תושב זר. מצדי שיהיה אזרח ישראלי. הוא צריך להיות תושב חוץ.

במקביל לזה לא הבאתם את הספורטאים. הם מוגדרים פה כמומחים זרים, הם מרוויחים למעלה מ- 10 אלפים שקל לחודש, וכן הלאה – וההנחות האלה עדיין קיימות?

כן.

למה את זה אתם לא מביאים?

כבר חשבנו על זה בעבר, ולא כל כך הצלחנו.

איפה הספורטאים בסיפור הזה?

יש לגביהם תקנות נפרדות.

ספורטאי הוא אינו מומחה זר. עיתונאים לחוד, וספורטאים לחוד. הסכומים הם בלי קבלות.

האם לפועלות זרות בחקלאות לא מגיעה חצי נקודת זיכוי שניתנת לנשים?

מגיע, בלי שום קשר. כל פועלת זרה היום, אחרי 12 החודשים הראשונים שהיא לא נמצאת במסגרת של השהיה, כל תושבת זרה מגיעה לו חצי נקודות זיכוי.

איך זה בא עם ה- 2 ורבע נקודות זיכוי האלה?

זה לא שייך לזה. בסעיף 36 א' לא כתוב שהיא צריכה להיות תושבת. כבר פרסמנו בעבר שכאשר תושבת זרה מגישה דו"ח למס הכנסה, באופן אוטומטי היא מקבלת חצי נקודת זיכוי.

הבנתי. אני רוצה שתחשבו על כך שלאזרחים יש בעיה מאד גדולה של תקשורת עם הרשויות והשלטונות, גם כשמדובר בהקלה.

נניח שרוצים לתת את ההטבה ל- 2001. נניח שהעובד נמצא פה מ- 99. למה נותנים דווקא מ- 2001?

כי קודם התקנות לא קבעו שמקבלים.

זה שלא נתנו לא אומר שלא הגיע לו.

את ההודעה הראשונה הודיעו במהלך 99. משכו את הזמן ובנובמבר 99 יצא מכתב לכל המעבידים בצורה פרסומית – להפסיק לתת.

אני מקדם בברכה את בועז מקלר. אומרים כאן שב- 99 ניתנו 2 ורבע זיכוי, כהוראה מינהלית לא חוקית, בינתיים נותנים ועכשיו רוצים לדון מ- 2001.

קיימתי השבוע בנושא הזה שתי ישיבות כי פנו אלי מייצגים של חקלאים מודאגים, שלא יישמו את ההוראות.

איזה הוראות הם לא יישמו?

יצא צרור הוראות על ידי עורכת הדין חיה ויטלסון, מנהלת המחלקה הארצית לניכויים, בעניין חישוב לעובדים זרים. אנחנו, כמייצגי מגזר, מאד התפלאנו, כי כל הנושא של מיסוי עובדים זרים הוסדר בהסכם עם נציב מס הכנסה הקודם, דורון לוי, וגם עם עורכת הדין חיה ויטלסון עצמה, לגבי סוגיות משניות של הכרה בהוצאות טיסה, דיון על הוצאות רכישת הויזה של העובד. אלה הן הוצאות שלא הכירו בהן, לדוגמה. מאד התפלנו שבאופן חד צדדי, ללא כל פניה אלינו, כאשר היינו צד לסיכום שהשגתו נמשכה הרבה שנים – הוציאו הוראות חד צדדיות בנושא הזה. הסיכום הראשון, שהיה בשנת 94 עם מנהל מחלקת הניכויים דאז, שקדם לעורכת הדין חיה ויטלסון, היה שמיד בתום שנת המס העובד הזר מקבל תנאים של תושב ישראלי לכל דבר. לאחר מכן הורעו התנאים, ואנחנו הסכמנו לנוהג, שהיה קיים עד לפני כחצי שנה. באוקטובר יצאה, להפתעתנו, הוראה שאומרת שממועד זה ואילך אין לתת עוד נקודות זיכוי. הודיעו שזה מינואר 99. הודיעו שאפילו מי שקיבל ביוני 99 אישור שהוא זכאי לנקודות זיכוי – יש להודיעו שתוקף האישור פג החל מעתה, כלומר, החל מאוקטובר 99. נאמר שם: "באשר לשומות ניכויים בגין שנים קודמות, לא יאושרו נקודות זיכוי לעובד זר, אלא אם כן ניתן אישור פקיד שומה". ברוב המקרים אצלנו לא ניתן אישור כזה, כי אנחנו הסתמכנו על ההסכם שהיה עם נציב מס הכנסה.

אנחנו שאלנו איך זה שמוציאים באופן חד צדדי הסכם, מודיעים לכולם ולא פונים אלינו. נציג ההתיישבות היה שלמה רייזמן, והוא פנה ליוני קפלן ושאל מה לעשות: האם ההסכם שלנו, ההסכם הספציפי מחייב? או שהנייר הזה מחייב? שלמה רייזמן לקח על עצמו לטפל בנושא. הוא פנה לנציב ולצערנו עד היום לא היתה פגישה. בדיוק השבוע האחרון, במקרה, פנו אלי המייצגים ושאלו אותי מה עושים. אנחנו המשיכנו לנהוג לפי ההסכם. אנחנו לא הוצאנו שום הנחיה.

בהמשך לחוזר הזה, אתה יודע בעצמך שאחר כך אושר שמקבלים על כל 99, ורק מינואר 2000 לא לוקחים את ה- 2 ורבע נקודות זיכוי.

את זה אני לא יודע. זו הפעם הראשונה שאני שומע על כך.

לגבי מה שאתה אומר, שלקוחות שלך לא מיישמים את זה- -

לא הלקוחות שלי. אני מייצג את התנועות המושביות. הם לא לקוחות שלי.

אבל מצד שני, אני קיבלתי מהמגזר החקלאי, כמו שאתה יודע שפניתי, כפי שפניתי אליך – נתונים מכאלה שכן מיישמים את זה. לא רק זה, נאמר לי גם על ידך שאתה אמרת שזו יכולה להיות, אולי, הוראה לא חוקית, אבל שידוע שמנהלי חשבונות לא מוכנים לקחת את הנושא הזה על גבם, ולכן לא נתנו את הנקודות זיכוי, ויש לי הוכחות לזה.

פניתם אלי ושאלתם שאלות, לפחות הייתם אומרים על מה מדובר.

קיבלת את המכתב מעורכת הדין חיה ויטלסון?

ודאי שקיבלתי.

הפצת אותו לכל הגופים שאתה עובד אתם, או שעשית דין לעצמך? קיבלת מכתב רשמי כדי להפיץ אותו.

אחרי שקיבלנו את המסמך הזה פנינו לנציב מס הכנסה לברר את פשרו, ולברר מדוע משנים את הסיכומים באופן חד צדדי.

זה הגיע באוקטובר 99, לגבי שנת 2000. אתה לא יכול לומר שזה הגיע באמצע השנה. אתה פשוט עשית דין לעצמך.

לא נכון. אנחנו הפצנו את הנייר. קדם לו נייר אחר, שצריך לקבל אישור מפקיד שומה, על מנת לקבל את נקודות הזיכוי. זה הנייר שנשלח ב- 30 ליוני. גם זה נראה לי הוראה חד צדדית, שעל מנת לקבל את ה- 2 ורבע נקודות זיכוי על 12 החודשים - -

אתה הרי יודע שהחוק אומר שלא מגיע, והיו הסדרים כאלה ואחרים, עד שהחליטה נציבות מס ההכנסה, ערב שנת 2000, לבוא ולומר שזה לא קיים יותר.

במקרה נפגשתי עם עורך דין בכיר מאד שיש לו מתמחה בנושא הזה. יש לו חוות דעת שמגיע לכל אותם עובדים זרים שהם תושבי מדינות אמנה, ואנחנו מדברים במגזר שלנו על עובדים תאילנדים – מכוח אמנת המס, כתוצאה מעקרון אי האפליה, את אותם תנאים שיש לאזרחים - -

זה ממש לא כך. המדינה זכאית לתת עדיפות לאזרחים שלה. בפירוש זה מה שקובעות האמנות: לתת לתושבי המדינה שלך ולא לתת לתושבי המדינות האחרות זה לא נקראת אפליה. זה בפירוש ההפך.

בכל אופן יש לחוות הדעת שאני מדבר עליה משקל, והיא לא נערכה כלאחר יד. הטענה של אותו עורך חוות דעת היא שיש פה אלמנט של אפליה, ולכן מראש מגיע לחלק גדול מהעובדים הזרים 2 ורבע נקודות זיכוי. היה ראוי שוועדת הכספים, לפני שהיא מוחקת תקנה, תראה את חוות הדעת הזו.

מעשית אנחנו מדברים רק על שנת 2000, נכון?

נכון, כאשר רוב המעבידים ביצעו את ההנחיות של אגף מס הכנסה, ורק סקטור מסוים, בחלקו, כנראה לא ביצע.

- - אנחנו בדקנו - -

קיבלת הנחייה לפני שנת 2000. איך אתה לא מפיץ אותה?

קודם כל הפצנו את זה.

אז מי אמר להם לא לבצע את הוראות מס הכנסה?

אנשים שראו את ההוראה החד צדדית הזו שאלו שאלות: איך זה קורה, כאשר יש הסכמים ברורים עם נציבות מס הכנסה.

ההסכם הוא לא כל כך ברור, ולא ניכנס אליו.

הוא ברור. יש לי פה מכתבים, ואני יכול לתת הכל לוועדה.

הוויכוח מתמצה כרגע בשנת 2000? זאת אומרת שאם זה היה משנת 2000 היה נסגר העניין.

כן, כי עד 99 פתרנו את - -

אז בוא נקבע שזה משנת 2000.

לא, אי אפשר, כי אז יוצרים אפליה בין כאלה שביצעו את הוראות החוק לבין כאלה שלא ביצעו. איך אתה יכול לעשות כזה דבר?

אתה בעצמך נתת עד 99, ולא משנה באיזו דרך. נתת הפסקה ב- 2000, ואתה שוב מתחיל ב- 2001. יש פה שנה שצריך לפתור אותה.

אבל ניתנו הוראות.

ההוראות הן מאד ברורות, מסבירות בדיוק מה קרה ולמה שינינו. עורכת הדין חיה ויטלסון במכתבה אומרת בפירוש: "על פי תקנות מס הכנסה ניכוי הוצאות עובד זר זכאי להוצאות מיוחדות רק ב- 12 החודשים הראשונים לשהייתו בארץ. מתוך כוונה לבצע שינויי חקיקה בדבר זכויותיו של עובד, כאמור, הונחו פקידי השומה להעניק לו 2 ורבע נקודות זיכוי שנתיות בחלוף 12 החודשים הראשונים, אף שאין הוא נחשב תושב ישראל. עתה, משהליכי החקיקה לא יצאו לפועל, וכאשר ועדה בין משרדית המליצה לצמצם בניכויים וזיכויים לעובדים זרים, הוחלט שאין להעניק לו נקודות זיכוי לאחר תום 12 חודשי השהיה הראשונים. לפיכך, בשינוי לאמור במכתבי מיום ... 6 ביוני, 99, החל מעתה אין לתת עוד אישורים על נקודות זיכוי לעובדים זרים. מי שקיבל אישור יש להודיעו כי תוקף האישור פג החל מ...".

כלומר, לכולם היה שיקול דעת מוטעה כאשר הם אישרו את זה כל השנים.

גם לפי מה שאת אומרת, הרי היא הסתמכה על איזשהו שינוי בחקיקה - -

טלי דולן

שהיא חשבה שהוא יצא לפועל.

הגענו לוועדת הכספים, למיטב ידיעתי, וועדת הכספים לא קיבלה את זה.

אפילו פורסם בטעות ברשומות ביולי 98 תיקון שלא היה ולא נברא. לא סתם במשך 7 שנים נציבי מס ההכנסה והאחראים על הנושא אישרו את מתן נקודות הזיכוי. יש כאן בעיה – האם עובד תאילנדי שמגיע הוא תושב ישראל – כן או לא. זו סוגיה שמתחבטים בה.

דרך אגב, אנחנו יכולים בכלל למשוך את זה.

אתם יכולים למשוך את הכל.

אני רוצה שבועז מקלר יסביר מה המשמעות של לתת את זה רק מ- 2000, כאשר רוב רובם של המעבידים לא ניכו.

אתה הנחת על השולחן הזה מכתב משר האוצר. בין היתר כתוב: "תקנות אלה יחולו בחישוב המס על הכנסתו של תושב חוץ זכאי שהופקה בשנות המס 2000, 2001 ו- 2002 בלבד". עכשיו אתה אומר שטעית, וזה יחול מ- 2001 בלבד. תביא מכתב חדש משר האוצר, ונביא את זה לדיון חדש בוועדת הכספים.

זה עדיין לא סותר את עניין המומחה הזר, ואי אפשר לתפוס את התקנה לגביו כבת ערובה.

אתם פה עכשיו מתעקשים על שוליים.

זה לא שוליים, אתם לא מוכנים להקשיב מה המשמעות לכך שניתן עכשיו נקודות זיכוי למעבידים. זה פשוט לזרוק כסף ציבורי - -

אנחנו עדיין בשנת המס 2000. גם כאשר באים עם תקנות מס הכנסה לגבי תושבים בקו העימות, זה מגיע רק במרץ. זאת אומרת שכבר עברו שלושה חודשים, ועדיין אפשר לעשות כל מיני דברים. אין סיבה במקרה הזה שאתם תתעקשו, מה גם שהתכוונתם לשנת 2000. זה לא שלא התכוונתם.

זה לא אותו הדבר. קודם כל אנחנו מצרים על כך שאנחנו באים במרץ לאשר דברים כאלה. כאשר אנחנו מדברים על תושבים ישראלים שחיים במרגליות, בקו העימות, הם חיים שם גם השנה וגם בשנה הבאה. פה אנחנו מדברים על עובדים זרים שאולי כבר עזבו את המדינה לפני חצי שנה. אז ניתן סתם כך כסף?

בוא נעשה כך – אני מצביע על אישור משנת 2000, נאשר את הכל משנת 2000. אם שר האוצר ירצה למשוך את זה ולהביא את זה מחדש לוועדת הכספים – שיביא את זה מחדש.

על מה אתה מדבר?

אני רוצה להצביע על הכל יחד.

על התקנה לגבי העובד הזר אתם לא צריכים להצביע בכלל. זה רק לידיעה.

אז למה הניחו את זה פה על השולחן?

אתה יכול לדון בזה.

אני רוצה חוות דעת מאנה שניידר מדוע הוא הניח את זה על השולחן.

הוא הניח לידיעה, לא להצבעה.

למה על עובד זר לא צריך להצביע, ולגבי מומחה זר נדרשת החלטה?

יש תקנות שנדרש להן אישור ועדה, ויש כאלה שלא. אנחנו עושים את זה הרבה פעמים. גם כשיש כללים שלא נדרש לגביהם אישור הוועדה, כיוון שיש להם קשר לתקנות, אנחנו מביאים את מה שנדרש לאישור הוועדה לאישורה, ואת הכללים, שלא נדרש להם אישור – לידיעתה. זאת כדי שהוועדה תראה את התמונה במלואה.

גם לגבי התקנות של מומחה זר נאמר כאן: "תחולתן של תקנות אלו לגבי הכנסה שהופקה בשנות המס 2000, 2001 ו- 2002. זה כבר נמצא פה על השולחן. אתם נכנסים לפינה שכאילו לא פתחנו את הדיון, כי כך החליט חיים דוקלר.

זה לא בגלל שכך החלטתי. זו החלטה שהתקבלה אצלנו לאור הנסיבות, שמרבית המעבידים מקיימים את ההוראות שלנו, לא לוקחים את החוק לידיהם ולא עושים כראות עיניהם.

אנשים קיבלו חוות דעת והודיעו לנציבות על כך.

אם יש חוות דעת זה יפה מאד, אך קודם כל צריך לבצע את ההנחיות, ורק אחר כך להתווכח.

עכשיו אני רוצה שיושב ראש הישיבה יסביר לי מדוע הוא תופס את מומחה החוץ כבן ערובה לטובת נושא שבכלל לא היה צריך לבוא לכאן להצבעה.

כך אני מבין את הדברים. זה מה שמונח לי פה על השולחן. יש פה שני מכתבים משר האוצר.

ועדת הכספים מאשרת את הכל משנת 2000. אם אתם רוצים, תמשכו את העניין. כמעט בכל דבר בשבוע האחרון באים לוועדות ומציגים עמדות כאילו שאין שר אוצר במדינת ישראל. הוא כותב במכתב שלו, תשס"א.

כי זה יוצא עכשיו, אבל התחולה היא מ- 2001.

אני רוצה להוסיף שאלה, לגבי מומחה חוץ. החמרתם את ההגדרה. היא עכשיו יותר מחמירה, יותר מסודרת, ואני תומכת במאה אחוז במה שאתה אומר. אבל, ברגע שאתה מחיל את זה על שנת 2000, זאת אומרת שבינואר 2000 הגיע אחד שעכשיו הוא לא מומחה חוץ לפי ההגדרה, אבל אז הוא כן היה. כל השנה הזו התייחסו אליו כך, לפי ההגדרה, ואנו כבר בסוף השנה, ויש מצב חדש. איך עכשיו תיקח ממנו בחזרה את כל זה?

זו שאלה נכונה מאד. זו אחת הסיבות שאנחנו לא רוצים לכלול את שנת 2000. אנחנו לא רוצים שתהיה החמרה רטרואקטיבית, שהיא דבר מאד חמור. הכל צריך להיכנס לתוקף מ- 2001.

בפירוש אי אפשר לתת תחולה מ- 2000 למומחה חוץ.

שר האוצר בעצמו מבקש, למה אני לא יכול לתת?

תחולה מ- 2000 לגבי עובד זר היא הקלה. לגבי מומחה חוץ זו החמרה.

אבל אותו עובד זר לא יקבל הוצאות שהיה.

הוא יקבל 2 ורבע נקודות זיכוי, זה יותר מהוצאות שהיה.

אבל הטיסה שלו תהיה חייבת במס - -

2 ורבע נקודות זיכוי, אתה מקבל הטבות מס יותר מהוצאות.

לא. מה פתאום?

יש פה טעות. טעות גדולה מאד.

אתה טועה בגדול.

אז אם אני טועה, יש ועדה לעובדים זרים. תאשר תושב חוץ עובד זר. אין בעיה. אם אני טועה – תאשר, המדינה תרוויח.

סליחה. 2 ורבע נקודות זיכוי זה 400 שקל לחודש.

עובד זר מרוויח 3,000 שקל. אתה מדבר על מומחה זר, שמרוויח סכום אחר. אתה מעוות את המספרים. 2 ורבע נקודות זיכוי לעובדים זרים זה בערך פי שתיים ממה שמקבלים לפי תקנות מומחי חוץ. עשו לנו טובה, לא היה פתרון. נקודות הזיכוי שהוא מקבל מהשנה הראשונה זה יותר מההטבות של מומחה חוץ.

לא, תיכנס לנישה של מומחה חוץ שמקבל 20 אלף דולר לחודש.

2 ורבע נקודות זיכוי לעובד זר, לעובדים הזרים, הבסיסיים שעובדים בעבודות עתירי עבודה זה יותר מאשר ההטבה של תקנת מומחה חוץ.

הוא לא מוגדר כמומחה חוץ, אנחנו לא נוגעים בנישה הזו.

נכון להיום – כן.

בועז מקלר אומר שאם על 3,000 שקל ניתן שניים ורבע נקודות זיכוי, זה טוב יותר עבורו. אבל הוא שוכח דבר אחד – אם מוסיפים את הדיור, שהיום לא נכנס, הטיסה שפטרנו ולא נכנסת היום, הארוחות שהוא מקבל – נתנו לו פטור של 50 אחוז ליום, אז זה לא 3,000 שקל, זה יכול להגיע עד 4,500 שקל, ואז תשלם יותר מס ממה שאתה משלם היום.

מכבידים עלינו מאד. הנושא אינו פשוט. כאשר אתם פניתם אלי לפני שבוע לשאול אותי מה קורה פניתי למספר אנשים. אני גם הפניתי את אורי פנר, ושאלו אותי למה אני מביא להם ביקורת של מס הכנסה. אז מה יגידו אנשים כשפונים אליהם? אני עמדתי בתפקידי ואמרתי שיבחנו את הדברים לאור השינוי החד צדדי ושיבחנו את התקפות של ההוראות.

מה שאני קיבלתי בתגובה, מאנשים שלך בשטח, עם תלושי משכורות שהראו לי דוגמאות, ואתה נתת את השמות של האנשים- -

אני לא יכול לומר לך אם 50 אחוז דיווחו, אבל אני יודע שהרבה לא ראו את הנייר הזה ושואלים מה לעשות.

אני לא יודע מה קורה בהעברת מטבע זר לחו"ל, אבל אנחנו יודעים על כל מיני מעבידים שנותנים ומקיימים את זה. אם אותו עובד זר כבר בחו"ל, לא אתן לך להחזיר. אני לא אאפשר לך את זה.

אני רוצה לשמוע אותו מסביר לך מה המשמעות לתת לעובד זר, לא מומחה זר, רטרואקטיבית, כאשר רוב רובם של המעבידים ביצעו את ההנחיות שלנו ולא נתנו את זה.

וחלק מהם לא נמצאים בארץ, ואנחנו גם לא נחזיר לאלה שלא בארץ.

כפי שאתה יודע, בחלק גדול מהמקרים מי שסופג את המס זה המעביד עצמו. אם העובד התאילנדי היה צריך לשלם את המס הזה, לאנשים לא היתה בעיה. ברוב המקרים, מי שסופג, ה המעביד. אתה הטלת עלויות בלתי אפשריות על מגזר שאני מייצג אותו, עד כדי קריסה של ענפים שלמים.

זה נראה לך הגיוני שעכשיו נחלק צ'קים למעבידים, בגלל שאתה לא ביצעת את ההנחיות של הנציבות?

זה נראה לך הגיוני שאתה, אחרי סיכום אתי, מודיע לי? אני מניח שאותם מייצגים שפנו אלי הצטיידו בחוות דעת שאמרו להם שניתן לקבל - - והיתה מחלוקת בנושא.

2 ורבע נקודות זיכוי זה תמיד מוענק למעבידים, כי עם עובדים זרים אתה עושה הסכם על הנטו.

אני יודע שחברת כוח אדם עם אלפי עובדים עובדת כך, אז קשה לי להגיד אם הרוב עשו או לא עשו.

אני רוצה לסכם. אנחנו מאשרים את זה משנת 2000.

איך תחמיר כך למומחה חוץ?

הצעתי לחיים דוקלר להסכים שזה יהיה למומחה מ- 2001 ולעובדים זרים מ- 2000. הוא לא רוצה להגיע לעניין הזה.

אתה מסבך את המערכת.

אני הצעתי לכם שמומחה זר יהיה מ- 2001 ועובד זר מ- 2000.

אז תישאר עם זה, לשיטתך.

אתה רוצה שנגדיר פה בהסכמה שזה יהיה מסוכם כך בהסכמה?

לא. זה שאני לא מסכים זה עדיין לא סיבה להוסיף למערכת אבן ריחיים.

העמדות שלכם ברורות, אני נמצא בעמדתי. מקסימום, לאחר שנאשר את זה תבקשו משר האוצר למשוך את זה.

אתה רוצה עכשיו ש "סאייטקס" ו "אינטל" שהביאו עובדים זרים יבואו אליך בטענות שאתה מכביד עליהם?

הם לא יבואו אלי בטענות, הם יבואו אליך בטענות.

אתה לא מסכים אתי בנושא של עובד זר, ניחא, אבל למה להכניס למערכת קשיים?

אי אפשר לעשות את זה. אתה מחמיר לגבי מומחה חוץ.

אבל מי שאינו מומחה חוץ יקבל 2 ורבע נקודות זיכוי.

מדברים על מומחה חוץ שמרוויח 20 אלף דולר בחודש.

אל תאשר את התקנה של מומחה חוץ מ- 2000.

דרך אגב, אתם כתבתם את זה בהתחלה. למה כתבתם?

זה בשנת 2000, וחשבנו קדימה. לא אכניס אתכם לזה, היו לנו דיונים עם משרד העבודה שאישר את זה.

יש פה שתי תקנות. התקנה השניה היא – כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי) (הוראת שעה), התשס"א – 2000. התקנה הזו מאושרת משנת 2000. זה הונח על השולחן. אם מישהו יחשוב אחרת, הוא יכול לפנות לבית המשפט. הפנייה שהיתה אל ועדת הכספים בראשות חבר הכנסת אלי גולדשמידט, שאני ממלא את מקומו נתבקשה לדון בשתי תקנות. לגבי התקנה הזו, ועדת הכספים מחליטה שזה משנת 2000.

לגבי התקנה הראשונה, שעוסקת בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ) (תיקון), התשס"א –2000, אנו מאשרים משנת 2000. לגבי התקנה שנוגעת למומחים הזרים, למרות ששר האוצר מבקש פה משנת 2000, אנחנו מאשרים את זה משנת 2001.

יש לי שאלה – למה פקודת מס הכנסה, התקנות והכללים לפיה, נעשים במשאים ומתנים?

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 11:15