פרוטוקולים/כספים/2248



2
ועדת הכספים
27.11.2000

פרוטוקולים/כספים/2248
ירושלים, ז' בכסלו, תשס"א
4 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 190
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כט' בחשון תשס"א, 27.11.2000, שעה 08:30

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט – היו"ר
מוחמד ברכה
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
ישראל כץ
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
מאיר שטרית
ויצמן שירי
שלום שמחון – מ"מ היו"ר

חה"כ סאלח טריף – מ"מ
חה"כ יצחק כהן - מ"מ
חה"כ משה רז - מ"מ
יוסי קוצ'יק – מנכ"ל משרד ראש הממשלה
אהוד כותן - לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה
אוהד מראני - הממונה על התקציבים, משרד האוצר
אמיר ברקן - רפרנט, משרד האוצר
ינון עמית - רפרנט, משרד האוצר
ראובן חורש - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר
חביבה כהן - מנהלת מרכז ההשקעות, משרד התעשיה והמסחר
אלי אסקוזידו - ראש מועצה איזורית נחל שורק
יששכר פרנקל - ראש מועצה מקומית עמנואל
חיים צדוק - סגן ראש המועצה עמנואל
ינון חריר - מנהל לשכת ראש המועצה עמנואל
יעקב גוטרמן - ראש המועצה מודיעין עלית
יהודה גרליץ - ראש העיר ביתר עלית
מרדכי קרליץ – ראש עיריית בני ברק
אבי מישקובסקי – מועצה מקומית רכסים
יצחק רייך - מזכיר מועצה מקומית רכסים
יצחק סולטן - סגן ראש מועצת רכסים
עבדאללה נג'יב - ראש מועצת כסרא-סמיה
מהדין נאסר א-דין- מזכיר מועצת כסרא-סמיה

אנה שניידר

סמדר אלחנני

אייוור קרשנר

טלי רם

1. "דיון מהיר בנושא טיפול נקודתי ב-11 ישובים – חבר הכנסת מאיר פרוש.
2. שינויים בתקציב והודעות מעוכבות, לרבות המענק לטאואר סמיקונדקטור.
3. חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 53) (פטור מהיטל), התש"ס-2000, של חבר הכנסת מאיר פרוש – הצבעה.

1.
"דיון מהיר" בנושא טיפול נקודתי ב-11 ישובים – חבר הכנסת מאיר פרוש

בוקר טוב. אני מקדם בברכה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני מעריך את זה שהוא הגיע הבוקר, בימים כל כך קשים ומסובכים, והוא כמובן נמצא בעין הסערה.

אנחנו ממשיכים בעצם דיון שהתחלנו על פי בקשתו של חבר כנסת פרוש, במסגרת הפרוצדורה של "דיון מהיר" בוועדת הכספים שאושרה במליאת הכנסת בסוגייה של הטיפול הנקודתי.

הטענה – אני מתמצת את הדברים כפי שהם עלו בישיבה הקודמת – היתה: הגיעה לידינו הרשימה של היישובים שלגביהם ניתן טיפול נקודתי, או הממשלה מציעה לתת להם טיפול נקודתי. הרשימה הזו הוסברה על ידי נציג מטעם משרד ראש הממשלה, כאשר השאלה המרכזית שנשאלה – האם לא היה מקום, במסגרת השיקולים לגבי הטיפול הנקודתי, לתת ביטוי למאוויים או לצרכים של המגוון הכולל של אזרחי מדינת ישראל.

במלים אחרות, יותר ברורות וחדות – אין ברשימה ביטוי למגזר החרדי. יש ברשימה ביטוי למגזר הערבי בצורת תל-שבע – אני לא עושה הבחנה בין בדואים לערבים, אבל הערבים במובן לא בדואים, אלא ערבים - גם כן לא ניתן לכך ביטוי, בכל זאת מיליון אזרחים במדינת ישראל.

במגזר ההתיישבותי – גם שם לא בא העניין לידי ביטוי, לא מושבים ולא קיבוצים, מועצות איזוריות שמייצגות את הסקטור הזה.

זאת אומרת, ארבעת הסקטורים האלה לא באו לידי ביטוי ברשימה. ניתנו לנו הסברים. לגבי הערבים נאמר לנו שהפתרון בתחום הערבי הוא במסגרת התוכנית הכוללת של המסגרת הערבית. לגבי הנושא ההתיישבותי לא ניתן הסבר. לגבי הנושא של החרדים, ההסבר היה שבני-ברק היא אכן עונה על הקריטריונים של העוני ושל המצב הסוציו-אקונומי, אבל היא גדולה מדי מבחינת היכולת לטפל בה בהקשר של טיפול נקודתי. אנחנו גם בדקנו – אוכלוסייה של 140,000 איש מול 40,000 איש למשל בנצרת עילית, ביישובים אחרים לא נכללו, גם בין הייתר מהטעם שלא הצליחו להכריע מי מהם. הוזכרו כאן שמות: רכסים, מודיעין עילית, ביתר, עמנואל.

היתה איזו תחושה שנעשה כאן משפט שלמה, שלא לי יהיה ולא לך יהיה, זאת אומרת לאף אחד לא יהיה. היתה עוד איזושהי תחושה בתשובות, שחלק מהיישובים שאושרו, יש בהם ציבור חרדי – גם באופקים, גם בדימונה ובמקומות אחרים – העיר כוללת בתוכה גם אנשים חרדים. זה להערכתי לא השביע את רצון הפונים בעניין הזה.

כאן עצרנו וביקשנו להזמין אותך לישיבה, מתוך רצון ותחושה לראות כיצד כלל המגזרים במדינת ישראל מקבלים ביטוי בשאלת הטיפול הנקודתי. כיוון שחבר כנסת מאיר פרוש הוא זה שהעלה את הנושא, אני אבקש שהוא יציג את דבריו, אחרי כן אני מבקש מחבר כנסת מוחמד ברכה – שאני יכול להניח למה הוא נמצא כאן, בשם איזה נושא. אחרי כן אם עוד מישהו ירצה להתבטא, ואם תוכל אדוני המנכ"ל, תציג את עמדתך.

בוקר טוב. אלי פחות או יותר הציג תמצית ממה שנשמע כאן ביום רביעי. לא שאני רוצה חלילה לשלול כהוא זה מזכויותיהם של ערביי ישראל, אבל ההזדעקות שלי באה בעקבות החלטת ממשלה שהיתה, והיא התייחסה ספציפית לגבי ישוב חרדי שהוא גם ייכלל במסגרת אותם ישובים. ומאחר שהתחילו ליישם את החלטות הממשלה, ביקשתי את ה"דיון המהיר" כאן, וכולנו יודעים שהתוכנית יוצאת לדרך בלי ישוב חרדי.

הזכרתי גם שבאותה החלטת ממשלה היתה גם החלטה על מגזר כפרי פריפריאלי וגם לגבי העניין הזה כמעט שהגעתם למסקנות.

לא נוח לנו לחשוב שגם במקרה הזה וגם במקרה של ישובים חרדיים, לא התקבלה החלטה מכיוון שמדובר במגזר החרדי. אפילו אם לא זו היתה הכוונה – ואני אומר: לא זו היתה הכוונה – אבל כך זה בהחלט יכול להצטייר למי שירצה לנגח ולומר: אתה יודע מדוע לגבי שניהם לא העבירו את זה? – מכיוון שמדובר בדתיים. וזה לא טוב למדינה, אתה יודע כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

יבוא מישהו ויטען – אני מתאר לעצמי שזה נשמע במשרדך – אז לא החלטנו על ישוב חרדי "פרופר", אבל באופקים יש גם מגזר חרדי, בירוחם יש חרדים, וגם שם הם ייהנו.

אני רוצה לומר לך שלא כך יהיה, כי לא כך נוהגים היום. סיפרתי בשבוע שעבר ואני יכול גם לומר לך – אנחנו כסיעה נפגשנו עם מנכ"לית משרד החינוך לגבי יום לימודים ארוך, הפעלת קרן רש"י וכדומה, ואמרה המנכ"לית שהיא תפעיל זאת רק בממלכתי ובממלכתי דתי, לא במגזר החרדי. דהיינו, ילדים של החינוך העצמאי או של מעיין החינוך התורני לא ייהנו אפילו באותם ישובים ואם אנחנו לוקחים את אופקים או את ירוחם ששם יש חרדים ואולי משם ייהנו אותם החרדים ולכך היתה כוונת החלטת ראש הממשלה, לא כך זה הוצג.

שאלת השאלות שלי היא האם אנחנו לא מדברים על אתרוגים אחרי סוכות, כי אני חושש מאד, לא ראיתי שאתם אישרתם בכלל כסף. יוסי, השאלה שלי אם אתם אישרתם בכלל כסף, האם יש על מה לדבר או שאנחנו כבר אחרי החלוקה ואין מה לדבר בעניין הזה.

אני מתאר לעצמי שאתה או אנשיך מכירים את כל אחת מהרשויות המדוברות, חלק גדול מהנציגים נמצא כאן: אם זה עמנואל, ביתר עילית, מודיעין עילית, רכסים, נחל שורק. אנחנו מצפים לשינוי בהחלטה או לתוספת בהחלטה וליישם את שתי ההחלטות שהממשלה החליטה לפני כשנה, גם לגבי ישוב חרדי וגם לגבי המגזר הכפרי פריפריאלי.

תודה רבה.

חבר הכנסת מוחמד ברכה.

אני לא מציע לממשלה לקשור בין התוכנית לבין הנושא של טיפול נקודתי, מהטעם הפשוט שלגבי התוכנית, המגמה או מה שהוצע הוא על מנת לגשר על פערים. אני חושב שבמידה זו או אחרת היא גם באה כדי לעקוף את האפשרות של הכללת ישובים ערביים באיזורי פיתוח, דבר שלדעתי הוא מתבקש, ועל אף בקשות חוזרות ונשנות לכלול את המרכיב הסוציו-אקונומי בנושא של קביעת איזורי פיתוח, זה עדיין לא הוכנס וזה נשאר שרירותי ועל פי שיקולים פוליטיים לרוב.
לכן אני חושב שהנושא של טיפול נקודתי לא נוגע ולא ממן העניין.

אני לא רוצה להיכנס לדיון על הנושא של תוכנית הארבעה מיליארד, שבסופו של דבר אני לא יודע כמה יישאר מזה נטו. אני חושב שמר קוצ'יק מודע לכך שחלקים לא מעטים – קרוב למיליארד, שש מאות מיליון – הם סעיפים שקיימים בתקציב הקודם שהועברו לתוכנית ויש דברים שאמורים לעשות להם סיעוף חדש בכל מיני משרדים – כאילו מסקטור יהודי לסקטור ערבי – דבר שאני לא מאמין שיתבצע. לכן, אני לא רוצה להיכנס לתוכנית של הארבעה מיליארד, בזמן כלשהו אנחנו נגיע לכך.

לכן, אני לא מציע שזה יהיה תירוץ לשלול את האפשרות של יישובים ערביים – כשאני אומר ערבי, אני מתכוון ערבים ודרוזים כמובן – מהתוכנית הזו. על פי המתכונת הקודמת, נדמה לי – מר קוצ'יק, תקן אותי אם אני טועה – היו שם כפר מנדא ודיר-חנא, והוצאו מהטיפול הנקודתי.

אני חושב שיש מקום להתייחס ליישובים הערביים בשני קריטריונים: אחד, שעומד עכשיו על הפרק בטיפול הנקודתי, והדבר השני – לפני סוף דצמבר, בנושא של הקלות במס.

למשל יושב כאן ראש מועצת כסראסמיה, כשפקיעין ופקיעין החדשה זה לידו, וכפר הוורדים זה לידו – כולם נושקים לכפר הזה, והוא תקוע באמצע ללא שום הטבה מיוחדת.

חבר הכנסת שלום שמחון ממלא את מקומו של היושב-ראש אלי גולדשמידט.

אם מדובר בטיפול הנקודתי על נצרת עילית, אני תמה איך אפשר לכלול למשל את נצרת עילית ולא לכלול את נצרת, זה פשוט דבר שזועק לשמיים.

לכן, אני חושב שהממשלה צריכה לקחת בחשבון בנושא של רשימת היישובים שאמורים לזכות לטיפול נקודתי גם את היישובים הערביים, וגם בנושא של הקלות במס להפסיק עם הנוהג הזה שקיים כבר שנים על גבי שנים – כשרק בשנה האחרונה הצלחנו להכניס את פקיעין לתוך הרשימה הזו.

תודה.

חבר הכנסת טריף.

בוקר טוב. אדוני המנכ"ל, יוסי, אני מתבייש בכם. אני, כמי שתומך בכם, בממשלה הזאת- מתבייש בכם. אתה מביא לאהוד ברק – אני לא יודע אם הוא קרא את התוכנית אבל דיברנו אתו – ואתה כותב לו לגבי ועדת המנכ"לים לטיפול נקודתי ביישובים בהם קיים שיעור אבטלה חריג וקיימת מצוקה חברתית כלכלית.

נוח לי שאני מתחיל מהחרדים. פשוט ביקרתי בכמה שכונות חרדיות בבני-ברק, אתה שכחת אותם. אתה שכחת שברשימה של האבטלה, מתוך 20 היישובים הראשונים, 12 הם ערביים.

מתוך 23, 18 ערביים.

סליחה אדוני, כל פעם יש תוספת. אתה שכחת שהיית בכסרא פעם והבטחת משהו. אני פשוט מתבייש, אני לא יודע מה להגיד לך. אני רוצה לשאול אותך: האם יש איזשהו יסוד מסוים להחלטה שלכם לא לכלול את היישובים האלה, איזשהו יסוד שקשור בגזענות? אני לא מבין את זה.

אני אומר את הדברים בצורה הכי חריפה מכולם.

אתה לא מתבייש.

אתה לא מתבייש. אתה לא מתבייש כלל וכלל.

תתבייש לך שאתה מדבר כך, שאתה מדבר אלי כגזען.

גם אתה וגם הוא – מספיק.

תתבייש לך.

אתה תתבייש ותשתוק...

אל תגיד לי גזען.

... כי תתבייש זה עוד מילה פרלמנטרית.

סאלח, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בא לכאן בידיים לא נקיות. הוא מביא ישובים כמו נצרת עילית, עם כל הכבוד, כשהוא מסתכל מה יש סביב נצרת עילית, איך הוא יכול לא להתבייש, תגיד לי. איך הוא יכול לא להתבייש? לפסוח על רשימת מוכי האבטלה ולהביא לנו תוכנית לוועדת הכספים?

אני מנסה לחשוב מה הסיבות שהביאו אותך לרשימה כזאת.

אני אומר לכם ואני אומר לך: עם כל הכבוד לך, לי יש את הזכות המוסרית, אולי יותר מכולם, כי אני נמצא עוד כמי שעדיין תומך בקואליציה הזאת, לומר לך: תשנה מהר את התוכנית הזאת שאתה מביא, את היישובים האלה. תהיה הגון, פשוט קצת הגינות כי זה בלתי אפשרי.

יש ישובים אחרים, יש תושבים אחרים במדינה – אני מדבר על התוכנית הרב-שנתית, אני לא רוצה להגיד מה שאני יודע יותר ממנו, אבל מספיק עם המשחקים האלה. קצת הגינות, כי אנחנו בכל זאת מנהלים מדינה שיש בה תושבים שמצוקתם קשה מאד, ולמה אנחנו לא מסייעים? אם מסייעים לכולם – יופי, אז לא לפסוח על כולם. אני יודע שאי אפשר לתת לכל היישובים הערביים, אבל להוריד ממה שהיה אפילו עוד בממשלה הקודמת ולא להתבייש לא להכניס אף ישוב דרוזי אחד? כסרא הוא אחד היישובים שסובל ממצב הכי קשה, כשיש מסביבו את כפר ורדים ואחרים, וכסרא סמיה לא זכה לשום דבר.

הבאתם כאן תוכנית של נושא של הנחות במס. כללתם ישובים חזקים ומבוססים, ולא התביישתם לא להכליל ישובים כאלה.

אני אומר את כל הדברים האלה ואני מאד מצטער שפקיד ממשלתי הכי בכיר עוד משיב בצורה כזאת לא עניינית.

אני מבקש רק שאת המילה הזאת תיקח בחזרה – את העניין של הגזענות.

אני לא אמרתי, אני שאלתי שאלה. לא סתם ניסחתי את הדרך שבה הבעתי את התחושה שלי האם היה יסוד גזעני סביר להחלטה הזאת.

יסוד גזעני הוא אף פעם לא סביר.

תודה.

חבר הכנסת ליצמן, בבקשה.

אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר כאן שבכל תוכנית שישנה, אנחנו בחוץ. נניח שהחרדים בתוכנית א' הם למעלה, אז אומרים שצריך להתחיל מלמטה, והפוך לגבי כל מצב: זה בטיפול נקודתי, זה בשכר דירה ובעוד כל מיני נושאים.

אני רוצה להגיד מילה לחבר הכנסת סאלח טריף – שאנחנו אפילו הבטחה על ארבעה מיליארד לא קיבלנו. אני לא יודע אם יקיימו לגביכם את ההבטחה על ארבעה מיליארד, אבל אנחנו אפילו הבטחה לא קיבלנו.

בדרך כלל אתם מקבלים בלי הבטחות.

אנחנו בציבור החרדי היום בצום – חצי יום. הרבנים גזרו עלינו צום בגלל המצב. המצב נגרם בגלל המהפכה החילונית.

לא היתה מהפכה חילונית.

ההכרזה גרמה לכך.

אני אומר לך: אם לא ישנו דברים כאן – אני מדבר על המצב הכללי, אני מדבר על מצב המהפכה שהוא לא חוזר בו: הקפיא, לא הקפיא, אני לא מבין בהקפאה – אז המצב ידרדר ויילך.

אני רוצה מאד לבקש שמה שנאמר כאן – מה שסאלח אולי הגדיר בחריפות, אבל אחרים חושבים זאת בצורה אחרת – שהמצב יילקח בחשבון.

תודה.

חבר הכנסת נחום לנגנטל.

אני רוצה לדבר לגבי נקודה אחת שאותה אני קצת יותר מכיר, והיא שאני את ילדותי עברתי בעיר בני-ברק שידעה ימים טובים יותר, כשהיו בה יותר אנשים שעבדו. בגלל השינוי הדמוגרפי שחל בעיר בני-ברק ושהיא היום כולה – לא כולה אבל רובה הגדול – ציבור חרדי שרובו הגדול איננו מתפרנס – אי אפשר להתכחש לעובדה הזאת.

כשאני רואה את נופי ילדותי ואני משווה עם מה שקיים היום – בכל הארץ חלה קידמה ושם חלה הרעה מאד גדולה, כלומר צריך לדעת את המציאות הקיימת בבני-ברק.

אני תמיד מספר שכשאני למדתי בבית-ספר – קוצ'יק, זה אפרופו ועדת טל – איתי בכיתה למדו עוד שישה תלמידים שההורים שלהם לא עבדו, שלמדו בכולל. כל שאר הכיתה, ההורים שלהם עבדו: אבא שלי היה עורך-דין, אחד היה בנקאי, אחד היה ירקן, עבדו.

מהכיתה שלי, כשסיימנו, אני חושב שאני מהבודדים שעובדים, זאת אומרת כמעט כל הכיתה היום לומדת תורה.

צריך להבין מה קרה בעיר, דמוגרפית, וכשאני היום רואה שהיא עומדת על מקומה כמעט בכל דבר, זה דבר שהוא נורא, ואני אומר מהיכרות שצריך לבדוק את העניין הזה.

היו"ר אלי גולדשמידט חוזר לנהל את הישיבה.

ואני אומר – חזקה עליך, יוסי, גם סאלח אני מניח מסכים לכך – לא היתה אני מניח עבודה גזענית או משהו במכוון, אבל התוצאה היא כזאת. היום במדינת ישראל אתה רואה שציבור ערבי וציבור חרדי משלמים מחירים מאד קשים על הפער שבו הם נמצאים.

כשאני רואה מה הכנסתם לרשימה, אני רוצה לדבר על עוד מועצה איזורית אחת שאני מכיר: נחל שורק, כשאני מבין את הבעיה הגדולה מבחינתך לקחת מועצה אחת שבעצם מה קרה לה? פתאום יש עליה פגזים, יש עליה קטיושות? מה פתאום לקחת אותה?

באופקים גם אין קטיושות.

קילומטר משם זה קרית מלאכי. צריך להבין – אתה מכניס לרשימה עיר ליד והמועצה האיזורית הצמודה לה לא נמצאת ברשימה.

אילו לא היית נותן שם באיזור לאף אחד – אני מבין, אבל ברגע שאתה אומר: העיר קרית מלאכי שלידם מקבלת, והם לא מקבלים, מה הם אשמים שהם פנו לדרך ההתיישבות של מושבים? באותה מעברה, הרי זו מעברת באר-טוביה: אחת התפתחה להיות למעברת קסטינה והפכה להיות עיר, אלה שבאו למושבים וחשבו לעבוד בזיעת אפם ולהוציא קצת כסף – גם בכך הם נפלו. כל מה שעבר על המשק החקלאי בימים הקשים – גם הוריד אותם לאבדון, והם בחוץ.

לך תפתח את הרשימה, אז אני אגיד את ההסברים למה לא.

לא. בצמוד להחלטת ממשלה הוא צריך לכלול ישוב כפרי פריפריאלי ויישוב ...

אם היום אנחנו נשכנע – נניח באופן תיאורטי – פקיד הכי בכיר בממשלה, הוא אומר כך: אפילו שאני השתכנעתי שיש ישוב אחד שצריך להכניס אותו לרשימה, אתה יודע מה יקרה מיד? למה אותו ולא אחרים?

כפי שלמדנו, זה יוצר בעיית רוחב, זה יוצר בעיית עומק, וגם אין לי – כלומר אלה שלושת הסיבות שהיינו תמיד מסבירים למה אי אפשר לעשות שום דבר.

לכן, למרות הכל, תחשוב כאן על הבעיות.

עוד מישהו מחברי הכנסת? למעשה כולם דיברו.

יוסי קוצ'יק, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להתחיל מהמקרו ולרדת בסוף לרמת המיקרו של הטיפול הנקודתי.

טיפול נקודתי יכול להיות דבר אפקטיבי אם הוא באמת טיפול נקודתי למספר מאד מצומצם של ישובים. אם בסופו של דבר אנחנו מגיעים למצב של טיפול נקודתי לכולם, אז אין שום טיפול נקודתי, סתם חבל על הזמן, חבל על הכסף, ובעצם זה לא מאמץ שאתה יכול להתרכז בו. אתה יכול לקחת מספר ישובים – זה יכול להיות תשעה, זה יכול להיות חמישה-עשר, כרגע אני לא מתייחס למספר – אתה חייב למקד מאמץ אדיר וגדול על מנת לנסות ולקחת את היישובים האלה מהנקודה שבה הם נמצאים לנקודה אחרת.

אני לא המנכ"ל הראשון שהמציא את הנושא של טיפול נקודתי. טובים ורבים לפניי ניסו לעשות את זה, והסתבר שלא הצליחו – לא בגלל שהיו אנשים לא מוכשרים, להפך, היו אנשים יותר מוכשרים ואני לא אומר זאת בלשון צינית.

הסיבה היתה שבסופו של דבר לקחו בטיפול הנקודתי רק תחום אחד – בדרך כלל את תחום החינוך – היו אנשים שקיבלו UPGRADING בתחום החינוך, עזבו את המקום, המקום המשיך לדרוך במקום. זה בעצם הדבר שהסתבר לי תוך כדי, ואם נניח לוקחים מקום כמו בית-שאן, היו בבית-שאן חמישה "בתי-שאנים".

לכן, צריך ללכת לטיפול אינטגרטיבי שזה: תשתיות, חינוך, תעסוקה, הכשרה מקצועית, איזורי תעשייה ודברים אחרים, על מנת באמת לקחת את היישובים האלה, לטייב אותם, שאנשים בעצם ירצו להמשיך ולגור במקום. אתה לא יכול לייצר מצב שבו בירוחם יהיה הכל: גם איצטדיון רמת-גן, גם מתנ"ס, גם היכל התרבות, וכדומה. צריך גם להסתכל על כך בראייה איזורית.

שנית, אני רוצה להתייחס לאוכלוסיות האחרות. לגבי הערבים – חבר הכנסת ברכה וחבר הכנסת טריף, אני רוצה להגיד לכם את הדברים הבאים: אני עכשיו חוזר מישיבה של שעתיים על הפעלת התוכנית של ארבעה מיליארד שקל למגזר הערבי.

לארבע שנים.

לארבע שנים. אגב, אתה אמרת 1.6 נמצא בספרים. נמצא בספרים יותר – נמצא בספרים שני מיליארד שקל.

אולי שלושה.

לא, שניים – זה נכון.

שני מיליארד שקל נמצאים בספרים ושני מיליארד שקל הם שני מיליארד שקל חדשים. יש יותר כסף – אני לא רוצה כרגע להתייחס, אני אומר מה שאנחנו הכנסנו בתקציב.

זו פעם ראשונה בתולדות מדינת ישראל שיש תוכנית אב למגזר הערבי – פעם ראשונה. אני חיפשתי. בכל התחומים, בכל הדברים האחרים היו תוכניות לפני כן. פעם ראשונה שיש תוכנית אב למגזר הערבי.

זו תוכנית רצינית, אמיתית. מי שמכיר אותי, יודע שלא הייתי נותן ידי לדבר לא רציני.

תל-שבע גם בתוכנית הזאת?

כן.

אז למה תל-שבע כן?

לא בתוכנית הארבע-שנתית.

לא בארבע-שנתי?

לא, סליחה. בטיפול הנקודתי.

זו תוכנית רצינית, זו תוכנית אמיתית. היא לא מספיקה, היא רק צעד ראשון. אני אמרתי: אל תעשו סקר צרכים, הוא יראה שצריך פי שלושה משאבים, ואז כולם יתפסו שיתוק וזה לא יהיה.

תפרוס את זה לעשר שנים.

זה לא קשור. עשר שנים במדינת ישראל – כאילו אתה לא עושה כלום.

לכן, אם אתה ממקד את זה היום, וזה רציני – ועשינו דברים חשובים בתחום החינוך- אנחנו משקיעים 700 מיליון שקל רק בתחום החינוך, וצריך יותר, ונושא הביוב, ונושא איזורי תעשייה. אני מוכן לשבת אתך ועם חברים אחרים ולדבר ואני נתון לביקורת, וזה בסדר, אבל זה דבר אמיתי ורציני. בעצם לקחנו את 54 המועצות של היישוב הערבי ונותנים להן טיפול נקודתי הכי אמיתי שיש.

כשאני אומר מה זה בעיית הביוב, אני אומר ש- 50% יהיו מענקים, כשהיום זה הכל בהלוואות, אתם לא יכולים לעמוד בזה. וכשאני מסתכל על תחום החינוך, אני אומר 700 מיליון שקל, וזה יהיה, מכיוון שזה דבר רציני. אפשר להגיד: זה לא מספיק, אני אומר שזה לא מספיק, אני חושב שמדינת ישראל עשתה שגיאה גדולה משך 50 שנה בעניין של המגזר הערבי.

לכן התחלתם שנתיים אחרי כי עוד מעט יש לנו בחירות.

חבר הכנסת טריף, אני הרי רגיל להיות "בשר תותחים", תן לי רגע להגיד מה שאני רוצה. אחר כך תחתוך אותי לאורך ולרוחב, גם מגיע לי את זה ממך באופן אישי.

הדבר הזה הוא דבר אמיתי ורציני. אם אני מתייחס באמת ברצינות למה שאני עושה, המגזר הערבי קיבל טיפול נקודתי. עכשיו אני מסיים ישיבה של שעתיים, כשבסופו של דבר אתה תקבל תוכנית ל- 54 ישובים, לא ליישוב אחד.

ראיתי אותה.

לא, לא ראית אותה. היום התוכנית היא תוכנית כללית.

ראיתי אותה.

היום היא כללית, אין לך 54 ישובים.

ראיתי את הפירוט שלה.

לא, לא ראית. היא לא מוכנה. אני אומר לך: בסוף, אני צריך לראות איך הכיתות נבנות אצלך ומה זה החינוך המיוחד במגזר ומה תוכניות הביוב במגזר. יש דברים שהם איזוריים.

אתה שואל אותי באמת, ואני אומר לך שלגבי המגזר הערבי יש תוכנית נקודתית, שזה הטיפול הארבע-שנתי. יש בתוך התוכנית שלוש ערים מעורבות: עכו, רמלה ולוד, שאלה ערים מעורבות עם אוכלוסיות ערביות גדולות. יש את תל-שבע שזה ישוב בדואי.

לוד ורמלה כבר נמצאות...

כן, אני עונה – גם מעבר. הרי שואלים: למה אתה לא מוסיף עוד ישוב ערבי לטיפול הנקודתי. לכן אני אומר: אם אני מדבר ברצינות, לא ברמה פוליטית של העניין – אם כי אני לא מזלזל בכך חס וחלילה – אם אני מדבר ברמה העניינית לתוך גופו של עניין, יש תשובה לנושא הזה, רצינית. את הנשמה אנחנו נותנים לעסק הזה.

לגבי הדרוזים – שציין חבר הכנסת טריף – סך הכל, היתה תוכנית חמש-שנתית שהתחיל איתה רבין זכרו לברכה, לאחרונה סיכמנו על תוכנית נוספת של 800 מיליון שקל לארבע שנים של המשך הפיתוח, ואני חושב שנעשים דברים יפים.

200 מיליון כל שנה.

190 מיליון שקל כל שנה. אני חושב שנתנו תשובה חשובה בעניין הזה – זה בהמשך לתוכנית.

אני רוצה להגיד משהו לגבי המגזר החרדי. אני חושב שכן צריך ללכת לטיפול נקודתי במגזר החרדי. ואז בממשלה באו ואמרו: לך על בני-ברק. אני לא יודע איך לטפל בעיר של 140,000 איש שנמצאת במרכז הארץ, לא יודע – את האמת.

הרב קרליץ יסביר לך.

אני דיברתי עם הרב קרליץ. אני לא יודע – אני אומר לך באמת: לא יודע, אלא אם רוצים שזה יהיה רשום על הנייר. אני לא יודע. לא יודע איך לטפל בעיר שנמצאת ליד תל-אביב, ליד פתח-תקוה, ליד רמת-גן, ולתת לה טיפול נקודתי. אני לא יודע, אולי מישהו יודע.

למה? מה הקשיים?

לא יודע איך עושים כזה דבר לעיר של 140,000 תושבים.

זה שהיא ליד תל-אביב, אתה צריך קורקינט? מה הבעיה? תסביר מה הקשיים.

לגבי היישובים האחרים יש את נחל שורק, רכסים, מודיעין, עמנואל...

אפשר לומר משהו?

הבעיה שאם אני נותן לך, אני צריך לתת לכל ראשי הערים כאן.

יש את בני-ברק, נחל שורק, רכסים, מודיעין, עמנואל, ביתר עילית.

אתה לא מתייחס למועצות איזוריות בכלל?

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת – כל המערכות האלה פונות אליכם, אלי וכדומה. לי קשה להכריע מי הולך לטיפול הנקודתי. אני לא רוצה כרגע לשתף אתכם בכל החוויות שאני עובר, אבל סך הכל יש בקשות מכל הכיוונים.

אתה יכול להתייחס גם למושבים ולקיבוצים?

כן, אני אתייחס. ואז יש שאלה גדולה איזה ישוב לקחת. יש לנו כל מיני מחשבות בעניין הזה, אבל אני חושב שההכרעה שלנו תיצור מיד מהומת אלוהים אחרת, כפי שרואים שקורה במגזרים אחרים, ואז אתה נכנס למצב שהוא לפי דעתי מאד מאד מסובך שבו בסופו של דבר כמובן שמי שיהיה הכתובת לביקורת החריפה לאחר שתהיה החלטה זה יהיה אני, ויגידו: החלטת כך ולמה אחרת, וכדומה, וזה עסק שכמעט הביא אותי לידי שיתוק בתחום הזה.


לגבי היישובים במגזר ההתיישבותי – גם שם אני חושב שאנחנו צריכים לעשות איזה מעשה. גם כאן ההתלבטות היא עצומה מה זה נקרא לקחת ישובים במגזר ההתיישבותי – אם זה קיבוץ או אם זה מושב.

הבעיה היא שאתם לוקחים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המצב הסוציו-אקונומי של מועצה על פי ממוצע – ממוצע בין ישוב שהוא ברמה נמוכה לבין ישוב שהוא ברמה גבוהה, קבעתם ממוצע באמצע, אז הכל בסדר.

נכון, יש בעיה. אני רוצה להגיד שישבתי עם ראשי התק"ם, ביקשתי גם לשבת עם חבר הכנסת שמחון. אני לא הייתי ער לכך, אבל יש היום מספר ישובים – במיוחד בקיבוצים וגם במושבים – שמגיעים ממש לסף של חרפת רעב. פשוט לא הייתי כלל מודע לזה, לא ידעתי עד כמה המצב קשה, ואני חושב שלא מספיק חושפים את הבעיה של בתי זקנים שנוצרים ביישובים האלה, שאלה ישובים שאם לא נטפל בהם – זו כבר הדקה ה-90, אפילו 91, זה לא הדקה ה- 85- אז אנחנו בצרה צרורה.

מעבר לשאלת הקרקעות ולשאלה אחרת – אני מדבר מבחינת הרמה החברתית והרמה הסוציו-אקונומית.

בפריפריה סיפור הקרקעות הוא לא משמעותי.

יש שם מקרים מאד מאד קשים. אני חושב שבסופו של דבר גם נצטרך להחליט את מי לוקחים ואיך לוקחים, ואני חושב שכן צריך להוסיף ישוב חרדי וכן צריך להוסיף איזשהו איזור מסוים – אני לא יודע אם להגיד מועצה איזורית שיש בה מושבים וקיבוצים ...

מועצה אחת שיש בה גם וגם. גם ערבים, אגב...

מה שבטוח הוא שההחלטה צריכה להיות כזו שהיא CONTAINABLE מבחינתי, מכיוון שאם מדברים על טיפול נקודתי לכל המדינה – בסדר, יש תקציבי המדינה, מה שהכלכלה עושה, היא זו שמספקת את זה.

אם מדברים באמת על טיפול נקודתי, אני אומר: סך הכל קבענו כמה תוכניות משמעותיות לגבי מה שאמרנו, ואני כן מקבל שצריך בסופו של דבר להכריע על היישוב החרדי ולהכריע לגבי היישוב....

לגבי היישוב הערבי, חבר הכנסת ברכה, אני מקווה ששכנעתי אותך מכיוון שבסופו של דבר גם אם נחליט בסוף למען "איך זה נראה" – לקחת עוד ישוב אחד ערבי...

אתה לא חושב שיש בכך מסר חשוב?

חבר הכנסת טריף, אני חושב שהמסר הוא התוכנית כפי שתיארתי לך אותה, וכך הם פני הדברים.

אני רוצה לנסות לסכם את הישיבה. אני אגיד לחבריי – אני מכבד את כל ראשי הערים, בוודאי ראש עיריית בני-ברק שזאת עיר ואם בישראל ובוודאי כל שאר ראשי היישובים שישנם כאן.

קודם כל אני מרוצה, הלכנו כברת דרך. אני חושב שמהפניה של חבר הכנסת פרוש ל"דיון מהיר", אנחנו היום נמצאים במקום אחר מהמקום שבו הוגשה הפניה, על פי דבריו של המנכ"ל. אני רוצה קודם כל לברך את המנכ"ל על כך שהוא היה קשוב לדברים של חברי הכנסת.

אני חש, מהדברים של המנכ"ל, של יוסי, שיש כיוון לטיפול הן בנושא החרדי והן בנושא ההתיישבותי, ועדיין לא באתי ידי סיפוקי – סיפוקנו כוועדת כספים – בסוגיה של הנושא הערבי דרוזי.

אני פונה אליך – אולי אפשר להסתפק...

תרשה לי. אני יודע לאן אתה מוביל. ליד נצרת עילית יש כפר עין מאהל – חנוק מבחינת קרקעות, יש שם מצב קשה מאד. הוא בראש טבלת האבטלה במדינת ישראל והוא חנוק מארבעת הצדדים על ידי נצרת עילית. לפנים משורת הדין אני חושב שצריך לטפל.

קודם כל, גם אני, כשחשבתי על המגזר הערבי, עין מאהל היה לי ראשון בראש, כי זהו באמת היישוב שכל פעם שאתה עושה את הבדיקה הסוציו-אקונומית הוא מקום ראשון, והמקום השני בני-ברק, לדעתי. הם מתחרים על היישובים שנמצאים במצב הקשה ביותר. יכול להיות שגם נחל שורק, אם היינו מפרטים את זה ליישוב-ישוב, זה היה מגיע לאותה תוצאה.

אחד הסיוטים הגדולים – גם בטיפול נקודתי וגם בקביעת סדר עדיפויות לאומי, מה שנקרא איזורי פיתוח א', ב' ו-ג' - שזה איזור מרכז הארץ, הוא לא איזור שנהנה מהטבות, זה שמה שאתה לא מחליט, אתה תמיד יוצא "דפוק" כי תמיד כשהחלטת, יש אחרים שלא מקבלים והם כועסים. היכן שקו הגבול עובר, יש תמיד מישהו שנמצא חצי קילומטר מעבר לקו הגבול שבין איזור פיתוח א' ל-ב' והוא אומר: למה אני לא ב-א', או בטיפול נקודתי. היום תגיד מודיעין עילית, מיד יבואו הרק קרליץ, ראש מועצת רכסים וראש מועצת נחל שורק ויגידו: למה אני לא?

אבל אני אומר שברגע שהתקבלה קונספציה של טיפול נקודתי, שזאת קונספציה שאומרת שיש כאן סטייה – מה שנקרא תגבור הייתי אומר, כמו שיעור העשרה בבית-ספר מעבר למערכת הרגילה – שנותנת הטבות במגזר הערבי – על איזה הטבות מדובר? אנחנו כאן "מגרדים" את ההתחלה של כיסוי הפערים.

זה דבר רציני.

רציני מאד, אבל זה רציני מאד אם היום אנחנו מדברים על הרבה כסף כדי לעשות ביוב.

או לבנות כיתות לימוד.

בקרית מלאכי אין בעיה של ביוב. הביוב זורם בקרית מלאכי, זאת אומרת קרית מלאכי היא בטיפול נקודתי אחרי שיש לה ביוב .

אין לה. למשל בעכו אין ביוב.

- - -

אני מציע שאף אחד לא יתווכח עם העובדה שהמגזר הערבי בכניסה שלו נמצא בכזה פער מהמגזר היהודי הכולל. בתוך המגזר היהודי יש מקומות בעייתיים – על כך אין בכלל ויכוח, אבל בגדול, מישהו בכלל מנסה להשוות בין מה שקורה ביישובים יהודיים ליישובים ערביים?

לכן, הארבעה מיליארד שקל או השני מיליארד שקל זה חובתנו מכוח הצורך לכסות על הפער או לכסות על חלק מהפער. הטיפול הנקודתי ניתן כשכאילו נמצאים במצב מסוים, אבל יש מישהו שנמצא במצב מאד קשה ואתה נותן לו עוד תוספת, עוד זריקת עידוד.

שנית, יש מושג שנקרא – הצדק לא צריך רק להיעשות, הוא גם צריך להיראות.

אנחנו בסך הכל חושבים שהרשימה צריכה לשקף כמובן מצב סוציו-אקונומי קשה- זה המכנה המשותף של כולם, אבל את כל החלקים בחברה הישראלית.

קחו את בני-ברק ולא את היישובים החרדיים האחרים, אבל יש לי תחושה שאם אתם מחליטים על ישוב חרדי – ובני-ברק בסולם הסוציו-אקונומי כל כך נמוכה – שווה לבדוק, אולי בדרך אחרת, אינני יודע, אבל את זה אתם תחליטו. אני לא מעדיף את בני-ברק על פני רכסים או את רכסים על פני נחל שורק – זה באמת הקטע שלך בסוף להכריע ולחטוף אחרי כן את הריקושטים, זה דינו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אגב גם של יושב-ראש ועדת כספים, אתה יכול להתנחם בכך שאתה לא לבד.

אני שמח על הדיון מכיוון שלפחות הרגע אנחנו מדברים על זה.

יש גם אמירה מאד ברורה של המנכ"ל.

דיברנו על כך גם קודם לכן והפעלתם עלי לחצים מכל הכיוונים. מה אתה מיתמם.

עכשיו אנחנו מדברים ברצינות.

גם לפני כן דיברנו ברצינות. הפעלתם עלי לחצים.

אני רוצה לומר ליוסי שני דברים. אני אומר שעכשיו אנחנו מדברים ברצינות, ואני אומר זאת מכיוון שלא היינו צריכים להגיע לרגע הזה שאת כל מה שהממשלה החליטה אנחנו התחלנו ליישם ולגבי המגזר החרדי לא התחלנו ליישם, גם לא לגבי המגזר הכפרי פריפריאלי ששם יש כבר החלטה, אם אנחנו מחפשים את ההמלצות של הצוות המקצועי.

אני מאד חושש – בשבוע שעבר כעסנו מאד כאשר העוזר של קוצ'יק אמר: פשוט לא ידענו על מי להחליט, לכן לא החלטנו. עכשיו ברגע זה אנחנו באותו מצב.

ואני רוצה לומר – עד כמה שאני לא מקצועי, אני הרי פוליטי – אני רוצה לומר שלכל דבר יש כנראה את היתרונות ויש – לא יודע אם אפשר לקרוא לכך חסרונות, אבל אתה אומר שאתה לא יכול לטפל בבני-ברק כיוון שזו עיר של 140,000 נפש, אבל יש לה יתרונות שלכן היא צריכה לקבל את הטיפול הנקודתי, או תיקח את ביתר או את מודיעין עילית, אבל בסופו של דבר מה שאנחנו מבקשים הוא שתגיע להחלטה, כי המצב הזה שאי אפשר להחליט יכול להוביל אותנו למצב שאנחנו עוברים את שלוש השנים בלי שהכריעו על שני הדברים האלה שאני מבקש שיכריעו בהם.

אני מנסה לגבש את רוח הדברים שקיים בוועדה. אנחנו לא מאשרים ובסמכותנו לא נמצא העניין של האישור של הטיפול הנקודתי, אבל אנחנו נצטרך לאשר את ההעברות התקציביות שכרוכות בכך – את הנושא הכספי.

האם זה בבסיס התקציב?

כן, חלק.

למעשה, אני שמעתי באוזני הרגישה אצל המנכ"ל הסכמה לבדוק את הנושא בחיוב- את הנושא החרדי ואת הנושא ההתיישבותי. אני לא שמעתי ממנו שלילה של אפשרות בדיקת הנושא הערבי, כי בסוף אמרת: גם אם אנחנו נחליט להוסיף ישוב לרשימת הטיפול הנקודתי...

מה שמטריד הוא השוני בניואנסים.

לא. הוא אמר: גם אם נוסיף ישוב ערבי, זה עדיין לא אומר שאנחנו לא נותנים טיפול נקודתי לכולם במסגרת התוכנית של הארבעה מיליארד.

דרך אגב, אם אתה מחלק, זה יוצא תוספת של 30 מיליון שקל לארבע שנים לכל ישוב בממוצע. תגיד לי, זה טיפול נקודתי?

על מה אתה מדבר? איפה 30?

עזבו את הוויכוח עכשיו, אני בשלב סיכום.

יש שני ישובים שמככבים בראש טבלת האבטלה שנה-שנתיים: עין מאהל וכפר מנדא, לפחות את זה, ואני מבטיח למנכ"ל שאנחנו לא נחסום, במידת האפשר, את הטרוניות של האחרים, אבל לגבי שני היישובים האלה זה זועק לשמיים.

אני מבקש מהמנכ"ל לפעול בכיוון הזה גם בנושא הערבי. זה לא ייתר ויפתור את הטענות של ישובים שלא ייכללו בטיפול הנקודתי – אני בטוח שיהיו – אבל אני אומר לך שוועדת הכספים הזו תיתן לך הגנה היקפית מלאה אם יסתבר שאכן הנושא נתן ביטוי לכל הקשת של החברה הישראלית, כפי שזה הוגדר כאן.

אני מציע שנסתפק בכך וניתן אמון ביוסי שהוא אכן יפעל בכיוון הזה.

תודה רבה. אנחנו יוצאים להפסקה עד השעה 09:45. (שעה 09:30).

2.
שינויים בתקציב והודעות מעוכבות, לרבות המענק לטאואר סמיקונדקטור
בקשות 035-20 ו- 038-20

אנחנו נעסוק עכשיו בפניה תקציבית בנושא חינוך. לאחר מכן, בשעה 10:00 אנחנו נדון בפניה תקציבית בנושא טאואר סמיקונדקטור.

בקשה 035-20 ו- 038-20 – זו העברת עודפים מתקציב 1999 לתקציב 2000 בתקציב הרגיל של משרד החינוך בנושאים שונים, ביניהם נושא של העסקת עובדים בבחינות בגרות, ביניהם מכינות קדם-צבאיות, אמרכלות של המשרד ונושאים אחרים.

אני תמיד צוחק כשיש העברת עודפים. זה לא אומר לנו כלום. תגיד לי מה ניצלת בתקציב.

כל התקנות שאנחנו מעבירים עכשיו הן תקנות שהן בגרעון כבר או באפס.

זאת אומרת בניצול מלא.

מה זה פרסומים – מאפס ל- 50?

50 אלפי שקלים בסעיף פרסומים שהמשרד התחייב עליו לפני שנה, מעבירים לו את זה השנה. את הפעילות הוא ביצע.

מה ההפחתה בשירות פסיכולוגי?

אין הפחתה. זה רק תוספת.

חלק מהעניין כאן זה עזרה למכינות קדם-צבאיות, וצריך להגיד את הדברים על השולחן. אנחנו טיפלנו בעניין הזה – לא נמצאים כאן נחום לנגנטל ואבשלום וילן, הם היו היוזמים של זה, אני סייעתי להם.

על איזה סעיף מדובר?

מדובר על המכינות הקדם-צבאיות – גם הדתיות וגם החילוניות.

למה באה הפניה הזאת, כאשר יש בדרך עוד פניות שלהם? למה זה בא בנפרד?

מהטעם שזו פניית עודפים שצריכה להיות מופרדת. זו פניית עודפים, זה מתקציב 1999, ולכן היא מופרדת מפניות שינויים.

יש להם עוד פניה בסוף?

עודפים לא. ישנה עוד פניית שינויים שתגיע לוועדה אולי בימים הקרובים.

אנחנו עיכבנו את ה- 16 מיליון.

רבותי, מי בעד, מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – 1 (חבר הכנסת מ' פרוש)
נמנעים – אין

אני מבקש רביזיה.

זו פניה ליעל, באמצעות ינון. המחלוקת שהיתה הסתיימה. למה לא מגיעה הפניה של העברת עודפים מ-1999 ל-2000?

אני מניח שצריך להזמין לכאן את רפרנט דתות. אני רפרנט חינוך.

אני מבקש להעביר ליעל את השאלה באמצעותך.

פניות תקציביות 448 ו- 449

פניות לוועדה 448 ו- 449 – העברה של 12 מיליון שקלים מתקציב משרד החינוך לתקציב משרד המדע, התרבות והספורט.

יש לכם כסף מיותר?

לא. זהו סכום כסף שהוחלט בהחלטת ממשלה – חלק מ- 35 מיליוני שקלים שהוחלט שיועברו מתקציב משרד החינוך לתקציב משרד המדע, התרבות והספורט. ככלל, רובם מועברים למוסדות תרבות.

למה אתם מורידים משיעורי העזר ופעולות טיפוח?

מורידים ממקומות שבהם משרד החינוך אמר שיש לו עודף שהוא לא יוכל לבצע השנה.

בקשה 448 ו-449 – העברת 12,335 אלפי שקלים מתקציב משרד החינוך לתקציב משרד המדע, התרבות והספורט. הכסף מועבר מסעיפים של תת-ניצול שמשרד החינוך אומר שלא יוכל לנצלם בשנת 2000. כחלק מהחלטת ממשלה על העברה ממשרד החינוך למשרד המדע, התרבות והספורט, בגין נושאים שונים שבהם היה משרד החינוך מתגבר את מוסדות התרבות בכל שנה.

הוא לא יכול לנצל 10 מיליון שקל שיעורי עזר? מה זאת אומרת לא מנצלים את זה? אני מדבר על שירותי עזר – תשעה מיליון, שלוש מאות אתה גורע. יש כאן מישהו ממשרד החינוך?

אתה יודע מה זה שירותי עזר במערכת החינוך? – זה פסיכולוגים, זה יועצים.

שירותי עזר למערכת החינוך זה תחום של כמה מיליארדי שקלים, בכלל זה שרתים, בכלל זה מזכירים, בכלל זה כל נושא שהוא בעבודה מול הרשויות המקומיות. זה תקציב של מיליארדי שקלים, הוא מחושב כתקציב אפס בתחילת השנה בהערכה מה תהיה משכורת שרת וכו'. בתחום הזה באותה תקנה ישנו עודף שאותו לא ינצל משרד החינוך. במסגרת המקורות שהוא צריך למצוא, הוא בחר בזה כמקור.

לגבי לאן הכסף הולך או מה הרציונל של הפניה הזו, אני מבקש להזכיר את החלטת הממשלה – בכל שנה היה משרד החינוך, ממקורותיו הוא, ממקורות אלה ודומים – מתגבר את מוסדות התרבות בעיקר, בסכומים של כמה עשרות מיליוני שקלים.

בהעברה למשרד המדע, התרבות והספורט ישנה טענה של כל אותם מוסדות שהם נפגעו כתוצאה מההעברה היות שלא מגיע אותו תגבור.

היתה החלטת ממשלה להסמיך את שר האוצר להכריע בין השרים, שהכריעה שיעבירו 35 מיליוני שקלים שישמשו לתגבור של כל אותם מוסדות וגופים.

12 מהחינוך. מאיפה השאר?

12 מהחינוך, עשרה הועברו מהחינוך וכעשרה נוספים יועברו בפנייה אחרת.

לי יש בעיה – אני לא מוכן להעביר כספים ממערכת חינוך. תיקח מערכות אחרות, לא מערכת חינוך. אני רוצה לשמוע מישהו ממשרד החינוך שיגיד לי בכנות שאת זה אפשר לעשות.

ההצבעה תידחה עד שיבוא איש משרד החינוך להסביר את עמדתו בעניין.

תודה רבה.

פניה מס' 378 - מענק לטאואר סמיקונדקטור

אנחנו בפניה מס' 378. אני מקדם אתכם בברכה ואני רוצה להסביר לראש אגף תקציבים, גם למנכ"ל ולגברת כהן שאמנם זו פניה תקציבית כמו כל פניה אחרת – בדרך כלל אנחנו לא מזעיקים את ה"תותחים הכבדים" לטובת פניות כאלה - אבל כאן מדובר בסכום כסף מאד גדול ואני חושב שזה ראוי בסוג כזה ובסכום כזה. אני מציע גם שתאמצו את זה להבא – כשאתם יודעים שעולה פניה תקציבית מהסוג הזה, אפילו מיוזמתכם תגיעו. סכום של מיליארד ומשהו שקל לא דומה לסכום של 30 מיליון שקל.

מדובר על מיליארד, 25 מיליון שקל הרשאה להתחייב למימון מענק להקמת מפעל של חברת טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק.

יש לי שאלה לסדר – איך יש ברזרבה יותר ממיליארד שקל?

איך יש כסף ברזרבה? עד היום שמענו שאין רזרבה.

מנכ"ל תמ"ס מציג את הנושא. בבקשה, ראובן חורש.

בוקר טוב. במגדל העמק פועל היום מפעל למוליכים למחצה בבעלות חברת טאואר סמיקונדקטור שהיא בשליטה של החברה לישראל. המפעל הזה מייצר מוליכים למחצה בטכנולוגיות ישנות – גם ישנות מבחינת הייצור וגם ישנות מבחינת המוצר – ובעצם מפעל כזה שמעסיק היום 700 עובדים במגדל העמק, אם לא יחדש את עצמו, תוך שלוש שנים לא יוכל יותר לפעול.

אנחנו צריכים לכבד כל משקיע שמגיע להשקיע במדינת ישראל בתקופה הזאת בצורה אוהדת.

אני אעלה את הנקודה הזאת. הבעלים החליטו שעל מנת לקיים את המפעל הזה היום הם רוצים להקים מפעל חדש בהשקעה של מיליארד וחצי דולר, שיביא את המפעל הקיים ל- EDGE הטכנולוגי של היום, כלומר יצור יותר יעיל ומוליכים למחצה מתקדמים יותר.

מי הבעלים?

היום, הבעלים של טאואר סמיקונדקטור זה החברה לישראל והציבור, זו חברה נסחרת בבורסה.

בבורסה האמריקנית?

כן, בנאסד"ק.

ההצעה של הבעלים להקים "פאב" חדש בהשקעה של מיליארד וחצי דולר על מנת להביא את המפעל לדור הבא.

אתם נותנים להם משהו כמו 17% השתתפות?

האישור של מרכז ההשקעות הוא למיליארד ורבע. השקעה בפועל תהיה מיליארד וחצי- מיליארד ורבע דולר, אושרו 20% לפי החוק - מגדל העמק במעמדה היום כאיזור פיתוח א' - ועיקר ההשקעה היא השקעה זרה, מעט מאד השקעה של החברה לישראל, בעיקר משקיעים זרים. חלקם משקיעים פיננסיים וחלקם משקיעים...

כמה עובדים מעסיק היום המפעל?

המפעל היום מעסיק 700 עובדים. המפעל אמור להעסיק מסביב כ- 2,500 עובדים: 1,000 ישירים, 400 קבלן.

המפעל הזה יקלוט עוד אלף עובדים?

ישירות, פלוס 400.

נותני שירותים מסביב – עוד 400.

לא. 400 עובדי קבלן בתוך המפעל. בדרך כלל, מפעלים כאלה שומרים עובדי קבלן כדי לתת גמישות, וחוץ מזה עוד 1,000 בפריפריה.

צריך להבין – ואמרתי שחשוב מאד להבין – שאם המפעל הזה לא קם כהמשך של ה"פאב" הקיים, תוך שלוש שנים ה"פאב" הקיים נסגר, הוא לא יכול לעמוד בתנאי שוק. הוא יוכל להמשיך להיות במצורף למפעל הקיים כי אז הוא בשוליים ייצר דברים שהם אקזוטיים.

היתרון הגדול של המפעל הזה, שהוא מייצר מוליכים למחצה, בחלק גדול מהם, כ-50%, לצורכי התעשייה הישראלית, כמו גלילאו ואחרים שצריכים את הסמיקונדקטורים האלה לצורכיהם.

צריך להבין שזה מפעל שמייצר סדרות לפי הזמנה ולא מפעל כמו אינטל למשל שמייצר לאינטל העולמית סוג אחד, זה נקרא: פנטיום 4, פנטיום 3. לכן, הערך המוסף של המפעל הזה הוא מאד גדול.

מתי קם המפעל הישן?

המפעל התחיל לעבוד ב-1987-1986, נרכש על ידי חברה לישראל – על ידי הבעלים הנוכחיים – ב-1993, ומאז הוא פועל במתכונת הזאת. עד אז הוא עבד בדומה למפעל של אינטל.

גברת כהן, הרי אין ויכוח שאתם מאד רוצים את זה. הבעיה היא שאנחנו היום לא יודעים על חשבון מי זה בא. זו השאלה.

הרי אין לכם – הלוואי והיה לכם – תקציב בלתי מוגבל להשקעות במפעלים, אז את מישהו אתם צריכים לדחות.

כל פעם שאתה מקים מפעל, אתה עושה את זה על חשבון משהו, לא יעזור.

שירי, השאלה אם כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד. אינטל עשו אותו דבר.

השאלה מופנית אלי אבל בעצם אצלי לא נדחה שום דבר, בהנחה שאתם תאשרו את התקציב הנוסף. מנהל אגף תקציבים יוכל לענות יותר טוב ממני, אבל זה לא יבוא על חשבון מפעלים אחרים, בהנחה שיאושר התקציב הנוכחי.

מדובר כאן על השקעה גדולה, גם עם מענק לא קטן בשיעור 20%, שהוא כמובן יותר נמוך מהמענק שהיה בעבר. כפי שאנחנו רואים גם בשיעור הזה חברות כאלה מוכנות להשקיע, וזה ששיעור המענק ירד זה מאפשר להביא על כל נפח כספי נתון יותר השקעות נוספות.

כאן מדובר על הרשאה להתחייב, אין כאן ביצוע תקציב, וזה מתייחס גם לשאלה ששאלו אותי על כך שהרזרבה השנה נגמרה – וזה נכון – אז אין כאן שום הוצאה בשקלים בשנה הזאת. מדובר כאן על הרשאה להתחייב שתאפשר לאשר את המענק.

לכמה שנים?

השנה לא יוצא שום תקציב בתקציב מזומנים. בשנה הבאה ההוצאה בתקציב מזומנים תהיה לפי האומדן – תלוי כמובן בקצב ההתקדמות – אבל זה יהיה בסביבות 250 מיליון שקל בשנה הבאה.

שליש.

בהשקעה מתפרסת על פני כארבע שנים. לכן, יש לזה מענה. כרגע אנחנו לא רואים מפעל ספציפי מסויים שאנחנו צריכים לדחות בגלל זה, נראה שזה די מסתדר בתמונה הכוללת.

מה עם עידוד ההשקעות? ייגרע ממנו?

אני הסתכלתי כעת בתקציב 2001 של משרד התעשייה. הסעיף 380301, שזה מענקים לפי חוק הוא רק 634 מיליון והוא נכתב לפני שההרשאה להתחייב הזאת ניתנה. אני מניחה שההרשאה להתחייב מתחלקת בערך על ארבע שנים, זאת אומרת אתה צריך להוסיף 250 מיליון שקל לשנה הבאה.

למה? זה יכול להיות בתוך ה-600.

אני מסתכלת על הביצוע.

יש יותר מ-600, יש שם כתשע מאות ומשהו.

אני רוצה להראות לכם שביצוע, בסעיף הזה – 380301 – בשנת 2000 הוא אמור להיות 975 מיליון – זה לעומת המתוכנן ל-2001 - 634 מיליון, ובשנת 1999 הוא היה מיליארד וחצי.

תרשי לי להסביר את זה.

לא עכשיו. תרשמי לאחרי כן.

חברים, אני פשוט מכיר קצת מה קורה במפעל הזה, לא באופן אישי אלא נתקלתי בעניין הזה במקרה.

המפעל הוא לא מפעל שמת או פשט רגל. המפעל הוא מפעל מצליח, שהטכנולוגיה שלו מאד מתיישנת. במוליכים שמייצרים היום בסמיקונדקטור במגדל העמק עוברים בעצם לקו יצור חדש, ובטכנולוגיה הזאת יש אחת משתיים: או שאתה מתקדם לייצור המוליכים החדשים או שאתה יוצא מהשוק.

החברה שאמורה להשקיע בכך מיליארד וחצי דולר, גם מקבלת מענק של מיליארד שקל, שזה סדר גודל של 300 או 250 מיליון דולר, עדיין היא צריכה להשקיע מיליארד ורבע דולר ביצירת אלפי מקומות עבודה.

גם את המוליכים בטכנולוגיה החדשה, שהיא הרבה יותר מתקדמת והרבה יותר משוכללת, וגם את כרטיסי הזיכרון. היום, בכל המכשירים האלקטרוניים החדישים – כמעט ללא יוצא מן הכלל: מצלמות דיגיטליות, 3MP, מכשירים שנכנסים עכשיו יותר ויותר - יש כרטיסי זיכרון בגדלים שונים שמייצרים אותם היום כולם בטייוואן. הפיתוח נעשה במקומות שונים, הייצור כולו בטייוואן ומעסיקים שם אלפי אנשים.

היום נכנס למפעל הזה, לחברה לישראל, שותף ישראלי לשעבר שגר בארצות הברית, שיש לו מפעלים גדולים בארצות הברית בתחומים טכנולוגיים – המפעל שלו בארצות הברית נקרא SUN DISK – הם מייצרים את כל כרטיסי הזיכרון למצלמות, וכן הלאה.

על מנת לפתח כאן במגדל העמק קו יצור חדש הם הולכים להכפיל, לבנות מפעל חדש, גדול פי שניים מהמפעל הקיים היום, שיעסיק הרבה יותר עובדים.

כמה?

הוא אמר: 3,000 איש .

ישירות 1,400 קבלן ואנחנו מעריכים עוד אלף במאגר.

זה לא בא ברגל. במגדל העמק זה 10% מהתושבים.

מיליארד, 250 מיליון זה גם לא בא ברגל – עם 300,000 מובטלים – אתה יודע איזה תוכניות אתה יכול לעשות עם זה?

אין שום ספק שהשקעה כזאת יוצרת בארץ הרבה מאד מקומות עבודה לאנשים. אני חושב שבאינטל – שאותו ביקרו אנשים בצורה חריפה...

אנחנו מתוכננים תוך חודש לקיים ישיבת ועדת כספים באחד מימי חמישי באינטל.

באינטל, שבזמנו אנשים ביקרו אותו, השקיעה המדינה 600 מיליון דולר, הוא מעסיק היום למעלה מ- 3,000 איש.

כן, אבל היצור שלו הוא 5% מהיצוא של מדינת-ישראל.

הוא מעסיק היום 3,000 איש, הוא מעסיק הרבה מאד אנשים מקרית-גת, מבאר שבע ומהסביבה.

בצנרת של האוצר נמצאת בקשה של אינטל להקמת מפעל נוסף. מדוע היא מתעכבת?

כיוון שעוד לא אישרו את ההשקעה, לפי מיטב ידיעתי. אינטל רווה הצלחה כיוון שביצוא שלו עבר מעל ומעבר למתוכנן, היום יש למעלה ממיליארד יצוא מאינטל לבד. תבינו, להקמה של מפעל שהייצוא שלו גדול מאד יש השלכה גדולה מאד על הכלכלה של מדינת-ישראל.

הבעיה בכל מפעלי ההייטק שבדרך כלל זה נותן תשובה למי שיכול לעבוד בהייטק. אם רוצים ליצור איזונים אפרופו תקציב, אם רוצים ליצור מצב שייהנו מהכלכלה החדשה גם אוכלוסיות חלשות, מה שצריך לעשות זה השקעה בחינוך לאוכלוסיות כדי שיוכלו להגיע להייטק, אבל זה לא שולל את הצורך בהשקעה הזאת ואני תומך בה, אדוני.

ראשית, אני תומך אבל היות שאנחנו יודעים שהתקציב הוא מאד מוגבל, איך זה מתיישב עם העניין של ההשקעה של "וישיי", שהתחייבו על 3,000 מקומות עבודה בנגב?

הוא משלם שכר מינימום לעובדים.

זה לא נכון. ישבתי עם אלי ותקפתי אותו על העניין הזה. ביקשתי ממנו מספר של עובדים.

הוא בא אלי עוד כשהייתי באוצר, הוא ביקש להקים מפעל כזה בנגב – 400 איש. שאלתי אותו מה השכר שהוא משלם, והוא אמר: בערך שכר מינימום. אמרתי לו: תודה רבה, לא. אתה רוצה – לך לכיוון של פטור ממס אם אתה מרוויח. למה צריך מענק השקעה? הוא רצה גם מענק השקעה וגם הכשרת עובדים כתוספת.

איך זה מתיישב עם התוכניות להשקיע? הרי ברגע שניצלת 25%, כמעט 30% מהתקציב שלך – כשמדובר על חוק עידוד השקעות הון – זה אומר שהסיכוי הולך וקטן להקים מפעלים.

זה לא סוד – אני הגשתי הצעת חוק ובייגה מתנגד, אבל אני אעביר אותה גם אם הוא מתנגד, על הקטע של העדפת הנגב. אי אפשר להמשיך במתכונת שאומרים: גם אם נותנים לו 20%, עובדה הם מגיעים למגדל העמק כי בזמנו נתנו 34%, כי יש לו את האופציה או אין לו את האופציה.

אני שואל באמת איך זה מתיישב – בשביל השקעה של שני מיליון דולר ויכוח עם פישמן לצורך העניין כדי להקים עוד 200 מקומות עבודה באופקים. כשמדברים על מספר עובדים, הרי לא כולם יכולים לעבוד בהייטק. ההפרש הוא שני מיליון דולר.

"בונז'ור".

כן, מה לעשות, צריכים גם לייצר בורקס במדינת-ישראל ולא כולם בנויים לעבוד בהייטק. מדובר על 200 מקומות עבודה והולכים איתו בפרינציפ. ראובן, בוא נצא מנקודת הנחה שאתם גם צודקים – בשביל שני מיליון שקל במקום כמו אופקים, ברגע שמדובר על 200 מקומות עבודה, הרי זה לא סוד שאלה אותם אנשים שהם קשיי יום במפעלים האלה – לעשות את החשבון פרופורציונאלית בין ה- 3,000 לבין ה-250 מיליון דולר, זה בדיוק פי עשרה.

שירי, אתה המחוקק. שנה את החוק ותאפשר לנו לעשות את זה.

יש הרבה שיקול דעת. כדי לשמור על "עוף קור" כמפעל, שלא ייסגר ולא יפטרו מאתיים ומשהו עובדים, המדינה לקחה שישה מיליון שקלים – כאן בוועדה הזאת ישבו והביאו את הכסף.

אבל אני אומר – אני לא נגד, אני אצביע בעד - קודם כל, התקציבים שלכם מאד קטנים. להערכתי, מי שמדבר על 200,000 מקומות עבודה, אי אפשר לא לדרבן במקומות המרוחקים, רק בצורת חוק עידוד השקעות הון. בייגה אומר: אם לא הייתי נותן ל"כיל", הם גם אז היו מקימים. אני לא בטוח שהם היו מקימים.

יושב כאן הממונה על אגף התקציבים – 200 מקומות עבודה בשכר מינימום זה חצי מיליון שקל לחודש לפי 2,500 שקל, זה שישה מיליון שקלים בשנה. איפה השקעה של שמונה מיליון שקלים שצריך לתת לו? יותר מזה – היית אומר לו: אני מוכן לתת לך את זה גם בשלוש שנים, בשביל הפרינציפ הוא היה הולך לכך, אבל לא להגיד: לא נותנים על בתי קירור.

גם למפעל טרה, אתה יודע טוב מאד שהיתה התנגדות לתת ציוד של 30 מיליון שקל. הרי טרה לא הולכים לייצא. כפי שמישהו אוכל לבנייה ,מישהו אחר אוכל בורקס. מה זה שונה לייצר אשל או לבן מלייצר בורקס?

אנחנו אישרנו, שירי.

אישרתם, אבל את השני מיליון שקל של חדרי קירור אתם לא מאשרים, כי אתם אומרים שבחדרי הקירור האלה הוא יעשה תרכיזים. למה לא? שיעשה תרכיזים. יש שם עשרות אלפי דונמים של פרדסים, התרכיזים האלה זה לא מקומות עבודה?

תאמין לי, אני עוד הייתי צנוע ולא הבאתי נתונים אחרים שיש לי בראש, אבל אני לא רוצה כרגע להיכנס לכך.

ההשקעה שהולכים כאן להשקיע – מיליארד, 250 מיליון – זה המון המון כסף.

זה פחות. זה מיליארד, 25 מיליון.

זה המון המון כסף. לקחת את כל הביצים ולשים בסל אחד – אני לא יודע אם היה צעד נבון באינטל. בואו לא נשכח נתון בסיסי אחד.

מעבירים מיליארד שקל לישיבות.

כמה כסף הישיבות מכניסות, כמה יצוא יש להן?

עזוב את הישיבות עכשיו.

אני מצביע בעד, אני חייב לצאת.

אני לא יכול לספור אותך אם אתה לא כאן.

אז בואו נצביע.

אני רוצה לבקש משהו.

אני מבקש התייעצות סיעתית על העניין הזה.

עוד עשר דקות.

אז אני יכול להצביע נגד. מדובר על מיליארד, 25 מיליון. יש 200,000 מובטלים, אתה יודע מה אתה יכול לעשות עם הכסף הזה?

רבותי, אני מצביע על טאואר סמיקונדקטור בשעה 10:55. (השעה 10:40).

הפסקה.


(שעה 10:50)

אני מחדש את הישיבה. קודם כל אני מצביע על העברה כספית לטאואר סמיקונדקטור. מי בעד העברה לטאואר סמיקונדקטור לפי הפניה התקציבית, ירים את ידו.


ה צ ב ע ה

בעד – 8
נגד – 4
נמנעים – 1 (חבר הכנסת ש' שמחון)

אני לא נגד מגדל העמק. פשוט יש כאן דחייה של החקלאים ואני לא מוכן להצביע עבור שום דבר עד שלא יטפלו בכך.

אני מבקש רוויזיה.

אתה נגד?

אני לא נגד. אי אפשר לתקוע 5,000 יצואנים בחקלאות בגלל גחמות של נערי האוצר. אני ביקשתי רוויזיה.

שלום שמחון ביקש רוויזיה. הצבעה על הרוויזיה תהיה מחר.

3. חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 53) (פטור מהיטל) – חבר הכנסת מאיר פרוש – הצבעה

אנחנו קיימנו דיון לפני חמישה ימים בהצעת החוק של חבר הכנסת מאיר פרוש, שכוללת ארבעה תיקונים בנושא היטל השבחה.

קבוצה של חברי הכנסת מתחלקים לאלה שתומכים בכל סעיפי החוק – אני לא יודע אם יש מישהו שמתנגד לכל סעיפי החוק - ויש מי שמסכים לחלק מסעיפי החוק.

אנה, איך את מציעה שנקיים את ההצבעה?

קודם כל הצבעה על ההסתייגויות.

אבל קודם אני צריך להצביע על כל החוק.

לא, קודם הסתייגויות.

הסדר הנכון צריך להיות קודם כל להצביע, אתם טועים.

לא, קודם ההסתייגויות – מאה אחוז.

אולי סעיף מסוים לא יתקבל.

קודם ההסתייגויות. אם הסתייגויות לא עוברות, צריך להצביע על הסעיף. חבר הכנסת מלול, האמת היא שהנכון לעשות הוא לעבור ולהצביע סעיף-סעיף, ועל כל סעיף בחוק אם יש הסתייגויות, מצביעים קודם על ההסתייגות. אם היא לא עוברת – מצביעים על הסעיף.

בסעיף 1, פסקה (1) יש הצעה להוסיף את ההקדש הציבורי אחרי "מוסדות לבריאות או לספורט". חבר הכנסת פריצקי מתנגד.

מציע להסיר את הסעיף הזה.

מציע להסיר את הסעיף, ולחלופין – הוא מבקש שייאמר אחרי המלים: הקדש ציבורי-
"שאושר על ידי שר האוצר, לאחר התייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת הכספים של הכנסת".

אל תעשה את זה.

אני נגד הקדש. לכן אני מציע לחלופין.

עזוב חילופין, זה אחרי זה.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת פריצקי, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד ההסתייגות של חבר הכנסת פריצקי – 4
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת פריצקי לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

זה עולה למליאה.

מי בעד הסעיף עצמו, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה

בעד סעיף 1 - רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 1 אושר.

הסעיף אושר ברוב.

התיקון השני מופיע אצלכם בסעיף 1 ומתייחס לפסקה (2).

אנה, תדלגי על במקום 160 יבוא 130 או 140 כי זה לא יעבור כאן וזה יעלה למליאה.

במקום 120 מ"ר, חבר הכנסת פרוש מציע 130 מ"ר. יש הסתייגות של חבר הכנסת פריצקי קודם כל לבטל את כל הסעיף, והוא רוצה לחלופין שבסופה של הפסקה יבוא: "אינו עולה על 160 מ"ר ובלבד שהרשות המקומית שבה מצויה דירת המגורים אישרה בכתב כי צפיפות הדיור באותה דירה היא שלוש נפשות לחדר או יותר".

תודה. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת יוסי פריצקי, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה

בעד – 6
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת יוסף פריצקי לא נתקבלה.

תודה, ההסתייגות נפלה.

מי בעד הסעיף כפי שהוא, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 2 נתקבל.

הסעיף התקבל.

בעד כל החוק.

עכשיו עם התמורה, לא?

אפשר לרשום הסתייגויות לדבר?

עד כה ההסתייגויות נפלו, הסעיפים עברו. אני מצביע על כל החוק. תוך 24 שעות מעכשיו אפשר להגיש הסתייגויות לדיבור.

מי בעד הצעת החוק להבאתה לכנסת לקריאה שנייה ושלישית, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה

בעד החוק – 10
נגד – 3
נמנעים – 1
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 53) (פטור מהיטל), התש"ס-2000 נתקבלה.

תודה. ברוב של 9, שלושה מתנגדים ונמנע אחד, החוק אושר להבאה לכנסת לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.