פרוטוקולים/כספים/2169

2
ועדת כספים
8.11.2000

פרוטוקולים/כספים/2169
ירושלים, כ"ה בחשון, תשס"א
23 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 180
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י' בחשון התשס"א (8 בנובמבר 2000), שעה 9:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט – היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
אמנון כהן
ישראל כ"ץ
לימור לבנת
יעקב ליצמן
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
ויצמן שירי
שלום שמחון

מוטי איילון מנהל המכס ומע"מ
טלי ירון יועצת משפטית, אגף המכס ומע"מ
א. תמרי משרד האוצר
ד. רימון משרד האוצר
יעל אביר עו"ד, אגף המכס ומע"מ
טלי דולן יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
גבי בן-הרוש מועצת המובילים
דוד כוכבא מועצת המובילים
א. שאשא מועצת המובילים
א . קליימן מועצת המובילים
נ. סרוסי מועצת המובילים
י. סאלם מועצת המובילים
יורם גולדשמידט מועצת המובילים
רוני ארד אגף תקציבים, משרד האוצר

סמדר אלחנני

אנה שניידר

איוור קירשנר

יפעת שפרכר

נושא: 1. תקנות מס קניה (טובין) (תיקון).
2. שינויים בתקציב לשנת ‏2000.
3. נזקי האירועים הבטחוניים.





1. תקנות מס קניה (טובין) (תיקון).

הצעה לתיקון תקנות מס קניה (טובין).

המחיר לקביעת מס הקנייה בייצור המקומי נקבע בדרך כלל על המחיר הסיטונאי, שהוא מחיר ממוצע של מכירות לסיטונאים. קבוע בחוק שריבית איננה חלק מהמחיר. פנו אלינו היצרנים בטענה שהם מעוניינים לגלגל שיטה של מכירות בתשלומים. הם טענו שזה לא הוגן לכלול את הריבית על התשלומים האלה בתשלום לצרכן.

עד היום הם לא מכרו בתשלומים?

לא הייצרנים. מי שמכר בתשלומים זה הקמעונאים. אנחנו נעתרנו לבקשתם של היצרנים לאפשר להם, במקרים המסויימים שניתן לצרכן לשלם בתשלומים, לא לראות את הריבית כחלק מהמחיר. זה עובד לטובת התעשייה שלנו. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה.

מה המשמעות שאתה לא רואה את הריבית כחלק מהמחיר?

זאת אומרת שמס הקנייה לא ייגבה על החלק של הריבית.

מע"מ על הריבית אתה כן גובה.

מע"מ על הריבית אני גובה סלקטיבי. אם זה מכר בתשלומים אנחנו לא גובים. אם הבסיס הוא בסיס מזומן, אנחנו כן גובים.

זאת אומרת שבהקשר הזה אתם לא גובים מע"מ.

לא.

לשכת עורכי הדין בירכה על התיקון, אבל יש לה הערה לגבי פיסקה 2.

אני חושב שלשכת עורכי הדין לא הבינה את המטרה. אילו היא היתה מדברת איתי ומבינה למה נעתרתי לדבר הזה, אז היא היתה מוותרת על השימוש בפיסקה 2.

לשכת עורכי הדין כותבת: "מאחר שהסכם תשלומים נערך מטבע הדברים לאחר מועד.. ולעיתים קרובות אף לאחר המועד שבו הוא חייב לדווח על העיסקה, היצרן אינו צד להסכם, ואיש אינו מחייב את הקמעונאי או את הצרכן לדווח לו על הסכומים". השאלה היא איך אתם מתכוונים ליישם את זה במצב דברים כזה? אני חושבת שהעובדות הן נכונות.

עיסקאות מסוג זה לא היו עד היום. הטיעון של לשכת עורכי הדין הוא טיעון נכון, אבל כיוון שאנחנו מדברים על סוג חדש של עיסקאות, אנחנו כמובן נדרוש מהיצרן את הדיווח המדוייק על המקרים מתי הוא לא כלל את המחיר ומתי הוא גלגל את זה.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב


אושר





















2. שינויים בתקציב לשנת 2000.

אנחנו מצביעים על רוויזיה לחוק הלוואות לדיור (תיקון – זכאות לדיור ציבורי), של חבר הכנסת ליצמן וקבוצת ח"כים. מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 6
נגד – 8

הרוויזיה נפלה.

אנחנו מצביעים על רוויזיה לחוק תיקון פקודת מס הכנסה (אי ניכוי הוצאות בגין עבודה לא חוקית). מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 6
נגד – 8

הרוויזיה נפלה.

רוויזיה של שלום שמחון על בקשה מספר 339. מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 11
נגד – 0

הרוויזיה אושרה.

מי בעד הבקשה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 10
נגד – 0

הבקשה אושרה.

רוויזיה נוספת של שלום שמחון על בקשה מספר 04043. מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו?

בעד – רוב

הרוויזיה אושרה.

מי בעד הבקשה, ירים את ידו?

בעד – רוב

הבקשה אושרה.

רוויזיה של שלום שמחון על פנייה 05037 ו13020. מי בעד הרוויזיה של שלום שמחון, ירים את ידו?


ה צ ב ע ה
בעד – רוב

הרוויזיה אושרה.

מי בעד הבקשה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 1

הבקשה אושרה.

חבר הכנסת עופר חוגי ביקש רוויזיה על פנייה 70046. עופר, אתה יורד מהרוויזיה?

כן.

הרוויזיה הוסרה, הבקשה אושרה. אנחנו עוברים עכשיו לרוויזיה של יוסי פריצקי על פנייה מספר 22018. עלתה פה שאלה למה זה בא בצורת הודעה. אנחנו בדקנו בחוק יסודות התקציב וראינו שיש סעיף שאומר שאם מדובר בעודפים מחוייבים באותה תוכנית, אז מדובר על הגשת הודעה.

מדובר על סעיף מספר 13א לחוק יסודות התקציב.

מבחינת היועצת המשפטית של ועדת הכספים, נחה דעתי שהעניין המשפטי תקין. כמובן שאם מישהו מעכב זה עובר למסלול הצבעה רגיל.

סעיף 13א לחוק יסודות התקציב קובע: "נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב בחוק תקציב שנתי לשנת כספים פלונית או על פיו, חוץ מסעיף תקציב הכנסת, רשאי שר האוצר בהודעה לוועדה להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה, לתוכנית שבה נכלל".

באיזו שנה מדובר פה?

שאלה שנייה שעלתה היא: האם הקריטריונים שעל פיהם הכסף הזה יועד בשנת הכספים הקודמת היו קריטריונים תקפים. אנחנו הבנו, גם מהישיבות שהיו לנו עם מר דהרטוך ועם אנשים אחרים, שעד היום תקפים הקריטריונים של 1992 שפורסמו בילקוט הפירסומים. השאלה שנשאלת היא: האם הכספים שפה מדובר בהם מחולקים על פי הקריטריונים ההם.

בעיקרון מדובר, אני מבין, על סעיף תקציבי מיוחד שמיועד למבני דת. העודפים המחוייבים בסעיף הספציפי הזה הם לא עודפים מ-1999. מדובר בהתחייבויות ארוכות טווח, כלומר, התחייבויות שהמשרד התחייב עליהן ב-1998 וב-1997 על בסיס הרשאה להתחייב. אנחנו במקביל בודקים אם ההתחייבויות הללו עומדות בקריטריונים של 1992. לגבי הכספים של 1999 ו-2000, מדובר בעודפים מחוייבים שלא הגיעו בכלל לוועדה. אסור היה להוציא את הכספים האלה, ואכן הכסף הזה לא יצא. זאת הפנייה. הכסף הזה כל כולו מיועד להתחייבויות המשרד שרשומות על ידי חשב המשרד. זו לא תוספת תקציב. המשרד לא יכול להשתמש בו עבור התחייבויות חדשות, אלא כמו כל כסף מחוייב שמעבירים כל שנה הוא מחוייב לתשלום עבור גוף כלשהו. אם יתברר שההתחייבות לא היתה על פי החוק, הכסף הזה לא ישולם ולא יהיה מחוייב.

רוני, אתה אמרת שזה מ1997 ומ-1998. לפי חוק יסודות התקציב, הודעה היא לשנה שלפניה. האם בין 1997, 1998 עד היום היתה העברה של העודף הזה עוד פעם?

חייבת להיות.

אם לא משתמשים בעודף המחוייב, הוא חוזר לקופה. אתה יכול להגיש בקשה להעברה תקציבית אבל לא הודעה.

לעירייה שבונה מקווה לוקח 3 שנים. אם אתה מאשר לה השנה אז אתה מתחייב. אם היא כבר גמרה לבנות את המקווה, אתה צריך לתת לה את הכסף.

מדובר על תקציבי פיתוח. בעיקרון, תקציבי פיתוח מיועדים לכמה שנים. כרגע מתבצעת בדיקה של רואה חשבון על הדברים האלה. אם משרד הדתות התחייב ל-3 שנים, אז העודף הזה מחוייב ל-3 שנים. אם אתה היום שוכר מקבץ דיור ל-5 שנים, אז העודף הוא ל-5 שנים והוא מופיע בדוח החשב הכללי באיזכור של עודף מחוייב.

להערכתי, ההסברים שניתנו פה מניחים את הדעת. אני לא חושב שהיתה פה איזו שהיא בעיה משפטית. מי בעד הרוויזיה של חבר הכנסת יוסי פריצקי, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 9

הרוויזיה לא התקבלה. יש פה העברה תקציבית מספר 78015.

מדובר בהעברת עודפים לתקציב הפיתוח של משרד התיירות בסך 4 מיליון שקלים.

מי בעד הפנייה, ירים את ידו?

ה צב ע ה
בעד – רוב

אושר

פנייה מספר 78014

מדובר פה בעודפים מחוייבים לתקציב הפיתוח של משרד התיירות. הם מיועדים בעיקר ליד ושם ולמוזיאון בירושלים.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב

אושר



















3. נזקי האירועים הבטחוניים.

אנחנו תכננו היום דיון עם מנכ"ל משרד האוצר, שהיה אמור לומר לנו מה האוצר עושה לטובת אותם גופים במשק שנפגעים קשה מאוד מהמצב הבטחוני. מנכ"ל האוצר היה אמור לבוא הנה, אבל עכב תקלה לא צפויה מראש הוא הודיע לי שהוא לא יוכל להגיע. אני מתנצל. אני מציע שנשמע ישירות מכם כיצד משפיע המצב הבטחוני על המצב העסקי שלכם.

אלי, אני רוצה לברך אותך על ההענות המהירה. הבעיה היא מאוד מאוד חמורה. אנחנו כבר עברנו אינתיפאדה בשנות ה-80, אבל מצב כזה עוד לא היה לנו. בשנות ה-80 תיירים לא הגיעו לארץ אבל האוטובוסים המשיכו לשרת את משרד החינוך וגופים אחרים. זה נחתך היום עם סכין. אנחנו מדברים על סדר גודל של למעלה מ-2000 אוטובוסים שעוסקים אך ורק בתיירות ובהסעות הפנים ארציות. נהגים כבר נאלצו להשלח הביתה. אם אנחנו מסתכלים על השנה, אנחנו רואים שהשנה חוסלה. לא נראה לנו שאף תייר יגיע בעתיד הקרוב. זה מצב שקשה להשלים איתו. האנשים מטפסים על קירות. האנשים שלנו עומדים מול התחייבויות ענקיות. לא נראה לי שיש איפה לאחסן את כל האוטובוסים לאחר שיימכרו אותם. אותם אלפי הנהגים ניתלו על הביטוח הלאומי, על המדינה. מישהו צריך לשלם את זה. בתי המלונות, שסגרו ושלחו את העובדים הביתה, יכולים תוך חודש ימים להחזיר את אותם עובדים, אבל האוטובוסים לא יחזרו. לא יהיו לא נהגים ולא אוטובוסים. ענף התיירות במדינת ישראל, כנראה, ייכנס למשבר של כמה שנים. לא נוכל להחזיר את הגלגל אחורה. רבותי, בידכם לסייע. המדינה לא מסייעת לנו ברכישת אוטובוסים.

למה אתם מצפים?

כמה מתוך האוטובוסים האלה זה תיירות פנים וכמה זה תיירות חוץ?

יש תיירות חינוכית ויש תיירות נופש.

אם עכשיו יהיה קמפיין גדול כדי להחזיר את תיירות הפנים, בכמה נראה לך הנזק יצטמצם?

בחברה שלנו זה בסביבות ה-80%.

זאת אומרת שצריך לעשות שיווק גדול לתיירות פנים.

איך אתה יכול לעשות שיווק לתיירות פנים אם יצאו הוראות של משרד החינוך לא לנסוע?

באיזו צורה אתם רואים אפשרות של סיוע?

מדובר בעסקים פרטיים שממומנים ב-100% על ידי יזמות פרטית. אין שום סיוע ממשלתי.כאן מדובר במימון של יזם מול בנק, עם כל המשמעויות של ריביות וחובה של עמידה בהתחייבויות. אנחנו מקווים שבטווח הקצר נצליח להתמודד עם נושא תיירות הפנים. כמובן אנחנו מצפים לעידוד של משרד התיירות. נכון שוועדי הורים לא מאשרים סיורי תלמידים, אבל צריך לעשות קמפיין במשרד התיירות. לפני שאנחנו פושטים יד, אנחנו באים כאן ברעיונות מעשיים: לעודד ועדי עובדים, לעודד אירגונים גדולים.

איך לעודד?

באמצעות מבצעים. אפשר לעשות איזה שהוא קמפיין תקשורתי כחלק מהמאמץ הלאומי של העורף להתמודד עם המשבר הבטחוני. במקום שיהיו 5 מיליון רמטכ"לים, שיהיו 5 מיליון מטיילים. אנחנו מדברים על אירגונים גדולים, כמו חברת חשמל, רשויות מקומיות, מתנ"סים, מועדני קשישים וכדומה. אנחנו מדברים על התגייסות. התגייסות זה לא לבוא לאוהל השלום ולבלבל את המוח.

לגבי סיוע ממשלתי, אנחנו מדברים על מספר נושאים שקשורים לסיוע ממשלתי שבהחלט מתייחסים לכסף. ברמה הפורמאלית, חשוב לנו שנושא הסעות תיירים ותלמידים יהיה חלק בלתי נפרד מכל החלטה ממשלתית שעוסקת בתיירות. כלומר, שתיירות לא תתחיל ותגמר בבתי המלון. אנחנו גוף תומך תיירות. חלום הבלהות שלנו הוא שהתאחדות בתי המלון איכשהו תצליח להתארגן, אולי גם תזכה לאיזה שהוא סיוע ממשלתי, ואנחנו נשאר בצד. צריך לקבל החלטה שהסעות תיירים זה חלק בלתי נפרד מתיירות. כל החלטה שתעסוק בתיירות צריכה לקחת אותנו בחשבון.

אנחנו מדברים על מימון חלקי של שכר לעובדים. כאלטרנטיבה זה מימון מלא של דמי אבטלה. אם נצליח להגיע להסדר עם האוצר ועם משרד העבודה שימתן את היקף הפיטורים, אנחנו נוכל להשאיר גרעין של נהגים בחברות למשימות מאוד מאוד דלילות ואת יתר הזמן לנצל להשתלמויות של העובדים.

יש תהליך של הכשרה מקצועית בענף החקלאות. אתם כלולים?

אנחנו לא כלולים.

אתם רוצים להכלל במסגרת הזאת?

נכון. יש לנו מערכי שיעור שמאושרים על ידי משרד העבודה. יש לנו בהחלט תשתית פורמאלית. מה שצריך זה שזה שיושב על הקופה יקבל את ההחלטה. מועצת המובילים יכולה לשמש כפלטפורמה וכמנגנון מרכזי שירכז את כל הפעילות הזאת.

נושא נוסף, שהוא מאוד חשוב, זה תזרים המזומנים. היום החברות פורעות תשלומים על חודש יוני ויולי שהיו חודשים סבירים. עדיין הן לא מרגישות את זה בתזרים המזומנים, אבל בחודש הבא, כאשר נצטרך לפרוע את ה-0 של ספטמבר ואוקטובר הנושא יורגש. לדעתי, אנשים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות.

זה כל הענפים, לא רק אתם. ענף הבנייה הוא לא פחות מכם. אם תגיע לחודש מרץ בלי הכנסות, גם אם תתחיל לעבוד 24 שעות בחודש אפריל אתה לא תצליח לכסות פער של 3 חודשים. הבעיה היא בעיה ידועה. מה שאתה בעצם צריך זה לדחות את כל טבלת התשלומים.

יש דברים שקשורים באופן ישיר לממשלה. אני לא רואה את הממשלה מממנת את ההלוואות.

הבנקים בסופו של דבר יודעים שזה מצב זמני. זה כמו שאנשים באים בבקשה לדחות להם תשלומים של מע"מ.

תבדיל בין בנייה וחקלאות, שברגע שאתה מסיר את הסגר אתה מקבל בחזרה את העובדים ואתה יכול לחזור לפעילות, לתיירות שזה יכול להמשך עוד שנה.

למדינה יהיה הרבה יותר זול שהם יחזיקו את האוטובוסים אפילו אם אין עבודה. גם להחזיק אוטובוס בלי עבודה זה העסקה של מישהו. הבנקים לא יממשו את האוטובוסים, כי כשיהיה היצף גדול מאוד של ציוד והמחיר יפול הבנקים יפסידו הרבה יותר. בדרך כלל בנקים שנותנים מימון כזה אלה בנקים גדולים. הבנקים חיים בתוך המדינה. קורה שאנשים לא משלמים משכנתאות, והבנקים מתוך הסכמה אומרים: אוקיי, לא נראה את זה כהפרה.

לגבי מימון ביניים, אם נקבל את הגיבוי של הוועדה זה יעזור לנו בדיון מול הבנקים. גם למדינה יש מה לתרום לתזרים המזומנים שלנו. אנחנו משלמים מס על שכר של חודשים שלא מימשנו בהם שום דבר.

כל הסוגייה של דחיית תשלומי מס, דחיית תשלומי מע"מ נמצאת על שולחן מנכ"ל משרד האוצר. אני לא המצאתי את הגלגל. אני לא יודע אם מנכ"ל האוצר יתן לזה תשובה, אבל שמנו לו את זה על השולחן. אנחנו נוסיף גם את העניין שלכם. אני מבטיח לכם שכשיהיה פה מנכ"ל האוצר, אנחנו נקרא לכם פעם נוספת כדי שתוכלו להציג את זה ישירות כלפיו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45