פרוטוקולים/כספים/2228

2
ועדת הכספים
22.11.2000

פרוטוקולים/כספים/2228
ירושלים, א' בכסלו, תשס"א
28 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 187
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ד בחשון התשס"א (22 בנובמבר 2000), שעה 9:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
משה גפני
אמנון כהן
ישראל כץ
יעקב ליצמן
מאיר פרוש
מאיר שטרית
שלום שמחון

אהוד כותן - לשכת מנכ"ל ראש הממשלה
גדי אייזנרייך - משרד הפנים
יחזקאל לביא - משרד הפנים
עדנה הירשמן-פרי - מתאמת בין מרכז השלטון המקומי לכנסת
אלי אסקוזידו - ראש מועצה אזורית נחל שורק
יששכר פרנקנטהל - ראש מועצה מקומית עמנואל
חיים צדוק - סגן ראש מועצה מקומית עמנואל
ינון חריר - מנהל לשכת ראש המועצה המקומית עמנואל
יעקב גוטרמן - ראש המועצה המקומית מודיעין עילית
יהודה גרליץ - ראש המועצה המקומית ביתר עילית
מרדכי קרליץ - ראש עיריית בני ברק
שבתאי בוקשטיין - עוזר חבר הכנסת מאיר פרוש

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קרשנר

תמר מרימוביץ

"דיון מהיר" בנושא טיפול נקודתי ב-11 היישובים (חבר הכנסת מאיר פרוש).


"דיון מהיר" בנושא טיפול נקודתי ב-11 היישובים (חבר הכנסת מאיר פרוש)

אני פותח את הישיבה. אם תגיע במהלך היום פנייה תקציבית בנושא גילה, אל"ף – נוותר על ה-24 שעות, ובי"ת – אם היא תגיע אלינו אחרי השעה 11:00, אבקש לזמן את הוועדה בהתראה קצרה, רק כדי לאשר את העניין.

אפשר אפילו לאשר את זה טלפונית.

אני לא יודע אם מותר לעשות זאת טלפונית. שקלתי את זה, וזה לא נעשה אף פעם בוועדת הכספים.

זה תקדים מאד מסוכן.

זה תקדים מסוכן. לא תמיד יהיה יושב ראש שלא ינצל את הדברים האלה לרעה...

אני מבין שזה מקובל עליכם.

כן.

אם יהיה צורך, נבקש מיושב ראש הכנסת, אברהם בורג, לאפשר לנו בזמן המליאה לקיים דיון למשך 5-10 דקות.

רק שיידעו את החברים.

אנחנו נתקשר לכולם, אבל לא למישהו שכבר עזב את הבניין. אני לא יודע אם הפנייה התקציבית תגיע היום, אבל אני אומר את הדברים האלה בתנאי שהפנייה תגיע היום. לפי העיתון, אנחנו מעכבים את הפנייה...


איוור קרשנר, אני מבקש שיתקשרו לאגף התקציבים וישאלו האם באמת הפנייה בדרך, ואפילו ישלחו אותה לכאן – אתה יודע מה, בלי רפרנט. כשתגיע הפנייה, נאשר אותה, והפעם גם בלי רפרנט.

אנחנו עוברים ל"דיון המהיר". בבקשה, חבר הכנסת פרוש.

בוקר טוב. אני חושב שהנושא מוכר לכולם.

רק ליוסי קוצ'יק הוא לא מוכר, כי הוא לא פה.

יוסי קוצ'יק שלח עוזר.

חבר הכנסת גולדשמידט, בשביל הפורמליסטיקה אני אמנם עוזר בכיר, אבל אלי אסקוזידו יכול להעיד שאני מאד בקיא בנושא הטיפול הנקודתי.

בנחל שורק אני יכול להעיד שהוא בקיא.

הבקיאות הזאת עזרה לך מאד בטיפול הנקודתי...

הממשלה החליטה בתאריך 30 בינואר 2000 ש"תקום ועדה בינמשרדית בריכוז של ראש אגף תיאום במשרד ראש הממשלה, שתבחן אפשרות הפעלת טיפול נקודתי ביישוב חרדי ואופן ההפעלה. המלצות הוועדה הבינשרדית יוגשו לאישור הממשלה בתוך 14 יום."

יש עוד פסקה השייכת לאותה החלטה שהתקבלה באותו יום – ב-30 בינואר 2000 – "מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר יגבשו רשימת יישובים לטיפול במגזר הכפרי הפריפריאלי בתוך 30 יום".

לפנינו מסמך בו פנה ניסן כוחי מטעם משרד ראש הממשלה לראש עיריית בני-ברק, הרב קרליץ שנמצא פה, לראש מועצת ביתר עילית שנמצא פה, לראש מועצת עמנואל שנמצא פה, ולראש מועצת רכסים שלא נמצא פה, וגם פנו לראש מועצת נחל שורק. פנו לראש מועצת נחל שורק ללא קשר לטיפול ביישוב חרדי, אלא במסגרת בחינת מועצה במגזר הכפרי הפריפריאלי. לראש מועצת מודיעין עילית לא פנו, כי היתה אז מועצה ממונה.

אני מתאר לעצמי שלכל אלה שהזכרתי שהתכתבו הלוך וחזור עם משרד ראש הממשלה כמעט קרוב לשנה, היו נימוקים לסיבות היכללותם בתכנית. אני לא יודע האם זה המקום שאנחנו כחברי כנסת ניכנס כרגע לנימוקים. הייתי רוצה שאתה, חבר כנסת אלי גולדשמידט, תאפשר לכל אחד מראשי המועצות לתמצת ולומר בכמה משפטים מדוע הם חושבים שהם צריכים להיכלל בתכנית. יכול להיות שיש גם מסקנות במשרד ראש הממשלה.

אבל לבסוף הממשלה החליטה לפני כשבועיים, בתאריך 5 בנובמבר 2000, את מה שהחליטה, והיא גם פרסמה את רשימת היישובים שייכללו בטיפול הנקודתי, כמו: אופקים, בית-שאן, דימונה, ירוחם, לוד, מצפה-רמון, נצרת עילית, עכו, קריית-מלאכי, רמלה ותל-שבע. בכל מה שקשור להפעלת טיפול נקודתי ביישוב חרדי, אין כל החלטה.

הרב גפני כעס ובצדק, כשאמר את מה שאמר, ואני אומר את זה בכאב, למרות שאתה חבר הכנסת גולדשמידט עושה מעל ומעבר.

אני רוצה לספר לכם שלפני שבועיים התקיימה ישיבה של חברים בסיעת העבודה אצל ראש הממשלה. כמה אנשים שהשתתפו בישיבה, וביניהם גם אני, טענו שזה לא בסדר שאין ברשימת הטיפול הנקודתי יישוב חרדי, ושאין ברשימה הזאת יישוב ערבי. אמנם תל-שבע כלולה שם, אבל זה יישוב בדואי. אני לא עושה הבחנה בין בדואים לערבים, אבל בכל זאת יש יישובים בגליל וכו', שהיה מקום להכניס אותם לרשימה. מבחינת פריסה ושיקוף של כלל האוכלוסייה במדינת ישראל, יש פה פגם. חבר הכנסת שמחון, הרי היית בישיבה.

וגם לא נכלל ברשימה אף מושב.

בדקו את היישובים הכפריים, והתברר שנחל שורק הוא היישוב שבדרגה הסוציו-אקונומית מדורג בדרגה הנמוכה ביותר. אני לא רוצה לומר את זה בקביעה חד משמעית, אולי מכיוון שיש שם דתיים, בסופו של דבר לא מיישמים שם את החלטת הממשלה?

האם זאת מועצה של אנשים דתיים?

כן. אבל היא מועצה שהמצב הסוציו-אקונומי שלה הוא הנמוך ביותר.

יש לנו בעצם שתי החלטות ממשלה - הכללת יישוב חרדי שלא מיישמים אותה, בעוד שלפניכם החלטת ממשלה להקצות סכומים בכל מקום ומקום במשך שלוש השנים הקרובות לא ליישוב החרדי ולא למגזר הכפרי הפריפריאלי.

במסגרת 11 היישובים נכללות אופקים או ירוחם, ויש שם דתיים. דרך אגב, באופקים מתוך 27 גני ילדים, אולי 21 הם גנים דתיים.

חצי-חצי.

מישהו עלול לבוא ולומר זאת.

לא "מישהו", יוסי קוצ'יק אמר לי את זה.

יש הרבה דתיים באופקים.

הם יכולים לחשוב: אולי אנחנו יוצאים ידי חובה בזה שאנחנו מכלילים את אופקים, כי אז גם יישוב דתי נכלל ברשימה.

סיעת יהדות התורה נפגשה עם מנכ"לית משרד החינוך והתרבות לפני שבועיים בקשר להפעלת יום לימודים ארוך מקרן רש"י. אמרה מנכ"לית משרד החינוך והתרבות: אנחנו מלכתחילה אומרים לכם, שמי שנמצא בחינוך העצמאי, או במעיין החינוך התורני, לא יקבל את הכסף מקרן רש"י. זאת אומרת, גם אם מישהו יטען שעל ידי הכללת אופקים יוצאים ידי חובה, אז גם שם זה לא יופעל. זה גם לא יופעל בירוחם. זה לא יופעל באותם מקומות, כי מראש מה שקשור לחינוך העצמאי והדתי ומעיין החינוך התורני לא יקבל את אותן הטבות.

חברי יהדות התורה דיברה עם שר האוצר, והוא אמר: זה לא במסגרת ה"תיק" שלי. דיברנו עם השר יוסי ביילין וגם הוא אמר שזה לא שייך לתיק שלו. כחברי כנסת, אני חושב שמן הדין להעלות זאת כאן. בואו נבין מה שקורה פה.

אני שוב אומר – ומוחה על כך – שאם כבר באנו לדיון בנושא הזה, היה מותר שיהיה פה ייצוג, ואני לא רוצה לפגוע בנציג משרד ראש הממשלה שהגיע לכאן. כואב הלב שוב ושוב להעלות את הנושאים האלה. מכיוון שזה נושא דתי, זה מתעכב, אחרת אין שום סיבה אחרת. אני מציע שלפחות תיתן לראשי המועצות לדבר.

אני רוצה להעיר משהו מאד עקרוני, ואני מפנה את זה אליך מר כותן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה למשל אפיונים סוציו-אקונומיים של יישובים, ויש מודלים של יישובים. כשאדם רוצה לקבל סיוע ממשלתי, למשל בשיכון, עושים לו פרופיל נקודות שמבוסס על משפחה, הכנסה, מצב סוציו-אקונומי וכו', זאת אומרת: יש מבחן נקודות.

מדוע צריכה הממשלה לקבוע את רשימת היישובים ואת שמותיהם? מדוע היא לא אומרת למשל, שהיישובים שיש להם 3,000 ומעלה נקודות, נכללים בטיפול הנקודתי? עושים מסדר של יישובים, ואומרים שיש היום כסף לעשרה יישובים למשל, ואז חותכים את העשרה העליונים. המבחן הוא מספר הנקודות, או הפרופיל הכולל. הממשלה צריכה להחליט מה הוא הפרופיל הקובע. הוועדה הזאת תמיין את היישובים ותאמר מי הם עשרת היישובים שנופלים במדגם.

אני מכירה את המחקר הזה של האשכולות הסוציו-אקונומיים. חלקם פה וחלקם לא פה. יש מקומות שבהם הבעיה היא חינוך, ויש מקומות שבהם הבעיה היא שיכון. אם אתה אומר שמדובר פה בפעולה משולבת, פעולת רוחב, אתה צריך לעשות פרופיל סוציו-אקונומי.

אולי אדוני יודע מה העיר הענייה ביותר בארץ?!

בני ברק.

לא, אני יכול להגיד בוודאות שזאת עיר ערבית.

האשכול הראשון הנמוך ביותר הוא כולו ערבי.

לפי הסטטיסטיקה זאת העיר בני-ברק.

גם אם לפי המבחן שהצעתי ייצאו 11 יישובים חרדים, מגיע לכל ה-11 להיכלל בטיפול הנקודתי.

אני רוצה למקד את מה שחבר הכנסת פרוש העלה, ואני רוצה שתתייחס לשאלות הבאות:

1. האם הרשימה שנבחרה מייצגת את המקרים הכי חמורים בחברה הישראלית, או שיש פה שיקולים נוספים, פרט לרמת החומרה של המצב?

2. אם נלקח בחשבון שיקול של ראיית החברה הישראלית כולה ולאו דווקא של היישובים שנמצאים במצב החמור ביותר – כי יכול להיות שאם היינו בוחרים את 11 היישובים שנמצאים במצב החמור ביותר, כל הטיפול הנקודתי היה הולך רק ליישובים חרדים וערבים, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - ואם נלקחו שיקולים נוספים, אני שואל את השאלה למה אין יישוב ערבי, יישוב כפרי ויישוב חרדי בתכנית, על מנת שיהיה ייצוג של כלל החברה הישראלית.

בינתיים נוספה תל-שבע.

שמי אהוד כותן, ואני העוזר הבכיר של יוסי קוצ'יק. אמר חבר הכנסת ליצמן שנוספה תל-שבע לרשימת היישובים. לא נוספו יישובים לרשימה מאז חודש ינואר. רשימת 11 היישובים שנקבעה, נקבעה בחודש ינואר, והיא נקבעה לפי מספר פרמטרים. אחד השיקולים העיקריים שנקבעו היו הדירוגים הסוציו-אקונומיים, אבל זה לא היה השיקול הבלעדי.

לא נעשה ניקוד מספרי, אבל כן נעשה ניסיון לשקלל את הגורמים של מדד סוציו-אקונומי ושל יישובים שאפשר להגדיר אותם תחת הכותרת "פריפריה חברתית וגיאוגרפית". במרבית היישובים, כפי שאמרה סמדר אלחנני, יש מתאם בין הדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך להיכללותם בתכנית.

מה זה אומר מרבית היישובים? איזה מהיישובים שנכללים ברשימה הם לא ברמה סוציו-אקונומית נמוכה?

אני יכול להגיד שנצרת עילית היא לא ברמה מאד נמוכה, אבל בטיפול הנקודתי ניתן משקל מאד גבוה לנושא קליטת העלייה, ובנצרת עילית יש למעלה מ-50% עולים חדשים.

ומה לגבי שאר היישובים?

בכל שאר היישובים יש רמה סוציו-אקונומית נמוכה.

האם יש יישובים שהם ברמה סוציו-אקונומית יותר נמוכה מהיישובים שמופיעים ברשימה?

כן, יש שני סוגי יישובים. קודם כל, קיימים היישובים הערביים. ביישובים הערביים נעשתה במהלך השנה האחרונה התכנית הרב שנתית לפיתוח היישובים הערביים, ולכן לא צורף בסופו של דבר יישוב ערבי.

האם אתה מכיר את הפרסומת ברדיו על הסקר ברדיו? זה בדיוק מה שאתה אומר.

לגבי היישובים הערביים יש תכנית רב-שנתית, ולכן הם לא נכללו בטיפול הנקודתי. מה עוד?

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היישוב היהודי העני ביותר בארץ הוא אופקים.

ואיזה יישוב אחריו?

אני לא זוכר. בני ברק מדורגת מאד נמוך. מייד נגיע ליישובים החרדיים, ואולי אני אקדים את המאוחר לגבי בני ברק. יש הרבה אזורים בארץ - לפעמים שכונות בערים גדולות ולפעמים ערים גדולות - שמצבם הסוציו-אקונומי קשה מאד. למאפייני ההפעלה של תכנית הטיפול הנקודתי אין למעשה יכולת להתמודד עם יישובים גדולים.

יש מושג שלוקחים את גלעין הכפר, לוקחים את מרכז העיר. תתמקד באותן שכונות בבני-ברק שנמצאות בשיקום שכונות ותטפח אותן.

אותה טענה הגיעה מרון חולדאי. חולדאי אמר שזה יפה שבתל-אביב קיימת רמת אביב ג', אבל מה עם שכונת הארגזים?

אז נתת לו את זה בצורה אחרת.

זה נכון גם לגבי מועצות אזוריות. גם שם עושים ממוצע בין מושבים, או בין קיבוצים. יכול להיות מושב או קיבוץ מאד עשיר ומושב או קיבוץ מאד עני, והממוצע של המצב הסוציו-אקונומי הוא באמצע, ולכן הם לא ייכללו בתכנית.

נתת תקציבים לשכונת הארגזים במסגרת בינוי.

לא במסגרת התכנית הזאת.

מה זה משנה?

למרבה הצער, העיר בני ברק יוצאת מחוץ לדיון בשלב די מוקדם. כל הערים שנכללות ברשימה הן בסך הכל ערים די קטנות.

כמה תושבים יש בבני ברק?

140,000. כמה יש בנצרת עילית?

אולי 30,000, אבל אני לא זוכר בעל פה.

לא 30,000, בטבריה יש 30,000 תושבים.

אם אני לא טועה, בנצרת יש קרוב ל-70,000 תושבים.

נביא את השנתון ונבדוק.

זה לגבי בני-ברק. נקבעו 11 היישובים האלה לפי כמה פרמטרים: שיעור אבטלה גבוה, דירוג סוציו-אקונומי נמוך, שיעור עולים והשאלה האם העיר היא עיר מעורבת, כשבדרך כלל כשעיר היא מעורבת זאת מעין משקולת שמושכת את העיר למטה, ולכן אנחנו גם רואים שהערים לוד, רמלה ועכו מאופיינות גם בפרמטרים האחרים של שיעור אבטלה גבוה ומצב סוציו-אקונומי נמוך. לכן נקבעו 11 היישובים האלה בחודש ינואר.

בהחלטה של חודש ינואר, נקבע שצוותים בין-משרדיים או ועדת מנכ"לים – תלוי באיזה סעיף – יבחנו שילוב של עוד שלושה מגזרים בתכנית: המגזר הכפרי, המגזר החרדי והמגזר הערבי. התייחסתי למגזר הערבי. במהלך השנה בחנו את הדברים, וראינו שהתכנית של המגזר הערבי מטפלת גם ביישובים שבחנו, והם מטופלים במסגרת ההיא.

לגבי המגזר החרדי והמגזר הכפרי, במהלך השנה קם הצוות הבין-משרדי, כפי שהתחייב בהחלטת הממשלה. הצוות קיים מספר ישיבות, והגיע למעשה למסקנה דומה לזאת שציין חבר הכנסת פרוש, שיש שלושה יישובים שמועמדים להיכנס לרשימה: ביתר עילית, רכסים ועמנואל. בהמשך השנה, בעקבות פניות ובדיקות שלנו, עלו לסדר היום גם מודיעין עילית וגם המועצה האזורית נחל שורק, שהתברר ששיעור האוכלוסייה החרדית בה מאד גבוה, ושהיא יכולה לצורך העניין להיחשב גם כיישוב חרדי.

יחד עם זה, במשך השנה נפגשנו – גם בארי הולצמן שהוא ראש אגף תיאום וגם יוסי קוצ'יק – עם ראשי הערים הרלוונטיים. בארי הולצמן סייר בעמנואל. היו גם כמה פגישות בנחל שורק.

אני רוצה לתקן אותך שבביתר עילית אף אחד לא היה.

אני יודע שלא היה סיור בביתר עילית, אבל אני לא יודע אם לא נפגשו עם נציגים של העיר.

לא היה סיור וגם לא נפגשו ולא דיברו עם אף אחד.

אני גם לא זוכר שהיתה בקשה לפגישה.

רק מכתבים ששלחתי...

יש שתי בעיות עיקריות: האחת – עד היום התקשינו להחליט איזה יישוב לבחור מבין היישובים החרדים; השנייה – צירוף היישובים, לא צירפנו אף יישוב כי יש בעיה בהפעלת התכנית.

לגבי יישובים בדואיים לא היתה לכם בעיה איזה יישוב להכליל.

היישוב תל-שבע נבחר עוד בזמנו.

חבר הכנסת גולדשמידט, שאל אותו האם השאירו כסף בצד.

לא השאירו.

סמדר אלחנני, האם הבקשה הזאת לטיפול נקודתי טעונה אישור שלנו?

הם אומרים שמדובר במקורות פנימיים. אם יחליטו על מקורות נוספים, זה ממילא יגיע לפה.

יש גם תקציב ממשרד האוצר. כפי שאמרתי, בעיה אחת היתה להכריע איזה יישוב חרדי, והבעיה השנייה והעיקרית היתה האם מאפייני ההפעלה של התכנית מתאימים לאופי היישובים.

לא אמרת אם בדקת האם ראשי הערים האלו ראויים לכהן כראשי ערים...

לא, זה לא פרמטר.

אתה אומר את זה ברצינות, כשאני שואל את זה בתור בדיחה. אתה אומר שלא ידעת איזה יישוב להכליל, ולכן לא הכללת אף יישוב חרדי.

כי אנחנו עדיין בודקים את זה. ראש מועצת רכסים היה אצלנו.

רק לידיעתך, בנצרת עילית יש 43,000 תושבים, וזה נכון לסוף שנת 1998. בבני-ברק יש 134,000, וזה הבדל מאד משמעותי.

האם כל היישובים החרדיים באותו מצב?

התקשינו עד היום לקבוע. זה מצטמצם לשלושה-ארבעה יישובים.

האם כל היישובים החרדיים באותו מצב? האם אין אחד במצב יותר טוב ואחד במצב פחות טוב? האם כולם באותו מצב?

זה תלוי את מי שואלים. יש גורמים מקצועיים שאומרים שהיישוב רכסים במצב יותר קשה, ויש גורמים מקצועיים אחרים שאומרים אחרת. תלוי על איזה פרמטר מסתכל כל אחד.

אני יכול לשמוע בסבלנות כל טיעון, אבל איזה מן טיעון זה שמגיע ליישוב החרדי להיכלל ברשימה, אבל בגלל שלא ידעתם להכריע בין שלושה או ארבעה יישובים חרדיים, לא הכרעתם.

לא, זה לא רק הטיעון הזה.

אם זה לא רק הטיעון הזה, אז לא משמיעים כזה טיעון. איזה מן טיעון זה?

חבר הכנסת גולדשמידט, עם כל הכבוד, אנחנו יושבים בוועדה מכובדת כל הזמן. אנחנו מעלים טיעון ברמה הלאומית. בכלל לא מעניין אותי, שלא יהיה יישוב מועדף ושלא יהיה טיפול נקודתי. אין שום בעיה עם העניין הזה.

אם מנכ"ל משרד ראש הממשלה שולח את העוזר שלו, שלא יודע לענות תשובות, לי אין מה לעשות בישיבה הזאת. תעשה לי טובה, מספיק אנחנו סובלים מזה. אם יוסי קוצ'יק חושב שאנחנו הכלבים שלו, שישכח מזה. שיספר לי שהוא לא יודע להחליט בין היישובים... איך ידעת להחליט בין אופקים לבין באר-שבע? האם לא מדובר בתושבי מדינת ישראל? מה, אני לא מבין, מה זה אומר שאתה לא יודע להחליט?

אני לא אשב בישיבה הזאת. יושבים פה אנשים שבאו מכל קצוות הארץ. יוסי קוצ'יק יכול להגיע לפה ממרחק של כמה מטרים.

חבר הכנסת גפני, קודם כל, אם יוסי קוצ'יק לא מגיע לפה, הוא פוגע בי ולא בך. אנחנו רוצים לקבל פה החלטות.

אני לא רוצה שיוסי קוצ'יק יגיד: אני שלחתי מישהו, התקיימה ישיבה ואנחנו בודקים את העניין, אבל אני לא יודע להחליט מי יהיה היישוב שייכלל ברשימה. איך הוא ידע להחליט בין דימונה לירוחם? האם הוא לא יודע להחליט בין מודיעין עילית לבין נחל שורק?

הוא הכניס את שניהם.

הוא חושב את עצמו מי יודע מה. זאת אחת הסיבות שעוד מעט לא יהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כשאני מדבר אתו בטלפון, הוא אומר לי: בירוחם יש חרדים. יש לי פה ניירת שמוכיחה, שבירוחם החרדים מחוץ לעניין. הבן שלי באופקים לא זכאי לטיפול נקודתי.

אל תלך.

חבר הכנסת גולדשמידט, תפסיק את הישיבה, תאמין לי שזה לא לכבודך. אני חס על הכבוד שלך.

אני כבר מזמן לא חס על הכבוד שלי.

אני כן חס. אלה סיפורי מעשיות, מה זה הדיבורים האלה בכלל? הוא לא יודע להחליט... ואתה שואל אותו האם ראשי הערים מתאימים לתפקיד שלהם... אומר לי שר האוצר שראשי הערים האלה יותר טובים מראשי ערים אחרים, והוא לא יודע להחליט...

חבר הכנסת גפני, הבעת את מחאתך.

איזו מחאה! אני מדבר עם ראש הממשלה בשבוע שעבר, והוא אומר לי: תאמין לי, אתה צודק, אנחנו מייד נטפל בעניין הזה. כשהוא מגיע לפה, הוא אומר: אפילו אין תקציב. עושים מאתנו צחוק.

אולי אפשר לבקש רבע שעה הפסקה, לצלצל ליוסי קוצ'יק ולבקש שיבוא?

יוסי קוצ'יק לא יבוא היום, עזוב.

יספרו לך סיפורי מעשיות, ואחרי זה יגידו לך: צריכה להיות לך אחריות כלפי המדינה, איך במצב חירום לא תצביע בעד התקציב? בשבוע הבא יעלה חוק להקדמת הבחירות - בואו נשלח את יוסי קוצ'יק הביתה. בא אליי אתמול חבר הכנסת אופיר פינס-פז ואמר לי "אחריות לאומית."

אני מכריז על הפסקה מתודית בישיבה. אני הולך לבדוק האם אפשר לדאוג שיוסי קוצ'יק יהיה פה ביום שני בשעה 9:00 בבוקר.

מאה אחוז.

הישיבה נפסקה בשעה 9:45



חידוש הישיבה בשעה 10:00

רבותיי, אנחנו לא מצליחים כרגע להשיג את המנכ"ל. אני מבקש מידידנו כותן לחזור למשרד ראש הממשלה ולהביא בפני משרד ראש הממשלה את רוח הדברים שהועלו כאן. אני חושב שזה ברור לאנשי משרד ראש הממשלה למה אני מצפה - שנקבל בתחילת שבוע הבא תשובה מספקת.

אני אגיד את זה אחרת, אני חושב שאם רשימת היישובים לא הולכת רק לפי הקריטריון הסוציו-אקונומי, היא חייבת לשקף את פני החברה במדינת ישראל. לא יכול להיות שסקטור חברתי שלם יוצא מתוכה. את זה אני אומר כהנחיה של ועדת כספים, ואני משוכנע שכל חברי הוועדה כאיש אחד עומדים מאחוריה.

אני חוזר ואומר שיש פה בעיה לא רק עם העניין החרדי, אלא גם עם הערבי והכפרי. יש טיעון של משרד ראש הממשלה, שייבדק על ידינו, שהמגזר הכפרי מטופל בנפרד ושהמגזר הערבי מטופל בנפרד, אבל אין טיעון כזה לגבי המגזר החרדי, ולכן אנחנו רוצים שהמסר הזה יעבור ליוסי קוצ'יק. נחדש את הדיון בשבוע הבא.

קח את ביתר עילית, את מודיעין עלית, את נחל שורק ואת עמנואל, ואז אולי נגיע בסך הכל לשוויון עם נצרת עילית, אם לא יידעו באיזה יישוב לבחור. בסך הכל יש שם שלושים וכמה אלף נפש בכל ארבעת היישובים האלה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05