פרוטוקולים/כספים/2170

2
ועדת כספים
30.10.2000

פרוטוקולים/כספים/2170
ירושלים, כ"ה בחשון, תשס"א
23 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 175
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' בחשון התשס"א (30 באוקטובר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט-היו"ר
ישראל כץ
לימור לבנת
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
מאיר פרוש
ויצמן שירי
שלום שמחון

גלעד ברלין משרד האוצר
מיקי קם משרד האוצר
נטשה מיכאלוב אגף תקציבים, משרד האוצר
ארז ימיני אגף תקציבים, משרד האוצר
אילן גלעד אגף תקציבים, משרד האוצר
סטניסלב שוורצביין אגף תקציבים, משרד האוצר
שי יפתח אגף תקציבים, משרד האוצר

אנה שניידר

איוור קירשנר

יפעת שפרכר

נושא: 1. תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "גילון חדש") (תיקון מס' 2), התש"ס-2000.
2. שנויים בתקציב לשנת 2000.


















1. תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "גילון חדש")
(תיקון מס' 2), התש"ס-2000.

תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "גילון חדש") (תיקון מס' 2). בקשה.

איגרת חוב מסוג גילון זו אחת מאיגרות החוב שהאוצר מנפיק על-מנת לממן את הגרעון. האיגרת הזאת משלמת ריבית אחת לרבעון. יש תקופה שנקראת תקופה ללא קופון. לפי תקנות הגילון הקיימות, מי שרוכש איגרת מבנק ישראל בתקופה הזאת יכול להחשב כזכאי לריבית, למרות שלא כך. מכיוון שאיגרת חוב היא מכשיר סחיר, אז ככל שעוברים הימים הריבית שנצברת בה עולה וערך האיגרת עולה. לגבי עשרת ימי המסחר האלה, אנחנו מבקשים שלא תשולם ריבית למי שרכש איגרת חוב לאחר ה-19 לחודש. היום, כדי להמנע ממצב שמישהו ירכוש איגרת חוב ויגיד שהוא זכאי לריבית, אנחנו פשוט לא מנפיקים בתקופה הזאת איגרות חוב.

זאת אומרת, מצד אחד אנחנו מדברים על כך שמי שרכש איגרת בסידרה לאחר ה-19 לחודש לא יהיה זכאי לתשלום ריבית, ומצד שני מחיר הקנייה של האיגרת יהיה קצת יותר זול כתוצאה מכך שלא משולמת ריבית. זה מה שאתם אומרים. אנחנו מאשרים את זה.




























2. עיכובים והעברות תקציביות.

חבר הכנסת ויצמן שירי הסיר את הרוויזיה על 32039. 04039 – שינויים פנימיים בתקציב משרד רה"מ, מעוכב על ידי חבר הכנסת אמנון כהן. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב

אושר

חבר הכנסת יעקב ליצמן עיכב את 13020 ואת 05037 בטענה שאין רפורמה.

אני גם עכשיו נגד.

יש בזה משהו. אנחנו לא מצביעים על זה עכשיו.

בקשה מספר 36015

מדובר על עודפים מחוייבים בתקציב השוטף של משרד התמ"ס. מדובר כעיקרון בתגמולים, אבל בחוק יש דברים שקשורים לביקורת של מרכז השקעות. לדוגמה: בדיקות של רואה חשבון במפעלים שקיבלו אישורים, מענקים.

רק בתעשייה?

רק בתעשייה.

אתה מדבר על אישור מענקים להשקעות הון בתעשייה ועל אישורים להנחות במס.

במקרים של ההנחות במס אנחנו לא לוקחים רואי חשבון, אנחנו לוקחים שמאים. יש עוד בקשה של מינהל סחר פנים של משרד התמ"ס שמוציא רואה חשבון לעשות בדיקה על מונופולים, וזאת כדי לפקח על המחירים.

זה נעשה בתיאום עם הממונה על ההגבלים העיסקיים?

כן.

מה עוד?

שירותים מרכזיים: האמרכלות של המשרד – עפרונות, מחשבים. פעולות הממונה על התקינה: בדיקות של גני ילדים, בדיקת מוצרים שמגיעים מחו"ל ועוד.

אלה דברים שהיו מתוקצבים ולא הספיקו להגיע לכלל יישום?

בדיוק ככה.

למה זה הגיע רק עכשיו?

כי הם לא הספיקו לעשות את זה בשנת 1999.

כל השנה לא היתה שום בדיקה?

בהחלט, אבל יש גם תקציב מראש.

זה תוקצב מראש אבל לא הספיק להגיע למימוש. מי בעד 36015?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב

אושר

רבותי, אנחנו בהודעה מעוכבת – 38033.

שוב פעם מדובר בעודפים מחוייבים, כלומר עודפים שהתחייבו עליהם בשנת 1999. מדובר פה בעיקר בעודפים של מרכז השקעות. אני חושב שהעיקר פה זה השקעות של "אינטל" ושל מפעלי ים המלח שבוצעו ב-2000 על חשבון חלק שהיה אמור להתבצע בשנת 1999.

בזמנו דיברנו על כך ש"אינטל" ירחיב את הפעולות לאיזורי פיתוח, אבל מאז לא קיבלנו שום אישור ש"אינטל" עושה את זה. הוא עושה את זה רק למקומות שהם לא איזורי פיתוח.

עיקר הכסף – 220 מיליון שקל – זה למרכז השקעות.

כמה נתנו "לאינטל"?

אי אפשר להעריך כמה זה מתוך כל הסכום, אבל בסך הכל "אינטל" קיבלה ממדינת ישראל מענק של 600 מיליון דולר.

לפני כשבוע היתה כאן חביבה כהן. כאשר שאלתי אותה לגבי העניין של כי"ל, היא טענה שהכספים של כי"ל, מפעלי ים המלח אושרו על ידי מרכז השקעות, ומי שמעכב את העברה - כתוצאה מכך גם 250 מקומות עבודה בנגב - זה בייגה. כאשר שאלתי את בייגה הוא לא הכחיש את הדבר הזה. אני מבקש לראות לאן הכספים האלה הולכים.

הם לא הולכים לשום דבר.

אני לא מוכן לאשר את זה אם אתה לא יודע לאן הכספים הולכים באופן ספציפי.

אישור של כל המפעלים האלה, כרגע, יגרום לגרעון בתקציב מרכז השקעות.

מה שאתה אומר הוא שאין כסף. אישרו לפני 9 חודשים במרכז ההשקעות את תוכנית ההשקעות של כי"ל. היום אתה אומר שאין תקציב.

התוכנית הזאת אושרה לפני פחות מ-9 חודשים, כאשר לא מדובר בכל כי"ל.

אני מדבר על כי"ל כקבוצה של מפעלי ים המלח, הברום וכו'. אני יודע מהברום, שבגלל 20 מיליון שקלים שאתם לא מאשרים מדובר על הפסד של 160 מקומות עבודה. הם הולכים על ה-20 מיליון שלכם להשקיע עוד 80 מיליון דולר. את ה-20% שכתוב בחוק עידוד השקעות הון אתם לא מאשרים. אם ה20% ניתן למי שקרוב יותר לצלחת זה דבר לא מקובל.

ה-300 מיליון האלה כבר צבועים, נכון?

כן.

אני רוצה שתביא לנו את הרשימה של המפעלים. בישיבה הקודמת עם חביבה כהן היא נתנה לנו סקירה על החלוקה באחוזים בין מרכז הארץ, צפון הארץ, יהודה ושומרון והנגב. על רקע זה גם המשך השנה הוא מאוד רלוונטי. אם אתה מוסיף עוד 300 מיליון שקל, אתה למעשה מוסיף לתוכנית ההשקעות של שנת 2000 300 מיליון שקל, נכון?

לא מדוייק.

250 מקומות עבודה זה לא בא ברגל בנגב, וכפי שאתה יודע כי"ל לא משלמים שכר מינימום. אם לא יביאו לנו את הנתונים לא תהיה פה שום העברה.

הדבר היחידי שאושר במרכז ההשקעות היה הנושא של ברום. התוכנית שהוגשה היתה על סך 98 או 99 מיליון דולר, כאשר אישרו להם 78 מיליון דולר.

אתם בינתיים לא אישרתם אפילו שקל אחד. על פי החוק מגיע להם 20% - כן או לא? תן להם 20% מ-78 מיליון.

גם ה-78 האלה שנויים במחלוקת.

הכל שנוי במחלוקת?

אני על הקטע של "אינטל" לא מוכן להצביע.

אתה בכל מקרה תביא את הרשימה הספציפית לאן הולכים ה-220 מיליון שקלים.

אנחנו בינתיים לא מאשרים את זה. תביא את החומר בשבוע הבא.

אלי, אני רוצה ש"אינטל" יבואו לכאן.

בקשה מספר 319

מדובר בכספים שמועברים לתכנון שנעשה על ידי רשויות ניקוז. מי שמרכז את זה זה הוועדה לאיכות ושימור קרקע תל-אביב. זה נכלל בתיעול העירוני, לא בניקוז.

זה קשור לאיכות הסביבה?

לא. מדובר על רשויות ניקוז, שהן באחריות נציבות המים.

מי בעד 319?

ה צ ב ע ה
בעד- רוב

אושר

בקשה מספר 320

מדובר בהעברה של הרשאה בסך 14 מיליון שקל ממשרד השיכון עבור מתקן אילון לטיהור שפכים בגין החלק של העיר מודיעין.

פרוייקט הביוב הזה מתקשר למודיעין עלית? זה פותר את הבעיות שם?

אני מניח שכן, אבל אני יכול לברר.

מאיפה אתה לוקח את ה-14 מיליון שקל?

זה מתקציב הפיתוח של משרד השיכון. במשרד השיכון מצאו את ההרשאה הזאת בתוך התקציב שלהם. זה מה שהם צריכים להעביר בגין החלק של העיר מודיעין במכון הטיהור. בלי העברה הזאת, איכלוס מודיעין יתעכב.

האם אתה יכול לומר לי אם הדבר הזה פותר את בעיות הביוב במודיעין עלית?

אני יכול לברר ולהחזיר לך תשובה.

איך אנחנו עומדים בתקציב 2001 בנוגע לכל הנושא של הביוב?

ככל שמסדירים יותר מקומות, כך התקציבים הנדרשים צריכים לפחות. בשנה הבאה יש תוספת לקו העימות.

אבל התוספת לקו העימות היא על חשבון מקומות אחרים, לא?

זה ממקור חיצוני. זה לא פגע בפעילות השוטפת.

מה לגבי תוכנית החומש במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי?

קראתי היום שהאוצר מאשר את זה שהאמריקנים צריכים לאשר מענק חד פעמי של 800 מיליון דולר כתוצאה מהנסיגה מלבנון. מה ההשלכה של הדבר הזה? למעשה, ההוצאה האזרחית היא יותר מההוצאה הצבאית. האם מדברים על כך שחלק מהסכומים האלה ילכו לדאגה לתושבים ולהטבה איתם?

זה סיוע בטחוני.

זה סיוע כללי.

החלטת הממשלה ממאי 2000 מדברת על חיזוק קו העימות בסכום של 250 מיליון שקל.

היה מדובר על 1.6 מיליארד שקלים ל-3 השנים הקרובות.

מתוך זה 250 מיליון שקל הוספו לשיקום מערכות טיהור שפכים בישובי קו העימות.

המכרזים יצאו לדרך?

הרשויות המקומיות בקו העימות היו צריכות להסדיר שני דברים בטרם הן קיבלו את המענקים. התהליך יצא לדרך.

במסגרת תוכנית החומש של המגזר הערבי והמגזר הדרוזי, הנושא של הביוב הוא חלק מאוד גדול. האם זה בתוך תקציב התשתיות הכולל, או שזאת תוספת מעבר לתקציב התשתיות?

על המקורות התקציביים אתם אמורים להחליט.

אבל אתם מגישים תקציב.

בהצעת התקציב לשנת 2001 הקצאנו 16 מיליון שקל למגזר הדרוזי והצ'רקסי.

מה לגבי המגזר הערבי?

למגזר הערבי יש תוכנית נפרדת, אבל אני עדיין לא יודע פרטים. לגבי הבדואים בנגב יש בעיה שהרשויות המקומיות פחות מעוניינות בזה. יש שם בעיה ניהולית.

איזו בעיה ניהולית יש ברהט?

ברהט יש ביוב מסודר?

ברהט המצב טוב יחסית.

יש ביוב, אבל עוד לא מסודר.

הבעיה הגדולה שיש לנו היא העיר לאקיה.

גם בתל-שבע יש בעיה.

בתל-שבע הבעיה פחות קשה.

למה אתם לא מחברים את בריכות החימצון של עומר, שהם בין עומר לתל-שבע, לתל-שבע? המתקן בעומר יכול להכיל פי שניים וחצי מהקיבולת שהוא מכיל.

זה משרת רק את עומר?

כן. פיני בדש הוציא מכם בזמנו את כל ההשקעה רק לעומר. עומר הוא אחד המקומות שהעבירו בו תשתית להשקייה במים ממוחזרים. אולי דרך הדבר הזה אפשר יהיה לתת מים ממוחזרים לתל-שבע, כי המרחק בין המכון הזה לתל-שבע הוא פחות מקילומטר. המכון הזה יותר קרוב לתל-שבע מאשר לעומר.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב

אושר

בקשה מספר 321

הפנייה הזאת מעבירה 400 מיליון שקל מתוכנית מלוות שונות לתוכנית תשלומי ריבית, ומגדילה את ההוצאה המותנית בסעיף הזה ב18 מיליון שקל לביצוע עסקאות החלף. עסקאות החלף זה עסקאות להקטנת תשלומי הריבית. העיסקה הספציפית הזאת נעשתה בהיקף של 250 מיליון דולר.

אתה מדבר על גיוס הון בחו"ל.

נכון. רוב תשלומי החוב בחו"ל הם על ריבית גבוהה. מה שעשינו עכשיו זה החלפנו את החוב הקיים בחוב הישן שהיה לנו, כלומר השגנו חוב בריבית משתנה שהיא יותר נמוכה. יצרנו סך הכל חיסכון בריבית.

תסביר איך אתה עושה את זה. יש לך הלוואה בריבית גבוהה שאתה מחוייב לשלם עליה את הריבית. למה הגוף הבנקאי ירצה להמיר לך את ההלוואה בהלוואה אחרת אם הריבית יותר נמוכה? מה הסיבה?

הגוף הבנקאי לוקח סיכון איתנו.

אוקיי, זה מאושר.

בקשה מספר 333

פנייה זו נועדה לאפשר תשלומי גימלה סדירים לעובדי מדינה באמצעות העברה של 122 מיליון מתוכנית רזרבה להתייקרויות לתוכנית גמלאות עובדי המדינה.

זה הכל בגלל התייקרויות?

נכון.

איזה התייקרויות היו?

השכר הממשלתי.

בכמה הוא התייקר?

השכר הממשלתי מתייקר לפי התחזיות שלנו. הביצוע ב-1999 היה 3%.

אוקיי, זה אושר.

בקשה מספר 41015

מדובר בעודפי תקציב של כמיליון 600, שמתחלקים בצורה הבאה: פעילות ופיקוח נגד זיהום בכנרת..

כמה?

מדובר על 293.

למה לא השלימו את זה בשנה שעברה?

כשמתייעלים אז מעבירים פחות.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב

אושר

בקשה מספר 329

מדובר בהעברת עודפי הרשאה להתחייב משנת התקציב 1999 לשנת התקציב 2000 במספר תחומים: תכנון ופיקוח, תקן מוסדות ציבור עבור בנייה חדשה, תקן ברודט, פינוי ובינוי, פיתוח ביישובי מיעוטים, בנייה כפרית ועוד.

ספר לנו קצת על פינוי ובינוי בכל הקשור לשכונות שהוצפו בתל-אביב. לאיזה פינוי ובינוי ה-15 מיליון מיועדים?

האוצר נתן את ה-15 מיליון האלה בסוף 1998 לתקציב 1999, כדי שמי שיבוא עם הצעה של פינוי ובינוי משרד השיכון יעזור לו בתכנון. בגלל שבמהלך שנת 1999 לא הספיקו לעשות עם זה שום דבר, מעבירים את זה עכשיו ל-2000.

הוועדה שממיינת מתחממים לפינוי ובינוי התחילה לעבוד רק בשנת 2000.

איזו ועדה זו?

ישנה ועדה שמורכבת ממספר משרדים ממשלתיים שעוסקים בזה. התהליך של פינוי ובינוי הוא תהליך ארוך מאוד. אחרי שאנחנו בוחרים מתחם מסויים, צריך לבוא יזם כדי לשכנע את הדיירים שגרים בו לעזוב כדי להתחיל בבנייה. עיקר הבעיה היום היא לשכנע את הדיירים לעזוב.

הבעיה היא באוצר. אם אתה לוקח, למשל, את תל-אביב, שבה יש את הקרקע הכי יקרה, אז בשביל להוציא 120 משפחות מסכנות צריך להגיע להבנה עם כולן. לפני כשנתיים יצא מכרז, אבל הקבלן לא הצליח להגיע להבנה עם כל הדיירים.

מה הוא מציע למדינה במסגרת המכרז?

הוא הולך על מה הוא מוכן לתת עם כל הצרות. לפני שנתנו את זה ליזמים פרטיים, משרד השיכון עמד מול הדיירים כדי לנסות לעשות את זה. היזמים הפרטיים הם לא פרייארים. יש את הקטע של המע"מ שאותו היזם צריך לספוג. כשאתה מסתכל על ההוצאות מסביב אז לא כדאי ליזמים להתעסק עם זה.

לגבי הכדאיות הכלכלית, הגישו לוועדה עשרות מתחמים שרובם כדאיים כלכלית.

אתה יודע מתי אתה תדע אם זה כלכלי? רק כשזה עבר את הוועדה המחוזית. בשביל לאשר טאבה אתה צריך לעבור את הוועדה המחוזית.

הם לקחו בחשבון את הטאבה המקובלת באותם איזורים של המתחם. הבעיה העיקרית היא לבוא ולפנות את הדיירים. בארצות הברית, למשל, יש ועדה ששומעת את עמדת הדיירים, את עמדת היזמים, את עמדת העירייה, ואחרי זה אם היא מחליטה לפנות, היא מפנה את הדיירים. בישראל הנסיבות החוקיות נותנות לאיש את זכות הקניין על דירתו.

זה תהליך ארוך. אתה אומר שה-15 מיליון שקל האלה זה לנושא של פינוי ובינוי?

כן .

למה מודיעין ואלעד מקבלים פה טיפול מיוחד?

מדובר על בנייה של תשתיות לבנייה חדשה, כשלמעשה משרד השיכון רק חותם את החוזים והמימון בא מהחזרי ביטוח של העירייה.

מה זה תקן מוסדות ציבור?

כל שכונה חדשה זכאית לתקן מוסדות ציבור.

ה-9 וחצי מיליון משקפים את מוסדות הציבור שממומנים ל-1999?

נכון, אבל לא הספיקו להוציא את זה לפועל. מדובר על אולמות ספורט, מעונות יום, מתנס"ים. ישבה ועדה בראשותו של ברודט.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב

אושר

בקשה מספר 335

מגדילים פה את ההרשאה להתחייב בתוכנית קמ"ע. כשאין מספיק הרשאה להתחייב אז אוניברסיטאות שולחות מכתבי פיטורים למדענים.

אז למה רק 5 מיליון שקל?

אנחנו מגדילים בשלב זה ב-5 מיליון שקל.

כמה זה הבסיס?

כרגע זה מה שפותר את הבעיה המיידית. אנחנו בשנה הבאה נגדיל בצורה משמעותית את ההרשאה להתחייב כדי שאחת ולתמיד נפתור את הבעיה הזאת של מכתבי הפיטורים. היתה שם בעיה טכנית של תקצוב כיצד אוניברסיטאות ראו את זה וכיצד אנחנו ראינו את זה, אבל בסופו של דבר נחתם איזה שהוא סיכום עם משרד הקליטה והתחייבנו לפתור את הבעיה הזאת באמצעות הרשאה להתחייב. לנו בין כה וכה לא היתה כוונה לגרום לפיטורים של המדענים האלה.

אם המדענים לא יודעים שיש להם עבודה שנה מראש, איזה סיבה יש להם להשאר?

האנשים האלה יודעים שיש להם את העבודה שנה מראש. האנשים האלה אמורים להיות מועסקים עד לפרישתם. לאוניברסיטאות יש שיטות העסקה משלהן. הן חותמות כל פעם על הרשאה להתחייב ל-3 שנים, אבל זה לא מספיק.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד- רוב

אושר

בקשה מספר 340

זאת פנייה שמנצלת את הרזרבות הפנימיות של הסעיף על מנת לממן דמי קיום , הבטחת הכנסה וסל קליטה לעולים החדשים מחבר המדינות. נוצר מחסור בתקציב שנת 2000 עכב גידול לא צפוי בעליה בשנת 1999. בשנת 1999 במקום 60 אלף עולים עלו 80 אלף עולים. השנה אין לנו גידול במספר העולים.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 11:15