פרוטוקולים/כספים/2098

2
ועדת הכספים
7.11.2000

פרוטוקולים/כספים/2098
ירושלים, ט"ז בחשון, תשס"א
14 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט' בחשון התשס"א (7 בנובמבר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: שלום שמחון - מ"מ היו"ר
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
לימור לבנת
יעקב ליצמן
מאיר פרוש
יוסף פריצקי

מ"מ: סופה לנדבר
יצחק סבן
יגאל ביבי
סלאח טריף
יצחק כהן
משה רז

י' קדמני - מנהל חברת מפעלי מתכת קדמני בע"מ

אבי דור
זיוה בר-יוסף
חיים פרננדס
אורן גלעד
עמית לנג
טלי תורג'מן
יוליה אלברטון
אסף רגב
אלעד תמרי
רוני ארד
ארז ימיני
גלית אסף-שנהר

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קרשנר

חנה כהן

1. הסדר חוב חברת מפעלי מתכת קדמני בע"מ.
2. הצעות לסדר היום.
3. שינויים בתקציב לשנת 2000.



הסדר חוב חברת מפעלי מתכת קדמני בע"מ

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון – פניית החשב הכללי לוועדת הכספים בעניין חברת מפעלי מתכת קדמני בע"מ.

בחודש אוגוסט העביר החשב הכללי פניה לוועדת הכספים בקשר לסיוע למפעלי מתכת קדמני. הסיוע כלל הלוואה תקציבית של 2 מיליון שקלים, שעד היום לא בוצעה, כי היינו במגעים עם החברה. לפני כשבוע הוצע לנו הסדר אחר שלא כולל את ההלוואה.

מפעלי קדמני חייבים למדינה 12 מיליון שקלים בשטר הון. הם הציעו הסדר שאומר שעל כל שקל שהם ישלמו המדינה תמחק שקל, והם מוותרים על ההלוואה התקציבית של 2 מיליון שקל, שאושרה להם בוועדה בפניה הקודמת.

אין להם הסדר תשלומים?

הכוונה של שטר הון היא שהם יוכלו לפרוע אותו ברגע שיהיה להם הכסף. הם אמורים לעמוד בתשלומי ריבית והצמדה.

נתנו להסדר הזה תקופה של 36 חודשים. לאחר התקופה הזאת הם אמורים לחזור לתנאים הקודמים.

מה קורה אם הם לא ישלמו?

החוב ימשיך לצבור ריבית.

מפעלי קדמני נמצאים במצב קשה מאוד כבר תקופה מאוד ארוכה. לצערי עד עכשיו האוצר לא השכיל לגמור את העניין הזה. במפעלי קדמני פוטרו עשרות עובדים. צריך לזכור שהעובדים האלה גרים באזור מוכה אבטלה וזה מוסיף למצב הקשה באזור. זה היה מפעל הדגל של העדה הדרוזית.



לגבי שטר ההון – אי אפשר היה לגבות את שטר ההון, כי מצב החברה היה כזה שלא איפשר לגבות את הכסף. לכן ניסינו להציע הסדרים וההצעה האחרונה שגובשה היא כפי שהציג נציג האוצר. אני מקבל את ההצעה הזאת, אך אני מבקש שההסדר יהיה לחמש שנים ולא לשלוש שנים כפי שמוצע, כי בכל מקרה החוב לא נמחק ותמשיך להיות ריבית והצמדה, אבל אם החברה לא תוכל במשך שלוש השנים האלה לפרוע את חובה, שתהיה לה אפשרות למשוך את זה יותר. אני מניח שאם לחברה יהיו מקורות לכסות את החוב, אם התחזיות של החברה אכן יתממשו, זה ייעשה לאחר זמן קצר יותר. דרך אגב, העבודה שניתנה להם היא באמצעות הטורקים והגרמנים שקיבלו מאיתנו מכרזים. העניין הזה הוא קריטי, כי אם זה יתעכב חודשיים-שלושה, אז כאילו ההסדר הזה בטל ואז החברה תיקלע שוב לקשיים שהיא לא תוכל לצאת מהם.

ההסדר הזה משדר לחברות ולבנקים הבראה של המפעל הזה, דבר שמאוד חשוב לפעולתה.

אני מבקש שהוועדה תשמע את המפרק הזמני של המפעל. התפרסמו לאחרונה בעיתונות הערות מאוד מעניינות וכן דוחות מפרק שהוגשו לבית המשפט. המפרק – שהוא Officer of the court - טוען שנעשו מעשים שלא ייעשו בחברות האלה. המפרק טוען שיש חברה מסוימת של העובדים ויש חברה מסוימת אחרת של הרכוש ושנעשתה הברחת נכסים.

לפני שאני מחליט, אני מבקש לשמוע את מי שמונה על ידי בית המשפט להיות מפרק או לפחות שהדוח שלו יהיה לפני חברי הוועדה.

ועדת הכספים בראשותו של אלי גולדשמידט קיימה כבר כמה ישיבות בנושא והיו גם דיונים בתת-ועדה.

אתה צריך לבוא אל השטח ולראות מה המצב.

אני מבין את המשמעות הפוליטית לגביך.

איזה משמעות פוליטית? זה מפעל שמפרנס את המשפחות בעדה הדרוזית.

עם כל הכבוד הראוי, אני רוצה לדעת מה עשה מנהל המפעל, איזה הון הוא הביא ומה נעשה. הדבר הזה נמצא בהליכים משפטיים ואנחנו צריכים לדעת את כל הפרטים.

אני מבין שאתה רוצה שעוד מפעל יתמוטט בגליל.

הפניה שמונחת לפנינו היא של סגן בכיר לחשב הכללי. אני מאמין שהוא עשה את כל הבדיקות שאתה מדבר עליהן.

אפשר לשאול אם סגן בכיר לחשב הכללי קרא את דוח המפרק, ישב איתו ובדק את העניין?

אני בטוח שכן.

היו על כך דיונים.

אני מבין שהיו דיונים, אבל אני רוצה לדעת את הדבר הזה. אני חושב שצריך לברר את כל הפרטים.

אתה חושד בסגן בכיר לחשב הכללי שהוא לא קרא דוח של מפרק לפני שהוא מעביר פניה לוועדת הכספים?

ההסדר הזה נעשה בהמלצת שר האוצר?

ההסדר הזה נעשה, כי אנחנו חושבים שהוא גם טוב למדינה, כי כך נצליח לגבות חלק מהחוב הזה. מבחינה מקצועית לא היינו מציעים אותו אם לא היינו מאמינים בו. אנחנו מאמינים שבדרך הזאת גם נצליח אולי לתת חיים למפעל הזה שמעסיק עובדים מהמגזר הדרוזי ואולי גם נצליח לגבות חלק מהחוב שהחברה חייבת למדינה.

לא מזמן הוחלט לתת להם הלוואה.

הם מוותרים על ההלוואה. על פי ההסכם, על כל שקל שהחברה תחזיר למדינה, המדינה תמחק שקל משטר ההון. נכון לעכשיו ההסדר הזה יהיה תקף ל-36 חודשים. בתום התקופה הזאת, היתרה של שטר ההון חוזרת לתנאים המקוריים.

האם יש בקשר לזה חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה? אנחנו נתמוך בבקשה הזאת, אבל חשוב לי לדעת את כל הפרטים.

אם האוצר נכנס כבר לעובי הקורה והסכים, סימן שביררו את הכל הפרטים.

היו הרבה דיונים בנושא הזה. המצב הזה מאוד מקשה על התעסוקה במגזר הדרוזי. באים אליי הביתה בעלי משפחות שלא עובדים או כאלה שלא קיבלו שמונה או עשרה חודשים משכורת. זה דבר שנוגע לבשרי ואתה טוען שאני עושה פוליטיקה. אני עושה פוליטיקה על גבן של 200 משפחות?

אם הבעיה לא היתה קשה לא היו דנים בה. יש כאן שאלה שצריך לברר בהגינות.

קיבלת תשובה ברורה מנציג האוצר. כל החומר שאתה מדבר עליו נמצא פה ואתה יכול לעיין בו. נציג האוצר אמר באופן ברור שללא חוות דעת מקצועית של החשב הכללי, ההסכם הזה לא היה מונח על שולחן הוועדה. מפעלי קדמני מטורטרים כבר שמונה חודשים בין ועדות הכנסת השונות וצריך לשים קץ לכך.

האם האוצר יחיל הסדרים דומים לגבי מפעלים במצב דומה? יש לכם קווי מדיניות בדבר הזה? יש פה עיקרון אחד שלי הוא מאוד חשוב – יש עובדים שמצבם קשה בכל מיני מקומות אחרים, ואותי מעניין אם יש שוויון.

המקרה של קדמני הוא מקרה מאוד ספציפי, כי החברה קיבלה הלוואה בצורת שטר הון. אין שום חברה אחרת שקיבלה הלוואה באמצעות שטר הון.

יש חברות שקיבלו הלוואות מהמדינה וגם איתן הגיעו להסדרים דומים לאלה.

נחה דעתי.

אני קורא לחבר הכנסת פריצקי לתמוך בבקשה. אני יכול להתחיל בפופוליטיקה, אבל אני לא אעשה את זה. אני חושב שבתקופה כזאת צריך לגלות קצת רגישות, כאשר האבטלה, במיוחד במגזר הדרוזי, כל כך גבוהה.

אני מדבר על עיקרון השוויון.

שאלת על כך בצדק ונציג האוצר ענה שיש עוד כמה מפעלים כאלה. אני לא חושב שאף אחד מאיתנו יכול לעכב את ההסדר הזה כאשר בודקים מפעלים ומנסים להתמודד עם שאלת האבטלה בעיקר בפריפריה. אני חושב שהנושא הזה חוצה מפלגות.

כתוב בהצעת האוצר שאחד התנאים להסדר הוא שהמפעל לא יגיש יותר בקשות למדינה. כל התנאים המגבילים כתובים בהצעה ולכן אני מבקש שלפחות תהיה אפשרות שההסדר הזה יתקיים במשך 60 חודשים.

אני תומך בהצעתו של חבר הכנסת טריף ואף אני מבקש לאפשר לקיים את ההסדר הזה במשך 60 חודשים, כדי שהם יוכלו להחזיר את החוב.

יש לנו סמכות לבקש שזה יהיה 60 חודשים?

האוצר מביא הצעה מסוימת והוועדה יכולה להמליץ הצעה אחרת. אז האוצר צריך להחזיר בעצם את ההצעה.

אם כך חשוב שהחברים יבינו את המשמעות של הצעה אחרת.

כרגע אנחנו לא יכולים לקבל את ההצעה.

אם נאשר את ההצעה של חבר הכנסת כהן, ההצעה של האוצר תחזור בחזרה לשר האוצר. אם שר האוצר יקבל את ההצעה של הוועדה, זה לא יחזור בחזרה לוועדה ואם הוא לא יקבל את ההצעה, זה יחזור לוועדת הכספים.

אני מקווה שפקידי האוצר יבינו את הצורך בהארכת התקופה, הרי אין לזה משמעות מבחינה כספית.

כמה עובדים יש במפעל?

היום יש 45 עובדים ועוד כ-30 קבלנים. במשך שלושה-ארבעה חודשים אנחנו רוצים להגיע למספר יותר גדול של עובדים.

אני מבקש להביא את ההצעה להצבעה. מי בעד הצעת האוצר שזה יהיה 36 חודשים?

אני רוצה להדגיש שבהחלטה הקודמת היתה תוכנית הבראה. תוכנית ההבראה עדיין בתוקף והיא צריכה להתממש תוך שנתיים.

אם נניח הוועדה תאשר שזה יהיה 60 חודשים, שר האוצר יכול למשוך את הבקשה?

נציג האוצר מציע שהוועדה תאשר שזה יהיה 36 חודשים עם המלצה להאריך ל-60 חודשים. אם שר האוצר יקבל את ההמלצה הזאת, זה לא יחזור לוועדה.

בהסכמת האוצר אנחנו מגיעים לפשרה של ארבע שנים. מי בעד?

הצבעה
בעד – הרוב

הסדר החוב עם חברת מפעלי קדמני בע"מ אושר ויהיה בתוקף 48 חודשים.

נציגי האוצר אומרים לנו תמיד שאין להם סמכות לשנות מההצעה המקורית שבגינה הם נשלחו.


הצעות לסדר היום

הגיע אליי מכתב, כמו לחברי ועדה אחרים, מיושב ראש ועדת החינוך בקשר לטענת שר החינוך שאין לו תקציב להסדיר חינוך פנימייתי ל-100 תלמידים עולים חדשים מאתיופיה. מדובר ב-1.8 מיליון שקל, שאין להניח שאי אפשר למצוא אותם באוצר. נציגי האוצר לא הופיעו לדיון שהיה בוועדת החינוך בנושא הזה, למרות הזמנה ולמרות שהישיבה תואמה איתם.

ועדת החינוך מבקשת מוועדת הכספים לעכב את כל ההעברות התקציביות למשרד החינוך עד להסדרת התקציב, לא רק לגבי התלמידים האלה, אלא לגבי כל התלמידים העולים שהגיעו מאתיופיה. אם יש לנו בקשות להעברה תקציבית למשרד החינוך, אני חושבת שראוי שנעכב אותן ונתייחס לעניין הזה.

אני אפנה את הבקשה שלך ליושב ראש אלי גולדשמידט.

אני מבקש שיהיה דיון בנושא הסדר הקיבוצים, משום שאני חושב שבכל שנה יש גידול בתקציב לזה.

בכל שנה רושמים בספר התקציב את הסכום שאותו צריך להעביר.

אני לא חושב שצריך להתנגד לדון בנושא. צריך שפעם אחת יציגו את הסדר הקיבוצים כפי שהוא ולא שבכל פעם ידברו עליו. אני אציע ליושב ראש אלי גולדשמידט לקיים על כך דיון בוועדה.

מתי תהיה העברת תקציבים לרשות השידור? לפני שנה אישרנו תקציב לרשות השידור, בתנאי שהיא תעביר תקציב לציוד לרדיו קול ישראל ברוסית, אבל זה טרם הועבר. לפיכך אני מבקשת לדעת מתי בעצם אנחנו נממש את התנאי הזה?

זה יוכל להיעשות רק בעוד כארבעה חודשים, כאשר נדון בתקציב רשות השידור.


שינויים בתקציב לשנת ‏2000

פניה מספר 341 – שר החקלאות מבקש שינויים בתקציב משרדו.

יש פה בקשה לשינויים פנימיים בתקציב של החטיבה להתיישבות בסך 2,700 אלפי שקלים. מעבירים את הכסף ממטה החטיבה לפעולות שונות, גם להלוואות בנושאים של פעילות חקלאית ותעשייתית וגם לנושא של מרכיבי ביטחון ביישובים באותם אזורים שבהם החטיבה פועלת.

מדוע לוקחים את הוצאות הביטחון מהחטיבה להתיישבות ולא ממשרד הביטחון?

אני לא יכול לענות לך על כך, כי אין לי מושג מה קורה לגבי תקציב הביטחון.

מי קבע את הנוהל הזה, שאנחנו עובדים לפי בסיס מזומנים ושכל סכום מסוים מובא אלינו לאישור תקציבי? אף אחד מאיתנו לא יודע על איזה פרוייקטים מדובר.

זה נקבע בחוק יסודות התקציב בשנת 1985. נקבע אז שכל פעם שמעבירים תקציב בין תוכניות, זה צריך להגיע לאישור ועדת הכספים.




אני לא יודע מה קורה לגבי הביטחון בכלל ומה הוסיפו לצה"ל ולמשטרה. פה יש הסכם בין החטיבה להתיישבות לבין משרד הביטחון. מר ורדי, עוזר ראש הממשלה לענייני התיישבות גם מעורב בזה. ההעברה הזאת מיועדת למימון פעילות הביטחון באותם יישובים, החל מהחזקת רכבים, קציני ביטחון וכו'. בחלק מזה משרד הביטחון משתתף.

פה אין את החלק של משרד הביטחון.

זה לא קשור, זו פניה שהם מפשירים. מה ששייך למשרד הביטחון הוא תקצוב אחר.

יש היום תקציב מיוחד שהאוצר נתן לצורך הבעיה הביטחונית.

זה לא קשור לזה בכלל. אני מתאר לעצמי שזה נמצא בתקציב הביטחון.

ומשם מחלקים לכל המשרדים?

אמת.

התוספת לביטחון הוא רק בשביל ההיערכות של צה"ל. שמעתי את זה בוועדה לתקציב הביטחון שהיתה בשבוע שעבר. יש 750 מיליון שקל שאושרו להם לצורך היערכות עקב האירועים, אבל אין לזה קשר להוצאות של משרדים, שזה יהיה אולי במסגרת תוספת תקציבית.

איך נערכים לזה, יתקצבו את המשרדים השונים?

אני יודע מה תקציב הביטחון מאפשר ואני מניח שאם יש דרכים שאולי מסוכנות וצריך לדפן את הרכבים שמובילים ואת הדרכים, יש צורך בהסבה של התקציבים בחטיבה להתיישבות. אפשר לראות כאן שהם לוקחים הלוואות מפעילות תעשייתית וחצי מהסכום הולך למימון רכיבי ביטחון.

אני לא מבין למה צריך לקחת את זה מהתקציב השוטף. אני חושב שצריך להוציא אותו מאותו תקציב שיועד להוצאות הביטחון ולהוסיף אותו לכל משרד ומשרד.

החטיבה להתיישבות פועלת באופן אוטונומי עם התקציב שלה. אם הם מעדיפים לקחת סכום מסוים ולהקצות לנושא הזה, זה בסמכותם.

אני טוען שבמקום להוציא את הכסף הזה מהחטיבה להתיישבות צריך להקצות לנושא הזה תקציב מיוחד ומשם לקחת לכל הוצאות הביטחון ביישובים.

מי בעד אישור פניה מס' 341?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מספר 341 אושרה.

פניה מספר 6-355.

בפניה שלפניכם הועבר סך של 14.6 מיליון שקל לנושא הרפורמה ברפת. הכסף נמצא בעתודה וכל פעם שהתוכנית מתקדמת ומוגשות בקשות, אנחנו משחררים תקציב.

לפני חודש אישרנו את זה.

לפני חודש אישרתם סכום של 20 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. פה מדובר על 14.6 מתוך הסכום שאישרתם.

מה מהות הרפורמה הזאת?

משרד החקלאות העביר יוזמה מרחיקת לכת בנושא הרפתות, בגלל בעיות של איכות הסביבה וזיהום מקורות המים, לעבור לרפתות יותר מודרניות. על פי היוזמה הזאת נותנים מצד אחד למשקים החקלאים לבנות רפתות ומצד השני להוריד את מחיר החלב הקבוע לאורך שנים, כדי ליצור מקורות מימון. היוזמה הזאת קיבלה את הסכמת כולם.

המהלך הזה מביא לצמצום מספר המשקים במשק המשפחתי על ידי כך שמאחדים רפתות. כלומר, יכול להיות שבמושב מסוים שלושה עד שבעה רפתנים מתאחדים והופכים את הרפתות שלהם לרפת אחת. כך הם יכולים להשקיע בתשתיות של איכות הסביבה – ניקוז, ביוב וכו' – ומקבלים תמורת זה את המענקים של המדינה. בעצם עם ההתמזגות של המשקים לרפתנים כמעט שלא יוצא לשלם.

האם החקלאי הקטן לא ניזוק מזה?

בטווח הקצר כן, אך לא כך בטווח הארוך, משום שמורידים לחקלאי את המחיר שהוא מקבל עבור החלב ומכניסים לו את זה לתוך ההשקעה. אם תחשוב על מניעת זיהום מקורות המים וכו', תראה שזה כדאי לחקלאי, כי אם לא, יחתכו לחקלאי את המקורות האלה על ידי משרד הבריאות או איכות הסביבה.

ההסכם הוא להורדת המחיר הרב שנתי בשיעור של 9% לפחות במשך חמש שנים. כל זה משום ההתייעלות, כי כשהטכנולוגיה מתקדמת יש פחות הוצאות. בסופו של דבר הצרכן ייהנה מזה.

צריך לזכור שלדבר הזה יש השפעות כמו הנושא של איכות סביבה.

יש הרבה דברים שיש להם השפעות על איכות הסביבה. גם למפעלים יש השפעה על איכות הסביבה והמדינה לא מממנת את זה.

בחלק מהמקרים כן.

תן לי דוגמה למפעל פרטי שהמדינה מימנה לו את החלפת התשתיות.

המדינה מקבלת את הכסף חזרה דרך הורדת מחיר החלב.

מחיר החלב יירד ובמקום לשלם 1.53 שקל זה אמור לרדת כל הזמן, כי יש להם מקדם התייעלות בתוך המחיר הזה. ברגע שהרפת גדלה, ההתייעלות גדלה ואפשר להוריד את המחיר. בסופו של דבר גם הצרכן ישלם פחות.

זו עיסקה שכדאית לכל הצדדים זולת המושבניק הקטן.

אני בוודאי בעד איכות סביבה, אבל יכולות להיות 500 משפחות שיידפקו מזה. האם יש איזושהי קרן או עתודה למען המשפחות האלה?

המשפחות האלה בעצם מוכרות את המכסה לשכן שלהן. יש להן שתי אפשרויות – או להתמזג עם השכן או למכור לו את המכסה. יש כאלה שמוכרים את המכסה וזה בעצם מהווה את הפנסיה שלהם.

זה בסדר בעיניי, אבל אני לא מצליחה להבין מדוע מדינת ישראל – ואיזה מקבילה יש לזה – מממנת בסקטור הפרטי או העסקי רפורמות כאלה.

כל דבר בענף החלב מפוקח על ידי הממשלה – המחיר, המכסות וכו'.

זו הבחנה בין פיקוח למימון.

העיסקה כדאית למדינה, כי הורדת המחיר מורידה גם את הסבסוד של המדינה.

הסדר דומה היה גם בענף הלול.

זה קורה תמיד רק בחקלאות.

המהלך משולב בשני דברים – מצד אחד אינטרס של המדינה לגרום לכך שלא יהיה זיהום של מקורות המים ולעודד את החקלאים להשקיע בתשתיות. מצד שני האינטרס של המדינה להוריד את מחירי החלב. במסגרת הזאת נעשה הסכם בין החקלאים לבין המדינה, שהמשמעות שלו היא הורדה של תשע אגורות מהתמורה שהחקלאים אמורים לקבל. כלומר, חלק מהתקציב לרפורמה בא מהחקלאי וזה אומר שחלק מהחקלאים יצטרכו להיפלט מהענף.

אני מבינה את הכל, אבל אתם לא עונים לי על השאלה.

השאלה היא מדוע מממנים את הרפורמה בענף הזה ולא בענפים אחרים. יש תעשיות מזהמות בהיקף ענק וגם שם אכפת לי מאיכות הסביבה.

אני מבקש להעמיד פניה זו להצבעה.

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מספר 6-355 אושרה.

פניה מספר 346.

פניה זו נועדה להעביר כסף של המשרד, שנמצא כרגע בעודף, לשתי תקנות שנמצאות בגירעון. העברה אחת של 205 אלף שקל לפעולות רשפ"ת – רשות לשיתוף פעולה תעשייתי - והעברה שניה היא של 44 אלף שקל למיחשוב של המשרד.

עם סכום כזה מתעסקת ועדת הכספים?

זו העברה בין תוכניות ולכן צריך את אישור הוועדה.

אני מבקש לאשר פניה מספר 346.

הצבעה
בעד – הרוב

פניה 346 אושרה.

פניה מספר 033 - 38.

מדובר בעודפים מחויבים בסך 308 מיליון שקל. ההעברה המרכזית היא למרכז השקעות.

חבר הכנסת ליצמן ביקש לדבר עם אינטל והשאלה היא אם זה עדיין עומד בעינו. אני רוצה לציין שבסופו של דבר הם קיבלו את הכסף.

אני אמרתי שאתה הוצאת למעשה את הכסף בלי אישור של ועדת הכספים.

מדובר בעודפים מחויבים לשנת 1999. הסיבה לכך שנותרו עודפים מחויבים היא בעיקר בגלל שאינטל היתה אמורה לבצע סכום מסוים בשנת 1999, אך היא ביצעה פחות ממנו והעבירה חלק מהביצוע לשנת 2000. מתחילת שנת 2000 ועד עכשיו היא כבר ביצעה את כל ההשקעה שלה. כדי לא להיתקע עם מצב של גירעון במזומנים שלנו במרכז ההשקעות, אנחנו צריכים להעביר את מה שחשבנו שנוציא בשנה שעברה עבור אינטל ולא הוצאנו, כדי שמפעלים אחרים יוכלו לבצע. כלומר, אומנם אינטל כבר סיימו השנה לבצע את ההשקעה שלהם ולכן הם גמרו בעצם כמעט את כל הכסף של מרכז ההשקעות, אך כדי שנוכל לשלם למפעלים אחרים אנחנו צריכים להעביר את אותו כסף.

אינטל ייצאו בשנה האחרונה בהיקף של 1.27 מיליארד דולר, והם עולים כל הזמן. יש להם קצב יצוא של 3 מיליון דולר ליום.

מה זה תמיכות לשיווק בחו"ל?

גם כאן אלה עודפים מחויבים. התמיכה היא למפעלים שמייצאים לחו"ל.

דה-הרטוך עבר על הקריטריונים?

בוודאי. זו קרן שנותנת על פי קריטריונים בכל הארץ – גם במרכז הארץ וגם בפריפריה.

במי תומכים?

תומכים במפעלים עצמם לגבי תוכניות שיווק. ברגע שמפעל מציג תוכנית שיווק בחו"ל, המדינה משתתפת בחלק ניכר מהתקציב.

כמה מהתקציב של מרכז ההשקעות נוצל? יש טענות שלמרות האישור התקציבי, בפועל התקנה התקציבית הזאת נוצלה מעט מאוד.

הניצול של התקנה הזאת הוא כרגע של כמעט מאה אחוז. בחלק גדול מהתקנות האלה יש ניצול של כמעט 90% ובעיקרון הכסף אמור להספיק עד סוף החודש. מעבר לזה נהיה חייבים להשתמש בעודפים המחויבים.

אני מבקש לאשר פניה מספר 033 – 38.

הצבעה
בעד – הרוב

פניה 033 – 38 אושרה.

פניה 027 – 06. שר הפנים מציע שינויים בתקציב משרדו.

מדובר פה על תוספת של ארבע משרות למינהל האוכלוסין למרכז מידע טלפוני בשעות העבודה, על מנת לצמצם את הלחץ על הלשכות והגעה של אזרחים ללא צורך. הפונים יוכלו לקבל את כל התשובות שצריך בטלפון וכך חלקם לא יצטרך להגיע וחלקם מן הסתם כן יצטרכו להגיע.

באיזה נושאים יענו בטלפון?

בנושא מינהל האוכלוסין – תעודת זהות, דרכון, רישום וכל הדברים האחרים שמינהל האוכלוסין עוסק בהם.

מדובר בתקנים מיוחדים?

לא, תקנים רגילים.

מה קורה עם הלשכה במזרח ירושלים?

הנושא הזה מטופל. יש תוכנית מסודרת, אבל זה לוקח קצת זמן.

אני מבקש לאשר פניה זו.

הצבעה
בעד – הרוב

פניה 027 – 06 אושרה.

פניה מספר 041 – 34. שר התשתיות מציע שינויים תקציביים.

פניה זו נועדה לתקצב את יחידת הפיקוח על המכרות. היינו מעונינים להעביר כסף מהמטה למכון הגיאולוגי. יש הרבה מכרות בארץ והם אמורים לשלם למדינה תמלוגים, אך הם לא עושים את זה. לפיכך רוצים להקים את יחידת הפיקוח על המכרות.

עד היום לא היה פיקוח על זה?

אתם עובדים בתיאום עם המשרד לאיכות הסביבה? יש כריה בלתי חוקית בכל הארץ, מחצבות פרטיות נפתחות כל יום שני וחמישי ואנשים עושים מה שמתחשק להם בדבר הזה.

יש יחידה בתוך משרד התשתיות שאחראית גם על הפיקוח על המחצבות והם גם אמורים לתת רשיון לאנשים שצריכים לפתוח מחצבה.

בפועל זה לא כך. מה עושה המשרד בפועל כנגד כורים בלתי חוקיים? כמה מפקחים יש, כמה עובדים במחלקה? שודדים את המדינה מימין ומשמאל בלי תמלוגים ובמקומות שאסור היה לעשות את זה. צריך להיות אדם טיפש בשביל לשלם הון עתק וגם לשלם לתמלוגים כשהוא יכול לגנוב חול או לכרות אבנים.

עד היום היה מפקח אחד במשרד ועוד מפקח אחד בחוץ. לא היתה להם שום אפשרות לפקח על הנושא הזה. עכשיו רוצים להוסיף עוד שלושה אנשים, שיועברו מהמכון הגיאולוגי למטה.

והם יצליחו לעשות את כל העבודה?

אני לא יכולה להבטיח שזה יהיה הכי אפקטיבי בעולם.

אני מבקש לדעת כמה כתבי אישום הוגשו נגד מחצבות בלתי חוקיות, את תוכנית העבודה וכן כל מה שנעשה בתחום הזה.

אני אעביר לכם את כל הפרטים.

אני מבקש לאשר פניה 041 – 34.


הצבעה
בעד – הרוב

פניה 041 – 34 אושרה.

פניה מספר 005 –09. שר החוץ מציע שינויים בתקציב משרדו.

מדובר בשינויים פנימיים – התאמות סוף שנה. לפי הוראה של החשב הכללי, כל התקנות של קניית שירותי כוח אדם צריכות לשבת במיון כלכלי מסוים, על מנת שיהיה מעקב על כמות כוח האדם המועסקת דרך קבלנים. לפיכך ביקשנו ממשרד החוץ שאת כל אותו כסף שמיועד לקניית שירותי כוח אדם ומפוזר בכל מיני תקנות ירכזו בתקנה אחת שתיועד בדיוק למטרה הזאת.

יש לכם גם מעקב אחר גובה השכר בחברות כוח האדם?

מדובר בקניית שירותי כוח אדם. התקנה הזאת בעצם נועדה שמעכשיו יהיה מעקב מסודר.

האם זה יהיה כמו במשרד הבריאות שיש אגודה לקידום הבריאות והיא שמגייסת את העובדים ומפעילה אותם, או שבתוך משרד החוץ תקום יחידה שתהיה אחראית על העובדים?

לא תהיה יחידה שתהיה אחראית על הגיוס של העובדים, אלא יש מכרזים של שירות המדינה מול הקבלנים וחברות כוח אדם. חברות כוח האדם מגייסות כוח אדם. כדי שיהיה סדר ושהנושא הזה לא יהיה פרוץ ושנוכל לנהל מעקב אחר כמות כוח האדם שמעסיקים ואחרי השכר שמשולם להם, ביקשנו ליצור איזושהי תקנה נפרדת.

עד היום כל אגף פנה ישירות לחברת כוח האדם?

בדיוק. היום אנחנו רוצים שזה יהיה מרוכז בתקנה אחת שתמוין במיון כלכלי מאוד מסוים.

עושים את זה בכל המשרדים?

כן. זו הוראה כללית של החשב הכללי לגבי כל המשרדים ולגבי כל תקציב המדינה.

אני מבקש לאשר פניה 005 – 09.

הצבעה
בעד – הרוב

פניה 005 – 09 אושרה.

פניה 046 – 70.

מדובר על שינויים בתקציב הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון לשם פיתוח מגרשים בשכונת רמיה בכרמיאל. זה בגין הסכם פינוי שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבדואים בשכונת רמת רבין, כדי שניתן יהיה להמשיך לשווק קרקעות בשכונה.

משנת 1992 עוד לא הסתיים הפינוי שם?

לא, רק עכשיו עושים את פיתוח התשתית. מדובר על בדואים שתפסו את הקרקע בשכונת רמת רבין בכרמיאל וכדי לפנות אותם הסכימו לעשות פיתוח תשתיות בשכונת רמיה. מדובר ב-60 משפחות של בדואים שהסכימו לעשות להן פיתוח תשתיות. מינהל מקרקעי ישראל הגיע עם הבדואים להסכם פינוי.

כמה שילמו להם?

אומדן עלות הפיתוח הוא כ-7 מיליון שקל.

אז כל משפחה קיבלה הרבה.

אתה טועה. מדובר באומדן עלות פיתוח. ההסכם אומר שהם מקבלים קרקע מפותחת. ברגע שהקרקע תהיה מפותחת הם יעברו לשם.

אם נעשה היום איזושהי היאחזות במקום כלשהו, יתנו לנו גם פיתוח?

אני מבקש לאשר פניה 046 – 70.


הצבעה
בעד – הרוב

אני מבקש רוויזיה.

פניה מספר 050 – 70.

מדובר על עודפים מחויבים לשנת 1999 בסך 213 מיליון שקל. מדובר על התחייבויות שנחתמו בשנת 1999 ולא הספיקו לשלם אותם באותה שנה ולכן משלמים אותם בשנת 2000.

איפה נמצא הסעיף של פיתוח מבני דת במשרד השיכון שהיה צריך לעבור לוועדה הבינמשרדית?

בתקציב 1999 זה לא היה.

זה היה. אם זה לא קיים בפניה הזאת, אני מציע שתיקח את זה בחזרה ותחזיר אותה עם זה, ואז נוכל לאשר.

היתה פניה קודמת שאני לא יודע אם הועברו לשם עודפים.

עד לרגע זה לא הועברו עודפים.

אני מסתכל על הסעיף שמדבר על רכישת דירות סוכנות. בעצם אתם אומרים שאין בכלל הרשאה להתחייב, אך למרות זאת פתחתם את התקנה התקציבית הזאת ב-100 מיליון שקל כעודפים מחויבים?

אנחנו חייבים להשתמש בזה לשיפוי הסוכנות במסגרת מבצע הדיור הציבורי. אלה הכנסות שהתקבלו בשנת 1999, יש כנגדם התחייבויות והעבירו אותם בשנת 2000. כל העודפים שכתובים כאן הם עודפים שנרשמו כנגדם התחייבויות בשנת 1999.

מאיפה היתה ההתחייבות הזאת אם היא לא באה לפה? 706924 היא תקנה חדשה. אני מבקש לקבל פירוט לגבי מה קרה בתקנה הזאת.

כמה דירות נמכרו בדיור הציבורי?

אני יכול להעביר לך את הנתונים.

כרגע לא נאשר את הפניה הזאת עד שיועברו עודפים גם של תקציב הוועדה הבינמשרדית למבני דת.

פניה 349.

מדובר על העברה של 122 אלף שקל מתקציב הקניות של משרד הבינוי והשיכון לתקציב עבודה בלתי צמיתה. בעקבות ביצוע שנוצר בתקנות האלה המשרד החליט להעביר 122 אלף שקל מהקניות לשכר של עבודה בלתי צמיתה. בנוסף יש עוד שינויים פנימיים שנמצאים בתוך התוכנית לתגבור התקציב של עבודה בלתי צמיתה.

אני מבקש לאשר פניה מספר 349.

הצבעה
בעד – הרוב

פניה 349 אושרה.

פניה מספר 014 – 78.

מדובר בהעברת יתרת העודפים המחויבים לתקציב שנת 2000 בתקציב הפיתוח של משרד התיירות.

ביקשתי לא לדון בפניה הזאת אם המנכ"ל לא יופיע בוועדה.

אלה דברים טכניים לגמרי ואין שום סיבה לא לאשר.

אני רוצה שהוא יבוא לוועדה, כי הוא צריך להתנצל בפני הוועדה שהוא ברח באמצע הישיבה בה דנו על התיירות. עד שהוא לא יבוא אישית לוועדה, אני מתנגד לאשר כל פניה למשרד התיירות.

אם כך לא נדון בפניה זו.

פניה מספר 043 – 04.

מדובר על העברת עודפים של 2.5 מיליון שקל ללשכת הקשר נתיב. אלה עודפים שיצאו בגינן התחייבויות בשנת 1999 וזה עובר עכשיו לשנת 2000.

אני מזמין את כל החברים לקרוא את דוח מבקר המדינה בעניין לשכת הקשר נתיב. זו לשכה שהיה צריך לסגור אותה מזמן, דבר שאסור שיהיה ואני מתפלא שהוא עוד ממשיך להיות מתוקצב ב-61 מיליון.

התקציב הזה במגמת ירידה. עושים רה-ארגון של כל הנושא הזה. אם תסתכל בפניה הנוספת תוכל לראות את המגמה הזאת.

כמה היה תקציב נתיב בשנה שעברה?

אני יכול להעביר לך את הנתונים.

אני יכול להראות לך שהתקציב לא ירד.

התקציב היה 60 מיליון.

והיום הוא 63 מיליון. אני חושב שאסור לתת כסף ללשכה הזאת, אסור לגעת בדבר הזה וצריך היה כבר לסגור אותה. יש דוח מבקר המדינה שאמר לקחת את העסק ולסגור אותו.

עושים את זה, אבל באופן הדרגתי.

הפניה הבאה מראה צמצום רציני בלשכה, כך שאפשר ללמוד על המגמה.

יש גידול של 100 מיליון שקל במשרד ראש הממשלה בשנת התקציב 2001. אם אתה אומר שנתיב יצטמצם, תסביר לי למה הגידול?

תקציב נתיב נמצא בתקציב משרד ראש הממשלה, אבל אין שום קשר בין התוספת שאושרה למשרד ראש הממשלה לבין התקציב של נתיב. התקציב של לשכת הקשר נתיב לשנת 2001 מקוזז ב-0.8 מיליון שקל ובנוסף יש עוד קיצוץ, שמי שאחראי על נתיב ביצע אותו. 100 המיליון של משרד ראש הממשלה לא קשורים לזה.

אני מבקש לאשר פניה מספר 043 –04.

הצבעה
בעד – 2
נגד – 3

אני מבקש רוויזיה.

פניה מספר 339.

פניה זו מתייחסת אף היא לנתיב. רואים פה צמצום משמעותי בכוח האדם של שמונה תקני כוח אדם שמועברים משיא כוח אדם לקניות.

איזה קניות?

קניות באופן כללי – שירותי כוח אדם קבלניים, אחזקה, ניקיון וכו'.

הם הרי יושבים בקונסוליות, אז איזה הוצאות יש להם?

הם צריכים להשתתף בהוצאות.

יש להם גם תוכנית מחשוב.

מי בעד לאשר פניה מספר 339?

הצבעה
בעד - 2
נגד - 3

אני מבקש רוויזיה.

פניה 018-22.

הפניה כוללת העברת עודפים מחויבים לשנת 1999 לשנת 2000 בתקציב משרד הדתות בסך 133,959 אלפי שקלים.

אנחנו עכשיו בסוף שנת 2000. האם עד עכשיו לא שילמתם את זה?

יש מספר סעיפים שהיו לנו בעיות איתם עוד לפני שהעברנו. לדוגמה, סעיף מבני דת – לא היה ברור לנו ולא קיבלנו את כל האישורים ממשרד הדתות לגבי מה כוללים האישורים האלה. עד שלא קיבלנו את כל האישורים לא יכולנו להעביר את זה. לגבי סעיפי תמיכות לא היה ברור והיינו צריכים לראות את האישור שקיבל המשרד בשנה שעברה לכנס ועדת תמיכות יותר מאוחר. מהרגע שהאישורים הגיעו העברנו את העודפים. עשינו את זה בצורה מרוכזת, כדי לא לבוא כל שבוע עם פניה של שלושה סעיפים. כרגע יש לנו את כל התשובות.

האם שילמתם את הרזרבה להבטחת הכנסה?

לפני חודש וחצי העברנו את הרזרבה להבטחת הכנסה לפי החישובים של משרד הדתות. לא היה צריך להיות חסר שם כסף. צריך להזכיר שיש סעיף של הוצאה מותנית בהכנסה של 1.5 מיליון שקל שלא ברור אם הועברה לשם. אף אחד ממשרד הדתות לא פנה אליי בקשר לזה.

האם ידוע לך שהחודש לא העבירו?

לא רק שלא ידוע לי, אלא לא היתה שום פניה אליי ממשרד הדתות על כך שחסר שם כסף.

אני בכל זאת מבקש ממך לבדוק מדוע לא קיבלו כסף.

האחריות לזה שלא שילמו לאברכים כסף היא לא שלנו.

מי בעד לאשר פניה מספר 018 –22 ?

הצבעה
בעד – 5
נגד – 1.

אני מבקש רוויזיה.

מתי יתקיימו הרוויזיות?

מחר יתקיימו כל הרוויזיות, כולל הרוויזיות שאמורות היו להיות היום.

פניה מספר 014 – 41.

מדובר בהעברה של 300 אלף שקל לצורך העברה להתקשרות עם חברת מקורות, שמפעילה צוותי פיקוח באוטונומיה במסגרת ההסכמים עם הפלסטינים, כדי לוודא שלא קדחו יותר מדי ושאין הפרות של ההסדרים בנושא המים. 125 אלף שקלים הם העברה בין אגפים שהתמזגו בתוך נציבות המים. היה שם תקציב נפרד לנסיעות לחו"ל ולכן איחדנו אותו.

מי בעד לאשר פניה מספר 014 – 41?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מספר 014 – 41 אושרה.

פניה מספר 348.

פניה זו נועדה להעביר 200 מיליון שקל בהרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית לסעיף הפיתוח של הרכבת לשם רכישת ציוד נייד חדש. כשרוכשים ציוד של הרכבת זה לשנתיים קדימה, כלומר מיום החתימה על החוזה ועד שמגיע הציוד, עוברים שנתיים.

אם יש כסף, אנחנו צריכים לדעת מאיפה הרזרבה.

המזומנים נמצאים בתקציב הרכבת ופה מדובר רק על ההרשאה.

כתוב מינוס 200 מיליון שקל ברזרבה הכללית.

זה בסעיף הרשאה להתחייב.

האם כל הסכום הוא רק הרשאה להתחייב ואם אין בתוך הכסף הזה גם תקציב של השנה?

יש תשלום מזומן בגין זה שחלקו יהיה השנה וזה מתקציב הרכבת. פה זה פשוט הרשאה כדי שהיא תוכל לחתום חוזה. כשחותמים על חוזה צריך הרשאה להתחייב על כלל העיסקה. כשמפתחים את הרכבת צריך לצפות שנתיים מראש.

מי בעד לאשר פניה מספר 348?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מספר 348 אושרה.

פניה 351.

פה מדובר על התאמה למעשה של תקנות שכר.

מדוע אין כאן סעיף נפרד לכוח אדם? כוח אדם צריך להיות בסעיף נפרד, גם אם זה כוח אדם של חברות כוח אדם.

נאמר לנו שיש הוראה של החשב הכללי, שכל עניין כוח אדם הולך לתקנה תקציבית ספציפית.

בתקציב השוטף של נציבות המים יש מספר תקנות. בתוך הסעיף הכללי של משק המים ישנם מספר סעיפים שמשמשים להעסקת כוח אדם והם גם מופרדים. מה שיש כאן הוא למעשה קניית כוח אדם דרך חברות כוח אדם. יש פה התאמה בתקנות מסוימות שהיה בהן עודף עקב ביצוע נמוך, והעבירו לתקנה שהיה בה ביצוע יותר גבוה והיה צורך לעשות את ההתאמות. בתחילת שנה אנחנו תמיד נותנים הערכה לכל תקנה.

אבל מדוע לא עשיתם תקנה ספציפית לכוח אדם?

בחומר שמונח לפניכם אתם רואים תוכניות. אצלי הפירוט הוא אחר.

נאמר כאן שעל מנת שוועדת הכספים תדע, אתם עושים תקנה תקציבית של כוח אדם. איפה התקנה התקציבית הזאת?

היא נמצאת בתוך התוכנית. אם תסתכל בחומר שאצלי תוכל לראות את הפירוט.

מדוע אנחנו לא מקבלים את החומר הזה?

כי החוק קובע שהוועדה מאשרת העברה מתוכנית לתוכנית.

מי בעד לאשר תקנה מספר 351?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מספר 351 אושרה.

פניה 352.

מדובר פה בהפשרה של העתודות. בתחילת השנה קשה לנו לדעת מראש מה יהיה. היו עתודות בתקציב הביוב. לקראת כל סוף שנה אנחנו יושבים עם המשרד ומפזרים את העתודות בין דברים שונים, כדי שהם יוכלו להשתמש בזה עוד במהלך השנה ולקדם תשתיות בנושא הביוב.

מה לגבי שכונת הארגזים?

הבעיה בשכונת הארגזים אינה קשורה לביוב, אלא עניין של תיעול, שהוא תחום של עיריית תל-אביב. התיעול הוא במסגרת הרשות המקומית.

מי צריך לממן את התיעול?

התיעול ממומן מכספי הפיתוח שמשולמים לרשות המקומית.

בשכונת הארגזים אין מי שישלם ארנונה.

צריך להיות הגונים. מציעים להם הסכם פינוי והם לא מקבלים אותו.

מה זה תאגיד ירושלים?

היתה תוכנית בתוך התקציב שדיברה על הקמת מתקן לטיפול שפכים מערבי. מתקן הטיפול הזה הסתיים ואפילו בתקציב יותר נמוך מאשר האומדן.

מי בעד לאשר פניה מספר 352?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מספר 352 אושרה.

פניה מספר 353.

בפניה זו מדובר בהעברת מזומנים, כדי לקדם את הפיתוח של מכשור בתחנות הידרולוגיות. חלק מהחלטות הממשלה האחרונות היו בקשר להרחבת התחום הזה.

מי בעד לאשר פניה מספר 353?

הצבעה
בעד – הרוב

פניה מספר 353 אושרה.

פניה מספר 037 – 05.

פניה זו עוכבה על ידי חברי הכנסת פריצקי וליצמן. מדובר בהעברה מסעיף 13 לסעיף 05 דרך הרזרבה הכללית ללא שימוש ברזרבה הכללית. בדברי ההסבר היה כתוב היערכות לרפורמה במס ואז נשאלתי על איזו היערכות ברפורמה מדובר. חבר הכנסת ליצמן ביקש ממני לשנות את דברי ההסבר.

אני מבקש לדייק. ביקשתי שתשני את דברי ההסבר של הפניה. במקום לכתוב "רפורמה במס", שכבר לא קיימת, שתגדירי את זה בצורה אחרת.

באותו יום יצא לי לדבר עם יושב ראש הוועדה אלי גולדשמידט. הגענו למסקנה ששינויים בדברי ההסבר יכולים לגרום לכך שאנחנו נתפסים כלא ישרים. צריך לזכור שזה דבר שקשור לרפורמה במס ואין לנו מה להסתיר כאן. לאחר התייעצות עם היושב ראש אלי גולדשמידט החלטנו שאנחנו מעדיפים להשאיר את דברי ההסבר כמו שהם, כי זה כן משקף את הפניה.

בפניה זו יש כמה העברות, כאשר רוב הסכום מיועד להקמה של יחידת מיסוי בינלאומית. אומנם ההחלטה על הקמת היחידה והגיבוש הסופי של המבנה והרעיון של היחידה מופיעים במסגרת ההמלצות של הוועדה לרפורמה במס, אבל בין אם הרפורמה תעבור ובין אם לא, היחידה הזאת צריכה לקום. ליחידה הזאת אין קשר לא למס העיזבון ולא לפקודת מס הכנסה ולא למיסוי שוק ההון.

עם כל הכבוד לחבר הכנסת גולדשמידט, אני לא מסכים לאשר את הפניה הזאת אם אין שינוי בכותרת של ההעברה. היות שאני הולך להצביע נגד הרפורמה במס, הדבר הזה חשוב לי.

אפשר לכתוב שזו העברה לצורך הקמת יחידת מיסוי בינלאומית. תחזירי את הפניה הזאת עם דברי הסבר נכונים.

יש פה בעיה בסעיף הרזרבה, כי יש מינוס ברזרבה.

אני מעבירה דרך הרזרבה.

אבל נקודת המוצא שלך היתה מינוס ברזרבה.

זה לא נכון. אלה שתי פניות מקבילות שמעבירות את הכסף דרך הרזרבה.

מה שמפריע לי כאן שאתם מעבירים את זה כבר לסעיף הוצאה, למרות שהרפורמה עוד לא אושרה.

המיסוי הבינלאומי קיים בין אם יש רפורמה ובין אם לא.

זה מיועד למיסוי בינלאומי, לקורס הכשרת מפקחים על מנת שיעבדו ביחידה ולכיסוי תוספת כוח אדם ליחידה.

היחידה הזאת היא למלחמה בהון השחור, וזה דבר מאוד חשוב.

כדי שתהיה שקיפות מלאה יש פה גם תקנה של תפעול, שיש בה 110 אלף שקל שמיועדים לשיפור מבנה של פקיד שומה צפת. זה הדבר היחיד שלא שייך.

מי בעד לאשר את פניה 037- 05?

הצבעה
בעד – 2
נגד – 2

אני מבקש רוויזיה.

גם אני מבקש רוויזיה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

- - - - - - - -

הישיבה ננעלה בשעה 11:45